מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
- palestin (83) Apply palestin filter
- אמנות (81) Apply אמנות filter
- ובינלאומית (81) Apply ובינלאומית filter
- ישראלית (81) Apply ישראלית filter
- art (81) Apply art filter
- intern (81) Apply intern filter
- isra (81) Apply isra filter
- jewish (61) Apply jewish filter
- ישראל (60) Apply ישראל filter
- palestine, (60) Apply palestine, filter
- שואה (53) Apply שואה filter
- פרשת (53) Apply פרשת filter
- ושארית (53) Apply ושארית filter
- אנטישמיות (53) Apply אנטישמיות filter
- דרייפוס, (53) Apply דרייפוס, filter
- דרייפוס (53) Apply דרייפוס filter
- אנטישמיות, (53) Apply אנטישמיות, filter
- הפליטה (53) Apply הפליטה filter
- affair (53) Apply affair filter
- affair, (53) Apply affair, filter
- antisemit (53) Apply antisemit filter
- antisemitism, (53) Apply antisemitism, filter
- dreyfus (53) Apply dreyfus filter
- erit (53) Apply erit filter
- hapletah (53) Apply hapletah filter
- holocaust (53) Apply holocaust filter
- she (53) Apply she filter
- she'erit (53) Apply she'erit filter
- sheerit (53) Apply sheerit filter
- autograph (48) Apply autograph filter
- חתימות (36) Apply חתימות filter
- בקפריסין (32) Apply בקפריסין filter
- הבריטי, (32) Apply הבריטי, filter
- הבריטי (32) Apply הבריטי filter
- גיוס (32) Apply גיוס filter
- בקפריסין, (32) Apply בקפריסין, filter
- המנדט (32) Apply המנדט filter
- british (32) Apply british filter
- camp (32) Apply camp filter
- cyprus (32) Apply cyprus filter
- detent (32) Apply detent filter
- enlist (32) Apply enlist filter
- enlistment, (32) Apply enlistment, filter
- establish (32) Apply establish filter
- illeg (32) Apply illeg filter
- immigr (32) Apply immigr filter
- immigration, (32) Apply immigration, filter
- israel (32) Apply israel filter
- mandat (32) Apply mandat filter
- state (32) Apply state filter
מציג 361 - 372 of 390
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $600
לא נמכר
לאה גולדברג (1911-1970), ארבע עבודות קולאז' על נייר. אינן חתומות.
48.5X32 – 35.5X49.5 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. כתמים. מספר קרעים ופגמים קלים.
---------------------------
לאה גולדברג (1911-1970), מלבד היותה משוררת לאומית, סופרת, מתרגמת, חוקרת ומבקרת ספרות, שלחה ידה גם ביצירה חזותית. כמה מן הספרים שכתבה, בהם עיבודה לספרו של סמואיל מרשק, "המפוזר מכפר אז"ר", לוו ברישומים פרי עטה. בשנים האחרונות לחייה התרחב עיסוקה באמנות חזותית. תחילה עסקה בעיקר ברישום ובהמשך פנתה לקולאז'ים. הקולאז'ים שיצרה הוצגו בשתי תערוכות בימי חייה – הראשונה בבית האמנים בירושלים (1968) והשנייה בגלריה בכפר מנחם (1969).
על יצירתה החזותית סיפרה גולדברג בראיון משנת 1969: "הדחף ליצירה הוא אותו הדחף הן בשירה והן בציור, אך אינני עושה אילוסטרציה של מחשבתי השירית. האסוציאציה בזמן הציור היא בהחלט לא ספרותית. [...] הציור נחוץ לי כדי לברוח מן הספרות אל עולם אחר, ממשי יותר. סופרים נמשכים לציור כי הם מחפשים את הקיום הממשי שתפיסתו בלתי-אמצעית. כנראה מתוך זה ברחתי לציור, כי כמעט אינני כותבת". באותו ראיון התייחסה גולדברג גם לעיסוקה בקולאז': "בקולאז' יש לי אמביציה לקחת חומר ולהשתמש בו בצורה אחרת [...] אני נהנית גם מגזירת הנייר, גם מהדבקתו וגם מן העובדה שאני משנה את משמעותו. בקולאז' יותר קל לי להגיע לאבסטרקט, אני אוהבת מאוד אבסטרקט טוב אך איני יכולה להגיע לאבסטרקט גמור. גם בשירים הפחות מטריאליים שלי יש משהו שהוא שייך לאמנות פיגורטיבית".
ראו:
1. לאה גולדברג, מאת חמוטל בר-יוסף. הוצאת מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, ירושלים, 2012. עמ' 284-287.
2. האור בשולי הענן, מאת גדעון טיקוצקי. הוצאת הקיבוץ המאוחד – ספרית פועלים, 2011.
48.5X32 – 35.5X49.5 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. כתמים. מספר קרעים ופגמים קלים.
---------------------------
לאה גולדברג (1911-1970), מלבד היותה משוררת לאומית, סופרת, מתרגמת, חוקרת ומבקרת ספרות, שלחה ידה גם ביצירה חזותית. כמה מן הספרים שכתבה, בהם עיבודה לספרו של סמואיל מרשק, "המפוזר מכפר אז"ר", לוו ברישומים פרי עטה. בשנים האחרונות לחייה התרחב עיסוקה באמנות חזותית. תחילה עסקה בעיקר ברישום ובהמשך פנתה לקולאז'ים. הקולאז'ים שיצרה הוצגו בשתי תערוכות בימי חייה – הראשונה בבית האמנים בירושלים (1968) והשנייה בגלריה בכפר מנחם (1969).
על יצירתה החזותית סיפרה גולדברג בראיון משנת 1969: "הדחף ליצירה הוא אותו הדחף הן בשירה והן בציור, אך אינני עושה אילוסטרציה של מחשבתי השירית. האסוציאציה בזמן הציור היא בהחלט לא ספרותית. [...] הציור נחוץ לי כדי לברוח מן הספרות אל עולם אחר, ממשי יותר. סופרים נמשכים לציור כי הם מחפשים את הקיום הממשי שתפיסתו בלתי-אמצעית. כנראה מתוך זה ברחתי לציור, כי כמעט אינני כותבת". באותו ראיון התייחסה גולדברג גם לעיסוקה בקולאז': "בקולאז' יש לי אמביציה לקחת חומר ולהשתמש בו בצורה אחרת [...] אני נהנית גם מגזירת הנייר, גם מהדבקתו וגם מן העובדה שאני משנה את משמעותו. בקולאז' יותר קל לי להגיע לאבסטרקט, אני אוהבת מאוד אבסטרקט טוב אך איני יכולה להגיע לאבסטרקט גמור. גם בשירים הפחות מטריאליים שלי יש משהו שהוא שייך לאמנות פיגורטיבית".
ראו:
1. לאה גולדברג, מאת חמוטל בר-יוסף. הוצאת מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, ירושלים, 2012. עמ' 284-287.
2. האור בשולי הענן, מאת גדעון טיקוצקי. הוצאת הקיבוץ המאוחד – ספרית פועלים, 2011.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $400
לא נמכר
רות שלוס (1922-2013), דיוקנאות – שישה רישומים.
טוש ודיו על נייר. ארבעה מהם חתומים.
20.5X27 ס"מ עד 29X36.5 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. כתמים.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
---------------------
רות שלוס (1922-2013) נולדה בנירנברג ועלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1935. בעודה בת 16 בלבד החלה ללמוד ב"בצלאל", ועם סיום לימודיה הצטרפה לגרעין המקימים של קיבוץ להבות הבשן. שלוס תרמה מכישוריה למפעלי האמנות והדפוס של התנועה, ועבדה כמאיירת בעיתון "משמר לילדים" וכמעצבת כריכות עבור "ספריית פועלים". מ-1950 עד 1952 בערך למדה אמנות ב"אקדמיה גרנד שומייר" בפריז, ולאחר שובה ארצה, עקב הפילוג בתנועה הקיבוצית, עזבה את קיבוצה. שלוס הייתה חברה במפלגה הקומוניסטית וציוריה שהתאפיינו בריאליזם חברתי הביעו לעתים קרובות מסר סוציאליסטי של חשיפת פערי הכוחות וההשלכות של הבדלי המעמדות. היא ציירה את שוליה של החברה – נשים קשות-יום, ילדים רעבים, פועלים ויושבי-מעברות. בהמשך פנתה לחייהן של נשים, לחוסר האונים שבחוויית הלידה ולקושי שבזקנה – ואת כולם ציירה במבט רגיש הרואה את האדם הנטוע בסביבתו, כפי שכתב עליה המשורר נתן זך – "המוטו שלה נותר זה שהיה לאורך כל השנים. החיים עצמם. ללא כחל ושרק".
ספרות: אופקים רחבים יותר, 120 שנות אמנות ישראלית, מאוסף עפרת לאוסף לוין. עבודות נבחרות, חלק ב', מאת גדעון עפרת. הוצאת קרן וינה-ירושלים לאמנות ישראלית, ירושלים, 2013.
טוש ודיו על נייר. ארבעה מהם חתומים.
20.5X27 ס"מ עד 29X36.5 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. כתמים.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
---------------------
רות שלוס (1922-2013) נולדה בנירנברג ועלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1935. בעודה בת 16 בלבד החלה ללמוד ב"בצלאל", ועם סיום לימודיה הצטרפה לגרעין המקימים של קיבוץ להבות הבשן. שלוס תרמה מכישוריה למפעלי האמנות והדפוס של התנועה, ועבדה כמאיירת בעיתון "משמר לילדים" וכמעצבת כריכות עבור "ספריית פועלים". מ-1950 עד 1952 בערך למדה אמנות ב"אקדמיה גרנד שומייר" בפריז, ולאחר שובה ארצה, עקב הפילוג בתנועה הקיבוצית, עזבה את קיבוצה. שלוס הייתה חברה במפלגה הקומוניסטית וציוריה שהתאפיינו בריאליזם חברתי הביעו לעתים קרובות מסר סוציאליסטי של חשיפת פערי הכוחות וההשלכות של הבדלי המעמדות. היא ציירה את שוליה של החברה – נשים קשות-יום, ילדים רעבים, פועלים ויושבי-מעברות. בהמשך פנתה לחייהן של נשים, לחוסר האונים שבחוויית הלידה ולקושי שבזקנה – ואת כולם ציירה במבט רגיש הרואה את האדם הנטוע בסביבתו, כפי שכתב עליה המשורר נתן זך – "המוטו שלה נותר זה שהיה לאורך כל השנים. החיים עצמם. ללא כחל ושרק".
ספרות: אופקים רחבים יותר, 120 שנות אמנות ישראלית, מאוסף עפרת לאוסף לוין. עבודות נבחרות, חלק ב', מאת גדעון עפרת. הוצאת קרן וינה-ירושלים לאמנות ישראלית, ירושלים, 2013.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
רות שלוס (1922-2013), משפחה במעברה.
טוש על נייר. חתום.
35X50 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים קלים וקרעים בודדים בשוליים (ללא פגיעה בציור). כתמי חלודה.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
---------------------
רות שלוס (1922-2013) נולדה בנירנברג ועלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1935. בעודה בת 16 בלבד החלה ללמוד ב"בצלאל", ועם סיום לימודיה הצטרפה לגרעין המקימים של קיבוץ להבות הבשן. שלוס תרמה מכישוריה למפעלי האמנות והדפוס של התנועה, ועבדה כמאיירת בעיתון "משמר לילדים" וכמעצבת כריכות עבור "ספריית פועלים". מ-1950 עד 1952 בערך למדה אמנות ב"אקדמיה גרנד שומייר" בפריז, ולאחר שובה ארצה, עקב הפילוג בתנועה הקיבוצית, עזבה את קיבוצה. שלוס הייתה חברה במפלגה הקומוניסטית וציוריה שהתאפיינו בריאליזם חברתי הביעו לעתים קרובות מסר סוציאליסטי של חשיפת פערי הכוחות וההשלכות של הבדלי המעמדות. היא ציירה את שוליה של החברה – נשים קשות-יום, ילדים רעבים, פועלים ויושבי-מעברות. בהמשך פנתה לחייהן של נשים, לחוסר האונים שבחוויית הלידה ולקושי שבזקנה – ואת כולם ציירה במבט רגיש הרואה את האדם הנטוע בסביבתו, כפי שכתב עליה המשורר נתן זך – "המוטו שלה נותר זה שהיה לאורך כל השנים. החיים עצמם. ללא כחל ושרק".
ספרות: אופקים רחבים יותר, 120 שנות אמנות ישראלית, מאוסף עפרת לאוסף לוין. עבודות נבחרות, חלק ב', מאת גדעון עפרת. הוצאת קרן וינה-ירושלים לאמנות ישראלית, ירושלים, 2013.
טוש על נייר. חתום.
35X50 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים קלים וקרעים בודדים בשוליים (ללא פגיעה בציור). כתמי חלודה.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
---------------------
רות שלוס (1922-2013) נולדה בנירנברג ועלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1935. בעודה בת 16 בלבד החלה ללמוד ב"בצלאל", ועם סיום לימודיה הצטרפה לגרעין המקימים של קיבוץ להבות הבשן. שלוס תרמה מכישוריה למפעלי האמנות והדפוס של התנועה, ועבדה כמאיירת בעיתון "משמר לילדים" וכמעצבת כריכות עבור "ספריית פועלים". מ-1950 עד 1952 בערך למדה אמנות ב"אקדמיה גרנד שומייר" בפריז, ולאחר שובה ארצה, עקב הפילוג בתנועה הקיבוצית, עזבה את קיבוצה. שלוס הייתה חברה במפלגה הקומוניסטית וציוריה שהתאפיינו בריאליזם חברתי הביעו לעתים קרובות מסר סוציאליסטי של חשיפת פערי הכוחות וההשלכות של הבדלי המעמדות. היא ציירה את שוליה של החברה – נשים קשות-יום, ילדים רעבים, פועלים ויושבי-מעברות. בהמשך פנתה לחייהן של נשים, לחוסר האונים שבחוויית הלידה ולקושי שבזקנה – ואת כולם ציירה במבט רגיש הרואה את האדם הנטוע בסביבתו, כפי שכתב עליה המשורר נתן זך – "המוטו שלה נותר זה שהיה לאורך כל השנים. החיים עצמם. ללא כחל ושרק".
ספרות: אופקים רחבים יותר, 120 שנות אמנות ישראלית, מאוסף עפרת לאוסף לוין. עבודות נבחרות, חלק ב', מאת גדעון עפרת. הוצאת קרן וינה-ירושלים לאמנות ישראלית, ירושלים, 2013.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $2,000
לא נמכר
יוסל ברגנר (1920-2017), כלים.
שמן על מזוניט. חתום, מוקדש "לעמי בברכות מהינדה, אודרי ויוסל" ומתוארך 1972.
37X54.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נתון במסגרת.
מקור: עזבון שמוליק סגל.
----------------------
יוסל ברגנר (1920-2017) נולד בווינה. הוריו, הזמרת פניה ברגנר והמשורר מלך ראוויטש, חיו ופעלו במעגלי התרבות והרוח, ומגיל צעיר היה ברגנר נטוע בקרקע פורייה ליצירה. עוד בשנות נערותו בוורשה למד ציור אצל הצייר הירש אלטמן, ובגיל 17 היגר לאוסטרליה עם אחותו, שם פנה ללמוד באקדמיה לאמנות שעל יד הגלריה הלאומית של ויקטוריה במלבורן. בשנות מלחמת העולם השנייה לחם בשורות הצבא האוסטרלי, ולאחריה נשא את אשתו, האמנית והסופרת אודרי ברגנר. בשנת 1950 עלו השניים לארץ, וכאן חי ברגנר ופעל, ראשית בצפת ולאחר מכן בתל-אביב, עד למותו בן 97 שנים, שבע ימים ורב פעלים.
ברגנר היה אמן פורה, ושלח את ידו בתחומים שונים – החל בציור וכלה באיור ספרים ועיצוב תפאורה ותלבושות לתיאטרון. עבודתו רבת פנים, לפרקים קודרת ולעתים בהירה ומוארת, אולם תמיד ניכרת בה נטייתו לסוריאליזם ולסימבוליזם. לאחר מותו ספד לו מבקר האמנות ד"ר גדעון עפרת בכתב העת "ערב רב" (ינואר 2017): "מאז הציורים שצייר בשנות ה-40 בעקבות סיפורי י"ל פרץ, ברגנר לא חדל לספר לנו סיפורים בציוריו. סיפורים של חכם יהודי, שעינו האחת צוחקת והאחרת דומעת. ברגנר לא חדל לספר את סיפורם של הגולים, המגורשים, הפליטים, מבקשי חוף הגאולה [...] ברגנר שב והכריז בציוריו: לנודדים הגולים – אותם רהיטים, כלי מטבח, עששיות וכו' – אין חוף מבטחים; כל חוף מבטחים אינו אלא אשליה קיומית. וכך, בישימון אינסופי [...] ותחת שמים קודרים, ברגנר דן את האדם – יהודי ולא יהודי כאחד – למה שי"ח ברנר קרא 'כל מקום גלות' ו'הוויה של קוצים'".
שמן על מזוניט. חתום, מוקדש "לעמי בברכות מהינדה, אודרי ויוסל" ומתוארך 1972.
37X54.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נתון במסגרת.
מקור: עזבון שמוליק סגל.
----------------------
יוסל ברגנר (1920-2017) נולד בווינה. הוריו, הזמרת פניה ברגנר והמשורר מלך ראוויטש, חיו ופעלו במעגלי התרבות והרוח, ומגיל צעיר היה ברגנר נטוע בקרקע פורייה ליצירה. עוד בשנות נערותו בוורשה למד ציור אצל הצייר הירש אלטמן, ובגיל 17 היגר לאוסטרליה עם אחותו, שם פנה ללמוד באקדמיה לאמנות שעל יד הגלריה הלאומית של ויקטוריה במלבורן. בשנות מלחמת העולם השנייה לחם בשורות הצבא האוסטרלי, ולאחריה נשא את אשתו, האמנית והסופרת אודרי ברגנר. בשנת 1950 עלו השניים לארץ, וכאן חי ברגנר ופעל, ראשית בצפת ולאחר מכן בתל-אביב, עד למותו בן 97 שנים, שבע ימים ורב פעלים.
ברגנר היה אמן פורה, ושלח את ידו בתחומים שונים – החל בציור וכלה באיור ספרים ועיצוב תפאורה ותלבושות לתיאטרון. עבודתו רבת פנים, לפרקים קודרת ולעתים בהירה ומוארת, אולם תמיד ניכרת בה נטייתו לסוריאליזם ולסימבוליזם. לאחר מותו ספד לו מבקר האמנות ד"ר גדעון עפרת בכתב העת "ערב רב" (ינואר 2017): "מאז הציורים שצייר בשנות ה-40 בעקבות סיפורי י"ל פרץ, ברגנר לא חדל לספר לנו סיפורים בציוריו. סיפורים של חכם יהודי, שעינו האחת צוחקת והאחרת דומעת. ברגנר לא חדל לספר את סיפורם של הגולים, המגורשים, הפליטים, מבקשי חוף הגאולה [...] ברגנר שב והכריז בציוריו: לנודדים הגולים – אותם רהיטים, כלי מטבח, עששיות וכו' – אין חוף מבטחים; כל חוף מבטחים אינו אלא אשליה קיומית. וכך, בישימון אינסופי [...] ותחת שמים קודרים, ברגנר דן את האדם – יהודי ולא יהודי כאחד – למה שי"ח ברנר קרא 'כל מקום גלות' ו'הוויה של קוצים'".
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
יוסל ברגנר (1920-2017), ראשי ציפורים.
צבעי מים על נייר. מוקדש לשמוליק סגל "ליום הולדתו ה-60 ולנדיבה באהבה מיוסל, אודרי ונסים" [ניסים אלוני, מחזאי ובמאי. ברגנר עיצב את התפאורה והתלבושות לרבות מהצגותיו וסגל היה מן השחקנים הקבועים בהן], חתום ומתוארך 1985.
57X39 ס"מ. מצב טוב. נתון במסגרת ולא נבדק מחוץ לה.
מקור: עזבון שמוליק סגל.
----------------------
יוסל ברגנר (1920-2017) נולד בווינה. הוריו, הזמרת פניה ברגנר והמשורר מלך ראוויטש, חיו ופעלו במעגלי התרבות והרוח, ומגיל צעיר היה ברגנר נטוע בקרקע פורייה ליצירה. עוד בשנות נערותו בוורשה למד ציור אצל הצייר הירש אלטמן, ובגיל 17 היגר לאוסטרליה עם אחותו, שם פנה ללמוד באקדמיה לאמנות שעל יד הגלריה הלאומית של ויקטוריה במלבורן. בשנות מלחמת העולם השנייה לחם בשורות הצבא האוסטרלי, ולאחריה נשא את אשתו, האמנית והסופרת אודרי ברגנר. בשנת 1950 עלו השניים לארץ, וכאן חי ברגנר ופעל, ראשית בצפת ולאחר מכן בתל-אביב, עד למותו בן 97 שנים, שבע ימים ורב פעלים.
ברגנר היה אמן פורה, ושלח את ידו בתחומים שונים – החל בציור וכלה באיור ספרים ועיצוב תפאורה ותלבושות לתיאטרון. עבודתו רבת פנים, לפרקים קודרת ולעתים בהירה ומוארת, אולם תמיד ניכרת בה נטייתו לסוריאליזם ולסימבוליזם. לאחר מותו ספד לו מבקר האמנות ד"ר גדעון עפרת בכתב העת "ערב רב" (ינואר 2017): "מאז הציורים שצייר בשנות ה-40 בעקבות סיפורי י"ל פרץ, ברגנר לא חדל לספר לנו סיפורים בציוריו. סיפורים של חכם יהודי, שעינו האחת צוחקת והאחרת דומעת. ברגנר לא חדל לספר את סיפורם של הגולים, המגורשים, הפליטים, מבקשי חוף הגאולה [...] ברגנר שב והכריז בציוריו: לנודדים הגולים – אותם רהיטים, כלי מטבח, עששיות וכו' – אין חוף מבטחים; כל חוף מבטחים אינו אלא אשליה קיומית. וכך, בישימון אינסופי [...] ותחת שמים קודרים, ברגנר דן את האדם – יהודי ולא יהודי כאחד – למה שי"ח ברנר קרא 'כל מקום גלות' ו'הוויה של קוצים'".
צבעי מים על נייר. מוקדש לשמוליק סגל "ליום הולדתו ה-60 ולנדיבה באהבה מיוסל, אודרי ונסים" [ניסים אלוני, מחזאי ובמאי. ברגנר עיצב את התפאורה והתלבושות לרבות מהצגותיו וסגל היה מן השחקנים הקבועים בהן], חתום ומתוארך 1985.
57X39 ס"מ. מצב טוב. נתון במסגרת ולא נבדק מחוץ לה.
מקור: עזבון שמוליק סגל.
----------------------
יוסל ברגנר (1920-2017) נולד בווינה. הוריו, הזמרת פניה ברגנר והמשורר מלך ראוויטש, חיו ופעלו במעגלי התרבות והרוח, ומגיל צעיר היה ברגנר נטוע בקרקע פורייה ליצירה. עוד בשנות נערותו בוורשה למד ציור אצל הצייר הירש אלטמן, ובגיל 17 היגר לאוסטרליה עם אחותו, שם פנה ללמוד באקדמיה לאמנות שעל יד הגלריה הלאומית של ויקטוריה במלבורן. בשנות מלחמת העולם השנייה לחם בשורות הצבא האוסטרלי, ולאחריה נשא את אשתו, האמנית והסופרת אודרי ברגנר. בשנת 1950 עלו השניים לארץ, וכאן חי ברגנר ופעל, ראשית בצפת ולאחר מכן בתל-אביב, עד למותו בן 97 שנים, שבע ימים ורב פעלים.
ברגנר היה אמן פורה, ושלח את ידו בתחומים שונים – החל בציור וכלה באיור ספרים ועיצוב תפאורה ותלבושות לתיאטרון. עבודתו רבת פנים, לפרקים קודרת ולעתים בהירה ומוארת, אולם תמיד ניכרת בה נטייתו לסוריאליזם ולסימבוליזם. לאחר מותו ספד לו מבקר האמנות ד"ר גדעון עפרת בכתב העת "ערב רב" (ינואר 2017): "מאז הציורים שצייר בשנות ה-40 בעקבות סיפורי י"ל פרץ, ברגנר לא חדל לספר לנו סיפורים בציוריו. סיפורים של חכם יהודי, שעינו האחת צוחקת והאחרת דומעת. ברגנר לא חדל לספר את סיפורם של הגולים, המגורשים, הפליטים, מבקשי חוף הגאולה [...] ברגנר שב והכריז בציוריו: לנודדים הגולים – אותם רהיטים, כלי מטבח, עששיות וכו' – אין חוף מבטחים; כל חוף מבטחים אינו אלא אשליה קיומית. וכך, בישימון אינסופי [...] ותחת שמים קודרים, ברגנר דן את האדם – יהודי ולא יהודי כאחד – למה שי"ח ברנר קרא 'כל מקום גלות' ו'הוויה של קוצים'".
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
שני רישומים מאת יוסל ברגנר (1920-2017).
1. סְקָרָסֶלָה שומר סף (דיוקן שמוליק סגל בתפקיד סקרסלה בהצגה "הצוענים של יפו" מאת ניסים אלוני). רישום בטכניקה מעורבת על נייר. מוקדש לשמוליק סגל (יידיש), חתום ומתוארך 1971.
17X24 ס"מ. מצב טוב.
2. דיוקן שמוליק סגל. רישום בטכניקה מעורבת על נייר. מוקדש לשמוליק סגל (יידיש), חתום ומתוארך 1961/1971.
21.5X24 ס"מ. מצב טוב.
שני הציורים נתונים יחד במסגרת ולא נבדקו מחוץ לה.
מקור: עזבון שמוליק סגל.
----------------------
יוסל ברגנר (1920-2017) נולד בווינה. הוריו, הזמרת פניה ברגנר והמשורר מלך ראוויטש, חיו ופעלו במעגלי התרבות והרוח, ומגיל צעיר היה ברגנר נטוע בקרקע פורייה ליצירה. עוד בשנות נערותו בוורשה למד ציור אצל הצייר הירש אלטמן, ובגיל 17 היגר לאוסטרליה עם אחותו, שם פנה ללמוד באקדמיה לאמנות שעל יד הגלריה הלאומית של ויקטוריה במלבורן. בשנות מלחמת העולם השנייה לחם בשורות הצבא האוסטרלי, ולאחריה נשא את אשתו, האמנית והסופרת אודרי ברגנר. בשנת 1950 עלו השניים לארץ, וכאן חי ברגנר ופעל, ראשית בצפת ולאחר מכן בתל-אביב, עד למותו בן 97 שנים, שבע ימים ורב פעלים.
ברגנר היה אמן פורה, ושלח את ידו בתחומים שונים – החל בציור וכלה באיור ספרים ועיצוב תפאורה ותלבושות לתיאטרון. עבודתו רבת פנים, לפרקים קודרת ולעתים בהירה ומוארת, אולם תמיד ניכרת בה נטייתו לסוריאליזם ולסימבוליזם. לאחר מותו ספד לו מבקר האמנות ד"ר גדעון עפרת בכתב העת "ערב רב" (ינואר 2017): "מאז הציורים שצייר בשנות ה-40 בעקבות סיפורי י"ל פרץ, ברגנר לא חדל לספר לנו סיפורים בציוריו. סיפורים של חכם יהודי, שעינו האחת צוחקת והאחרת דומעת. ברגנר לא חדל לספר את סיפורם של הגולים, המגורשים, הפליטים, מבקשי חוף הגאולה [...] ברגנר שב והכריז בציוריו: לנודדים הגולים – אותם רהיטים, כלי מטבח, עששיות וכו' – אין חוף מבטחים; כל חוף מבטחים אינו אלא אשליה קיומית. וכך, בישימון אינסופי [...] ותחת שמים קודרים, ברגנר דן את האדם – יהודי ולא יהודי כאחד – למה שי"ח ברנר קרא 'כל מקום גלות' ו'הוויה של קוצים'".
1. סְקָרָסֶלָה שומר סף (דיוקן שמוליק סגל בתפקיד סקרסלה בהצגה "הצוענים של יפו" מאת ניסים אלוני). רישום בטכניקה מעורבת על נייר. מוקדש לשמוליק סגל (יידיש), חתום ומתוארך 1971.
17X24 ס"מ. מצב טוב.
2. דיוקן שמוליק סגל. רישום בטכניקה מעורבת על נייר. מוקדש לשמוליק סגל (יידיש), חתום ומתוארך 1961/1971.
21.5X24 ס"מ. מצב טוב.
שני הציורים נתונים יחד במסגרת ולא נבדקו מחוץ לה.
מקור: עזבון שמוליק סגל.
----------------------
יוסל ברגנר (1920-2017) נולד בווינה. הוריו, הזמרת פניה ברגנר והמשורר מלך ראוויטש, חיו ופעלו במעגלי התרבות והרוח, ומגיל צעיר היה ברגנר נטוע בקרקע פורייה ליצירה. עוד בשנות נערותו בוורשה למד ציור אצל הצייר הירש אלטמן, ובגיל 17 היגר לאוסטרליה עם אחותו, שם פנה ללמוד באקדמיה לאמנות שעל יד הגלריה הלאומית של ויקטוריה במלבורן. בשנות מלחמת העולם השנייה לחם בשורות הצבא האוסטרלי, ולאחריה נשא את אשתו, האמנית והסופרת אודרי ברגנר. בשנת 1950 עלו השניים לארץ, וכאן חי ברגנר ופעל, ראשית בצפת ולאחר מכן בתל-אביב, עד למותו בן 97 שנים, שבע ימים ורב פעלים.
ברגנר היה אמן פורה, ושלח את ידו בתחומים שונים – החל בציור וכלה באיור ספרים ועיצוב תפאורה ותלבושות לתיאטרון. עבודתו רבת פנים, לפרקים קודרת ולעתים בהירה ומוארת, אולם תמיד ניכרת בה נטייתו לסוריאליזם ולסימבוליזם. לאחר מותו ספד לו מבקר האמנות ד"ר גדעון עפרת בכתב העת "ערב רב" (ינואר 2017): "מאז הציורים שצייר בשנות ה-40 בעקבות סיפורי י"ל פרץ, ברגנר לא חדל לספר לנו סיפורים בציוריו. סיפורים של חכם יהודי, שעינו האחת צוחקת והאחרת דומעת. ברגנר לא חדל לספר את סיפורם של הגולים, המגורשים, הפליטים, מבקשי חוף הגאולה [...] ברגנר שב והכריז בציוריו: לנודדים הגולים – אותם רהיטים, כלי מטבח, עששיות וכו' – אין חוף מבטחים; כל חוף מבטחים אינו אלא אשליה קיומית. וכך, בישימון אינסופי [...] ותחת שמים קודרים, ברגנר דן את האדם – יהודי ולא יהודי כאחד – למה שי"ח ברנר קרא 'כל מקום גלות' ו'הוויה של קוצים'".
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
יוסל ברגנר (1920-2017), "א מלאכל פאר שמוליקל בן-70".
טכניקה מעורבת על נייר. מתואר ומוקדש לשמוליק סגל (יידיש), חתום ומתוארך 1994.
36X31 ס"מ. מצב טוב. נתון במסגרת ולא נבדק מחוץ לה.
מקור: עזבון שמוליק סגל.
----------------------
יוסל ברגנר (1920-2017) נולד בווינה. הוריו, הזמרת פניה ברגנר והמשורר מלך ראוויטש, חיו ופעלו במעגלי התרבות והרוח, ומגיל צעיר היה ברגנר נטוע בקרקע פורייה ליצירה. עוד בשנות נערותו בוורשה למד ציור אצל הצייר הירש אלטמן, ובגיל 17 היגר לאוסטרליה עם אחותו, שם פנה ללמוד באקדמיה לאמנות שעל יד הגלריה הלאומית של ויקטוריה במלבורן. בשנות מלחמת העולם השנייה לחם בשורות הצבא האוסטרלי, ולאחריה נשא את אשתו, האמנית והסופרת אודרי ברגנר. בשנת 1950 עלו השניים לארץ, וכאן חי ברגנר ופעל, ראשית בצפת ולאחר מכן בתל-אביב, עד למותו בן 97 שנים, שבע ימים ורב פעלים.
ברגנר היה אמן פורה, ושלח את ידו בתחומים שונים – החל בציור וכלה באיור ספרים ועיצוב תפאורה ותלבושות לתיאטרון. עבודתו רבת פנים, לפרקים קודרת ולעתים בהירה ומוארת, אולם תמיד ניכרת בה נטייתו לסוריאליזם ולסימבוליזם. לאחר מותו ספד לו מבקר האמנות ד"ר גדעון עפרת בכתב העת "ערב רב" (ינואר 2017): "מאז הציורים שצייר בשנות ה-40 בעקבות סיפורי י"ל פרץ, ברגנר לא חדל לספר לנו סיפורים בציוריו. סיפורים של חכם יהודי, שעינו האחת צוחקת והאחרת דומעת. ברגנר לא חדל לספר את סיפורם של הגולים, המגורשים, הפליטים, מבקשי חוף הגאולה [...] ברגנר שב והכריז בציוריו: לנודדים הגולים – אותם רהיטים, כלי מטבח, עששיות וכו' – אין חוף מבטחים; כל חוף מבטחים אינו אלא אשליה קיומית. וכך, בישימון אינסופי [...] ותחת שמים קודרים, ברגנר דן את האדם – יהודי ולא יהודי כאחד – למה שי"ח ברנר קרא 'כל מקום גלות' ו'הוויה של קוצים'".
טכניקה מעורבת על נייר. מתואר ומוקדש לשמוליק סגל (יידיש), חתום ומתוארך 1994.
36X31 ס"מ. מצב טוב. נתון במסגרת ולא נבדק מחוץ לה.
מקור: עזבון שמוליק סגל.
----------------------
יוסל ברגנר (1920-2017) נולד בווינה. הוריו, הזמרת פניה ברגנר והמשורר מלך ראוויטש, חיו ופעלו במעגלי התרבות והרוח, ומגיל צעיר היה ברגנר נטוע בקרקע פורייה ליצירה. עוד בשנות נערותו בוורשה למד ציור אצל הצייר הירש אלטמן, ובגיל 17 היגר לאוסטרליה עם אחותו, שם פנה ללמוד באקדמיה לאמנות שעל יד הגלריה הלאומית של ויקטוריה במלבורן. בשנות מלחמת העולם השנייה לחם בשורות הצבא האוסטרלי, ולאחריה נשא את אשתו, האמנית והסופרת אודרי ברגנר. בשנת 1950 עלו השניים לארץ, וכאן חי ברגנר ופעל, ראשית בצפת ולאחר מכן בתל-אביב, עד למותו בן 97 שנים, שבע ימים ורב פעלים.
ברגנר היה אמן פורה, ושלח את ידו בתחומים שונים – החל בציור וכלה באיור ספרים ועיצוב תפאורה ותלבושות לתיאטרון. עבודתו רבת פנים, לפרקים קודרת ולעתים בהירה ומוארת, אולם תמיד ניכרת בה נטייתו לסוריאליזם ולסימבוליזם. לאחר מותו ספד לו מבקר האמנות ד"ר גדעון עפרת בכתב העת "ערב רב" (ינואר 2017): "מאז הציורים שצייר בשנות ה-40 בעקבות סיפורי י"ל פרץ, ברגנר לא חדל לספר לנו סיפורים בציוריו. סיפורים של חכם יהודי, שעינו האחת צוחקת והאחרת דומעת. ברגנר לא חדל לספר את סיפורם של הגולים, המגורשים, הפליטים, מבקשי חוף הגאולה [...] ברגנר שב והכריז בציוריו: לנודדים הגולים – אותם רהיטים, כלי מטבח, עששיות וכו' – אין חוף מבטחים; כל חוף מבטחים אינו אלא אשליה קיומית. וכך, בישימון אינסופי [...] ותחת שמים קודרים, ברגנר דן את האדם – יהודי ולא יהודי כאחד – למה שי"ח ברנר קרא 'כל מקום גלות' ו'הוויה של קוצים'".
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
יוסל ברגנר (1920-2017), ללא כותרת, 1961.
טכניקה מעורבת על נייר. חתום ומתוארך.
50X70.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. נתון במסגרת ולא נבדק מחוץ לה.
מקור: עזבון שמוליק סגל.
----------------------
יוסל ברגנר (1920-2017) נולד בווינה. הוריו, הזמרת פניה ברגנר והמשורר מלך ראוויטש, חיו ופעלו במעגלי התרבות והרוח, ומגיל צעיר היה ברגנר נטוע בקרקע פורייה ליצירה. עוד בשנות נערותו בוורשה למד ציור אצל הצייר הירש אלטמן, ובגיל 17 היגר לאוסטרליה עם אחותו, שם פנה ללמוד באקדמיה לאמנות שעל יד הגלריה הלאומית של ויקטוריה במלבורן. בשנות מלחמת העולם השנייה לחם בשורות הצבא האוסטרלי, ולאחריה נשא את אשתו, האמנית והסופרת אודרי ברגנר. בשנת 1950 עלו השניים לארץ, וכאן חי ברגנר ופעל, ראשית בצפת ולאחר מכן בתל-אביב, עד למותו בן 97 שנים, שבע ימים ורב פעלים.
ברגנר היה אמן פורה, ושלח את ידו בתחומים שונים – החל בציור וכלה באיור ספרים ועיצוב תפאורה ותלבושות לתיאטרון. עבודתו רבת פנים, לפרקים קודרת ולעתים בהירה ומוארת, אולם תמיד ניכרת בה נטייתו לסוריאליזם ולסימבוליזם. לאחר מותו ספד לו מבקר האמנות ד"ר גדעון עפרת בכתב העת "ערב רב" (ינואר 2017): "מאז הציורים שצייר בשנות ה-40 בעקבות סיפורי י"ל פרץ, ברגנר לא חדל לספר לנו סיפורים בציוריו. סיפורים של חכם יהודי, שעינו האחת צוחקת והאחרת דומעת. ברגנר לא חדל לספר את סיפורם של הגולים, המגורשים, הפליטים, מבקשי חוף הגאולה [...] ברגנר שב והכריז בציוריו: לנודדים הגולים – אותם רהיטים, כלי מטבח, עששיות וכו' – אין חוף מבטחים; כל חוף מבטחים אינו אלא אשליה קיומית. וכך, בישימון אינסופי [...] ותחת שמים קודרים, ברגנר דן את האדם – יהודי ולא יהודי כאחד – למה שי"ח ברנר קרא 'כל מקום גלות' ו'הוויה של קוצים'".
טכניקה מעורבת על נייר. חתום ומתוארך.
50X70.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. נתון במסגרת ולא נבדק מחוץ לה.
מקור: עזבון שמוליק סגל.
----------------------
יוסל ברגנר (1920-2017) נולד בווינה. הוריו, הזמרת פניה ברגנר והמשורר מלך ראוויטש, חיו ופעלו במעגלי התרבות והרוח, ומגיל צעיר היה ברגנר נטוע בקרקע פורייה ליצירה. עוד בשנות נערותו בוורשה למד ציור אצל הצייר הירש אלטמן, ובגיל 17 היגר לאוסטרליה עם אחותו, שם פנה ללמוד באקדמיה לאמנות שעל יד הגלריה הלאומית של ויקטוריה במלבורן. בשנות מלחמת העולם השנייה לחם בשורות הצבא האוסטרלי, ולאחריה נשא את אשתו, האמנית והסופרת אודרי ברגנר. בשנת 1950 עלו השניים לארץ, וכאן חי ברגנר ופעל, ראשית בצפת ולאחר מכן בתל-אביב, עד למותו בן 97 שנים, שבע ימים ורב פעלים.
ברגנר היה אמן פורה, ושלח את ידו בתחומים שונים – החל בציור וכלה באיור ספרים ועיצוב תפאורה ותלבושות לתיאטרון. עבודתו רבת פנים, לפרקים קודרת ולעתים בהירה ומוארת, אולם תמיד ניכרת בה נטייתו לסוריאליזם ולסימבוליזם. לאחר מותו ספד לו מבקר האמנות ד"ר גדעון עפרת בכתב העת "ערב רב" (ינואר 2017): "מאז הציורים שצייר בשנות ה-40 בעקבות סיפורי י"ל פרץ, ברגנר לא חדל לספר לנו סיפורים בציוריו. סיפורים של חכם יהודי, שעינו האחת צוחקת והאחרת דומעת. ברגנר לא חדל לספר את סיפורם של הגולים, המגורשים, הפליטים, מבקשי חוף הגאולה [...] ברגנר שב והכריז בציוריו: לנודדים הגולים – אותם רהיטים, כלי מטבח, עששיות וכו' – אין חוף מבטחים; כל חוף מבטחים אינו אלא אשליה קיומית. וכך, בישימון אינסופי [...] ותחת שמים קודרים, ברגנר דן את האדם – יהודי ולא יהודי כאחד – למה שי"ח ברנר קרא 'כל מקום גלות' ו'הוויה של קוצים'".
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $1,500
לא נמכר
מרדכי לבנון (1901-1968), נוף, 1955(?).
שמן על בד. חתום ומתוארך.
55X110 ס"מ, במסגרת 79X134 ס"מ. מצב טוב. קילופים קלים (פגיעות בחתימה ובתאריך).
-----------------------
מרדכי לבנון (1901-1968), יליד טרנסילבניה (כיום רומניה), עלה לארץ ישראל בשנת 1921. בשנים 1925-1927 למד אצל יצחק פרנקל (פרנל), בסטודיה לציור בתל-אביב, ובשנים 1929-1930 היה חבר בקבוצת האמנים הצעירים "מסד", יחד עם אביגדור סטימצקי, אהרן אבני, יוסף קוסונוגי ואחרים. בשנת 1938 עבר מתל-אביב לירושלים, ובראשית שנות ה-60 הקים סטודיו בצפת.
לבנון הרבה לצייר את נופי ארץ ישראל, ובפרט את נופי הערים צפת וירושלים שביניהן חילק את זמנו. סגנונו הושתת על יסודות אקספרסיוניסטיים, וציורי הנוף שיצר, לעיתים אף מבלי לצאת אל הטבע, התאפיינו לא פעם באווירה חלומית או מיסטית. מבקר האמנות והתיאטרון חיים גמזו הגדיר את לבנון כ"אחד הציירים האקספרסיוניסטיים החשובים ביותר שלנו, אחד מאמני החזון הכנים ביותר. הוא היה כולו אמת ויצירתו אמת. אמת אישית, מקורית..." (ד״ר חיים גמזו: ביקורות אמנות, מוזיאון תל-אביב לאמנות, 2006, עמ' 260).
על יצירתו זכה לבנון פעמיים בפרס דיזנגוף לציור (ב-1940 וב-1961).
שמן על בד. חתום ומתוארך.
55X110 ס"מ, במסגרת 79X134 ס"מ. מצב טוב. קילופים קלים (פגיעות בחתימה ובתאריך).
-----------------------
מרדכי לבנון (1901-1968), יליד טרנסילבניה (כיום רומניה), עלה לארץ ישראל בשנת 1921. בשנים 1925-1927 למד אצל יצחק פרנקל (פרנל), בסטודיה לציור בתל-אביב, ובשנים 1929-1930 היה חבר בקבוצת האמנים הצעירים "מסד", יחד עם אביגדור סטימצקי, אהרן אבני, יוסף קוסונוגי ואחרים. בשנת 1938 עבר מתל-אביב לירושלים, ובראשית שנות ה-60 הקים סטודיו בצפת.
לבנון הרבה לצייר את נופי ארץ ישראל, ובפרט את נופי הערים צפת וירושלים שביניהן חילק את זמנו. סגנונו הושתת על יסודות אקספרסיוניסטיים, וציורי הנוף שיצר, לעיתים אף מבלי לצאת אל הטבע, התאפיינו לא פעם באווירה חלומית או מיסטית. מבקר האמנות והתיאטרון חיים גמזו הגדיר את לבנון כ"אחד הציירים האקספרסיוניסטיים החשובים ביותר שלנו, אחד מאמני החזון הכנים ביותר. הוא היה כולו אמת ויצירתו אמת. אמת אישית, מקורית..." (ד״ר חיים גמזו: ביקורות אמנות, מוזיאון תל-אביב לאמנות, 2006, עמ' 260).
על יצירתו זכה לבנון פעמיים בפרס דיזנגוף לציור (ב-1940 וב-1961).
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $1,500
לא נמכר
מרדכי לבנון (1901-1968), מורדות כנען, 1965.
שמן על בד. חתום ומתוארך. מתואר בגב.
64X91 ס"מ, במסגרת 85X113 ס"מ. מצב טוב.
-----------------------
מרדכי לבנון (1901-1968), יליד טרנסילבניה (כיום רומניה), עלה לארץ ישראל בשנת 1921. בשנים 1925-1927 למד אצל יצחק פרנקל (פרנל), בסטודיה לציור בתל-אביב, ובשנים 1929-1930 היה חבר בקבוצת האמנים הצעירים "מסד", יחד עם אביגדור סטימצקי, אהרן אבני, יוסף קוסונוגי ואחרים. בשנת 1938 עבר מתל-אביב לירושלים, ובראשית שנות ה-60 הקים סטודיו בצפת.
לבנון הרבה לצייר את נופי ארץ ישראל, ובפרט את נופי הערים צפת וירושלים שביניהן חילק את זמנו. סגנונו הושתת על יסודות אקספרסיוניסטיים, וציורי הנוף שיצר, לעיתים אף מבלי לצאת אל הטבע, התאפיינו לא פעם באווירה חלומית או מיסטית. מבקר האמנות והתיאטרון חיים גמזו הגדיר את לבנון כ"אחד הציירים האקספרסיוניסטיים החשובים ביותר שלנו, אחד מאמני החזון הכנים ביותר. הוא היה כולו אמת ויצירתו אמת. אמת אישית, מקורית..." (ד״ר חיים גמזו: ביקורות אמנות, מוזיאון תל-אביב לאמנות, 2006, עמ' 260).
על יצירתו זכה לבנון פעמיים בפרס דיזנגוף לציור (ב-1940 וב-1961).
שמן על בד. חתום ומתוארך. מתואר בגב.
64X91 ס"מ, במסגרת 85X113 ס"מ. מצב טוב.
-----------------------
מרדכי לבנון (1901-1968), יליד טרנסילבניה (כיום רומניה), עלה לארץ ישראל בשנת 1921. בשנים 1925-1927 למד אצל יצחק פרנקל (פרנל), בסטודיה לציור בתל-אביב, ובשנים 1929-1930 היה חבר בקבוצת האמנים הצעירים "מסד", יחד עם אביגדור סטימצקי, אהרן אבני, יוסף קוסונוגי ואחרים. בשנת 1938 עבר מתל-אביב לירושלים, ובראשית שנות ה-60 הקים סטודיו בצפת.
לבנון הרבה לצייר את נופי ארץ ישראל, ובפרט את נופי הערים צפת וירושלים שביניהן חילק את זמנו. סגנונו הושתת על יסודות אקספרסיוניסטיים, וציורי הנוף שיצר, לעיתים אף מבלי לצאת אל הטבע, התאפיינו לא פעם באווירה חלומית או מיסטית. מבקר האמנות והתיאטרון חיים גמזו הגדיר את לבנון כ"אחד הציירים האקספרסיוניסטיים החשובים ביותר שלנו, אחד מאמני החזון הכנים ביותר. הוא היה כולו אמת ויצירתו אמת. אמת אישית, מקורית..." (ד״ר חיים גמזו: ביקורות אמנות, מוזיאון תל-אביב לאמנות, 2006, עמ' 260).
על יצירתו זכה לבנון פעמיים בפרס דיזנגוף לציור (ב-1940 וב-1961).
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $1,000
לא נמכר
מרדכי לבנון (1901-1968), צפת העתיקה, 1962.
שמן על בד. חתום ומתוארך. מתואר בגב.
59X72 ס"מ, במסגרת 83X97 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים.
-----------------------
מרדכי לבנון (1901-1968), יליד טרנסילבניה (כיום רומניה), עלה לארץ ישראל בשנת 1921. בשנים 1925-1927 למד אצל יצחק פרנקל (פרנל), בסטודיה לציור בתל-אביב, ובשנים 1929-1930 היה חבר בקבוצת האמנים הצעירים "מסד", יחד עם אביגדור סטימצקי, אהרן אבני, יוסף קוסונוגי ואחרים. בשנת 1938 עבר מתל-אביב לירושלים, ובראשית שנות ה-60 הקים סטודיו בצפת.
לבנון הרבה לצייר את נופי ארץ ישראל, ובפרט את נופי הערים צפת וירושלים שביניהן חילק את זמנו. סגנונו הושתת על יסודות אקספרסיוניסטיים, וציורי הנוף שיצר, לעיתים אף מבלי לצאת אל הטבע, התאפיינו לא פעם באווירה חלומית או מיסטית. מבקר האמנות והתיאטרון חיים גמזו הגדיר את לבנון כ"אחד הציירים האקספרסיוניסטיים החשובים ביותר שלנו, אחד מאמני החזון הכנים ביותר. הוא היה כולו אמת ויצירתו אמת. אמת אישית, מקורית..." (ד״ר חיים גמזו: ביקורות אמנות, מוזיאון תל-אביב לאמנות, 2006, עמ' 260).
על יצירתו זכה לבנון פעמיים בפרס דיזנגוף לציור (ב-1940 וב-1961).
שמן על בד. חתום ומתוארך. מתואר בגב.
59X72 ס"מ, במסגרת 83X97 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים.
-----------------------
מרדכי לבנון (1901-1968), יליד טרנסילבניה (כיום רומניה), עלה לארץ ישראל בשנת 1921. בשנים 1925-1927 למד אצל יצחק פרנקל (פרנל), בסטודיה לציור בתל-אביב, ובשנים 1929-1930 היה חבר בקבוצת האמנים הצעירים "מסד", יחד עם אביגדור סטימצקי, אהרן אבני, יוסף קוסונוגי ואחרים. בשנת 1938 עבר מתל-אביב לירושלים, ובראשית שנות ה-60 הקים סטודיו בצפת.
לבנון הרבה לצייר את נופי ארץ ישראל, ובפרט את נופי הערים צפת וירושלים שביניהן חילק את זמנו. סגנונו הושתת על יסודות אקספרסיוניסטיים, וציורי הנוף שיצר, לעיתים אף מבלי לצאת אל הטבע, התאפיינו לא פעם באווירה חלומית או מיסטית. מבקר האמנות והתיאטרון חיים גמזו הגדיר את לבנון כ"אחד הציירים האקספרסיוניסטיים החשובים ביותר שלנו, אחד מאמני החזון הכנים ביותר. הוא היה כולו אמת ויצירתו אמת. אמת אישית, מקורית..." (ד״ר חיים גמזו: ביקורות אמנות, מוזיאון תל-אביב לאמנות, 2006, עמ' 260).
על יצירתו זכה לבנון פעמיים בפרס דיזנגוף לציור (ב-1940 וב-1961).
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
מרדכי לבנון (1901-1968), ראש פינה, 1956.
שמן על בד. חתום ומתוארך. מתואר בגב.
64.5X50 ס"מ, במסגרת 82.5X66.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים.
-----------------------
מרדכי לבנון (1901-1968), יליד טרנסילבניה (כיום רומניה), עלה לארץ ישראל בשנת 1921. בשנים 1925-1927 למד אצל יצחק פרנקל (פרנל), בסטודיה לציור בתל-אביב, ובשנים 1929-1930 היה חבר בקבוצת האמנים הצעירים "מסד", יחד עם אביגדור סטימצקי, אהרן אבני, יוסף קוסונוגי ואחרים. בשנת 1938 עבר מתל-אביב לירושלים, ובראשית שנות ה-60 הקים סטודיו בצפת.
לבנון הרבה לצייר את נופי ארץ ישראל, ובפרט את נופי הערים צפת וירושלים שביניהן חילק את זמנו. סגנונו הושתת על יסודות אקספרסיוניסטיים, וציורי הנוף שיצר, לעיתים אף מבלי לצאת אל הטבע, התאפיינו לא פעם באווירה חלומית או מיסטית. מבקר האמנות והתיאטרון חיים גמזו הגדיר את לבנון כ"אחד הציירים האקספרסיוניסטיים החשובים ביותר שלנו, אחד מאמני החזון הכנים ביותר. הוא היה כולו אמת ויצירתו אמת. אמת אישית, מקורית..." (ד״ר חיים גמזו: ביקורות אמנות, מוזיאון תל-אביב לאמנות, 2006, עמ' 260).
על יצירתו זכה לבנון פעמיים בפרס דיזנגוף לציור (ב-1940 וב-1961).
שמן על בד. חתום ומתוארך. מתואר בגב.
64.5X50 ס"מ, במסגרת 82.5X66.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים.
-----------------------
מרדכי לבנון (1901-1968), יליד טרנסילבניה (כיום רומניה), עלה לארץ ישראל בשנת 1921. בשנים 1925-1927 למד אצל יצחק פרנקל (פרנל), בסטודיה לציור בתל-אביב, ובשנים 1929-1930 היה חבר בקבוצת האמנים הצעירים "מסד", יחד עם אביגדור סטימצקי, אהרן אבני, יוסף קוסונוגי ואחרים. בשנת 1938 עבר מתל-אביב לירושלים, ובראשית שנות ה-60 הקים סטודיו בצפת.
לבנון הרבה לצייר את נופי ארץ ישראל, ובפרט את נופי הערים צפת וירושלים שביניהן חילק את זמנו. סגנונו הושתת על יסודות אקספרסיוניסטיים, וציורי הנוף שיצר, לעיתים אף מבלי לצאת אל הטבע, התאפיינו לא פעם באווירה חלומית או מיסטית. מבקר האמנות והתיאטרון חיים גמזו הגדיר את לבנון כ"אחד הציירים האקספרסיוניסטיים החשובים ביותר שלנו, אחד מאמני החזון הכנים ביותר. הוא היה כולו אמת ויצירתו אמת. אמת אישית, מקורית..." (ד״ר חיים גמזו: ביקורות אמנות, מוזיאון תל-אביב לאמנות, 2006, עמ' 260).
על יצירתו זכה לבנון פעמיים בפרס דיזנגוף לציור (ב-1940 וב-1961).
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג