Auction 045 Online Auction - Judaica
Early Books, Chassidic and Kabbalistic Books, Manuscripts and Letters, Photographs and Graphic Works
Mar 14, 2023
Displaying 13 - 16 of 16
Auction 045 Online Auction - Judaica
Mar 14, 2023
Opening: $100
Sold for: $213
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
מיקרוגרפיה מודפסת של האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא האלברשטאם, אב"ד שינווא. [ראשית המאה ה-20].
באיור נראית דמותו של רבי יחזקאל שרגא האלברשטאם ובידו גביע לקידוש, על רקע הכותל המערבי וירושלים.
בתחתית האיור: "לזכר עולם יהיה צדיק האי סבא קדישא מו"ה יחזקאל שרגא האלברשטאם זי"ע אב"דק"ק שינאווא נפטר בשנת תרנ"ט, ואו ימים בחדש טבת".
חתימה בדפוס במרכז האיור: "צבי בן יעקב".
האדמו"ר הראשון משיניווא – הגאון הקדוש רבי יחזקאל שרגא הלברשטם אב"ד שינאווא (תקע"ה-תרנ"ט), בעל "דברי יחזקאל". בנו בכורו של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז, וחתן רבי אריה ליב ליפשיץ מווישניצא בעל "אריה דבי עילאי" (חתן רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה"). גדול בתורה, בנגלה ובנסתר, בהלכה ובחסידות. אביו ה"דברי חיים" העריכו וכבדו מאד, וכתב בכמה מתשובותיו על גודל קנאותו של בנו לאמת: "זה לא כביר היה אצלי בני הרב הגדול האבד"ק שינאווע וסיפר לי... ועדותו נאמנה אלי למאוד, כי ידעתי שלא יכזב בעד כל חללי דעלמא" (שו"ת דברי חיים, ב, אורח חיים, סימן ב). בשנת תרט"ז נתקבל לרב בעיר שיניווא, ובשנת תרכ"ח עבר לכהן ברבנות העיר סטרופקוב. בשנת תרל"ו עזב את סטרופקוב, ובהמשך חזר לכהן ברבנות ואדמו"רות בעיר שיניווא. עוד בחיי אביו הגדול נחשב לאחד מגדולי הרבנים והאדמורי"ם בדורו. אבי שושלות אדמו"רים חשובות, וכבר בחייו כיהנו עשרות אדמו"רים מבניו ונכדיו ברבנות ואדמו"רות בערים שונות. קדוש וטהור מנעוריו, שימש את גדולי האדמו"רים ונחשב לתלמידם החשוב. נודע גם כבעל-מופת ופועל-ישועות, והיה נותן לפונים אליו מחפציו, כסגולה ל"שמירה" ולישועה.
14.5x21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קמטים רבים. קרעים, בהם קרע בראש הדף עם פגיעה באיור, וקרע קטן בשולי הדף עם פגיעה קלה באיור.
מיקרוגרפיה מודפסת של האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא האלברשטאם, אב"ד שינווא. [ראשית המאה ה-20].
באיור נראית דמותו של רבי יחזקאל שרגא האלברשטאם ובידו גביע לקידוש, על רקע הכותל המערבי וירושלים.
בתחתית האיור: "לזכר עולם יהיה צדיק האי סבא קדישא מו"ה יחזקאל שרגא האלברשטאם זי"ע אב"דק"ק שינאווא נפטר בשנת תרנ"ט, ואו ימים בחדש טבת".
חתימה בדפוס במרכז האיור: "צבי בן יעקב".
האדמו"ר הראשון משיניווא – הגאון הקדוש רבי יחזקאל שרגא הלברשטם אב"ד שינאווא (תקע"ה-תרנ"ט), בעל "דברי יחזקאל". בנו בכורו של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז, וחתן רבי אריה ליב ליפשיץ מווישניצא בעל "אריה דבי עילאי" (חתן רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה"). גדול בתורה, בנגלה ובנסתר, בהלכה ובחסידות. אביו ה"דברי חיים" העריכו וכבדו מאד, וכתב בכמה מתשובותיו על גודל קנאותו של בנו לאמת: "זה לא כביר היה אצלי בני הרב הגדול האבד"ק שינאווע וסיפר לי... ועדותו נאמנה אלי למאוד, כי ידעתי שלא יכזב בעד כל חללי דעלמא" (שו"ת דברי חיים, ב, אורח חיים, סימן ב). בשנת תרט"ז נתקבל לרב בעיר שיניווא, ובשנת תרכ"ח עבר לכהן ברבנות העיר סטרופקוב. בשנת תרל"ו עזב את סטרופקוב, ובהמשך חזר לכהן ברבנות ואדמו"רות בעיר שיניווא. עוד בחיי אביו הגדול נחשב לאחד מגדולי הרבנים והאדמורי"ם בדורו. אבי שושלות אדמו"רים חשובות, וכבר בחייו כיהנו עשרות אדמו"רים מבניו ונכדיו ברבנות ואדמו"רות בערים שונות. קדוש וטהור מנעוריו, שימש את גדולי האדמו"רים ונחשב לתלמידם החשוב. נודע גם כבעל-מופת ופועל-ישועות, והיה נותן לפונים אליו מחפציו, כסגולה ל"שמירה" ולישועה.
14.5x21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קמטים רבים. קרעים, בהם קרע בראש הדף עם פגיעה באיור, וקרע קטן בשולי הדף עם פגיעה קלה באיור.
Category
Pictures, Photographs and Engravings
Catalogue
Auction 045 Online Auction - Judaica
Mar 14, 2023
Opening: $100
Sold for: $325
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
גלויה מודפסת עם תמונת האדמו"ר רבי אברהם בן רבי ישעיה מקרעסטיר, וברכת "לשנה טובה תכתבו". [ראשית המאה ה-20].
בראש הגלויה, ברכה "לשנה טובה תכתבו", במרכזה תמונת האדמו"ר רבי אברהם שטיינר מקרסטיר, בנו של האדמו"ר הקדוש רבי ישעיה שטיינר ("רבי ישעיה'לה מקערסטיר"), ובתחתיתה, תיאור התמונה בעברית ובהונגרית.
האדמו"ר רבי אברהם שטיינר מקרסטיר (תרמ"ג-תרפ"ז 1883-1927), רב צדיק ומפורסם. חתנו של רבי מיכאל מזשירק; בנו יחידו של הגה"ק רבי ישעיה'לה שטיינר (תרי"ב-תרפ"ה 1852-1925), מהעיר קרסטיר (Bodrogkeresztúr שבהונגריה). יהודים רבים נהרו אל העיירה קרסטיר לקבל ברכתו של הצדיק הפלאי רבי ישעיה'לה, איש קדוש בעל מדרגות נשגבות מאוד, אשר עשה לילות כימים בגמילות חסדים, וכל הברכות שבירך נגזר שתתקיימנה. שמו יצא למרחוק כמי שנוהג בפשטות ובצניעות הליכות, ומקיים מנהג הכנסת אורחים ומרבה לחלק צדקה לנזקקים, ומקפיד להטות אוזן קשבת לכל יהודי הפוקד את ביתו. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו בנו, אשר דמות דיוקנו נדפסה בתמונה שלפנינו. טרם מותו, ציווה אותו אביו שכל הפתקאות (קוויטלעך) שיובאו לפניו, יונחו על קברו של האב. רבי אברהם היסס לרשת את מקומו של אביו, אך זה השביעו שכל הברכות שיברך אף הן יתגשמו ויהיו. רבי אברהם כיהן על כס האדמו"רות פחות משנתיים ימים עד לפטירתו; תחתיו הוכתר חתנו, רבי מאיר יוסף רובין מקרסטיר (נספה בשואה, תש"ד).
15.5X10.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קמטים ובלאי קל.
מקור: אוסף ד"ר חיים גרוסמן.
גלויה מודפסת עם תמונת האדמו"ר רבי אברהם בן רבי ישעיה מקרעסטיר, וברכת "לשנה טובה תכתבו". [ראשית המאה ה-20].
בראש הגלויה, ברכה "לשנה טובה תכתבו", במרכזה תמונת האדמו"ר רבי אברהם שטיינר מקרסטיר, בנו של האדמו"ר הקדוש רבי ישעיה שטיינר ("רבי ישעיה'לה מקערסטיר"), ובתחתיתה, תיאור התמונה בעברית ובהונגרית.
האדמו"ר רבי אברהם שטיינר מקרסטיר (תרמ"ג-תרפ"ז 1883-1927), רב צדיק ומפורסם. חתנו של רבי מיכאל מזשירק; בנו יחידו של הגה"ק רבי ישעיה'לה שטיינר (תרי"ב-תרפ"ה 1852-1925), מהעיר קרסטיר (Bodrogkeresztúr שבהונגריה). יהודים רבים נהרו אל העיירה קרסטיר לקבל ברכתו של הצדיק הפלאי רבי ישעיה'לה, איש קדוש בעל מדרגות נשגבות מאוד, אשר עשה לילות כימים בגמילות חסדים, וכל הברכות שבירך נגזר שתתקיימנה. שמו יצא למרחוק כמי שנוהג בפשטות ובצניעות הליכות, ומקיים מנהג הכנסת אורחים ומרבה לחלק צדקה לנזקקים, ומקפיד להטות אוזן קשבת לכל יהודי הפוקד את ביתו. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו בנו, אשר דמות דיוקנו נדפסה בתמונה שלפנינו. טרם מותו, ציווה אותו אביו שכל הפתקאות (קוויטלעך) שיובאו לפניו, יונחו על קברו של האב. רבי אברהם היסס לרשת את מקומו של אביו, אך זה השביעו שכל הברכות שיברך אף הן יתגשמו ויהיו. רבי אברהם כיהן על כס האדמו"רות פחות משנתיים ימים עד לפטירתו; תחתיו הוכתר חתנו, רבי מאיר יוסף רובין מקרסטיר (נספה בשואה, תש"ד).
15.5X10.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קמטים ובלאי קל.
מקור: אוסף ד"ר חיים גרוסמן.
Category
Pictures, Photographs and Engravings
Catalogue
Auction 045 Online Auction - Judaica
Mar 14, 2023
Opening: $100
Sold for: $350
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
גלויה מצולמת עם ברכת שנה טובה מטעם ישיבת מיר, לשנת תרצ"א. מיר, Fot. B. Goldin.
בראש הגלויה ברכה לשנה החדשה: "לשנה טובה תכתבו ותחתמו"; במרכזה דיוקנאות מצולמים של מנהלי הישיבה: המשגיח, רבי ירוחם הלוי ליבוביץ ("רב ירוחם ממיר", תרל"ד-תרצ"ו 1873-1936), וראשי הישיבה, רבי אברהם צבי הירש קמאי (תר"כ-תש"ב 1860-1941) ורבי אליעזר יהודה פינקל (תרל"ט-תשכ"ה 1879-1965). בתחתית האיגרת שלושה תצלומים קבוצתיים קטנים של ראשי הישיבה והבחורים. בגב הגלויה ברכה בכתב יד, עם דברי הסבר על התצלומים (ידייש).
13.5X9 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתם חלודה קל. קרע במרכז האיגרת; קרעים חסרים קטנים בשתי הפינות הימניות. סימני הדבקה בגב.
מקור: אוסף ד"ר חיים גרוסמן.
גלויה מצולמת עם ברכת שנה טובה מטעם ישיבת מיר, לשנת תרצ"א. מיר, Fot. B. Goldin.
בראש הגלויה ברכה לשנה החדשה: "לשנה טובה תכתבו ותחתמו"; במרכזה דיוקנאות מצולמים של מנהלי הישיבה: המשגיח, רבי ירוחם הלוי ליבוביץ ("רב ירוחם ממיר", תרל"ד-תרצ"ו 1873-1936), וראשי הישיבה, רבי אברהם צבי הירש קמאי (תר"כ-תש"ב 1860-1941) ורבי אליעזר יהודה פינקל (תרל"ט-תשכ"ה 1879-1965). בתחתית האיגרת שלושה תצלומים קבוצתיים קטנים של ראשי הישיבה והבחורים. בגב הגלויה ברכה בכתב יד, עם דברי הסבר על התצלומים (ידייש).
13.5X9 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתם חלודה קל. קרע במרכז האיגרת; קרעים חסרים קטנים בשתי הפינות הימניות. סימני הדבקה בגב.
מקור: אוסף ד"ר חיים גרוסמן.
Category
Pictures, Photographs and Engravings
Catalogue
Auction 045 Online Auction - Judaica
Mar 14, 2023
Opening: $100
Sold for: $213
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
תצלום עיתונות מביקורו המפורסם של ראש ממשלת ישראל, דוד בן גוריון, בביתו של "החזון איש" בבני ברק, ב-20 באקטובר 1952, מאת הנס חיים פין. בני ברק, [1952].
בתצלום נראים ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, ולצדו אדם נוסף (כפי הנראה יצחק נבון, עוזרו, לימים נשיאה החמישי של מדינת ישראל) – לצד אנשיו של רבי אברהם ישעיהו קרליץ, "החזון איש".
בגב התצלום חותמת צלם העיתונות הנס חיים פין (1916-1978).
17X12.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים אחדים. קמטים וקילופים קלים. קרע זעיר בשוליים העליונים.
בסוף ספטמבר 1952 פרשו מפלגות "אגודת ישראל" ו"פועלי אגודת ישראל" מממשלת ישראל השלישית בראשות דוד בן גוריון, על רקע התנגדותן לגיוס נשים לצה"ל. בעקבות כך ביקש ראש הממשלה להפגש עם "החזון איש", מגדולי דורו, מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל ובמדינת ישראל, בניסיון לגרום לו להשפיע על "פועלי אגודת ישראל" לשוב לקואליציה. על פי דיווחים מן התקופה (בהם יומנו של בן גוריון עצמו), הפגישה הייתה בארבע-עיניים (אמנם ישב בחדר אחד מעוזריו של בן גוריון, אבל הוא לא הבין את שפת היידיש, בה שוחחו השניים). השיחה ארכה כשעה, במהלכה נדונו תפיסות שני הצדדים בנוגע לעיצוב דמותה הרוחנית והדתית של מדינת ישראל ועם ישראל לאחר השואה. חרף הפער האידיאולוגי העמוק בין השניים, התנהלה השיחה ברוח טובה, אולם בדברים נוקבים (בהם משלו הנודע של החזון איש על "העגלה המליאה" ו"העגלה הריקה"). בסוף השיחה הכריז ה"חזון איש" בפני ראש הממשלה בן גוריון: "יש דברים שנמסור עליהם נפשנו; אנחנו אולי מעטים, אבל כשנמסור נפשנו נהיה חזקים, ולא יהיה כוח שיתגבר עלינו" (מצוטט ביומן בן גוריון, 20 באוקטובר 1952).
תצלום עיתונות מביקורו המפורסם של ראש ממשלת ישראל, דוד בן גוריון, בביתו של "החזון איש" בבני ברק, ב-20 באקטובר 1952, מאת הנס חיים פין. בני ברק, [1952].
בתצלום נראים ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, ולצדו אדם נוסף (כפי הנראה יצחק נבון, עוזרו, לימים נשיאה החמישי של מדינת ישראל) – לצד אנשיו של רבי אברהם ישעיהו קרליץ, "החזון איש".
בגב התצלום חותמת צלם העיתונות הנס חיים פין (1916-1978).
17X12.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים אחדים. קמטים וקילופים קלים. קרע זעיר בשוליים העליונים.
בסוף ספטמבר 1952 פרשו מפלגות "אגודת ישראל" ו"פועלי אגודת ישראל" מממשלת ישראל השלישית בראשות דוד בן גוריון, על רקע התנגדותן לגיוס נשים לצה"ל. בעקבות כך ביקש ראש הממשלה להפגש עם "החזון איש", מגדולי דורו, מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל ובמדינת ישראל, בניסיון לגרום לו להשפיע על "פועלי אגודת ישראל" לשוב לקואליציה. על פי דיווחים מן התקופה (בהם יומנו של בן גוריון עצמו), הפגישה הייתה בארבע-עיניים (אמנם ישב בחדר אחד מעוזריו של בן גוריון, אבל הוא לא הבין את שפת היידיש, בה שוחחו השניים). השיחה ארכה כשעה, במהלכה נדונו תפיסות שני הצדדים בנוגע לעיצוב דמותה הרוחנית והדתית של מדינת ישראל ועם ישראל לאחר השואה. חרף הפער האידיאולוגי העמוק בין השניים, התנהלה השיחה ברוח טובה, אולם בדברים נוקבים (בהם משלו הנודע של החזון איש על "העגלה המליאה" ו"העגלה הריקה"). בסוף השיחה הכריז ה"חזון איש" בפני ראש הממשלה בן גוריון: "יש דברים שנמסור עליהם נפשנו; אנחנו אולי מעטים, אבל כשנמסור נפשנו נהיה חזקים, ולא יהיה כוח שיתגבר עלינו" (מצוטט ביומן בן גוריון, 20 באוקטובר 1952).
Category
Pictures, Photographs and Engravings
Catalogue