מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
- palestin (83) Apply palestin filter
- אמנות (81) Apply אמנות filter
- ובינלאומית (81) Apply ובינלאומית filter
- ישראלית (81) Apply ישראלית filter
- art (81) Apply art filter
- intern (81) Apply intern filter
- isra (81) Apply isra filter
- jewish (61) Apply jewish filter
- ישראל (60) Apply ישראל filter
- palestine, (60) Apply palestine, filter
- שואה (53) Apply שואה filter
- פרשת (53) Apply פרשת filter
- ושארית (53) Apply ושארית filter
- אנטישמיות (53) Apply אנטישמיות filter
- דרייפוס, (53) Apply דרייפוס, filter
- דרייפוס (53) Apply דרייפוס filter
- אנטישמיות, (53) Apply אנטישמיות, filter
- הפליטה (53) Apply הפליטה filter
- affair (53) Apply affair filter
- affair, (53) Apply affair, filter
- antisemit (53) Apply antisemit filter
- antisemitism, (53) Apply antisemitism, filter
- dreyfus (53) Apply dreyfus filter
- erit (53) Apply erit filter
- hapletah (53) Apply hapletah filter
- holocaust (53) Apply holocaust filter
- she (53) Apply she filter
- she'erit (53) Apply she'erit filter
- sheerit (53) Apply sheerit filter
- autograph (48) Apply autograph filter
- חתימות (36) Apply חתימות filter
- בקפריסין (32) Apply בקפריסין filter
- הבריטי, (32) Apply הבריטי, filter
- הבריטי (32) Apply הבריטי filter
- גיוס (32) Apply גיוס filter
- בקפריסין, (32) Apply בקפריסין, filter
- המנדט (32) Apply המנדט filter
- british (32) Apply british filter
- camp (32) Apply camp filter
- cyprus (32) Apply cyprus filter
- detent (32) Apply detent filter
- enlist (32) Apply enlist filter
- enlistment, (32) Apply enlistment, filter
- establish (32) Apply establish filter
- illeg (32) Apply illeg filter
- immigr (32) Apply immigr filter
- immigration, (32) Apply immigration, filter
- israel (32) Apply israel filter
- mandat (32) Apply mandat filter
- state (32) Apply state filter
מציג 349 - 360 of 390
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
אהרן גלעדי (1907-1993), דמות בנוף.
שמן על בד. חתום.
אהרן גלעדי נולד בהומל שברוסיה. את ראשית הכשרתו האמנותית רכש באקדמיה לאמנות בפטרוגרד. היה פעיל בתנועת "השומר הצעיר" ואף הוגלה על כך לסיביר; בשנת 1929 השתחרר ועלה לארץ ישראל. תחילה ישב בקבוצת כינרת ובשנת 1932 היה ממקימי קיבוץ אפיקים. קרוב לשני עשורים עבד בקיבוץ ככל חבריו והיה מצייר בערבים. לבסוף עזב את הקיבוץ בשנת 1947. גלעדי היה חבר בקבוצת "אופקים חדשים" וזכה פעמיים בפרס דיזנגוף לציור – בשנים 1948 ו-1952.
"גלעדי הוא עמקן, חקרן, הוא אינו מקבל את החיים כעובדה מוגמרת, אלא כנתונים בתהליך של תמורה מתמדת. אנשים ונופים – לחוד וביחד – מהווים את יסודות התמטיקה העיקריים ביצירותיו. אלה ואלה עטופים במין דוק של קרינה עוממת, שופעת רוחניות. [...] הצייר יודע להעלות מנבכי ישותו נימים סמויות, המופיעות כגילוי לא רק לצופה אלא, דומה, גם לאמן עצמו. אחד הראשונים בקרב אמנינו שחשפו את האווירה האנושית המיוחדת לחדר-האוכל או לחדר-התרבות בקיבוץ, בשעת ארוחת הצהריים או סעודת הערב... אי אפשר לעבור בשתיקה על הקו העדין ורב המבע של גלעדי". (ד"ר חיים גמזו: ביקורות אמנות. מוזיאון תל-אביב לאמנות, 2006. עמ' 215).
35.5X50 ס"מ, במסגרת 74X59 ס"מ. מצב טוב. שבר בפינת המסגרת.
שמן על בד. חתום.
אהרן גלעדי נולד בהומל שברוסיה. את ראשית הכשרתו האמנותית רכש באקדמיה לאמנות בפטרוגרד. היה פעיל בתנועת "השומר הצעיר" ואף הוגלה על כך לסיביר; בשנת 1929 השתחרר ועלה לארץ ישראל. תחילה ישב בקבוצת כינרת ובשנת 1932 היה ממקימי קיבוץ אפיקים. קרוב לשני עשורים עבד בקיבוץ ככל חבריו והיה מצייר בערבים. לבסוף עזב את הקיבוץ בשנת 1947. גלעדי היה חבר בקבוצת "אופקים חדשים" וזכה פעמיים בפרס דיזנגוף לציור – בשנים 1948 ו-1952.
"גלעדי הוא עמקן, חקרן, הוא אינו מקבל את החיים כעובדה מוגמרת, אלא כנתונים בתהליך של תמורה מתמדת. אנשים ונופים – לחוד וביחד – מהווים את יסודות התמטיקה העיקריים ביצירותיו. אלה ואלה עטופים במין דוק של קרינה עוממת, שופעת רוחניות. [...] הצייר יודע להעלות מנבכי ישותו נימים סמויות, המופיעות כגילוי לא רק לצופה אלא, דומה, גם לאמן עצמו. אחד הראשונים בקרב אמנינו שחשפו את האווירה האנושית המיוחדת לחדר-האוכל או לחדר-התרבות בקיבוץ, בשעת ארוחת הצהריים או סעודת הערב... אי אפשר לעבור בשתיקה על הקו העדין ורב המבע של גלעדי". (ד"ר חיים גמזו: ביקורות אמנות. מוזיאון תל-אביב לאמנות, 2006. עמ' 215).
35.5X50 ס"מ, במסגרת 74X59 ס"מ. מצב טוב. שבר בפינת המסגרת.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
אריה אלואיל (1901-1967), נוף.
שמן על בד. חתום.
בצדו השני של הבד, ציור נוסף מאת אלואיל (אינו חתום): יהודי במערת המכפלה (?).
אריה אַלוַאיל (1901-1967), יליד בויבריק (בוברקה, גליציה), הקים בעיירתו קבוצה של "השומר הצעיר", וב-1920 עלה לארץ ישראל כחלוץ. היה ממקימי ביתניה עילית, ניסיון ההתיישבות הראשון בארץ של "השומר הצעיר". בשנת 1921, עקב פרשת ביתניה, פרש מן הקבוצה, וחזר לאירופה כדי ללמוד ציור באקדמיה לאמנויות בווינה. בתקופת לימודיו שם הצטרף לקבוצת אמני האוונגרד "Kunstschau" שעמה נמנו גם גוסטב קלימט ואגון שילה, יצר את יצירותיו המוקדמות, ובהן סדרת ההדפסים "טורא אפורה" שנוצרה בהשפעת חוויותיו בביתניה עילית, והציג את עבודותיו בתערוכות הקבוצה. בשנת 1926 חזר לארץ ישראל, ובה פעל כצייר וכמורה, היה ממייסדי מוזיאון תל אביב לאמנות, אגודת האמנים והמדרשה לאמנות בתל אביב, וכן הוציא את ספריו לאור במו ידיו, בהוצאת "הלל" שייסד. בעבודתו האמנותית – בציור נופי הארץ ואנשיה ובפעילותו כדמות מרכזית בחוגי האמנות הארץ-ישראלית – המשיך אריה אלואיל את עבודת חייו כחלוץ.
אלואיל נהג לצייר בטבע. בשנותיו הראשונות בארץ התקשה להסתגל לשמש הארץ-ישראלית, אך עם הזמן פיתח סגנון ייחודי של ציור טבע ונוף, כשהוא מצייר בעיקר באור הרך של הבוקר. על יצירתו העיד: "שנתיים הרסתי הכול אשר ציירתי. לצייר מיער וינה התכחש הנוף הארצישראלי [...] השמש הלוהטת קרעה את תמונותיי בכהות. לא קל 'כיבוש' נוף זה [...] הנוף הארצישראלי דחה מציורי כול עקבות קוביזם וגם פוביזם" (אלוייל, הערות אוטוביוגרפיות).
57X48 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. נקבים בשולי הבד. אינו מתוח ואינו ממוסגר.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
שמן על בד. חתום.
בצדו השני של הבד, ציור נוסף מאת אלואיל (אינו חתום): יהודי במערת המכפלה (?).
אריה אַלוַאיל (1901-1967), יליד בויבריק (בוברקה, גליציה), הקים בעיירתו קבוצה של "השומר הצעיר", וב-1920 עלה לארץ ישראל כחלוץ. היה ממקימי ביתניה עילית, ניסיון ההתיישבות הראשון בארץ של "השומר הצעיר". בשנת 1921, עקב פרשת ביתניה, פרש מן הקבוצה, וחזר לאירופה כדי ללמוד ציור באקדמיה לאמנויות בווינה. בתקופת לימודיו שם הצטרף לקבוצת אמני האוונגרד "Kunstschau" שעמה נמנו גם גוסטב קלימט ואגון שילה, יצר את יצירותיו המוקדמות, ובהן סדרת ההדפסים "טורא אפורה" שנוצרה בהשפעת חוויותיו בביתניה עילית, והציג את עבודותיו בתערוכות הקבוצה. בשנת 1926 חזר לארץ ישראל, ובה פעל כצייר וכמורה, היה ממייסדי מוזיאון תל אביב לאמנות, אגודת האמנים והמדרשה לאמנות בתל אביב, וכן הוציא את ספריו לאור במו ידיו, בהוצאת "הלל" שייסד. בעבודתו האמנותית – בציור נופי הארץ ואנשיה ובפעילותו כדמות מרכזית בחוגי האמנות הארץ-ישראלית – המשיך אריה אלואיל את עבודת חייו כחלוץ.
אלואיל נהג לצייר בטבע. בשנותיו הראשונות בארץ התקשה להסתגל לשמש הארץ-ישראלית, אך עם הזמן פיתח סגנון ייחודי של ציור טבע ונוף, כשהוא מצייר בעיקר באור הרך של הבוקר. על יצירתו העיד: "שנתיים הרסתי הכול אשר ציירתי. לצייר מיער וינה התכחש הנוף הארצישראלי [...] השמש הלוהטת קרעה את תמונותיי בכהות. לא קל 'כיבוש' נוף זה [...] הנוף הארצישראלי דחה מציורי כול עקבות קוביזם וגם פוביזם" (אלוייל, הערות אוטוביוגרפיות).
57X48 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. נקבים בשולי הבד. אינו מתוח ואינו ממוסגר.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
אריה אלואיל (1901-1967), זוג בנוף.
שמן על בד. אינו חתום.
אריה אַלוַאיל (1901-1967), יליד בויבריק (בוברקה, גליציה), הקים בעיירתו קבוצה של "השומר הצעיר", וב-1920 עלה לארץ ישראל כחלוץ. היה ממקימי ביתניה עילית, ניסיון ההתיישבות הראשון בארץ של "השומר הצעיר". בשנת 1921, עקב פרשת ביתניה, פרש מן הקבוצה, וחזר לאירופה כדי ללמוד ציור באקדמיה לאמנויות בווינה. בתקופת לימודיו שם הצטרף לקבוצת אמני האוונגרד "Kunstschau" שעמה נמנו גם גוסטב קלימט ואגון שילה, יצר את יצירותיו המוקדמות, ובהן סדרת ההדפסים "טורא אפורה" שנוצרה בהשפעת חוויותיו בביתניה עילית, והציג את עבודותיו בתערוכות הקבוצה. בשנת 1926 חזר לארץ ישראל, ובה פעל כצייר וכמורה, היה ממייסדי מוזיאון תל אביב לאמנות, אגודת האמנים והמדרשה לאמנות בתל אביב, וכן הוציא את ספריו לאור במו ידיו, בהוצאת "הלל" שייסד. בעבודתו האמנותית – בציור נופי הארץ ואנשיה ובפעילותו כדמות מרכזית בחוגי האמנות הארץ-ישראלית – המשיך אריה אלואיל את עבודת חייו כחלוץ.
אלואיל נהג לצייר בטבע. בשנותיו הראשונות בארץ התקשה להסתגל לשמש הארץ-ישראלית, אך עם הזמן פיתח סגנון ייחודי של ציור טבע ונוף, כשהוא מצייר בעיקר באור הרך של הבוקר. על יצירתו העיד: "שנתיים הרסתי הכול אשר ציירתי. לצייר מיער וינה התכחש הנוף הארצישראלי [...] השמש הלוהטת קרעה את תמונותיי בכהות. לא קל 'כיבוש' נוף זה [...] הנוף הארצישראלי דחה מציורי כול עקבות קוביזם וגם פוביזם" (אלוייל, הערות אוטוביוגרפיות).
50X60 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים. קפלים ונקבים בשולי הבד. סקיצה בגב הבד. אינו מתוח ואינו ממוסגר.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
שמן על בד. אינו חתום.
אריה אַלוַאיל (1901-1967), יליד בויבריק (בוברקה, גליציה), הקים בעיירתו קבוצה של "השומר הצעיר", וב-1920 עלה לארץ ישראל כחלוץ. היה ממקימי ביתניה עילית, ניסיון ההתיישבות הראשון בארץ של "השומר הצעיר". בשנת 1921, עקב פרשת ביתניה, פרש מן הקבוצה, וחזר לאירופה כדי ללמוד ציור באקדמיה לאמנויות בווינה. בתקופת לימודיו שם הצטרף לקבוצת אמני האוונגרד "Kunstschau" שעמה נמנו גם גוסטב קלימט ואגון שילה, יצר את יצירותיו המוקדמות, ובהן סדרת ההדפסים "טורא אפורה" שנוצרה בהשפעת חוויותיו בביתניה עילית, והציג את עבודותיו בתערוכות הקבוצה. בשנת 1926 חזר לארץ ישראל, ובה פעל כצייר וכמורה, היה ממייסדי מוזיאון תל אביב לאמנות, אגודת האמנים והמדרשה לאמנות בתל אביב, וכן הוציא את ספריו לאור במו ידיו, בהוצאת "הלל" שייסד. בעבודתו האמנותית – בציור נופי הארץ ואנשיה ובפעילותו כדמות מרכזית בחוגי האמנות הארץ-ישראלית – המשיך אריה אלואיל את עבודת חייו כחלוץ.
אלואיל נהג לצייר בטבע. בשנותיו הראשונות בארץ התקשה להסתגל לשמש הארץ-ישראלית, אך עם הזמן פיתח סגנון ייחודי של ציור טבע ונוף, כשהוא מצייר בעיקר באור הרך של הבוקר. על יצירתו העיד: "שנתיים הרסתי הכול אשר ציירתי. לצייר מיער וינה התכחש הנוף הארצישראלי [...] השמש הלוהטת קרעה את תמונותיי בכהות. לא קל 'כיבוש' נוף זה [...] הנוף הארצישראלי דחה מציורי כול עקבות קוביזם וגם פוביזם" (אלוייל, הערות אוטוביוגרפיות).
50X60 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים. קפלים ונקבים בשולי הבד. סקיצה בגב הבד. אינו מתוח ואינו ממוסגר.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
אריה אלואיל (1901-1967), רוכלות בשוק.
שמן על נייר. חתום.
אריה אַלוַאיל (1901-1967), יליד בויבריק (בוברקה, גליציה), הקים בעיירתו קבוצה של "השומר הצעיר", וב-1920 עלה לארץ ישראל כחלוץ. היה ממקימי ביתניה עילית, ניסיון ההתיישבות הראשון בארץ של "השומר הצעיר". בשנת 1921, עקב פרשת ביתניה, פרש מן הקבוצה, וחזר לאירופה כדי ללמוד ציור באקדמיה לאמנויות בווינה. בתקופת לימודיו שם הצטרף לקבוצת אמני האוונגרד "Kunstschau" שעמה נמנו גם גוסטב קלימט ואגון שילה, יצר את יצירותיו המוקדמות, ובהן סדרת ההדפסים "טורא אפורה" שנוצרה בהשפעת חוויותיו בביתניה עילית, והציג את עבודותיו בתערוכות הקבוצה. בשנת 1926 חזר לארץ ישראל, ובה פעל כצייר וכמורה, היה ממייסדי מוזיאון תל אביב לאמנות, אגודת האמנים והמדרשה לאמנות בתל אביב, וכן הוציא את ספריו לאור במו ידיו, בהוצאת "הלל" שייסד. בעבודתו האמנותית – בציור נופי הארץ ואנשיה ובפעילותו כדמות מרכזית בחוגי האמנות הארץ-ישראלית – המשיך אריה אלואיל את עבודת חייו כחלוץ.
אלואיל נהג לצייר בטבע. בשנותיו הראשונות בארץ התקשה להסתגל לשמש הארץ-ישראלית, אך עם הזמן פיתח סגנון ייחודי של ציור טבע ונוף, כשהוא מצייר בעיקר באור הרך של הבוקר. על יצירתו העיד: "שנתיים הרסתי הכול אשר ציירתי. לצייר מיער וינה התכחש הנוף הארצישראלי [...] השמש הלוהטת קרעה את תמונותיי בכהות. לא קל 'כיבוש' נוף זה [...] הנוף הארצישראלי דחה מציורי כול עקבות קוביזם וגם פוביזם" (אלוייל, הערות אוטוביוגרפיות).
75.5X39.5 ס"מ. מצב טוב. קרעים ונקבים בשוליים. פיסה גזורה מחלקו העליון של הדף (ללא פגיעה בציור).
מקור: אוסף עוזי אגסי.
שמן על נייר. חתום.
אריה אַלוַאיל (1901-1967), יליד בויבריק (בוברקה, גליציה), הקים בעיירתו קבוצה של "השומר הצעיר", וב-1920 עלה לארץ ישראל כחלוץ. היה ממקימי ביתניה עילית, ניסיון ההתיישבות הראשון בארץ של "השומר הצעיר". בשנת 1921, עקב פרשת ביתניה, פרש מן הקבוצה, וחזר לאירופה כדי ללמוד ציור באקדמיה לאמנויות בווינה. בתקופת לימודיו שם הצטרף לקבוצת אמני האוונגרד "Kunstschau" שעמה נמנו גם גוסטב קלימט ואגון שילה, יצר את יצירותיו המוקדמות, ובהן סדרת ההדפסים "טורא אפורה" שנוצרה בהשפעת חוויותיו בביתניה עילית, והציג את עבודותיו בתערוכות הקבוצה. בשנת 1926 חזר לארץ ישראל, ובה פעל כצייר וכמורה, היה ממייסדי מוזיאון תל אביב לאמנות, אגודת האמנים והמדרשה לאמנות בתל אביב, וכן הוציא את ספריו לאור במו ידיו, בהוצאת "הלל" שייסד. בעבודתו האמנותית – בציור נופי הארץ ואנשיה ובפעילותו כדמות מרכזית בחוגי האמנות הארץ-ישראלית – המשיך אריה אלואיל את עבודת חייו כחלוץ.
אלואיל נהג לצייר בטבע. בשנותיו הראשונות בארץ התקשה להסתגל לשמש הארץ-ישראלית, אך עם הזמן פיתח סגנון ייחודי של ציור טבע ונוף, כשהוא מצייר בעיקר באור הרך של הבוקר. על יצירתו העיד: "שנתיים הרסתי הכול אשר ציירתי. לצייר מיער וינה התכחש הנוף הארצישראלי [...] השמש הלוהטת קרעה את תמונותיי בכהות. לא קל 'כיבוש' נוף זה [...] הנוף הארצישראלי דחה מציורי כול עקבות קוביזם וגם פוביזם" (אלוייל, הערות אוטוביוגרפיות).
75.5X39.5 ס"מ. מצב טוב. קרעים ונקבים בשוליים. פיסה גזורה מחלקו העליון של הדף (ללא פגיעה בציור).
מקור: אוסף עוזי אגסי.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
אריה אלואיל (1901-1967), שוק אוריינטלי.
שמן על נייר. חתום.
אריה אַלוַאיל (1901-1967), יליד בויבריק (בוברקה, גליציה), הקים בעיירתו קבוצה של "השומר הצעיר", וב-1920 עלה לארץ ישראל כחלוץ. היה ממקימי ביתניה עילית, ניסיון ההתיישבות הראשון בארץ של "השומר הצעיר". בשנת 1921, עקב פרשת ביתניה, פרש מן הקבוצה, וחזר לאירופה כדי ללמוד ציור באקדמיה לאמנויות בווינה. בתקופת לימודיו שם הצטרף לקבוצת אמני האוונגרד "Kunstschau" שעמה נמנו גם גוסטב קלימט ואגון שילה, יצר את יצירותיו המוקדמות, ובהן סדרת ההדפסים "טורא אפורה" שנוצרה בהשפעת חוויותיו בביתניה עילית, והציג את עבודותיו בתערוכות הקבוצה. בשנת 1926 חזר לארץ ישראל, ובה פעל כצייר וכמורה, היה ממייסדי מוזיאון תל אביב לאמנות, אגודת האמנים והמדרשה לאמנות בתל אביב, וכן הוציא את ספריו לאור במו ידיו, בהוצאת "הלל" שייסד. בעבודתו האמנותית – בציור נופי הארץ ואנשיה ובפעילותו כדמות מרכזית בחוגי האמנות הארץ-ישראלית – המשיך אריה אלואיל את עבודת חייו כחלוץ.
אלואיל נהג לצייר בטבע. בשנותיו הראשונות בארץ התקשה להסתגל לשמש הארץ-ישראלית, אך עם הזמן פיתח סגנון ייחודי של ציור טבע ונוף, כשהוא מצייר בעיקר באור הרך של הבוקר. על יצירתו העיד: "שנתיים הרסתי הכול אשר ציירתי. לצייר מיער וינה התכחש הנוף הארצישראלי [...] השמש הלוהטת קרעה את תמונותיי בכהות. לא קל 'כיבוש' נוף זה [...] הנוף הארצישראלי דחה מציורי כול עקבות קוביזם וגם פוביזם" (אלוייל, הערות אוטוביוגרפיות).
75X38.5 ס"מ. מצב טוב. קרעים ונקבים בשוליים.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
שמן על נייר. חתום.
אריה אַלוַאיל (1901-1967), יליד בויבריק (בוברקה, גליציה), הקים בעיירתו קבוצה של "השומר הצעיר", וב-1920 עלה לארץ ישראל כחלוץ. היה ממקימי ביתניה עילית, ניסיון ההתיישבות הראשון בארץ של "השומר הצעיר". בשנת 1921, עקב פרשת ביתניה, פרש מן הקבוצה, וחזר לאירופה כדי ללמוד ציור באקדמיה לאמנויות בווינה. בתקופת לימודיו שם הצטרף לקבוצת אמני האוונגרד "Kunstschau" שעמה נמנו גם גוסטב קלימט ואגון שילה, יצר את יצירותיו המוקדמות, ובהן סדרת ההדפסים "טורא אפורה" שנוצרה בהשפעת חוויותיו בביתניה עילית, והציג את עבודותיו בתערוכות הקבוצה. בשנת 1926 חזר לארץ ישראל, ובה פעל כצייר וכמורה, היה ממייסדי מוזיאון תל אביב לאמנות, אגודת האמנים והמדרשה לאמנות בתל אביב, וכן הוציא את ספריו לאור במו ידיו, בהוצאת "הלל" שייסד. בעבודתו האמנותית – בציור נופי הארץ ואנשיה ובפעילותו כדמות מרכזית בחוגי האמנות הארץ-ישראלית – המשיך אריה אלואיל את עבודת חייו כחלוץ.
אלואיל נהג לצייר בטבע. בשנותיו הראשונות בארץ התקשה להסתגל לשמש הארץ-ישראלית, אך עם הזמן פיתח סגנון ייחודי של ציור טבע ונוף, כשהוא מצייר בעיקר באור הרך של הבוקר. על יצירתו העיד: "שנתיים הרסתי הכול אשר ציירתי. לצייר מיער וינה התכחש הנוף הארצישראלי [...] השמש הלוהטת קרעה את תמונותיי בכהות. לא קל 'כיבוש' נוף זה [...] הנוף הארצישראלי דחה מציורי כול עקבות קוביזם וגם פוביזם" (אלוייל, הערות אוטוביוגרפיות).
75X38.5 ס"מ. מצב טוב. קרעים ונקבים בשוליים.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
"עשר המכות", שני מתווים לציור המלווה את ההגדה של פסח, מעשה ידי אריה אלואיל (1901-1967). [ישראל, ראשית שנות ה-50 בקירוב].
1. גיליון נייר, במרכזו נראה חייל מטיל רימון על רקע שדה קרב, וסביבו עשרה רישומי הכנה למיניאטורות המייצגות את עשר המכות.
טכניקה מעורבת על נייר. חתום.
62X50 ס"מ. מצב טוב. קילופים, קרעים וקרעים חסרים קלים. נקבים.
2. מסגרת נייר רחבה (משלימה את הציור המופיע בסעיף הקודם), המציגה עשר מיניאטורות של עשר המכות. כל מיניאטורה משולבת באות הראשונה של שם המכה. המסגרת היא גרסה מוגמרת של רישומי ההכנה המופיעים בסעיף 1.
טכניקה מעורבת על נייר.
64X50 ס"מ. מצב טוב. נקבים בשוליים. כתמים ועקבות נייר דבק. הוראות דפוס בעט בשולי הגיליון.
הציור נדפס בהגדה של פסח בלוויית הקדמה ודברי הסבר מאת מקס ברוד וי"מ לסק ושבעה עשר ציורים מאת אריה אלואיל. הוצאת "סיני", תל אביב, [1954].
אריה אַלוַאיל (1901-1967), יליד בויבריק (בוברקה, גליציה), הקים בעיירתו קבוצה של "השומר הצעיר", וב-1920 עלה לארץ ישראל כחלוץ. היה ממקימי ביתניה עילית, ניסיון ההתיישבות הראשון בארץ של "השומר הצעיר". בשנת 1921, עקב פרשת ביתניה, פרש מן הקבוצה, וחזר לאירופה כדי ללמוד ציור באקדמיה לאמנויות בווינה. בתקופת לימודיו שם הצטרף לקבוצת אמני האוונגרד "Kunstschau" שעמה נמנו גם גוסטב קלימט ואגון שילה, יצר את יצירותיו המוקדמות, ובהן סדרת ההדפסים "טורא אפורה" שנוצרה בהשפעת חוויותיו בביתניה עילית, והציג את עבודותיו בתערוכות הקבוצה. בשנת 1926 חזר לארץ ישראל, ובה פעל כצייר וכמורה, היה ממייסדי מוזיאון תל אביב לאמנות, אגודת האמנים והמדרשה לאמנות בתל אביב, וכן הוציא את ספריו לאור במו ידיו, בהוצאת "הלל" שייסד. בעבודתו האמנותית – בציור נופי הארץ ואנשיה ובפעילותו כדמות מרכזית בחוגי האמנות הארץ-ישראלית – המשיך אריה אלואיל את עבודת חייו כחלוץ.
אלואיל נהג לצייר בטבע. בשנותיו הראשונות בארץ התקשה להסתגל לשמש הארץ-ישראלית, אך עם הזמן פיתח סגנון ייחודי של ציור טבע ונוף, כשהוא מצייר בעיקר באור הרך של הבוקר. על יצירתו העיד: "שנתיים הרסתי הכול אשר ציירתי. לצייר מיער וינה התכחש הנוף הארצישראלי [...] השמש הלוהטת קרעה את תמונותיי בכהות. לא קל 'כיבוש' נוף זה [...] הנוף הארצישראלי דחה מציורי כול עקבות קוביזם וגם פוביזם" (אלוייל, הערות אוטוביוגרפיות).
מקור: אוסף עוזי אגסי.
1. גיליון נייר, במרכזו נראה חייל מטיל רימון על רקע שדה קרב, וסביבו עשרה רישומי הכנה למיניאטורות המייצגות את עשר המכות.
טכניקה מעורבת על נייר. חתום.
62X50 ס"מ. מצב טוב. קילופים, קרעים וקרעים חסרים קלים. נקבים.
2. מסגרת נייר רחבה (משלימה את הציור המופיע בסעיף הקודם), המציגה עשר מיניאטורות של עשר המכות. כל מיניאטורה משולבת באות הראשונה של שם המכה. המסגרת היא גרסה מוגמרת של רישומי ההכנה המופיעים בסעיף 1.
טכניקה מעורבת על נייר.
64X50 ס"מ. מצב טוב. נקבים בשוליים. כתמים ועקבות נייר דבק. הוראות דפוס בעט בשולי הגיליון.
הציור נדפס בהגדה של פסח בלוויית הקדמה ודברי הסבר מאת מקס ברוד וי"מ לסק ושבעה עשר ציורים מאת אריה אלואיל. הוצאת "סיני", תל אביב, [1954].
אריה אַלוַאיל (1901-1967), יליד בויבריק (בוברקה, גליציה), הקים בעיירתו קבוצה של "השומר הצעיר", וב-1920 עלה לארץ ישראל כחלוץ. היה ממקימי ביתניה עילית, ניסיון ההתיישבות הראשון בארץ של "השומר הצעיר". בשנת 1921, עקב פרשת ביתניה, פרש מן הקבוצה, וחזר לאירופה כדי ללמוד ציור באקדמיה לאמנויות בווינה. בתקופת לימודיו שם הצטרף לקבוצת אמני האוונגרד "Kunstschau" שעמה נמנו גם גוסטב קלימט ואגון שילה, יצר את יצירותיו המוקדמות, ובהן סדרת ההדפסים "טורא אפורה" שנוצרה בהשפעת חוויותיו בביתניה עילית, והציג את עבודותיו בתערוכות הקבוצה. בשנת 1926 חזר לארץ ישראל, ובה פעל כצייר וכמורה, היה ממייסדי מוזיאון תל אביב לאמנות, אגודת האמנים והמדרשה לאמנות בתל אביב, וכן הוציא את ספריו לאור במו ידיו, בהוצאת "הלל" שייסד. בעבודתו האמנותית – בציור נופי הארץ ואנשיה ובפעילותו כדמות מרכזית בחוגי האמנות הארץ-ישראלית – המשיך אריה אלואיל את עבודת חייו כחלוץ.
אלואיל נהג לצייר בטבע. בשנותיו הראשונות בארץ התקשה להסתגל לשמש הארץ-ישראלית, אך עם הזמן פיתח סגנון ייחודי של ציור טבע ונוף, כשהוא מצייר בעיקר באור הרך של הבוקר. על יצירתו העיד: "שנתיים הרסתי הכול אשר ציירתי. לצייר מיער וינה התכחש הנוף הארצישראלי [...] השמש הלוהטת קרעה את תמונותיי בכהות. לא קל 'כיבוש' נוף זה [...] הנוף הארצישראלי דחה מציורי כול עקבות קוביזם וגם פוביזם" (אלוייל, הערות אוטוביוגרפיות).
מקור: אוסף עוזי אגסי.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $400
לא נמכר
ארץ ישראל, 1920, 10 תחריטים, מאת נחום גוטמן. הוצאת "איגא", ישראל, 1979. עברית ואנגלית.
עשרה תחריטים מאת נחום גוטמן המציגים את נופי ארץ ישראל ואת תושביה – "דייג בחוף יפו", "פרדסי פתח-תקוה", "פלחית מוכרת תרנגולים", "בסמטאות ירושלים", "ליד הכותל" ועוד. התחריטים חתומים בעפרון ונתונים בתיקיה מקורית. עותק ממוספר, 39/100.
"נחום גוטמן היה בין האמנים הראשונים שהארץ היא ביתם ומולדתם והם ציירוה כצייר אדם את ביתו. ציוריו ורישומיו יכלו להיעשות רק על-ידי אדם שחי מילדותו את נופי הארץ, קלט את צבעיה, אורה וצלליה. גוטמן צייר את שכונות ירושלים כשהיה ילד בן 11, למד ב'בצלאל' ויצא ל'עולם הגדול' – לבירות אירופה, כשהוא נושא עמו תיק של רישומים. לפי רישומים אלה יצר בווינה בשנת 1920 הדפסי אבן במהדורה מצומצמת [...] חמישים ושמונה שנים אחר-כך בוצעו ההדפסים מחדש על-ידי סדנת התחריטים של בצלאל בהשגחת נחום גוטמן [...] בתחריטים אלה – ציורי הבראשית – מצויים קולותיה, צבעיה, ריחה של ארץ ישראל, שלעולם לא נראנה יותר" (מתוך ההקדמה מאת שלמה שבא).
[10] לוחות תחריט + [3] דף, 35X37.5 ס"מ בקירוב (תחריטים בגודל משתנה). מצב טוב.
מקור: אוסף משפחת רימון.
עשרה תחריטים מאת נחום גוטמן המציגים את נופי ארץ ישראל ואת תושביה – "דייג בחוף יפו", "פרדסי פתח-תקוה", "פלחית מוכרת תרנגולים", "בסמטאות ירושלים", "ליד הכותל" ועוד. התחריטים חתומים בעפרון ונתונים בתיקיה מקורית. עותק ממוספר, 39/100.
"נחום גוטמן היה בין האמנים הראשונים שהארץ היא ביתם ומולדתם והם ציירוה כצייר אדם את ביתו. ציוריו ורישומיו יכלו להיעשות רק על-ידי אדם שחי מילדותו את נופי הארץ, קלט את צבעיה, אורה וצלליה. גוטמן צייר את שכונות ירושלים כשהיה ילד בן 11, למד ב'בצלאל' ויצא ל'עולם הגדול' – לבירות אירופה, כשהוא נושא עמו תיק של רישומים. לפי רישומים אלה יצר בווינה בשנת 1920 הדפסי אבן במהדורה מצומצמת [...] חמישים ושמונה שנים אחר-כך בוצעו ההדפסים מחדש על-ידי סדנת התחריטים של בצלאל בהשגחת נחום גוטמן [...] בתחריטים אלה – ציורי הבראשית – מצויים קולותיה, צבעיה, ריחה של ארץ ישראל, שלעולם לא נראנה יותר" (מתוך ההקדמה מאת שלמה שבא).
[10] לוחות תחריט + [3] דף, 35X37.5 ס"מ בקירוב (תחריטים בגודל משתנה). מצב טוב.
מקור: אוסף משפחת רימון.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
לקט דיוקנאות של מבקר האמנות ועורך כתב-העת "גזית" גבריאל טלפיר מעשה ידי אמנים שונים. שנות ה-60-70.
בלקט שנים-עשר דיוקנאות במדיות שונות (עפרונות, דיו, פסטל ועוד, על נייר), מעשה ידי האמנים יהושע נוישטיין (נ. 1940), דוד מסר (1912-1999), דוד עזוז (נ. 1942), אבא פניכל (1906-1986), שאול סמירה (נ. 1939), יצחק אמתי (1907-1984), חיים רוזנטל (1938-2011), דוד גרשטיין (נ. 1944), עליזה נהור (1915-1987), ושרה ווסקובויניק (?) (1901-1968).
גבריאל טלפיר (1901-1990), מבקר אמנות, עורך ומתרגם. נולד בסטניסלבוב שבגליציה ועלה לארץ ישראל בשנת 1925. עסק בכתיבת שירה ובתרגום, אך עיקר עבודתו התמקדה בביקורת אמנות ובעריכת כתב העת "גזית" – "במה ליצירה אמנותית-ספרותית ולמחשבה חופשית". כתב העת כלל מאמרים בתולדות האמנות, תיאטרון ואדריכלות, ביקורות, מונוגרפיות קצרות של אמנים (בפרט אמנים ישראלים ויהודים) וכן רפרודוקציות שחור-לבן של יצירות אמנות. במשך שנים ארוכות היה "גזית" כתב העת היחיד בישראל אשר הוקדש ברובו לאמנויות הפלסטיות. כאישיות בעלת תפקיד מרכזי בעולם האמנות בישראל, זכה טלפיר שדיוקנו יצויר בידי אמנים רבים.
הדיוקנאות חתומים ומתוארכים ברובם.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. כתמים ופגמים.
בלקט שנים-עשר דיוקנאות במדיות שונות (עפרונות, דיו, פסטל ועוד, על נייר), מעשה ידי האמנים יהושע נוישטיין (נ. 1940), דוד מסר (1912-1999), דוד עזוז (נ. 1942), אבא פניכל (1906-1986), שאול סמירה (נ. 1939), יצחק אמתי (1907-1984), חיים רוזנטל (1938-2011), דוד גרשטיין (נ. 1944), עליזה נהור (1915-1987), ושרה ווסקובויניק (?) (1901-1968).
גבריאל טלפיר (1901-1990), מבקר אמנות, עורך ומתרגם. נולד בסטניסלבוב שבגליציה ועלה לארץ ישראל בשנת 1925. עסק בכתיבת שירה ובתרגום, אך עיקר עבודתו התמקדה בביקורת אמנות ובעריכת כתב העת "גזית" – "במה ליצירה אמנותית-ספרותית ולמחשבה חופשית". כתב העת כלל מאמרים בתולדות האמנות, תיאטרון ואדריכלות, ביקורות, מונוגרפיות קצרות של אמנים (בפרט אמנים ישראלים ויהודים) וכן רפרודוקציות שחור-לבן של יצירות אמנות. במשך שנים ארוכות היה "גזית" כתב העת היחיד בישראל אשר הוקדש ברובו לאמנויות הפלסטיות. כאישיות בעלת תפקיד מרכזי בעולם האמנות בישראל, זכה טלפיר שדיוקנו יצויר בידי אמנים רבים.
הדיוקנאות חתומים ומתוארכים ברובם.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. כתמים ופגמים.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $600
לא נמכר
לודוויג שוורין (1897-1983), דיוקן אורי צבי גרינברג.
שמן על בד. חתום ומתוארך 42[19].
בגב הבד – ציור שמן נוסף (תפוזים), אינו חתום.
47X63 ס"מ. מצב טוב. פגמים מעטים בצבע.
שמן על בד. חתום ומתוארך 42[19].
בגב הבד – ציור שמן נוסף (תפוזים), אינו חתום.
47X63 ס"מ. מצב טוב. פגמים מעטים בצבע.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
Les amours de Psyché et de Cupidon [אהבת קופידון ופסיכה] מאת אפוליוס. הוצאת Librairie de Firmin-Didot, פריז, 1880 (תאריך על גבי העטיפה: 1881). צרפתית. עותק עם ציור "אקס ליבריס" גדול מעשה ידי לאה גולדברג.
תרגום צרפתי לסיפור קופידון ופסיכה מתוך "חמור הזהב" למחבר הרומי לוקיוס אפוליוס. מלווה 32 לוחות הדפס על פי ציורי רפאל, חתומים בלוח "C. Normand" (Charles Pierre Joseph Normand?).
העותק שלפנינו נכרך מחדש, עם דפי בטנה חדשים (העטיפה המקורית מודבקת על גבי העטיפה החדשה). בדף הבטנה הקדמי מופיע ציור דיו מעשה-ידי המשוררת לאה גולדברג – מימין נראית אישה (לאה גולדברג עצמה?) האוחזת בשלט עם הכתובת "Lea Goldberg". בראש הציור מופיעה הכתובת "Ex Libris".
[37] עמ' + 32 לוחות, 32 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, קרע חסר ופיסות נייר מודבקות בשולי דף הבטנה עם ציורה של גולדברג (ללא פגיעה בציור). כתמים ופגמים בדפי הספר. קרעים קלים בשולי הדפים. קרעים חסרים גדולים בעטיפת הספר האחורית המקורית. חותמות דיו על דף הבטנה האחורי.
מהדורה זו של הספר אינה מופיעה ב-OCLC.
מקור: אוסף טוביה ריבנר.
תרגום צרפתי לסיפור קופידון ופסיכה מתוך "חמור הזהב" למחבר הרומי לוקיוס אפוליוס. מלווה 32 לוחות הדפס על פי ציורי רפאל, חתומים בלוח "C. Normand" (Charles Pierre Joseph Normand?).
העותק שלפנינו נכרך מחדש, עם דפי בטנה חדשים (העטיפה המקורית מודבקת על גבי העטיפה החדשה). בדף הבטנה הקדמי מופיע ציור דיו מעשה-ידי המשוררת לאה גולדברג – מימין נראית אישה (לאה גולדברג עצמה?) האוחזת בשלט עם הכתובת "Lea Goldberg". בראש הציור מופיעה הכתובת "Ex Libris".
[37] עמ' + 32 לוחות, 32 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, קרע חסר ופיסות נייר מודבקות בשולי דף הבטנה עם ציורה של גולדברג (ללא פגיעה בציור). כתמים ופגמים בדפי הספר. קרעים קלים בשולי הדפים. קרעים חסרים גדולים בעטיפת הספר האחורית המקורית. חותמות דיו על דף הבטנה האחורי.
מהדורה זו של הספר אינה מופיעה ב-OCLC.
מקור: אוסף טוביה ריבנר.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $1,200
לא נמכר
לאה גולדברג (1911-1970), אחד-עשר ציורים, רובם בצבעי מים, על נייר.
שישה מהציורים חתומים; שלושה מתוארכים 1965.
24.5X34.5 ס"מ עד 49.5X34.5 ס"מ. מצב משתנה.
---------------------------
לאה גולדברג (1911-1970), מלבד היותה משוררת לאומית, סופרת, מתרגמת, חוקרת ומבקרת ספרות, שלחה ידה גם ביצירה חזותית. כמה מן הספרים שכתבה, בהם עיבודה לספרו של סמואיל מרשק, "המפוזר מכפר אז"ר", לוו ברישומים פרי עטה. בשנים האחרונות לחייה התרחב עיסוקה באמנות חזותית. תחילה עסקה בעיקר ברישום ובהמשך פנתה לקולאז'ים. הקולאז'ים שיצרה הוצגו בשתי תערוכות בימי חייה – הראשונה בבית האמנים בירושלים (1968) והשנייה בגלריה בכפר מנחם (1969).
על יצירתה החזותית סיפרה גולדברג בראיון משנת 1969: "הדחף ליצירה הוא אותו הדחף הן בשירה והן בציור, אך אינני עושה אילוסטרציה של מחשבתי השירית. האסוציאציה בזמן הציור היא בהחלט לא ספרותית. [...] הציור נחוץ לי כדי לברוח מן הספרות אל עולם אחר, ממשי יותר. סופרים נמשכים לציור כי הם מחפשים את הקיום הממשי שתפיסתו בלתי-אמצעית. כנראה מתוך זה ברחתי לציור, כי כמעט אינני כותבת". באותו ראיון התייחסה גולדברג גם לעיסוקה בקולאז': "בקולאז' יש לי אמביציה לקחת חומר ולהשתמש בו בצורה אחרת [...] אני נהנית גם מגזירת הנייר, גם מהדבקתו וגם מן העובדה שאני משנה את משמעותו. בקולאז' יותר קל לי להגיע לאבסטרקט, אני אוהבת מאוד אבסטרקט טוב אך איני יכולה להגיע לאבסטרקט גמור. גם בשירים הפחות מטריאליים שלי יש משהו שהוא שייך לאמנות פיגורטיבית".
ראו:
1. לאה גולדברג, מאת חמוטל בר-יוסף. הוצאת מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, ירושלים, 2012. עמ' 284-287.
2. האור בשולי הענן, מאת גדעון טיקוצקי. הוצאת הקיבוץ המאוחד – ספרית פועלים, 2011.
שישה מהציורים חתומים; שלושה מתוארכים 1965.
24.5X34.5 ס"מ עד 49.5X34.5 ס"מ. מצב משתנה.
---------------------------
לאה גולדברג (1911-1970), מלבד היותה משוררת לאומית, סופרת, מתרגמת, חוקרת ומבקרת ספרות, שלחה ידה גם ביצירה חזותית. כמה מן הספרים שכתבה, בהם עיבודה לספרו של סמואיל מרשק, "המפוזר מכפר אז"ר", לוו ברישומים פרי עטה. בשנים האחרונות לחייה התרחב עיסוקה באמנות חזותית. תחילה עסקה בעיקר ברישום ובהמשך פנתה לקולאז'ים. הקולאז'ים שיצרה הוצגו בשתי תערוכות בימי חייה – הראשונה בבית האמנים בירושלים (1968) והשנייה בגלריה בכפר מנחם (1969).
על יצירתה החזותית סיפרה גולדברג בראיון משנת 1969: "הדחף ליצירה הוא אותו הדחף הן בשירה והן בציור, אך אינני עושה אילוסטרציה של מחשבתי השירית. האסוציאציה בזמן הציור היא בהחלט לא ספרותית. [...] הציור נחוץ לי כדי לברוח מן הספרות אל עולם אחר, ממשי יותר. סופרים נמשכים לציור כי הם מחפשים את הקיום הממשי שתפיסתו בלתי-אמצעית. כנראה מתוך זה ברחתי לציור, כי כמעט אינני כותבת". באותו ראיון התייחסה גולדברג גם לעיסוקה בקולאז': "בקולאז' יש לי אמביציה לקחת חומר ולהשתמש בו בצורה אחרת [...] אני נהנית גם מגזירת הנייר, גם מהדבקתו וגם מן העובדה שאני משנה את משמעותו. בקולאז' יותר קל לי להגיע לאבסטרקט, אני אוהבת מאוד אבסטרקט טוב אך איני יכולה להגיע לאבסטרקט גמור. גם בשירים הפחות מטריאליים שלי יש משהו שהוא שייך לאמנות פיגורטיבית".
ראו:
1. לאה גולדברג, מאת חמוטל בר-יוסף. הוצאת מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, ירושלים, 2012. עמ' 284-287.
2. האור בשולי הענן, מאת גדעון טיקוצקי. הוצאת הקיבוץ המאוחד – ספרית פועלים, 2011.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
לאה גולדברג (1911-1970), שלושה ציורים.
טכניקות שונות על נייר. ציור אחד חתום.
באחד הציורים שיבצה גולדברג את המילים "Dante Alighieri" (דנטה אליגיירי) ו-"Purgatorio" (כור המצרף – הר אשר על פסגתו הכניסה לגן עדן – המתואר בחלקה השני של "הקומדיה האלוהית" מאת דנטה אליגיירי). שני הציורים האחרים נעשו אף הם, כפי הנראה, בהשראת "הקומדיה האלוהית".
דאנטה אלגריירי היה מהמשוררים הנערצים על לאה גולדברג, שתרגמה לעברית אחדים משיריו ולימדה את יצירותיו באוניברסיטה העברית.
24.5X33 ס"מ עד 35X25 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, רובם קלים.
---------------------------
לאה גולדברג (1911-1970), מלבד היותה משוררת לאומית, סופרת, מתרגמת, חוקרת ומבקרת ספרות, שלחה ידה גם ביצירה חזותית. כמה מן הספרים שכתבה, בהם עיבודה לספרו של סמואיל מרשק, "המפוזר מכפר אז"ר", לוו ברישומים פרי עטה. בשנים האחרונות לחייה התרחב עיסוקה באמנות חזותית. תחילה עסקה בעיקר ברישום ובהמשך פנתה לקולאז'ים. הקולאז'ים שיצרה הוצגו בשתי תערוכות בימי חייה – הראשונה בבית האמנים בירושלים (1968) והשנייה בגלריה בכפר מנחם (1969).
על יצירתה החזותית סיפרה גולדברג בראיון משנת 1969: "הדחף ליצירה הוא אותו הדחף הן בשירה והן בציור, אך אינני עושה אילוסטרציה של מחשבתי השירית. האסוציאציה בזמן הציור היא בהחלט לא ספרותית. [...] הציור נחוץ לי כדי לברוח מן הספרות אל עולם אחר, ממשי יותר. סופרים נמשכים לציור כי הם מחפשים את הקיום הממשי שתפיסתו בלתי-אמצעית. כנראה מתוך זה ברחתי לציור, כי כמעט אינני כותבת". באותו ראיון התייחסה גולדברג גם לעיסוקה בקולאז': "בקולאז' יש לי אמביציה לקחת חומר ולהשתמש בו בצורה אחרת [...] אני נהנית גם מגזירת הנייר, גם מהדבקתו וגם מן העובדה שאני משנה את משמעותו. בקולאז' יותר קל לי להגיע לאבסטרקט, אני אוהבת מאוד אבסטרקט טוב אך איני יכולה להגיע לאבסטרקט גמור. גם בשירים הפחות מטריאליים שלי יש משהו שהוא שייך לאמנות פיגורטיבית".
ראו:
1. לאה גולדברג, מאת חמוטל בר-יוסף. הוצאת מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, ירושלים, 2012. עמ' 284-287.
2. האור בשולי הענן, מאת גדעון טיקוצקי. הוצאת הקיבוץ המאוחד – ספרית פועלים, 2011.
טכניקות שונות על נייר. ציור אחד חתום.
באחד הציורים שיבצה גולדברג את המילים "Dante Alighieri" (דנטה אליגיירי) ו-"Purgatorio" (כור המצרף – הר אשר על פסגתו הכניסה לגן עדן – המתואר בחלקה השני של "הקומדיה האלוהית" מאת דנטה אליגיירי). שני הציורים האחרים נעשו אף הם, כפי הנראה, בהשראת "הקומדיה האלוהית".
דאנטה אלגריירי היה מהמשוררים הנערצים על לאה גולדברג, שתרגמה לעברית אחדים משיריו ולימדה את יצירותיו באוניברסיטה העברית.
24.5X33 ס"מ עד 35X25 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, רובם קלים.
---------------------------
לאה גולדברג (1911-1970), מלבד היותה משוררת לאומית, סופרת, מתרגמת, חוקרת ומבקרת ספרות, שלחה ידה גם ביצירה חזותית. כמה מן הספרים שכתבה, בהם עיבודה לספרו של סמואיל מרשק, "המפוזר מכפר אז"ר", לוו ברישומים פרי עטה. בשנים האחרונות לחייה התרחב עיסוקה באמנות חזותית. תחילה עסקה בעיקר ברישום ובהמשך פנתה לקולאז'ים. הקולאז'ים שיצרה הוצגו בשתי תערוכות בימי חייה – הראשונה בבית האמנים בירושלים (1968) והשנייה בגלריה בכפר מנחם (1969).
על יצירתה החזותית סיפרה גולדברג בראיון משנת 1969: "הדחף ליצירה הוא אותו הדחף הן בשירה והן בציור, אך אינני עושה אילוסטרציה של מחשבתי השירית. האסוציאציה בזמן הציור היא בהחלט לא ספרותית. [...] הציור נחוץ לי כדי לברוח מן הספרות אל עולם אחר, ממשי יותר. סופרים נמשכים לציור כי הם מחפשים את הקיום הממשי שתפיסתו בלתי-אמצעית. כנראה מתוך זה ברחתי לציור, כי כמעט אינני כותבת". באותו ראיון התייחסה גולדברג גם לעיסוקה בקולאז': "בקולאז' יש לי אמביציה לקחת חומר ולהשתמש בו בצורה אחרת [...] אני נהנית גם מגזירת הנייר, גם מהדבקתו וגם מן העובדה שאני משנה את משמעותו. בקולאז' יותר קל לי להגיע לאבסטרקט, אני אוהבת מאוד אבסטרקט טוב אך איני יכולה להגיע לאבסטרקט גמור. גם בשירים הפחות מטריאליים שלי יש משהו שהוא שייך לאמנות פיגורטיבית".
ראו:
1. לאה גולדברג, מאת חמוטל בר-יוסף. הוצאת מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, ירושלים, 2012. עמ' 284-287.
2. האור בשולי הענן, מאת גדעון טיקוצקי. הוצאת הקיבוץ המאוחד – ספרית פועלים, 2011.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג