מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
- palestin (83) Apply palestin filter
- אמנות (81) Apply אמנות filter
- ובינלאומית (81) Apply ובינלאומית filter
- ישראלית (81) Apply ישראלית filter
- art (81) Apply art filter
- intern (81) Apply intern filter
- isra (81) Apply isra filter
- jewish (61) Apply jewish filter
- ישראל (60) Apply ישראל filter
- palestine, (60) Apply palestine, filter
- שואה (53) Apply שואה filter
- פרשת (53) Apply פרשת filter
- ושארית (53) Apply ושארית filter
- אנטישמיות (53) Apply אנטישמיות filter
- דרייפוס, (53) Apply דרייפוס, filter
- דרייפוס (53) Apply דרייפוס filter
- אנטישמיות, (53) Apply אנטישמיות, filter
- הפליטה (53) Apply הפליטה filter
- affair (53) Apply affair filter
- affair, (53) Apply affair, filter
- antisemit (53) Apply antisemit filter
- antisemitism, (53) Apply antisemitism, filter
- dreyfus (53) Apply dreyfus filter
- erit (53) Apply erit filter
- hapletah (53) Apply hapletah filter
- holocaust (53) Apply holocaust filter
- she (53) Apply she filter
- she'erit (53) Apply she'erit filter
- sheerit (53) Apply sheerit filter
- autograph (48) Apply autograph filter
- חתימות (36) Apply חתימות filter
- בקפריסין (32) Apply בקפריסין filter
- הבריטי, (32) Apply הבריטי, filter
- הבריטי (32) Apply הבריטי filter
- גיוס (32) Apply גיוס filter
- בקפריסין, (32) Apply בקפריסין, filter
- המנדט (32) Apply המנדט filter
- british (32) Apply british filter
- camp (32) Apply camp filter
- cyprus (32) Apply cyprus filter
- detent (32) Apply detent filter
- enlist (32) Apply enlist filter
- enlistment, (32) Apply enlistment, filter
- establish (32) Apply establish filter
- illeg (32) Apply illeg filter
- immigr (32) Apply immigr filter
- immigration, (32) Apply immigration, filter
- israel (32) Apply israel filter
- mandat (32) Apply mandat filter
- state (32) Apply state filter
מציג 205 - 216 of 390
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $938
כולל עמלת קונה
שני דרכונים מטעם גרמניה הנאצית (Deutsches Reich Reisepass), שהונפקו בקונסוליה הגרמנית ביפו עבור תושבים גרמנים בארץ ישראל. יפו, 1938.
הדרכונים הונפקו עבור עו"ד ד"ר קורט לנדסברג (Landsberg) וזוגתו שרלוטה. בעמודים הראשונים מופיעות תמונותיהם, פרטיהם האישיים וחתימותיהם. בשניהם חותמות-דיו רשמיות של הקונסוליה הגרמנית ביפו (Deutsches Konsulat in Jaffa) וחתימת-ידו של הקונסול הגרמני ביפו.
באחד משני הדרכונים, דרכונו של קורט, מופיעה חותמת-דיו נוספת בעברית: "צבא ההגנה לישראל – מבצע בצר" (מבצע לאיתור עריקים שנערך בתל-אביב בחודש אוגוסט 1948, בזמן ההפוגה השנייה במלחמת העצמאות).
כפי הנראה, הוסיפו בני הזוג להשתמש בדרכונים גם לאחר נפילת הרייך השלישי והקמת מדינת ישראל, ובשל כך התקבל הצירוף יוצא הדופן – דרכון הרייך השלישי הנושא חותמת של הצבא הישראלי. מסמך זיהוי רשמי מטעם גרמניה הנאצית שהונפק בארץ ישראל ונושא חותמת של ריבונות עברית הוא נדיר וייחודי.
הקונסוליה הגרמנית ביפו פעלה בין השנים 1870 ל-1917, ובין 1926 ל-1939. היא פעלה בכפיפות מנהלית לקונסוליה הכללית בירושלים, אך בתחומים מסוימים שמרה על סמכויות עצמאיות. בין השנים 1932-1939 כיהן חבר המפלגה הנאצית טים וורסט (Timotheus Wurst, 1874-1961) כקונסול גרמניה ביפו, ובמקביל שימש גם כמנהל בנק הטמפלרים בעיר (Bank der Tempelgesellschaft).
16.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. פגמים קלים (בעיקר בשוליים ובעטיפות).
הדרכונים הונפקו עבור עו"ד ד"ר קורט לנדסברג (Landsberg) וזוגתו שרלוטה. בעמודים הראשונים מופיעות תמונותיהם, פרטיהם האישיים וחתימותיהם. בשניהם חותמות-דיו רשמיות של הקונסוליה הגרמנית ביפו (Deutsches Konsulat in Jaffa) וחתימת-ידו של הקונסול הגרמני ביפו.
באחד משני הדרכונים, דרכונו של קורט, מופיעה חותמת-דיו נוספת בעברית: "צבא ההגנה לישראל – מבצע בצר" (מבצע לאיתור עריקים שנערך בתל-אביב בחודש אוגוסט 1948, בזמן ההפוגה השנייה במלחמת העצמאות).
כפי הנראה, הוסיפו בני הזוג להשתמש בדרכונים גם לאחר נפילת הרייך השלישי והקמת מדינת ישראל, ובשל כך התקבל הצירוף יוצא הדופן – דרכון הרייך השלישי הנושא חותמת של הצבא הישראלי. מסמך זיהוי רשמי מטעם גרמניה הנאצית שהונפק בארץ ישראל ונושא חותמת של ריבונות עברית הוא נדיר וייחודי.
הקונסוליה הגרמנית ביפו פעלה בין השנים 1870 ל-1917, ובין 1926 ל-1939. היא פעלה בכפיפות מנהלית לקונסוליה הכללית בירושלים, אך בתחומים מסוימים שמרה על סמכויות עצמאיות. בין השנים 1932-1939 כיהן חבר המפלגה הנאצית טים וורסט (Timotheus Wurst, 1874-1961) כקונסול גרמניה ביפו, ובמקביל שימש גם כמנהל בנק הטמפלרים בעיר (Bank der Tempelgesellschaft).
16.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. פגמים קלים (בעיקר בשוליים ובעטיפות).
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $1,000
לא נמכר
דרכון ננסן (Nansenausweis) – דרכון למחוסרי אזרחות שהונפק על-ידי "משרד ננסן הבינלאומי לפליטים של חבר הלאומים". לייפציג, יולי 1938. מודפס בגרמנית ובצרפתית.
דרכון ננסן על-שם היהודי Lowe Merkin משקלוב (בלארוס), מאושר בחתימת-ידו ובחותמות דיו רשמיות של מפקד המשטרה הנאצית בלייפציג.
בעמוד הראשון מופיעים פרטיו האישיים של Merkin, תמונתו וחתימת-ידו, ובשני העמודים הבאים אשרות כניסה וחותמות מעבר המתעדות את מסלול יציאתו מאירופה – דרך פולין, צ'כוסלובקיה, הונגריה, קרואטיה, סלובניה, איטליה, שווייץ ומשם (כנראה) בכלי טיס אל העיר קרוידון (Croydon) שבאנגליה (חותמת זו הנה האחרונה שמופיעה בדרכון, והיא מתוארכת ליום 27 באפריל 1939).
דרכוני ננסן היו מסמכי נסיעה שהונפקו מטעם "חבר הלאומים" עבור פליטים מחוסרי אזרחות בין השנים 1922 ל-1938. ההחלטה להנפיקם התקבלה ביוזמתו של המדען וחוקר הקוטב פריטיוף ננסן, לאחר שרוסיה הסובייטית שללה את אזרחותם של 800,000 גולים שנמלטו מהצבא האדום. הדרכונים נחשבו לאחת ההצלחות הבודדות של ארגון "חבר הלאומים", ובשנת 1938 הוענק ל"משרד ננסן הבינלאומי לפליטים" פרס נובל לשלום.
[2] דף, 29.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. סימני קיפול. נקבי תיוק. קרעים בשוליים ולאורך סימני הקיפול (חלקם חסרים), חלקם מחוזקים ברצועות נייר ונייר דבק.
דרכון ננסן על-שם היהודי Lowe Merkin משקלוב (בלארוס), מאושר בחתימת-ידו ובחותמות דיו רשמיות של מפקד המשטרה הנאצית בלייפציג.
בעמוד הראשון מופיעים פרטיו האישיים של Merkin, תמונתו וחתימת-ידו, ובשני העמודים הבאים אשרות כניסה וחותמות מעבר המתעדות את מסלול יציאתו מאירופה – דרך פולין, צ'כוסלובקיה, הונגריה, קרואטיה, סלובניה, איטליה, שווייץ ומשם (כנראה) בכלי טיס אל העיר קרוידון (Croydon) שבאנגליה (חותמת זו הנה האחרונה שמופיעה בדרכון, והיא מתוארכת ליום 27 באפריל 1939).
דרכוני ננסן היו מסמכי נסיעה שהונפקו מטעם "חבר הלאומים" עבור פליטים מחוסרי אזרחות בין השנים 1922 ל-1938. ההחלטה להנפיקם התקבלה ביוזמתו של המדען וחוקר הקוטב פריטיוף ננסן, לאחר שרוסיה הסובייטית שללה את אזרחותם של 800,000 גולים שנמלטו מהצבא האדום. הדרכונים נחשבו לאחת ההצלחות הבודדות של ארגון "חבר הלאומים", ובשנת 1938 הוענק ל"משרד ננסן הבינלאומי לפליטים" פרס נובל לשלום.
[2] דף, 29.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. סימני קיפול. נקבי תיוק. קרעים בשוליים ולאורך סימני הקיפול (חלקם חסרים), חלקם מחוזקים ברצועות נייר ונייר דבק.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $600
נמכר ב: $2,250
כולל עמלת קונה
שלושה דרכונים שהונפקו מטעם שגרירות יפן בעיר סופיה, עבור משפחה יהודית שנמלטה מאירופה דרך יפן. סופיה; הונפקו בשנים 1939-1940.
הדרכונים הונפקו על שם לאון לוי, לילי לוי (במשותף עם בתה) וברתה לוי, והם נושאים חותמות שונות המתעדות את בריחתם מאירופה לקנדה בסוף שנת 1940: אשרות כניסה לארה"ב מטעם השגרירות בסופיה, חותמת יציאה מבולגריה דרך העיר וארנה, חותמת כניסה לברית המועצות וחותמת יציאה מצידה השני, במזרח, חותמת כניסה ליפן ולבסוף – חותמות כניסה לקנדה מיום 23.12.1940. בכל אחד מהדרכונים מופיעה ויזת מעבר דרך יפן שהונפקה בשגרירות סופיה ביום 5.11.1940, ולצדה רישומים בכתב-יד (ביפנית) וחותמות נוספות.
בין השנים 1940 ל-1941, הנפיקו שגרירי יפן באירופה אלפי אשרות מעבר לפליטים יהודים מגרמניה הנאצית (במיוחד התפרסם השגריר היפני בעיר קובנה, חסיד אומות העולם צ'יאונה סוגיהארה, שהנפיק אלפי אשרות לבדו). על מקבלי האשרות נגזר מסע מפרך – חציית רוסיה ממערב למזרח, נסיעה ליפן ומעבר לארץ שלישית שתהיה מוכנה לקבלם, אולם הן פתחו צוהר להצלת חייהם של אלפים. בעיר סופיה שבבולגריה מיעטה מאוד השגרירות להנפיק אשרות, ובמסמך רשמי של ממשלת יפן מחודש פברואר 1941, נרשם ששגרירות זו העניקה לפליטים יהודים שלוש אשרות מעבר – כמספר הדרכונים שלפנינו.
שלושה דרכונים, 15.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ופגמים. הכריכות בלויות ושחוקות. קרעים ארוכים לאורך החיבור שבין השדרה והכריכה הקדמית בשניים מהם.
ראו: Jewish Refugees Japanese Diplomats and, מאת Pamela Rotner Sakamoto, הוצאת Praeger, וסטפורט, 1998. עמ' 119-120.
הדרכונים הונפקו על שם לאון לוי, לילי לוי (במשותף עם בתה) וברתה לוי, והם נושאים חותמות שונות המתעדות את בריחתם מאירופה לקנדה בסוף שנת 1940: אשרות כניסה לארה"ב מטעם השגרירות בסופיה, חותמת יציאה מבולגריה דרך העיר וארנה, חותמת כניסה לברית המועצות וחותמת יציאה מצידה השני, במזרח, חותמת כניסה ליפן ולבסוף – חותמות כניסה לקנדה מיום 23.12.1940. בכל אחד מהדרכונים מופיעה ויזת מעבר דרך יפן שהונפקה בשגרירות סופיה ביום 5.11.1940, ולצדה רישומים בכתב-יד (ביפנית) וחותמות נוספות.
בין השנים 1940 ל-1941, הנפיקו שגרירי יפן באירופה אלפי אשרות מעבר לפליטים יהודים מגרמניה הנאצית (במיוחד התפרסם השגריר היפני בעיר קובנה, חסיד אומות העולם צ'יאונה סוגיהארה, שהנפיק אלפי אשרות לבדו). על מקבלי האשרות נגזר מסע מפרך – חציית רוסיה ממערב למזרח, נסיעה ליפן ומעבר לארץ שלישית שתהיה מוכנה לקבלם, אולם הן פתחו צוהר להצלת חייהם של אלפים. בעיר סופיה שבבולגריה מיעטה מאוד השגרירות להנפיק אשרות, ובמסמך רשמי של ממשלת יפן מחודש פברואר 1941, נרשם ששגרירות זו העניקה לפליטים יהודים שלוש אשרות מעבר – כמספר הדרכונים שלפנינו.
שלושה דרכונים, 15.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ופגמים. הכריכות בלויות ושחוקות. קרעים ארוכים לאורך החיבור שבין השדרה והכריכה הקדמית בשניים מהם.
ראו: Jewish Refugees Japanese Diplomats and, מאת Pamela Rotner Sakamoto, הוצאת Praeger, וסטפורט, 1998. עמ' 119-120.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $2,500
נמכר ב: $3,125
כולל עמלת קונה
כ-100 מכתבים, תעודות ומסמכים, שהוחלפו בין רשות המיסים בווינה (Finanzamt) לבין גופים שונים בגרמניה הנאצית – "הלשכה המרכזית להגירת יהודים", "הרשות לרישום הרכוש", הגסטאפו, המפלגה הנאצית וגופים נוספים. אוסטריה וגרמניה, סוף שנות ה-30 עד אמצע שנות ה-40. גרמנית.
המכתבים והמסמכים מודפסים במכונת כתיבה על ניירות רשמיים, עם הערות רבות בכתב-יד, חותמות דיו וחתימות של הפקידים האחראים, והם מספקים הצצה ל"אחורי הקלעים" של המנגנון הבירוקרטי בגרמניה הנאצית – תהליך ה"אריזציה" והפקעת רכושם של היהודים, מחיקת חובות לפקידים וחיילים מצטיינים, הסדרי המס של הגופים השונים, קשרי חברות מסחריות עם המפלגה, ועוד. באוסף:
· 17 מכתבים מאת "הרשות לרישום הרכוש" (Vermögensverkehrsstelle; שמו הרשמי של הגוף להפקעת רכושם של יהודי אוסטריה) – מכתב העוסק בהחרמת בית עסק לבגדים בווינה, בבעלות היהודיה Vera Mund; יפוי כוח להשתלטות על רכושו של היהודי רודולף (ישראל) טאוסיג (Taussig) מווינה; מכתב העוסק בפירוקה של חברת הייצוא Carl Bondy & Co. (שהייתה שייכת לתושב יהודי-אוסטרי); ועוד.
· שני מכתבים מאת "הלשכה המרכזית להגירת יהודים", העוסקים בתשלומים שיוטלו על יהודים המבקשים היתר יציאה מאוסטריה.
· שלושה מכתבים מאנשי הגסטאפו, בהם מכתב העוסק בשלילת אזרחותו הגרמנית של האנס (ישראל) פרוינד (Freund) מווינה והחרמת רכושו.
· שבעה-עשר מכתבי המלצה למחיקת חובות והקלות במיסים עבור בכירי המפלגה הנאצית באוסטריה, בהם חמישה מכתבי המלצה עבור מושל וינה וקצין האס. אס. פרנץ ריכטר (Franz Richter); מכתב המלצה לקבלת עיטור "מסדר הדם" עבור חברת המפלגה הנאצית Antonie Friedmann (משש-עשרה הנשים הבודדות שקיבלו את העיטור); ומכתבי המלצה נוספים.
· וכן מכתבים מאת מפקדים בכירים בוורמאכט, ראש משטרת וינה Leo Gotzmann, רשות השידור של גרמניה הנאצית, "מחלקת הסרטים של הרייך" (Reichsfilmkammer), חברות "מפעלי הרייך של הרמן גרינג" (Reichswerke Hermann Göring), חברת "היינקל מפעל מטוסים" לייצור כלי טייס, מרכז הקניות הגדול בווינה "Gerngross" (שהופקע מבעלות יהודית), ועוד.
כ-100 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
המכתבים והמסמכים מודפסים במכונת כתיבה על ניירות רשמיים, עם הערות רבות בכתב-יד, חותמות דיו וחתימות של הפקידים האחראים, והם מספקים הצצה ל"אחורי הקלעים" של המנגנון הבירוקרטי בגרמניה הנאצית – תהליך ה"אריזציה" והפקעת רכושם של היהודים, מחיקת חובות לפקידים וחיילים מצטיינים, הסדרי המס של הגופים השונים, קשרי חברות מסחריות עם המפלגה, ועוד. באוסף:
· 17 מכתבים מאת "הרשות לרישום הרכוש" (Vermögensverkehrsstelle; שמו הרשמי של הגוף להפקעת רכושם של יהודי אוסטריה) – מכתב העוסק בהחרמת בית עסק לבגדים בווינה, בבעלות היהודיה Vera Mund; יפוי כוח להשתלטות על רכושו של היהודי רודולף (ישראל) טאוסיג (Taussig) מווינה; מכתב העוסק בפירוקה של חברת הייצוא Carl Bondy & Co. (שהייתה שייכת לתושב יהודי-אוסטרי); ועוד.
· שני מכתבים מאת "הלשכה המרכזית להגירת יהודים", העוסקים בתשלומים שיוטלו על יהודים המבקשים היתר יציאה מאוסטריה.
· שלושה מכתבים מאנשי הגסטאפו, בהם מכתב העוסק בשלילת אזרחותו הגרמנית של האנס (ישראל) פרוינד (Freund) מווינה והחרמת רכושו.
· שבעה-עשר מכתבי המלצה למחיקת חובות והקלות במיסים עבור בכירי המפלגה הנאצית באוסטריה, בהם חמישה מכתבי המלצה עבור מושל וינה וקצין האס. אס. פרנץ ריכטר (Franz Richter); מכתב המלצה לקבלת עיטור "מסדר הדם" עבור חברת המפלגה הנאצית Antonie Friedmann (משש-עשרה הנשים הבודדות שקיבלו את העיטור); ומכתבי המלצה נוספים.
· וכן מכתבים מאת מפקדים בכירים בוורמאכט, ראש משטרת וינה Leo Gotzmann, רשות השידור של גרמניה הנאצית, "מחלקת הסרטים של הרייך" (Reichsfilmkammer), חברות "מפעלי הרייך של הרמן גרינג" (Reichswerke Hermann Göring), חברת "היינקל מפעל מטוסים" לייצור כלי טייס, מרכז הקניות הגדול בווינה "Gerngross" (שהופקע מבעלות יהודית), ועוד.
כ-100 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $700
לא נמכר
כרטיס ברכה גדול, כתוב ומאויר ביד, שהוכן עבור מרדכי חיים רומקובסקי בגטו לודז'. רחוב דוורסקה (Dworska), ערב ראש השנה תש"ב (1941). יידיש.
כרטיס "שנה טובה" גדול, כתוב ומאויר ביד, שהוכן עבור ראש היודנראט של גטו לודז' מרדכי חיים רומקובסקי במחלקה ההקטוגרפית (מחלקת השכפול?) שברחוב דוורסקה בגטו (שם שכנו המשרדים החשובים של הנהלת הגטו): "יש לנו, ההנהלה והעובדים של המחלקה ההקטוגרפית בדוורסקה 1, את הכבוד לשלוח לך את איחולינו הלבביים לרגל השנה החדשה. אנו, שיש לנו את הכבוד לבצע את כל הוראותיך ודרישותיך, מתפעלים יום-יום מחוסר הלאות ומההתמדה בעבודתך לטובת האוכלוסייה היהודית. אנו מאחלים לך הצלחה רבה בכל עבודתך" (יידיש).
מרדכי חיים רומקובסקי (1877-1944), היה יושב ראש היודנראט של גטו לודז' במשך כל שנות קיומו. רומקובסקי נחשב לאחת הדמויות השנויות במחלוקת בתולדות השואה, וכמנהל הגטו הנהיג פולחן אישיות קיצוני: עריכת מצעדים, תליית תמונותיו בבתי הספר, הנפקת שטרות ובולים עם דיוקנו ופעולות נוספות, עד שהיו כאלה שהגדירו את שלטונו כ"מדינה בתוך מדינה, מיניאטורה פאשיסטית מושחתת". בין תפקידיו, היה רומקובסקי אמון על רשימות המגורשים למחנות ההשמדה. בשנת 1944 נשלח עם אחרוני תושבי הגטו למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצח, ככל הנראה, עוד באותו היום.
[1] דף, מקופל לשניים (שני עמודים כתובים ומאוירים), 30 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. כתמים רבים (בעיקר בגב – בעמוד הריק). קמטים. קרעים בודדים בשוליים.
כרטיס "שנה טובה" גדול, כתוב ומאויר ביד, שהוכן עבור ראש היודנראט של גטו לודז' מרדכי חיים רומקובסקי במחלקה ההקטוגרפית (מחלקת השכפול?) שברחוב דוורסקה בגטו (שם שכנו המשרדים החשובים של הנהלת הגטו): "יש לנו, ההנהלה והעובדים של המחלקה ההקטוגרפית בדוורסקה 1, את הכבוד לשלוח לך את איחולינו הלבביים לרגל השנה החדשה. אנו, שיש לנו את הכבוד לבצע את כל הוראותיך ודרישותיך, מתפעלים יום-יום מחוסר הלאות ומההתמדה בעבודתך לטובת האוכלוסייה היהודית. אנו מאחלים לך הצלחה רבה בכל עבודתך" (יידיש).
מרדכי חיים רומקובסקי (1877-1944), היה יושב ראש היודנראט של גטו לודז' במשך כל שנות קיומו. רומקובסקי נחשב לאחת הדמויות השנויות במחלוקת בתולדות השואה, וכמנהל הגטו הנהיג פולחן אישיות קיצוני: עריכת מצעדים, תליית תמונותיו בבתי הספר, הנפקת שטרות ובולים עם דיוקנו ופעולות נוספות, עד שהיו כאלה שהגדירו את שלטונו כ"מדינה בתוך מדינה, מיניאטורה פאשיסטית מושחתת". בין תפקידיו, היה רומקובסקי אמון על רשימות המגורשים למחנות ההשמדה. בשנת 1944 נשלח עם אחרוני תושבי הגטו למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצח, ככל הנראה, עוד באותו היום.
[1] דף, מקופל לשניים (שני עמודים כתובים ומאוירים), 30 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. כתמים רבים (בעיקר בגב – בעמוד הריק). קמטים. קרעים בודדים בשוליים.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
"משלוח-מנות, מנחת זכרון (לכ' פורים), תש"א", חוברת בכתב-יד שהוכנה עבור ראש היודנראט של גטו לודז', מרדכי חיים רומקובסקי. [לודז'], תש"א [1941].
כפי הנראה, הוכנה החוברת שלפנינו בידי אחד מדיירי גטו לודז', והיא כוללת מספר שעשועי לשון, ברוח חג הפורים: בעמוד השער הוצפן שמו של המחבר בתוך פסוק עם אותיות מסומנות (השם המתקבל מצירוף האתיות: יעקב בריקמן), בעמוד השני מסודרות שבע ברכות בצורת מגן דוד ואילו בעמוד השלישי נכתב שיר אקרוסטיכוני – האותיות הראשונות של השורות מרכיבות את השם "מרדכי חיים רומקבסקי".
בנוסף, מופיעות על גבי החוברת שלוש הקדשות מעניינות: בשוליים התחתונים של עמוד השער נכתב – "מבחורי הישיבה, [?]ירסקה 43/45", בשוליים העליונים של אותו העמוד נכתב "א[ו]מר אני מעשי למלך, לשוני עט סופר מהיר (תהלים, מ"ה, ב')", ובצדו החיצוני של הדף האחרון נכתבה הקדשה ביידיש: "צום עלסטען פון די יודען אין ליצמאנשטאדט-געטטא, ה' מ. ח. רומקאווסקי" [לזקן היהודים (או: לנבון שביהודים) בגטו ליצמנשטט, האדון מ. ח. רומקובסקי].
מרדכי חיים רומקובסקי (1877-1944), היה יושב ראש היודנראט של גטו לודז' במשך כל שנות קיומו. רומקובסקי נחשב לאחת הדמויות השנויות במחלוקת בתולדות השואה, וכמנהל הגטו הנהיג פולחן אישיות קיצוני: עריכת מצעדים, תליית תמונותיו בבתי הספר, הנפקת שטרות ובולים עם דיוקנו ופעולות נוספות, עד שהיו כאלה שהגדירו את שלטונו כ"מדינה בתוך מדינה, מיניאטורה פאשיסטית מושחתת". בין תפקידיו, היה רומקובסקי אמון על רשימות המגורשים למחנות ההשמדה. בשנת 1944 נשלח עם אחרוני תושבי הגטו למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצח, ככל הנראה, עוד באותו היום.
[4] דף (שני גיליונות נייר מקופלים לשניים, משודכים לצורת חוברת), 30.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. סימני קיפול. קרעים קלים בשוליים. קרע חסר קטן בדף הראשון (עם נזק קל לכיתוב).
כפי הנראה, הוכנה החוברת שלפנינו בידי אחד מדיירי גטו לודז', והיא כוללת מספר שעשועי לשון, ברוח חג הפורים: בעמוד השער הוצפן שמו של המחבר בתוך פסוק עם אותיות מסומנות (השם המתקבל מצירוף האתיות: יעקב בריקמן), בעמוד השני מסודרות שבע ברכות בצורת מגן דוד ואילו בעמוד השלישי נכתב שיר אקרוסטיכוני – האותיות הראשונות של השורות מרכיבות את השם "מרדכי חיים רומקבסקי".
בנוסף, מופיעות על גבי החוברת שלוש הקדשות מעניינות: בשוליים התחתונים של עמוד השער נכתב – "מבחורי הישיבה, [?]ירסקה 43/45", בשוליים העליונים של אותו העמוד נכתב "א[ו]מר אני מעשי למלך, לשוני עט סופר מהיר (תהלים, מ"ה, ב')", ובצדו החיצוני של הדף האחרון נכתבה הקדשה ביידיש: "צום עלסטען פון די יודען אין ליצמאנשטאדט-געטטא, ה' מ. ח. רומקאווסקי" [לזקן היהודים (או: לנבון שביהודים) בגטו ליצמנשטט, האדון מ. ח. רומקובסקי].
מרדכי חיים רומקובסקי (1877-1944), היה יושב ראש היודנראט של גטו לודז' במשך כל שנות קיומו. רומקובסקי נחשב לאחת הדמויות השנויות במחלוקת בתולדות השואה, וכמנהל הגטו הנהיג פולחן אישיות קיצוני: עריכת מצעדים, תליית תמונותיו בבתי הספר, הנפקת שטרות ובולים עם דיוקנו ופעולות נוספות, עד שהיו כאלה שהגדירו את שלטונו כ"מדינה בתוך מדינה, מיניאטורה פאשיסטית מושחתת". בין תפקידיו, היה רומקובסקי אמון על רשימות המגורשים למחנות ההשמדה. בשנת 1944 נשלח עם אחרוני תושבי הגטו למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצח, ככל הנראה, עוד באותו היום.
[4] דף (שני גיליונות נייר מקופלים לשניים, משודכים לצורת חוברת), 30.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. סימני קיפול. קרעים קלים בשוליים. קרע חסר קטן בדף הראשון (עם נזק קל לכיתוב).
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
ארבעה מטבעות 10 פפנינג שהיו בשימוש בגטו לודז', 1942.
קוטר: 21 מ"מ. מצב בינוני-גרוע. בלאי ושחיקה.
קוטר: 21 מ"מ. מצב בינוני-גרוע. בלאי ושחיקה.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $2,000
לא נמכר
אלבום ייחודי המשלב, אלו לצד אלו, פריטי אפמרה מגטו טרזיינשטט ותמונות-נוף פסטורליות של העיירה הצ'כית טרזין (הסמוכה לגטו). המחצית הראשונה של שנות ה-40 [ייתכן שכמה מהפריטים משנים מאוחרות או מוקדמות יותר]. גרמנית ומעט פולנית.
כפי הנראה, הוכן האלבום בידי אסיר במחנה הריכוז בשם Karl Langfelder, והוא מציג את העדויות שנשמרו מחיי המחנה לצד גלויות.
בין פריטי האפמרה שבאלבום: "פנקס חיסון" של גטו טרזיינשטט, 1942; שני אישורי יציאה לעבודה, חתומים בחתימת ידו של מפקח העבודה, 1942; כרטיס-עובד במחלקת החשמל (Abteilung Elektrizität) של טרזיינשטט, 1943; שתי הוראות התייצבות לקבוצת עבודת הכפייה Barackenbau (הקבוצה נשלחה בשנת 1944 לבניית צריפים לקציני אס. אס. בסמוך לכפר Wulkow), 1944; שני אישורי-מעבר מטעם היודנראט של טרזיינשטט (שונים זה מזה. אחד מהם חתום בחותמת הדיו של היודנראט), 1944; שבעה שטרות מגטו טרזיינשטט, בערכים 1, 2, 5, 10, 20, 50 ו-100 קרונה; ועוד.
גטו טרזיינשטט הוקם בסמוך לעיירה הצ'כית טרזין בשנת 1941. הגטו נוהל בידי האס. אס., ואסיריו הוחזקו בתנאי צפיפות, מחלות ורעב. לקראת ביקור ועדת חקירה של הצלב האדום, החליטו הגרמנים להקים במקום "גטו ראווה", ובנו ברחובות חנויות, בית קפה, בנק, בית ספר וגנים ציבוריים. התרמית הצליחה כל כך, עד שהגרמנים החליטו לצלם סרט תעמולה בגטו (Theresienstadt. Ein Dokumentarfilm aus dem jüdischen Siedlungsgebiet), שהוקרן בפני נציגי הצלב האדום. זמן קצר לאחר צילומי הסרט, נשלחו מרבית אסירי הגטו למחנות ההשמדה.
מצורפים: ארבעה מכתבים בכתב-יד (צ'כית); שני תצלומים; פרוספקט התערוכה "ציורי טרזין" של יד ושם; שלושה העתקים של מסמכים ושני דפי עיתון.
סך הכל כ-25 פריטי אפמרה ו-12 גלויות, חלקן גזורות; מודבקים על עשרה דפים. גודל ומצב משתנים. חלק מהפריטים מנותקים מהדפים. האלבום בגודל 34.5X24.5 ס"מ בקירוב. דפים מנותקים. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בשוליים. קילופים ועקבות הדבקה במספר דפים.
כפי הנראה, הוכן האלבום בידי אסיר במחנה הריכוז בשם Karl Langfelder, והוא מציג את העדויות שנשמרו מחיי המחנה לצד גלויות.
בין פריטי האפמרה שבאלבום: "פנקס חיסון" של גטו טרזיינשטט, 1942; שני אישורי יציאה לעבודה, חתומים בחתימת ידו של מפקח העבודה, 1942; כרטיס-עובד במחלקת החשמל (Abteilung Elektrizität) של טרזיינשטט, 1943; שתי הוראות התייצבות לקבוצת עבודת הכפייה Barackenbau (הקבוצה נשלחה בשנת 1944 לבניית צריפים לקציני אס. אס. בסמוך לכפר Wulkow), 1944; שני אישורי-מעבר מטעם היודנראט של טרזיינשטט (שונים זה מזה. אחד מהם חתום בחותמת הדיו של היודנראט), 1944; שבעה שטרות מגטו טרזיינשטט, בערכים 1, 2, 5, 10, 20, 50 ו-100 קרונה; ועוד.
גטו טרזיינשטט הוקם בסמוך לעיירה הצ'כית טרזין בשנת 1941. הגטו נוהל בידי האס. אס., ואסיריו הוחזקו בתנאי צפיפות, מחלות ורעב. לקראת ביקור ועדת חקירה של הצלב האדום, החליטו הגרמנים להקים במקום "גטו ראווה", ובנו ברחובות חנויות, בית קפה, בנק, בית ספר וגנים ציבוריים. התרמית הצליחה כל כך, עד שהגרמנים החליטו לצלם סרט תעמולה בגטו (Theresienstadt. Ein Dokumentarfilm aus dem jüdischen Siedlungsgebiet), שהוקרן בפני נציגי הצלב האדום. זמן קצר לאחר צילומי הסרט, נשלחו מרבית אסירי הגטו למחנות ההשמדה.
מצורפים: ארבעה מכתבים בכתב-יד (צ'כית); שני תצלומים; פרוספקט התערוכה "ציורי טרזין" של יד ושם; שלושה העתקים של מסמכים ושני דפי עיתון.
סך הכל כ-25 פריטי אפמרה ו-12 גלויות, חלקן גזורות; מודבקים על עשרה דפים. גודל ומצב משתנים. חלק מהפריטים מנותקים מהדפים. האלבום בגודל 34.5X24.5 ס"מ בקירוב. דפים מנותקים. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בשוליים. קילופים ועקבות הדבקה במספר דפים.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,063
כולל עמלת קונה
שני ציורים של גטו טרזינשטט (טרזין) מעשה-ידי יוסף (ג'ו) ספיר. צוירו במהלך שהותו בגטו. טרזינשטט (צ'כיה), 1943.
דיו וצבעי מים על נייר. שניהם חתומים ומתוארכים.
אחד הציורים מציג אסיר כורע במהלך עבודה, והוא מתואר בשוליו התחתונים "Gymn. Prof. Dr. C. Aus Dresden" ["פרופסור בגימנסיה, ד"ר C. מדרזדן"]. הציור השני מציג קבוצת אסירים בלב הגטו.
יוסף (ג'ו) אדוארד אדולף ספיר (Joseph Eduard Adolf Spier, 1900-1978) היה אמן ומאייר יהודי-הולנדי. בשנות ה-20 וה-30 עבד כמאייר וקריקטוריסט עבור העיתון הפופולרי "De Telegraaf", אולם לאחר כיבוש הולנד בידי גרמניה הנאצית בשנת 1940 פוטר מהעיתון. בתקופה זו החלו עבודותיו ללבוש אופי פוליטי יותר ויותר, ולאחר שפרסם קריקטורה סטירית של אדולף היטלר, נעצר ונשלח למחנה המעבר המשטרתי ליהודים וסטרבורק. מזלו שיחק לו לזמן קצר כאשר אחד הפוליטיקאים הבכירים בהולנד, הלאומן הפרו-נאצי אנטון מוסרט, התגלה כמעריץ של יצירותיו ודאג להעביר אותו ואת בני משפחתו אל Villa Bouchina, אולם זמן קצר אחר כך נשלחה המשפחה לגטו טרזינשטט, ושם נותרה עד סוף המלחמה. במהלך שהותו בגטו צייר ספיר ציורי קיר בצריפי הילדים, אך נאלץ להשתתף גם ביצירת סרט התעמולה "Theresienstadt. Ein Dokumentarfilm aus dem Jüdischen Siedlungsgebiet " ("טרזיינשטט – התיישבות יהודית"). על שיתוף פעולה זה ספג ספיר ביקורת קשה לאחר המלחמה ורבים בהולנד ראו בו משתף פעולה עם הנאצים. בשנת 1951 היגר יחד עם משפחתו לארה"ב.
13.5X16.5 ס"מ; 16X4 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. הציורים מוצמדים ללוחות קרטון וממוסגרים (מסגרות ישנות, עם פגמים). לא נבדקו מחוץ למסגרות.
דיו וצבעי מים על נייר. שניהם חתומים ומתוארכים.
אחד הציורים מציג אסיר כורע במהלך עבודה, והוא מתואר בשוליו התחתונים "Gymn. Prof. Dr. C. Aus Dresden" ["פרופסור בגימנסיה, ד"ר C. מדרזדן"]. הציור השני מציג קבוצת אסירים בלב הגטו.
יוסף (ג'ו) אדוארד אדולף ספיר (Joseph Eduard Adolf Spier, 1900-1978) היה אמן ומאייר יהודי-הולנדי. בשנות ה-20 וה-30 עבד כמאייר וקריקטוריסט עבור העיתון הפופולרי "De Telegraaf", אולם לאחר כיבוש הולנד בידי גרמניה הנאצית בשנת 1940 פוטר מהעיתון. בתקופה זו החלו עבודותיו ללבוש אופי פוליטי יותר ויותר, ולאחר שפרסם קריקטורה סטירית של אדולף היטלר, נעצר ונשלח למחנה המעבר המשטרתי ליהודים וסטרבורק. מזלו שיחק לו לזמן קצר כאשר אחד הפוליטיקאים הבכירים בהולנד, הלאומן הפרו-נאצי אנטון מוסרט, התגלה כמעריץ של יצירותיו ודאג להעביר אותו ואת בני משפחתו אל Villa Bouchina, אולם זמן קצר אחר כך נשלחה המשפחה לגטו טרזינשטט, ושם נותרה עד סוף המלחמה. במהלך שהותו בגטו צייר ספיר ציורי קיר בצריפי הילדים, אך נאלץ להשתתף גם ביצירת סרט התעמולה "Theresienstadt. Ein Dokumentarfilm aus dem Jüdischen Siedlungsgebiet " ("טרזיינשטט – התיישבות יהודית"). על שיתוף פעולה זה ספג ספיר ביקורת קשה לאחר המלחמה ורבים בהולנד ראו בו משתף פעולה עם הנאצים. בשנת 1951 היגר יחד עם משפחתו לארה"ב.
13.5X16.5 ס"מ; 16X4 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. הציורים מוצמדים ללוחות קרטון וממוסגרים (מסגרות ישנות, עם פגמים). לא נבדקו מחוץ למסגרות.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
Z otchłani, poezje [מן התהום, שירים]. הוצאת Ż. K. N.. ("הוועד הלאומי היהודי"), ורשה, 1944. פולנית.
האסופה "מן התהום" ראתה אור כשנה לאחר מרד גטו ורשה, והציגה גילוי התנגדות נדיר למשטר הנאצי ופשעיו, מתוך הגטו היהודי ומחוצה לו. אחד-עשר השירים שבאסופה נדפסו ללא שמות המחברים, וזהותם נחשפה רק לאחר כיבוש פולין בידי הצבא האדום – זוכה פרס נובל צ'סלב מילוש (Czesław Miłosz); חוקר הספרות יאן קוט (Jan Kott); המשוררים היהודים Mieczysław Jastrun ו-Michal Borwicz; ואחרים. עורך האסופה הוא כפי הנראה המשורר Tadeusz Sarnecki, מחברי ארגון המחתרת הפולנית להצלת יהודים "ז'גוטה", שכתב את השיר האחרון באסופה והיה היחיד שחתם עליו בשם עט – Jan Wajdelota.
המוציא לאור, "הוועד הלאומי היהודי", היה ארגון מחתרתי שנוסד בגטו ורשה בשנת 1942. הוא שימש כמעין "זרוע פוליטית" של ארגון ההתנגדות הלוחם אי"ל, והיה אחראי על הקשר בינו ובין מתנגדי המשטר מחוץ לגטו. האסופה שלפנינו, שנדפסה כשנה לאחר חיסול ההתנגדות היהודית הצבאית, הוברחה מאירופה לארה"ב ונדפסה בניו-יורק עוד בימי המלחמה, תחת הכותר "שירת הגטו היהודית בפולין" (פולנית: Poezje ghetta z podziemia ydowskiego w Polscez; הוצאת Association of Friends of our Tribune, 1945).
מבין השירים שבאסופה התפרסם במיוחד השיר "קמפו די פיורי" מאת צ'סלב מילוש – מגדולי המשוררים במאה העשרים ולימים חתן פרס נובל לספרות (1980). השיר מתאר את אדישות ההמונים לנוכח שני מעשי זוועה היסטוריים – שריפת המדען האיטלקי ג'ורדנו ברונו בכיכר קמפו די פיורי, וחיסול ההתנגדות היהודית בגטו ורשה בידי הצבא הגרמני: "הָמוֹן וַרְשָׁאִי אוֹ רוֹמָאִי / סוֹחֵר, מְבַלֶּה, אוֹהֵב / בְּחָלְפוֹ עַל פְּנֵי מוֹקְדֵי הַיִּסּוּרִים" (תרגום: דוד וינפלד, "וזרח השמש ובא השמש", הקיבוץ המאוחד, 1981).
23 עמ', 14 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים קלים. כתמים בעטיפה ובדף הראשון. השוליים העליונים של העטיפה ושל דפי החוברת חתוכים באלכסון.
האסופה "מן התהום" ראתה אור כשנה לאחר מרד גטו ורשה, והציגה גילוי התנגדות נדיר למשטר הנאצי ופשעיו, מתוך הגטו היהודי ומחוצה לו. אחד-עשר השירים שבאסופה נדפסו ללא שמות המחברים, וזהותם נחשפה רק לאחר כיבוש פולין בידי הצבא האדום – זוכה פרס נובל צ'סלב מילוש (Czesław Miłosz); חוקר הספרות יאן קוט (Jan Kott); המשוררים היהודים Mieczysław Jastrun ו-Michal Borwicz; ואחרים. עורך האסופה הוא כפי הנראה המשורר Tadeusz Sarnecki, מחברי ארגון המחתרת הפולנית להצלת יהודים "ז'גוטה", שכתב את השיר האחרון באסופה והיה היחיד שחתם עליו בשם עט – Jan Wajdelota.
המוציא לאור, "הוועד הלאומי היהודי", היה ארגון מחתרתי שנוסד בגטו ורשה בשנת 1942. הוא שימש כמעין "זרוע פוליטית" של ארגון ההתנגדות הלוחם אי"ל, והיה אחראי על הקשר בינו ובין מתנגדי המשטר מחוץ לגטו. האסופה שלפנינו, שנדפסה כשנה לאחר חיסול ההתנגדות היהודית הצבאית, הוברחה מאירופה לארה"ב ונדפסה בניו-יורק עוד בימי המלחמה, תחת הכותר "שירת הגטו היהודית בפולין" (פולנית: Poezje ghetta z podziemia ydowskiego w Polscez; הוצאת Association of Friends of our Tribune, 1945).
מבין השירים שבאסופה התפרסם במיוחד השיר "קמפו די פיורי" מאת צ'סלב מילוש – מגדולי המשוררים במאה העשרים ולימים חתן פרס נובל לספרות (1980). השיר מתאר את אדישות ההמונים לנוכח שני מעשי זוועה היסטוריים – שריפת המדען האיטלקי ג'ורדנו ברונו בכיכר קמפו די פיורי, וחיסול ההתנגדות היהודית בגטו ורשה בידי הצבא הגרמני: "הָמוֹן וַרְשָׁאִי אוֹ רוֹמָאִי / סוֹחֵר, מְבַלֶּה, אוֹהֵב / בְּחָלְפוֹ עַל פְּנֵי מוֹקְדֵי הַיִּסּוּרִים" (תרגום: דוד וינפלד, "וזרח השמש ובא השמש", הקיבוץ המאוחד, 1981).
23 עמ', 14 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים קלים. כתמים בעטיפה ובדף הראשון. השוליים העליונים של העטיפה ושל דפי החוברת חתוכים באלכסון.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $6,500
לא נמכר
אוסף מכתבים, מברקים ומסמכים מעזבונו של נציג תנועת "החלוץ" בז'נבה בתקופת השואה נתן שוואלב. ז'נבה, ורשה, איסטנבול ומקומות נוספים באירופה ובארץ ישראל, סוף שנות ה-30 ושנות ה-40. גרמנית, אנגלית, פולנית ועברית (מסמכים ספורים בשפות נוספות).
חלקו החשוב ביותר של האוסף מונה כ-70 מכתבים, מברקים ומסמכים שהוחלפו בין שוואלב ובין שרידי התנועות הציוניות באירופה וארגוני ההצלה בתקופת המלחמה (חלק גדול ממכתבים אלה כתוב בלשון מוצפנת והנו קשה לפיענוח). בהם:
· מכתב שנשלח מאשה בשם חנה בגטו ורשה, ספטמבר 1940, עם עדכון על מצבה של תנועת "גורדוניה", ואזכור של חברים שונים בתנועה, חלקם מלוחמי "מרד גטו ורשה" – אליעזר גלר, נתן עק, ישראל [זלצר], רגינה וייכמן ואחרים.
· מכתב אל חברי תנועת גורדוניה בגטו ורשה, אליעזר גלר ודוד שטיינברג, ינואר 1941, המתעד שליחת חבילות למשפחות בגטו, עימותים בין מנהיגי התנועה, עדכונים על התקדמות המפעל הציוני בארץ, ועוד.
· מכתב מעניין ממלך נוישטט (ממנהיגי תנועת העבודה ואחד התומכים בהטיית כספי ההצלה לטובת חברי התנועות הציוניות) מחודש נובמבר 1942, המרמז, כנראה, על העברת כספים לחברי התנועה הציונית באירופה (עם שמות המשפחות), ומבשר על שליחת בנו של יצחק גרינבוים (ראש ועד ההצלה של הסוכנות היהודית), אליעזר, למחנות בפולין (אליעזר גרינבוים הואשם לאחר המלחמה בהתאכזרות לאסירים אחרים כקאפו באושוויץ).
· מכתב לאשה בשם אלה, אוקטובר 1943, המזכיר בקשה לקבל את "שמות הרוצחים מנהלי המחנות", סכומי כסף שהועברו בידי "שליח", את ה"דודים" (כנראה – מממני פעולות ההצלה), ידיעות על חפירת "בית עולם" (מחנות השמדה?), ועוד.
· מכתב מעניין אל "מיכאל" (כפי הנראה – הרב מיכאל וייסמנדל) מחודש יולי 1944, המזכיר "מטרה נשגבה" (Matarah Nisgawah) שתביא לקרבנות רבים בקרב העם היהודי, את מחנה ההשמדה אושוויץ ואת גטו טרזיינשטט, נסיעה של 270 קרובים של "שפינוזה" ו"אלפרד ס." לארץ ישראל, ועוד. מסתיים בברכה: "לכל משפחת חלוץ... שארציה [א"י] אוהבת אותם כל כך וזקוקה להם בקרוב לבנין!".
· מכתב אל רוזוול מקלילנד (נציג הוועד לפליטי מלחמה בברן) מחודש יולי 1945, בנושא חבילה שניסה להעביר שוואלב למכרים באחד ממחנות הריכוז או ההשמדה (אולי לאחר שהפך כבר למחנה עקורים) עם פירוט התכולה (בגדים, מזון, כלי תפירה). · ועוד.
בנוסף, מונה האוסף כ-85 מכתבים מברקים ומסמכים משנות ה-40, לאחר המלחמה, ובהם קבלות עבור העברת כספים למנהיגי תנועות ציוניות, עשרות מברקים עם בקשות סיוע לניצולים, מסמכים בנקאיים, ועוד.
נתן שוואלב (1908-2004) נולד בסטניסלב (כיום איוונו-פרנקיבסק, אוקראינה). בנעוריו הצטרף לתנועת "החלוץ" באוקראינה, עלה לארץ ישראל ונעשה חבר בקיבוץ חולדה. זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, בשנת 1939, נשלח להשתתף בקונגרס הציוני בז'נבה, ומשלמד על מצבם של יהודי אירופה החליט להשאר ולנסות לסייע להם. הוא היה לנציג תנועת "החלוץ העולמי" בז'נבה, פעל לגיוס תרומות וכספים, עמד בקשרים עם מאות מודיעים ואנשי קשר, ואף נטל חלק בניסיונות לארגן יציאה של יהודים מאירופה. לימים, הופנו האשמות שונות כלפי שוואלב על שהיטה כספים ותרומות לסייע למכריו, חברי מפלגתו ואנשי תנועת "החלוץ".
סך הכל כ-155 מסמכים ומכתבים מתקופת המלחמה והשנים הסמוכות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מצורפים: למעלה ממאה מכתבים, מסמכים והעתקי מסמכים מתקופות מאוחרות יותר בחייו של שוואלב (חלקם אישיים וחלקם נוגעים לפעילותו במהלך המלחמה); תשעה תצלומים.
חלקו החשוב ביותר של האוסף מונה כ-70 מכתבים, מברקים ומסמכים שהוחלפו בין שוואלב ובין שרידי התנועות הציוניות באירופה וארגוני ההצלה בתקופת המלחמה (חלק גדול ממכתבים אלה כתוב בלשון מוצפנת והנו קשה לפיענוח). בהם:
· מכתב שנשלח מאשה בשם חנה בגטו ורשה, ספטמבר 1940, עם עדכון על מצבה של תנועת "גורדוניה", ואזכור של חברים שונים בתנועה, חלקם מלוחמי "מרד גטו ורשה" – אליעזר גלר, נתן עק, ישראל [זלצר], רגינה וייכמן ואחרים.
· מכתב אל חברי תנועת גורדוניה בגטו ורשה, אליעזר גלר ודוד שטיינברג, ינואר 1941, המתעד שליחת חבילות למשפחות בגטו, עימותים בין מנהיגי התנועה, עדכונים על התקדמות המפעל הציוני בארץ, ועוד.
· מכתב מעניין ממלך נוישטט (ממנהיגי תנועת העבודה ואחד התומכים בהטיית כספי ההצלה לטובת חברי התנועות הציוניות) מחודש נובמבר 1942, המרמז, כנראה, על העברת כספים לחברי התנועה הציונית באירופה (עם שמות המשפחות), ומבשר על שליחת בנו של יצחק גרינבוים (ראש ועד ההצלה של הסוכנות היהודית), אליעזר, למחנות בפולין (אליעזר גרינבוים הואשם לאחר המלחמה בהתאכזרות לאסירים אחרים כקאפו באושוויץ).
· מכתב לאשה בשם אלה, אוקטובר 1943, המזכיר בקשה לקבל את "שמות הרוצחים מנהלי המחנות", סכומי כסף שהועברו בידי "שליח", את ה"דודים" (כנראה – מממני פעולות ההצלה), ידיעות על חפירת "בית עולם" (מחנות השמדה?), ועוד.
· מכתב מעניין אל "מיכאל" (כפי הנראה – הרב מיכאל וייסמנדל) מחודש יולי 1944, המזכיר "מטרה נשגבה" (Matarah Nisgawah) שתביא לקרבנות רבים בקרב העם היהודי, את מחנה ההשמדה אושוויץ ואת גטו טרזיינשטט, נסיעה של 270 קרובים של "שפינוזה" ו"אלפרד ס." לארץ ישראל, ועוד. מסתיים בברכה: "לכל משפחת חלוץ... שארציה [א"י] אוהבת אותם כל כך וזקוקה להם בקרוב לבנין!".
· מכתב אל רוזוול מקלילנד (נציג הוועד לפליטי מלחמה בברן) מחודש יולי 1945, בנושא חבילה שניסה להעביר שוואלב למכרים באחד ממחנות הריכוז או ההשמדה (אולי לאחר שהפך כבר למחנה עקורים) עם פירוט התכולה (בגדים, מזון, כלי תפירה). · ועוד.
בנוסף, מונה האוסף כ-85 מכתבים מברקים ומסמכים משנות ה-40, לאחר המלחמה, ובהם קבלות עבור העברת כספים למנהיגי תנועות ציוניות, עשרות מברקים עם בקשות סיוע לניצולים, מסמכים בנקאיים, ועוד.
נתן שוואלב (1908-2004) נולד בסטניסלב (כיום איוונו-פרנקיבסק, אוקראינה). בנעוריו הצטרף לתנועת "החלוץ" באוקראינה, עלה לארץ ישראל ונעשה חבר בקיבוץ חולדה. זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, בשנת 1939, נשלח להשתתף בקונגרס הציוני בז'נבה, ומשלמד על מצבם של יהודי אירופה החליט להשאר ולנסות לסייע להם. הוא היה לנציג תנועת "החלוץ העולמי" בז'נבה, פעל לגיוס תרומות וכספים, עמד בקשרים עם מאות מודיעים ואנשי קשר, ואף נטל חלק בניסיונות לארגן יציאה של יהודים מאירופה. לימים, הופנו האשמות שונות כלפי שוואלב על שהיטה כספים ותרומות לסייע למכריו, חברי מפלגתו ואנשי תנועת "החלוץ".
סך הכל כ-155 מסמכים ומכתבים מתקופת המלחמה והשנים הסמוכות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מצורפים: למעלה ממאה מכתבים, מסמכים והעתקי מסמכים מתקופות מאוחרות יותר בחייו של שוואלב (חלקם אישיים וחלקם נוגעים לפעילותו במהלך המלחמה); תשעה תצלומים.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
כ-65 מכתבים, טפסים ומסמכים המתעדים את פעילות הסיוע של יעקב וינטה שטרן, מנהלי בית מחסה לילדים יהודים בעיר Langenbruck, ליהודים ברחבי אירופה בתקופת השואה. שווייץ, צרפת ומקומות נוספים, 1939-1943. גרמנית. מעט צרפתית והולנדית.
הרב יעקב שטרן ואשתו ינטה היו פליטים מגרמניה הנאצית שנמלטו לשווייץ. במהלך המלחמה, נטלו על עצמם בני הזוג את הטיפול ב-50 ילדים יהודים ממשפחות דתיות, שנמלטו משטחי הרייך השלישי ושוכנו במלון Waldek שבעיר השווייצרית Langenbruck. האוסף שלפנינו מתעד את ניסיונותיהם להגיש עזרה גם ליהודים שנותרו באירופה הכבושה.
באוסף:
· שלושה אישורים מטעם רשויות המכס והיצוא בשוויץ, עבור משלוח מצרכי מזון לבלגיה (בשניים מהם מצויין שם המשפחה אופנברג). ספטמבר-אוקטובר 1940.
· שבעה מכתבים העוסקים בשליחת מזון וכסף לאסיר היהודי ד"ר Julius Juer במחנה המעצר גירס (דרום צרפת). הוחלפו בין יעקב שטרן, אשתו של האסיר בעיר ניס ובעליה של חנות הכל-בו השוויצרית "Warenhaus Brann", Julius Brann. נובמבר-דצמבר 1940.
· תשעה-עשר מכתבים, מסמכים וטפסים העוסקים בשליחת מזון וכסף לאסיר היהודי Marcus Kanarek במחנה המעצר גירס. הוחלפו בין יעקב וינטה שטרן, בתו של האסיר בעיר קובנה, אחותו בניו-יורק ומוסדות פיננסיים שונים בשוויץ. 1941.
· תשעה מכתבים שנשלחו אל יעקב שטרן ממדינות שונות באירופה, עם בקשות סיוע ליהודים (שניים מהם כתובים על גבי גלויות מהעיר טולוז). 1940-1943.
· תריסר מסמכים וטפסים מטעם ארגון הסיוע "רליקו" (Relico): חמישה טפסים להזמנת מצרכים, חמישה שוברי תשלום, מכתב ורשימת מצרכים שניתן להזמין דרך פורטוגל.
· שמונה מכתבים, מברקים וכרטיסי ברכה שהוחלפו בין יעקב שטרן ובין בני משפחתו (בירושלים, ורשה ומקומות נוספים), לרגל אירוסיו וחתונתו עם ינטה ארלנגר מעט לפני פרוץ המלחמה (אחת הברכות רשומה על תצלום של הזוג שטרן ביום חתונתם). 1939.
· ועוד.
מצורפות מספר מעטפות מקוריות של מכתבים. שתיים מהן חתומות בחותמות דיו של גרמניה הנאצית.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
הרב יעקב שטרן ואשתו ינטה היו פליטים מגרמניה הנאצית שנמלטו לשווייץ. במהלך המלחמה, נטלו על עצמם בני הזוג את הטיפול ב-50 ילדים יהודים ממשפחות דתיות, שנמלטו משטחי הרייך השלישי ושוכנו במלון Waldek שבעיר השווייצרית Langenbruck. האוסף שלפנינו מתעד את ניסיונותיהם להגיש עזרה גם ליהודים שנותרו באירופה הכבושה.
באוסף:
· שלושה אישורים מטעם רשויות המכס והיצוא בשוויץ, עבור משלוח מצרכי מזון לבלגיה (בשניים מהם מצויין שם המשפחה אופנברג). ספטמבר-אוקטובר 1940.
· שבעה מכתבים העוסקים בשליחת מזון וכסף לאסיר היהודי ד"ר Julius Juer במחנה המעצר גירס (דרום צרפת). הוחלפו בין יעקב שטרן, אשתו של האסיר בעיר ניס ובעליה של חנות הכל-בו השוויצרית "Warenhaus Brann", Julius Brann. נובמבר-דצמבר 1940.
· תשעה-עשר מכתבים, מסמכים וטפסים העוסקים בשליחת מזון וכסף לאסיר היהודי Marcus Kanarek במחנה המעצר גירס. הוחלפו בין יעקב וינטה שטרן, בתו של האסיר בעיר קובנה, אחותו בניו-יורק ומוסדות פיננסיים שונים בשוויץ. 1941.
· תשעה מכתבים שנשלחו אל יעקב שטרן ממדינות שונות באירופה, עם בקשות סיוע ליהודים (שניים מהם כתובים על גבי גלויות מהעיר טולוז). 1940-1943.
· תריסר מסמכים וטפסים מטעם ארגון הסיוע "רליקו" (Relico): חמישה טפסים להזמנת מצרכים, חמישה שוברי תשלום, מכתב ורשימת מצרכים שניתן להזמין דרך פורטוגל.
· שמונה מכתבים, מברקים וכרטיסי ברכה שהוחלפו בין יעקב שטרן ובין בני משפחתו (בירושלים, ורשה ומקומות נוספים), לרגל אירוסיו וחתונתו עם ינטה ארלנגר מעט לפני פרוץ המלחמה (אחת הברכות רשומה על תצלום של הזוג שטרן ביום חתונתם). 1939.
· ועוד.
מצורפות מספר מעטפות מקוריות של מכתבים. שתיים מהן חתומות בחותמות דיו של גרמניה הנאצית.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג