Auction 045 Online Auction - Judaica
Early Books, Chassidic and Kabbalistic Books, Manuscripts and Letters, Photographs and Graphic Works
ספר חידושי מהר"א, על מסכת גיטין, מאת רבי אריה ליבש היילפרין אב"ד אפטא וסוכטשוב "רבו של הגאון הקדוש 'היהודי' זצ"ל מפרשיסחא זי"ע ועכ"י". [וורשא, ללא שם מדפיס], תרכ"ו [1866]. מהדורה יחידה.
המחבר, הגאון רבי אריה ליבש היילפרין (רבי ליב חריף), אב"ד פשדבורז', אפטא וסוכטשוב. כיהן כרב וראש ישיבה בעיר פשדבורז' בשנות התק"ל בקירוב, ובאותה תקופה למדו אצלו הבחורים רבי יעקב יצחק רבינוביץ (שנודע לימים בשם "היהודי הקדוש" מפשיסחא) ורבי ישעיה וולטפרייד (לימים אב"ד פשדבורז' משנת תקמ"ח ואדמו"ר מפורסם), שהיו מבני העיר פשדבורז'. בהשפעת רבי דוד מלעלוב נתקרבו שני החברים לחסידות, נסעו אל "החוזה מלובלין" והיו מגדולי תלמידיו. עלילת התקרבות תלמידיו של ר' ליב חריף לחסידות, מסופרת באריכות בספר "כחודו של מחט" מאת הסופר החסידי ר' אליהו כי טוב (ירושלים, תשט"ו).
מא דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. שוליים עליונים קצוצים בשני דפים, ללא פגיעה בטקסט. רישומים וחותמת. כריכת עור חדשה.
מקום דפוס המופיע בשער הוא לעמבערג, אך לדברי ש' ווינר (קהלת משה, עמ' 467 מס' 3842) הספר נדפס בוורשא.
ספר שו"ת הרי"מ, שאלות ותשובות בארבעת חלקי שולחן ערוך, וחידושים על כמה מסכתות, מאת האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר מגור, בעל "חידושי הרי"מ". יוזפוף, תרכ"ז 1867. מהדורה ראשונה.
החיבור הראשון מתורתו של ה"חידושי הרי"ם" האדמו"ר הראשון מגור, אשר נדפס לפני כל חיבוריו.
על הדפסת ספר זה מסופר סיפור מעניין: בשנת תרכ"ז הכתה מגפה קשה בערי ובעיירות פולין, שהפילה חללים רבים. האדמו"ר רבי חנוך העניך מאלכסנדר שלח בשנה ההיא את אחד החסידים, רבי שלמה בוכווייץ מווארשא, בשליחות אל ה"שפת אמת" מגור, לבקש ממנו שיתחיל להדפיס את חיבורי זקנו ה"חידושי הרי"ם", ולדבריו: "בודאי יהיה סגולה שיפסק המחלה, כשיתפרסמו דברים של גאון וצדיק אשר למד לאמיתה של תורה בקדושה וטהרה, ועל דברי תורה כאלו נאמר: גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה". כששמע ה"שפת אמת" את דברי האדמו"ר מאלכסנדר, החל לערוך ולהכין לדפוס את כתבי השו"ת של זקנו, "וכאשר אך הופיע לאור הדפוס נפסקה המחלה" (ראה "מאיר עיני הגולה", סעיף תרסד).
חותמות, חתימות ורישומי בעלות בדף השער ובדף האחרון של יצחק מאיר הכהן בלאסס.
[1], קנז דף. 33 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
אוסף מהדורות ראשונות ושניות של ספר חידושי הרי"מ ושו"ת הרי"מ, מאת האדמו"ר הראשון מגור, הגאון הקדוש רבי יצחק מאיר אלתר:
1-2.חדושי הרי"מ על חושן משפט. [וורשא], דפוס נתן שריפטגיססער, תר"ל-תרל"א 1871-1870. שני חלקים בשני כרכים. מהדורה ראשונה. חותמת בכרך הראשון: "יצחק בהרב מהר"י – הכהן ראפאפארט ביאלא".
3. חדושי הרי"מ על כתובות וקדושין. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה.
4. חדושי הרי"מ על מסכת גטין ועל אבן העזר הלכות קידושין. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרל"ז 1877. מהדורה ראשונה.
5. חדושי הרי"מ על בבא קמא, בבא מציעא, ובבא בתרא. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"מ 1880. מהדורה ראשונה. רישומי בעלות.
6. ספר חדושי הרי"מ, על אבן העזר ועל מסכת שבועות. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרמ"א 1881. מהדורה ראשונה. חותמת בעלות: "זבולון ליב בריט חופ"ק פלונגיאן...".
7. ספר שו"ת הרי"מ, שאלות ותשובות בארבעת חלקי שולחן ערוך, וחידושים על כמה מסכתות, "קמתי והוצאתי לאור שנית... עם הרבה תיקונים והוספות, מנחם מענדל בהרב"א יוסטמאן נכד הרב המחבר". וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרמ"ב 1882. מהדורה שניה. חותמות: "יוסף מנחם הכהן – פרזיסאהער מאמסטוב".
8. ספר חדושי הרי"מ על מסכתות כתובות וקדושין. וורשא, דפוס נתן שריפטגיסער, תר"נ [1890]. מהדורה שניה.חותמת בעלות: "זבולון ליב בריט חופ"ק פלונגיאן...".
9. ספר חדושי הרי"מ, על מסכת גטין ועל אה"ע הלכות קידושין. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער, תרנ"א 1891. מהדורה שניה.
9 כרכים. גודל ומצב משתנים. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר בעל "חידושי הרי"מ" (תקנ"ט-תרכ"ו, אנצ' לחסידות ב', עמ' תיג-תכג). מייסד חסידות גור, מגדולי דורו בתורה וחסידות וממנהיגי יהדות פולין. גדל בביתו של המגיד מקוז'ניץ, והיה לבן טפוחיו ולתלמידו הקרוב. בגיל י"ג עבר לבית חותנו בוורשא, שם למד אצל המהרא"ל צינץ והתפרסם בכל רחבי פולין כ"העילוי מוורשא". לאחר פטירת המגיד מקוז'ניץ עבר להסתופף בצל רבי שמחה בונם מפשיסחא והיה לאחד מחשובי תלמידיו. לאחר פטירת רבי שמחה בונם מפשיסחא בקשו חלק מהחסידים להכתירו כממלא מקומו, אך הוא קיבל את מרות חברו "השרף" רבי מנחם מנדל מקוצק ובהשפעתו נטו רוב החסידים אחרי הרבי מקוצק. מאז הפך הרי"מ לראש וראשון בחבורת קוצק ואף הפך לגיסו של הרבי מקוצק שנשא את אחות אשתו. בשנת תרי"ט, כשנפטר הרבי מקוצק, נתמנה כממלא מקומו ועבר לעיירה גור (גורא-קלווריה) הסמוכה, שם ביסס את החסידות וכיהן גם ברבנות העיר. במשך שבע שנות כהונתו גדלה חצרו ואלפים הפכו לחסידיו. מלבד צדקותו המופלגת נודע כאחד מגאוני דורו בתורה, וכתב חיבורים רבים בשו"ת, הלכה ואגדה [שנקראו בשם הכולל "חידושי הרי"מ" (=רבי יצחק מאיר), שהפך גם לכינויו]. ספריו נודעו לתהילה בבתי המדרש ומהם ניכרת חריפותו וגאונות הגדולה. ניהל קשרי ידידות עם כל צדיקי וגדולי דורו, גם ה"מתנגדים" שבהם. ביניהם היו: רבי ישראל מרוז'ין, רבי יצחק מוורקה, רבי עקיבא איגר, רבי יעקב מליסא בעל "הנתיבות", רבי אייזל חריף, רבי שלמה קלוגר ועוד.
ספר חידושי הרי"מ וגור אריה, על התורה ומסכת אבות ומכתבים, מאת אדמו"רי גור, רבי יהודה אריה ליב בעל ה"שפת אמת" וסבו בעל "חידושי הרי"מ". בילגוריי, דפוס נתן נטע קראנענבערג, תער"ג 1912. מהדורה יחידה.
הספר חובר ע"י רבי אברהם יצחק דזואבס, שליקטו לעצמו. החיבור הועתק ממנו בגנבה ע"י מו"ל ומוכר ספרים מהעיר בנדין. סיפורו של גנבת החיבור הנ"ל והדפסתו, מסופר ע"י רבי אברהם יצחק דזובאס, בספרו "זכרונות - מנעורי ועד עתה" (לונדון תש"ד, עמ' 25-26), המספר כי המהדורה הראשונה אזלה תוך זמן קצר.
עם הוצאתו של ספר זה, הוא נאסר למכירה ע"י בני וחתני ה"שפת אמת", שכתבו מודעת מחאה, שנתפרסמה במשך ארבעה שבועות, בעמוד הראשון של העתון האגודאי "המודיע", בה הם כותבים: "לידע ולהודיע - היות זה מקרוב הדפיס איש אחד, מבלי ידיעתנו, חיבור נקוב בשם 'חידושי הרי"מ וגור ארי'[ה]' ובו ענינים שונים בשם כ"ק אא"ז ואאמו"ר זצ"ל... נבקש מאד מאת כל האנשים... כי ימנעו עצמם מלקנות החיבור הנ"ל, וגם ישתדלו בכל האפשרות להשפיע על אנשים אחרים שיחדלו מלקנותו - בני וחתני מרן אדמו"ר הרה"ק זצ"ל מפ"ק גור" ("המודיע", פולטובה, שבט-אדר א' תרע"ג - דצמבר 1912-ינואר 1913). מודעה זו עוררה רעש רב בשעתו. חסידי גור קיימו את הוראת רבותיהם והשתדלו "בכל האפשרות להשפיע... שיחדלו לקנותו", הם אילצו את המו"ל לגנוז את המהדורה ולא להדפיסה שוב.
בסוף הספר נכרכו בטעות דפים לב-לד מתוך ספרו של מהר"ל מפראג "דרוש על התורה והמצות", מהדורת פיעטרקוב תרע"ד 1913.
[2], 62 עמ' (ובנוסף דפים לב-לד מספר "דרוש על התורה והמצות"). 21.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער ובדפים נוספים, עם פגיעה קלה במסגרת השער. רישום בכתב-יד וחותמות. כריכה חדשה.
ספר הזכות, מאמרי חסידות על סדר פרשיות התורה, מאת האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר מגור, בעל "חידושי הרי"ם". פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן, תרפ"ג [1923].
נכרך עם: קונטרס מן ספר הזכות. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן - דפוס י. וועגמייסטער, תרפ"ג [1923].
מהדורה עם תוספת שני דפים, בהם צילום מכתב בכתב-יד המחבר "לזיכרון ימי עולם זאת הוא עצם כתב יד קודשו של הגה"ק זצ"ל", ומכתב המלצה והגהות מאת נכד המחבר האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר, בעל ה"אמרי אמת".
ספר הזכות נדפס לראשונה בתוך חידושי הרי"מ על גטין ועל אה"ע הלכות קידושין, וורשא תרל"ז.
[1], 33; [2], 12 עמ'. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים ספורים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
ספר שפת אמת על חמישה חומשי תורה, מאת האדמו"ר השני מגור רבי יהודה אריה ליב אלטר. פיעטרקוב-קראקא, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, ודפוס שאול חנני' דייטשער, תרס"ה-תרס"ח 1905-1908. מהדורה ראשונה. סט שלם, חמישה חלקים בשני כרכים. שער נפרד לכל חלק.
המחבר, האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור (תר"ז-תרס"ה, אנצי' לחסידות ב', עמ' ח-טז) האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות גור. מגדולי אדמו"רי החסידות ומנהיגי היהדות בדורו, אשר תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה והמשפיעה ביותר בפולין. נודע לדורות על שם סדרת ספריו "שפת אמת", על הש"ס ועניינים נוספים.
הספר "שפת אמת" נודע בעמקותו ובמקוריותו, והפך לנכס צאן ברזל בין ספרי החסידות על התורה. הוא כנראה הספר החסידי הנפוץ ביותר שהתקבל בכל חוגי היהדות, גם בקרב קהילות שאינן נמנות על הציבור החסידי, כגון בעולם הישיבות הליטאי וקהילות נוספות. השם "שפת אמת" נבחר מהפסוק "שפת אמת תכון לעד" שבו השתמש במאמרו האחרון, כמה שבועות קודם לפטירתו.
שני כרכים. בראשית-ויקרא: [3], 5-283, [1]; 239, [1]; 213, [1] עמ'; במדבר-דברים: [2], 202; [2], 240 עמ'. 25 ס"מ. נייר יבש בחלק מהדפים (בשני הכרכים). מצב טוב. כתמים. קרעים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט. קרע קטן חסר עם פגיעה בטקסט, באחד מהדפים בכרך הראשון. כריכות חדשות.
בחלק שמות וחלק במדבר נדפסו השערים בדיו זהובה.
אוסף ספרי חסידות מתורתם של גדולי אדמו"רי פולין:
* ספר חסד לאברהם, חלק שני, על מועדים, תנ"ך ומאמרי חז"ל, מאת האדמו"ר השני מראדומסק רבי אברהם יששכר בר רבינוביץ. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, [תרנ"ז] 1897. מהדורה ראשונה. חותמות של "יחיאל יעקב לעווקאוויטש", ורישומי בעלות של שלמה גדליה יוסף לעווקאוויטש.
* ספר שפת אמת, חלק ראשון על חומש בראשית, מאת האדמו"ר רבי יהודא אריה ליב אלתר מגור. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, תרס"ה 1905. מהדורה ראשונה.
* שפת אמת, על מסכתות הש"ס, מאת האדמו"ר רבי יהודא אריה ליב אלתר מגור, חלק ראשון (קדשים), חלק שני (שבת, עירובין וליקוטים מסדר זרעים), וכרך ראשון של החלק שלישי (מסכתות יומא, סוכה, תענית, מגילה, מועד קטן, חגיגה). וורשא, דפוס יצחק מאיר אלטער, תרפ"ה-[תרצ"א 1925-1931]. שלושה כרכים.
* מצורף: ספר צוואה, מאת רבי נפתלי כ"ץ, בעל סמיכת חכמים. ראדזין, הוצאת רבי ירוחם מאיר ליינר בן האדמו"ר מאיז'ביצה, תרע"א 1911. רישום בכתב-יד בדף השער: "שייך לי לשמי מרדכי הכהן קאהן".
6 כרכים. גודל ומצב משתנים. חלקם עם כריכות מקוריות בלויות, וחלקם ללא כריכות.
שניים מספרי רבי אברהם וינברג, האדמו"ר הראשון מסלונים, במהדורות ראשונות:
1. ספר יסוד העבודה, ענייני "תורה לשמה" ויסודות עבודת ה' בדרך החסידות, לאדמו"ר רבי אברהם וינברג מסלונים. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער, תרנ"ב 1892. שני חלקים בשני כרכים.
רישומי בעלות בדפי השער של יוסף יוסקביץ' מלודז'.
כרך ראשון (חלק א'): [9], 291, [1] עמ’ (סדר הדפים משובש מעט בתחילת הכרך). כרך שני (חלק ב'): 123, [7] עמ'. 21 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשולי דפים אחדים. סימונים אחדים בעט בכרך הראשון. כריכות חדשות.
2. ספר חסד לאברהם, "מפענח נעלמות, במסתרי הבריאה, ותפארת היקום", חיבור בקבלה, לאדמו"ר רבי אברהם וינברג מסלונים. יוזעפאף, דפוס ברוך זעצער, [תרמ"ה 1886 (אישור הצנזורה מ-1885)]. שלושה חלקים כרוכים יחד.
דף שער נפרד לכל חלק.
רישום בכתב-יד בדף השער: "מנחה שלוחה לידיד נאמן הרה"ג ר' דוב זאב שי' מאת אוהבו בלו"נ אליעזר משה".
[1], לט; [1], כה; [1], סה דף. 30 ס"מ. נייר יבש ושביר במיוחד. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי חלק מהדפים, עם פגיעה בכותרות הדפים (קרעים בשולי דף השער משוקמים בהדבקות נייר). כריכה חדשה.
* מצורף: ספר "אור ישרים", סיפורים, מאמרים, הנהגות ותולדות חייהם של האדמו"ר רבי מרדכי מלעכוויטש, בנו, האדמו"ר רבי נח מלעכיוויטש, תלמידו, האדמו"ר רבי משה [פאליער] מקאברין, ותלמידו, האדמו"ר אברהם וויינברג מסלונים, מאת רבי משה חיים קליינמן. וורשא, נפתלי ציילינגאלד, [תרפ"ד 1924].
האדמו"ר הראשון מסלונים - רבי אברהם וינברג בעל "יסוד העבודה" (תקס"ד-תרמ"ד), מקובל אלוקי, גאון וקדוש, עמקן מקורי ומחדש. תלמיד מובהק לרבותיו האדמו"רים רבי נח מלכוביץ' ורבי משה מקוברין. בשנות התק"צ עמד בראשות ישיבת "ענף עץ חיים" בעיר מגוריו סלונים, שהייתה מעין סניף של ישיבת "עץ חיים" המפורסמת שבוולוז'ין (משה צינוביץ, עץ חיים, עמ' 433; אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, א, עמ' קעז, קפג-קפו). יגיעתו בתורה בצעירותו הייתה מתוך דוחק ועניות גדולה. היה לומד כ-18 שעות ביממה עד לאפיסת כוחות. בזקנותו, כשאחד מתלמידיו אמר לו שרואים אצלו גילויי רוח הקודש, אמר לו: "רוח הקודש אינני יודע, אבל למדתי תורה מתוך הדחק, וחז"ל אמרו (סוטה דף מט) שהלומד תורה מתוך הדחק מַשְֹבִּיעין אותו מזיו שכינה". לאחר פטירת רבו מקוברין, בניסן תרי"ח, פתח את חצרו בסלונים, ורוב חסידי קוברין קבלו את מרותו ונסעו אליו. את שולחנותיו ("טישים") היה עורך לא רק בשבתות וחגים, אלא גם בימות החול. היה כמעיין המתגבר והרבה באמירת מאמרי חסידות עמוקים ביותר, וכן כתב חיבורים רבים בכל חלקי התורה (רובם אבדו בשואה). חלק מכתביו נדפסו לאחר פטירתו.
ספר באר אברהם, פירושים על תקוני הזהר, מאת הרב הקדוש רבי אברהם אבלי מדרוהביטש, תלמיד החוזה מלובלין. לבוב, תרכ"ט 1868. מהדורה ראשונה ונדירה. עם הסכמות האדמו"רים רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, רבי יצחק אייזיק מקומרנא (בעל ה"היכל הברכה") ורבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא.
בתחילת הספר נדפסו שש הסכמות מעניינות מגדולי הרבנים והאדמו"רים, בהן הם מפליגים בקדושת הספר ומחברו. האדמו"ר בעל "היכל הברכה" מקומרנא כותב בהסכמתו: "אי אפשר בעולם לחבר חיבור קדוש כזה, אם לא שהשכינה שורה עליו... וזה ברור... ובקשתי שכל מי שיבא לידו ספר הנורא הזה, יקנה לעצמו כעטרה על ראשו כי הם דברי אלהים חיים. וזכות המחבר הקדוש יגן בעד כל מי שיקנה הספר הזה, ויהיה נמשך עליו ברכות והצלחות וחיים ארוכים וכל טוב".
המחבר, רבי אברהם אבלי מקרי דרדקי מדרוהביטש, צדיק נסתר שעסק בלימוד א-ב לתינוקות והיה עוסק בלילה בחכמת הקבלה ובתיקוני נשמות. ה"חוזה מלובלין" גילהו בסוף ימיו ואמר "אשר יש בכאן איש צדיק, שמו ר' אבלי, שיוכל להושיע להצריכים ישועה, ואז נודע ע"י מעשה פלא שזה הוא האיש..." (מתוך הסכמת האדמו"ר בעל "דברי יחזקאל" משיניווא). לאחר פטירתו הובאו חיבוריו בקבלה לפני רבי צבי הירש מזידיטשוב ולפני ה"ישמח משה" מאוהעל, "והפליגו מאד בשבח יקר תפארת קדושת הספר... ונתנו אז את הסכמתם" (מתוך הסכמת האדמו"ר מהרי"א מזידיטשוב), אך בגלל הגבלות הצנזורה לא היה ניתן להדפיס את כתביו במשך עשרות שנים, עד הדפסת הספר שלפנינו (מתוך ההקדמה וההסכמות).
תיקונים בכתב-יד בשולי מספר דפים.
[4], נו דף. 24 ס"מ בקירוב. חלק מהדפים על נייר יבש. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים, עם פגיעות קלות בטקסט. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
על הספר ועל נדירותו, ראה מאמר הביבליוגרף נ' בן-מנחם, "בשערי ספר", עמ' 67-70.
ספר משמרת איתמר, מאמרי חסידות מאת רבי איתמר וולגלרנטר מקאנסקיוואלי. וורשא, דפוס נתן שריפטגיסער, [תר"ל] 1870. מהדורה ראשונה.
המחבר, רבי איתמר וולגלרנטר מקאנסקיוואלי (?-תקצ"א), תלמיד החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ ו"היהודי הקדוש" מפשיסחא. בהסכמתו לספר "משמרת איתמר" כותב הגה"ק רבי לייב איגר: "והנה הרב הצדיק המחבר זצ"ל, כפי ששמענו היה מפורסם לקדוש וטהור וגדול בישראל שלפנינו עוד בימי הרבי הקדוש מלובלין ובימי הרב המגיד הקדוש מקאזיניץ...". הגה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין כותב בהסכמתו: "שכבר נתפרסם שם המחבר לצדיק וקדוש, ושאב מימי קדושי עליונים מופתי הדור זצוקללה"ה, ובודאי דבריו יעשו פרי בלבבות בני ישראל...". בהקדמה לספר, מעיד בנו כי "הוא ביזה כל משכיות תבל ובזבז כל הונו ורכושו על התורה ועל העבודה, והיה מתאבק בעפר רגיל הצדיקים שבדורו... והיה חכם גדול בנגלה ובנסתר, והיה יושב סגור ומסוגר כמה שנים, ואף שהיה אחר כך בדחקות גדול לא מש מתוך אהלו של תורה, ולמד עם תלמידים שיעורין דאורייתא בעיון רב וחידש ענינים נפלאים... וכל מגמתו היה תמיד להכניס אהבת השי"ת בלב אחינו בני ישראל ולהמשיך שפע ברכות בבני חיי מזונא על כללות ישראל... שמסר נפשו עבור כללות ישראל ואהבתו עליהם".
[3], קסא דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע קטן בדף השער, עם פגיעה זעירה במסגרת השער. כריכה ישנה.
ספר ברכת אברהם, דרושים וחידושים על פרשיות התורה ועל מסכתות הש"ס, מאת רבי אברהם אלחנן אב"ד פלאנטש. וורשא, דפוס יצחק ראטהער, תר"ל 1870. מהדורה יחידה. עם הסכמת ה"דברי חיים", ועם אגרת "החוזה" מלובלין.
המחבר, הגאון והמקובל רבי אברהם אלחנן אב"ד פלאנטש, תלמיד רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
חותמות "עקד ישיבת חכמי לובלין".
[3], מח, [1]; לח, [3] דף. 23.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. כתמים גדולים בדפים הראשונים. סימני עש קלים. בדפים האחרונים סימני עש וקרעים קטנים חסרים (כתוצאה מהעש), עם פגיעות בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
שלושת חלקי ספר עירין קדישין, מאמרים בשם הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין ובנו הרה"ק רבי אברהם יעקב מסדיגורא, מהדורות ראשונות:
* ספר עירין קדישין, "דברים יקרים העומדים ברומו של עולם, על פסוקי התורה מסודרים, וכמה לקוטים יקרים...", מאת האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, עם לקוטים מבנו רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא. וורשא, דפוס N. Shriftgisser, [תרמ"ה] 1885. שני שערים. השער השני בדיו זהובה. סימני עש.
* ספר עירין קדישין תניינא, הוספות והשלמות לעירין קדישין קמא. בארטפעלד, דפוס יוסף מאיר בלייער, תרס"ז [1907].
* ספר עירין קדישין תליתאה. מיעלעץ, דפוס פ’ קאוואלעק, הוסיאטין, תרע"ד [1914].
ליקוטי דברי תורתו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין ובנו הרה"ק רבי אברהם יעקב מסדיגורא, נדפסו
לראשונה בסדרת ספרי "עירין קדישין". דברי התורה שהיה אומר רבי ישראל מרוז'ין לקהל החסידים, לא נדפסו במשך עשרות שנים מטעמים עקרוניים. רבי ישראל מרוז'ין היה נוהג לומר על עצמו: "כולם עושים חיבורים, ואני עושה בנים – ונראה למי היתרון..." (נכדו רלוי"צ מונזון, בך יברך ישראל, פרשת נח). הרשימות שנרשמו ע"י גדולי החסידים היו נשמרים בין החסידים כ"מגילת סתרים" בכתב-יד, והקפידו שלא לתת להעתיקם אלא למי שראוי לקבל את הדברים. גם כשנדפס הספר "עירין קדישין" בשנת תרמ"ה, עורר הדבר פולמוס רב בין חסידי רוז'ין, והמו"ל הוסיף דף נוסף לספר בו פרסם שמותם של אדמו"רי בית רוז'ין שהסכימו עמו כי הפרסום של הספר ראוי וטוב (העותק שלפנינו הוא מההוצאה הראשונה משנת תרמ"ה, ללא הדף הנוסף).
בנו הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב היה אומר על פרסום הדברים בדפוס: "כי יש שבעים פנים לתורה, ופן אחד מהם הוא סייג לחכמה שתיקה....". (כנסת ישראל, וורשא תרס"ו, בהקדמה). רבי ראובן ז"ק מוסיף, בהקדמה לספר "כנסת ישראל": "...ואף גם זאת לא יצא חוץ ממחנה ישראל להיות 'חכמה בחוץ תרונה'... נמסרו הדברים בע"פ ליחידי סגולה לשלומי העדה, ורק בְּשֶׁבֶת אחים בדיבוק חבירים, אז נדברו יראי ה' מסוד שיח שרפי קודש, כל אחד מאשר קיבל... או שמועה שמע ובא ויספר לאחיו מדברים העומדים ברומו של עולם" (כנסת ישראל, וורשא תרס"ו, בהקדמה). אחד מזקני חסידות רוז'ין הרה"ח ר' יוסף הורנשטיין כתב מכתב לידידו הרה"ח ר' שלמה טלינגטור (בעל "אבן ישראל"), לזרז אותו לרשום לעצמו כל מה ששמע מחסידי קדמאי, כדי שלא ישתכחו הדברים, ויהיה לתועלת לכל המשתוקקים לדעת אותם להחיות את נפשם, אולם לענין הדפסה הוא מסתייג מכך: "הדפסה הוא ענין אחר, כפי שקבלנו מחסידים קדמונים שרגזו על זה האיש שהדפיס בראשונה את מאמרי הס"ק מרוז'ין זי"ע, כי הדפסה הוא ענין של מגלה נסתרות... ולא דומה לזה הענין של מגילת סתרים בשביל חסידים המקשיבים..." (עירין קדישין השלם, ירושלים תשס"ט, במבוא עמ' 41).
3 ספרים. גודל ומצב משתנים.