מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (228) Apply book filter
- חסידות (122) Apply חסידות filter
- chassid (122) Apply chassid filter
- ספרי (116) Apply ספרי filter
- מכתבים (104) Apply מכתבים filter
- letter (104) Apply letter filter
- יד (72) Apply יד filter
- manuscript (66) Apply manuscript filter
- ספרים (56) Apply ספרים filter
- print (52) Apply print filter
- וקהילות (49) Apply וקהילות filter
- רבנים (49) Apply רבנים filter
- communiti (49) Apply communiti filter
- rabbi (49) Apply rabbi filter
- וספרים (48) Apply וספרים filter
- והקדשות (41) Apply והקדשות filter
- חתימות (41) Apply חתימות filter
- dedic (41) Apply dedic filter
- signatur (41) Apply signatur filter
- דפוסי (40) Apply דפוסי filter
- gloss (38) Apply gloss filter
- כתבי (37) Apply כתבי filter
- מכתבים, (33) Apply מכתבים, filter
- מסמכים (33) Apply מסמכים filter
- document (33) Apply document filter
- letters, (33) Apply letters, filter
- וכתבי (29) Apply וכתבי filter
- חב (29) Apply חב filter
- חבד (29) Apply חבד filter
- חב"ד (29) Apply חב"ד filter
- chabad (29) Apply chabad filter
- עם (28) Apply עם filter
- שו (26) Apply שו filter
- יסוד (26) Apply יסוד filter
- ומוסר (26) Apply ומוסר filter
- וחידושי (26) Apply וחידושי filter
- הלכה (26) Apply הלכה filter
- שונים (26) Apply שונים filter
- שס (26) Apply שס filter
- שות (26) Apply שות filter
- ש"ס, (26) Apply ש"ס, filter
- שו"ת (26) Apply שו"ת filter
- classic (26) Apply classic filter
- ethic (26) Apply ethic filter
- halacha (26) Apply halacha filter
- miscellan (26) Apply miscellan filter
- novellea (26) Apply novellea filter
- novellea, (26) Apply novellea, filter
- responsa (26) Apply responsa filter
- earli (25) Apply earli filter
מציג 133 - 144 of 434
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
ספר רבינו בחיי - ביאור על התורה, מאת רבינו בחיי בן אשר אבן חלואה. קוריץ, תקנ"ט [1799]. הסכמות גדולי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אשר צבי מאוסטרהא, רבי צבי אריה (הראשון) מאליק ורבי מרדכי מקוריץ.
קכד, [2], סב דף. 34 ס"מ. נייר תכלכל. מצב משתנה בין הדפים. חלק מהדפים במצב טוב וחלקם במצב בינוני. כתמים ובלאי. פגעי עש רבים בדף השער ובמקומות נוספים, עם פגיעות בטקסט. שיקומים בהדבקות נייר בדף השער. רישום בעלות בשער. כריכה חדשה.
מהדורה נדירה.
קכד, [2], סב דף. 34 ס"מ. נייר תכלכל. מצב משתנה בין הדפים. חלק מהדפים במצב טוב וחלקם במצב בינוני. כתמים ובלאי. פגעי עש רבים בדף השער ובמקומות נוספים, עם פגיעות בטקסט. שיקומים בהדבקות נייר בדף השער. רישום בעלות בשער. כריכה חדשה.
מהדורה נדירה.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $400
לא נמכר
שני עותקים של הספר "ארבע מאות שקל כסף", דברי קבלה המיוחסים לרבי חיים ויטאל. קוריץ, [תקס"ד 1804]. מהדורה ראשונה.
ספר זה נדפס בשלשה וואריאנטים שונים: 1. עותקים בהם מופיעה הסכמה מאת רבי חיים מוואלוזין ולצדה הסכמה מרבי מרדכי מקארעץ. 2. וואריאנט "חסידי", בו מופיעות (במקום ההסכמות הנ"ל) שתי הסכמות אחרות - מרבי לוי יצחק מבארדיטשוב ורבי יהודה ליב מוואלטשיסק. 3. וואריאנט "חסידי" נוסף, עם שינויים טיפוגרפיים בדפים הראשונים ושינויי נוסח בהקדמת המביא לבית הדפוס.
לפנינו שני וואריאנטים של "המהדורה החסידית" של הספר, עם הסכמות גדולי החסידות רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי יהודה ליב מוואלטשיסק, אך עם הבדלים בין שניהם. מלבד ההבדלים הטיפוגרפיים בדף השער ובדף שאחריו, קיימים הבדלים משמעותיים בנוסח הקדמת המביא לבית הדפוס בין שני הוואריאנטים ה"חסידיים" שלפנינו. בין השינויים הבולטים בין שני הנוסחים: באחד הוואריאנטים נכתב בהקדמת המביא לבית הדפוס - רבי מאיר ב"ר שלמה - כי הראה חלקים מהספר לפני מורו ורבו רבי חיים מוואלוז'ין, והוא אשר עודד את הדפסת הספר: "...הראיתי לפני מורי אלופי ומ[י]ודעי הגאון הגדול אשר ידיו רב לו בנגלה ובנסתר מ"ו חיים נ"י ר"ם ואב"ד דק"ק וואלזין יצ"ו, ושש על אמרתו כמוצא שלל רב, ולא פסק חוכא מפומי'[ה] כולא יומא... על החיבה יתירה שנודעת לנו שזכינו לאורה... מחכמת הקבלה... בפנים חדשות...". לעומת זאת, בוואריאנט השני - קטע זה הושמט כולו.
ראה: ח' ליברמן, "סיני", ע, עמ' קעא-קעו, וב"אהל רחל" ח"א עמ' 127-131, המתאר את השינויים בין הטפסים ומציע הסברים אפשריים (כולל הסבר נוסף לשוני בהסכמות שיש בעותקים אחרים).
חתימות בעלים בשער עותק א': "נפתלי זאב דובעצקר" [מאנשי הישוב החסידי בגליל, בשנות התק"צ. ראה: יסוד המעלה, חלק ב, עמ' שא-שב]; "גואל אחרון הצעיר עזרא ששון ס"ט"; "גואל אחרון הצעיר מאיר מצרי ס"ט בכ"ר יוסף מצרי נ"ע". מספר הגהות בכתיבה מזרחית. בשער עותק ב' חתימת בעלים עתיקה: "אלעזר שאול [משמיקע?]".
שני עותקים. [2], צא, [1] דף. 20-21 ס"מ. חלק מהדפים בגוון תכלכל. עותק א': מצב בינוני. כתמים ובלאי, כתמי רטיבות. קרעים בדף השער ובמספר דפים, עם פגיעה קלה במסגרת השער. פגעי עש ופגמים נוספים, עם פגיעה בטקסט. עותק ב': מצב טוב-בינוני. כתמים, פגעי עש בחלק מהדפים ופגמים אחרים, עם פגיעה בטקסט. קרעים קלים בדף השער, עם פגיעה קלה במסגרת. כריכות חדשות.
ראה: סטפנסקי ספרי יסוד, עמ' 103.
ספר זה נדפס בשלשה וואריאנטים שונים: 1. עותקים בהם מופיעה הסכמה מאת רבי חיים מוואלוזין ולצדה הסכמה מרבי מרדכי מקארעץ. 2. וואריאנט "חסידי", בו מופיעות (במקום ההסכמות הנ"ל) שתי הסכמות אחרות - מרבי לוי יצחק מבארדיטשוב ורבי יהודה ליב מוואלטשיסק. 3. וואריאנט "חסידי" נוסף, עם שינויים טיפוגרפיים בדפים הראשונים ושינויי נוסח בהקדמת המביא לבית הדפוס.
לפנינו שני וואריאנטים של "המהדורה החסידית" של הספר, עם הסכמות גדולי החסידות רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי יהודה ליב מוואלטשיסק, אך עם הבדלים בין שניהם. מלבד ההבדלים הטיפוגרפיים בדף השער ובדף שאחריו, קיימים הבדלים משמעותיים בנוסח הקדמת המביא לבית הדפוס בין שני הוואריאנטים ה"חסידיים" שלפנינו. בין השינויים הבולטים בין שני הנוסחים: באחד הוואריאנטים נכתב בהקדמת המביא לבית הדפוס - רבי מאיר ב"ר שלמה - כי הראה חלקים מהספר לפני מורו ורבו רבי חיים מוואלוז'ין, והוא אשר עודד את הדפסת הספר: "...הראיתי לפני מורי אלופי ומ[י]ודעי הגאון הגדול אשר ידיו רב לו בנגלה ובנסתר מ"ו חיים נ"י ר"ם ואב"ד דק"ק וואלזין יצ"ו, ושש על אמרתו כמוצא שלל רב, ולא פסק חוכא מפומי'[ה] כולא יומא... על החיבה יתירה שנודעת לנו שזכינו לאורה... מחכמת הקבלה... בפנים חדשות...". לעומת זאת, בוואריאנט השני - קטע זה הושמט כולו.
ראה: ח' ליברמן, "סיני", ע, עמ' קעא-קעו, וב"אהל רחל" ח"א עמ' 127-131, המתאר את השינויים בין הטפסים ומציע הסברים אפשריים (כולל הסבר נוסף לשוני בהסכמות שיש בעותקים אחרים).
חתימות בעלים בשער עותק א': "נפתלי זאב דובעצקר" [מאנשי הישוב החסידי בגליל, בשנות התק"צ. ראה: יסוד המעלה, חלק ב, עמ' שא-שב]; "גואל אחרון הצעיר עזרא ששון ס"ט"; "גואל אחרון הצעיר מאיר מצרי ס"ט בכ"ר יוסף מצרי נ"ע". מספר הגהות בכתיבה מזרחית. בשער עותק ב' חתימת בעלים עתיקה: "אלעזר שאול [משמיקע?]".
שני עותקים. [2], צא, [1] דף. 20-21 ס"מ. חלק מהדפים בגוון תכלכל. עותק א': מצב בינוני. כתמים ובלאי, כתמי רטיבות. קרעים בדף השער ובמספר דפים, עם פגיעה קלה במסגרת השער. פגעי עש ופגמים נוספים, עם פגיעה בטקסט. עותק ב': מצב טוב-בינוני. כתמים, פגעי עש בחלק מהדפים ופגמים אחרים, עם פגיעה בטקסט. קרעים קלים בדף השער, עם פגיעה קלה במסגרת. כריכות חדשות.
ראה: סטפנסקי ספרי יסוד, עמ' 103.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
ספר שיח השדה, דרושים על התורה, מאת רבי אליעזר הלוי, המגיד מפינסק. שקלוב, [תקמ"ז 1787]. מהדורה יחידה.
בדף ב/2 שיר מאת המחבר: "חתום בראשי חרוזות שם המחבר אליעזר בן מאיר הלוי חזק". בדפים האחרונים: דרוש לחג הסוכות, הספד על רבי אהרן הלוי "ראש ב"ד ומ"צ דק"ק קראקא" מערב ראש חודש אדר ב' תקמ"ו, "דרוש לעצירת גשמים", "דרוש על מיתת ילדים ח"ו".
מחבר הספר - המגיד מפינסק - רבי אליעזר ב"ר מאיר הלוי (נפטר אחרי תקנ"ה), רבה של חומסק בראשית שנות התק"מ. באמצע שנות התק"נ הגיע לפינסק, בה כיהן כרב של אחד הקלויזים, וכן כיהן כמו"ץ וכמגיד מישרים. רבי אליעזר היה זקנו של האדמו"ר הראשון מסלונים הגה"ק רבי אברהם ויינברג, בעל "יסוד העבודה".
בעבר היו כמה חוקרים שזיהו בטעות את המחבר כרבי אליעזר הלוי "ראש הישיבה" אב"ד פינסק, מחותנו של הגה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב וזקנו של הרה"ק רבי ישראל מרוזין, שהיה נקדש ונערץ אצל הרה"ק רבי אהרן הגדול מקרלין והרה"ק רבי פנחס מקוריץ (ראה: הרב אביש שור, כתבים - פרקי תולדה ועיון במשנת קרלין סטולין, ירושלים תשע"ח, עמ' 320-325, 371, 754-755). לאחרונה התברר שהזיהוי אינו נכון, ולמעשה היו שני אישים שונים שנקראו באותו שם - "אליעזר הלוי" - והתגוררו בעיר פינסק, וכי מחבר הספר שלפנינו הוא רבי אליעזר מחומסק הנ"ל (ראה: הרב בנימין פנטליאט, בית אהרן וישראל, קנה, עמ' קמז-קנח).
בתחילת הספר נדפסה הסכמתו של "הרב המאור הגאון הגדול המפורסם כבוד מוהר"ר אביגדור אב"ד ור"מ דק"ק פינסק" - הוא ר' אביגדור אב"ד פינסק, הידוע לגנאי בתולדות החסידות, כאחד מראשי רודפי החסידים שבליטא ובלרוס. ר' אביגדור כיהן בשנים תקמ"ה-תקנ"ג כאב"ד העיר פינסק, על מקומו של הגה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שהודח בשנת תקמ"ה עקב "חרמות" המתנגדים לחסידות. בשנת תק"ס היה ר' אביגדור בין ה"מוסרים" שהלשינו לממשלה הרוסית נגד החסידות ונגד האדמו"ר בעל התניא, שנאסר בגינו שנית בחורף תקס"א. בעל התניא כתב עליו דברים קשים מאד: "נלאיתי נשוא לסבול חירופיו ובזיונותיו ושקריו, אשר ממציא עלינו עלילות גדולות אשר לא נראו ולא נשמעו מימי עולם, כי אם בימי פולין מן הגלחים שלהם..." (אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר הזקן, ברוקלין תשע"ב, עמ' רצג); "הוא בן חיים [=אביגדור ב"ר יוסף חיים (חיימוביץ ברוסית)] בהלשנת השוא [ש]לו, הוא סיבת תלאותי, ואני לעת זקנתי לוקחתי מביתי תחת משמר חזק כאחד הפושעים הגדולים ושולחתי לסט. פטרבורג... לאסוני הגדול סבלתי כחמשה עשר שבועות" (שם, עמ' רצט); "...בעיר פינסק... לקח בחכירה את הכנסת הרבנות, לא נתרצו אחר עבור הזמן המוגבל לתת לו לעמוד [=להמשיך] בחכירה, שהיה גובה מהם כסף בכפייה יתר על המידה, ומפני שהיו יודעים שהוא רגיל לשתות משקאות משכרים..." (שם, עמ' שא); "...אוכל לקבוע ביושר לבבי ולהישבע על זה" (שם, עמ' שה).
המחבר שלפנינו הוא היחיד מכל רבני דורו שביקש הסכמה לספריו מרב זה. גם את ספרו השני "ריח השדה" (שקלוב, תקנ"ה) הוא עיטר בהסכמתו של ר' אביגדור, ושם הוסיף לתואריו: "נ"י ע"ה פ"ה" [=נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק]... (ראה אודותיו: אנציקלופדיה העברית, כרך א', עמ' 137, בערכו; הרב דוד צבי הילמן, אגרות בעל התניא ובני דורו, ירושלים תשי"ג, עמ' קכה-קלג, קמב-קמד, קמט-קנ; אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר הזקן, ברוקלין תשע"ב, עמ' שג-שו, ובמפתחות בערכו).
חתימות בעלות בכתיבה ספרדית (ארם-צובה): "הצעיר מאיר שולטן ס"ט"; "גואל אחרון למדרש מע'[לת] הגביר סי' חלפון עטיא נר"ו".
קלב; כט דף. 33 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. נקבי עש (משוקמים). קרעים ופגמים בדף השער ובדפים רבים, בחלקם עם פגיעות בטקסט (משוקמים במילויי נייר ושחזורי טקסט). כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 576.
בדף ב/2 שיר מאת המחבר: "חתום בראשי חרוזות שם המחבר אליעזר בן מאיר הלוי חזק". בדפים האחרונים: דרוש לחג הסוכות, הספד על רבי אהרן הלוי "ראש ב"ד ומ"צ דק"ק קראקא" מערב ראש חודש אדר ב' תקמ"ו, "דרוש לעצירת גשמים", "דרוש על מיתת ילדים ח"ו".
מחבר הספר - המגיד מפינסק - רבי אליעזר ב"ר מאיר הלוי (נפטר אחרי תקנ"ה), רבה של חומסק בראשית שנות התק"מ. באמצע שנות התק"נ הגיע לפינסק, בה כיהן כרב של אחד הקלויזים, וכן כיהן כמו"ץ וכמגיד מישרים. רבי אליעזר היה זקנו של האדמו"ר הראשון מסלונים הגה"ק רבי אברהם ויינברג, בעל "יסוד העבודה".
בעבר היו כמה חוקרים שזיהו בטעות את המחבר כרבי אליעזר הלוי "ראש הישיבה" אב"ד פינסק, מחותנו של הגה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב וזקנו של הרה"ק רבי ישראל מרוזין, שהיה נקדש ונערץ אצל הרה"ק רבי אהרן הגדול מקרלין והרה"ק רבי פנחס מקוריץ (ראה: הרב אביש שור, כתבים - פרקי תולדה ועיון במשנת קרלין סטולין, ירושלים תשע"ח, עמ' 320-325, 371, 754-755). לאחרונה התברר שהזיהוי אינו נכון, ולמעשה היו שני אישים שונים שנקראו באותו שם - "אליעזר הלוי" - והתגוררו בעיר פינסק, וכי מחבר הספר שלפנינו הוא רבי אליעזר מחומסק הנ"ל (ראה: הרב בנימין פנטליאט, בית אהרן וישראל, קנה, עמ' קמז-קנח).
בתחילת הספר נדפסה הסכמתו של "הרב המאור הגאון הגדול המפורסם כבוד מוהר"ר אביגדור אב"ד ור"מ דק"ק פינסק" - הוא ר' אביגדור אב"ד פינסק, הידוע לגנאי בתולדות החסידות, כאחד מראשי רודפי החסידים שבליטא ובלרוס. ר' אביגדור כיהן בשנים תקמ"ה-תקנ"ג כאב"ד העיר פינסק, על מקומו של הגה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שהודח בשנת תקמ"ה עקב "חרמות" המתנגדים לחסידות. בשנת תק"ס היה ר' אביגדור בין ה"מוסרים" שהלשינו לממשלה הרוסית נגד החסידות ונגד האדמו"ר בעל התניא, שנאסר בגינו שנית בחורף תקס"א. בעל התניא כתב עליו דברים קשים מאד: "נלאיתי נשוא לסבול חירופיו ובזיונותיו ושקריו, אשר ממציא עלינו עלילות גדולות אשר לא נראו ולא נשמעו מימי עולם, כי אם בימי פולין מן הגלחים שלהם..." (אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר הזקן, ברוקלין תשע"ב, עמ' רצג); "הוא בן חיים [=אביגדור ב"ר יוסף חיים (חיימוביץ ברוסית)] בהלשנת השוא [ש]לו, הוא סיבת תלאותי, ואני לעת זקנתי לוקחתי מביתי תחת משמר חזק כאחד הפושעים הגדולים ושולחתי לסט. פטרבורג... לאסוני הגדול סבלתי כחמשה עשר שבועות" (שם, עמ' רצט); "...בעיר פינסק... לקח בחכירה את הכנסת הרבנות, לא נתרצו אחר עבור הזמן המוגבל לתת לו לעמוד [=להמשיך] בחכירה, שהיה גובה מהם כסף בכפייה יתר על המידה, ומפני שהיו יודעים שהוא רגיל לשתות משקאות משכרים..." (שם, עמ' שא); "...אוכל לקבוע ביושר לבבי ולהישבע על זה" (שם, עמ' שה).
המחבר שלפנינו הוא היחיד מכל רבני דורו שביקש הסכמה לספריו מרב זה. גם את ספרו השני "ריח השדה" (שקלוב, תקנ"ה) הוא עיטר בהסכמתו של ר' אביגדור, ושם הוסיף לתואריו: "נ"י ע"ה פ"ה" [=נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק]... (ראה אודותיו: אנציקלופדיה העברית, כרך א', עמ' 137, בערכו; הרב דוד צבי הילמן, אגרות בעל התניא ובני דורו, ירושלים תשי"ג, עמ' קכה-קלג, קמב-קמד, קמט-קנ; אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר הזקן, ברוקלין תשע"ב, עמ' שג-שו, ובמפתחות בערכו).
חתימות בעלות בכתיבה ספרדית (ארם-צובה): "הצעיר מאיר שולטן ס"ט"; "גואל אחרון למדרש מע'[לת] הגביר סי' חלפון עטיא נר"ו".
קלב; כט דף. 33 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. נקבי עש (משוקמים). קרעים ופגמים בדף השער ובדפים רבים, בחלקם עם פגיעות בטקסט (משוקמים במילויי נייר ושחזורי טקסט). כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 576.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
ספר מגלה טמירין, פארודיה סאטירית על החסידות וגדוליה, [מאת יוסף פרל]. וינה, [תקע"ט] 1819. מהדורה ראשונה.
פארודיה סטירית על סיפורי החסידים, שיחותיהם ולשונם, בצורת חליפת מכתבים בין חסידים, המבקשים למנוע הפצת ספר נגד החסידות. הספר בנוי כאוסף של 151 אגרות בדויות שנשלחו כביכול בין החסידים. מטרת הספר ללעוג ולהתלוצץ על תורת החסידות וגדוליה, ולבזות את האמונה התמימה של המון העם בצדיקים. הספר מחקה בעיקר את סגנון הספרים "שבחי הבעש"ט" ו"ספורי מעשיות".
המחבר יוסף פרל מטרנופול שבגליציה (תקל"ד-ת"ר), משכיל רדיקלי, מראשי תנועת ההשכלה בגליציה. הקדיש את חייו למלחמה אינטנסיבית בחסידות בגליציה. את מלחמתו ניהל על ידי הדפסת ספרים סאטיריים בעברית וביידיש, וכן על ידי הלשנות לשלטונות וירידה לחייהם של החסידים ושל גדולי האדמו"רים בגליציה, בהם, רבי ישראל מרוז'ין ורבי צבי הירש מזידיטשוב.
חתימה בדף השער: "אברהם הירש".
[2], נה דף. שני שערים. 27 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות. בלאי רב. כריכה חדשה.
פארודיה סטירית על סיפורי החסידים, שיחותיהם ולשונם, בצורת חליפת מכתבים בין חסידים, המבקשים למנוע הפצת ספר נגד החסידות. הספר בנוי כאוסף של 151 אגרות בדויות שנשלחו כביכול בין החסידים. מטרת הספר ללעוג ולהתלוצץ על תורת החסידות וגדוליה, ולבזות את האמונה התמימה של המון העם בצדיקים. הספר מחקה בעיקר את סגנון הספרים "שבחי הבעש"ט" ו"ספורי מעשיות".
המחבר יוסף פרל מטרנופול שבגליציה (תקל"ד-ת"ר), משכיל רדיקלי, מראשי תנועת ההשכלה בגליציה. הקדיש את חייו למלחמה אינטנסיבית בחסידות בגליציה. את מלחמתו ניהל על ידי הדפסת ספרים סאטיריים בעברית וביידיש, וכן על ידי הלשנות לשלטונות וירידה לחייהם של החסידים ושל גדולי האדמו"רים בגליציה, בהם, רבי ישראל מרוז'ין ורבי צבי הירש מזידיטשוב.
חתימה בדף השער: "אברהם הירש".
[2], נה דף. שני שערים. 27 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות. בלאי רב. כריכה חדשה.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $2,000
לא נמכר
ספר תולדות אהרן, מאמרים על פרשיות התורה, על דרך החסידות והקבלה, מאת רבי אהרן מזיטומיר [תלמידו המובהק של רבי לוי יצחק מברדיטשוב]. ברדיטשוב, [תקע"ז 1817]. דפוס רבי ישראל ב"ק. מהדורה ראשונה. עם הסכמות גדולי החסידות: ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי מרדכי מטשרנוביל ורבי ישראל מפיקוב. בשלשת ההסכמות לספר מכונה המחבר "בוצינא קדישא איש אלוקים".
הספר תולדות אהרן מכיל דרשות התעוררות והדרכה לעבודת ה' בדרך החסידות, שנכתבו על ידי אחד מתלמידי רבי אהרן מזיטומיר, והובאו לדפוס בתוך שנת האבל על פטירת רבו המחבר. החיבור כתוב בסגנון של דיבור חי ולוהט, וכפי שמתואר בהסכמות: "דבריו הקדושים מעוררים לבבות ישראל לאביהם שבשמים בלהב העולה השמימה"; "דבריו בוערים כאש להבה". בספר מובאות עשרות אמרות שקיבל המחבר מרבו המובהק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, וכן דברי הערצה מופלאים על רבו.
המחבר, רבי אהרן מזיטומיר (תק"י בערך-תקע"ז, אנצ' לחסידות, א, עמ' קנו), התמנה על ידי רבו המובהק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, למגיד מישרים בעיר זיטומיר, בערך בשנת תקנ"ח, "והזהיר אותם [את אנשי זיטומיר] עליו מאד מאד" שיזהרו בכבודו. במינויו זה כיהן כשלש שנים. לאחר מכן עקר לגלילות הונגריה וכיהן כמגיד מישרים בערים קראלי ואשוואר. את זו האחרונה הפך לעיירה חסידית בהשפעתו. בספר שלפנינו נדפסו דרשותיו שאמר בזיטומיר בשנים תקנ"ח-תקס"א.
[2], כ, [2], כא-לו, מ-קצא דף. 20.5 ס"מ. נייר כחלחל (ברובו). מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש. פגעי עש במקומות שונים, עם פגיעות בטקסט. קרעים בדף השער ובמספר דפים, כמעט ללא חסרון בטקסט. הדבקות נייר לחיזוק במספר מקומות. רישומי בעלות. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 604.
הספר תולדות אהרן מכיל דרשות התעוררות והדרכה לעבודת ה' בדרך החסידות, שנכתבו על ידי אחד מתלמידי רבי אהרן מזיטומיר, והובאו לדפוס בתוך שנת האבל על פטירת רבו המחבר. החיבור כתוב בסגנון של דיבור חי ולוהט, וכפי שמתואר בהסכמות: "דבריו הקדושים מעוררים לבבות ישראל לאביהם שבשמים בלהב העולה השמימה"; "דבריו בוערים כאש להבה". בספר מובאות עשרות אמרות שקיבל המחבר מרבו המובהק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, וכן דברי הערצה מופלאים על רבו.
המחבר, רבי אהרן מזיטומיר (תק"י בערך-תקע"ז, אנצ' לחסידות, א, עמ' קנו), התמנה על ידי רבו המובהק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, למגיד מישרים בעיר זיטומיר, בערך בשנת תקנ"ח, "והזהיר אותם [את אנשי זיטומיר] עליו מאד מאד" שיזהרו בכבודו. במינויו זה כיהן כשלש שנים. לאחר מכן עקר לגלילות הונגריה וכיהן כמגיד מישרים בערים קראלי ואשוואר. את זו האחרונה הפך לעיירה חסידית בהשפעתו. בספר שלפנינו נדפסו דרשותיו שאמר בזיטומיר בשנים תקנ"ח-תקס"א.
[2], כ, [2], כא-לו, מ-קצא דף. 20.5 ס"מ. נייר כחלחל (ברובו). מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש. פגעי עש במקומות שונים, עם פגיעות בטקסט. קרעים בדף השער ובמספר דפים, כמעט ללא חסרון בטקסט. הדבקות נייר לחיזוק במספר מקומות. רישומי בעלות. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 604.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,000
לא נמכר
ספר צמח ה' לצבי, מאמרי חסידות על התורה, מאת רבי צבי הירש מנדבורנה. [ברדיטשוב, תקע"ח 1818 בערך]. [דפוס רבי ישראל ב"ק]. מהדורה ראשונה.
מחבר הספר, האדמו"ר רבי צבי הירש מנדבורנה (ת"ק-תקס"ב, אנצ' לחסידות, ג, עמ' תרד-תרז), מגדולי הדור השלישי לחסידות. תלמיד המגיד ממזריטש. רבו המובהק היה רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, שאמר כי הוא הגדול שבתלמידיו וכי אליהו הנביא חפץ בקרבתו. בין תלמידיו היו רבי מנחם מנדל מקוסוב, רבי צבי הירש מזידישטוב, רבי אברהם דוד מבוטשאשט ועוד. כתב מספר חיבורים, והתפרסם בחיבורו העיקרי 'צמח ה' לצבי'. ספרו 'אלפא ביתא' זכה למהדורות רבות ורבי אליעזר פאפו בעל "פלא יועץ" העתיקו וצירפו לחיבורו.
[2], כח; קלח, [1] דף. דף [3] מדפי ההסכמות והשמטות נכרך בסוף הספר. נייר כחלחל. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות רבים. קרעים משוקמים בשוליים התחתונים של דף השער ודפים ראשונים. כריכת עור חדשה.
כולל דף [3] עם ההסכמה השלישית והשמטות מפרשיות כי תשא ושמיני, שנמצא רק בחלק מן הטפסים.
תאריך הדפוס ע"פ א' יערי, הדפוס העברי בברדיטשוב, קרית ספר, כא, תש"ד-תש"ה, עמ' 120-121. הקישוט בשער - טס של ספר תורה - סמל הדפוס של רבי ישראל ב"ק.
סטפנסקי חסידות, מס' 500.
מחבר הספר, האדמו"ר רבי צבי הירש מנדבורנה (ת"ק-תקס"ב, אנצ' לחסידות, ג, עמ' תרד-תרז), מגדולי הדור השלישי לחסידות. תלמיד המגיד ממזריטש. רבו המובהק היה רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, שאמר כי הוא הגדול שבתלמידיו וכי אליהו הנביא חפץ בקרבתו. בין תלמידיו היו רבי מנחם מנדל מקוסוב, רבי צבי הירש מזידישטוב, רבי אברהם דוד מבוטשאשט ועוד. כתב מספר חיבורים, והתפרסם בחיבורו העיקרי 'צמח ה' לצבי'. ספרו 'אלפא ביתא' זכה למהדורות רבות ורבי אליעזר פאפו בעל "פלא יועץ" העתיקו וצירפו לחיבורו.
[2], כח; קלח, [1] דף. דף [3] מדפי ההסכמות והשמטות נכרך בסוף הספר. נייר כחלחל. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות רבים. קרעים משוקמים בשוליים התחתונים של דף השער ודפים ראשונים. כריכת עור חדשה.
כולל דף [3] עם ההסכמה השלישית והשמטות מפרשיות כי תשא ושמיני, שנמצא רק בחלק מן הטפסים.
תאריך הדפוס ע"פ א' יערי, הדפוס העברי בברדיטשוב, קרית ספר, כא, תש"ד-תש"ה, עמ' 120-121. הקישוט בשער - טס של ספר תורה - סמל הדפוס של רבי ישראל ב"ק.
סטפנסקי חסידות, מס' 500.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $800
לא נמכר
שלושה ספרי חסידות שנדפסו בליוורנו בין השנים תקס"ד-תקפ"א, ע"י הרה"ק רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ' וצפת.
• ספר פקודת המלך, ב' חלקים, על הרמב"ם, על התורה וליקוטים שונים, מאת רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. ליוורנו, תקס"ד 1804. מהדורה ראשונה.
• ספר קהלת עם פירוש חמדת ישראל, מאת רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. ליוורנו, תק"פ [1820]. מהדורה ראשונה. בספר שלפנינו מוזכרים דברים ששמע המחבר בנדודיו בארצות שונות. הוא מביא דברים ששמע מפי רבי שמחה אב"ד בריסק דליטא, דברים ששמע מפי מלמד תינוקות במצרים, ותיאור על ביקוריו בקהילת חלב שבארם צובה, באיזמיר ובשאלוניקי. ספר זה נדפס בהגיעו לליוורנו לאיסוף כספים, והוא מבקש כי יעשו לו "מעמד" קבוע למען יוכל ללמוד תורה בעיר צפת, מבלי לנדוד.
• ספר אשד הנחלים, חידושים לדברי המגן אברהם והט"ז על שו"ע אורח חיים, ומספר תשובות לדוגמא מספר "נאות דשא", מאת האדמו"ר בעל "ערבי נחל" רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סורוקה ומגדולי צפת. ליוורנו, [תקפ"א 1821]. הספר נדפס בעלום שם המחבר. בהקדמת המו"ל, הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ' בעל "חמדת ישראל", הוא כותב על רֵעוֹ המחבר: "מכירו הייתי לשעבר עודינו באבו במדינתינו פולוניא, אף כי אחרי עלינו אל ההר הטוב הזה אדמת קודש צפת... שם ישבנו על התורה ועל העבודה עבודת הקודש... וחיובא רמיא עלי דידי לפארו ולהללו ולספר שמו בכל הארץ... אמנם מה אעשה כי זממא נפל בפומיה... בצוותו לבל אשא את שמו על שפתי חיבוריו...".
הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ', בנו של רבי יוסף מדרוהוביץ' (תלמיד הבעש"ט). היה רב בגליציה, בפולין ובהונגריה. נדד רבות בארצות שונות, עלה לצפת ובדרכו לארץ ישראל בשנת תקס"ד התעכב בליוורנו, שם התיידד עם רבינו החיד"א - שקיבל ממנו ידיעות רבות על הבעש"ט ותנועת החסידות. בספריו של החיד"א הביא משמו של רבי ישראל נחמן, דברים ששמע ממנו בשם אביו רבי יוסף תלמיד הבעש"ט. בשנת תק"פ הדפיס בליוורנו את הספר "חמדת ישראל", ובשנת תקפ"א את הספר "אשד הנחלים". בשליחותו באיטליה עשה רושם רב, ורבי מרדכי שמואל גירונדי מעיד על רבי ישראל נחמן "שהיה מתרץ ומשיב לכל קושיה שנשאל בנגלה ובנסתר, פה מפיק מרגליות ובכל חכמה לו עשר ידות, בקיאותו גדולה מאד בכל שערי התלמוד והפוסקים". חזר בסוף ימיו לארץ ישראל לעיר הקודש צפת ובה נפטר אחרי שנת תקפ"א [ראה עוד אודותיו: ישורון, א', עמ' תצג-תקא; אנצ' לחסידות, ב', עמ' תרא-תרב].
3 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
בספר פקודת המלך מופיעים שלשה שערים, כולל השער הראשון הנדיר, שאינו מופיע ברוב העותקים [רישום בכתב-ידו של הביבליוגרף ד"ר ישראל מהלמן: "השער הראשון לא נודע לרושמי ספרים (הוחלף, כנראה)"]. בספר חמדת ישראל מופיעים ארבעת הדפים הנדירים (נט-סב), שנוספו אחרי ההדפסה, רק לחלק מן העותקים.
סטפנסקי חסידות, מס' 476; מס' 225; מס' 70.
מספרי החסידות הבודדים שנדפסו בליוורנו [בארצות המזרח והבלקן, יוון וליוורנו כמעט ולא נדפסו ספרי חסידות. בליוורנו עצמה נדפסו רק ארבעה ספרי חסידות, כולם ע"י רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ' - שלושה מן הספרים הללו מופיעים במקבץ שלפנינו].
• ספר פקודת המלך, ב' חלקים, על הרמב"ם, על התורה וליקוטים שונים, מאת רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. ליוורנו, תקס"ד 1804. מהדורה ראשונה.
• ספר קהלת עם פירוש חמדת ישראל, מאת רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. ליוורנו, תק"פ [1820]. מהדורה ראשונה. בספר שלפנינו מוזכרים דברים ששמע המחבר בנדודיו בארצות שונות. הוא מביא דברים ששמע מפי רבי שמחה אב"ד בריסק דליטא, דברים ששמע מפי מלמד תינוקות במצרים, ותיאור על ביקוריו בקהילת חלב שבארם צובה, באיזמיר ובשאלוניקי. ספר זה נדפס בהגיעו לליוורנו לאיסוף כספים, והוא מבקש כי יעשו לו "מעמד" קבוע למען יוכל ללמוד תורה בעיר צפת, מבלי לנדוד.
• ספר אשד הנחלים, חידושים לדברי המגן אברהם והט"ז על שו"ע אורח חיים, ומספר תשובות לדוגמא מספר "נאות דשא", מאת האדמו"ר בעל "ערבי נחל" רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סורוקה ומגדולי צפת. ליוורנו, [תקפ"א 1821]. הספר נדפס בעלום שם המחבר. בהקדמת המו"ל, הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ' בעל "חמדת ישראל", הוא כותב על רֵעוֹ המחבר: "מכירו הייתי לשעבר עודינו באבו במדינתינו פולוניא, אף כי אחרי עלינו אל ההר הטוב הזה אדמת קודש צפת... שם ישבנו על התורה ועל העבודה עבודת הקודש... וחיובא רמיא עלי דידי לפארו ולהללו ולספר שמו בכל הארץ... אמנם מה אעשה כי זממא נפל בפומיה... בצוותו לבל אשא את שמו על שפתי חיבוריו...".
הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ', בנו של רבי יוסף מדרוהוביץ' (תלמיד הבעש"ט). היה רב בגליציה, בפולין ובהונגריה. נדד רבות בארצות שונות, עלה לצפת ובדרכו לארץ ישראל בשנת תקס"ד התעכב בליוורנו, שם התיידד עם רבינו החיד"א - שקיבל ממנו ידיעות רבות על הבעש"ט ותנועת החסידות. בספריו של החיד"א הביא משמו של רבי ישראל נחמן, דברים ששמע ממנו בשם אביו רבי יוסף תלמיד הבעש"ט. בשנת תק"פ הדפיס בליוורנו את הספר "חמדת ישראל", ובשנת תקפ"א את הספר "אשד הנחלים". בשליחותו באיטליה עשה רושם רב, ורבי מרדכי שמואל גירונדי מעיד על רבי ישראל נחמן "שהיה מתרץ ומשיב לכל קושיה שנשאל בנגלה ובנסתר, פה מפיק מרגליות ובכל חכמה לו עשר ידות, בקיאותו גדולה מאד בכל שערי התלמוד והפוסקים". חזר בסוף ימיו לארץ ישראל לעיר הקודש צפת ובה נפטר אחרי שנת תקפ"א [ראה עוד אודותיו: ישורון, א', עמ' תצג-תקא; אנצ' לחסידות, ב', עמ' תרא-תרב].
3 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
בספר פקודת המלך מופיעים שלשה שערים, כולל השער הראשון הנדיר, שאינו מופיע ברוב העותקים [רישום בכתב-ידו של הביבליוגרף ד"ר ישראל מהלמן: "השער הראשון לא נודע לרושמי ספרים (הוחלף, כנראה)"]. בספר חמדת ישראל מופיעים ארבעת הדפים הנדירים (נט-סב), שנוספו אחרי ההדפסה, רק לחלק מן העותקים.
סטפנסקי חסידות, מס' 476; מס' 225; מס' 70.
מספרי החסידות הבודדים שנדפסו בליוורנו [בארצות המזרח והבלקן, יוון וליוורנו כמעט ולא נדפסו ספרי חסידות. בליוורנו עצמה נדפסו רק ארבעה ספרי חסידות, כולם ע"י רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ' - שלושה מן הספרים הללו מופיעים במקבץ שלפנינו].
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
ספר צילותא דאברהם, הנקרא חדושי מהרמ"א, חידושים על הש"ס, מאת רבי משה אברהם אבוש. [סדילקוב, תקע"א, צ"ל: תקפ"א 1821]. מהדורה יחידה.
המחבר רבי משה אברהם אבוש מרגליות (ת"פ-תק"ס), אחי רבי מאיר מרגליות בעל "מאיר נתיבים" (מתלמידי הבעש"ט). גאון מופלג ששימש ברבנות הורודנקה וזאבנא, אנשי דורו שבחוהו כי חריפותו ובקיאותו היא כשל הש"ך, ועל ספרו הנוכחי אמרו שהוא "עמוק כהמהר"ם שיף" (ראה הסכמת רבי משה הלוי הורוויץ). האדמו"ר רבי דוד שלמה אייבשיץ בעל "ערבי נחל" ו"לבושי שרד", שהיה בעל נכדתו, העתיק וערך את הספר מתוך כתב ידו, והוסיף בו הרבה חידושים וביאורים משלו.
העותק של הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, מייסד "הדף היומי" וראש ישיבת יח"ל [ישיבת חכמי לובלין]. בדף המגן, דף השער והדף שאחריו חותמות מתקופת היותו רב בגלינא "מאיר שפירא האבד"ק גלינא", וחותמת מתקופת רבנותו בפיעטרקוב. חותמות "בית עקד ספרים בישיבת חכמי לובלין". שתי הגהות בכתב-יד.
[1], צט דף. 31 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות. פגעי עש בדפים הראשונים והאחרונים ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות בטקסט. קרעים, משוקמים בהדבקות נייר, בשולי דף השער ובשולי דפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט. קרע משוקם בדף השני, עם פגיעה בטקסט. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.
פרט השנה תקע"א מוטעה, שכן ההסכמות הן מהשנים תק"פ ותקפ"א. ברישומים הביבליוגרפיים נרשם מקום הדפוס כאוסטרהא, אולם כבר הוכיח ר"ח ליברמן שהספר נדפס בסדילקוב (ראה אהל רח"ל, א', עמ' 459).
סטפנסקי חסידות, מס' 499.
המחבר רבי משה אברהם אבוש מרגליות (ת"פ-תק"ס), אחי רבי מאיר מרגליות בעל "מאיר נתיבים" (מתלמידי הבעש"ט). גאון מופלג ששימש ברבנות הורודנקה וזאבנא, אנשי דורו שבחוהו כי חריפותו ובקיאותו היא כשל הש"ך, ועל ספרו הנוכחי אמרו שהוא "עמוק כהמהר"ם שיף" (ראה הסכמת רבי משה הלוי הורוויץ). האדמו"ר רבי דוד שלמה אייבשיץ בעל "ערבי נחל" ו"לבושי שרד", שהיה בעל נכדתו, העתיק וערך את הספר מתוך כתב ידו, והוסיף בו הרבה חידושים וביאורים משלו.
העותק של הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, מייסד "הדף היומי" וראש ישיבת יח"ל [ישיבת חכמי לובלין]. בדף המגן, דף השער והדף שאחריו חותמות מתקופת היותו רב בגלינא "מאיר שפירא האבד"ק גלינא", וחותמת מתקופת רבנותו בפיעטרקוב. חותמות "בית עקד ספרים בישיבת חכמי לובלין". שתי הגהות בכתב-יד.
[1], צט דף. 31 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות. פגעי עש בדפים הראשונים והאחרונים ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות בטקסט. קרעים, משוקמים בהדבקות נייר, בשולי דף השער ובשולי דפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט. קרע משוקם בדף השני, עם פגיעה בטקסט. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.
פרט השנה תקע"א מוטעה, שכן ההסכמות הן מהשנים תק"פ ותקפ"א. ברישומים הביבליוגרפיים נרשם מקום הדפוס כאוסטרהא, אולם כבר הוכיח ר"ח ליברמן שהספר נדפס בסדילקוב (ראה אהל רח"ל, א', עמ' 459).
סטפנסקי חסידות, מס' 499.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
ספר גליא רזא, עניני קבלה ממחבר "פלאי" [עלום-שם], רבי אברהם מתלמידי האריז"ל. מאהלוב (מוהילב על נהר דנייסטר), תקע"ב [1812]. הקדמה והסכמה ארוכה מאת האדמו"ר רבי חיים מטשרנוביץ בעל "באר מים חיים" ו"סידורו של שבת".
רישומי בעלות בדף השער ובדף האחרון.
רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ת"ק בערך-כסלו תקע"ה), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטשן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל בשנת תקע"ג והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "שער התפילה" ו"באר מים חיים" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה, והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
חותמות רבי "אברהם משה באב"ד" - הגאון החסיד רבי אברהם משה באב"ד (תר"ס-תש"מ). גאון מופלג בנגלה ובנסתר. ממלא מקום אביו, רבי מנחם מנדל באב"ד, ברבנות גורה הומורה ולאחר השואה רב בתל אביב-יפו. חתן רבי אליעזר ניסן הורביץ מצפת (דז'יקוב). ממשפחת בית וויזניץ. גיסו של האדמו"ר ה"מקור ברוך" מסרט וויזניץ ומראשי ישיבת "יחל ישראל" בחיפה.
[2], ז, ב, ט-מד, מז-מח דף. דפים טו-טז נכרכו פעמיים. 22 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. פגעי עש עם פגיעות בטקסט בחלק מהדפים. קרע משוקם בשולי הדף האחרון. חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 111.
הדעות חלוקות אודות זהותו של מחבר הספר. יש אומרים שהוא רבי אברהם ברוכים ויש אומרים שהוא רבי אברהם ב"ר אליעזר הלוי. ראה מאמרו של ג' שלום, קרית ספר, ב, תרפ"ה-תרפ"ו, עמ' 119-124, השולל את שתי הדעות.
רישומי בעלות בדף השער ובדף האחרון.
רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ת"ק בערך-כסלו תקע"ה), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטשן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל בשנת תקע"ג והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "שער התפילה" ו"באר מים חיים" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה, והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
חותמות רבי "אברהם משה באב"ד" - הגאון החסיד רבי אברהם משה באב"ד (תר"ס-תש"מ). גאון מופלג בנגלה ובנסתר. ממלא מקום אביו, רבי מנחם מנדל באב"ד, ברבנות גורה הומורה ולאחר השואה רב בתל אביב-יפו. חתן רבי אליעזר ניסן הורביץ מצפת (דז'יקוב). ממשפחת בית וויזניץ. גיסו של האדמו"ר ה"מקור ברוך" מסרט וויזניץ ומראשי ישיבת "יחל ישראל" בחיפה.
[2], ז, ב, ט-מד, מז-מח דף. דפים טו-טז נכרכו פעמיים. 22 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. פגעי עש עם פגיעות בטקסט בחלק מהדפים. קרע משוקם בשולי הדף האחרון. חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 111.
הדעות חלוקות אודות זהותו של מחבר הספר. יש אומרים שהוא רבי אברהם ברוכים ויש אומרים שהוא רבי אברהם ב"ר אליעזר הלוי. ראה מאמרו של ג' שלום, קרית ספר, ב, תרפ"ה-תרפ"ו, עמ' 119-124, השולל את שתי הדעות.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,500
לא נמכר
ספר סידורו של שבת, חלקים א-ב, עניני קדושת השבת על דרך הקבלה והחסידות, ושו"ת בהלכה, מהאדמו"ר רבי חיים מטשרנוביץ. מאהלוב (מוהילב על נהר דנייסטר), [תקע"ג 1813]. מהדורה ראשונה. שער נפרד לחלק השני.
המחבר, האדמו"ר רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ת"ק בערך-כסלו תקע"ה), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטשן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל בשנת תקע"ג והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "שער התפילה" ו"באר מים חיים" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה, והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
הספר שלפנינו נדפס טרם נסיעתו של בעל ה"באר מים חיים" לארץ והוא ספרו הראשון שראה את אור הדפוס והיחיד שנדפס בחייו. הספר נתקבל כאחד מספרי היסוד של תורת החסידות, ועד היום נאמרים בו שיעורים תמידין כסדרן. חסידים ואנשי מעשה תמיד קבעו וקובעים בו שיעורים כהכנה לשבת, כדברי המחבר הכותב בהקדמתו לספר: "כל ההוגה בחיבור הזה יהיה כוונתו רצויה ללמוד על מנת לעשות ולקיים... בכל שבת בשבתו יקבעו ללמוד לימוד אחד בחיבור הזה...".
כבר בשנים הראשונות לצאת הספר נתפרסם ונתקבל מאד. הרה"ק רבי מרדכי מקרעמניץ (בנו של המגיד מזלוטשוב) כותב בהסכמה לספרו "שער התפלה": "וכבר יצא לו מוניטין בספרו ספר סידורו של שבת כרך הנורא אור פני מלך חיים, כל הוגה בו שפתים ישק מנופת צוף ומטעמי החיים". רבי יהושע מאוסטרובה אמר על הספר: "לשונו הקדוש של רבינו מפתה כל יהודי ויהודי לעבודת השי"ת" (אור יקרות לרש"ח פרוש, ב, קעה).
[6], ע, ע-קח, [1]; יב, סד דף. 20 ס"מ. נייר ירקרק. מצב טוב. כתמים. פגעי עש משוקמים במילוי נייר בדפים הראשונים. בחלקו השני של הספר פגעי עש משוקמים בחלקם התחתון של הדפים, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 422.
המחבר, האדמו"ר רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ת"ק בערך-כסלו תקע"ה), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטשן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל בשנת תקע"ג והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "שער התפילה" ו"באר מים חיים" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה, והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
הספר שלפנינו נדפס טרם נסיעתו של בעל ה"באר מים חיים" לארץ והוא ספרו הראשון שראה את אור הדפוס והיחיד שנדפס בחייו. הספר נתקבל כאחד מספרי היסוד של תורת החסידות, ועד היום נאמרים בו שיעורים תמידין כסדרן. חסידים ואנשי מעשה תמיד קבעו וקובעים בו שיעורים כהכנה לשבת, כדברי המחבר הכותב בהקדמתו לספר: "כל ההוגה בחיבור הזה יהיה כוונתו רצויה ללמוד על מנת לעשות ולקיים... בכל שבת בשבתו יקבעו ללמוד לימוד אחד בחיבור הזה...".
כבר בשנים הראשונות לצאת הספר נתפרסם ונתקבל מאד. הרה"ק רבי מרדכי מקרעמניץ (בנו של המגיד מזלוטשוב) כותב בהסכמה לספרו "שער התפלה": "וכבר יצא לו מוניטין בספרו ספר סידורו של שבת כרך הנורא אור פני מלך חיים, כל הוגה בו שפתים ישק מנופת צוף ומטעמי החיים". רבי יהושע מאוסטרובה אמר על הספר: "לשונו הקדוש של רבינו מפתה כל יהודי ויהודי לעבודת השי"ת" (אור יקרות לרש"ח פרוש, ב, קעה).
[6], ע, ע-קח, [1]; יב, סד דף. 20 ס"מ. נייר ירקרק. מצב טוב. כתמים. פגעי עש משוקמים במילוי נייר בדפים הראשונים. בחלקו השני של הספר פגעי עש משוקמים בחלקם התחתון של הדפים, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 422.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $800
לא נמכר
חומש ויקרא, עם תרגום אונקלוס, פירושי רש"י ובעל הטורים, ועם הפירוש "באר מים חיים", מאת הגה"ק רבי חיים טירר אב"ד טשרנוביץ. סדילקוב, [תק"פ 1820]. מהדורה ראשונה.
בדף השער נדפסה באותיות גדולות ובדיו אדומה המילה: "במאהלוב", אך מעליה נדפס (באותיות קטנות ובדיו שחורה): "גדרוקט אין סדילקאב" [=נדפס בסדילקוב]. במהדורה זו גם נדפס פירוש המסורה "מנחת כליל", מאת רבי אור שרגא פייבוש אב"ד דובראוונא, חתן הגר"א מווילנא (נעתק מחומש "אדרת אליהו" - דובראוונא, תקס"ד).
ה'באר מים חיים' הוא אחד מספרי היסוד המפורסמים של תורת החסידות. האדמו"ר ה"שר שלום" מבעלזא אמר שספר המוסר הראשון שלמד בו היה ספר 'באר מים חיים'. בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא כותב בהסכמתו (שנדפסה בכרך בראשית): "ידענו היטב חפץ ורצון אותו הצדיק, אשר כל ימיו היה משתוקק לזכות את הרבים בדבריו הקדושים... ורבים השיב מעון... וזכות הרב המחבר יעמוד לנו לזכות נפשינו ורוחינו ונשמותינו לאור באור החיים עד ביאת הגואל". כתב היד של "באר מים חיים" נשלח מארץ ישראל אל הרה"ק רבי מרדכי מקרמניץ (בנו של רבי מיכל מזלוטשוב), הכותב בהסכמתו (שנדפסה בכרך בראשית): "כאשר הגיעו אלי הכתבים... קבלתי עלי עול הטורח הזה ונתתי אותם להעתיקם ולסדרם...". הוא מספר גם על גודל אהבת אביו הקדוש אל הרב המחבר: "מה שראיתי וידעתי מנועם עריבות חיבת ידידות מכבוד אבי אדומ"ר הרב הקדוש החסיד המפורסם ... מוה"ר יחיאל מיכל זללה"ה אליו, שחבבו ביותר ויותר כבבת עינו היה אצלו ואהבת עולם אהבו".
המחבר, רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ת"ק בערך-כסלו תקע"ה), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטשן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו.במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל בשנת תקע"ג והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "שער התפילה" ו"באר מים חיים" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה, והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
בדף השער חתימות: "דוב ב"ר יוסף זאב שפירא ממאהליב"; חתימה וחותמת צנזור.
קכ; ח; י דף. 22 ס"מ. נייר ירקרק. מצב טוב-בינוני. כתמים. נקבי עש, עם פגיעות בטקסט (משוקמים במילוי נייר). כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות מס' 216; סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 388.
בדף השער נדפסה באותיות גדולות ובדיו אדומה המילה: "במאהלוב", אך מעליה נדפס (באותיות קטנות ובדיו שחורה): "גדרוקט אין סדילקאב" [=נדפס בסדילקוב]. במהדורה זו גם נדפס פירוש המסורה "מנחת כליל", מאת רבי אור שרגא פייבוש אב"ד דובראוונא, חתן הגר"א מווילנא (נעתק מחומש "אדרת אליהו" - דובראוונא, תקס"ד).
ה'באר מים חיים' הוא אחד מספרי היסוד המפורסמים של תורת החסידות. האדמו"ר ה"שר שלום" מבעלזא אמר שספר המוסר הראשון שלמד בו היה ספר 'באר מים חיים'. בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא כותב בהסכמתו (שנדפסה בכרך בראשית): "ידענו היטב חפץ ורצון אותו הצדיק, אשר כל ימיו היה משתוקק לזכות את הרבים בדבריו הקדושים... ורבים השיב מעון... וזכות הרב המחבר יעמוד לנו לזכות נפשינו ורוחינו ונשמותינו לאור באור החיים עד ביאת הגואל". כתב היד של "באר מים חיים" נשלח מארץ ישראל אל הרה"ק רבי מרדכי מקרמניץ (בנו של רבי מיכל מזלוטשוב), הכותב בהסכמתו (שנדפסה בכרך בראשית): "כאשר הגיעו אלי הכתבים... קבלתי עלי עול הטורח הזה ונתתי אותם להעתיקם ולסדרם...". הוא מספר גם על גודל אהבת אביו הקדוש אל הרב המחבר: "מה שראיתי וידעתי מנועם עריבות חיבת ידידות מכבוד אבי אדומ"ר הרב הקדוש החסיד המפורסם ... מוה"ר יחיאל מיכל זללה"ה אליו, שחבבו ביותר ויותר כבבת עינו היה אצלו ואהבת עולם אהבו".
המחבר, רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ת"ק בערך-כסלו תקע"ה), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטשן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו.במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל בשנת תקע"ג והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "שער התפילה" ו"באר מים חיים" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה, והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
בדף השער חתימות: "דוב ב"ר יוסף זאב שפירא ממאהליב"; חתימה וחותמת צנזור.
קכ; ח; י דף. 22 ס"מ. נייר ירקרק. מצב טוב-בינוני. כתמים. נקבי עש, עם פגיעות בטקסט (משוקמים במילוי נייר). כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות מס' 216; סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 388.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $800
לא נמכר
ספר שער התפלה, על עבודת התפלה, מאת האדמו"ר רבי חיים מטשרנוביץ בעל "באר מים חיים" ו"סידורו של שבת". [סדילקוב, תקפ"ה 1825]. דפוס צבי זאב רבין-שטיין. מהדורה ראשונה.
בהקדמה מספר "המעתיק", כי ספר זה נתחבר בארץ ישראל, אליה עלה המחבר, לאחר שספריו הראשונים "סידורו של שבת" ו"באר מים חיים" נדפסו ונתפשטו "ברוב עיירות ומדינות". הוא מעיד על דברי המחבר הקדוש, שאמר שחיבור זה "שער התפילה" סגולה יש בו להתקרבות הגאולה: "...הגאון המחבר בעצמו זי"ע... כתב בזה"ל: שמשהגיע להלוך לפני ה' בארצות החיים האיר והשכיל דעתו עד למאוד... והוסיף לדבר במעלות הספר בזה הלשון: בטחוני שכאשר יתפשט החיבור הזה בעולם יהיה בזה התקרבות הגאולה...".
האדמו"ר בעל שומר אמונים כתב דברים מופלאים על גודל קדושת הספר שלפנינו: "כי הספר הקדוש שער התפילה כתב בארץ הקודש בקדושה ובטהרה והתלהבות נורא כזה שכמה פעמים לא היה יכול לכתוב מרוב התלהבותו והוא רק אמר התיבות והגבאי שלו כתב, והיה מעשה נוראה בעת שאמר דיבור המתחיל 'ואולם כי נמצא עוד' אז היה במירון על ציון קבר הרשב"י זי"ע והגבאי הכין דיו ונייר לכתוב המאמר מפי הרב הקדוש, ומיד שהתחיל להגיד המאמר בהתלהבות נורא מאוד ראה הגבאי כי הרב הקדוש פרח באויר מסביב בתוך האהל, וכה אמר והוא כתב באימה ופחד עד שגמר המאמר, ומזה אפשר לראות גודל קדושת זה הספר".
בסוף הספר נדפסה לראשונה תשובתו החריפה המפורסמת בעניין אמירת "לשם יחוד", בה הוא משיב על דברי ה"נודע ביהודה" שיצא לערער על המנהג החסידי. (על-פי הרשום במפעל הביבליוגרפיה נדפסה תשובה זו בתחילת הספר, אך בעותק שלפנינו נדפסה בסוף הספר).
המחבר, האדמו"ר רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ת"ק בערך-כסלו תקע"ה) מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים: קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטשן, קישינב, טשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בשנת תקע"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת" ו"באר מים חיים" מיוחדים הן בהסברתם הבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
[2], קב, קיג-קטו; ג-י דף. 21 ס"מ. נייר כחלחל-ירקרק. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש וקרעים קטנים משוקמים בהדבקות נייר עם מעט פגיעות בטקסט, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים. קרע בדף נב, עם פגיעה וחיסרון בטקסט. רישום בעלות וחותמות. מדבקות נייר בדף השער. כריכת עור חדשה.
הספר נדפס בסדילקוב. אמנם בשער מופיעה תיבת "במאהלוב" באותיות גדולות, אך יש כאן הטעיה מכוונת, שכן באותיות הקטנות שקדמו למילה "מאהלוב" נכתב, שהספר נדפס בסדילקוב בדפוסו של צבי זאב רבין-שטיין "שהי'[ה] מדפיס במאהלוב" (ראה: א' יערי, הדפוס העברי במאהלוב על נהר דנייסטר, קרית ספר, כג, עמ' 312).
סטפנסקי חסידות, מס' 538.
בהקדמה מספר "המעתיק", כי ספר זה נתחבר בארץ ישראל, אליה עלה המחבר, לאחר שספריו הראשונים "סידורו של שבת" ו"באר מים חיים" נדפסו ונתפשטו "ברוב עיירות ומדינות". הוא מעיד על דברי המחבר הקדוש, שאמר שחיבור זה "שער התפילה" סגולה יש בו להתקרבות הגאולה: "...הגאון המחבר בעצמו זי"ע... כתב בזה"ל: שמשהגיע להלוך לפני ה' בארצות החיים האיר והשכיל דעתו עד למאוד... והוסיף לדבר במעלות הספר בזה הלשון: בטחוני שכאשר יתפשט החיבור הזה בעולם יהיה בזה התקרבות הגאולה...".
האדמו"ר בעל שומר אמונים כתב דברים מופלאים על גודל קדושת הספר שלפנינו: "כי הספר הקדוש שער התפילה כתב בארץ הקודש בקדושה ובטהרה והתלהבות נורא כזה שכמה פעמים לא היה יכול לכתוב מרוב התלהבותו והוא רק אמר התיבות והגבאי שלו כתב, והיה מעשה נוראה בעת שאמר דיבור המתחיל 'ואולם כי נמצא עוד' אז היה במירון על ציון קבר הרשב"י זי"ע והגבאי הכין דיו ונייר לכתוב המאמר מפי הרב הקדוש, ומיד שהתחיל להגיד המאמר בהתלהבות נורא מאוד ראה הגבאי כי הרב הקדוש פרח באויר מסביב בתוך האהל, וכה אמר והוא כתב באימה ופחד עד שגמר המאמר, ומזה אפשר לראות גודל קדושת זה הספר".
בסוף הספר נדפסה לראשונה תשובתו החריפה המפורסמת בעניין אמירת "לשם יחוד", בה הוא משיב על דברי ה"נודע ביהודה" שיצא לערער על המנהג החסידי. (על-פי הרשום במפעל הביבליוגרפיה נדפסה תשובה זו בתחילת הספר, אך בעותק שלפנינו נדפסה בסוף הספר).
המחבר, האדמו"ר רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ת"ק בערך-כסלו תקע"ה) מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים: קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטשן, קישינב, טשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בשנת תקע"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת" ו"באר מים חיים" מיוחדים הן בהסברתם הבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
[2], קב, קיג-קטו; ג-י דף. 21 ס"מ. נייר כחלחל-ירקרק. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש וקרעים קטנים משוקמים בהדבקות נייר עם מעט פגיעות בטקסט, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים. קרע בדף נב, עם פגיעה וחיסרון בטקסט. רישום בעלות וחותמות. מדבקות נייר בדף השער. כריכת עור חדשה.
הספר נדפס בסדילקוב. אמנם בשער מופיעה תיבת "במאהלוב" באותיות גדולות, אך יש כאן הטעיה מכוונת, שכן באותיות הקטנות שקדמו למילה "מאהלוב" נכתב, שהספר נדפס בסדילקוב בדפוסו של צבי זאב רבין-שטיין "שהי'[ה] מדפיס במאהלוב" (ראה: א' יערי, הדפוס העברי במאהלוב על נהר דנייסטר, קרית ספר, כג, עמ' 312).
סטפנסקי חסידות, מס' 538.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג