מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (228) Apply book filter
- חסידות (122) Apply חסידות filter
- chassid (122) Apply chassid filter
- ספרי (116) Apply ספרי filter
- מכתבים (104) Apply מכתבים filter
- letter (104) Apply letter filter
- יד (72) Apply יד filter
- manuscript (66) Apply manuscript filter
- ספרים (56) Apply ספרים filter
- print (52) Apply print filter
- וקהילות (49) Apply וקהילות filter
- רבנים (49) Apply רבנים filter
- communiti (49) Apply communiti filter
- rabbi (49) Apply rabbi filter
- וספרים (48) Apply וספרים filter
- והקדשות (41) Apply והקדשות filter
- חתימות (41) Apply חתימות filter
- dedic (41) Apply dedic filter
- signatur (41) Apply signatur filter
- דפוסי (40) Apply דפוסי filter
- gloss (38) Apply gloss filter
- כתבי (37) Apply כתבי filter
- מכתבים, (33) Apply מכתבים, filter
- מסמכים (33) Apply מסמכים filter
- document (33) Apply document filter
- letters, (33) Apply letters, filter
- וכתבי (29) Apply וכתבי filter
- חב (29) Apply חב filter
- חבד (29) Apply חבד filter
- חב"ד (29) Apply חב"ד filter
- chabad (29) Apply chabad filter
- עם (28) Apply עם filter
- שו (26) Apply שו filter
- יסוד (26) Apply יסוד filter
- ומוסר (26) Apply ומוסר filter
- וחידושי (26) Apply וחידושי filter
- הלכה (26) Apply הלכה filter
- שונים (26) Apply שונים filter
- שס (26) Apply שס filter
- שות (26) Apply שות filter
- ש"ס, (26) Apply ש"ס, filter
- שו"ת (26) Apply שו"ת filter
- classic (26) Apply classic filter
- ethic (26) Apply ethic filter
- halacha (26) Apply halacha filter
- miscellan (26) Apply miscellan filter
- novellea (26) Apply novellea filter
- novellea, (26) Apply novellea, filter
- responsa (26) Apply responsa filter
- earli (25) Apply earli filter
מציג 373 - 384 of 434
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,000
לא נמכר
"תעודת מסע" - תעודת פספורט (דרכון) משותפת לאדמו"ר רבי חיים מאיר הגר בעל "אמרי חיים" מויז'ניץ ולאשתו הרבנית מרת מרגלית.
דרכון ישראלי שהונפק בירושלים בשנת תשי"ב. בעמ' 4 מודבקות תמונות האדמו"ר והרבנית, עם חתימותיהם. בדרכון מופיעים פרטים ביוגרפיים ופרטי הנסיעות של האדמו"ר: אשרות כניסה, חותמות ורישומים ממדינות שונות.
האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, בעל ה"אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו וממלא מקומו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. לאחר השואה שב לגרוסוורדיין, משם עבר בשנת תש"ז לאנטוורפן ולתל-אביב. הקים את קרית ויז'ניץ בבני ברק ושיקם מחדש את חסידות ויז'ניץ ובנה את מוסדותיה. ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה. דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים". אשתו, הרבנית מרגלית היתה בתו של האדמו"ר רבי זאב טברסקי מרחמסטריווקא.
32 עמ'. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. תמונת האדמו"ר פגומה בחלקה. פינת הכריכה הקדמית של הדרכון נגזרה, כסימן לביטולו.
דרכון ישראלי שהונפק בירושלים בשנת תשי"ב. בעמ' 4 מודבקות תמונות האדמו"ר והרבנית, עם חתימותיהם. בדרכון מופיעים פרטים ביוגרפיים ופרטי הנסיעות של האדמו"ר: אשרות כניסה, חותמות ורישומים ממדינות שונות.
האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, בעל ה"אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו וממלא מקומו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. לאחר השואה שב לגרוסוורדיין, משם עבר בשנת תש"ז לאנטוורפן ולתל-אביב. הקים את קרית ויז'ניץ בבני ברק ושיקם מחדש את חסידות ויז'ניץ ובנה את מוסדותיה. ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה. דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים". אשתו, הרבנית מרגלית היתה בתו של האדמו"ר רבי זאב טברסקי מרחמסטריווקא.
32 עמ'. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. תמונת האדמו"ר פגומה בחלקה. פינת הכריכה הקדמית של הדרכון נגזרה, כסימן לביטולו.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, מסמכים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
תעודת פספורט (דרכון) של האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מוויז'ניץ בעל "ישועות משה".
הדרכון ניתן בחודש סיון תשכ"ט (1969), עם תוקף לחמש שנים, והוארך לאחר מכן לחמש שנים נוספות. בעמ' 3 מודבקת תמונת האדמו"ר ותחתיה חתימת ידו. בדרכון מופיעים פרטים ביוגרפיים וכן פרטי הנסיעות של האדמו"ר למדינות שונות: אשרות כניסה, חותמות ורישומים בכתב-יד.
האדמו"ר מוויז'ניץ רבי משה יהושע הגר בעל "ישועות משה" (תרע"ו-תשע"ב) בן האדמו"ר מוויז'ניץ רבי חיים מאיר הגר בעל ה"אמרי חיים". כבר בהיותו בחור שימש כרב בעיירה ווילחוביץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. עם עלותו נתמנה לראש ישיבת ויז'ניץ ובתפקיד זה סייע לאביו בביסוס והרחבת חסידות ויז'ניץ. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ב עלה על כסאו ובמשך כארבעים שנה הנהיג את העדה הגדולה של חסידי ויז'ניץ. נודע כמתמיד גדול שלא פסק פומיה מגירסא, וכאיש קדוש ועובד ה' מופלא. ל"טישים" שלו נהרו רבים שבאו להתחמם מאשו הבוערת וממתיקותו הוויז'ינצאית שסחפה ורוממה את הקהל. משנת תשמ"ט כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. משיחותיו וממכתביו נדפסו סדרת הספרים "ישועות משה", תשעה כרכים, ובהם אסופה משיעוריו על מסכת פסחים. בניו הם האדמו"רים רבי ישראל הגר שליט"א ורבי מנחם מנדל הגר שליט"א. חתניו הם האדמו"ר מסקווירא שליט"א, האדמו"ר מבעלז שליט"א, והאדמו"ר מהר"א מסאטמר שליט"א ורבי מנחם ארנסטר שליט"א ראש ישיבת וויזניץ.
34 עמ'. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות ביטול הדרכון במספר דפים. הכריכה הקדמית נגזרה בפינות, כסימן לביטול הדרכון.
הדרכון ניתן בחודש סיון תשכ"ט (1969), עם תוקף לחמש שנים, והוארך לאחר מכן לחמש שנים נוספות. בעמ' 3 מודבקת תמונת האדמו"ר ותחתיה חתימת ידו. בדרכון מופיעים פרטים ביוגרפיים וכן פרטי הנסיעות של האדמו"ר למדינות שונות: אשרות כניסה, חותמות ורישומים בכתב-יד.
האדמו"ר מוויז'ניץ רבי משה יהושע הגר בעל "ישועות משה" (תרע"ו-תשע"ב) בן האדמו"ר מוויז'ניץ רבי חיים מאיר הגר בעל ה"אמרי חיים". כבר בהיותו בחור שימש כרב בעיירה ווילחוביץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. עם עלותו נתמנה לראש ישיבת ויז'ניץ ובתפקיד זה סייע לאביו בביסוס והרחבת חסידות ויז'ניץ. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ב עלה על כסאו ובמשך כארבעים שנה הנהיג את העדה הגדולה של חסידי ויז'ניץ. נודע כמתמיד גדול שלא פסק פומיה מגירסא, וכאיש קדוש ועובד ה' מופלא. ל"טישים" שלו נהרו רבים שבאו להתחמם מאשו הבוערת וממתיקותו הוויז'ינצאית שסחפה ורוממה את הקהל. משנת תשמ"ט כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. משיחותיו וממכתביו נדפסו סדרת הספרים "ישועות משה", תשעה כרכים, ובהם אסופה משיעוריו על מסכת פסחים. בניו הם האדמו"רים רבי ישראל הגר שליט"א ורבי מנחם מנדל הגר שליט"א. חתניו הם האדמו"ר מסקווירא שליט"א, האדמו"ר מבעלז שליט"א, והאדמו"ר מהר"א מסאטמר שליט"א ורבי מנחם ארנסטר שליט"א ראש ישיבת וויזניץ.
34 עמ'. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות ביטול הדרכון במספר דפים. הכריכה הקדמית נגזרה בפינות, כסימן לביטול הדרכון.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, מסמכים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,000
לא נמכר
אוסף פריטים מבית המקובל רבי אשר זאב ורנר אב"ד טבריה:
• אוסף גדול של מכתבים, מסמכים, גלויות, תמונות ופריטי נייר, מארכיונו של רבי אשר זאב ורנר אב"ד טבריה ומשפחתו. טבריה, תש"א-תשי"ז (1957-1941).
האוסף כולל: 32 שטרות חוב של גמ"ח "עונג יום טוב", להלוואת כספים, שניהל הגרא"ז ורנר, בכתב-ידו של המלווה הגרא"ז ורנר. בשולי השטרות חתומים הלווים והערבים, ביניהם: האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים - בעל ה"נתיבות שלום" (3 חתימות); חמיו רבי אהרן יוסף לוריא - בעל "עבודת פנים", ועוד. בנוסף כולל האוסף מסמך של בית הדין בטבריה, בכתב-ידו ובחתימתו; קבלות ומכתבים שנשלחו אליו ואל אשתו הרבנית, מרבנים ואישי ציבור, ביניהם: רבי שמואל ברוך ורנר, ראב"ד תל-אביב, רבי יצחק גרשטנקורן - מייסד בני-ברק, רבי בנימין מינץ, ועוד; תמונות משפחתיות של בנו רבי משה ורנר (נפטר תש"ע), ושל גיסו האדמו"ר רבי מאיר הלברשטאם מטשאקאווא.
הגאון הצדיק רבי אשר זאב ורנר אב"ד טבריה (תרנ"ב-תשי"ח), תלמידו המובהק של רבי משה קליערס בעל "תורת הארץ". מצדיקי טבריה ומקובל מפורסם. הסתופף בצילם של זקני תלמידי האדמו"ר בעל ה"יסוד העבודה" מסלונים, וקיבל מהם מלא חפניו בעבודת ה'. בתקופת מלחמת העולם הראשונה שהה בארצות הברית, כיהן שם כרב בכמה ערים ועשה גדולות ונצורות לחיזוק היהדות שם. בשנת תרצ"ד חזר לטבריה בעקבות בקשת הרב
קליערס וזמן קצר לאחר מכן מונה לרבה האשכנזי של טבריה. עסק מגיל צעיר בתורת הקבלה והחסידות בעומק העיון, והיה בקי עצום בכתבי האר"י והרש"ש, וחידש בהם נתיבים משלו. את עיקרי חידושיו בהלכה, קבלה ודרוש סיכם בספריו "טעם זקנים" (ירושלים תשט"ו) ו"בנערינו ובזקנינו" (ירושלים תשי"ז). רוב תשובותיו בהלכה נדפסו בספר תולדותיו "מאד נעלה" (ירושלים תשע"ג).
הגרא"ז ורנר נתפרסם כעמוד החסד והצדקה שבדורו. ביתו היה כביתו של אברהם אבינו, פתוח לכל קבצן ונדכא ומר נפש, ומעולם לא פסקו אורחים מביתו שאכלו וישנו שם כאילו היה זה ביתם. כבר בשהותו בארה"ב עסק בגיוס כספים להצלת הישוב היהודי בטבריה (שעמד בפני כליה במלחמת העולם הראשונה). בימי שבתו בטבריה ניהל מספר גמ"חים גדולים, בסיועם של נדבנים מארה"ב. בגמ"חים אלה נעזרו אנשים מכל רחבי הארץ. לפנינו מסמכים המתעדים מקצת מפעילותו הענפה בתחום זה. במסמכים אלו ניתן לראות כמה גבוהים היו הסכומים אותם היה מלוה בשנות התש"י הראשונות, ימי תקופת הצנע.
• מנורת חנוכה שהייתה שייכת למקובל רבי אשר זאב ורנר אב"ד טבריה. בה הדליק בשנתיים האחרונות לחייו, בחנוכה תשי"ז ותשי"ח.
מנורת חנוכה זקופה גדולת ממדים - מעוטרת בשריגי גפן, בלוחות הברית, באריות ובמגן דוד. ורשה, [ראשית המאה ה-20 בקירוב].
סגסוגת נחושת יצוקה ומוטבעת, מצופה כסף; הפמוט חתום "Warszawa. Galw Zybert".
עשויה פמוט ועליו מורכב חלקה עליון של המנורה - קנה מרכזי, שמונה קנים ושמש. הפמוט והבזיכים מעוטרים בעמודים אדריכליים, בשרשרות פרחים, בעלי גפן ובאשכולות. קני המנורה עשויים כשריגי גפן נושאים עלים ואשכולות. בראש הקנה המרכזי נתון כדור ועליו ניצב צמד אריות הרלדיים התומכים בלוחות הברית שבראשם מתנוסס מגן דוד. השמש נשלף.
97 פריטי נייר (מתוכם 33 מסמכים בכתב-ידו של הרב ורנר, אחד מהם עם חתימתו) + 3 תצלומים. גודל משתנה. מצב כללי טוב. מנורת חנוכה - גובה: 73 ס"מ בקירוב. רוחב: 44 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כיפופים. ציפוי הכסף חסר בחלקים נרחבים בפמוט ובקנים.
• אוסף גדול של מכתבים, מסמכים, גלויות, תמונות ופריטי נייר, מארכיונו של רבי אשר זאב ורנר אב"ד טבריה ומשפחתו. טבריה, תש"א-תשי"ז (1957-1941).
האוסף כולל: 32 שטרות חוב של גמ"ח "עונג יום טוב", להלוואת כספים, שניהל הגרא"ז ורנר, בכתב-ידו של המלווה הגרא"ז ורנר. בשולי השטרות חתומים הלווים והערבים, ביניהם: האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים - בעל ה"נתיבות שלום" (3 חתימות); חמיו רבי אהרן יוסף לוריא - בעל "עבודת פנים", ועוד. בנוסף כולל האוסף מסמך של בית הדין בטבריה, בכתב-ידו ובחתימתו; קבלות ומכתבים שנשלחו אליו ואל אשתו הרבנית, מרבנים ואישי ציבור, ביניהם: רבי שמואל ברוך ורנר, ראב"ד תל-אביב, רבי יצחק גרשטנקורן - מייסד בני-ברק, רבי בנימין מינץ, ועוד; תמונות משפחתיות של בנו רבי משה ורנר (נפטר תש"ע), ושל גיסו האדמו"ר רבי מאיר הלברשטאם מטשאקאווא.
הגאון הצדיק רבי אשר זאב ורנר אב"ד טבריה (תרנ"ב-תשי"ח), תלמידו המובהק של רבי משה קליערס בעל "תורת הארץ". מצדיקי טבריה ומקובל מפורסם. הסתופף בצילם של זקני תלמידי האדמו"ר בעל ה"יסוד העבודה" מסלונים, וקיבל מהם מלא חפניו בעבודת ה'. בתקופת מלחמת העולם הראשונה שהה בארצות הברית, כיהן שם כרב בכמה ערים ועשה גדולות ונצורות לחיזוק היהדות שם. בשנת תרצ"ד חזר לטבריה בעקבות בקשת הרב
קליערס וזמן קצר לאחר מכן מונה לרבה האשכנזי של טבריה. עסק מגיל צעיר בתורת הקבלה והחסידות בעומק העיון, והיה בקי עצום בכתבי האר"י והרש"ש, וחידש בהם נתיבים משלו. את עיקרי חידושיו בהלכה, קבלה ודרוש סיכם בספריו "טעם זקנים" (ירושלים תשט"ו) ו"בנערינו ובזקנינו" (ירושלים תשי"ז). רוב תשובותיו בהלכה נדפסו בספר תולדותיו "מאד נעלה" (ירושלים תשע"ג).
הגרא"ז ורנר נתפרסם כעמוד החסד והצדקה שבדורו. ביתו היה כביתו של אברהם אבינו, פתוח לכל קבצן ונדכא ומר נפש, ומעולם לא פסקו אורחים מביתו שאכלו וישנו שם כאילו היה זה ביתם. כבר בשהותו בארה"ב עסק בגיוס כספים להצלת הישוב היהודי בטבריה (שעמד בפני כליה במלחמת העולם הראשונה). בימי שבתו בטבריה ניהל מספר גמ"חים גדולים, בסיועם של נדבנים מארה"ב. בגמ"חים אלה נעזרו אנשים מכל רחבי הארץ. לפנינו מסמכים המתעדים מקצת מפעילותו הענפה בתחום זה. במסמכים אלו ניתן לראות כמה גבוהים היו הסכומים אותם היה מלוה בשנות התש"י הראשונות, ימי תקופת הצנע.
• מנורת חנוכה שהייתה שייכת למקובל רבי אשר זאב ורנר אב"ד טבריה. בה הדליק בשנתיים האחרונות לחייו, בחנוכה תשי"ז ותשי"ח.
מנורת חנוכה זקופה גדולת ממדים - מעוטרת בשריגי גפן, בלוחות הברית, באריות ובמגן דוד. ורשה, [ראשית המאה ה-20 בקירוב].
סגסוגת נחושת יצוקה ומוטבעת, מצופה כסף; הפמוט חתום "Warszawa. Galw Zybert".
עשויה פמוט ועליו מורכב חלקה עליון של המנורה - קנה מרכזי, שמונה קנים ושמש. הפמוט והבזיכים מעוטרים בעמודים אדריכליים, בשרשרות פרחים, בעלי גפן ובאשכולות. קני המנורה עשויים כשריגי גפן נושאים עלים ואשכולות. בראש הקנה המרכזי נתון כדור ועליו ניצב צמד אריות הרלדיים התומכים בלוחות הברית שבראשם מתנוסס מגן דוד. השמש נשלף.
97 פריטי נייר (מתוכם 33 מסמכים בכתב-ידו של הרב ורנר, אחד מהם עם חתימתו) + 3 תצלומים. גודל משתנה. מצב כללי טוב. מנורת חנוכה - גובה: 73 ס"מ בקירוב. רוחב: 44 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כיפופים. ציפוי הכסף חסר בחלקים נרחבים בפמוט ובקנים.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, מסמכים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
העתק שאלה בהלכות ירושה, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון, בעל "צמח צדק" מליובאוויטש, בכתב-ידו של רבי משולם זלמן ניימרק אב"ד סטרדוב. [לאחר ניסן תרכ"ו 1866].
בראש העמוד נכתב: "העתק ל'[שון] אדמו"ר נ"ע".
שאלה אישית בעניני ירושתו של ה"צמח צדק", בה כותב האדמו"ר: "גודל בקשתי מכבוד רומע"ל [=רום מעלתו], למחול ולעיין בשאלה שנצרכת לי למעשה, וקשה עלי לסמוך עלי בעצמי ולחתוך את הדין... אני זקן ובא בימים, השי"ת ברוב חסדיו יאריך ימי, ורוצה אני ליתן לאחד מבניי מתנה. דהיינו, מה שיש לי איזו חוב א'[חד] על איש בטוח שמחוייב לסלק לי... איזה מאות רו"כ [=רובל כסף] לשנה... אני רוצה ליתן מתנת חוב זה לא'[חד] מבניי דוקא, מטעם הכמוס עמדי. והגם דלכאורה גם כל בניי שי'[חיו] יקיימו צווי זה, אך למיחש מיבעי כו'. ע"כ [=על כן] רצוני לעשות איזה חיזוק לזה בהצווי, שלא יוכלו כלל בשו"א [=בשום אופן] לעבור על צווי הזה...". בהמשך השאלה כותב ה"צמח צדק" בקצרה ראשי פרקים ומראי מקומות שמהם נראה שישנה אפשרות הלכתית להעביר זכות של גביית חוב רק לאחד מבניו. [הבן המדובר הוא כפי הנראה האדמו"ר מהר"ש מליובאוויטש, ראה על פרשה זו בהרחבה במאמרו של הרב יהושע מונדשיין ז"ל, שבועון "כפר חב"ד", גליון 1041, י"א ניסן תשס"ג, עמ' 38 ואילך].
האדמו"ר ה"צמח צדק" (תקמ"ט-תרכ"ו) נחלש בשנותיו האחרונות, ובשנים תר"כ-תרכ"ו המעיט בכתיבה, ונדירים מאד כתבי-ידו [והעתקות מדבריו שבכתב] משנים אלו (מבית הגנזים, עמ' רלח).
מעתיק השאלה רבי משולם זלמן ניימרק אב"ד הורקי, סטרדוב, ויטבסק ונעוויל (נפטר תרנ"ג), מגדולי רבני חב"ד. "היה חביב מאד בעיני הצמח צדק זצלה"ה" (הקדמת אשל אברהם, זרעים). ראה אודותיו פריט 379. יתכן והשאלה נשלחה מאת ה"צמח צדק" אל רבי משולם זלמן, גם יתכן שה"צמח צדק" שלח העתק מהשאלה לכמה מרבני חב"ד [ראה להלן שהשאלה הנ"ל נשלחה גם אל רבי מאיר ב"ר פרץ חן].
[2] דף (3 עמ' כתובים). 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. כתמי דיו. סימני קיפול.
תגלית! השאלה שלפנינו נדפסה לראשונה (בכמה שיבושי העתקה) בספר שו"ת "אבני חן" (ברוקלין, תשע"ג), עם תשובת רבי מאיר [ב"ר פרץ] חן, שהעתיק בתשובתו את לשון השואל (עמ' קנה-קסד). המו"ל של ספר "אבני חן" טעה וייחס בטעות את השאלה לאחד מרבני באבינוביץ. כעת נחשף לראשונה ששאלה זו נשאלה על ידי האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש בערוב ימיו [הסיבה לטעות המו"ל, שחשב כי מדובר באחד מרבני באבינוביץ, היא שבהעתק שלפניו הופיעה תוספת משפט בסוף המכתב, בו כתב ה"צמח צדק": "ובקשתי להשיב לי על זה בהקדם... ע"י פאצט [=דואר] לבאבינאוויץ על אדרעס [=כתובת] שלי...", וזאת משום שהעיירה ליובאוויטש הייתה עיירה קטנה ביותר שלא היה לה סניף דואר משלה, וכל הדואר הנשלח אליה התקבל לסניף הדואר הקרוב בעיירה באבינוביץ הסמוכה לליובאוויטש - ראה על כך באגרות הצ"צ מהדורת תשע"ג עמ' ריג בהערה בשולי הגליון, ובעמ' ריט].
בראש העמוד נכתב: "העתק ל'[שון] אדמו"ר נ"ע".
שאלה אישית בעניני ירושתו של ה"צמח צדק", בה כותב האדמו"ר: "גודל בקשתי מכבוד רומע"ל [=רום מעלתו], למחול ולעיין בשאלה שנצרכת לי למעשה, וקשה עלי לסמוך עלי בעצמי ולחתוך את הדין... אני זקן ובא בימים, השי"ת ברוב חסדיו יאריך ימי, ורוצה אני ליתן לאחד מבניי מתנה. דהיינו, מה שיש לי איזו חוב א'[חד] על איש בטוח שמחוייב לסלק לי... איזה מאות רו"כ [=רובל כסף] לשנה... אני רוצה ליתן מתנת חוב זה לא'[חד] מבניי דוקא, מטעם הכמוס עמדי. והגם דלכאורה גם כל בניי שי'[חיו] יקיימו צווי זה, אך למיחש מיבעי כו'. ע"כ [=על כן] רצוני לעשות איזה חיזוק לזה בהצווי, שלא יוכלו כלל בשו"א [=בשום אופן] לעבור על צווי הזה...". בהמשך השאלה כותב ה"צמח צדק" בקצרה ראשי פרקים ומראי מקומות שמהם נראה שישנה אפשרות הלכתית להעביר זכות של גביית חוב רק לאחד מבניו. [הבן המדובר הוא כפי הנראה האדמו"ר מהר"ש מליובאוויטש, ראה על פרשה זו בהרחבה במאמרו של הרב יהושע מונדשיין ז"ל, שבועון "כפר חב"ד", גליון 1041, י"א ניסן תשס"ג, עמ' 38 ואילך].
האדמו"ר ה"צמח צדק" (תקמ"ט-תרכ"ו) נחלש בשנותיו האחרונות, ובשנים תר"כ-תרכ"ו המעיט בכתיבה, ונדירים מאד כתבי-ידו [והעתקות מדבריו שבכתב] משנים אלו (מבית הגנזים, עמ' רלח).
מעתיק השאלה רבי משולם זלמן ניימרק אב"ד הורקי, סטרדוב, ויטבסק ונעוויל (נפטר תרנ"ג), מגדולי רבני חב"ד. "היה חביב מאד בעיני הצמח צדק זצלה"ה" (הקדמת אשל אברהם, זרעים). ראה אודותיו פריט 379. יתכן והשאלה נשלחה מאת ה"צמח צדק" אל רבי משולם זלמן, גם יתכן שה"צמח צדק" שלח העתק מהשאלה לכמה מרבני חב"ד [ראה להלן שהשאלה הנ"ל נשלחה גם אל רבי מאיר ב"ר פרץ חן].
[2] דף (3 עמ' כתובים). 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. כתמי דיו. סימני קיפול.
תגלית! השאלה שלפנינו נדפסה לראשונה (בכמה שיבושי העתקה) בספר שו"ת "אבני חן" (ברוקלין, תשע"ג), עם תשובת רבי מאיר [ב"ר פרץ] חן, שהעתיק בתשובתו את לשון השואל (עמ' קנה-קסד). המו"ל של ספר "אבני חן" טעה וייחס בטעות את השאלה לאחד מרבני באבינוביץ. כעת נחשף לראשונה ששאלה זו נשאלה על ידי האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש בערוב ימיו [הסיבה לטעות המו"ל, שחשב כי מדובר באחד מרבני באבינוביץ, היא שבהעתק שלפניו הופיעה תוספת משפט בסוף המכתב, בו כתב ה"צמח צדק": "ובקשתי להשיב לי על זה בהקדם... ע"י פאצט [=דואר] לבאבינאוויץ על אדרעס [=כתובת] שלי...", וזאת משום שהעיירה ליובאוויטש הייתה עיירה קטנה ביותר שלא היה לה סניף דואר משלה, וכל הדואר הנשלח אליה התקבל לסניף הדואר הקרוב בעיירה באבינוביץ הסמוכה לליובאוויטש - ראה על כך באגרות הצ"צ מהדורת תשע"ג עמ' ריג בהערה בשולי הגליון, ובעמ' ריט].
קטגוריה
חסידות חב"ד - מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
מכתב תשובה הלכתית בהלכות בניית בית הכנסת, ושינוי מקדושת בית הכנסת לחולין, בכתב-ידו של רבי משולם זלמן ניימרק, נשלח אל האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש [הרש"ב]. [נכתב, כפי הנראה, בין השנים תרמ"ד-תרמ"ט 1889-1884].
ממכתב התשובה שלפנינו ישנם שני העתקים. האחד כולו בכתב-ידו של רבי משולם זלמן, והשני חלקו בכתיבת-יד סופר, וחלקו בכתב-ידו של רמ"ז. בין ההעתקות ישנם הבדלי נוסח. לפנינו טיוטות של המכתב שנשלח, או העתק שהעתיק רבי משולם זלמן לעצמו.
המכתב נכתב כתשובה על שאלה מורכבת ששלח האדמו"ר הרש"ב בהלכות הקשורות לקדושת בית כנסת. [מכתב השאלה של האדמו"ר הרש"ב נדפס באגרותיו, כרך ה, עמ' קצט ואילך, ובשו"ת "תורת שלום", עמ' כה ואילך].
במכתבו מעיד רבי משולם זלמן על "מעשה רב" שראה אצל אביו של הרש"ב, האדמו"ר מהר"ש, כיצד החמיר בהלכות אלו, כאשר לאחר השריפה בליובאוויטש בנה מחדש את ביתו ואת בית המדרש: "אוכל להעיד להם מה ששמעתי מפורש מפ"ק של רבינו כ"ק אביהם הר"ש נ"ע [=הרב רבי שמואל נשמתו עדן], בהיותי אצלו פעם ראשון אחר בנין ביתו דכעת. והראני הח"ק [=החדר קטן] שהי' פתוח לחדר הארוך שאחר הסוכה... וא"ל [=ואמר לי] הלא תדע למה הגבלתי הח"ק [=החדר קטן] הזה. כי במקומו הלז הי' מקצת מן הזאל [=הבית מדרש] הנשרף שהי' בחצר אאמו"ר נ"ע [האדמו"ר ה"צמח צדק"], ולא רציתי לערבו בביתי, ויחדתיו לדבר שבקדושה לכתוב שם דברי א"ח [=דברי אלוקים חיים - מאמרי חסידות] וכדומה..." [השטח שעליו בנה האדמו"ר מהר"ש את ביתו בליובאוויטש, היה בחלקו הקטן חופף עם שטח שעליו היה בעבר בנוי בית הכנסת של ה"צמח צדק" שנשרף. כשבנה מהר"ש את ביתו הפרטי, ייחד את אחד החדרים, שנבנה על אותו מקום של ביהכנ"ס, ללימוד תורה ולכתיבת דברי תורתו, ולא לשימוש ביתי, כך שיהיה מעין בית מדרש].
הגאון החסיד רבי חיים משולם זלמן ניימרק (נפטר בתרנ"ג), מגדולי רבני חב"ד, ותלמיד חביב של האדמו"רים ה"צמח צדק" ובנו מהר"ש מליובאוויטש. מהרבנים המפורסמים והחשובים ביותר של חסידות חב"ד בדורו. כיהן ברבנות בערי ועיירות חב"ד המפורסמות: הורקי (תרי"ז-תרכ"ז), סטרדוב (תרכ"ז-תרמ"ו), ויטבסק (תרמ"ו-תרמ"ח) ונעויל (תרמ"ח-תרנ"ג). על גאונותו בתורת הנגלה והנסתר כתב אודותיו האדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט, שהוא "מ"ץ מפורסם הן בהוראה והן בידיעת דא"ח [חסידות]". ראה אודותיו להלן פריט מס' 379.
[2] דפים כפולים (6 עמ' כתובים). הראשון: 21 ס"מ. השני: 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
כפי הנראה, המכתב שלפנינו לא נדפס.
ממכתב התשובה שלפנינו ישנם שני העתקים. האחד כולו בכתב-ידו של רבי משולם זלמן, והשני חלקו בכתיבת-יד סופר, וחלקו בכתב-ידו של רמ"ז. בין ההעתקות ישנם הבדלי נוסח. לפנינו טיוטות של המכתב שנשלח, או העתק שהעתיק רבי משולם זלמן לעצמו.
המכתב נכתב כתשובה על שאלה מורכבת ששלח האדמו"ר הרש"ב בהלכות הקשורות לקדושת בית כנסת. [מכתב השאלה של האדמו"ר הרש"ב נדפס באגרותיו, כרך ה, עמ' קצט ואילך, ובשו"ת "תורת שלום", עמ' כה ואילך].
במכתבו מעיד רבי משולם זלמן על "מעשה רב" שראה אצל אביו של הרש"ב, האדמו"ר מהר"ש, כיצד החמיר בהלכות אלו, כאשר לאחר השריפה בליובאוויטש בנה מחדש את ביתו ואת בית המדרש: "אוכל להעיד להם מה ששמעתי מפורש מפ"ק של רבינו כ"ק אביהם הר"ש נ"ע [=הרב רבי שמואל נשמתו עדן], בהיותי אצלו פעם ראשון אחר בנין ביתו דכעת. והראני הח"ק [=החדר קטן] שהי' פתוח לחדר הארוך שאחר הסוכה... וא"ל [=ואמר לי] הלא תדע למה הגבלתי הח"ק [=החדר קטן] הזה. כי במקומו הלז הי' מקצת מן הזאל [=הבית מדרש] הנשרף שהי' בחצר אאמו"ר נ"ע [האדמו"ר ה"צמח צדק"], ולא רציתי לערבו בביתי, ויחדתיו לדבר שבקדושה לכתוב שם דברי א"ח [=דברי אלוקים חיים - מאמרי חסידות] וכדומה..." [השטח שעליו בנה האדמו"ר מהר"ש את ביתו בליובאוויטש, היה בחלקו הקטן חופף עם שטח שעליו היה בעבר בנוי בית הכנסת של ה"צמח צדק" שנשרף. כשבנה מהר"ש את ביתו הפרטי, ייחד את אחד החדרים, שנבנה על אותו מקום של ביהכנ"ס, ללימוד תורה ולכתיבת דברי תורתו, ולא לשימוש ביתי, כך שיהיה מעין בית מדרש].
הגאון החסיד רבי חיים משולם זלמן ניימרק (נפטר בתרנ"ג), מגדולי רבני חב"ד, ותלמיד חביב של האדמו"רים ה"צמח צדק" ובנו מהר"ש מליובאוויטש. מהרבנים המפורסמים והחשובים ביותר של חסידות חב"ד בדורו. כיהן ברבנות בערי ועיירות חב"ד המפורסמות: הורקי (תרי"ז-תרכ"ז), סטרדוב (תרכ"ז-תרמ"ו), ויטבסק (תרמ"ו-תרמ"ח) ונעויל (תרמ"ח-תרנ"ג). על גאונותו בתורת הנגלה והנסתר כתב אודותיו האדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט, שהוא "מ"ץ מפורסם הן בהוראה והן בידיעת דא"ח [חסידות]". ראה אודותיו להלן פריט מס' 379.
[2] דפים כפולים (6 עמ' כתובים). הראשון: 21 ס"מ. השני: 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
כפי הנראה, המכתב שלפנינו לא נדפס.
קטגוריה
חסידות חב"ד - מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $575
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של רבי משולם זלמן ניימרק, אל האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש [הרש"ב]. [נעוויל, ניסן תרמ"ט 1889].
במכתב שלפנינו מפציר ומבקש רבי משולם זלמן מידידו האדמו"ר הרש"ב, שיסכים לקבל על עצמו את עול הנשיאות, לשבת על כס האדמו"רות, ולהנהיג את חסידי ליובאוויטש שנשארו כצאן אשר אין להם רועה מאז פטירת אביו האדמו"ר מהר"ש מליובאוויטש בשנת תרמ"ג.
במכתבו כותב רמ"ז ומתרה ומזרז את ידידו הרש"ב, שלא יפקיר את החסידים ואת תורת החסידות: "אהה ה' אלוקי', הכלה אתה עושה ח"ו, ואי'[ה] הבטחת כי לא תשכח כו', ואי'[ה] יגיעת הבעש"ט ותלמידיו רבותינו הק'[דושים] זה מאה שנה. האם נתייאש ח"ו לומר אבדה תקותינו ח"ו, וכמה הזהיר בתניא על זה היאוש שלא מדעת תורה"ק [=תורתינו הקדושה]... ותובעים ממנו מעט מס"נ [=מסירות נפש] להתעורר בזה... ידידם אמת, ח"מ זלמן נא"מ".
אדמו"ר הרש"ב (תרכ"א-תר"פ 1860-1920), היה כבן עשרים ואחד בלבד כשהתייתם מאביו מהר"ש בשנת תרמ"ג. במשך יותר מעשר שנים (עד שנת תרנ"ד) הרש"ב לא כיהן רשמית כאדמו"ר וכמנהיג לחסידי חב"ד-ליובאוויטש. על רקע זה, כתב לו רבי משולם זלמן את מכתבו שלפנינו, בחודש ניסן תרמ"ט. בסופו של דבר קיבל על עצמו האדמו"ר הרש"ב את הנהגת חסידות חב"ד בשלבים ובהדרגה, בשנים תר"נ-תרנ"ד.
בתחילת המכתב שלפנינו כותב רמ"ז: "בהיותי במחנם בקיץ העבר הכרתי וראיתי היטב כמה קשה ישיבת כ"ת [=כבוד תורתו] בביתו מכמה מניעות הסובבים דרכו... תלוי בזה הריסת מצב אנ"ש...". בסוף המכתב הוא מציע לו לעקור מליובאוויטש ולהעביר את דירתו לאחת העיירות הסמוכות לה, כמו רודניא או ליאזנא [תכנית שלא מומשה]. כפי הנראה, הדברים נכתבו על רקע המתיחות שהייתה בליובאוויטש עם אחיו הבכור רבי זלמן אהרן [הרז"א], שתקופה קצרה כיהן כאדמו"ר, עד שראה את עצמו כלא מתאים והתפטר מן האדמו"רות (ספר ויטבסק, תל-אביב תשי"ז, עמ' 140, 304-302).
הגאון החסיד רבי חיים משולם זלמן ניימרק (נפטר בתרנ"ג), מגדולי רבני חב"ד, ותלמיד חביב של האדמו"רים ה"צמח צדק" ובנו מהר"ש מליובאוויטש. מהרבנים המפורסמים והחשובים ביותר של חסידות חב"ד בדורו. כיהן ברבנות בערי ועיירות חב"ד המפורסמות: הורקי (תרי"ז-תרכ"ז), סטרדוב (תרכ"ז-תרמ"ו), ויטבסק (תרמ"ו-תרמ"ח) ונעויל (תרמ"ח-תרנ"ג). על גאונותו בתורת הנגלה והנסתר כתב אודותיו האדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט, שהוא "מ"ץ מפורסם הן בהוראה והן בידיעת דא"ח [חסידות]". ראה אודותיו פריט הבא.
[1] דף. 13.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
המכתב נדפס בקובץ "יגדיל תורה" (ניו יורק תשמ"ב), שנה ו, עמ' לח-לט.
במכתב שלפנינו מפציר ומבקש רבי משולם זלמן מידידו האדמו"ר הרש"ב, שיסכים לקבל על עצמו את עול הנשיאות, לשבת על כס האדמו"רות, ולהנהיג את חסידי ליובאוויטש שנשארו כצאן אשר אין להם רועה מאז פטירת אביו האדמו"ר מהר"ש מליובאוויטש בשנת תרמ"ג.
במכתבו כותב רמ"ז ומתרה ומזרז את ידידו הרש"ב, שלא יפקיר את החסידים ואת תורת החסידות: "אהה ה' אלוקי', הכלה אתה עושה ח"ו, ואי'[ה] הבטחת כי לא תשכח כו', ואי'[ה] יגיעת הבעש"ט ותלמידיו רבותינו הק'[דושים] זה מאה שנה. האם נתייאש ח"ו לומר אבדה תקותינו ח"ו, וכמה הזהיר בתניא על זה היאוש שלא מדעת תורה"ק [=תורתינו הקדושה]... ותובעים ממנו מעט מס"נ [=מסירות נפש] להתעורר בזה... ידידם אמת, ח"מ זלמן נא"מ".
אדמו"ר הרש"ב (תרכ"א-תר"פ 1860-1920), היה כבן עשרים ואחד בלבד כשהתייתם מאביו מהר"ש בשנת תרמ"ג. במשך יותר מעשר שנים (עד שנת תרנ"ד) הרש"ב לא כיהן רשמית כאדמו"ר וכמנהיג לחסידי חב"ד-ליובאוויטש. על רקע זה, כתב לו רבי משולם זלמן את מכתבו שלפנינו, בחודש ניסן תרמ"ט. בסופו של דבר קיבל על עצמו האדמו"ר הרש"ב את הנהגת חסידות חב"ד בשלבים ובהדרגה, בשנים תר"נ-תרנ"ד.
בתחילת המכתב שלפנינו כותב רמ"ז: "בהיותי במחנם בקיץ העבר הכרתי וראיתי היטב כמה קשה ישיבת כ"ת [=כבוד תורתו] בביתו מכמה מניעות הסובבים דרכו... תלוי בזה הריסת מצב אנ"ש...". בסוף המכתב הוא מציע לו לעקור מליובאוויטש ולהעביר את דירתו לאחת העיירות הסמוכות לה, כמו רודניא או ליאזנא [תכנית שלא מומשה]. כפי הנראה, הדברים נכתבו על רקע המתיחות שהייתה בליובאוויטש עם אחיו הבכור רבי זלמן אהרן [הרז"א], שתקופה קצרה כיהן כאדמו"ר, עד שראה את עצמו כלא מתאים והתפטר מן האדמו"רות (ספר ויטבסק, תל-אביב תשי"ז, עמ' 140, 304-302).
הגאון החסיד רבי חיים משולם זלמן ניימרק (נפטר בתרנ"ג), מגדולי רבני חב"ד, ותלמיד חביב של האדמו"רים ה"צמח צדק" ובנו מהר"ש מליובאוויטש. מהרבנים המפורסמים והחשובים ביותר של חסידות חב"ד בדורו. כיהן ברבנות בערי ועיירות חב"ד המפורסמות: הורקי (תרי"ז-תרכ"ז), סטרדוב (תרכ"ז-תרמ"ו), ויטבסק (תרמ"ו-תרמ"ח) ונעויל (תרמ"ח-תרנ"ג). על גאונותו בתורת הנגלה והנסתר כתב אודותיו האדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט, שהוא "מ"ץ מפורסם הן בהוראה והן בידיעת דא"ח [חסידות]". ראה אודותיו פריט הבא.
[1] דף. 13.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
המכתב נדפס בקובץ "יגדיל תורה" (ניו יורק תשמ"ב), שנה ו, עמ' לח-לט.
קטגוריה
חסידות חב"ד - מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
עשרים וארבעה מכתבים וכתבי-יד מארכיונו של רבי משולם זלמן ניימרק אב"ד הורקי, סטרדוב, ויטבסק ונעוויל. כתבי יד של תשובות וקונטרסים בהלכה שכתב רבי משולם זלמן ומכתבי שו"ת שקיבל מרבנים אחרים, כתבי הכתרה לרבנות ומכתבים משפחתיים. הורקי, סטרדוב, ויטבסק, נעויל, פאצעפ, שומיאץ, חטומסק (Horki, Starodub, Vitebsk, Nevel, Pochep, Shumyachi, Khotsimsk - בלרוס). שנות התר"י-תר"נ.
הארכיון כולל: כתבי רבנות חתומים; כתבי-יד וקונטרסים בהלכה שכתב רבי משולם זלמן; העתקי תשובותיו ששמר לעצמו, חלקם בכתב-ידו, וחלקם בכתיבת-יד סופר; מכתבים ותשובות שנשלחו אליו מרבנים אחרים; מכתבים משפחתיים ושטרות "תנאים" לאירוסי בניו; ועוד. בארכיון זה נשמר מידע רב אודות ערי ועיירות רוסיה הלבנה שהיו ב"תחום המושב", ופרשיות הלכתיות שנדונו בהן; ידיעות מעניינות על התנהלות הקהילות הקטנות ברוסיה הלבנה, בהן כיהנו יחדיו שני רבנים, אחד לקהילת החסידים (ה"ספרדים") ואחד לקהילת המתנגדים (ה"אשכנזים"); מידע מפורט על רבנותו של הרב ניימרק ומשפחתו.
כפי הנראה, תכולת הארכיון לא נדפסה.
הארכיון כולל בין היתר: כתבי הכתרה של הרב ניימרק לרבנות סטרדוב ורבנות וויטבסק (עם חתימות נכבדי הקהילות); מכתבים וכתבי-יד עם פולמוס הלכתי על קולות בהלכות טריפות של שוחטי וויטבסק (כולל מכתב לרבי יצחק אלחנן ספקטור בנושא); דרשה בכתב-ידו של הרב ניימרק ליום הולדתה של קיסרית רוסיה; קונטרסים הלכתיים מאת הרב ניימרק בעניין "היתר מאה רבנים" (בתוך הדברים מוזכר האדמו"ר מהר"ש מליובאוויטש שהורה לו לדון בשאלה זו); תשובות ובירורים הלכתיים בעניינים שונים (הלכות גיטין, טהרה, טריפות); דפים וקונטרסים עם בירורים הלכתיים שונים, כולל פולמוסים עם רבי הלל טרייזון המו"ץ של קהילת ה"מתנגדים" בסטרדוב (הצצה נדירה ליחסים המורכבים של הרבנים החב"דים והמתנגדים באותה תקופה); מכתבים שקיבל הרב ניימרק ממקומות שונים, מרבנים ומאנשים שביקשו את הכרעתו במחלוקות ועניינים הלכתיים; ועוד. פירוט נרחב של המכתבים והמסמכים - יישלח לכל דורש.
הגאון החסיד רבי חיים משולם זלמן ניימרק (נפטר בתרנ"ג), מגדולי רבני חב"ד, ותלמיד חביב של האדמו"רים ה"צמח צדק" ובנו מהר"ש מליובאוויטש. כיהן ברבנות בערי ועיירות חב"ד המפורסמות: הורקי (תרי"ז-תרכ"ז), סטרדוב (תרכ"ז-תרמ"ו), ויטבסק (תרמ"ו-תרמ"ח) ונעויל (תרמ"ח-תרנ"ג). הגאון רבי אלעזר משה הורוביץ אב"ד פינסק העיד עליו שיש לו "לב נבון ושכל ישר לאמיתתה של תורה...". האדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט כתב אודותיו שהנו "מ"ץ מפורסם הן בהוראה והן בידיעת דא"ח [חסידות]". רבי משולם זלמן היה מהרבנים המפורסמים והחשובים ביותר של חסידות חב"ד בדורו. יחד עם גאונותו בתורת הנגלה והנסתר, הוא היה עובד ה' מופלא, בעל רגש כביר, ובעל חסד גדול שרוב משכורתו מהרבנות הלכה לכלכלת קרוביו העניים ונישואי בנותיהם.
בשנות רבנותו בסטרדוב עסק רבות בסיוע לבחורי ישראל להינצל מגזירת הגיוס לצבא הרוסי. עקב הלשנה על עניין זה, הוא נחקר והוחזק במעצר כשנתיים וחצי, יחד עם שמונים איש מיהודי סטרדוב, מחורף תרמ"א עד תשרי תרמ"ד. השנים בהן הוחזק במעצר היו קודש לתורה ולתפלה בדבקות גדולה, וכל ימיו התרפק בערגה על שנים מרוממות אלו בהן יכל לעסוק בתורה מבלי שיפריעוהו טרדות הרבנות. נכדו הרב אברהם יעקב ניימרק, מרבני תל-אביב, מספר, ששכנו למעצר היה שודד ורוצח מפורסם שרצח עשרות אנשים, "וזה הרוצח היה מתמוגג בדמעות כשהיה שומע צלילים מאא"ז בשעת תפלתו ודביקותו, כי דרך עבודתו בקודש עבודה שבלב היתה נפלאה" (מתוך הקדמתו לספר "אשל אברהם", זרעים). כל פרטי פרשת ההלשנה, ימי שבתו במאסר, וזיכויו המפתיע במשפט, נכתבו בצורה ספרותית על ידי הסופר ד"ר פישל שניאורסון בספרו "כוחה של סנגוריה" (תל-אביב תשכ"ז).
24 פריטים הכוללים כ-74 עמ' כתובים [על כ-35 דפי נייר, חלקם דפים כפולים]. גודל ומצב משתנים.
הארכיון כולל: כתבי רבנות חתומים; כתבי-יד וקונטרסים בהלכה שכתב רבי משולם זלמן; העתקי תשובותיו ששמר לעצמו, חלקם בכתב-ידו, וחלקם בכתיבת-יד סופר; מכתבים ותשובות שנשלחו אליו מרבנים אחרים; מכתבים משפחתיים ושטרות "תנאים" לאירוסי בניו; ועוד. בארכיון זה נשמר מידע רב אודות ערי ועיירות רוסיה הלבנה שהיו ב"תחום המושב", ופרשיות הלכתיות שנדונו בהן; ידיעות מעניינות על התנהלות הקהילות הקטנות ברוסיה הלבנה, בהן כיהנו יחדיו שני רבנים, אחד לקהילת החסידים (ה"ספרדים") ואחד לקהילת המתנגדים (ה"אשכנזים"); מידע מפורט על רבנותו של הרב ניימרק ומשפחתו.
כפי הנראה, תכולת הארכיון לא נדפסה.
הארכיון כולל בין היתר: כתבי הכתרה של הרב ניימרק לרבנות סטרדוב ורבנות וויטבסק (עם חתימות נכבדי הקהילות); מכתבים וכתבי-יד עם פולמוס הלכתי על קולות בהלכות טריפות של שוחטי וויטבסק (כולל מכתב לרבי יצחק אלחנן ספקטור בנושא); דרשה בכתב-ידו של הרב ניימרק ליום הולדתה של קיסרית רוסיה; קונטרסים הלכתיים מאת הרב ניימרק בעניין "היתר מאה רבנים" (בתוך הדברים מוזכר האדמו"ר מהר"ש מליובאוויטש שהורה לו לדון בשאלה זו); תשובות ובירורים הלכתיים בעניינים שונים (הלכות גיטין, טהרה, טריפות); דפים וקונטרסים עם בירורים הלכתיים שונים, כולל פולמוסים עם רבי הלל טרייזון המו"ץ של קהילת ה"מתנגדים" בסטרדוב (הצצה נדירה ליחסים המורכבים של הרבנים החב"דים והמתנגדים באותה תקופה); מכתבים שקיבל הרב ניימרק ממקומות שונים, מרבנים ומאנשים שביקשו את הכרעתו במחלוקות ועניינים הלכתיים; ועוד. פירוט נרחב של המכתבים והמסמכים - יישלח לכל דורש.
הגאון החסיד רבי חיים משולם זלמן ניימרק (נפטר בתרנ"ג), מגדולי רבני חב"ד, ותלמיד חביב של האדמו"רים ה"צמח צדק" ובנו מהר"ש מליובאוויטש. כיהן ברבנות בערי ועיירות חב"ד המפורסמות: הורקי (תרי"ז-תרכ"ז), סטרדוב (תרכ"ז-תרמ"ו), ויטבסק (תרמ"ו-תרמ"ח) ונעויל (תרמ"ח-תרנ"ג). הגאון רבי אלעזר משה הורוביץ אב"ד פינסק העיד עליו שיש לו "לב נבון ושכל ישר לאמיתתה של תורה...". האדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט כתב אודותיו שהנו "מ"ץ מפורסם הן בהוראה והן בידיעת דא"ח [חסידות]". רבי משולם זלמן היה מהרבנים המפורסמים והחשובים ביותר של חסידות חב"ד בדורו. יחד עם גאונותו בתורת הנגלה והנסתר, הוא היה עובד ה' מופלא, בעל רגש כביר, ובעל חסד גדול שרוב משכורתו מהרבנות הלכה לכלכלת קרוביו העניים ונישואי בנותיהם.
בשנות רבנותו בסטרדוב עסק רבות בסיוע לבחורי ישראל להינצל מגזירת הגיוס לצבא הרוסי. עקב הלשנה על עניין זה, הוא נחקר והוחזק במעצר כשנתיים וחצי, יחד עם שמונים איש מיהודי סטרדוב, מחורף תרמ"א עד תשרי תרמ"ד. השנים בהן הוחזק במעצר היו קודש לתורה ולתפלה בדבקות גדולה, וכל ימיו התרפק בערגה על שנים מרוממות אלו בהן יכל לעסוק בתורה מבלי שיפריעוהו טרדות הרבנות. נכדו הרב אברהם יעקב ניימרק, מרבני תל-אביב, מספר, ששכנו למעצר היה שודד ורוצח מפורסם שרצח עשרות אנשים, "וזה הרוצח היה מתמוגג בדמעות כשהיה שומע צלילים מאא"ז בשעת תפלתו ודביקותו, כי דרך עבודתו בקודש עבודה שבלב היתה נפלאה" (מתוך הקדמתו לספר "אשל אברהם", זרעים). כל פרטי פרשת ההלשנה, ימי שבתו במאסר, וזיכויו המפתיע במשפט, נכתבו בצורה ספרותית על ידי הסופר ד"ר פישל שניאורסון בספרו "כוחה של סנגוריה" (תל-אביב תשכ"ז).
24 פריטים הכוללים כ-74 עמ' כתובים [על כ-35 דפי נייר, חלקם דפים כפולים]. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
חסידות חב"ד - מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
שני מסמכים מהקהילה החב"דית בעיירה דיסנא (דז'יסנה, Dzisna, מחוז ויטבסק - בלרוס), עם מאות חתימות של חשובי הקהילה:
1. כתב מינוי לשוב"ים (שוחטים ובודקים), עם 65 חתימות של חשובי וראשי קהילת דיסנא. דיסנא, ניסן תרכ"ו [1866].
כתב מינוי לשני שוב"ים: רבי משה חפץ (בנו של רב העיר רבי מרדכי חפץ), שהתמנה על מקום השו"ב רבי דוד ליפשיץ ז"ל, ואת קרובו רבי שלמה זלמן חפץ, שהתמנה על מקום אביו השו"ב רבי משה חפץ ז"ל. בכתב המינוי מפורטות ההכנסות להן יהיו זכאים, ונכתב כי הם מתחייבים להפריש חלק מהכנסותיהם לאלמנות השו"בים הקודמים.
[2] דף (3 עמ' כתובים). 35.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול.
2. כתב מינוי לשו"ב, עם 145 חתימות של חשובי וראשי קהילת דיסנה. דיסנה, ניסן תרע"א [1911].
כתב מינוי לשו"ב, לרבי מנחם מנדל ליב סמירין, חתנו של השו"ב רבי שלמה זלמן איטיגין. בכתב המינוי נכתב שמינויו לשו"ב הוא בנוסף לשני השו"בים האחרים.
[4] דף (4 עמ' כתובים). 36.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. סימני קיפול.
העיירה דיסנא שוכנת על גדות נהר דווינה משני צידי הנהר. מצדו האחד של הנהר היא שייכת לפלך ווילנא, ומצדו השני היא שייכת לפלך וויטבסק. בשליש האחרון של המאה ה-19 התגוררו בדיסנא בסביבות עשרים אלף נפש, שרובם הגדול היו יהודים. "יהודי העיר היו כולם חסידי חב"ד, והתפלגו לחסידי ליאדי, ליבאביץ, קופוסט וסטארוסעליא... בכל בתי הכנסת שבעיר היו מתפללים רק בנוסח חב"ד עפ"י האר"י ז"ל, ולא היה אף מנין אחד של מתפללים בנוסח אשכנז. וכשבא להשתקע בעיר יהודי שנקרא 'מתנגד', כלומר שלא מהחסידים, ורצה להתפלל בצבור בבית הכנסת, היה מוכרח להתפלל בנוסח חב"ד" (זכרונות, יצחק שריון, ירושלים תש"ג, עמ' 15-14).
דיסנא היתה עיירה חב"דית עוד מימי האדמו"ר הזקן בשנות התק"נ, וכמה מתלמידיו התגוררו בדיסנא, כדוגמת האחים רבי אלעזר ורבי צבי הירש יפה, ועוד. יתכן וחלק מהחתומים על כתב המינוי משנת תרכ"ו הם מזקני תלמידיו של האדמו"ר הזקן. בין החתומים מופיעה חתימת "אלעזר בהמנוח מ' יהושע פייול יפה ז"ל". קשה לקבוע אם לפנינו חתימתו של רבי אלעזר מדיסנא, תלמידו של אדה"ז, שהאריך ימים, או שמא זה אחד מצאצאיו שנקרא על שמו. אחד החתומים (ראשון משמאל) הוא "אברהם ב"מ ה' צבי קלופט", שכפי הנראה היה אחד מתלמידיו של האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש, ונזכר באגרותיו: "הישיש מוהר"ר אברהם נ"י קלופט... דק' דיסנא" (אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, ברוקלין תשע"ג, עמ' קנט).
1. כתב מינוי לשוב"ים (שוחטים ובודקים), עם 65 חתימות של חשובי וראשי קהילת דיסנא. דיסנא, ניסן תרכ"ו [1866].
כתב מינוי לשני שוב"ים: רבי משה חפץ (בנו של רב העיר רבי מרדכי חפץ), שהתמנה על מקום השו"ב רבי דוד ליפשיץ ז"ל, ואת קרובו רבי שלמה זלמן חפץ, שהתמנה על מקום אביו השו"ב רבי משה חפץ ז"ל. בכתב המינוי מפורטות ההכנסות להן יהיו זכאים, ונכתב כי הם מתחייבים להפריש חלק מהכנסותיהם לאלמנות השו"בים הקודמים.
[2] דף (3 עמ' כתובים). 35.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול.
2. כתב מינוי לשו"ב, עם 145 חתימות של חשובי וראשי קהילת דיסנה. דיסנה, ניסן תרע"א [1911].
כתב מינוי לשו"ב, לרבי מנחם מנדל ליב סמירין, חתנו של השו"ב רבי שלמה זלמן איטיגין. בכתב המינוי נכתב שמינויו לשו"ב הוא בנוסף לשני השו"בים האחרים.
[4] דף (4 עמ' כתובים). 36.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. סימני קיפול.
העיירה דיסנא שוכנת על גדות נהר דווינה משני צידי הנהר. מצדו האחד של הנהר היא שייכת לפלך ווילנא, ומצדו השני היא שייכת לפלך וויטבסק. בשליש האחרון של המאה ה-19 התגוררו בדיסנא בסביבות עשרים אלף נפש, שרובם הגדול היו יהודים. "יהודי העיר היו כולם חסידי חב"ד, והתפלגו לחסידי ליאדי, ליבאביץ, קופוסט וסטארוסעליא... בכל בתי הכנסת שבעיר היו מתפללים רק בנוסח חב"ד עפ"י האר"י ז"ל, ולא היה אף מנין אחד של מתפללים בנוסח אשכנז. וכשבא להשתקע בעיר יהודי שנקרא 'מתנגד', כלומר שלא מהחסידים, ורצה להתפלל בצבור בבית הכנסת, היה מוכרח להתפלל בנוסח חב"ד" (זכרונות, יצחק שריון, ירושלים תש"ג, עמ' 15-14).
דיסנא היתה עיירה חב"דית עוד מימי האדמו"ר הזקן בשנות התק"נ, וכמה מתלמידיו התגוררו בדיסנא, כדוגמת האחים רבי אלעזר ורבי צבי הירש יפה, ועוד. יתכן וחלק מהחתומים על כתב המינוי משנת תרכ"ו הם מזקני תלמידיו של האדמו"ר הזקן. בין החתומים מופיעה חתימת "אלעזר בהמנוח מ' יהושע פייול יפה ז"ל". קשה לקבוע אם לפנינו חתימתו של רבי אלעזר מדיסנא, תלמידו של אדה"ז, שהאריך ימים, או שמא זה אחד מצאצאיו שנקרא על שמו. אחד החתומים (ראשון משמאל) הוא "אברהם ב"מ ה' צבי קלופט", שכפי הנראה היה אחד מתלמידיו של האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש, ונזכר באגרותיו: "הישיש מוהר"ר אברהם נ"י קלופט... דק' דיסנא" (אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, ברוקלין תשע"ג, עמ' קנט).
קטגוריה
חסידות חב"ד - מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
כתב-יד, טיוטת קונטרס בהלכות גיטין שנכתב על ידי אחד מחברי בית הדין בחרקוב, אל רבי לוי יצחק שניאורסון אב"ד יקטרינוסלב. חרקוב, סיון תרפ"ג [1923].
הקונטרס שלפנינו נכתב כתגובה למכתבו של רבי לוי יצחק (שלא הגיע לידינו), בו הוא פסל גט שנערך על ידי בית הדין שבחרקוב, והצריכם לכתוב גט שני. בקונטרס מובאים ארבעה טעמים שכתב להם רבי לוי יצחק מדוע הוא חושש לכשרות הגט. על כך משיב אחד מחברי בית הדין שבחרקוב בכתב שלפנינו, ובו משיב על כל ערעוריו של רבי לוי יצחק על הגט שנסדר על ידם.
כתב-היד מלא מחיקות ותיקונים, ואיננו חתום. כפי הנראה מדובר בטיוטה של קונטרס התשובה.
רבי לוי יצחק שניאורסון אב"ד יקטרינוסלב (תרל"ח-תש"ד), אביו של הרבי רמ"מ מליובאוויטש. נודע כמחמיר מאד בהלכות גיטין, והיה נוהג להתענות ביום שסידר בו גט. מסופר עליו: "פעם עסק עם קהילת חרקוב בעריכת גט, הוא היה כל כך מקפיד שהכל יהיה בשלימות, שהצריך אותם לכתוב שלשה גיטין, עד שיצא דבר שלם מתחת ידם" (תולדות לוי יצחק, א, עמ' 166-165).
[4] דף (8 עמ' כתובים). 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשוליים, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני קיפול.
הקונטרס שלפנינו נכתב כתגובה למכתבו של רבי לוי יצחק (שלא הגיע לידינו), בו הוא פסל גט שנערך על ידי בית הדין שבחרקוב, והצריכם לכתוב גט שני. בקונטרס מובאים ארבעה טעמים שכתב להם רבי לוי יצחק מדוע הוא חושש לכשרות הגט. על כך משיב אחד מחברי בית הדין שבחרקוב בכתב שלפנינו, ובו משיב על כל ערעוריו של רבי לוי יצחק על הגט שנסדר על ידם.
כתב-היד מלא מחיקות ותיקונים, ואיננו חתום. כפי הנראה מדובר בטיוטה של קונטרס התשובה.
רבי לוי יצחק שניאורסון אב"ד יקטרינוסלב (תרל"ח-תש"ד), אביו של הרבי רמ"מ מליובאוויטש. נודע כמחמיר מאד בהלכות גיטין, והיה נוהג להתענות ביום שסידר בו גט. מסופר עליו: "פעם עסק עם קהילת חרקוב בעריכת גט, הוא היה כל כך מקפיד שהכל יהיה בשלימות, שהצריך אותם לכתוב שלשה גיטין, עד שיצא דבר שלם מתחת ידם" (תולדות לוי יצחק, א, עמ' 166-165).
[4] דף (8 עמ' כתובים). 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשוליים, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני קיפול.
קטגוריה
חסידות חב"ד - מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $600
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
מכתב ברכה מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון - הריי"ץ מליובאוויטש, בחתימת ידו, ובתוספת שני מילים בכתב-ידו. נשלח למזכירו רבי ניסן מינדל. ברוקלין, ניו יורק, ניסן תש"ט [1949].
כתוב במכונת כתיבה, על נייר מסמכים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, בחתימת יד קדשו, בתוספת שתי מילים בכתב-יד קדשו.
במכתבו מברך האדמו"ר: "השי"ת יחזק את בריאותו ובריאות רעייתו הכבודה תחי'".
בסוף המכתב הוסיף האדמו"ר בכתב-יד קדשו, לאחר המילה "ומברכם", את המילים: "בגשמיות וברוחניות".
במכתב חותם האדמו"ר (בתחילת שמו השני) עם האות יו"ד בכתיבה אשורית - חתימתו המיוחדת בשנה האחרונה לחייו.
רבי ניסן מינדל (תרע"ב-תשנ"ט) ממנהלי מוסדות חב"ד בארה"ב, היה איש אמונם וסודם של האדמו"ר הריי"ץ וחתנו הרבי מליובאוויטש. משנת תרצ"ב כיהן כמזכירו האישי של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, ומשנת תש"י היה מזכירו של האדמו"ר הרמ"מ - הרבי מליובאוויטש. בחורף ת"ש היה מהבודדים שהפליג באניה יחד עם הריי"ץ בעת שברח מפולין הכבושה אל ארה"ב. כל מכתבי הרבי באנגלית הוקלדו על ידו, וחלקם אף יצאו לאור על ידו בכמה כרכים. הרב מינדל היה מחבר פורה במחשבת היהדות והחסידות. ספריו הוגהו על ידי הרבי טרם הדפסתם, ותורגמו לשפות רבות. למעלה מארבעים שנה היה עורך הירחון החב"די לנוער "שמועסן מיט קינדר" (שיחות לנוער"). גולת הכותרת שבמפעליו היא תרגום ספר התניא לאנגלית. על כך קיבל תואר דוקטורט מאוניברסיטת קולמביה בניו יורק.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
כתוב במכונת כתיבה, על נייר מסמכים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, בחתימת יד קדשו, בתוספת שתי מילים בכתב-יד קדשו.
במכתבו מברך האדמו"ר: "השי"ת יחזק את בריאותו ובריאות רעייתו הכבודה תחי'".
בסוף המכתב הוסיף האדמו"ר בכתב-יד קדשו, לאחר המילה "ומברכם", את המילים: "בגשמיות וברוחניות".
במכתב חותם האדמו"ר (בתחילת שמו השני) עם האות יו"ד בכתיבה אשורית - חתימתו המיוחדת בשנה האחרונה לחייו.
רבי ניסן מינדל (תרע"ב-תשנ"ט) ממנהלי מוסדות חב"ד בארה"ב, היה איש אמונם וסודם של האדמו"ר הריי"ץ וחתנו הרבי מליובאוויטש. משנת תרצ"ב כיהן כמזכירו האישי של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, ומשנת תש"י היה מזכירו של האדמו"ר הרמ"מ - הרבי מליובאוויטש. בחורף ת"ש היה מהבודדים שהפליג באניה יחד עם הריי"ץ בעת שברח מפולין הכבושה אל ארה"ב. כל מכתבי הרבי באנגלית הוקלדו על ידו, וחלקם אף יצאו לאור על ידו בכמה כרכים. הרב מינדל היה מחבר פורה במחשבת היהדות והחסידות. ספריו הוגהו על ידי הרבי טרם הדפסתם, ותורגמו לשפות רבות. למעלה מארבעים שנה היה עורך הירחון החב"די לנוער "שמועסן מיט קינדר" (שיחות לנוער"). גולת הכותרת שבמפעליו היא תרגום ספר התניא לאנגלית. על כך קיבל תואר דוקטורט מאוניברסיטת קולמביה בניו יורק.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
קטגוריה
חסידות חב"ד - מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $600
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
מכתב ברכה מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון - הריי"ץ מליובאוויטש, בחתימת ידו, ובתוספת שני מילים בכתב-ידו. נשלח למזכירו רבי ניסן מינדל. ברוקלין, ניו יורק, סיון תש"ט [1949].
כתוב במכונת כתיבה, על נייר מסמכים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, בחתימת יד קדשו, בתוספת שתי מילים בכתב-יד קדשו.
במכתבו מברך האדמו"ר: "המברך יתברך ברוב טוב בגו"ר [=בגשמיות ורוחניות], ויחזק השי"ת בריאותו ובריאות רעיתו תחי', ויתן להם פרנסה טובה בהרחבה, והצלחה בעבודתו".
בסוף המכתב הוסיף האדמו"ר בכתב-יד קדשו, לאחר המילה "ומברכם", את המילים: "בגשמיות וברוחניות".
במכתב חותם האדמו"ר (בתחילת שמו השני) עם האות יו"ד בכתיבה אשורית - חתימתו המיוחדת בשנה האחרונה לחייו.
רבי ניסן מינדל (תרע"ב-תשנ"ט) ממנהלי מוסדות חב"ד בארה"ב, היה איש אמונם וסודם של האדמו"ר הריי"ץ וחתנו הרבי מליובאוויטש. משנת תרצ"ב כיהן כמזכירו האישי של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, ומשנת תש"י היה מזכירו של האדמו"ר הרמ"מ - הרבי מליובאוויטש. בחורף ת"ש היה מהבודדים שהפליג באניה יחד עם הריי"ץ בעת שברח מפולין הכבושה אל ארה"ב. כל מכתבי הרבי באנגלית הוקלדו על ידו, וחלקם אף יצאו לאור על ידו בכמה כרכים. הרב מינדל היה מחבר פורה במחשבת היהדות והחסידות. ספריו הוגהו על ידי הרבי טרם הדפסתם, ותורגמו לשפות רבות. למעלה מארבעים שנה היה עורך הירחון החב"די לנוער "שמועסן מיט קינדר" (שיחות לנוער"). גולת הכותרת שבמפעליו היא תרגום ספר התניא לאנגלית. על כך קיבל תואר דוקטורט מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים.
כתוב במכונת כתיבה, על נייר מסמכים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, בחתימת יד קדשו, בתוספת שתי מילים בכתב-יד קדשו.
במכתבו מברך האדמו"ר: "המברך יתברך ברוב טוב בגו"ר [=בגשמיות ורוחניות], ויחזק השי"ת בריאותו ובריאות רעיתו תחי', ויתן להם פרנסה טובה בהרחבה, והצלחה בעבודתו".
בסוף המכתב הוסיף האדמו"ר בכתב-יד קדשו, לאחר המילה "ומברכם", את המילים: "בגשמיות וברוחניות".
במכתב חותם האדמו"ר (בתחילת שמו השני) עם האות יו"ד בכתיבה אשורית - חתימתו המיוחדת בשנה האחרונה לחייו.
רבי ניסן מינדל (תרע"ב-תשנ"ט) ממנהלי מוסדות חב"ד בארה"ב, היה איש אמונם וסודם של האדמו"ר הריי"ץ וחתנו הרבי מליובאוויטש. משנת תרצ"ב כיהן כמזכירו האישי של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, ומשנת תש"י היה מזכירו של האדמו"ר הרמ"מ - הרבי מליובאוויטש. בחורף ת"ש היה מהבודדים שהפליג באניה יחד עם הריי"ץ בעת שברח מפולין הכבושה אל ארה"ב. כל מכתבי הרבי באנגלית הוקלדו על ידו, וחלקם אף יצאו לאור על ידו בכמה כרכים. הרב מינדל היה מחבר פורה במחשבת היהדות והחסידות. ספריו הוגהו על ידי הרבי טרם הדפסתם, ותורגמו לשפות רבות. למעלה מארבעים שנה היה עורך הירחון החב"די לנוער "שמועסן מיט קינדר" (שיחות לנוער"). גולת הכותרת שבמפעליו היא תרגום ספר התניא לאנגלית. על כך קיבל תואר דוקטורט מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים.
קטגוריה
חסידות חב"ד - מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $600
נמכר ב: $1,750
כולל עמלת קונה
מכתב ברכה בחתימת ידו של האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון - הריי"ץ מליואוויטש. נשלח אל רבי אשר מינדל (אחיו של המזכיר רבי ניסן מינדל). ברוקלין, ניו יורק, חשון תש"י [1949].
כתוב במכונת כתיבה, על נייר מסמכים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, בחתימת יד קדשו.
במכתבו מברך האדמו"ר: "...השי"ת ימלא ימי הריונה של זוגתו תחי', ותהי' הלידה בעתה ובזמנה בנקל כשורה, ולד חייא וקיימא, ויחזק את בריאותו... ויתן לו פרנסה טובה בהרחבה".
במכתב חותם האדמו"ר (בתחילת שמו השני) עם האות יו"ד בכתיבה אשורית - חתימתו המיוחדת בשנה האחרונה לחייו.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. נייר מעט כהה עם כתמים קלים. סימני קיפול.
כתוב במכונת כתיבה, על נייר מסמכים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, בחתימת יד קדשו.
במכתבו מברך האדמו"ר: "...השי"ת ימלא ימי הריונה של זוגתו תחי', ותהי' הלידה בעתה ובזמנה בנקל כשורה, ולד חייא וקיימא, ויחזק את בריאותו... ויתן לו פרנסה טובה בהרחבה".
במכתב חותם האדמו"ר (בתחילת שמו השני) עם האות יו"ד בכתיבה אשורית - חתימתו המיוחדת בשנה האחרונה לחייו.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. נייר מעט כהה עם כתמים קלים. סימני קיפול.
קטגוריה
חסידות חב"ד - מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג