מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
- palestin (83) Apply palestin filter
- אמנות (81) Apply אמנות filter
- ובינלאומית (81) Apply ובינלאומית filter
- ישראלית (81) Apply ישראלית filter
- art (81) Apply art filter
- intern (81) Apply intern filter
- isra (81) Apply isra filter
- jewish (61) Apply jewish filter
- ישראל (60) Apply ישראל filter
- palestine, (60) Apply palestine, filter
- שואה (53) Apply שואה filter
- פרשת (53) Apply פרשת filter
- ושארית (53) Apply ושארית filter
- אנטישמיות (53) Apply אנטישמיות filter
- דרייפוס, (53) Apply דרייפוס, filter
- דרייפוס (53) Apply דרייפוס filter
- אנטישמיות, (53) Apply אנטישמיות, filter
- הפליטה (53) Apply הפליטה filter
- affair (53) Apply affair filter
- affair, (53) Apply affair, filter
- antisemit (53) Apply antisemit filter
- antisemitism, (53) Apply antisemitism, filter
- dreyfus (53) Apply dreyfus filter
- erit (53) Apply erit filter
- hapletah (53) Apply hapletah filter
- holocaust (53) Apply holocaust filter
- she (53) Apply she filter
- she'erit (53) Apply she'erit filter
- sheerit (53) Apply sheerit filter
- autograph (48) Apply autograph filter
- חתימות (36) Apply חתימות filter
- בקפריסין (32) Apply בקפריסין filter
- הבריטי, (32) Apply הבריטי, filter
- הבריטי (32) Apply הבריטי filter
- גיוס (32) Apply גיוס filter
- בקפריסין, (32) Apply בקפריסין, filter
- המנדט (32) Apply המנדט filter
- british (32) Apply british filter
- camp (32) Apply camp filter
- cyprus (32) Apply cyprus filter
- detent (32) Apply detent filter
- enlist (32) Apply enlist filter
- enlistment, (32) Apply enlistment, filter
- establish (32) Apply establish filter
- illeg (32) Apply illeg filter
- immigr (32) Apply immigr filter
- immigration, (32) Apply immigration, filter
- israel (32) Apply israel filter
- mandat (32) Apply mandat filter
- state (32) Apply state filter
מציג 13 - 24 of 390
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
נאום ארוך בכתב-ידו של מקס נורדאו. לונדון, 11 באוגוסט 1900. גרמנית.
ביום 11 באוגוסט 1900, יומיים לפני פתיחת הקונגרס הרביעי, החליטו מארגני הקונגרס להפגיש פנים אל פנים את ציוני אנגליה עם מנהיגי התנועה, וקבעו אספת המונים ב-Great Assembly Hall שבלונדון. באולם הקטן הצטופפו למעלה מ-8000 איש, ולפניהם, בזה אחר זה, עלו לבמה ונאמו בנימין זאב הרצל, ישראל זנגוויל, פרנסיס מונטיפיורי, יוסף קאואן ומקס נורדאו.
לפנינו נאומו של מקס נורדאו, כתוב בכתב-יד צפוף על גבי דפים קטנים, עם דף שער מודפס במכונת כתיבה. בנאומו מתייחס נורדאו באריכות לשאלה 'מהי ציונות?', מבקש להדוף את טענותיהם של מתנגדי התנועה, שולל את הפתרונות השונים שהוצעו ל"שאלה היהודית" ומתייחס לאנטישמיות, לבעלי ההון היהודים ולנושאים נוספים.
ההוגה הציוני מקס נורדאו (1849-1923), אבי "יהדות השרירים", נהג לכתוב את נאומיו בכתב-יד ולהקריאם בפני המאזינים הישר מן הטיוטה. כתב-היד שלפנינו נבדל בכמה מקומות מהנאום שנשא נורדאו לבסוף. פסקת הפתיחה, המחוקה בקו אלכסוני, הושמטה במלואה מהנאום (ראו את נוסח הנאום בספר: Max Nordau's Zionistische Schriften, הוצאת Jüdischer Verlag, קלן ולייפציג, 1909, עמ' 234-248).
14 עמ' בכתב-יד (כתובים על גבי דפים נפרדים) + [1] דף שער מודפס במכונת כתיבה, 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים. רצועות נייר מודבקות לאורך השוליים השמאליים של הדפים. קרעים ארוכים בדף האחרון, מחוזקים בנייר דבק (בגב).
ביום 11 באוגוסט 1900, יומיים לפני פתיחת הקונגרס הרביעי, החליטו מארגני הקונגרס להפגיש פנים אל פנים את ציוני אנגליה עם מנהיגי התנועה, וקבעו אספת המונים ב-Great Assembly Hall שבלונדון. באולם הקטן הצטופפו למעלה מ-8000 איש, ולפניהם, בזה אחר זה, עלו לבמה ונאמו בנימין זאב הרצל, ישראל זנגוויל, פרנסיס מונטיפיורי, יוסף קאואן ומקס נורדאו.
לפנינו נאומו של מקס נורדאו, כתוב בכתב-יד צפוף על גבי דפים קטנים, עם דף שער מודפס במכונת כתיבה. בנאומו מתייחס נורדאו באריכות לשאלה 'מהי ציונות?', מבקש להדוף את טענותיהם של מתנגדי התנועה, שולל את הפתרונות השונים שהוצעו ל"שאלה היהודית" ומתייחס לאנטישמיות, לבעלי ההון היהודים ולנושאים נוספים.
ההוגה הציוני מקס נורדאו (1849-1923), אבי "יהדות השרירים", נהג לכתוב את נאומיו בכתב-יד ולהקריאם בפני המאזינים הישר מן הטיוטה. כתב-היד שלפנינו נבדל בכמה מקומות מהנאום שנשא נורדאו לבסוף. פסקת הפתיחה, המחוקה בקו אלכסוני, הושמטה במלואה מהנאום (ראו את נוסח הנאום בספר: Max Nordau's Zionistische Schriften, הוצאת Jüdischer Verlag, קלן ולייפציג, 1909, עמ' 234-248).
14 עמ' בכתב-יד (כתובים על גבי דפים נפרדים) + [1] דף שער מודפס במכונת כתיבה, 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים. רצועות נייר מודבקות לאורך השוליים השמאליים של הדפים. קרעים ארוכים בדף האחרון, מחוזקים בנייר דבק (בגב).
קטגוריה
הרצל, ציונות, קק"ל
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
כרזה הקוראת לרכוש את ה"שקל ציוני". [גרמניה, שנות ה-20-30 בקירוב]. גרמנית.
בראש הכרזה הכיתוב "שקל" (בעברית) ותחתיו הכיתוב (בגרמנית): "כל מי ששואף להקים בית מולדת לעם היהודי בארץ ישראל, המובטח לפי משפט הכלל, משלם את השקל!" (הביטוי "בית מולדת לעם היהודי בארץ ישראל, המובטח לפי משפט הכלל" הופיע ב"תכנית באזל", בתור הגדרה של מטרת הציונות).
בשולי הכרזה מופיעה הכתובת בברלין של "אגודת ציוני ברלין" (Berliner Zionistische Vereinigung) לרכישת השקל.
"השקל הציוני" היה מטבע של ההסתדרות הציונית אשר הונהג לקראת הבחירות לקונגרס הציוני השני בשנת 1898 ושימש כמעין "מס חבר" שנתי. קניית "שקל ציוני" הקנתה את הזכות לבחור ולהיבחר לקונגרס הציוני. מספר השקלים שנמכרו בכל מדינה קבע את מספר הצירים שהייתה זכאית לשגר לקונגרס.
64X24 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים ופגמים. קרעים וקרעים חסרים משוקמים, עם השלמות נייר וצבע. מודבקת על בד פשתן לתצוגה ולשימור.
בראש הכרזה הכיתוב "שקל" (בעברית) ותחתיו הכיתוב (בגרמנית): "כל מי ששואף להקים בית מולדת לעם היהודי בארץ ישראל, המובטח לפי משפט הכלל, משלם את השקל!" (הביטוי "בית מולדת לעם היהודי בארץ ישראל, המובטח לפי משפט הכלל" הופיע ב"תכנית באזל", בתור הגדרה של מטרת הציונות).
בשולי הכרזה מופיעה הכתובת בברלין של "אגודת ציוני ברלין" (Berliner Zionistische Vereinigung) לרכישת השקל.
"השקל הציוני" היה מטבע של ההסתדרות הציונית אשר הונהג לקראת הבחירות לקונגרס הציוני השני בשנת 1898 ושימש כמעין "מס חבר" שנתי. קניית "שקל ציוני" הקנתה את הזכות לבחור ולהיבחר לקונגרס הציוני. מספר השקלים שנמכרו בכל מדינה קבע את מספר הצירים שהייתה זכאית לשגר לקונגרס.
64X24 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים ופגמים. קרעים וקרעים חסרים משוקמים, עם השלמות נייר וצבע. מודבקת על בד פשתן לתצוגה ולשימור.
קטגוריה
הרצל, ציונות, קק"ל
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
אוסף גדול ומקיף של טלגרמות לגיוס תרומות לקרן הקיימת לישראל ולצדן מתווים והדפסת ניסיון לטלגרמות ארץ-ישראליות ופריטי נייר נוספים בהוצאת הקרן הקיימת לישראל. אירופה, ארץ ישראל, ארה"ב ומקומות נוספים, 1903 עד 1989 בקירוב; מרביתם מן המחצית הראשונה של המאה ה-20.
כ-95 טלגרמות (רבות מהן בעיצובם של אמיל רנצנהופר ויוסף בודקו) ומספר ניירות מכתבים, מעטפות ומתווים.
בשנת 1903 בקירוב, במאמציה לגייס תרומות ולהביא את הרעיון הציוני לכל בית יהודי, ולצד השימוש בקופות, בבולים, ובאמצעים נוספים, החלה הקרן הקיימת לישראל למכור טלגרמות ברכה. לצד הטלגרמות ה"רשמיות", טלגרמות לטובת קק"ל נדפסו ונמכרו בידי ארגונים ציוניים אחרים, שהעבירו לקרן הקיימת חלק מהכנסותיהם ממכירתן. על חלק מן הטלגרמות צוין מחירן במטבע המקומי, ולעתים קרובות הודבקו עליהן גם בולי קק"ל שהגדילו עוד את ערך התרומה. לאחר קום מדינת ישראל החלה המילה "אגרת" לתפוס את מקומה של המילה "טלגרמה" בטלגרמות העבריות, ובד בבד החל השימוש בטלגרמות לדעוך.
הטלגרמות באוסף שלפנינו משתייכות לטיפוסים שונים ולתקופות שונות בתולדות הקרן הקיימת לישראל, ועיצובן האמנותי משתנה בהתאם לרוח התקופה.
האוסף כולל: · טלגרמות קק"ל מגרמניה, פולין ורוסיה, מראשית ימיה של קק"ל, ביניהן שתי טלגרמות הנושאות את האיור שהופיע על גלוית הקונגרס הציוני השני שנערך בשנת 1898 (לדני 1A ו-A2. על שתיהן הודבקו בולי "ציון". על אחת מהן ברכה בכתב-יד, לכבוד צירי הקונגרס הציוני השישי ותיאודור הרצל, מאת חברי "אגודת ציון" בעיר וילקי). · טלגרמות בעיצוב אמיל רנצנהופר, שנדפסו לשימוש במדינות שונות – ארה"ב, גרמניה, פולין, אנגליה, צרפת, אוסטרו-הונגריה, צ'כוסלובקיה, בולגריה ועוד. המוקדמת שבהן נשלחה בשנת 1911 והמאוחרת בשנת 1937. · טלגרמות בעיצוב יוסף בודקו, 1919 עד 1939. · טלגרמות קק"ל בדוגמות שונות שנדפסו בפולין. · טלגרמות שנדפסו בארץ ישראל החל משנת 1930, בהן טלגרמה שהייתה בשימוש גם ברומניה. · טלגרמות דואר רגילות שהודבקו עליהן בולי קק"ל. · טלגרמות מאוחרות (משנות ה-50 עד שנות ה-80) שנדפסו בידי סניפי קק"ל בישראל, הולנד, שבדיה, שוויץ, ועוד. · ועוד.
כמה מן הטלגרמות באוסף, ובכלל זה טלגרמות מוקדמות, אינן מופיעות בקטלוג לדני (1995); מקצתן ווריאנטים של טלגרמות מוכרות ומקצתן דוגמות שאינן מופיעות בו כלל.
חלק מן הטלגרמות נושאות תווית-הדבקה שנדפסה אף היא בידי הקרן הקיימת לישראל, וכמה מהן נושאות חותמות דיו של סניפי קק"ל ושל ארגונים ציוניים שונים; רבות מהן נושאות בולי דואר, בולי קק"ל וברכות הכתובות בכתב יד או מודפסות במכונת כתיבה.
לצד הטלגרמות כולל האוסף גם שני ניירות מכתבים מוקדמים של הסניף הרוסי של קק"ל הקוראים לציבור לתרום לגאולת הארץ (נדפסו ב-1907; עיצובם מיוחס לא"מ ליליין; קטלוג לדני, איור 18); מתווים והדפסת ניסיון לטלגרמות ארץ-ישראליות, חלקן לא נדפסו ככל הנראה; מעטפות למשלוח טלגרמות קק"ל בדואר, רובן ארץ-ישראליות; ועוד.
סה"כ כ-105 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. נקבים, קרעים ומעט קרעים חסרים. מעט נקבי תיוק. חלק מהקרעים משוקמים או מחוזקים בנייר דבק; מעט קרעים מחוזקים בהדבקת נייר. כתמים. קמטים.
ספרות: Fund Greeting Telegrams of the Jewish National, מאת פרופ' שאול לדני (1995).
מקור: אוסף משפחת רימון.
כ-95 טלגרמות (רבות מהן בעיצובם של אמיל רנצנהופר ויוסף בודקו) ומספר ניירות מכתבים, מעטפות ומתווים.
בשנת 1903 בקירוב, במאמציה לגייס תרומות ולהביא את הרעיון הציוני לכל בית יהודי, ולצד השימוש בקופות, בבולים, ובאמצעים נוספים, החלה הקרן הקיימת לישראל למכור טלגרמות ברכה. לצד הטלגרמות ה"רשמיות", טלגרמות לטובת קק"ל נדפסו ונמכרו בידי ארגונים ציוניים אחרים, שהעבירו לקרן הקיימת חלק מהכנסותיהם ממכירתן. על חלק מן הטלגרמות צוין מחירן במטבע המקומי, ולעתים קרובות הודבקו עליהן גם בולי קק"ל שהגדילו עוד את ערך התרומה. לאחר קום מדינת ישראל החלה המילה "אגרת" לתפוס את מקומה של המילה "טלגרמה" בטלגרמות העבריות, ובד בבד החל השימוש בטלגרמות לדעוך.
הטלגרמות באוסף שלפנינו משתייכות לטיפוסים שונים ולתקופות שונות בתולדות הקרן הקיימת לישראל, ועיצובן האמנותי משתנה בהתאם לרוח התקופה.
האוסף כולל: · טלגרמות קק"ל מגרמניה, פולין ורוסיה, מראשית ימיה של קק"ל, ביניהן שתי טלגרמות הנושאות את האיור שהופיע על גלוית הקונגרס הציוני השני שנערך בשנת 1898 (לדני 1A ו-A2. על שתיהן הודבקו בולי "ציון". על אחת מהן ברכה בכתב-יד, לכבוד צירי הקונגרס הציוני השישי ותיאודור הרצל, מאת חברי "אגודת ציון" בעיר וילקי). · טלגרמות בעיצוב אמיל רנצנהופר, שנדפסו לשימוש במדינות שונות – ארה"ב, גרמניה, פולין, אנגליה, צרפת, אוסטרו-הונגריה, צ'כוסלובקיה, בולגריה ועוד. המוקדמת שבהן נשלחה בשנת 1911 והמאוחרת בשנת 1937. · טלגרמות בעיצוב יוסף בודקו, 1919 עד 1939. · טלגרמות קק"ל בדוגמות שונות שנדפסו בפולין. · טלגרמות שנדפסו בארץ ישראל החל משנת 1930, בהן טלגרמה שהייתה בשימוש גם ברומניה. · טלגרמות דואר רגילות שהודבקו עליהן בולי קק"ל. · טלגרמות מאוחרות (משנות ה-50 עד שנות ה-80) שנדפסו בידי סניפי קק"ל בישראל, הולנד, שבדיה, שוויץ, ועוד. · ועוד.
כמה מן הטלגרמות באוסף, ובכלל זה טלגרמות מוקדמות, אינן מופיעות בקטלוג לדני (1995); מקצתן ווריאנטים של טלגרמות מוכרות ומקצתן דוגמות שאינן מופיעות בו כלל.
חלק מן הטלגרמות נושאות תווית-הדבקה שנדפסה אף היא בידי הקרן הקיימת לישראל, וכמה מהן נושאות חותמות דיו של סניפי קק"ל ושל ארגונים ציוניים שונים; רבות מהן נושאות בולי דואר, בולי קק"ל וברכות הכתובות בכתב יד או מודפסות במכונת כתיבה.
לצד הטלגרמות כולל האוסף גם שני ניירות מכתבים מוקדמים של הסניף הרוסי של קק"ל הקוראים לציבור לתרום לגאולת הארץ (נדפסו ב-1907; עיצובם מיוחס לא"מ ליליין; קטלוג לדני, איור 18); מתווים והדפסת ניסיון לטלגרמות ארץ-ישראליות, חלקן לא נדפסו ככל הנראה; מעטפות למשלוח טלגרמות קק"ל בדואר, רובן ארץ-ישראליות; ועוד.
סה"כ כ-105 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. נקבים, קרעים ומעט קרעים חסרים. מעט נקבי תיוק. חלק מהקרעים משוקמים או מחוזקים בנייר דבק; מעט קרעים מחוזקים בהדבקת נייר. כתמים. קמטים.
ספרות: Fund Greeting Telegrams of the Jewish National, מאת פרופ' שאול לדני (1995).
מקור: אוסף משפחת רימון.
קטגוריה
הרצל, ציונות, קק"ל
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
גביע זכוכית קובלט בעיצוב Andries Dirk Copier, תוצרת "Leerdam Glasfabriek", נושא את סמליל חגיגות יובל העשרים וחמש לקרן הקיימת לישראל בעיצוב יוסף בודקו. לירדם, הולנד, 1926/1927.
זכוכית קובלט חקוקה ומוכספת.
גביע זכוכית כחול-קובלט עליו חקוק סמליל חגיגות יובל העשרים וחמש לקרן הקיימת לישראל – שלוש שיבולים וסביבן הכתובת "קרן קימת לישראל, תרס"ב–תרפ"ז, יובל העשרים וחמש". הגביע עוצב בידי האמן ההולנדי Andries Dirk Copier, ויוצר במפעל הזכוכית בעיר לירדם שבהולנד. חתום בבסיסו "CL".
גביעים אלו יוצרו לכבוד חגיגות יובל העשרים וחמש לקרן הקיימת לישראל בהולנד, והוענקו כאות הערכה לתורמיה העיקריים של הקרן. השבועון היהודי "De Vrijdagavond, Joodsch weekblad" מציין את ייצורם של גביעים אלו במאמר מיום 11 במרץ 1927 (המלווה בתצלום של גביע), ומוסיף כי מעצב הסמליל שעל הגביעים הוא יוסף בודקו. הסמליל מופיע במזכרות ובפרסומים נוספים לרגל חגיגות יובל העשרים וחמש לקרן הקיימת לישראל, אולם ללא שם המעצב.
Andries Dirk Copier (1901-1991), ממעצבי כלי הזכוכית הפוריים שעיצבו כלים עבור מפעל הזכוכית "Leerdam Glasfabriek" בעיר לירדם שבהולנד. קופייר למד עיצוב ואמנות בבית הספר לעיצוב גרפי באוטרכט ובאקדמיה לאמנויות יפות ברוטרדם, והיה חלוץ בתחום עיצוב כלי הזכוכית – בטכניקה, בצורה, בצבע ובעיטור.
גובה: 12.5 ס"מ. קוטר שפה: 9 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים בהכספה.
לגביע זהה ראו מכירת סות'ביס, 17 באפריל 2001. פריט מס' 202.
זכוכית קובלט חקוקה ומוכספת.
גביע זכוכית כחול-קובלט עליו חקוק סמליל חגיגות יובל העשרים וחמש לקרן הקיימת לישראל – שלוש שיבולים וסביבן הכתובת "קרן קימת לישראל, תרס"ב–תרפ"ז, יובל העשרים וחמש". הגביע עוצב בידי האמן ההולנדי Andries Dirk Copier, ויוצר במפעל הזכוכית בעיר לירדם שבהולנד. חתום בבסיסו "CL".
גביעים אלו יוצרו לכבוד חגיגות יובל העשרים וחמש לקרן הקיימת לישראל בהולנד, והוענקו כאות הערכה לתורמיה העיקריים של הקרן. השבועון היהודי "De Vrijdagavond, Joodsch weekblad" מציין את ייצורם של גביעים אלו במאמר מיום 11 במרץ 1927 (המלווה בתצלום של גביע), ומוסיף כי מעצב הסמליל שעל הגביעים הוא יוסף בודקו. הסמליל מופיע במזכרות ובפרסומים נוספים לרגל חגיגות יובל העשרים וחמש לקרן הקיימת לישראל, אולם ללא שם המעצב.
Andries Dirk Copier (1901-1991), ממעצבי כלי הזכוכית הפוריים שעיצבו כלים עבור מפעל הזכוכית "Leerdam Glasfabriek" בעיר לירדם שבהולנד. קופייר למד עיצוב ואמנות בבית הספר לעיצוב גרפי באוטרכט ובאקדמיה לאמנויות יפות ברוטרדם, והיה חלוץ בתחום עיצוב כלי הזכוכית – בטכניקה, בצורה, בצבע ובעיטור.
גובה: 12.5 ס"מ. קוטר שפה: 9 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים בהכספה.
לגביע זהה ראו מכירת סות'ביס, 17 באפריל 2001. פריט מס' 202.
קטגוריה
הרצל, ציונות, קק"ל
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
"קופת הילד" – "קופסה כחולה" מיניאטורית לאיסוף תרומות עבור הקק"ל. ירושלים, [אמצע שנות ה-30 של המאה ה-20 בקירוב].
קופה מיניאטורית שנועדה להנחיל את הרעיון הציוני ואת חשיבות הקרן הקיימת לישראל בלב הילדים שבעבורם יוצרה, ולהאהיב עליהם את מלאכת איסוף התרומות לקק"ל ואת המנהג לשלשל לקופה תרומה לעתים תכופות.
קופה בודדה מסוג זה מתועדת בקטלוג "הקופסה הכחולה", עמ' 175, שם מציינים המחברים שזהות מעצב הקופה וזהות היצרן אינן ידועות. בבסיס הקופה מוטבעת הכתובת "עשוי בירושלים, פלשתינה-א"י".
3X4X6.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וחלודה. לולאה לתלייה קבועה בגב הקופה.
ספרות: הקופסה הכחולה, מאת שאול לדני ודותן שולמן. הוצאת קק"ל, ירושלים, 2014. עמ' 175.
קופה מיניאטורית שנועדה להנחיל את הרעיון הציוני ואת חשיבות הקרן הקיימת לישראל בלב הילדים שבעבורם יוצרה, ולהאהיב עליהם את מלאכת איסוף התרומות לקק"ל ואת המנהג לשלשל לקופה תרומה לעתים תכופות.
קופה בודדה מסוג זה מתועדת בקטלוג "הקופסה הכחולה", עמ' 175, שם מציינים המחברים שזהות מעצב הקופה וזהות היצרן אינן ידועות. בבסיס הקופה מוטבעת הכתובת "עשוי בירושלים, פלשתינה-א"י".
3X4X6.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וחלודה. לולאה לתלייה קבועה בגב הקופה.
ספרות: הקופסה הכחולה, מאת שאול לדני ודותן שולמן. הוצאת קק"ל, ירושלים, 2014. עמ' 175.
קטגוריה
הרצל, ציונות, קק"ל
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
כ-110 כרוזים, חוברות, קבלות, תעודות, גיליונות בולים ופריטי נייר נוספים. ארץ ישראל, גרמניה, פולין, צ'כיה, רוסיה ומקומות נוספים. מרבית הפריטים מן המחצית הראשונה של המאה ה-20.
באוסף נגלל סיפורה של הקרן הקיימת לישראל לאורך המאה ה-20, על פעולותיה לייעור הארץ, לרכישת אדמות וגאולת הקרקע ולסיוע להתיישבות. בין הפריטים: · תעודות, קבלות על תרומות וטופסי התחייבות לתרומה לרכישת קרקע בארץ ישראל. · חוברות תעמולה ומידע, מנשרים וכרוזים בעברית, ביידיש, בגרמנית וברוסית, המפרטים את פעולות הקרן הקיימת, את הישגיה ואת תקנות הארגון, מלווים תצלומים המציגים את הצלחות הקרן ומפות המראות את השטחים שרכשה בארץ ישראל. · קופת כיס לאיסוף תרומות. יוצרה בקרלסבד וחתומה בחותמת סניף הקרן הקיימת בבאזל. · ברכות יום-הולדת הפונות לילדים. · פרסומים לפעילויות תרבות ביוזמת הקרן הקיימת ולנשפי התרמה עבורה. · אגרות "שנה טובה" וכרטיסי ברכה בהוצאת הקק"ל או עבורה, חלקם מבוילים וחתומים בחותמת יום ההופעה. · תגי נייר ל"ימי סרט" לאיסוף תרומות לקק"ל. · חוברות הסברה ומכתבים העוסקים בנטיעת יערות. · ועוד.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מקור: אוסף משפחת רימון.
באוסף נגלל סיפורה של הקרן הקיימת לישראל לאורך המאה ה-20, על פעולותיה לייעור הארץ, לרכישת אדמות וגאולת הקרקע ולסיוע להתיישבות. בין הפריטים: · תעודות, קבלות על תרומות וטופסי התחייבות לתרומה לרכישת קרקע בארץ ישראל. · חוברות תעמולה ומידע, מנשרים וכרוזים בעברית, ביידיש, בגרמנית וברוסית, המפרטים את פעולות הקרן הקיימת, את הישגיה ואת תקנות הארגון, מלווים תצלומים המציגים את הצלחות הקרן ומפות המראות את השטחים שרכשה בארץ ישראל. · קופת כיס לאיסוף תרומות. יוצרה בקרלסבד וחתומה בחותמת סניף הקרן הקיימת בבאזל. · ברכות יום-הולדת הפונות לילדים. · פרסומים לפעילויות תרבות ביוזמת הקרן הקיימת ולנשפי התרמה עבורה. · אגרות "שנה טובה" וכרטיסי ברכה בהוצאת הקק"ל או עבורה, חלקם מבוילים וחתומים בחותמת יום ההופעה. · תגי נייר ל"ימי סרט" לאיסוף תרומות לקק"ל. · חוברות הסברה ומכתבים העוסקים בנטיעת יערות. · ועוד.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מקור: אוסף משפחת רימון.
קטגוריה
הרצל, ציונות, קק"ל
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
כ-110 גיליונות בולים, טלגרמות, תעודות, קבלות על תרומות, דפי תעמולה וחוברות, מכתבים ופריטים נוספים, שהוציאה קרן תל-חי לקידום פעילותה של התנועה הרביזיוניסטית. ארץ-ישראל, אנגליה, פולין, אוסטריה, לטביה ומקומות נוספים, שנות ה-30 ושנות ה-40 (פריטים בודדים משנים מאוחרות יותר).
באוסף מגוון פריטי נייר המשקפים את פעילותה של קרן תל-חי, מנגנון גיוס הכספים של התנועה הרביזיוניסטית שנוסד ב-1929, בארץ ישראל ומחוצה לה. בהם: · תעודות על רישום בספר "שי-ללאום" וב"לוחות הברזל" של הקרן. · טפסי טלגרמה לטובת קרן תל-חי. פולין, לטביה וארץ-ישראל. · חוברות ודפי הסברה להפצת רעיונות הקרן והתנועה. · קבלות על תרומה למגבית "ימי התנדבות להקמת 'מצודת זאב' – בית ז'בוטינסקי", ל"מפעל יא' באדר לזכר יוסף תרומפלדור", ל"פלוגות הגיוס", ל"קרן הברזל" ועוד. · מכתבים על גבי ניירות מכתבים רשמיים של הקרן. · כרטיסי אורח לוועידה העולמית ולוועידה הארצית של קרן תל-חי. · "כרטיסי מתפלל" ו"כרטיסי נדר" לשם תרומה לקרן בשבתות ובחגים. · מכתבים חתומים בחותמת "מס קרן תל-חי". · גיליונות בולים לזכר שרה אהרנסון, לזכר זאב ז'בוטינסקי ולרגל העלאת עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי לישראל. · ועוד.
קרן תל-חי הוקמה בעקבות מאורעות תרפ"ט ושימשה כמנגנון איסוף הכספים של התנועה הרביזיוניסטית; מטרותיה המוצהרות היו תמיכה בהגנה העברית בארץ ישראל וחינוך הנוער העברי להגנה עצמית. חניכי תנועת הנוער בית"ר ערכו פעולות התרמה רבות עבור הקרן, והדבר הביא לתחרות בגיוס כספים בין קרן תל-חי לבין הקרן הקיימת לישראל.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מקור: אוסף משפחת רימון.
באוסף מגוון פריטי נייר המשקפים את פעילותה של קרן תל-חי, מנגנון גיוס הכספים של התנועה הרביזיוניסטית שנוסד ב-1929, בארץ ישראל ומחוצה לה. בהם: · תעודות על רישום בספר "שי-ללאום" וב"לוחות הברזל" של הקרן. · טפסי טלגרמה לטובת קרן תל-חי. פולין, לטביה וארץ-ישראל. · חוברות ודפי הסברה להפצת רעיונות הקרן והתנועה. · קבלות על תרומה למגבית "ימי התנדבות להקמת 'מצודת זאב' – בית ז'בוטינסקי", ל"מפעל יא' באדר לזכר יוסף תרומפלדור", ל"פלוגות הגיוס", ל"קרן הברזל" ועוד. · מכתבים על גבי ניירות מכתבים רשמיים של הקרן. · כרטיסי אורח לוועידה העולמית ולוועידה הארצית של קרן תל-חי. · "כרטיסי מתפלל" ו"כרטיסי נדר" לשם תרומה לקרן בשבתות ובחגים. · מכתבים חתומים בחותמת "מס קרן תל-חי". · גיליונות בולים לזכר שרה אהרנסון, לזכר זאב ז'בוטינסקי ולרגל העלאת עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי לישראל. · ועוד.
קרן תל-חי הוקמה בעקבות מאורעות תרפ"ט ושימשה כמנגנון איסוף הכספים של התנועה הרביזיוניסטית; מטרותיה המוצהרות היו תמיכה בהגנה העברית בארץ ישראל וחינוך הנוער העברי להגנה עצמית. חניכי תנועת הנוער בית"ר ערכו פעולות התרמה רבות עבור הקרן, והדבר הביא לתחרות בגיוס כספים בין קרן תל-חי לבין הקרן הקיימת לישראל.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מקור: אוסף משפחת רימון.
קטגוריה
הרצל, ציונות, קק"ל
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
תשע חוברות עם מאמרים מדעיים מאת חיים ויצמן. תדפיסים מתוך כתב העת The proceedings of the Chemical Society. דפוס R. Clay and sons, Bungay (מזרח אנגליה), 1910-1914. אנגלית.
בשנת 1915, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, הצליח ויצמן לזקק אצטון בתהליך של תסיסת עמילן. באותה התקופה שימש האצטון בתהליך הייצור של אבק השריפה של הצבא האנגלי – הקורדיט, שהלך ואזל כבר בתחילת המלחמה. הגילוי אפשר לבריטניה ובעלות בריתה לייצר באופן עצמאי את אבק השריפה, היטה את מהלך המלחמה והביא לניצחון מדינות ההסכמה. לימים, סיפר ראש ממשלת בריטניה לויד ג'ורג', כי "זה היה מקורה של ההכרזה המפורסמת על הבית הלאומי ליהודים בפלשתינה... תחילתה של שותפות שתוצאותיה, לאחר בחינה מדוקדקת, הייתה הצהרת בלפור".
לפנינו תשעה פרסומים מדעיים מהתקופה שבה עמל ויצמן על תגליתו ההיסטורית. החוברות פורסמו בין שנת 1910 לשנת 1914, כאשר חקר ויצמן את תסיסת העמילן באוניברסיטת מנצ'סטר, והן פורסמו במשותף עם עמיתיו למחקר: Arthur Hopwood, Harold Davis, Henry Stephen ואחרים.
ראו: "חיים ויצמן – מדע בשירות הפוליטיקה", מאת יהודה ריינהרץ ומירי קרסין (בתוך: "זמנים, רבעון להיסטוריה", חוברת 20, תל-אביב, 1986, עמ' 4-17).
מספר עמודים משתנה בין החוברות, 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. נייר שביר. קרעים וקרעים חסרים בעטיפות (חלקם מחוזקים בנייר דבק). באחת החוברות קרע חסר בפינה העליונה של כל הדפים. חותמת דיו על אחת העטיפות.
בשנת 1915, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, הצליח ויצמן לזקק אצטון בתהליך של תסיסת עמילן. באותה התקופה שימש האצטון בתהליך הייצור של אבק השריפה של הצבא האנגלי – הקורדיט, שהלך ואזל כבר בתחילת המלחמה. הגילוי אפשר לבריטניה ובעלות בריתה לייצר באופן עצמאי את אבק השריפה, היטה את מהלך המלחמה והביא לניצחון מדינות ההסכמה. לימים, סיפר ראש ממשלת בריטניה לויד ג'ורג', כי "זה היה מקורה של ההכרזה המפורסמת על הבית הלאומי ליהודים בפלשתינה... תחילתה של שותפות שתוצאותיה, לאחר בחינה מדוקדקת, הייתה הצהרת בלפור".
לפנינו תשעה פרסומים מדעיים מהתקופה שבה עמל ויצמן על תגליתו ההיסטורית. החוברות פורסמו בין שנת 1910 לשנת 1914, כאשר חקר ויצמן את תסיסת העמילן באוניברסיטת מנצ'סטר, והן פורסמו במשותף עם עמיתיו למחקר: Arthur Hopwood, Harold Davis, Henry Stephen ואחרים.
ראו: "חיים ויצמן – מדע בשירות הפוליטיקה", מאת יהודה ריינהרץ ומירי קרסין (בתוך: "זמנים, רבעון להיסטוריה", חוברת 20, תל-אביב, 1986, עמ' 4-17).
מספר עמודים משתנה בין החוברות, 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. נייר שביר. קרעים וקרעים חסרים בעטיפות (חלקם מחוזקים בנייר דבק). באחת החוברות קרע חסר בפינה העליונה של כל הדפים. חותמת דיו על אחת העטיפות.
קטגוריה
הרצל, ציונות, קק"ל
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
"פרטי-כל ישיבת ההנהלה הציונית בארץ-ישראל", חוברות מס. 1-179. [ירושלים], 1921-1922.
אוסף חוברות פרוטוקול, מודפסות במכונת כתיבה ומשוכפלות בסטנסיל, המתעדות את פעילותה של "ההנהלה הציונית בארץ-ישראל" בשנתה הראשונה: הקמת בית הכנסת הראשון של תל-אביב, ניסיונות להביא להדחת מושל ירושלים רונלד סטורס, תגובת היישוב למאורעות תרפ"א, רכישת קרקעות חדשות באזור כפר סבא, חיפה, עמק הקישון, אדמת הפטריארך בירושלים ומקומות נוספים, ייסוד מחנות להכשרת עולים בחו"ל, הקמת מוסדות וועדים חדשים, ועוד.
מרבית הישיבות נערכו בניהולו של מנחם אוסישקין ובהשתתפות בכירים בתנועה הציונית: יוסף שפרינצק, ארתור רופין, יהושע טהון, יצחק בן צבי, ואחרים. בחלק מהישיבות מופיעים גם נציגים מ"הדור החדש" של ההנהגה הציונית, חברי "ההסתדרות" דוד בן גוריון, דוד רמז, אליהו גולומב ואחרים.
כרוכות יחד. תיקונים והוספות בכתב-יד במספר דפים.
383 עמ' (מספור משובש, יותר מ-383), 29.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. קמטים (בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים). קרעים וקרעים חסרים בשוליים של מספר דפים. כרוכות יחד בכריכה עם שדרת בד, בלויה ופגומה.
אוסף חוברות פרוטוקול, מודפסות במכונת כתיבה ומשוכפלות בסטנסיל, המתעדות את פעילותה של "ההנהלה הציונית בארץ-ישראל" בשנתה הראשונה: הקמת בית הכנסת הראשון של תל-אביב, ניסיונות להביא להדחת מושל ירושלים רונלד סטורס, תגובת היישוב למאורעות תרפ"א, רכישת קרקעות חדשות באזור כפר סבא, חיפה, עמק הקישון, אדמת הפטריארך בירושלים ומקומות נוספים, ייסוד מחנות להכשרת עולים בחו"ל, הקמת מוסדות וועדים חדשים, ועוד.
מרבית הישיבות נערכו בניהולו של מנחם אוסישקין ובהשתתפות בכירים בתנועה הציונית: יוסף שפרינצק, ארתור רופין, יהושע טהון, יצחק בן צבי, ואחרים. בחלק מהישיבות מופיעים גם נציגים מ"הדור החדש" של ההנהגה הציונית, חברי "ההסתדרות" דוד בן גוריון, דוד רמז, אליהו גולומב ואחרים.
כרוכות יחד. תיקונים והוספות בכתב-יד במספר דפים.
383 עמ' (מספור משובש, יותר מ-383), 29.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. קמטים (בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים). קרעים וקרעים חסרים בשוליים של מספר דפים. כרוכות יחד בכריכה עם שדרת בד, בלויה ופגומה.
קטגוריה
הרצל, ציונות, קק"ל
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $8,000
לא נמכר
יומן ארוך בכתב-יד, המתאר מסע של שבועות מספר בארץ ישראל העות'מאנית – יפו, ירושלים, חברון, רמלה, ועוד. 7 במרץ עד 10 באפריל, [1855]. אנגלית.
היומן נכתב בידי תייר אמריקני ששמו לא נזכר (כפי הנראה, אדם בעל מעמד וקשרים), והוא מתעד בלשון צבעונית את ראשית התקופה הקולוניאלית והתיירות בארץ ישראל – מפגשים עם הקונסולים ונציגי המעצמות, נוסעים ואישים ששהו בארץ באותה תקופה, הערים והאתרים הקדושים (שחלקם היו אסורים לכניסת נוצרים), התושבים המקומיים ואורחות חייהם, ועוד.
היומן נפתח עם הגעתו של הכותב לארץ ישראל – "אותו בוקר בלתי נשכח שבו ניצבו לראשונה רגלי על אדמת יהודה! [...] מסיפון האונייה 'גרמניה' נגלתה העיר העתיקה, נפרשת במלוא יופייה". בהמשך של אותו היום, מספר הכותב על פגישתו עם סגן הקונסול האמריקני, יעקב סרפיון מוראד – "ארמני בעל גוון-עור כהה למדי... בעל ארשת מכובדת", שמנדב את שומר ראשו כדי ללוות את הנוסעים בדרך לירושלים – יניצ'רי עם "צמד אקדחים מרהיבים בחגורתו וחרב מוארכת לצדו".
בהמשך היומן מופיע תיאור מפורט של הדרך מיפו לירושלים – תחנות העצירה השונות, תשלום דמי מעבר לבעלי הדרכים, נוודים בדואים ("כל בדואי חמוש עד השיניים"), האתרים "יד אבשלום", "בריכות שלמה", "הר העצה הרעה", מנזר ש"נפל טרף למוסלמים", וכן תיאורים מעניינים של הצמחייה, הגידולים החקלאיים והטבע בארץ ישראל.
ביום 11 במרץ מספר הכותב שהגיע לירושלים – "כמה יפה ירושלים... חלפנו על פני גת שמנים... הייתי מופתע מאוד למצוא ילדה קטנה דוברת אנגלית, ששמשה לנו כמתרגמת". הרשומות הבאות מוקדשות לתיאור העיר, והן כוללות תיעוד חשוב של הדמויות והאישים שפעלו בה – "האדון משולם" (ג'ון משולם, יהודי אנגלי מומר, ממייסדי החווה החקלאית "ארטאס" על יד בית לחם), "הגב' קופר" (קרוליין קופר, מייסדת "בית הספר לבנות של המיסיון האנגליקני"), "האדון גרהם" (כנראה, הצלם ג'יימס גרהם), "מר קרסון" מפילדלפיה (הוא מיכאל בועז ישראל בן אברהם, ששימש תקופה קצרה קונסול ארה"ב בירושלים בטרם התגייר) ואחרים. כמו כן, כולל חלק זה של היומן תיאור מעניין של היהודים המומרים בסדנאות העבודה של "המיסיון האנגלי", מלאכותיהם ומראם.
בכמה מקומות ביומן, מתוארים ביקורים באתרים שהיו אסורים לכניסת נוצרים, או בלתי נגישים למטיילים, בהם ביקור בקבר דוד בהדרכתו של ילד בדואי – "הובלתי לתוך המסגד, ובקצה הרחוק ביותר הונחתי אל חלון קטן, שממנו נאמר לי להתבונן אל תוך הקבר", סיור במערות עדולם הסמוכות לחברון, שנערך באמצעות נר וחוט מגולגל כדי שלא ללכת לאיבוד, ועוד.
ביום 20 במרץ מזכיר הכותב הכנות לביקור דוכס בראבנט בירושלים. מאזכור זה ומפרטים נוספים הנזכרים ביומן, עולה ששנת ביקורו של הכותב בארץ ישראל היא 1855.
חלק מהיומן מתאר את חלקי הנסיעה שנערכו מחוץ לארץ ישראל, במצרים ובאירופה.
52 דף כתובים, 18.5 ס"מ. גוף היומן במצב טוב. פגמים וקרעים קלים בשוליים. מעט כתמים. דפים וקונטרסים מנותקים ומנותקים חלקית. הכריכה הקדמית מנותקת. שדרה עם חלקים מנותקים וחסרים.
היומן נכתב בידי תייר אמריקני ששמו לא נזכר (כפי הנראה, אדם בעל מעמד וקשרים), והוא מתעד בלשון צבעונית את ראשית התקופה הקולוניאלית והתיירות בארץ ישראל – מפגשים עם הקונסולים ונציגי המעצמות, נוסעים ואישים ששהו בארץ באותה תקופה, הערים והאתרים הקדושים (שחלקם היו אסורים לכניסת נוצרים), התושבים המקומיים ואורחות חייהם, ועוד.
היומן נפתח עם הגעתו של הכותב לארץ ישראל – "אותו בוקר בלתי נשכח שבו ניצבו לראשונה רגלי על אדמת יהודה! [...] מסיפון האונייה 'גרמניה' נגלתה העיר העתיקה, נפרשת במלוא יופייה". בהמשך של אותו היום, מספר הכותב על פגישתו עם סגן הקונסול האמריקני, יעקב סרפיון מוראד – "ארמני בעל גוון-עור כהה למדי... בעל ארשת מכובדת", שמנדב את שומר ראשו כדי ללוות את הנוסעים בדרך לירושלים – יניצ'רי עם "צמד אקדחים מרהיבים בחגורתו וחרב מוארכת לצדו".
בהמשך היומן מופיע תיאור מפורט של הדרך מיפו לירושלים – תחנות העצירה השונות, תשלום דמי מעבר לבעלי הדרכים, נוודים בדואים ("כל בדואי חמוש עד השיניים"), האתרים "יד אבשלום", "בריכות שלמה", "הר העצה הרעה", מנזר ש"נפל טרף למוסלמים", וכן תיאורים מעניינים של הצמחייה, הגידולים החקלאיים והטבע בארץ ישראל.
ביום 11 במרץ מספר הכותב שהגיע לירושלים – "כמה יפה ירושלים... חלפנו על פני גת שמנים... הייתי מופתע מאוד למצוא ילדה קטנה דוברת אנגלית, ששמשה לנו כמתרגמת". הרשומות הבאות מוקדשות לתיאור העיר, והן כוללות תיעוד חשוב של הדמויות והאישים שפעלו בה – "האדון משולם" (ג'ון משולם, יהודי אנגלי מומר, ממייסדי החווה החקלאית "ארטאס" על יד בית לחם), "הגב' קופר" (קרוליין קופר, מייסדת "בית הספר לבנות של המיסיון האנגליקני"), "האדון גרהם" (כנראה, הצלם ג'יימס גרהם), "מר קרסון" מפילדלפיה (הוא מיכאל בועז ישראל בן אברהם, ששימש תקופה קצרה קונסול ארה"ב בירושלים בטרם התגייר) ואחרים. כמו כן, כולל חלק זה של היומן תיאור מעניין של היהודים המומרים בסדנאות העבודה של "המיסיון האנגלי", מלאכותיהם ומראם.
בכמה מקומות ביומן, מתוארים ביקורים באתרים שהיו אסורים לכניסת נוצרים, או בלתי נגישים למטיילים, בהם ביקור בקבר דוד בהדרכתו של ילד בדואי – "הובלתי לתוך המסגד, ובקצה הרחוק ביותר הונחתי אל חלון קטן, שממנו נאמר לי להתבונן אל תוך הקבר", סיור במערות עדולם הסמוכות לחברון, שנערך באמצעות נר וחוט מגולגל כדי שלא ללכת לאיבוד, ועוד.
ביום 20 במרץ מזכיר הכותב הכנות לביקור דוכס בראבנט בירושלים. מאזכור זה ומפרטים נוספים הנזכרים ביומן, עולה ששנת ביקורו של הכותב בארץ ישראל היא 1855.
חלק מהיומן מתאר את חלקי הנסיעה שנערכו מחוץ לארץ ישראל, במצרים ובאירופה.
52 דף כתובים, 18.5 ס"מ. גוף היומן במצב טוב. פגמים וקרעים קלים בשוליים. מעט כתמים. דפים וקונטרסים מנותקים ומנותקים חלקית. הכריכה הקדמית מנותקת. שדרה עם חלקים מנותקים וחסרים.
קטגוריה
ארץ ישראל, התיישבות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
Letter from the Secretary of State, communicating information touching the application for compensation of the late consular agent of the United States at Jaffa [מכתב ממזכיר המדינה המוסר מידע הנוגע לבקשת הפיצויים של הסוכן הקונסולרי המנוח של ארה"ב ביפו]. [וושינגטון, 1859]. אנגלית.
פרסום רשמי מהמושב ה-35 של בית הנבחרים האמריקני העוסק בעתירתו של יעקב סרפיון מוראד, הסוכן הקונסולרי של ארה"ב ביפו, לקבלת תשלום לכיסוי ההוצאות הכלכליות שהיו כרוכות במילוי תפקידו – נוסחם של שלושת מכתבי ההמלצה שהוגשו עם העתירה ומכתב הדחייה מאת מזכיר המדינה של ארה"ב.
יעקב סרפיון (Jacob Serapion) נולד למשפחה ארמנית בירושלים. הוא היה מזכירו של הסוחר הארמני ארוטין מוראד (Murad Arutin) שכיהן משנת 1835 כסוכן קונסולרי של ארה"ב ביפו ובירושלים. מוראד אימץ את סרפיון אל חיק משפחתו ואף השיא אותו לאחייניתו. עם מותו של מוראד ירש סרפיון את תפקידו כסוכן קונסולרי (באותה תקופה גם הוסיף לשמו את שם המשפחה מוראד). עם השנים נהיה סרפיון לאחד האנשים העשירים ביותר בארץ ישראל והחזיק בבעלותו בתים ואדמות בבית לחם, ביפו וברמלה.
בסוף שנות ה-50 של המאה ה-19 הגיש סרפיון עתירה למזכיר המדינה של ארה"ב לקבלת תשלום לכיסוי ההוצאות שנגרמו לו במסגרת עבודתו; זאת, ככל הנראה, בעקבות שינוי בחוק האמריקני שקבע כי רק אזרחי ארה"ב יוכלו להחזיק בתפקיד קונסולרי. לעתירתו צורפו שלושה מכתבי המלצה מאת הקונסולים של ארה"ב בירושלים ובסוריה ומאת קבוצת אזרחים אמריקנים שהתגוררו בארץ ישראל ובסוריה (ובהם וורדר קרסון. ראו אודותיו קטלוג "קדם" 66, פריט 100). מכתבי ההמלצה הדגישו את התפקיד החשוב שמילא סרפיון בהבאתם לדין של חמשת בני משפחת סואלמה, אשר תקפו בשנת 1858 את משפחת דיקסון מהמושבה האמריקנית "הר התקווה" שביפו [במהלך התקיפה נרצח אבי המשפחה, ובעקבותיה נטשו יתר המתיישבים את המושבה]. סרפיון נפטר בשנת 1858, לפני שקיבל את התשובה השלילית לעתירתו.
4 עמ', 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמי רטיבות. קרעים קלים וסימני הדבקה בחיבור בין שני הדפים.
ספרות: 1832-1914 American Consuls in the Holy Land, , מאת רות קרק. דטרויט-ירושלים, 1994. עמ' 102-108.
פרסום רשמי מהמושב ה-35 של בית הנבחרים האמריקני העוסק בעתירתו של יעקב סרפיון מוראד, הסוכן הקונסולרי של ארה"ב ביפו, לקבלת תשלום לכיסוי ההוצאות הכלכליות שהיו כרוכות במילוי תפקידו – נוסחם של שלושת מכתבי ההמלצה שהוגשו עם העתירה ומכתב הדחייה מאת מזכיר המדינה של ארה"ב.
יעקב סרפיון (Jacob Serapion) נולד למשפחה ארמנית בירושלים. הוא היה מזכירו של הסוחר הארמני ארוטין מוראד (Murad Arutin) שכיהן משנת 1835 כסוכן קונסולרי של ארה"ב ביפו ובירושלים. מוראד אימץ את סרפיון אל חיק משפחתו ואף השיא אותו לאחייניתו. עם מותו של מוראד ירש סרפיון את תפקידו כסוכן קונסולרי (באותה תקופה גם הוסיף לשמו את שם המשפחה מוראד). עם השנים נהיה סרפיון לאחד האנשים העשירים ביותר בארץ ישראל והחזיק בבעלותו בתים ואדמות בבית לחם, ביפו וברמלה.
בסוף שנות ה-50 של המאה ה-19 הגיש סרפיון עתירה למזכיר המדינה של ארה"ב לקבלת תשלום לכיסוי ההוצאות שנגרמו לו במסגרת עבודתו; זאת, ככל הנראה, בעקבות שינוי בחוק האמריקני שקבע כי רק אזרחי ארה"ב יוכלו להחזיק בתפקיד קונסולרי. לעתירתו צורפו שלושה מכתבי המלצה מאת הקונסולים של ארה"ב בירושלים ובסוריה ומאת קבוצת אזרחים אמריקנים שהתגוררו בארץ ישראל ובסוריה (ובהם וורדר קרסון. ראו אודותיו קטלוג "קדם" 66, פריט 100). מכתבי ההמלצה הדגישו את התפקיד החשוב שמילא סרפיון בהבאתם לדין של חמשת בני משפחת סואלמה, אשר תקפו בשנת 1858 את משפחת דיקסון מהמושבה האמריקנית "הר התקווה" שביפו [במהלך התקיפה נרצח אבי המשפחה, ובעקבותיה נטשו יתר המתיישבים את המושבה]. סרפיון נפטר בשנת 1858, לפני שקיבל את התשובה השלילית לעתירתו.
4 עמ', 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמי רטיבות. קרעים קלים וסימני הדבקה בחיבור בין שני הדפים.
ספרות: 1832-1914 American Consuls in the Holy Land, , מאת רות קרק. דטרויט-ירושלים, 1994. עמ' 102-108.
קטגוריה
ארץ ישראל, התיישבות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
Statuts du Cercle International de Jérusalem [תקנון החוג הבינלאומי של ירושלים]. ללא ציון מדפיס. [ירושלים?, 1879]. צרפתית.
תקנון "החוג הבינלאומי של ירושלים" (Cercle International de Jérusalem), עם רשימה של 44 שמות משפחה של מייסדי וחברי החוג, ובהם קונסולים ובעלי תפקיד שונים, אירופאים ועות'מאנים, שפעלו או התגוררו בירושלים במחצית השניה של המאה ה-19. בראש החוג עמדו, ככל הנראה, הקונסול הגרמני טנקמר פון מינכהאוזן (Thankmar von Münchhausen, קונסול גרמניה בירושלים בשנים 1871-1881) והקונסול הרוסי ניקולאי אילריונוב (Ilarionov).
ברשימת החברים המייסדים של החוג נזכרים גם שמות המשפחה ראוף פשה (כפי הנראה, מושל ירושלים מחמד ראוף פאשה), ברגהיים (הצלם פטר ברגהיים?), פלויד (חבר המושבה האמריקנית ביפו ומדריך התיירים רולה פלויד?), סראפין (האדריכל פסקאל סראפין?), מזארקי (ד"ר קלרמו מזארקי שעבד בבית החולים משגב לדך?) ורבים אחרים.
לא עלה בידינו למצוא אזכור של חוג בשם זה בירושלים.
[8] עמ', 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים ובעטיפה (ללא פגיעה בטקסט). העטיפה מנותקת חלקית.
חוברת נדירה. אינה מופיעה ב-OCLC.
תקנון "החוג הבינלאומי של ירושלים" (Cercle International de Jérusalem), עם רשימה של 44 שמות משפחה של מייסדי וחברי החוג, ובהם קונסולים ובעלי תפקיד שונים, אירופאים ועות'מאנים, שפעלו או התגוררו בירושלים במחצית השניה של המאה ה-19. בראש החוג עמדו, ככל הנראה, הקונסול הגרמני טנקמר פון מינכהאוזן (Thankmar von Münchhausen, קונסול גרמניה בירושלים בשנים 1871-1881) והקונסול הרוסי ניקולאי אילריונוב (Ilarionov).
ברשימת החברים המייסדים של החוג נזכרים גם שמות המשפחה ראוף פשה (כפי הנראה, מושל ירושלים מחמד ראוף פאשה), ברגהיים (הצלם פטר ברגהיים?), פלויד (חבר המושבה האמריקנית ביפו ומדריך התיירים רולה פלויד?), סראפין (האדריכל פסקאל סראפין?), מזארקי (ד"ר קלרמו מזארקי שעבד בבית החולים משגב לדך?) ורבים אחרים.
לא עלה בידינו למצוא אזכור של חוג בשם זה בירושלים.
[8] עמ', 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים ובעטיפה (ללא פגיעה בטקסט). העטיפה מנותקת חלקית.
חוברת נדירה. אינה מופיעה ב-OCLC.
קטגוריה
ארץ ישראל, התיישבות
קָטָלוֹג