מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
- palestin (83) Apply palestin filter
- אמנות (81) Apply אמנות filter
- ובינלאומית (81) Apply ובינלאומית filter
- ישראלית (81) Apply ישראלית filter
- art (81) Apply art filter
- intern (81) Apply intern filter
- isra (81) Apply isra filter
- jewish (61) Apply jewish filter
- ישראל (60) Apply ישראל filter
- palestine, (60) Apply palestine, filter
- שואה (53) Apply שואה filter
- פרשת (53) Apply פרשת filter
- ושארית (53) Apply ושארית filter
- אנטישמיות (53) Apply אנטישמיות filter
- דרייפוס, (53) Apply דרייפוס, filter
- דרייפוס (53) Apply דרייפוס filter
- אנטישמיות, (53) Apply אנטישמיות, filter
- הפליטה (53) Apply הפליטה filter
- affair (53) Apply affair filter
- affair, (53) Apply affair, filter
- antisemit (53) Apply antisemit filter
- antisemitism, (53) Apply antisemitism, filter
- dreyfus (53) Apply dreyfus filter
- erit (53) Apply erit filter
- hapletah (53) Apply hapletah filter
- holocaust (53) Apply holocaust filter
- she (53) Apply she filter
- she'erit (53) Apply she'erit filter
- sheerit (53) Apply sheerit filter
- autograph (48) Apply autograph filter
- חתימות (36) Apply חתימות filter
- בקפריסין (32) Apply בקפריסין filter
- הבריטי, (32) Apply הבריטי, filter
- הבריטי (32) Apply הבריטי filter
- גיוס (32) Apply גיוס filter
- בקפריסין, (32) Apply בקפריסין, filter
- המנדט (32) Apply המנדט filter
- british (32) Apply british filter
- camp (32) Apply camp filter
- cyprus (32) Apply cyprus filter
- detent (32) Apply detent filter
- enlist (32) Apply enlist filter
- enlistment, (32) Apply enlistment, filter
- establish (32) Apply establish filter
- illeg (32) Apply illeg filter
- immigr (32) Apply immigr filter
- immigration, (32) Apply immigration, filter
- israel (32) Apply israel filter
- mandat (32) Apply mandat filter
- state (32) Apply state filter
מציג 325 - 336 of 390
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
טבריה, [1940]. גלופה להדפסת חיתוך עץ מעשה ידי יעקב שטיינהרט (1887-1968).
האזורים השקועים נצבעו.
21X32 ס"מ. מצב טוב. שבר חסר קטן בפינה השמאלית העליונה של הגלופה. נתון במסגרת 59X47 ס"מ.
ראו: The Woodcuts of Jacob Steinhardt, בעריכת Leon Kolb. הוצאת Genuart Co., סן פרנסיסקו, 1959. פריט 207.
מקור: עזבון יוסף ג'ו רענן (רייסמן).
האזורים השקועים נצבעו.
21X32 ס"מ. מצב טוב. שבר חסר קטן בפינה השמאלית העליונה של הגלופה. נתון במסגרת 59X47 ס"מ.
ראו: The Woodcuts of Jacob Steinhardt, בעריכת Leon Kolb. הוצאת Genuart Co., סן פרנסיסקו, 1959. פריט 207.
מקור: עזבון יוסף ג'ו רענן (רייסמן).
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $9,375
כולל עמלת קונה
למעלה משלוש מאות מכתבים, מסמכים אישיים, תעודות ותצלומים מעזבונו של האמן יוסף בודקו. מקומות שונים באירופה וארץ ישראל, סוף המאה ה-19 עד שנות ה-40 (פריטים ספורים משנים מאוחרות יותר). יידיש, עברית, גרמנית, רוסית ושפות נוספות.
ארכיון עשיר ומגוון המתעד את מהלך חייו ויצירתו של האמן יוסף בודקו, מילדותו בעיר פלונסק, נעוריו כתלמיד בישיבת שצ'צ'ין, ראשית דרכו האמנותית בווילנה, עבודתו בברלין, ועד עלייתו ארצה ומינויו למנהל בית הספר "בצלאל החדש" בירושלים.
בארכיון:
· כעשרים וחמישה מכתבים בכתב-יד (יידיש ועברית) שהוחלפו בין יוסף בודקו ובני משפחתו: שלושה מכתבים ששלח יוסף בודקו בשנת 1903, בעת לימודיו בישיבה בשצ'צ'ין, להוריו בפלונסק ולשני אחיו משה ודוד במנצ'סטר (במכתב להוריו: "ואני אוכל פת חריבה בלי שלוה וגם בדאגות רבות... לא אוכל לישון, כי בשכבי על משכבי עם לבבי אשיחה לתפוש רוחי..."; ובמכתב לאחיו: "אני ב"ה בריא. אני לומד בהתמדה גדולה, ובלילה כשאני שב לדירתי אני מלמד את עצמי לכתוב ברוסית, לשון הקודש, פולנית גרמנית וחשבון. אין לי חרטה שנסעתי ללמוד בשצוצין"); שלושה מכתבים ששלח בשנים 1903-1904 לאחיו, לאחר חזרתו מהישיבה בשצ'צ'ין לבית ההורים ולפני שעזב ללימודי אמנות בווילנה; עשרה מכתבים שנשלחו אל יוסף מאת אביו, יעקב, בין השנים 1912-1927; ועוד.
· חוות דעת אמנותית בכתב-ידו של הצייר ואמן ההדפס הגרמני לוביס קורינת (Lovis Corinth), אודות איורי ההגדה של בודקו (ברלין, 1917. גרמנית): "החתום מטה ראה את עבודתו של האדון בודקו ומשוכנע שה'הגדה' הינה יצירה יפה להפליא, הן מהזווית האמנותית והן ביישום המוקפד של הפרטים" (בודקו יצר את סדרת תצריביו להגדה של פסח בין השנים 1915-1917, והם נדפסו בשנת 1921).
· שלושה מכתבים מאת יוסף בודקו (ירושלים, 1935-1936): מכתב אל מורו וידידו האמן הרמן שטרוק, מכתב אל הציירת ואמנית ההדפס קתה קולוויץ (Käthe Kollwitz), ומכתב אל העסקן הציוני גיאורג לנדואר (Landauer). גרמנית ועברית.
· תעודת הוקרה, כתובה בכתב-יד על קלף, שהוענקה ליוסף בודקו מאת תלמידי בית הספר "בצלאל החדש" בירושלים, ליום הולדתו ה-50. חתומה בשוליה בידי עשרים ושלושה מתלמידי בית הספר (1938).
· אלבום ובו כתשעים תצלומים וגלויות מצולמות המתעדים תקופות שונות בחייו של יוסף בודקו (מקצתם מתוארים או נושאים מכתבים בצדם האחורי, בכתב-ידו): תצלומים מעיר הולדתו פלונסק – לצד הוריו ואחיו בסמוך לבית המשפחה, באזור מגורי היהודים, בבית הכנסת ובבית המדרש (נופים אלה מתועדים ברבים מציוריו והדפסיו); תצלום מתקופת לימודיו בווילנה; תצלומים מתקופת לימודיו ומגוריו בברלין (באחד התצלומים מתועד ביקור האמן הרמן שטרוק בביתו); תצלומים מהתקופה שבה ניהל את בית הספר "בצלאל החדש" בירושלים (1935-1940) – עם תלמידיו בשיעורים, בסדנאות ובתערוכות, ועוד; שני תצלומים של בודקו משוחח עם מרטין בובר; תצלום בחברת מנחם אוסישקין; תצלום קבוצתי מביקור הנציב העליון ארתור ווקופ בבצלאל החדש; ועוד.
· כ-75 רפרודוקציות ותצלומים של עבודותיו של בודקו (חלקם מודפסים על גבי גלויות וחלקם מודבקים ללוחות נייר ומתוארים ומתוארכים בכתב-יד).
· כ-25 שירים ביידיש (כתובים בכתב-יד על גבי תשעה גיליונות נייר גדולים), שחוברו ונכתבו, כפי הנראה, על ידי יוסף בודקו (לשירים מצורפת פתקה בכתב-יד, ברוסית, מתוארכת – פלונסק, 1908).
· מסמכים ופריטים אישיים שונים של יוסף בודקו, 1908-1938: ספר לימוד אנטומיה ברוסית, עם הקדשה חתומה מאת אביו, יעקב, 1909: "למזכרת נצח לבני יוסף נ"י, ליום הולדתו, אביו, יעקב הכהן, פלונסק ל' אלול תרס"ט (ל' תת"ו לג')"; פספורט פולני, עם אישור שחרור מהצבא הרוסי (פלונסק 1913); תעודת סיום לימודים בבית הספר למלאכת-אמנות בברלין (1914); תעודה מטעם הקק"ל (בעיצוב אמיל רנצנהופר) שניתנה לבודקו עבור תרומה לנטיעת חמישה עצים; חוזה לרכישת בית בשכונת בית הכרם בירושלים (ספטמבר 1933); טיוטה למאמר "האמן וארצו" (מודפסת במכונת כתיבה עם תיקונים בכתב-יד, 1939); ועוד.
· מסמכים אישיים של יעקב ופייגה גיטל בודקו, הוריו של יוסף, 1871-1929: שטר תנאים (פלונסק, 1871); שטר כתובה (פלונסק, 1872); שטר מכירת מקום בבית הכנסת (פלונסק, 1871); מכתב מרשויות הצבא הרוסי (פלונסק, 1878); אישורים וקבלות על פטירתו וקבורתו של יעקב בודקו (מאי 1929); ועוד.?· ספרים שאוירו בידי יוסף בודקו (עם תחריטים וחיתוכי עץ) וכן ספרים, חוברות וקטלוגים המציגים את עבודותיו, בהם: "ימים מקדם" (Das Jahr des Juden), תריסר שירים מאת ארנו נאדל (Arno Nadel) ותריסר תחריטים מאת בודקו (ברלין, 1920) – שני עותקים, באחד מהם הקדשה חתומה בכתב-ידו של בודקו; Die Psalmen, תהלים בתרגום גרמני מאת משה מנדלסון, עם תריסר חיתוכי-עץ מאת בודקו (ברלין, 1921); כתבי חיים נחמן ביאליק ומבחר תרגומיו, ספר ראשון, שירים (תל-אביב, תרפ"ט); גיליון שמיני של הירחון היהודי "עבר ועתיד" (Múlt és Jövő), שהוקדש ליצירתו של בודקו, מלווה בעשרות מאיוריו (בודפשט, 1918); ארבעה גיליונות של עיתון הילדים "עולמי" (ורשה, 1937-1938); "אריה בעל גוף", מאת חיים נחמן ביאליק (ירושלים, תש"ו); שני עותקים של החוברת "לא הגיעה השעה, אגדה חסידית", מאת שמואל לוין (תל-אביב, תשל"ו); ועוד.
מצורפים:
כ-60 פריטים מעזבונם של אסתר בודקו (אחותו של יוסף) ובעלה, אריה גולדשמידט. בהם: כעשרה מכתבי תנחומים (עברית וגרמנית) שקיבלה אסתר לאחר מות אחיה (יולי, 1940), מכתבים, דרכונים, אישורים ותעודות, כרטיסים ופנקסים ומסמכים נוספים. מקומות שונים באירופה ובארץ ישראל, שנות ה-20-60.
סה"כ כ-330 פריטים, גודל ומצב משתנים.
מקור:
1. עזבון האמן.
2. אוסף פרטי.
---------------------------
יוסף בודקו (1888-1940), אמן-תחריט וצייר, טיפוגרף, מאייר ספרים ותווי-ספר ומנהל "בצלאל החדש" עד יום מותו.
בודקו נולד בפלונסק בפולין. אביו יעקב בודקו, סוחר תבואה וקמח, היה איש-ספר, מראשוני חובבי ציון בפלונסק, שהנהיג בביתו את העברית כשפת הדיבור ונטע בילדיו את אהבת המוסיקה והתרבות. בודקו הצעיר התחנך ב"חדר" ומגיל בר-מצווה אף נשלח ללמוד בישיבות בשטטין, במיר ובלומז'ה.
בן 17 פנה בודקו ללימודים כלליים בגימנסיה בווילנה; באותה תקופה החל ללמוד ציור, ועם השלמת חוק לימודיו אף שימש תקופה כמורה לציור במחלקה לבנות שעל-יד בית הספר. הוא ניסה להתקבל ללימודים באקדמיה לאמנות בסנקט פטרבורג, אולם נדחה בשל יהדותו. בודקו עקר אפוא לברלין, ושם המשיך להתמחות במקצועות האמנות השונים. בשנת 1912 התקבל לבית-הספר הגבוה למלאכת-אמנות שליד מוזיאון פרידריך והתמחה בחריטה במתכת, ברישום, בציור ובגרפיקה שימושית; עם מוריו שם נמנו מקס ליברמן וקתה קולוויץ. בה בעת השתלם במלאכת התחריט בסדנתו של האמן הרמן שטרוק. על תקופה זו, ועל הקשרים הקרובים שקשר עם שטרוק, יעידו דיוקנאותיו של שטרוק בתחריט ובצילום מעשה ידי בודקו.
בברלין קנה בודקו את פרסומו כאמן יהודי בעיצוב תווי-ספר עבריים לעצמו ולאישים מוכרים בחוגים היהודיים בברלין, וכן באיור ספרים, חלקם ספרים במהדורות ביבליופיליות, בהם "והיה העקוב למישור" לש"י עגנון (הוצאת Jüdischer Verlag, ברלין, 1919), האוסף "Ostjüdische Novellen" ("מסַפרים יהודיים ממזרח-אירופה", הוצאת G. Müller, מינכן, 1918), "ימים מקדם" לארנו נדל (הוצאת F. Gurlitt, ברלין, 1920), הגדה של פסח המלווה בתחריטיו (הוצאת "לאוויט", וינה-ברלין, 1921), ועוד ועוד. כן עיצב פרסומים וסמלילים שונים עבור הקרן הקיימת לישראל (בהם הסמליל לחגיגות מחצית היובל, 1927); מן המפורסמות והנאות בעבודות אלו הייתה מהדורת יובל החמישים של מבחר כתבי ח"נ ביאליק ותרגומיו (הוצאת "חובבי השירה העברית", ברלין, 1923) שעיצובה מאות עד כריכה היה מעשה ידיו של בודקו: הוא אייר אותה בחיתוכי-עץ, בחר את אותיותיה, עיטר את שעריה ועיצב לה תיבות פתיחה הדורות ווינייטות נאות.
בשנת 1933 הוציא בודקו לפועל את שאיפותיו הציוניות ועלה לארץ ישראל. תחילה התגורר אצל אחותו אסתר גולדשמידט בקיבוץ עין-חרוד, אולם עד מהרה השתקע בשכונת רחביה בירושלים. בשנת 1935, עם ייסוד בית הספר לאמנות "בצלאל החדש", נתבקש בודקו לנהל את המוסד למשך תקופה קצובה עד שיחליפו בתפקיד עמיתו יעקב שטיינהרדט. לבסוף קיבל בודקו את התפקיד כמינוי של קבע, ובמשך חמש השנים הבאות התמסר כל כולו לטרדות הניהול; אלו כמעט שלא הותירו לו פנאי להקדיש עצמו לעבודתו האמנותית.
בודקו נפטר בקיצור ימים, בן 52 בלבד, לאחר ניתוח שלא עלה יפה. לאחר מותו התקיימה תערוכת זיכרון ליצירתו ב"בית הנכות הלאומי בצלאל". בקטלוג התערוכה כתב דברים לזכרו ד"ר קארל שווארץ, ידידו מימי ברלין ומנהל מוזיאון תל אביב: "בודקו בא מן האומנות, ממלאכת המחשבת, ורק בברלין נפנה למקצועות האמנות הגרפית. מיד הצליח לפתח סגנון מיוחד משלו, שחנוכו הרוחני בכלל וחנוכו היהודי בפרט הכשירו במיוחד לכך: מזיגה של מסורת יהודית מעמיקה ויצירה אמנותית מודרנית.
שום אמן לפניו לא העמיק להבין כמוהו את הערכים הסמליים-עיטוריים של היהודים, שהיו נרדמים בנפשנו כמעט מוסתרים ונסתמים. עד שבא בודקו והעירם לחיים חדשים. הוא שגלה מחדש והביא לנו שי את הספר היהודי היפה, והוא שיצר צורה חדשה ומודרנית של קשוט ספרים הגושרת גשר בין הרוח העתיקה וההשקפות החדשות.
בודקו הוא הראשון בין האמנים היהודים המודרניים, שקשוט וסמל משמשים לו תוכן חיוני. בכשרונו המיוחד ניתן לו להביע שפע של רעיונות בדיוק ובשכלול של כל תו ותג וליצור מפעלי אמנות [...]
'בצלאל החדש' הוא כולו מפעלו של בודקו. כל התבנית של בית הספר, הקמתו ושכלולו הם מעשה ידיו. [...] כעת נתיַתֵּם בית הספר; אבד לארץ, לכל העם היהודי, אחד מלוחמיו המעולים ביותר משדה האמנות...".
ספרות:
1. תערוכת זכרון ליוסף בודקו (1888-1940) בבית הנכות הלאומי בצלאל. הוצאת הועד המפקח של בית הספר לאמנות ולאומנות "בצלאל החדש", 1940.
2. יוסף בודקו – מונוגרפיה, מאת גדעון עפרת. 2005.
3. לצייר בעברית, יוסף בודקו מעצב את מהדורת יובל החמישים של כתבי ח"נ ביאליק, מאת אליק מישורי. הוצאת "עם עובד", 2006.
ארכיון עשיר ומגוון המתעד את מהלך חייו ויצירתו של האמן יוסף בודקו, מילדותו בעיר פלונסק, נעוריו כתלמיד בישיבת שצ'צ'ין, ראשית דרכו האמנותית בווילנה, עבודתו בברלין, ועד עלייתו ארצה ומינויו למנהל בית הספר "בצלאל החדש" בירושלים.
בארכיון:
· כעשרים וחמישה מכתבים בכתב-יד (יידיש ועברית) שהוחלפו בין יוסף בודקו ובני משפחתו: שלושה מכתבים ששלח יוסף בודקו בשנת 1903, בעת לימודיו בישיבה בשצ'צ'ין, להוריו בפלונסק ולשני אחיו משה ודוד במנצ'סטר (במכתב להוריו: "ואני אוכל פת חריבה בלי שלוה וגם בדאגות רבות... לא אוכל לישון, כי בשכבי על משכבי עם לבבי אשיחה לתפוש רוחי..."; ובמכתב לאחיו: "אני ב"ה בריא. אני לומד בהתמדה גדולה, ובלילה כשאני שב לדירתי אני מלמד את עצמי לכתוב ברוסית, לשון הקודש, פולנית גרמנית וחשבון. אין לי חרטה שנסעתי ללמוד בשצוצין"); שלושה מכתבים ששלח בשנים 1903-1904 לאחיו, לאחר חזרתו מהישיבה בשצ'צ'ין לבית ההורים ולפני שעזב ללימודי אמנות בווילנה; עשרה מכתבים שנשלחו אל יוסף מאת אביו, יעקב, בין השנים 1912-1927; ועוד.
· חוות דעת אמנותית בכתב-ידו של הצייר ואמן ההדפס הגרמני לוביס קורינת (Lovis Corinth), אודות איורי ההגדה של בודקו (ברלין, 1917. גרמנית): "החתום מטה ראה את עבודתו של האדון בודקו ומשוכנע שה'הגדה' הינה יצירה יפה להפליא, הן מהזווית האמנותית והן ביישום המוקפד של הפרטים" (בודקו יצר את סדרת תצריביו להגדה של פסח בין השנים 1915-1917, והם נדפסו בשנת 1921).
· שלושה מכתבים מאת יוסף בודקו (ירושלים, 1935-1936): מכתב אל מורו וידידו האמן הרמן שטרוק, מכתב אל הציירת ואמנית ההדפס קתה קולוויץ (Käthe Kollwitz), ומכתב אל העסקן הציוני גיאורג לנדואר (Landauer). גרמנית ועברית.
· תעודת הוקרה, כתובה בכתב-יד על קלף, שהוענקה ליוסף בודקו מאת תלמידי בית הספר "בצלאל החדש" בירושלים, ליום הולדתו ה-50. חתומה בשוליה בידי עשרים ושלושה מתלמידי בית הספר (1938).
· אלבום ובו כתשעים תצלומים וגלויות מצולמות המתעדים תקופות שונות בחייו של יוסף בודקו (מקצתם מתוארים או נושאים מכתבים בצדם האחורי, בכתב-ידו): תצלומים מעיר הולדתו פלונסק – לצד הוריו ואחיו בסמוך לבית המשפחה, באזור מגורי היהודים, בבית הכנסת ובבית המדרש (נופים אלה מתועדים ברבים מציוריו והדפסיו); תצלום מתקופת לימודיו בווילנה; תצלומים מתקופת לימודיו ומגוריו בברלין (באחד התצלומים מתועד ביקור האמן הרמן שטרוק בביתו); תצלומים מהתקופה שבה ניהל את בית הספר "בצלאל החדש" בירושלים (1935-1940) – עם תלמידיו בשיעורים, בסדנאות ובתערוכות, ועוד; שני תצלומים של בודקו משוחח עם מרטין בובר; תצלום בחברת מנחם אוסישקין; תצלום קבוצתי מביקור הנציב העליון ארתור ווקופ בבצלאל החדש; ועוד.
· כ-75 רפרודוקציות ותצלומים של עבודותיו של בודקו (חלקם מודפסים על גבי גלויות וחלקם מודבקים ללוחות נייר ומתוארים ומתוארכים בכתב-יד).
· כ-25 שירים ביידיש (כתובים בכתב-יד על גבי תשעה גיליונות נייר גדולים), שחוברו ונכתבו, כפי הנראה, על ידי יוסף בודקו (לשירים מצורפת פתקה בכתב-יד, ברוסית, מתוארכת – פלונסק, 1908).
· מסמכים ופריטים אישיים שונים של יוסף בודקו, 1908-1938: ספר לימוד אנטומיה ברוסית, עם הקדשה חתומה מאת אביו, יעקב, 1909: "למזכרת נצח לבני יוסף נ"י, ליום הולדתו, אביו, יעקב הכהן, פלונסק ל' אלול תרס"ט (ל' תת"ו לג')"; פספורט פולני, עם אישור שחרור מהצבא הרוסי (פלונסק 1913); תעודת סיום לימודים בבית הספר למלאכת-אמנות בברלין (1914); תעודה מטעם הקק"ל (בעיצוב אמיל רנצנהופר) שניתנה לבודקו עבור תרומה לנטיעת חמישה עצים; חוזה לרכישת בית בשכונת בית הכרם בירושלים (ספטמבר 1933); טיוטה למאמר "האמן וארצו" (מודפסת במכונת כתיבה עם תיקונים בכתב-יד, 1939); ועוד.
· מסמכים אישיים של יעקב ופייגה גיטל בודקו, הוריו של יוסף, 1871-1929: שטר תנאים (פלונסק, 1871); שטר כתובה (פלונסק, 1872); שטר מכירת מקום בבית הכנסת (פלונסק, 1871); מכתב מרשויות הצבא הרוסי (פלונסק, 1878); אישורים וקבלות על פטירתו וקבורתו של יעקב בודקו (מאי 1929); ועוד.?· ספרים שאוירו בידי יוסף בודקו (עם תחריטים וחיתוכי עץ) וכן ספרים, חוברות וקטלוגים המציגים את עבודותיו, בהם: "ימים מקדם" (Das Jahr des Juden), תריסר שירים מאת ארנו נאדל (Arno Nadel) ותריסר תחריטים מאת בודקו (ברלין, 1920) – שני עותקים, באחד מהם הקדשה חתומה בכתב-ידו של בודקו; Die Psalmen, תהלים בתרגום גרמני מאת משה מנדלסון, עם תריסר חיתוכי-עץ מאת בודקו (ברלין, 1921); כתבי חיים נחמן ביאליק ומבחר תרגומיו, ספר ראשון, שירים (תל-אביב, תרפ"ט); גיליון שמיני של הירחון היהודי "עבר ועתיד" (Múlt és Jövő), שהוקדש ליצירתו של בודקו, מלווה בעשרות מאיוריו (בודפשט, 1918); ארבעה גיליונות של עיתון הילדים "עולמי" (ורשה, 1937-1938); "אריה בעל גוף", מאת חיים נחמן ביאליק (ירושלים, תש"ו); שני עותקים של החוברת "לא הגיעה השעה, אגדה חסידית", מאת שמואל לוין (תל-אביב, תשל"ו); ועוד.
מצורפים:
כ-60 פריטים מעזבונם של אסתר בודקו (אחותו של יוסף) ובעלה, אריה גולדשמידט. בהם: כעשרה מכתבי תנחומים (עברית וגרמנית) שקיבלה אסתר לאחר מות אחיה (יולי, 1940), מכתבים, דרכונים, אישורים ותעודות, כרטיסים ופנקסים ומסמכים נוספים. מקומות שונים באירופה ובארץ ישראל, שנות ה-20-60.
סה"כ כ-330 פריטים, גודל ומצב משתנים.
מקור:
1. עזבון האמן.
2. אוסף פרטי.
---------------------------
יוסף בודקו (1888-1940), אמן-תחריט וצייר, טיפוגרף, מאייר ספרים ותווי-ספר ומנהל "בצלאל החדש" עד יום מותו.
בודקו נולד בפלונסק בפולין. אביו יעקב בודקו, סוחר תבואה וקמח, היה איש-ספר, מראשוני חובבי ציון בפלונסק, שהנהיג בביתו את העברית כשפת הדיבור ונטע בילדיו את אהבת המוסיקה והתרבות. בודקו הצעיר התחנך ב"חדר" ומגיל בר-מצווה אף נשלח ללמוד בישיבות בשטטין, במיר ובלומז'ה.
בן 17 פנה בודקו ללימודים כלליים בגימנסיה בווילנה; באותה תקופה החל ללמוד ציור, ועם השלמת חוק לימודיו אף שימש תקופה כמורה לציור במחלקה לבנות שעל-יד בית הספר. הוא ניסה להתקבל ללימודים באקדמיה לאמנות בסנקט פטרבורג, אולם נדחה בשל יהדותו. בודקו עקר אפוא לברלין, ושם המשיך להתמחות במקצועות האמנות השונים. בשנת 1912 התקבל לבית-הספר הגבוה למלאכת-אמנות שליד מוזיאון פרידריך והתמחה בחריטה במתכת, ברישום, בציור ובגרפיקה שימושית; עם מוריו שם נמנו מקס ליברמן וקתה קולוויץ. בה בעת השתלם במלאכת התחריט בסדנתו של האמן הרמן שטרוק. על תקופה זו, ועל הקשרים הקרובים שקשר עם שטרוק, יעידו דיוקנאותיו של שטרוק בתחריט ובצילום מעשה ידי בודקו.
בברלין קנה בודקו את פרסומו כאמן יהודי בעיצוב תווי-ספר עבריים לעצמו ולאישים מוכרים בחוגים היהודיים בברלין, וכן באיור ספרים, חלקם ספרים במהדורות ביבליופיליות, בהם "והיה העקוב למישור" לש"י עגנון (הוצאת Jüdischer Verlag, ברלין, 1919), האוסף "Ostjüdische Novellen" ("מסַפרים יהודיים ממזרח-אירופה", הוצאת G. Müller, מינכן, 1918), "ימים מקדם" לארנו נדל (הוצאת F. Gurlitt, ברלין, 1920), הגדה של פסח המלווה בתחריטיו (הוצאת "לאוויט", וינה-ברלין, 1921), ועוד ועוד. כן עיצב פרסומים וסמלילים שונים עבור הקרן הקיימת לישראל (בהם הסמליל לחגיגות מחצית היובל, 1927); מן המפורסמות והנאות בעבודות אלו הייתה מהדורת יובל החמישים של מבחר כתבי ח"נ ביאליק ותרגומיו (הוצאת "חובבי השירה העברית", ברלין, 1923) שעיצובה מאות עד כריכה היה מעשה ידיו של בודקו: הוא אייר אותה בחיתוכי-עץ, בחר את אותיותיה, עיטר את שעריה ועיצב לה תיבות פתיחה הדורות ווינייטות נאות.
בשנת 1933 הוציא בודקו לפועל את שאיפותיו הציוניות ועלה לארץ ישראל. תחילה התגורר אצל אחותו אסתר גולדשמידט בקיבוץ עין-חרוד, אולם עד מהרה השתקע בשכונת רחביה בירושלים. בשנת 1935, עם ייסוד בית הספר לאמנות "בצלאל החדש", נתבקש בודקו לנהל את המוסד למשך תקופה קצובה עד שיחליפו בתפקיד עמיתו יעקב שטיינהרדט. לבסוף קיבל בודקו את התפקיד כמינוי של קבע, ובמשך חמש השנים הבאות התמסר כל כולו לטרדות הניהול; אלו כמעט שלא הותירו לו פנאי להקדיש עצמו לעבודתו האמנותית.
בודקו נפטר בקיצור ימים, בן 52 בלבד, לאחר ניתוח שלא עלה יפה. לאחר מותו התקיימה תערוכת זיכרון ליצירתו ב"בית הנכות הלאומי בצלאל". בקטלוג התערוכה כתב דברים לזכרו ד"ר קארל שווארץ, ידידו מימי ברלין ומנהל מוזיאון תל אביב: "בודקו בא מן האומנות, ממלאכת המחשבת, ורק בברלין נפנה למקצועות האמנות הגרפית. מיד הצליח לפתח סגנון מיוחד משלו, שחנוכו הרוחני בכלל וחנוכו היהודי בפרט הכשירו במיוחד לכך: מזיגה של מסורת יהודית מעמיקה ויצירה אמנותית מודרנית.
שום אמן לפניו לא העמיק להבין כמוהו את הערכים הסמליים-עיטוריים של היהודים, שהיו נרדמים בנפשנו כמעט מוסתרים ונסתמים. עד שבא בודקו והעירם לחיים חדשים. הוא שגלה מחדש והביא לנו שי את הספר היהודי היפה, והוא שיצר צורה חדשה ומודרנית של קשוט ספרים הגושרת גשר בין הרוח העתיקה וההשקפות החדשות.
בודקו הוא הראשון בין האמנים היהודים המודרניים, שקשוט וסמל משמשים לו תוכן חיוני. בכשרונו המיוחד ניתן לו להביע שפע של רעיונות בדיוק ובשכלול של כל תו ותג וליצור מפעלי אמנות [...]
'בצלאל החדש' הוא כולו מפעלו של בודקו. כל התבנית של בית הספר, הקמתו ושכלולו הם מעשה ידיו. [...] כעת נתיַתֵּם בית הספר; אבד לארץ, לכל העם היהודי, אחד מלוחמיו המעולים ביותר משדה האמנות...".
ספרות:
1. תערוכת זכרון ליוסף בודקו (1888-1940) בבית הנכות הלאומי בצלאל. הוצאת הועד המפקח של בית הספר לאמנות ולאומנות "בצלאל החדש", 1940.
2. יוסף בודקו – מונוגרפיה, מאת גדעון עפרת. 2005.
3. לצייר בעברית, יוסף בודקו מעצב את מהדורת יובל החמישים של כתבי ח"נ ביאליק, מאת אליק מישורי. הוצאת "עם עובד", 2006.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
ארבעה הדפסים גדולים (שלושה חיתוכי עץ ותחריט) מעשה ידי יוסף בודקו. חתומים בחתימת-ידו.
1. דיוקן יהודי תימני, תחריט, [1914]. 29.5X24 ס"מ.
2. "ליל שבת", חיתוך עץ המציג יהודים שבים מבית הכנסת בפלונסק, [1921]. 40X36 ס"מ.
3. "יהודים", חיתוך עץ המציג מספר יהודים מעיינים בספר לאור נר בודד, [1920]. 36X40 ס"מ.
4. "הזקן", חיתוך עץ המציג יהודי לומד בבית המדרש, [1920 בקירוב]. 31.5X36.5 ס"מ.
התחריט במצב טוב. חיתוכי העץ במצב טוב-בינוני, עם פגמים קלים וקרעים בשוליים (מרביתם משוקמים). אחד מחיתוכי העץ ("הזקן") במצב בינוני, עם קרעים ונקבים באיור.
מקור:
1. עזבון האמן.
2. אוסף פרטי.
1. דיוקן יהודי תימני, תחריט, [1914]. 29.5X24 ס"מ.
2. "ליל שבת", חיתוך עץ המציג יהודים שבים מבית הכנסת בפלונסק, [1921]. 40X36 ס"מ.
3. "יהודים", חיתוך עץ המציג מספר יהודים מעיינים בספר לאור נר בודד, [1920]. 36X40 ס"מ.
4. "הזקן", חיתוך עץ המציג יהודי לומד בבית המדרש, [1920 בקירוב]. 31.5X36.5 ס"מ.
התחריט במצב טוב. חיתוכי העץ במצב טוב-בינוני, עם פגמים קלים וקרעים בשוליים (מרביתם משוקמים). אחד מחיתוכי העץ ("הזקן") במצב בינוני, עם קרעים ונקבים באיור.
מקור:
1. עזבון האמן.
2. אוסף פרטי.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $600
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
שמונה הדפסים מאת יוסף בודקו (1888-1940). [העשורים הראשונים של המאה ה-20]
· שלושה תצריבים המתארים את חיי היהודים בפלונסק, עיירת הולדתו של בודקו ("הרחוב היהודי", "כיכר השוק", "החזרה מבית הכנסת"). בשניים מהם נראה ברקע בית הכנסת של פלונסק. [1911?]. חתומים בעפרון.
· "חלום", חיתוך עץ, [1920]. חתום בעפרון.
· "הכנות לסעודת שבת", חיתוך עץ, 1923. חתום ומתוארך בעפרון.
· "יהודים", שלושה חיתוכי עץ. שניים חתומים בעפרון, השלישי חתום בלוח.
גודל ומצב משתנים. חלקם נתונים בפספרטו ובמסגרות.
מקור:
1. עזבון האמן.
2. אוסף פרטי.
· שלושה תצריבים המתארים את חיי היהודים בפלונסק, עיירת הולדתו של בודקו ("הרחוב היהודי", "כיכר השוק", "החזרה מבית הכנסת"). בשניים מהם נראה ברקע בית הכנסת של פלונסק. [1911?]. חתומים בעפרון.
· "חלום", חיתוך עץ, [1920]. חתום בעפרון.
· "הכנות לסעודת שבת", חיתוך עץ, 1923. חתום ומתוארך בעפרון.
· "יהודים", שלושה חיתוכי עץ. שניים חתומים בעפרון, השלישי חתום בלוח.
גודל ומצב משתנים. חלקם נתונים בפספרטו ובמסגרות.
מקור:
1. עזבון האמן.
2. אוסף פרטי.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה
עשרה תצריבים מאת יוסף בודקו (1888-1940) – איורים ואותיות פתיחה מעוטרות להגדה של פסח. כולם חתומים בעפרון.
בודקו יצר את סדרת האיורים להגדה של פסח בשנים 1915-1917. ההגדה עם איוריו יצאה לאור בשנת 1921 (הוצאת לאֶוויט, וינה-ברלין).
תשעה הדפסים על נייר עבה והדפס אחד על נייר דק (מוצמד בפינותיו לבריסטול). גודל התצריבים 6X6 ס"מ עד 13.5X17 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב.
מקור:
1. עזבון האמן.
2. אוסף פרטי.
בודקו יצר את סדרת האיורים להגדה של פסח בשנים 1915-1917. ההגדה עם איוריו יצאה לאור בשנת 1921 (הוצאת לאֶוויט, וינה-ברלין).
תשעה הדפסים על נייר עבה והדפס אחד על נייר דק (מוצמד בפינותיו לבריסטול). גודל התצריבים 6X6 ס"מ עד 13.5X17 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב.
מקור:
1. עזבון האמן.
2. אוסף פרטי.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
שישה עשר חיתוכי עץ מאת יוסף בודקו (1888-1940) – איורים למהדורת היובל של כתבי חיים נחמן ביאליק שראתה אור בהוצאת "חובבי השירה העברית" בברלין (1923). 14 מהם חתומים בעפרון.
גודל ומצב משתנים (מרבית חיתוכי העץ קטנים – 4.5X4 ס"מ עד 5.5X5.5 ס"מ בקירוב. חיתוך עץ אחד בגודל 12X16 ס"מ בקירוב).
מקור:
1. עזבון האמן.
2. אוסף פרטי.
גודל ומצב משתנים (מרבית חיתוכי העץ קטנים – 4.5X4 ס"מ עד 5.5X5.5 ס"מ בקירוב. חיתוך עץ אחד בגודל 12X16 ס"מ בקירוב).
מקור:
1. עזבון האמן.
2. אוסף פרטי.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $10,000
כולל עמלת קונה
ארבעים ושמונה גלופות מקוריות, מעץ וממתכת, ששימשו להכנת התחריטים וחיתוכי העץ של האמן יוסף בודקו. [ברלין וירושלים, שנות העשרה של המאה ה-20 עד 1940].
באוסף:
· 19 גלופות-עץ לאיורי השירים של חיים נחמן ביאליק, שנדפסו במהדורת היובל של כתביו, 1923 (מהדורה זו, הנחשבת לאחת מפסגות הדפוס העברי באותה תקופה, עוצבה כולה בידי יוסף בודקו, וכללה תשעה עשר איורים לכרך השירים – כולם באוסף הגלופות שלפנינו). בין השירים המאוירים: "בעיר ההרגה", "המתמיד", "ואם ישאל המלאך", "על השחיטה", "חוזה לך ברח", "בת ישראל", ואחרים. בשוליים ובצדן האחורי של מרבית הגלופות רשום שם השיר בכתב-יד, ובאחת מהן, רשומה גם שורת שיר.
· גלופת מתכת (מוצמדת ללוח עץ) – מכתב תודה ששלח חיים נחמן ביאליק ליוסף בודקו עבור האיורים שיצר לשיריו, ביום ט"ו באב תרפ"ג (1923).
· 18 גלופות-עץ להדפסת עבודות שונות, בהן כמה מאיוריו הנודעים ביותר: "יהודים" (1920), "ליל שישי" (1921), "ליל שבת" (1921), "המשפחה" (1921), "עשרת הדברות" (1923), "הפלפול" (1924-5)
"החיט" (1929), "לא יברח איש כמוני" (1930), "החלוץ ואביו הזקן" (1934), "ירושלים" (1936); גלופה
דו-צדדית – מצדה האחד "חלום" (1920) ומצדה האחר "לאחר קבלת שבת" (1921); ועוד.
· עשר גלופות מתכת להדפסת תחריטים: "כיכר השוק בפלונסק" (בגלופה, הקדשת האמן לאשתו לעתיד, 1915), דיוקנאות יהודים זקנים (שתי גלופות, חתומות בלוח: "בודקה תרפ"ג"), "לא תרצח" (1925), "מצא אשה מצא טוב", ועוד.
מצורפת: קוביית עץ לא מגולפת, עם רישום עפרון (לקראת הכנת גלופה?).
סה"כ 48 גלופות. גודל משתנה. מרבית הגלופות במצב טוב. פגעי חלודה קשים בגלופות מתכת ספורות.
ספרות: "לצייר בעברית, יוסף בודקו מעצב את מהדורת יובל החמישים של כתבי ח"נ ביאליק" מאת אליק מישורי (עם עובד, 2006).
מקור:
1. עזבון האמן.
2. אוסף פרטי.
באוסף:
· 19 גלופות-עץ לאיורי השירים של חיים נחמן ביאליק, שנדפסו במהדורת היובל של כתביו, 1923 (מהדורה זו, הנחשבת לאחת מפסגות הדפוס העברי באותה תקופה, עוצבה כולה בידי יוסף בודקו, וכללה תשעה עשר איורים לכרך השירים – כולם באוסף הגלופות שלפנינו). בין השירים המאוירים: "בעיר ההרגה", "המתמיד", "ואם ישאל המלאך", "על השחיטה", "חוזה לך ברח", "בת ישראל", ואחרים. בשוליים ובצדן האחורי של מרבית הגלופות רשום שם השיר בכתב-יד, ובאחת מהן, רשומה גם שורת שיר.
· גלופת מתכת (מוצמדת ללוח עץ) – מכתב תודה ששלח חיים נחמן ביאליק ליוסף בודקו עבור האיורים שיצר לשיריו, ביום ט"ו באב תרפ"ג (1923).
· 18 גלופות-עץ להדפסת עבודות שונות, בהן כמה מאיוריו הנודעים ביותר: "יהודים" (1920), "ליל שישי" (1921), "ליל שבת" (1921), "המשפחה" (1921), "עשרת הדברות" (1923), "הפלפול" (1924-5)
"החיט" (1929), "לא יברח איש כמוני" (1930), "החלוץ ואביו הזקן" (1934), "ירושלים" (1936); גלופה
דו-צדדית – מצדה האחד "חלום" (1920) ומצדה האחר "לאחר קבלת שבת" (1921); ועוד.
· עשר גלופות מתכת להדפסת תחריטים: "כיכר השוק בפלונסק" (בגלופה, הקדשת האמן לאשתו לעתיד, 1915), דיוקנאות יהודים זקנים (שתי גלופות, חתומות בלוח: "בודקה תרפ"ג"), "לא תרצח" (1925), "מצא אשה מצא טוב", ועוד.
מצורפת: קוביית עץ לא מגולפת, עם רישום עפרון (לקראת הכנת גלופה?).
סה"כ 48 גלופות. גודל משתנה. מרבית הגלופות במצב טוב. פגעי חלודה קשים בגלופות מתכת ספורות.
ספרות: "לצייר בעברית, יוסף בודקו מעצב את מהדורת יובל החמישים של כתבי ח"נ ביאליק" מאת אליק מישורי (עם עובד, 2006).
מקור:
1. עזבון האמן.
2. אוסף פרטי.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
שלוש עשרה גלופות לתווי-ספר מעשה ידי יוסף בודקו, תריסר מהן מלוות תווי-ספר תואמים (חתומים בשוליהם בכתב-ידו), ושלושה תווי ספר נוספים שהכין בודקו עבור עצמו ועבור אשתו. [ברלין, 1911-1919].
· שלוש עשרה גלופות לתווי-ספר: "מספרי יוסף בן יעקב" (גלופה לאחד מתווי-הספר שהכין בודקו עבור עצמו, 1912), Maurice J. Budko. (1913), Katia Roscamp (1913), Dr. Julius Meisel (1916), Irene Schwarz (1916), Rahel Goldschmidt (1917), Paul Sachs (1917), Dr. Karl Schwarz (1917), Karl und Elza Baer (1918), S. Bachrach (1918), Albert und Emmy Badt (1918), Rudolf von Goldschmidt Rothschild (1919), Exlibris Heinrich Eisemann (1916). כל הגלופות למעט האחרונה מלוות בהדפסות של תו-הספר (חתומות בעפרון, בשוליים).
· שלושה תווי-ספר שהכין יוסף בודקו עבור עצמו ועבור אשתו, חתומים בחתימת-ידו: "מספרי רחל בודקא Exlibris" (תו-ספר עם איור של קבר רחל שהכין בודקו עבור אשתו רחל, 1911); שני תווי-ספר שהכין בודקו עבור עצמו בשנים 1912 ו-1917 (אחד מהם עם איור של רחוב בעיר הולדתו פלונסק).
מצורפים: Joseph Budkos jüdische Exlibriskunst [אמנות תווי הספר היהודיים של יוסף בודקו], מאת אברהם הורודיש (תדפיס מתוך Blätter Soncino, כרך ג, 1929); חותמת קק"ל, חיתוך-עץ בעיצוב יוסף בודקו (מבנה מחופה בשני עצי תמר בתוך צורת מגן דוד).
סך הכל 13 גלופות ו-15 תווי ספר. גודל ומצב משתנים, מצב כללי טוב.
מקור:
1. עזבון האמן.
2. אוסף פרטי.
· שלוש עשרה גלופות לתווי-ספר: "מספרי יוסף בן יעקב" (גלופה לאחד מתווי-הספר שהכין בודקו עבור עצמו, 1912), Maurice J. Budko. (1913), Katia Roscamp (1913), Dr. Julius Meisel (1916), Irene Schwarz (1916), Rahel Goldschmidt (1917), Paul Sachs (1917), Dr. Karl Schwarz (1917), Karl und Elza Baer (1918), S. Bachrach (1918), Albert und Emmy Badt (1918), Rudolf von Goldschmidt Rothschild (1919), Exlibris Heinrich Eisemann (1916). כל הגלופות למעט האחרונה מלוות בהדפסות של תו-הספר (חתומות בעפרון, בשוליים).
· שלושה תווי-ספר שהכין יוסף בודקו עבור עצמו ועבור אשתו, חתומים בחתימת-ידו: "מספרי רחל בודקא Exlibris" (תו-ספר עם איור של קבר רחל שהכין בודקו עבור אשתו רחל, 1911); שני תווי-ספר שהכין בודקו עבור עצמו בשנים 1912 ו-1917 (אחד מהם עם איור של רחוב בעיר הולדתו פלונסק).
מצורפים: Joseph Budkos jüdische Exlibriskunst [אמנות תווי הספר היהודיים של יוסף בודקו], מאת אברהם הורודיש (תדפיס מתוך Blätter Soncino, כרך ג, 1929); חותמת קק"ל, חיתוך-עץ בעיצוב יוסף בודקו (מבנה מחופה בשני עצי תמר בתוך צורת מגן דוד).
סך הכל 13 גלופות ו-15 תווי ספר. גודל ומצב משתנים, מצב כללי טוב.
מקור:
1. עזבון האמן.
2. אוסף פרטי.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $1,500
לא נמכר
יוסף בודקו (1888-1940), בפתח החנות (אשת השוחט), 1931.
שמן על בד. חתום ומתוארך.
50X56 ס"מ. מצב טוב.
מקור:
1. עזבון האמן.
2. אוסף פרטי.
שמן על בד. חתום ומתוארך.
50X56 ס"מ. מצב טוב.
מקור:
1. עזבון האמן.
2. אוסף פרטי.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $700
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
יוסף בודקו (1888-1940), שואב המים, 1933.
שמן על בד. חתום ומתוארך.
37X46 ס"מ, במסגרת עץ. מצב טוב.
מקור:
1. עזבון האמן.
2. אוסף פרטי.
שמן על בד. חתום ומתוארך.
37X46 ס"מ, במסגרת עץ. מצב טוב.
מקור:
1. עזבון האמן.
2. אוסף פרטי.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה
יוסף בודקו (1888-1940), דיוקן.
שמן על מזוניט. חתום.
17.5X21.5 ס"מ בקירוב, במסגרת עץ. מצב טוב. פגמים קלים.
מקור:
1. עזבון האמן.
2. אוסף פרטי.
שמן על מזוניט. חתום.
17.5X21.5 ס"מ בקירוב, במסגרת עץ. מצב טוב. פגמים קלים.
מקור:
1. עזבון האמן.
2. אוסף פרטי.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
יוסף בודקו (1888-1940), דיוקן יהודי, 1920.
דיו על נייר. חתום ומתוארך.
24X37.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשוליים, משוקמים. מוצמד לנייר עבה.
מקור:
1. עזבון האמן.
2. אוסף פרטי.
דיו על נייר. חתום ומתוארך.
24X37.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשוליים, משוקמים. מוצמד לנייר עבה.
מקור:
1. עזבון האמן.
2. אוסף פרטי.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית
קָטָלוֹג