מכתב על גבי גלויה בכתב-ידו ובחתימתו של דוד פוגל. נשלח לשמעון פולק בדטרויט. וינה, 14 באפריל 1923.
במכתב מבקש פוגל מידיד נעוריו שמעון פולק לסייע לו בהפצת ספר שיריו בקרב חובבי השפה העברית בדטרויט וכן למצוא עבורו אדם אמין שימכור עותקים נוספים של הספר בניו-יורק [בשנה בה נכתב מכתב זה, ראה אור בווינה ספר שיריו הראשון של פוגל, "לפני השער האפל" – ספר השירה היחיד שפורסם במהלך חייו].
בסיום המכתב מתאר פוגל את עוניו ומחלתו: "הריני חולה ועיף עד מות. ואשתי חולה. והרעב נורא. רעב ממש! והיאוש. וכל עוד רוחי בי. באתי עד משבר. הנני במצוק כזה, שאין בידי כלל לתארו לפניך. ואיני יודע מה אעשה. בדעתי לעלות בשלהי קיץ לארץ ישראל, לחיפה. לבדי. אשתי תשאר עוד באוסתריה" [תכנית הנסיעה לא יצאה לפועל ופוגל ביקר לראשונה בארץ ישראל רק בשנת 1929].
המשורר והסופר דוד פוגל (1891-1944) התגורר חליפות בווינה, בפריז, בוורשה ובערים נוספות. בשנת 1919 נישא לאשתו, אילקה, ובאותה שנה אובחנו שניהם במחלת השחפת. בשנת 1929 ביקר בארץ, אך לא התאקלם בה, וכעבור שנה שב לאירופה. בימי מלחמת העולם השנייה שהה בצרפת הכבושה ובפברואר 1944 הועבר לגרמניה, שם נרצח בידי הנאצים.
שמעון פולק היה ידידו של פוגל משנות נעוריהם; לימים היה מן הדמויות הבולטות בתחום החינוך היהודי בארה"ב.
14X9 ס"מ. מצב טוב. קו קפל אופקי במרכז הגלויה. קרעים ופגמים קלים בשוליים.
ראו הפריט הבא.