מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (228) Apply book filter
- חסידות (122) Apply חסידות filter
- chassid (122) Apply chassid filter
- ספרי (116) Apply ספרי filter
- מכתבים (104) Apply מכתבים filter
- letter (104) Apply letter filter
- יד (72) Apply יד filter
- manuscript (66) Apply manuscript filter
- ספרים (56) Apply ספרים filter
- print (52) Apply print filter
- וקהילות (49) Apply וקהילות filter
- רבנים (49) Apply רבנים filter
- communiti (49) Apply communiti filter
- rabbi (49) Apply rabbi filter
- וספרים (48) Apply וספרים filter
- והקדשות (41) Apply והקדשות filter
- חתימות (41) Apply חתימות filter
- dedic (41) Apply dedic filter
- signatur (41) Apply signatur filter
- דפוסי (40) Apply דפוסי filter
- gloss (38) Apply gloss filter
- כתבי (37) Apply כתבי filter
- מכתבים, (33) Apply מכתבים, filter
- מסמכים (33) Apply מסמכים filter
- document (33) Apply document filter
- letters, (33) Apply letters, filter
- וכתבי (29) Apply וכתבי filter
- חב (29) Apply חב filter
- חבד (29) Apply חבד filter
- חב"ד (29) Apply חב"ד filter
- chabad (29) Apply chabad filter
- עם (28) Apply עם filter
- שו (26) Apply שו filter
- יסוד (26) Apply יסוד filter
- ומוסר (26) Apply ומוסר filter
- וחידושי (26) Apply וחידושי filter
- הלכה (26) Apply הלכה filter
- שונים (26) Apply שונים filter
- שס (26) Apply שס filter
- שות (26) Apply שות filter
- ש"ס, (26) Apply ש"ס, filter
- שו"ת (26) Apply שו"ת filter
- classic (26) Apply classic filter
- ethic (26) Apply ethic filter
- halacha (26) Apply halacha filter
- miscellan (26) Apply miscellan filter
- novellea (26) Apply novellea filter
- novellea, (26) Apply novellea, filter
- responsa (26) Apply responsa filter
- earli (25) Apply earli filter
מציג 289 - 300 of 434
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $400
כולל עמלת קונה
סדר ברכה אחרונה, דף מעוטר בדפוס ליטוגרפי. הוצאת אברהם מאיר ב"ר יעקב קאפיל הכהן ניימאן, דפוס "נ. א. פרנקל" ("Типо-лит. Н. А. Френкеля"), חרבין, תרצ"ד-1934.
סדר ברכת "על המחיה" ובו הוראות ביידיש. הדף מעוטר במסגרת בגוני השחור והכתום, משובצת מגני דוד. בראש המסגרת כורע צמד אריות וביניהם מגן דוד גדול שבתוכו ידיים מונפות לברכת כהנים - רמז לזהות המוציא לאור.
כבר בראשית המאה ה-20, כאשר הפכה חרבין למרכז מנהלי היושב על מסילת הברזל המובילה מרוסיה לסין, החלו יהודים מרוסיה להגר אל העיר, ובשנת 1908 כבר ישבו בה כ-8000 יהודים. לאחר מלחמת העולם הראשונה גבר זרם הפליטים מרוסיה, ובראשית שנות ה-30, בשיא גודלה, מנתה הקהילה כ-15,000 איש. הקהילה ניהלה בתי ספר, בית חולים, בית אבות, ספריה ועוד, וכן העניקה סיוע מאורגן לפליטים. בשנים אלו היו בעיר עשרות חברות בבעלות יהודית, והקהילה שגשגה גם כמרכז תרבות יהודית; יצאו בה עיתונים, הועלו הצגות, ובשנת 1927 נערך בה הכנס הראשון של ציוני המזרח הרחוק. עם תום הכיבוש הרוסי בשנת 1928 פרץ משבר כלכלי ובמצב היהודים בעיר חל מפנה לרעה. תחת השלטון היפני, שהחל ב-1931 ונמשך עד תום מלחמת העולם השנייה, נרדפה הקהילה היהודית וצעדיה הוצרו. לאחר המלחמה החל זרם הגירה מן העיר, ובסופו של דבר חדלו להתקיים בה חיים יהודיים.
דף 25X39 ס"מ. מצב בינוני. חלקו התחתון של הדף קרוע לכל רוחבו ומחוזק בנייר דבק. קרעים וקרעים חסרים, חלקם משוקמים בפיסות נייר. נקבי תליה. כתמים. סימני קיפול.
אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית וב-OCLC.
סדר ברכת "על המחיה" ובו הוראות ביידיש. הדף מעוטר במסגרת בגוני השחור והכתום, משובצת מגני דוד. בראש המסגרת כורע צמד אריות וביניהם מגן דוד גדול שבתוכו ידיים מונפות לברכת כהנים - רמז לזהות המוציא לאור.
כבר בראשית המאה ה-20, כאשר הפכה חרבין למרכז מנהלי היושב על מסילת הברזל המובילה מרוסיה לסין, החלו יהודים מרוסיה להגר אל העיר, ובשנת 1908 כבר ישבו בה כ-8000 יהודים. לאחר מלחמת העולם הראשונה גבר זרם הפליטים מרוסיה, ובראשית שנות ה-30, בשיא גודלה, מנתה הקהילה כ-15,000 איש. הקהילה ניהלה בתי ספר, בית חולים, בית אבות, ספריה ועוד, וכן העניקה סיוע מאורגן לפליטים. בשנים אלו היו בעיר עשרות חברות בבעלות יהודית, והקהילה שגשגה גם כמרכז תרבות יהודית; יצאו בה עיתונים, הועלו הצגות, ובשנת 1927 נערך בה הכנס הראשון של ציוני המזרח הרחוק. עם תום הכיבוש הרוסי בשנת 1928 פרץ משבר כלכלי ובמצב היהודים בעיר חל מפנה לרעה. תחת השלטון היפני, שהחל ב-1931 ונמשך עד תום מלחמת העולם השנייה, נרדפה הקהילה היהודית וצעדיה הוצרו. לאחר המלחמה החל זרם הגירה מן העיר, ובסופו של דבר חדלו להתקיים בה חיים יהודיים.
דף 25X39 ס"מ. מצב בינוני. חלקו התחתון של הדף קרוע לכל רוחבו ומחוזק בנייר דבק. קרעים וקרעים חסרים, חלקם משוקמים בפיסות נייר. נקבי תליה. כתמים. סימני קיפול.
אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית וב-OCLC.
קטגוריה
יהדות פרס, הודו והמזרח הרחוק - כתבי יד וספרי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,200
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
כרך קונטרסים בכתב-ידו של רבי שמואל יהודה מצליח הכהן ממודנה, ובהם דרשות שנשא בקהילתו בזמנים שונים. [איטליה, מודנה? המאה ה-18].
כתיבה אוטוגרפית, עם מחיקות והוספות רבות בשוליים. כרך הכולל 5 קונטרסים, וקונטרס נוסף (נפרד). לקונטרסים מעטפות נייר מקוריות. על כל מעטפת ובראש העמוד הראשון מופיעים פרטים על הדרשה, וראשי התיבות של שם המחבר: "שימ"ך" = שמואל יהודה מצליח כהן. למיטב ידיעתנו, הדרשות שלפנינו לא נדפסו.
קונטרסי הדרשות (לפי סדרם בכרך): "דירוש לחנוכה ע"ד מעלת התורה ומחזיקי התורה לזכרון חברת ת"ת מבוסיטו (Busseto) יע"א ממני הצעיר שימ"ך"; "דירוש למילה בפ' תזריע ממני הצעיר שימ"ך יצ"ו"; "דירוש לפ' בלק וי"ז בתמוז ממני הצעיר שימ"ך יצ"ו"; "דירוש לשביעי של פסח ממני הצעיר שימ"ך יצ"ו, וגם יתכן לפ' בשלח"; "דירוש למילה לפ' בהר סיני". בקונטרס נפרד: "דירוש לשב"ק פ' חקת ממני הצעיר שימ"ך".
רבי שמואל יהודה מצליח הכהן, החותם בראשי התיבות "שימ"ך". מחכמי איטליה במאה ה-18, רב, מחנך ודרשן במודנה וסביבתה. לא רבים הפרטים הידועים אודותיו, ורק מדרשותיו וחיבוריו שנותרו לפליטה אנו למדים על גדלותו בתורה ועל בקיאותו וחריפותו בנגלה ובנסתר. הוא נולד בסביבות שנת ת"ק. מחיבוריו נשארו בעיקר דרושים. הדרוש הראשון הידוע ממנו הוא משנת תקכ"ט, אותו דרש בכפר בריסילו (ראה: מקבציאל, חברת אהבת שלום, גליון לא, עמ' תקיט). בכת"י ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט, הונגריה Ms. Kaufmann A 163)), מובאים חידושים שנשלחו מרב ב"מנטובה שנת התקכ"ט" אל "שמואל יהודה מצליח הכהן נר"ו מלמד בכפר בריסילו" (Brescello). בשנות התק"נ פעל בעיר מודינה ונשא שם דרשות. התאריך האחרון הנזכר בכתביו הוא שנת תקנ"ה (ראה: מקבציאל, שם). ידוע ממנו גם קונטרס תפילות וסגולות, ממנו נראה כי היה גם מקובל מעשי. שם נכתב בין היתר: "נוסח קמיע שיסדתי וכתבתי אני הצעיר שימ"ך בעד יהודי אחד מקולורנו שהיה נתון בכבלי ברזל... ושלי"ת [ושבח לה' יתברך] היה לו לתועלת נפלא כאשר הוא העיד על עצמו אחר צאתו מצרה לרוחה בעה"י שנה קודם זמנו" (מקבציאל, שם). דרשותיו שלפנינו עשירות ברעיונות ופירושים, והן בלולות במקרא, מדרש וקבלה. בדרוש לשביעי של פסח שלפנינו (עמוד פו) מביא הרב שימ"ך דברים בשם המקובל רבי שמשון חיים נחמני בעל "זרע שמשון" ממודנה, ומנוסח הדברים מתברר כי היה תלמידו: "וממ"ש [וממה שכתב] בעניין זה הה"ג מ"ו [הרב הגאון מורי ורבי] בספרו הנחמד זרע שמשון...".
6 קונטרסים (5 מהם כרוכים יחד, עם המעטפות המקוריות, בכריכה חדשה). למעלה ממאה עמודים כתובים. 13-14 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי.
כתיבה אוטוגרפית, עם מחיקות והוספות רבות בשוליים. כרך הכולל 5 קונטרסים, וקונטרס נוסף (נפרד). לקונטרסים מעטפות נייר מקוריות. על כל מעטפת ובראש העמוד הראשון מופיעים פרטים על הדרשה, וראשי התיבות של שם המחבר: "שימ"ך" = שמואל יהודה מצליח כהן. למיטב ידיעתנו, הדרשות שלפנינו לא נדפסו.
קונטרסי הדרשות (לפי סדרם בכרך): "דירוש לחנוכה ע"ד מעלת התורה ומחזיקי התורה לזכרון חברת ת"ת מבוסיטו (Busseto) יע"א ממני הצעיר שימ"ך"; "דירוש למילה בפ' תזריע ממני הצעיר שימ"ך יצ"ו"; "דירוש לפ' בלק וי"ז בתמוז ממני הצעיר שימ"ך יצ"ו"; "דירוש לשביעי של פסח ממני הצעיר שימ"ך יצ"ו, וגם יתכן לפ' בשלח"; "דירוש למילה לפ' בהר סיני". בקונטרס נפרד: "דירוש לשב"ק פ' חקת ממני הצעיר שימ"ך".
רבי שמואל יהודה מצליח הכהן, החותם בראשי התיבות "שימ"ך". מחכמי איטליה במאה ה-18, רב, מחנך ודרשן במודנה וסביבתה. לא רבים הפרטים הידועים אודותיו, ורק מדרשותיו וחיבוריו שנותרו לפליטה אנו למדים על גדלותו בתורה ועל בקיאותו וחריפותו בנגלה ובנסתר. הוא נולד בסביבות שנת ת"ק. מחיבוריו נשארו בעיקר דרושים. הדרוש הראשון הידוע ממנו הוא משנת תקכ"ט, אותו דרש בכפר בריסילו (ראה: מקבציאל, חברת אהבת שלום, גליון לא, עמ' תקיט). בכת"י ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט, הונגריה Ms. Kaufmann A 163)), מובאים חידושים שנשלחו מרב ב"מנטובה שנת התקכ"ט" אל "שמואל יהודה מצליח הכהן נר"ו מלמד בכפר בריסילו" (Brescello). בשנות התק"נ פעל בעיר מודינה ונשא שם דרשות. התאריך האחרון הנזכר בכתביו הוא שנת תקנ"ה (ראה: מקבציאל, שם). ידוע ממנו גם קונטרס תפילות וסגולות, ממנו נראה כי היה גם מקובל מעשי. שם נכתב בין היתר: "נוסח קמיע שיסדתי וכתבתי אני הצעיר שימ"ך בעד יהודי אחד מקולורנו שהיה נתון בכבלי ברזל... ושלי"ת [ושבח לה' יתברך] היה לו לתועלת נפלא כאשר הוא העיד על עצמו אחר צאתו מצרה לרוחה בעה"י שנה קודם זמנו" (מקבציאל, שם). דרשותיו שלפנינו עשירות ברעיונות ופירושים, והן בלולות במקרא, מדרש וקבלה. בדרוש לשביעי של פסח שלפנינו (עמוד פו) מביא הרב שימ"ך דברים בשם המקובל רבי שמשון חיים נחמני בעל "זרע שמשון" ממודנה, ומנוסח הדברים מתברר כי היה תלמידו: "וממ"ש [וממה שכתב] בעניין זה הה"ג מ"ו [הרב הגאון מורי ורבי] בספרו הנחמד זרע שמשון...".
6 קונטרסים (5 מהם כרוכים יחד, עם המעטפות המקוריות, בכריכה חדשה). למעלה ממאה עמודים כתובים. 13-14 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי.
קטגוריה
יהדות איטליה - כתבי יד וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $550
כולל עמלת קונה
פנקס חברת "רחמים" - Compagnia della Misericordia Israelitica, בקהילת ורצ'לי (Vercelli), איטליה, [1901-1929].
פנקס בפורמט ענק. שער מודפס. כריכה מקורית. בקדמת הכריכה הטבעה מוזהבת של שם החברה. הפנקס מורכב מדפים מקופלים הנפתחים כמעט לגודל כפול. בדפים אלה עמודות עם כותרות מודפסות, בהן נרשמו בכתב-יד שמות רבים של בני ובנות הקהילה שנפטרו בין השנים תקל"ב-תר"צ (1772-1929), שמותיהם ושמות אבותיהם, תאריכי פטירה ופרטים נוספים. הפנקס מחולק לפי חודשי השנה העבריים (13 חודשים, כולל חודש "ואדר" [=אדר שני]).
הפנקס הוכן בשנת 1901, כפי שנרשם בדף השער. אז נרשמו בו פרטים רבים ושמות בני הקהילה משנת תקל"ב ועד לשנה זו. בהמשך נוספו בו רישומים עד שנת 1929.
חברת "רחמים" שימשה כ"חברא קדישא" ובפנקס תיעוד על תרומות לעילוי נשמות נפטרים, והתחייבויות שונות: נרות בבית הכנסת, אמירת תהלים, אמירת השכבה, אבוקות בבית הכנסת, תעניות, ועוד.
[14] דף. מתוכם 13 מקופלים. נייר קרטון עבה. גובה הכריכה: 49 ס"מ. רוחב הכריכה: 58 ס"מ. גודל הדפים, כשהם פתוחים: 56X85 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. פגמים וקרעים בכריכה ובדפי הפורזץ.
פנקס בפורמט ענק. שער מודפס. כריכה מקורית. בקדמת הכריכה הטבעה מוזהבת של שם החברה. הפנקס מורכב מדפים מקופלים הנפתחים כמעט לגודל כפול. בדפים אלה עמודות עם כותרות מודפסות, בהן נרשמו בכתב-יד שמות רבים של בני ובנות הקהילה שנפטרו בין השנים תקל"ב-תר"צ (1772-1929), שמותיהם ושמות אבותיהם, תאריכי פטירה ופרטים נוספים. הפנקס מחולק לפי חודשי השנה העבריים (13 חודשים, כולל חודש "ואדר" [=אדר שני]).
הפנקס הוכן בשנת 1901, כפי שנרשם בדף השער. אז נרשמו בו פרטים רבים ושמות בני הקהילה משנת תקל"ב ועד לשנה זו. בהמשך נוספו בו רישומים עד שנת 1929.
חברת "רחמים" שימשה כ"חברא קדישא" ובפנקס תיעוד על תרומות לעילוי נשמות נפטרים, והתחייבויות שונות: נרות בבית הכנסת, אמירת תהלים, אמירת השכבה, אבוקות בבית הכנסת, תעניות, ועוד.
[14] דף. מתוכם 13 מקופלים. נייר קרטון עבה. גובה הכריכה: 49 ס"מ. רוחב הכריכה: 58 ס"מ. גודל הדפים, כשהם פתוחים: 56X85 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. פגמים וקרעים בכריכה ובדפי הפורזץ.
קטגוריה
יהדות איטליה - כתבי יד וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $400
לא נמכר
ספר כהנת אברהם, "פירוש חרוזי לחמשה ספרי תהלים", עם "אלה בני קטורה" - פרקי שירה בשיר חרוזי, ששה חלקים, מאת רבי אברהם בן שבתי הכהן מזאנטה. ונציה, [תע"ט 1719]. שבעה שערים.
לכל חלק מששת החלקים יש שער נפרד, ובתחילת הספר מופיע שער כללי לכל חלקי הספר, המאויר באיורים רבים. בשערי חמשת החלקים הראשונים: איורי דמויות מלאכים אוחזים בחצוצרות.
בדף השער של החלק הראשון: חתימת רבי בן ציון גירונדי, וחתימות בנו רבי מרדכי שמואל, החותם בחתימתו המקוצרת "הגש"ם", ובחתימתו המלאה: "לה"ו מרדכי שמואל בלא"א הח[כם] הנבון כמוהח"ר בן ציון גירונדי נר"ו".
רישום בעלות נוסף בדף המגן הקדמי: "לאברהם למקנה, אברהם הכהן מגלאגויא רבתי Abraham Cohn - Posen" [בעל "באר אברהם", פוזנן תרנ"ו]. בעמוד שלפניו נכתבו חרוזים בכתיבה איטלקית: "זכר תזכור ותשוח, כי בלב נבון חכמה תנוח, ולא תהיה כמוץ אשר ידפנו רוח, וברכת ה' עליך תנוח".
רבי מרדכי שמואל גירונדי (תק"ס-תרי"ב) אב"ד פאדובה, מקובל, ביבליוגרף, מורה בבית המדרש לרבנים בפאדובה, וחוקר תולדות חכמי איטליה. משנת תקצ"א כיהן 21 שנה כרבה של פאדובה. חיבר מספר ספרים בהלכה ובמוסר. התפרסם בעיקר על שם ספרו "תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליאה" (טריאסט, תרי"ג). על גדולתו בקבלה כתב אחד מחכמי דורו: "לא ראיתי איש שיש לו יד בתורת אמת כמו הרב המקובל הא-להי כמוהר"ר מרדכי שמואל... גירונדי". בנו רבי אפרים רפאל גירונדי כותב על אביו: "אב לאביונים... עניו כהלל, רבים השיב מעוון... בקי היה מאד בשו"ת ובפוסקים, וגם רבני דורו שאלו אותו בענין דינא והלכה, ותשובותיו אשר השיב לכלם ברוחב חכמתו הלא הן כתובות בשו"ת שלו הנקראות קבוצת כסף אשר נשארו בכתובים...".
א, [1] דף (חסר דף [2] שלאחר השער, עם פורטרט המחבר), ב-ח; מט; מ; ל (חסרים 4 דפים בחלק רביעי - דפים ט-יב, ובמקומם נכרך בטעות גליון הדפים ט-יב של חלק חמישי); כו; סד דף. דף השער הכללי (של ששת חלקי הספר) נכרך לאחר דף השער של החלק הראשון. 20 ס"מ. מצב טוב. קרע בדף השער של החלק הראשון, משוקם. דף השער הכללי מודבק על נייר לחיזוק מצדו האחורי. שלשת הדפים הראשונים מודבקים בשוליהם הפנימיים בחיזוקי נייר. כתמים. נקבי עש. כריכת קלף, עם פגמים קלים.
לכל חלק מששת החלקים יש שער נפרד, ובתחילת הספר מופיע שער כללי לכל חלקי הספר, המאויר באיורים רבים. בשערי חמשת החלקים הראשונים: איורי דמויות מלאכים אוחזים בחצוצרות.
בדף השער של החלק הראשון: חתימת רבי בן ציון גירונדי, וחתימות בנו רבי מרדכי שמואל, החותם בחתימתו המקוצרת "הגש"ם", ובחתימתו המלאה: "לה"ו מרדכי שמואל בלא"א הח[כם] הנבון כמוהח"ר בן ציון גירונדי נר"ו".
רישום בעלות נוסף בדף המגן הקדמי: "לאברהם למקנה, אברהם הכהן מגלאגויא רבתי Abraham Cohn - Posen" [בעל "באר אברהם", פוזנן תרנ"ו]. בעמוד שלפניו נכתבו חרוזים בכתיבה איטלקית: "זכר תזכור ותשוח, כי בלב נבון חכמה תנוח, ולא תהיה כמוץ אשר ידפנו רוח, וברכת ה' עליך תנוח".
רבי מרדכי שמואל גירונדי (תק"ס-תרי"ב) אב"ד פאדובה, מקובל, ביבליוגרף, מורה בבית המדרש לרבנים בפאדובה, וחוקר תולדות חכמי איטליה. משנת תקצ"א כיהן 21 שנה כרבה של פאדובה. חיבר מספר ספרים בהלכה ובמוסר. התפרסם בעיקר על שם ספרו "תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליאה" (טריאסט, תרי"ג). על גדולתו בקבלה כתב אחד מחכמי דורו: "לא ראיתי איש שיש לו יד בתורת אמת כמו הרב המקובל הא-להי כמוהר"ר מרדכי שמואל... גירונדי". בנו רבי אפרים רפאל גירונדי כותב על אביו: "אב לאביונים... עניו כהלל, רבים השיב מעוון... בקי היה מאד בשו"ת ובפוסקים, וגם רבני דורו שאלו אותו בענין דינא והלכה, ותשובותיו אשר השיב לכלם ברוחב חכמתו הלא הן כתובות בשו"ת שלו הנקראות קבוצת כסף אשר נשארו בכתובים...".
א, [1] דף (חסר דף [2] שלאחר השער, עם פורטרט המחבר), ב-ח; מט; מ; ל (חסרים 4 דפים בחלק רביעי - דפים ט-יב, ובמקומם נכרך בטעות גליון הדפים ט-יב של חלק חמישי); כו; סד דף. דף השער הכללי (של ששת חלקי הספר) נכרך לאחר דף השער של החלק הראשון. 20 ס"מ. מצב טוב. קרע בדף השער של החלק הראשון, משוקם. דף השער הכללי מודבק על נייר לחיזוק מצדו האחורי. שלשת הדפים הראשונים מודבקים בשוליהם הפנימיים בחיזוקי נייר. כתמים. נקבי עש. כריכת קלף, עם פגמים קלים.
קטגוריה
יהדות איטליה - כתבי יד וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
ספר אמת ואמונה, ספר לימוד לנערים, בעברית ובאיטלקית, מאת רבי יצחק ארובאש. ונציה, [תל"ב 1672]. מהדורה יחידה. עברית ואיטלקית.
נדפס עם: ספר הלכות יום טוב, הלכות יום טוב, חול המועד, בשר וחלב ותערובות - מלוקטים משולחן ערוך עם שינויים קלים. שער נפרד לחלק זה.
בחלקו הראשון מבוסס החיבור "אמת ואמונה" על ספר המצוות ועל שלושה עשר עיקרי האמונה של הרמב"ם, ובחלקו השני מובא מעין קיצור לשולחן ערוך אורח חיים. המקור העברי והתרגום האיטלקי נדפסו בעמודים נפרדים.
בתחילת הספר נדפסו שני שירי הקדשה, מאת רבי יעקב הלוי ומאת המקובל רבי משה זכות (הרמ"ז). בסוף חלק הלכות יום טוב, הקדשה נוספת מאת רבי שלמה חי סארוואל.
המחבר, רבי יצחק ארובאש, רב בטיטואן. חיבר מספר חיבורים נוספים, ביניהם ספר "זבחי צדק" (ונציה תכ"ב) ומספר ספרים בספרדית.
שני הספרים בכרך אחד. [320] דף; לו דף. 10 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי. חיתוך דפים מוזהב. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים ובלאי בדף השער. נקב עש בכ-12 מהדפים הראשונים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה חדשה.
במפעל הביבליוגרפיה נרשם ספר "הלכות יום טוב" על פי עותק מצולם, ושנת ההדפסה המשוערת היא שנת ת"ל 1670. מהעותק שלפנינו ניתן לראות ששני החיבורים נדפסו יחד באותו בית הדפוס.
נדפס עם: ספר הלכות יום טוב, הלכות יום טוב, חול המועד, בשר וחלב ותערובות - מלוקטים משולחן ערוך עם שינויים קלים. שער נפרד לחלק זה.
בחלקו הראשון מבוסס החיבור "אמת ואמונה" על ספר המצוות ועל שלושה עשר עיקרי האמונה של הרמב"ם, ובחלקו השני מובא מעין קיצור לשולחן ערוך אורח חיים. המקור העברי והתרגום האיטלקי נדפסו בעמודים נפרדים.
בתחילת הספר נדפסו שני שירי הקדשה, מאת רבי יעקב הלוי ומאת המקובל רבי משה זכות (הרמ"ז). בסוף חלק הלכות יום טוב, הקדשה נוספת מאת רבי שלמה חי סארוואל.
המחבר, רבי יצחק ארובאש, רב בטיטואן. חיבר מספר חיבורים נוספים, ביניהם ספר "זבחי צדק" (ונציה תכ"ב) ומספר ספרים בספרדית.
שני הספרים בכרך אחד. [320] דף; לו דף. 10 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי. חיתוך דפים מוזהב. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים ובלאי בדף השער. נקב עש בכ-12 מהדפים הראשונים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה חדשה.
במפעל הביבליוגרפיה נרשם ספר "הלכות יום טוב" על פי עותק מצולם, ושנת ההדפסה המשוערת היא שנת ת"ל 1670. מהעותק שלפנינו ניתן לראות ששני החיבורים נדפסו יחד באותו בית הדפוס.
קטגוריה
יהדות איטליה - כתבי יד וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $2,000
לא נמכר
שטר שליחות לשד"ר רבי ברוך פינטו היוצא מטעם ישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים לשליחות בעיר צפרו שבמרוקו, עם חתימות ראש הישיבה - הרב היר"א, וגדולי חכמי מקובלי "בית אל". ירושלים, תרכ"ה [1865].
כתב יד נאה, עם חתימות מסולסלות של גדולי המקובלים בירושלים: רבי רפאל חי ידידיה אבולעפיה - הרב היר"א [כולל חותמתו], ראש ישיבת המקובלים "בית אל", רבי יוסף ויטאל, רבי רחמים חיים דוד ענתבי, רבי יצחק קאלאמארו, רבי אהרן פירירא, ושני חותמים נוספים.
ישיבת המקובלים "בית אל", המכונה גם "מדרש החסידים" או "קהל חסידים", נוסדה בירושלים בשנת תצ"ז (1737) על ידי רבי גדליה חיון, והיא נועדה לשמש כמקום לימוד לתורת הסוד. בין כותליה הסתופפו מאז חכמי המקובלים בירושלים, ובראשה עמדו גדולי המקובלים. מן המפורסמים שבהם הוא רבי שלום שרעבי (הרש"ש), שעמד בראשות הישיבה והמהרי"ט אלגאזי שנתמנה אחריו לראש הישיבה. לפי המסופר, היה רבי גרשון מקיטוב - גיסו של הבעש"ט - מן הלומדים בישיבה. לאחר פטירת ראש הישיבה הרב אג"ן (רבי חיים אברהם גאגין) בשנת תר"ח, נתמנה תחתיו רבי ידידיה רפאל אבולעפיה - שנודע בכינויו "הרב היר"א" (תקס"ז-תרכ"ט), ושימש כראש ישיבת המקובלים עד לפטירתו. בין תלמידיו של הרב היר"א היו האדמו"רים בני רבי משה מלעלוב, רבה של ירושלים בעל ה"אמרי בינה" [שעל פי עצתו תיקן את תקנת איסור כלי זמר בירושלים], רבי שמ"ח [שלום משה חי] גאגין, ששימש אחריו כראש ישיבת "בית אל", ועוד. מ"יחידי" הישיבה שפעלו לצד הרב היר"א היו המקובלים החתומים לפנינו: רבי יצחק קאלאמארו [נפטר תרמ"ד; הגיה את הספר "נהר שלום" לרש"ש במהדורתו השניה, וערך עוד ספרי קבלה. במהדורת ספר "עץ חיים" ירושלים תרכ"ו נדפסו הגהותיו על הספר], רבי אהרן רפאל חיים משה פירירה [מחבר "תולדות אהרן ומשה" ועוד ספרים. ראה אודותיו פריט 260], רבי יוסף בכור ויטאל [הוציא לאור בשנת תרכ"ו כמה מספרי "שמונה שערים" לרבי חיים ויטאל, יחד עם רעו רבי יצחק קאלאמארו], רבי רחמים חיים דוד ענתבי [נפטר תרל"ד, ראה אודותיו: לקדושים אשר באר"ץ, ירושלים תשס"ט, אות תקח, עמ' 262], ועוד.
השליח, רבי ברוך פינטו, יצא מספר פעמים כשד"ר לארצות המערב ו"היה מפורסם בחכמתו". נפטר בשנת תרנ"ג והוא בן חמישים ושתים בלבד, וספד לו רבי יעקב שאול אלישר (ראה: אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 736-737).
[1] דף. 30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, סימני קיפול. קרעים זעירים בשוליים ובסימני הקיפול (עם פגיעה קלה באחת האותיות).
כתב יד נאה, עם חתימות מסולסלות של גדולי המקובלים בירושלים: רבי רפאל חי ידידיה אבולעפיה - הרב היר"א [כולל חותמתו], ראש ישיבת המקובלים "בית אל", רבי יוסף ויטאל, רבי רחמים חיים דוד ענתבי, רבי יצחק קאלאמארו, רבי אהרן פירירא, ושני חותמים נוספים.
ישיבת המקובלים "בית אל", המכונה גם "מדרש החסידים" או "קהל חסידים", נוסדה בירושלים בשנת תצ"ז (1737) על ידי רבי גדליה חיון, והיא נועדה לשמש כמקום לימוד לתורת הסוד. בין כותליה הסתופפו מאז חכמי המקובלים בירושלים, ובראשה עמדו גדולי המקובלים. מן המפורסמים שבהם הוא רבי שלום שרעבי (הרש"ש), שעמד בראשות הישיבה והמהרי"ט אלגאזי שנתמנה אחריו לראש הישיבה. לפי המסופר, היה רבי גרשון מקיטוב - גיסו של הבעש"ט - מן הלומדים בישיבה. לאחר פטירת ראש הישיבה הרב אג"ן (רבי חיים אברהם גאגין) בשנת תר"ח, נתמנה תחתיו רבי ידידיה רפאל אבולעפיה - שנודע בכינויו "הרב היר"א" (תקס"ז-תרכ"ט), ושימש כראש ישיבת המקובלים עד לפטירתו. בין תלמידיו של הרב היר"א היו האדמו"רים בני רבי משה מלעלוב, רבה של ירושלים בעל ה"אמרי בינה" [שעל פי עצתו תיקן את תקנת איסור כלי זמר בירושלים], רבי שמ"ח [שלום משה חי] גאגין, ששימש אחריו כראש ישיבת "בית אל", ועוד. מ"יחידי" הישיבה שפעלו לצד הרב היר"א היו המקובלים החתומים לפנינו: רבי יצחק קאלאמארו [נפטר תרמ"ד; הגיה את הספר "נהר שלום" לרש"ש במהדורתו השניה, וערך עוד ספרי קבלה. במהדורת ספר "עץ חיים" ירושלים תרכ"ו נדפסו הגהותיו על הספר], רבי אהרן רפאל חיים משה פירירה [מחבר "תולדות אהרן ומשה" ועוד ספרים. ראה אודותיו פריט 260], רבי יוסף בכור ויטאל [הוציא לאור בשנת תרכ"ו כמה מספרי "שמונה שערים" לרבי חיים ויטאל, יחד עם רעו רבי יצחק קאלאמארו], רבי רחמים חיים דוד ענתבי [נפטר תרל"ד, ראה אודותיו: לקדושים אשר באר"ץ, ירושלים תשס"ט, אות תקח, עמ' 262], ועוד.
השליח, רבי ברוך פינטו, יצא מספר פעמים כשד"ר לארצות המערב ו"היה מפורסם בחכמתו". נפטר בשנת תרנ"ג והוא בן חמישים ושתים בלבד, וספד לו רבי יעקב שאול אלישר (ראה: אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 736-737).
[1] דף. 30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, סימני קיפול. קרעים זעירים בשוליים ובסימני הקיפול (עם פגיעה קלה באחת האותיות).
קטגוריה
ארץ ישראל וירושלים - מכתבים, מסמכים וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $400
לא נמכר
מכתב בכתיבה קליגרפית וצבעונית, ברכות מראשי ישיבת "דורש ציון" בירושלים, לנישואי בתו של הנדיב רבי משה נפתלי פראג עם בנו של רבי גומפיל עדינגער, בחתימות שלושה מחכמי ירושלים תלמידי ה"חתם סופר". ירושלים, אייר [תרל"ד 1874]. עברית ויידיש. החתימות בעברית ובגרמנית.
על המכתב חתמו: רבי "יצחק [אופלטקא] מפראג", רבי "יונה ליב מענדלזאהן" ורבי "אהרן משה בוימגארטען".
רבי יצחק אופלטקא מפראג (תק"פ-תר"ס, החתם סופר ותלמידיו, עמ' רמ-רמא) מתלמידי החתם סופר בישיבת פרשבורג, עלה בבחרותו לירושלים בשנת תקצ"ח ונשא את בתו של רבי ברוך עייאש מחכמי הספרדים בעיר. גאון בתורה ועסקן ציבורי. מחבר הספר "פרי יצחק" (ירושלים, תרס"ט). מראשי ישיבת "דורש ציון", אותה יסד בשנת תרכ"ו, יחד עם רעיו רבי יונה ליב מנדלזון-לבל ורבי משה אהרן בוימגרטן.
רבי יונה ליב מנדלזון-לבל (תקע"ו-תרמ"ו, החתם סופר ותלמידיו, עמ' קצא-קצב), תלמיד החתם סופר. עלה בבחרותו לירושלים בשנת תקצ"ו, והיה ממיסדי "כולל אונגרין - שומרי החומות". יצא מספר פעמים לחו"ל כשד"ר ה"כולל".
רבי משה אהרן בוימגרטן (תקע"ב-תרל"ז, החתם סופר ותלמידיו, עמ' נה-נז), תלמיד החתם סופר. למד גם אצל רבי מרדכי בנט בניקלשבורג ואצל רבי ברוך פרנקל בלייפניק. עלה בבחרותו לצפת בשנת תקצ"ד, ולאחר ה"רעש" בשנת תקצ"ז עבר לירושלים. ממייסדי כולל אונגרין, ומייסד ישיבת "חתם סופר" על שם רבו הקדוש.
[1] דף. 26 ס"מ. נייר דק תכלכל. מצב טוב. קמטים וכתמים קלים. בלאי בשולי הדף התחתונים.
על המכתב חתמו: רבי "יצחק [אופלטקא] מפראג", רבי "יונה ליב מענדלזאהן" ורבי "אהרן משה בוימגארטען".
רבי יצחק אופלטקא מפראג (תק"פ-תר"ס, החתם סופר ותלמידיו, עמ' רמ-רמא) מתלמידי החתם סופר בישיבת פרשבורג, עלה בבחרותו לירושלים בשנת תקצ"ח ונשא את בתו של רבי ברוך עייאש מחכמי הספרדים בעיר. גאון בתורה ועסקן ציבורי. מחבר הספר "פרי יצחק" (ירושלים, תרס"ט). מראשי ישיבת "דורש ציון", אותה יסד בשנת תרכ"ו, יחד עם רעיו רבי יונה ליב מנדלזון-לבל ורבי משה אהרן בוימגרטן.
רבי יונה ליב מנדלזון-לבל (תקע"ו-תרמ"ו, החתם סופר ותלמידיו, עמ' קצא-קצב), תלמיד החתם סופר. עלה בבחרותו לירושלים בשנת תקצ"ו, והיה ממיסדי "כולל אונגרין - שומרי החומות". יצא מספר פעמים לחו"ל כשד"ר ה"כולל".
רבי משה אהרן בוימגרטן (תקע"ב-תרל"ז, החתם סופר ותלמידיו, עמ' נה-נז), תלמיד החתם סופר. למד גם אצל רבי מרדכי בנט בניקלשבורג ואצל רבי ברוך פרנקל בלייפניק. עלה בבחרותו לצפת בשנת תקצ"ד, ולאחר ה"רעש" בשנת תקצ"ז עבר לירושלים. ממייסדי כולל אונגרין, ומייסד ישיבת "חתם סופר" על שם רבו הקדוש.
[1] דף. 26 ס"מ. נייר דק תכלכל. מצב טוב. קמטים וכתמים קלים. בלאי בשולי הדף התחתונים.
קטגוריה
ארץ ישראל וירושלים - מכתבים, מסמכים וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
מכתב מאת השר משה מונטיפיורי, אל רבני ירושלים - רבי אברהם אשכנזי ה"חכם באשי", רבי מאיר אויערבאך ורבי שמואל סלנט. ראמסגט (רמסגייט, אנגליה), תרל"ח [1878].
כתיבת יד סופר, על נייר מכתבים רשמי. עם חתימת ידו של מונטיפיורי, בעברית ובאנגלית.
המכתב עוסק בעניין תרומות עבור עניי ארץ ישראל שהגיעו אל מונטיפיורי מחברות צדקה בארצות הברית.
[1] דף. 25 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. סימני קיפול.
כתיבת יד סופר, על נייר מכתבים רשמי. עם חתימת ידו של מונטיפיורי, בעברית ובאנגלית.
המכתב עוסק בעניין תרומות עבור עניי ארץ ישראל שהגיעו אל מונטיפיורי מחברות צדקה בארצות הברית.
[1] דף. 25 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. סימני קיפול.
קטגוריה
ארץ ישראל וירושלים - מכתבים, מסמכים וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
שני מכתבים עם עשרות חתימות רבני ונכבדי העדה האשכנזית-חסידית בעיר טבריה, במאה ה-19:
• מכתב עם כ-52 חתימות נכבדי הקהילה בעיר טבריה. תגובה להשמצות שפורסמו בעתונות חו"ל נגד אגודת ביקור חולים "לינת הצדק". טבריה, טבת תרנ"ח [1898]. מעבר לדף, מכתב בכתב-יד וחתימת רב העיר רבי יחיאל מיכל היילפרין [תרי"ז-תרס"ט. בשנת תר"מ עלה לטבריה, ומשנת תרנ"ו אב"ד טבריה].
[1] דף (כתוב משני צדיו). 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים והדבקות נייר. כתמים.
• מכתב עם 4 חתימות רבנים, שנשלח לפקידים ואמרכלים באמשטרדם, בקשה עבור אלמנתו ויתומיו של רבי ישעיה מדז'יקוב. טבריה, חשון תר"נ [1889]. בחתימת רבי אברהם צבי הלוי אב"ד טבריה [אב"ד ניאמץ. עלה לטבריה בשנת תרט"ו. נפטר כסלו תרנ"ד ונקבר בחלקת תלמידי הבעש"ט סמוך לקבר רבי מנחם מנדל מויטבסק], וחתימות ממוני הצדקה בעיר: רבי יעקב ב"ר יצחק אייזיק [ממונה כולל וואהלין], רבי יחיאל אהרן בהרמ"א [תר"ד-תרפ"ח, מחסידי קרלין, ומראשי כולל וואהלין, בנו של רבי מרדכי אברהם מחמלניק, שהיה מתלמידי רבי ישראל מרוז'ין] ורבי איתמר ב"ר צבי זאב [רבי איתמר מסעריט, תר"ז-תרס"ז, ממונה כולל אוסטרייך].
[1] דף. 26 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים בשולי הדף, עם פגיעות בטקסט.
• מכתב עם כ-52 חתימות נכבדי הקהילה בעיר טבריה. תגובה להשמצות שפורסמו בעתונות חו"ל נגד אגודת ביקור חולים "לינת הצדק". טבריה, טבת תרנ"ח [1898]. מעבר לדף, מכתב בכתב-יד וחתימת רב העיר רבי יחיאל מיכל היילפרין [תרי"ז-תרס"ט. בשנת תר"מ עלה לטבריה, ומשנת תרנ"ו אב"ד טבריה].
[1] דף (כתוב משני צדיו). 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים והדבקות נייר. כתמים.
• מכתב עם 4 חתימות רבנים, שנשלח לפקידים ואמרכלים באמשטרדם, בקשה עבור אלמנתו ויתומיו של רבי ישעיה מדז'יקוב. טבריה, חשון תר"נ [1889]. בחתימת רבי אברהם צבי הלוי אב"ד טבריה [אב"ד ניאמץ. עלה לטבריה בשנת תרט"ו. נפטר כסלו תרנ"ד ונקבר בחלקת תלמידי הבעש"ט סמוך לקבר רבי מנחם מנדל מויטבסק], וחתימות ממוני הצדקה בעיר: רבי יעקב ב"ר יצחק אייזיק [ממונה כולל וואהלין], רבי יחיאל אהרן בהרמ"א [תר"ד-תרפ"ח, מחסידי קרלין, ומראשי כולל וואהלין, בנו של רבי מרדכי אברהם מחמלניק, שהיה מתלמידי רבי ישראל מרוז'ין] ורבי איתמר ב"ר צבי זאב [רבי איתמר מסעריט, תר"ז-תרס"ז, ממונה כולל אוסטרייך].
[1] דף. 26 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים בשולי הדף, עם פגיעות בטקסט.
קטגוריה
ארץ ישראל וירושלים - מכתבים, מסמכים וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $450
כולל עמלת קונה
מכתב בחתימות רבני וחכמי צפת, אל הרב צדוק הכהן - רבה הראשי של פריז ומדינת צרפת, בבקשה להשפיע על ידידו הברון רוטשילד לבוא לעזרתם. [צפת, לפני תרס"ה 1905].
כתיבת סופר, עם חתימותיהם המסולסלות של חכמי צפת: רבי משה מאמאן [תקצ"ח-תרס"ט, אב"ד צפת], רבי אליהו רחמים ענתבי [תרי"ב-תר"פ, דרשן מחכמי צפת, נולד בצפת לאביו רבי שבתי, שהיה מפורסם בקדושתו וצדקותו ונקרא בפי העם "המשיח"], רבי אהרן מאמאן, רבי יצחק הלוי, רבי חיים אדרעי, רבי יהודה יבגי, רבי נחמן עבו, רבי מאיר ברשישת [שד"ר צפת], רבי אליהו אביטבול, וחותם נוסף.
במכתבם מספרים חכמי צפת כי בביקורו של רוטשילד בעיר צפת [בשנת 1887] נעתר לבקשתם לפתוח בית ספר לנערים, אך בית הספר שנפתח איננו נותן מענה מבחינת פרנסה, שכן "חניכי בית הספר ידעו מעט לכתוב ערבית וצרפתית, אכן מטרתנו העיקרית היא ממנו והלאה, כי למלאכה לא למדו ידיהם...". הרבנים מבקשים מהרב כהן, שהיה ידידו הקרוב של הברון רוטשילד מפריז, שישפיע עליו לפתוח בית ספר ייעודי ללימוד מקצועות.
בצדו השני של הדף נוסח הצטרפות להמלצת "הרבנים הנכבדים מיקירי עה"ק צפת"ו" מטעם בתי הדין הספרדיים והאשכנזים, אך על קטע זה לא באו חתימות (יתכן והמכתב לא נשלח בסוף).
[1] דף. 28 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. קרעים. סימני קיפול.
כתיבת סופר, עם חתימותיהם המסולסלות של חכמי צפת: רבי משה מאמאן [תקצ"ח-תרס"ט, אב"ד צפת], רבי אליהו רחמים ענתבי [תרי"ב-תר"פ, דרשן מחכמי צפת, נולד בצפת לאביו רבי שבתי, שהיה מפורסם בקדושתו וצדקותו ונקרא בפי העם "המשיח"], רבי אהרן מאמאן, רבי יצחק הלוי, רבי חיים אדרעי, רבי יהודה יבגי, רבי נחמן עבו, רבי מאיר ברשישת [שד"ר צפת], רבי אליהו אביטבול, וחותם נוסף.
במכתבם מספרים חכמי צפת כי בביקורו של רוטשילד בעיר צפת [בשנת 1887] נעתר לבקשתם לפתוח בית ספר לנערים, אך בית הספר שנפתח איננו נותן מענה מבחינת פרנסה, שכן "חניכי בית הספר ידעו מעט לכתוב ערבית וצרפתית, אכן מטרתנו העיקרית היא ממנו והלאה, כי למלאכה לא למדו ידיהם...". הרבנים מבקשים מהרב כהן, שהיה ידידו הקרוב של הברון רוטשילד מפריז, שישפיע עליו לפתוח בית ספר ייעודי ללימוד מקצועות.
בצדו השני של הדף נוסח הצטרפות להמלצת "הרבנים הנכבדים מיקירי עה"ק צפת"ו" מטעם בתי הדין הספרדיים והאשכנזים, אך על קטע זה לא באו חתימות (יתכן והמכתב לא נשלח בסוף).
[1] דף. 28 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. קרעים. סימני קיפול.
קטגוריה
ארץ ישראל וירושלים - מכתבים, מסמכים וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב בחתימות ידם וחותמותיהם של הרבנים והממונים של עדת הספרדים בירושלים. ירושלים, אדר ב' תרע"ג [1913].
נשלח אל רבי חיים משה בן נאים רבה של גיברלטר, בבקשה להשגת עזרה ל"קמחא דפסחא" עבור עניי ירושלים - "לחלק מצות לחם עוני לכעשרת אלפים נפשות".
על המכתב חתומים: רבי משה פראנקו ("חכם באשי" - הרב הראשי), רבי חנניה גבריאל, רבי יוסף מרדכי הלוי, הבנקאי חיים אהרן ואלירו, רבי יוסף הלוי, ורבי דוד פאפו.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים.
נשלח אל רבי חיים משה בן נאים רבה של גיברלטר, בבקשה להשגת עזרה ל"קמחא דפסחא" עבור עניי ירושלים - "לחלק מצות לחם עוני לכעשרת אלפים נפשות".
על המכתב חתומים: רבי משה פראנקו ("חכם באשי" - הרב הראשי), רבי חנניה גבריאל, רבי יוסף מרדכי הלוי, הבנקאי חיים אהרן ואלירו, רבי יוסף הלוי, ורבי דוד פאפו.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים.
קטגוריה
ארץ ישראל וירושלים - מכתבים, מסמכים וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $525
כולל עמלת קונה
שני מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי שמואל מוהליבר אב"ד ביאליסטוק, העוסקים בענייני מסעותיו השונים בענייני ציבור ויישוב ארץ ישראל. שנות ה-80 של המאה ה-19.
• מכתב בענייני מסעו לפאריס, נשלח אל רבי מרדכי אלטשולר. פרנקפורט דמיין, טבת תרמ"ז [דצמבר 1886].
• מכתב אל רבי אברהם גרינברג, בענייני המסע המתוכנן לארץ ישראל. [ביאליסטוק?, כסלו תר"נ 1889]. "...בדבר הנסיעה לאה"ק [לארץ הקודש] תיכף אחר הפסח. הגבירים הנכבדים אשר השתתפו בנסיעה זאת, האם רצונם חזק אצלם גם כעת... אין ערוך כלל להתועלת הגדולה שתצמח מזה ליושבי אה"ק וביחוד להקאלאניות [המושבות] החדשות...".
רבי שמואל מוהליבר (1824-1898) מגדולי הרבנים בדורו. ממייסדי תנועת "חובבי ציון", מפטרוני המושבות בארץ ישראל ומאבות הציונות הדתית. בשנת 1890 נסע מאודסה לארץ ישראל בראש משלחת של "חובבי ציון" ששמה לעצמה למטרה לבחון את מצב המושבות בארץ (לנסיעה זו הוא מתייחס במכתב השני שלפנינו).
2 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. כתמים ובלאי.
• מכתב בענייני מסעו לפאריס, נשלח אל רבי מרדכי אלטשולר. פרנקפורט דמיין, טבת תרמ"ז [דצמבר 1886].
• מכתב אל רבי אברהם גרינברג, בענייני המסע המתוכנן לארץ ישראל. [ביאליסטוק?, כסלו תר"נ 1889]. "...בדבר הנסיעה לאה"ק [לארץ הקודש] תיכף אחר הפסח. הגבירים הנכבדים אשר השתתפו בנסיעה זאת, האם רצונם חזק אצלם גם כעת... אין ערוך כלל להתועלת הגדולה שתצמח מזה ליושבי אה"ק וביחוד להקאלאניות [המושבות] החדשות...".
רבי שמואל מוהליבר (1824-1898) מגדולי הרבנים בדורו. ממייסדי תנועת "חובבי ציון", מפטרוני המושבות בארץ ישראל ומאבות הציונות הדתית. בשנת 1890 נסע מאודסה לארץ ישראל בראש משלחת של "חובבי ציון" ששמה לעצמה למטרה לבחון את מצב המושבות בארץ (לנסיעה זו הוא מתייחס במכתב השני שלפנינו).
2 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. כתמים ובלאי.
קטגוריה
ארץ ישראל וירושלים - מכתבים, מסמכים וספרים
קָטָלוֹג