מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (228) Apply book filter
- חסידות (122) Apply חסידות filter
- chassid (122) Apply chassid filter
- ספרי (116) Apply ספרי filter
- מכתבים (104) Apply מכתבים filter
- letter (104) Apply letter filter
- יד (72) Apply יד filter
- manuscript (66) Apply manuscript filter
- ספרים (56) Apply ספרים filter
- print (52) Apply print filter
- וקהילות (49) Apply וקהילות filter
- רבנים (49) Apply רבנים filter
- communiti (49) Apply communiti filter
- rabbi (49) Apply rabbi filter
- וספרים (48) Apply וספרים filter
- והקדשות (41) Apply והקדשות filter
- חתימות (41) Apply חתימות filter
- dedic (41) Apply dedic filter
- signatur (41) Apply signatur filter
- דפוסי (40) Apply דפוסי filter
- gloss (38) Apply gloss filter
- כתבי (37) Apply כתבי filter
- מכתבים, (33) Apply מכתבים, filter
- מסמכים (33) Apply מסמכים filter
- document (33) Apply document filter
- letters, (33) Apply letters, filter
- וכתבי (29) Apply וכתבי filter
- חב (29) Apply חב filter
- חבד (29) Apply חבד filter
- חב"ד (29) Apply חב"ד filter
- chabad (29) Apply chabad filter
- עם (28) Apply עם filter
- שו (26) Apply שו filter
- יסוד (26) Apply יסוד filter
- ומוסר (26) Apply ומוסר filter
- וחידושי (26) Apply וחידושי filter
- הלכה (26) Apply הלכה filter
- שונים (26) Apply שונים filter
- שס (26) Apply שס filter
- שות (26) Apply שות filter
- ש"ס, (26) Apply ש"ס, filter
- שו"ת (26) Apply שו"ת filter
- classic (26) Apply classic filter
- ethic (26) Apply ethic filter
- halacha (26) Apply halacha filter
- miscellan (26) Apply miscellan filter
- novellea (26) Apply novellea filter
- novellea, (26) Apply novellea, filter
- responsa (26) Apply responsa filter
- earli (25) Apply earli filter
מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר האדמו"ר רבי דוד טברסקי מטולנא (תקס"ח-תרמ"ב), בנו של האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל. בהקדמותיו מברך המחבר, אשר נודע בדורו ל"פועל ישועות" - ש"נזכה לשמחה שלמה שלעתיד, והשפעות כל הברכות בלי הפסק".
בראש הספר מופיעים שער והקדמה, ואחריהם מופיעים שער והקדמה נוספים. מלבד מסגרת השער, השונה בין שני השערים, קיימים הבדלים קלים בלבד בין שני השערים ושתי ההקדמות. נוסח השערים וההקדמות כמעט זהה, למעט שינויים טיפוגרפים ושינויי נוסח קלים בתארי המחבר ואבותיו הקדושים. הדבר לא מסביר את פשר החידה, מדוע הודפסו השערים וההקדמות בכפילות והאם הדבר נעשה בהוראת רבינו המחבר או לא.
[4], 143 עמ'. כ-20 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, כתמי רטיבות בחלק מהדפים. סימני עש בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 101.
הספר הובא לדפוס ע"י נכד המחבר, האדמו"ר רבי משולם זוסיא מזינקוב. המו"ל מספר בהקדמתו על אביו האדמו"ר רבי יצחק מאיר, בן המחבר, "בראותו כי רבו המעתיקים כל אחד לפי דעתו, וחשש מפני הטועין... בחר באיש אחד חריף ומופלג בתורה, ספרא רבה, ומינה אותו לרשום הדברים הקדושים היוצאים מפיו הק', ואחר כל שבת ומועד העלה לפני עיני קדשו של זקני זצוקלל"ה, ולפרקים תיקן כפי הצורך...". בהמשך ההקדמה מספר על הסיבה שהספר נקרא בשם אוהב ישראל, "יען כי הוי מרגלי בפומי דרב, אשר במדה יוכל להתפארה אפי' לפני ב"ד של מעלה, אשר אהבת ישראל תקועה בלבו. וטרם הלקח ארון אלקים צוה לבניו, שלא ירשמו על מצבת אבן שיציינו על בנין הנפש שלו שום שבח, רק: אוהב ישראל...".
הגאון רבי יוסף שאול נתנזון כותב בהסכמתו (למהדורת למברג): "..היה אוהב בכל לבו ונפשו כל ישראל, ובפרט להת"ח היה מקרבם בכל עוז, ואבותינו ספרו לנו בעת שהיה כאן [לבוב] היו הכל כל גדולי ישראל שבעירינו, והיו משכימים ובאים אצלו, וראו נפלאות מתורתו...".
[1], קיז דף. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים רבים. פגם הדפסה בדף ה, עם פגיעה בטקסט. דף צא נכרך פעמיים. חותמות ורישומים. כריכה לא מקורית.
סטפנסקי חסידות, מס' 19; סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 387.
בחלק א סימן כז נדפסה שאלה שנשלחה ממעז'יבוז' אל רבי מאיר אב"ד קונסטנטין (בנו של רבי יעקב עמדין), אודות שאלה בסירכא, שהמרא דאתרא הכשיר, אך פסקו אינו נראה לכמה מחשובי הקהילה. בין החתומים על מכתב השאלה: "ישראל בע"ש [=בעל שם] מטליסט" - הלא הוא רבינו ישראל בעל שם טוב. על כך באה תשובתו הארוכה של רבי מאיר, בו מצדיק את חששם, ויוצא נגד הפסק של הרב של מעז'יבוז'. מכתב התשובה נפתח בכמה שורות של תארי כבוד והערכה על הבעש"ט: "אלוף ביהודה ובישראל... ממציא מזור ותרף... הרב המופלג המפורסים בש"ט [=בשם טוב] מוה' ישראל נר"ו..." (פענוח התוארים הארוכים המליציים שבתחילת תשובה זו, ומשמעותם, נידונו באריכות בספרות המחקר).
בספר שלפנינו כרוכים שני חלקים בכרך אחד, חלק ראשון על ענייני אורח חיים ויורה דעה, וחלק שני על ענייני אבן העזר וחושן משפט. בסוף החלק השני נדפס קונטרס "אוצרות חיים", ובו חידושי אגדה ופלפולים על פרשיות השבוע, מאת המחבר ובנו המו"ל. בשו"ת נדפסו גם תשובותיהם של זקני המחבר ודודיו, שהיו מגדולי הדורות. בתחילת הספר נדפס מכתב מאת ה"אוהב ישראל" מאפטא שנשלח אל המחבר, ובו הסכמה לפסק של המחבר. המכתב נדפס בין מכתבי ההסכמה לספר, כמעין הסכמה למחבר.
בדף השער השני של חלק ראשון, חותמת: "מאיר דן ב"ר ח"י [=חיים יצחק] ז"ל פלאצקי אב"ד דק"ק אסטראב פלך לאמזא" - הגאון הנודע רבי מאיר דן פלוצקי (תרכ"ו-תרפ"ח), מחשובי רבני פולין בראשית המאה ה-20. ממייסדי אגודת ישראל בפולין וחבר מועצת גדולי התורה. בשנת תרנ"א נתמנה לרבה של דווארט, ובשנת תרע"ח התמנה לרבה של אוסטרוב. מגאוניה החריפים של פולין, והגר"ח סולובייצ'יק כתב עליו בהסכמותיו: "גדול הוא מאד בתורה בחריפות ובקיאות ובסברא", ו"גדול הוא האיש בתורה ויראה". ספרו הפופולרי "כלי חמדה" על התורה התחבב מאד אצל גאוני פולין. רבי מאיר דן נמנה על חסידי גור, והסתופף כל ימיו בצילם של ה"שפת אמת" וה"אמרי אמת". השתתף במסע המפורסם של גדולי הרבנים שנסעו לארה"ב בשנת תרפ"ד, יחד עם ה"דבר אברהם" אב"ד קובנא, רבי משה מרדכי עפשטיין והראי"ה קוק.
84; 151 עמ'. 34 ס"מ. שני שערים לכל חלק, ושער נוסף לקונטרס "אוצרות חיים" הכרוך בסוף הספר (סך הכל חמשה שערים). חלק מהאותיות בדף השער הראשון בדיו אדומה. דף ג נכרך שלא במקומו. מצב טוב-בינוני. כתמים גדולים. בלאי. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 341.
עם הסכמות גדולי החסידות, האדמו"רים בעל ה"דברי חיים" מצאנז, המגיד מטריסק, רבי יהושע מאוסטרובה ורבי אלימלך מגרודז'יסק. האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק כותב בהסכמתו על סגולת החזקת הספר בבית: "ומהראוי לכל אחב"י [=אחינו בני ישראל] עדת ישורון להביא כ"א [=כל אחד] ס'[פר] הק'[דוש] הלזה בחדרי משכיותו למען להיות למשמרת ברכה".
בדף השער השני, סמוך לשם המדפיס, צוינה העובדה: "אשר הדפיס בשנת תרכ"ד ששת אלפים ספרי תהלים בהוצאת מרן זצוקלה"ה [האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז] כדי לזכות את הרבים". מסופר שבעת שהיה רבי יצחק מנסכיז אומר את רעיונותיו על תהלים שנדפסו בספר שלפנינו, "היה רגיל כבוד אדמו"ר להחזיק... התהלים שהדפיס בווארשא, ומהם היה מבאר חידושי תורתו" (זכרון טוב, ענייני חידושי תורתו, אות יא; על מהדורת תהלים זו, ראה: קטלוג קדם, מכירה 65, פריט 129).
המחבר האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז (נשכיז Niesuchojeże) המעיט כל ימיו באמירת דברי תורה. רק בשנה האחרונה לחייו התחיל לומר כמעט מידי יום ביומו את רעיונותיו על הפרשיות ועל התהלים. הדברים נכתבו על ידי תלמידו ומשמשו הנאמן (מו"ל הספר) רבי יצחק לנדא והוגהו על ידו מספר פעמים. מכתבים אלו נדפס הספר שלפנינו, מספר חודשים לאחר פטירת המחבר (על זאת מסופר באריכות רבה בספר "זכרון טוב" שחיבר רבי יצחק לנדא הנ"ל).
האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז (תקמ"ט-תרכ"ח), בן זקוניו של האדמו"ר רבי מרדכי מנשכיז. תלמיד מובהק של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שאת נכדתו נשא לאשה, ואף מסר דברי תורה רבים בשמו. היה גם תלמידם של רבי ברוך ממז'יבוז' ו"החוזה מלובלין". נתמנה לאדמו"ר בגיל צעיר וכיהן למעלה משישים שנה באדמו"רות. נודע בתפילותיו ובמעשי "מופתים" וגילויים שמיימים. נערץ בכל חוגי החסידות, כאיש קדוש ומופלא בחסידותו. "עבודתו עבודת הקודש ליחד יחודים ולהמשיך שפע רב טוב לבית ישראל - בבחינת צדיק יסוד עולם" (עפ"י מכתב רבי ברוך שפירא מבחירי חסידי פשיסחא וקוצק, אל בעל ה"שפת אמת"). מתלמידיו הנודעים, האדמו"רים רבי אלימלך מגרודזיסק, רבי יעקב צבי מפוריסוב ועוד.
[4], לב; ל; כב; לב דף. 26.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים (משוקמים) בדף השער הראשון, כתמי עובש קלים בדפים האחרונים. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 607.
חומשי "היכל הברכה" למהרי"א מקאמרנא, מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת היתה להם אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד).
במכתבו של רבינו המחבר לאנשי ארץ אונגארן, אודות הפצת החומשים עם פירושו הקדוש, כותב המחבר את ברכתו המיוחדת וסגולת ספריו הקדושים: "... ומובטחני שכל מי שיהיה חומש שלנו בביתו ינצל מכל רע ומכל פגע רע ומחליים ומחסרון ויהי ביתו מלא ברכת ד' וכל טוב והצלחה ועושר וחיים ארוכים לו ולבניו... בבני חיי ומזונא וחסדים ורחמים והכרעת הכף לזכות ולחיים ארוכים".
שני שערים לכל כרך (מלבד בספר דברים). בראשית: [2], רפג, [9] דף. שמות: [2], שטז, שיט-שכ, [46] דף. חסרים דפים שיז-שיח. דף השער השני נכרך לפני דף השער הראשון. ויקרא ומגילת שיר השירים: [3], ש, [11]; [4], טו-סב דף. במדבר ומגילת רות: [4], רכה, [15] דף. דברים ומגילת קהלת ואיכה: [3], ריא, [1], כו דף. חסר דף שער ראשון.
5 כרכים. כ-25-28 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. קרעים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, חלקם משוקמים. קרעים ופגמים (עם חסרון) בדפי השער של ספרים בראשית, שמות וספר ויקרא, משוקמים. סימני עש בכרך במדבר. כריכות חדשות (כריכה אחת שונה מהאחרות).
סטפנסקי חסידות, מס' 218.
האדמו"ר רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל (סאפרין) אב"ד דק"ק קאמרנא (תקס"ו-תרל"ד), קדוש-עליון, בן-אחיו ותלמידו המובהק של האדמו"ר רבי צבי מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: "החוזה מלובלין" (שהיה אף שדכנו), הרב מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסאמבור, רבי ישראל מרוזין ועוד.
בראש חלק א' וחלק ו' נדפסו הקדמות המחבר, בסוף ההקדמה לטהרות נאמר: "ואעתיק דברי התוספתא... ואבאר אותה על מוסדי רבינו [הרמב"ם] בשם מעשה אורג ובשם פני זקן, ואחר כך אבאר המשנה על דרך רבינו ועל יסודי ספרים מהגאון מוהרא"וו [=ר' אליהו ווילנר - הגר"א מווילנא] זצ"ל... והתוספתא סדרתי ע"פ סדר הגאון מוהרא"ו זצ"ל שעשה אותה סלת נקיה, אלא במקומות מועטים ש[ה]עמדתי גירסא שלנו, שהחזיקו בה רבינו והראב"ד והרא"ש, ונתווכחתי עמו בויכוח אהבה". כוונתו לספר טהרת הקודש, זאלקווא תקס"ד, שבו נדפסו פירושיו והגהותיו של הגאון מווילנא.
הסמל עם איורי הדוב והצבי רומז לשמותיהם של המדפיסים: רבי דוב בעריש לוריא ורבי צבי הירש שפערלינג.
6 כרכים. זרעים: [5], צז, כו, צד [צ"ל: צג] דף. מועד: [2], נט, סא-קמא [צ"ל: קמג] דף. נשים: [1], כט, [1] דף. נזיקין: [2], ד, ז-יד, יז-קפד, [5] דף. קדשים: [2], צד, מג דף. דף [2] בראש הכרך (עם "ראשון לציון") לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה. טהרות: [1], רצו דף. 29-27 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים, בינוני-טוב. כתמים. כתמי ופגעי רטיבות במספר מקומות. בלאי וקרעים בחלק מהכרכים. קרעים גסים ופגמים בדפי השער של ארבעה כרכים, עם פגיעות במסגרות השערים, חלקם משוקמים בהדבקות נייר. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות חדשות (חלקן עור), לא אחידות.
סטפנסקי חסידות, מס' 367.
למהדורה הראשונה היו שתי הוצאות, עם הבדלים ביניהן. תחילה נדפסה הוצאה ראשונה בשנת תרכ"א, ובדפי השער שלה מופיע סמל המדפיסים. לאחר מכן הופיעה הוצאה שניה בשנת תרכ"ב, שהורכבה מטפסים שנדפסו בהוצאה הראשונה, עם דפי שער חדשים, בהם לא מופיע סמל המדפיסים.
בהקדמתו כותב המחבר בין היתר: "וחברתי חיבורי זה פני זקן, מיוסד לחבב דברי חכמים... וזה יצא ראשונה ירושלמי שקלים, לרוות נפש שוקקה, כל ההוגה בה ימצא טעם בעלמא אריכא...".
כא, כג-כד, כד-כח, [1] דף (מספור דפים משובש). 34 ס"מ. חלק מהדפים בגוון ירקרק. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות גדולים. חותמת בדף אחרון. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 652.
הסכמה מעניינת מאת תלמידו המובהק האדמו"ר רבי חיים מצאנז, הכותב כי אף שבעבר לא הסכים להדפסת כתבי הקודש של רבי נפתלי מרופשיץ, "כי ידעתי שגם המחבר הקדוש בחיים-חיותו לא הסכים שידפסו חידושי תורתו. אולם לאחר זה עלה בלבי שיפה עשו המדפיסים הנ"ל שהוציאו לאור כתבי קודש האלו. כי ידוע שגם הרב מהרח"ו זלה"ה מנע מלהוציא לאור חידושיו ומה שקיבל מרבו האר"י זלה"ה, ולא הניח לתלמידיו לכותבם. ואעפ"כ עשו צדיקי הדור כמה תחבולות והתפעלות להעתיקם ולכותבם ולהוציאם לאורה, והארץ האירה מכבודו ומלאו פני תבל...". מעבר לדף ההסכמה: "מודעה" מאת המביא לבית הדפוס, הכותב: "אנכי קראתי שם הספר 'אור הנר', אמנם רבינו הגאון הקדוש מצאנז קרא את שמו 'זרע קודש' - ומפני שמו ניחת הנני ובטלתי רצוני נגד רצונו הקדוש".
שני החלקים בכרך אחד: [2], קכד; [1], קכ דף. 22.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים בשולי דפים. כתמי רטיבות ובלאי רב בחלק מהדפים. סימני עש משוקמים בדף השער. פגמים וקרעים בדפים ראשונים ואחרונים, משוקמים במילוי נייר, עם פגיעות קלות בטקסט במקומות בודדים (הושלמו בצילום). חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 208.
ספר סדרי טהרות, על מסכת כלים, מאת האדמו"ר רבי גרשון חנוך העניך ליינער אב"ד ראדזין. יוזעפאף, תרל"ג 1873. מהדורה ראשונה.
הספר "סדרי טהרות" הוא חיבור מקורי, מקיף וגאוני על מסכת כלים. במרכז העמוד מופיעה המשנה, ולאחריה נערכו ונסדרו כל דברי התלמוד הבבלי והירושלמי וכל מדרשי חז"ל השייכים לאותה משנה. סביב הטקסט של המשנה והתלמוד נדפסו מהמחבר העורך שני פירושים, פירוש ארוך ופירוש קצר. הפירוש הארוך הוא משא ומתן בשיטות ראשונים ואחרונים השייכים לנושא הנידון, והפירוש הקצר הוא פירוש מילולי ומתומצת. החיבור ערוך בסגנון דומה לגמרא, כשלאחר כל משנה מופיעה המילה "גמ'", ואף הטקסט נדפס בצורה טיפוגרפית זהה למסכתות התלמוד [גוף החיבור נדפס במרכז העמוד באותיות מרובעות, ומשני הצדדים ביאור קצר כעין "רש"י" וביאור מורחב כעין "תוספות" - ב"כתב רש"י", עם "עין משפט" ו"מסורת הש"ס" בשוליים]. דבר זה עורר בשעתו פולמוס גדול. כמה מרבני וילנא פרסמו התנגדות פומבית נגד החיבור, מטעמים עקרוניים: מאחר והחיבור דומה מאד לגמרא, קיים חשש שברבות הימים ייחשב כחלק מהתלמוד. מאידך, החיבור זכה להסכמותיהם של רבים מגדולי הדור. בעקבות ההתנגדות נדפסה בראש כל עמוד של החלק השני הכותרת "ספר סדרי טהרות", ובתחתית העמודים ההודעה כי החיבור "מלוקט מדברי התנאים והאמוראים ז"ל" - ראה הרחבה להלן.
עותק נאה בעל שוליים רחבים במיוחד. בראש הספר דף ובו הדפס מפת ארץ ישראל בעברית, גבולותיה ונחלות השבטים. בדף המפה חותמת המחבר: "גרשון חנוך הענוך ליינער בהרב הגאון הקדוש מאיזבצא שילאיט"א".
רישומי בעלות של רבי אפרים פישל יצחק פרנקל משדליץ [ממשפחת ה"ברוך טעם"], והקדשה עצמית של אדם שקיבל ממנו את הספר [חתימתו נמחקה]. בדפי הספר מספר הגהות בכתב-יד.
[10], 544 עמ' + [1] לוח תמונה + [1] שער מעטפת. דף המפה כרוך בתחילת הספר ולא בסופו כבעותקים אחרים. שער המעטפת לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה. חלק מהאותיות בדף השער בדיו אדומה. 43 ס"מ. מצב טוב. כתמים. דפי השערים וההסכמות מנותקים מהכרך. קרעים בדף המפה, ביניהם קרע לרוחב המפה. כריכת עור מקורית, פגומה ומנותקת חלקית.
סטפנסקי חסידות, מס' 434; ראה עוד: סטפנסקי ספרי יסוד, עמ' 37.
---------------------------------
הפולמוס על ספר "סדרי טהרות" - ה"גמרא" שחיבר האדמו"ר מראדזין
המחבר רבי גרשון חנוך הניך ליינר (תקצ"ט-תרנ"א), "בעל התכלת", עילוי חריף וגאון מקורי, חיבר את חיבורו הגאוני "סדרי טהרות" על מסכת כלים בהיותו בגיל 33 בלבד, בטרם התמנה לאדמו"ר ואב"ד. על חיבורו זה נדפסו הסכמותיהם הנלהבות של גדולי הרבנים בדורו, בהם: רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנא, רבי שמעון סופר אב"ד קראקא, ה"שואל ומשיב", הרב מקוטנא, ה"נפש חיה", ה"מחנה חיים", רבי צבי הירש אורנשטיין אב"ד בריסק ורבי חיים ברלין, ועוד.
לאחר צאת הספר מהדפוס שלח המחבר עותק אל הגאון רבי בצלאל הכהן מרבני ווילנא, בעל "ראשית בכורים". רבי בצלאל כתב למחבר מכתב הסכמה נלהב, ובו כתב: "גאון תפארת ישראל, הרב הגאון הגדול המאיר עיני כל ישראל בקדושת אור תורתו ובחריפותו הגדולה ובקיאותו העצומה... בעהמ"ח ס' הקדוש סדרי טהרות... תודות אלף וברכה והודאה מרובה על דבר ספרו סדרי טהרות הנ"ל היקר אלינו מאד... ולהנאת אור תורתו הקדושה רבים ילכו סלה".
כשנה וחצי לאחר מכן, בקיץ תרל"ה, עברה רוח אחרת על רבי בצלאל, והוא פרסם יחד עם ששה מרבני ווילנא בכתב העת "הלבנון" שלשה מכתבים ארוכים וחריפים מאד נגד הספר "סדרי טהרות". טענתם העיקרית היא שמזמן חתימת התלמוד אין שום סמכות לאף אחד, יהיה מי שיהיה, לערוך מעין תלמוד למסכתות שלא התחברו עליהם תלמוד מאת האמוראים, ואף לא לעשות כמתכונתם. לדבריהם יש במעשה זה פגם באמונה בקדושתה של התורה שבעל פה: "בעוונותינו הרבים בדור יתום הזה הרים אחד מהמחברים את ראשו לקבץ על כל משנה ממסכת כלים מהש"ס... השייכים לפי דעתו למשנה ההיא, ויכנה אותם בשם "גמרא", ואוי לעיניים שכך רואות... ואוי לנו שכך עלתה בימינו"; "נודע לכל כעת כי עכ"פ אין שום דבר תועלת כלל בספרו זה, זו הגמרא החדשה שלו". במכתביהם מתרים רבני ווילנא שאף מחבר לא יעיז לעשות מעשה מעין זה, וכן הם מתרים במחבר לבל יהין להדפיס בשנית את חיבורו זה. [במכתבם משלהי קיץ תרל"ה כותבים רבני ווילנא, שמכך שלא היה רב שפרסם דעה נגדית על האיסור שהוציאו חודשיים קודם לכן, נשמע שרוב הרבנים האחרים סבורים אף הם כדעתם של רבני ווילנא, כולל הרבנים שנתנו הסכמותיהם...]. התקפה זו של רבני ווילנא לא עברה בשתיקה מצד המחבר וידידיו, והם השיבו מלחמה השערה מעל דפי עתון "המגיד", והשיבו על כל טענותיהם של רבני ווילנא, וכך התפתח פולמוס חריף ומעניין המסתעף לנושאים עקרוניים רבים (ראה חומר מצורף).
המחבר לא התפעל מהאיסור של רבני ווילנא, ותיכף לאחר הדפסת הכרך על מסכת כלים, חיבר והכין לדפוס את חלקו השני של ספרו, "סדרי טהרות" על מסכת אהלות, כמתכונת ספרו הראשון. אך ספרו זה לא נדפס בחייו, ונדפס רק לאחר פטירתו (פיוטרקוב תרס"ג). גם חלק מהרבנים המסכימים, מגדולי הדור, לא התפעלו מהאיסור שהטילו רבני ווילנא על הספר, והם כתבו מחדש מכתבי הסכמה ועידוד למחבר גם על ספרו השני. בהם: רבי יצחק אלחנן (ניסן תרל"ו), רבי שמעון סופר (אב תרל"ז), הרב מקוטנא (אדר תרל"ו), רבי צבי הירש אורנשטיין (תמוז תרל"ו). בספרו השני נדפסו גם מכתבי ברכה שקיבל המחבר מהמלבי"ם ומרש"ר הירש. כמו כן הדפיס בספרו זה הסכמה נלהבת במיוחד, מבעל ה"שדי חמד" (ניסן תרמ"ח), עם לשונות הערצה יוצאי דופן על המחבר ועל ספרו. בסוף הסכמתו מברך אותו ה"שדי חמד" שיזכה להדפיס על כל המסכתות שבסדר טהרות, "באשר ה' אתו שהלכה כמותו".
אך שינוי אחד בולט נעשה בחלק השני, וזאת כתוצאה מן הפולמוס שהתעורר נגד החלק הראשון. בראש כל עמוד נדפס: "ספר סדרי טהרות" (כדי להדגיש שמדובר ב"ספר" ולא ב"גמרא"), ובסוף כל עמוד נדפס: "מלוקט מדברי התנאים והאמוראים ז"ל". המו"ל, בן המחבר, האדמו"ר רבי מרדכי יוסף אלעזר, כותב בהקדמתו לספר כי שינוי זה עלה כבר בדעתו של אביו המחבר, "...וכן יעצוני גם גדולי וגאוני זמננו יחיו, ובראשם ידידנו הרב הגאון הגדול הר' חיים סאלאווייציג אבד"ק בריסק שליט"א".
ספר יסוד בהסברת מושגים רבים בקבלת האר"י ע"פ דרך החסידות. ביאורים בספר הזהר, שנאמרו מפי האדמו"ר הזקן בלילות שבת לפני בניו ויחידי סגולה מתלמידיו, ונכתבו ע"י בנו רבי דוב בער "האדמו"ר האמצעי" מליובאוויטש. ביאורים אלו נאמרו ע"י האדמו"ר הזקן החל מי"ט כסליו תקס"ב, עד לשנותיו האחרונות. בספר זה נדפסו רק כרבע מביאוריו על הזהר (כדברי בנו בסוף ההקדמה).
בשער הספר נדפס: "...ורובם ככולם מכתבי קודש הנ"ל היו לפני כ"ק אדמו"ר נ"ע ומאד ישרו בעיניו". בראש הספר הקדמה מאת בנו "האדמו"ר האמצעי", רבי דוב בער [שניאוריו/שניער] מליובאוויטש, בהקדמה הוא מספר על תוכן הביאורים שבספר: "...אשר שמענו מפי רוח קדשו ז"ל בכל ליל שבת ושבת, פירושים וביאורים מאמרי הזהר בכל סדרא דף אחד זה כמה שנים, ואשר נראה בעליל לכל עיני ישראל אשר רוה"ק הופיע עליו בהגלות נגלות אורו בסתרי סודות ורזין דאורייתא, ובפרט בביאורו בפי' המאמרים מכוונים לאמיתתן ממש. וכאשר שמעתי מפי קדשו ז"ל, לא פעם ושתים, שכל ימיו עשה קבע ללמוד הזה"ק בשבת דוקא... ואמר על עצמו שאין רגילותו ללמוד בכל שבת, רק דף אחד או ב', אבל בעיון והעמקה גדולה וביגיעה רבה בדקדוק הלשון בכל מלה, שיהי' מכוון ע"פ אמיתי' חכמת הקבלה...".
בסוף ההקדמה כותב האדמו"ר האמצעי על צורת כתיבתו ועריכתו את הספר: "ידוע לכל באי שערי אור תורתו של אאמו"ר ז"ל, שבכל הכתבים שלי שבידי אין דבר נוסף מעצמי, כ"א במה שבא באיזה מקומות לפרש ולבאר בתוס' ביאור במקום שקיצר בלשונו הקדוש ז"ל, וגם זה נלקח מדברי אור תורתו המבוארים בתוספת במקומות אחרים, וכמארז"ל דברי תורה עניים במקום זה ועשירים במקום אחר".
האדמו"ר רבי אליעזר צבי ספרין מקומרנא כותב בהקדמתו לפירושו "דמשק אליעזר" על הזהר, שבין הספרים שהיו לנגד עיניו בעת שחיבר את פירושו, היה "ספר ביאורי הזהר מהרב הגאון הקדוש מו"ה דוב בער, בהרב נזר ישראל, רבם של ישראל הקדושים, מו"ה שניאור זלמן זלה"ה".
[4], קלט; נז דף. 20.5 ס"מ. נייר כחלחל בחלקו. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי קל. כתמים כהים במספר מקומות. סימני עש במספר מקומות עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים משוקמים בדף השער, עם פגיעה בטקסט משני צידי הדף, והשלמה בצילום. קרעים קטנים במספר דפים, עם מעט חיסרון. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 79.
הספר אמרי בינה הוא החיבור העמוק ביותר מהספרים שחיבר והדפיס האדמו"ר האמצעי. הספר עוסק ברובו לבאר את המושגים "יחודא עילאה" ו"יחודא תתאה". הספר בנוי ומיוסד על תורת אביו בעל התניא. הספר מחולק לארבעה מדורים: פתח השער, שער קריאת שמע, שער הציצית ושער התפילין.
האדמו"ר האמצעי הדפיס בחייו עשרה חיבורים, ואמר שכל אחד מהם מיועד לסוג שונה של אנשים. על הספר "אמרי בינה" אמר שאותו הוא מייעד למעמיקים ביותר, ופעם אף אמר שייעד אותו לתלמידו רבי יקותיאל ליעפלער. האדמו"ר מהר"ש מליובאוויטש סיפר שפעם התקשה בהבנתם של פרקים לב ולז שבספר, ונכנס לשאול את אביו האדמו"ר ה"צמח צדק" את פירושם, והשיב לו אביו שישאל את ר' יקותיאל (האדמו"ר הריי"ץ, לימוד החסידות, עמ' 30).
מסופר על האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז שהיה מעיין בכל לילה לפני קריאת שמע שעל המיטה בספר "אמרי בינה" של האדמו"ר האמצעי (שלשת הרואים, ברוקלין תשס"ד, עמ' שכ). ה"דברי חיים" אף מביא מדבריו בספרו "דברי חיים" על התורה בפרשת ויקהל (כח/2): "מבואר בספרים וביותר ביאור בספר אמרי בינה בכוונת יחודא עילאה דשמע".
האדמו"ר רבי דוב בער שניאוריו [שניער], המכונה "האדמו"ר האמצעי" מליובאוויטש (תקל"ד-תקפ"ח), בנו של רבי שניאור זלמן האדמו"ר הזקן מלאדי, בעל ה"תניא". לאחר פטירת אביו בעת בריחתו ממלחמת נפוליאון, החל לכהן כאדמו"ר בעיר ליובאוויטש. בחיי אביו היה כותב את תורת אביו, ודורשה ברבים, אף בפני אביו, בתוספת ביאוריו שלו. ניחן בעמקות גאונית ובנביעה אין סופית כמעיין המתגבר. מאמרי החסידות שלו היו נמשכים שעות ארוכות. כוחו היה גדול בכח הסברה מדהים בכתב ובעל פה, וביכולת לבאר ולפשט לפני אנשים פשוטים את המושגים הכי עמוקים ומופשטים בקבלה ובחסידות. חונן בכח ריכוז נדיר, והיה יכול להתבונן שעות על גבי שעות במושגים אלוקיים, כשהוא לא מבחין כלל בנעשה סביבו, לא רואה ולא שומע. הרבי מליובאוויטש סיפר עליו שבתפילות יום כפור היה עומד על מקומו כל שעות היום, בתפילתו בדביקות עצומה ובהתפשטות הגשמיות, בלי תנועה ותזוזה, ומראשו היו נוטפים פלגי זיעה. פטירתו הייתה תוך כדי אמירת מאמר חסידות.
חותמות: "יהודא ליב במ"ה צבי זלמן האט הילף", "שניאור זלמן ב"מ פסח...".
עותק נאה. [2], כא; א-נו, [1], נה-קמ דף. 21.5 ס"מ. נייר ירקרק ואיכותי. מצב טוב. כתמים. בלאי קל בשולי דף השער. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 55.
[2], מב, ב, ה-פא, [1] דף. כ-16 ס"מ. נייר ירקרק. מצב בינוני. כתמים רבים ובלאי רב. כתמי רטיבות קשים וכהים בדפים רבים, כולל דף השער. קרעים משוקמים בהדבקות נייר בדף האחרון, ללא פגיעה בטקסט. רישומים בדפי המגן. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 586.
לספר זה מספר ווריאנטים שונים (בכותרות העמודים של הקונטרס הראשון).