מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (228) Apply book filter
- חסידות (122) Apply חסידות filter
- chassid (122) Apply chassid filter
- ספרי (116) Apply ספרי filter
- מכתבים (104) Apply מכתבים filter
- letter (104) Apply letter filter
- יד (72) Apply יד filter
- manuscript (66) Apply manuscript filter
- ספרים (56) Apply ספרים filter
- print (52) Apply print filter
- וקהילות (49) Apply וקהילות filter
- רבנים (49) Apply רבנים filter
- communiti (49) Apply communiti filter
- rabbi (49) Apply rabbi filter
- וספרים (48) Apply וספרים filter
- והקדשות (41) Apply והקדשות filter
- חתימות (41) Apply חתימות filter
- dedic (41) Apply dedic filter
- signatur (41) Apply signatur filter
- דפוסי (40) Apply דפוסי filter
- gloss (38) Apply gloss filter
- כתבי (37) Apply כתבי filter
- מכתבים, (33) Apply מכתבים, filter
- מסמכים (33) Apply מסמכים filter
- document (33) Apply document filter
- letters, (33) Apply letters, filter
- וכתבי (29) Apply וכתבי filter
- חב (29) Apply חב filter
- חבד (29) Apply חבד filter
- חב"ד (29) Apply חב"ד filter
- chabad (29) Apply chabad filter
- עם (28) Apply עם filter
- שו (26) Apply שו filter
- יסוד (26) Apply יסוד filter
- ומוסר (26) Apply ומוסר filter
- וחידושי (26) Apply וחידושי filter
- הלכה (26) Apply הלכה filter
- שונים (26) Apply שונים filter
- שס (26) Apply שס filter
- שות (26) Apply שות filter
- ש"ס, (26) Apply ש"ס, filter
- שו"ת (26) Apply שו"ת filter
- classic (26) Apply classic filter
- ethic (26) Apply ethic filter
- halacha (26) Apply halacha filter
- miscellan (26) Apply miscellan filter
- novellea (26) Apply novellea filter
- novellea, (26) Apply novellea, filter
- responsa (26) Apply responsa filter
- earli (25) Apply earli filter
בראש השער רישום בעלות חתום: "חנני אלוקים בזה הספר, הק' יוסף מאיר בלאאמו"ה שמואל צבי" - חתימת ידו של האדמו"ר הראשון מספינקא, הגאון הקדוש רבי יוסף מאיר ווייס, בעל ה"אמרי יוסף" (תקצ"ח-תרס"ט), אבי שושלות אדמו"רי ספינקא. בנו של הגאון החסיד רבי שמואל צבי ווייס ראב"ד מונקאטש. גדול בתורה ובחסידות, תלמידם של המהר"ם א"ש רבי מאיר אייזנשטאטער אב"ד אונגוואר ובנו רבי מנחם אייזנשטאטער אב"ד אונגוואר. למד גם אצל האדמו"ר רבי שמואל שמעלקא מסעליש בעל צרור החיים ואצל דודו המקובל רבי יצחק אייזיק ווייס מסוואליווע.
מנעוריו דבק בחסידות, ועוד בהיותו נער צעיר נסע אל האדמו"ר השר-שלום מבעלז, שאמר עליו "מוח יפה יש לו לרבי יוסף מאיר". היה נוסע גם אל האדמו"רים רבי מנחם מנדל מוויזניץ ורבי חיים מצאנז בעל ה"דברי חיים", אך רבו העיקרי היה קרוב-משפחתו האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב - המהרי"א, שהעריכו לחשוב שבתלמידיו ו"היה קורא אותו בכל יום ודיבר אתו כמה שעות דברי חכמה ויראה, וכמה פעמים היה לומד אתו בספרים הקדושים לקוטי תורה וש"ס".
בשנת תר"ל הכתירו רבו המהרי"א מזידיטשוב לאדמו"ר, אולם הוא סירב לקבל את החסידים כל עוד רבו בחיים. רק בשנת תרל"ו קיבל את הוראות רבו האדמו"ר רבי חיים מצאנז שהסמיכו לאדמו"ר, והחל מקבל את החסידים בעיר מגוריו ספינקא שבמחוז מרמרוש. עד מהרה נתפרסם שמו ברחבי הונגריה וגליציה, ואלפי חסידים נמנו על תלמידיו, מהם גדולי תורה מפורסמים כהגאון רבי שלום מרדכי שבדרון המהרש"ם מבערז'ן ועוד. כמו כן, היו לו קשרים אמיצים עם צדיקי דורו, האדמו"רים רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מסיגעט בעל "ייטב לב", רבי יחזקאל שרגא משיניווא בעל "דברי יחזקאל", ואחרים.
נודע בבקיאותו המדהימה בנגלה ובנסתר. כשנסע לרבי חיים מצאנז "קיבל אותו בסבר פנים יפות וחיבבו וקירב אותו מאד, והרבה לפלפל עמו הרבה בחכמת הקבלה, אם כי לא היתה דרכו לדבר מזה עם שום אדם" (א' סורסקי, שושלת ספינקא, עמ' צז). חסידות ספינקא שמרה על נוסח זידיטשוב בתפילה ובהנהגה. תפילותיו הלהיבו את המוני החסידים, והן מתוארות כתפילות בכח נפלא ממש למעלה מכח האנושי. מסופרים עליו סיפורי מופת מופלאים, כפועל ישועות בברכותיו ובעצותיו שנאמרו ברוח הקודש. בנו האדמו"ר מהרי"א מספינקא מעיד עליו: "ופעל ישועות רבות ועצומות בברכתו, ופקד עקרות בתפלתו, וריפא חולים בעתירתו, ובקע רקיעין בשיחתו, וכמעט אוכל להגיד שכל דיבור שיצא מפיו הקדוש לא שב ריקם..." (הקדמת "עשרה מאמרות" לספרו "אמרי יוסף"). גם לאחר פטירתו, נודע מקום קברו למקום תפילה וישועה. בשנת תשל"ב הועלה ארונו לארץ-ישראל, ונטמן בחלקה מיוחדת של חסידי ספינקא בבית הקברות "סגולה" בפתח-תקוה.
בכותרת דף ח חתימה עתיקה נוספת: "חיים ----".
נ דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי ונזקי עש. כריכת עור חדשה.
העותק של רבי משולם זושא וייסבלום מנדבורנא. בשער הספר ובמספר דפים נוספים חותמת בצורת חתימה: "הק' משולם זוסיא מנאדבורנא בהרה"צ ר' נפתלי מליזענסק זצ"ל".
הרה"צ רבי משולם זושא וייסבלום מנדבורנא (נפטר תר"ן, אנצ' לחסידות, ג', עמ' שפ), היה נינו של הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק. מתלמידיו החשובים של האדמו"ר ה"תורת חיים" מקוסוב. עלה לארץ הקודש והתגורר בצפת, לאחר שרבו התגלה אליו בחלום ופקד עליו לעלות לארץ ישראל.
בדף המגן האחורי רישום בעלות ארוך [כנראה של אחד מצאצאי רבי אברהם דוד מבוטשאטש]: "...הרבני הנגיד המופלא ומופלג בתורה... בן לאותו צדיק... החסיד המפורסים כקש"ת מו"ה ישראל אסר[?] ליב... נין ונכד לאותו צדיק וקדשו רשכב"ה אוהב ישראל וקדושו... כקש"ת מו"ה אברהם דוד נר"ו...".
ה, ז-קלב, י דף. 20.5 ס"מ. דפים בצבע כחלחל. מצב בינוני-גרוע. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. פגעי עש רבים, עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
העותק של האדמו"רים ממונקאטש - רבי צבי הירש שפירא, בעל "דרכי תשובה", ובנו רבי חיים אלעזר שפירא, בעל "מנחת אלעזר". בדף השער ובדפים נוספים מופיעים חותמותיהם של האב ובנו: "צבי הירש שפירא" ו"חיים אלעזר שפירא אב"ד דק"ק מונקאטש" [חלק מהחותמות קצוצות].
האדמו"ר רבי צבי הירש שפירא בעל "דרכי תשובה" (תר"ה-תרע"ד, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תריח-תרכ). בן רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה", בן רבי אלעזר מלנצהוט, בנו של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". מגדולי דורו בתורה וחסידות, ממלא מקום אביו ברבנות מונקאטש. ביסס את חסידות מונקאטש וחסידיו נמנו באלפים. מייסד "כולל מונקאטש" ו"נשיא ארץ ישראל". מחבר: "דרכי תשובה", "באר לחי רואי", "צבי תפארת" ועוד.
בנו האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא בעל "מנחת אלעזר" (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. מילא מקום אביו כאב"ד מונקאטש. עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד. [אודותיו: דרכי חיים ושלום].
חתימות בדף השער: "הק' גאטליב כהנ[א] סאפיר", "חנני ה' הרחום בזה, שלום בר"מ[?] הכהן מן ---[?]".
[1], נח, [1] דף. 31.5 ס"מ. נייר כהה. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות. נקבי עש במספר דפים. קרע משוקם בשוליים העליונים של דף השער. קרע משוקם בדף האחרון עם פגיעות קלות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות חלק מהדפים. חותמות בדף השער ובמקומות נוספים. כריכת עור חדשה.
העותק של מהר"ם בריסק. בדף השער חותמתו: "מרדכי בריסק, דיין מארגרעטען". לצד החותמת - הקדשה עצמית בכתב-ידו וחתימתו של מהר"ם בריסק, הכותב כי קיבל את הספר מן האדמו"ר המחבר: "מנחת זכרון מזכרת אהבה הוא אלי [דורון] דרשה מכבוד אדמו"ר הרב הגאוה"ק המחבר שליט"א הק' מרדכי [באמו"ר יהושע...]".
הגאון רבי מרדכי בריסק - מהר"ם בריסק (תרמ"ו-נספה בשואה תש"ד), מגדולי גאוני הונגריה ומרביץ תורה מפורסם, חתן רבי שמואל זלמן וינברגר אב"ד מרגרטן [בן המהריא"ץ]. כיהן במרגרטן כדומ"ץ ומשנת תרע"ט עלה לכהן ברבנות טושנד שם הקים את ישיבתו המפורסמת, בה למדו אלפי תלמידים. מספריו: שו"ת מהר"ם בריסק ד' חלקים, דרשות מהר"ם בריסק ועוד.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי צבי הירש שפירא בעל "דרכי תשובה" (תר"ה-תרע"ד, אנצ' לחסידות ג', תריח-תרכ). בן רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה", בן רבי אלעזר מלנצהוט, בנו של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". גאון, פוסק הלכות ומקובל. מגדולי דורו בתורה וחסידות, ממלא מקום אביו ברבנות מונקאטש. ביסס את חסידות מונקאטש וחסידיו נמנו באלפים. מייסד "כולל מונקאטש" ו"נשיא ארץ ישראל". מחבר הספרים: "דרכי תשובה", "באר לחי רואי", "צבי תפארת" ועוד.
[3], רנט דף. 22 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים ובלאי. כתמי דיו בדף רמד/2, עם פגיעה בטקסט. כריכה מקורית, עם פגמים.
העותק של האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט. בדפי המגן, בדף השער ובדף האחרון רישומי בעלות, חותמות וחתימות ידו של האדמו"ר: "שלום אליעזר", "שלום אליעזר הלברשטאם", "שלום אליעזר האלברשטאם חונה פה טארנא", "זה הספר שייך לר' שלום אליעזר הלברשטאם".
האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם (תרכ"ב-תש"ד), מבניו הצעירים של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז. מגדולי הצדיקים ובעלי המופת בהונגריה בדור שלפני השואה. כבר מנעוריו הצביעו עליו גדולי האדמו"רים כעל דמות מופת והרבו לדבר על קדושתו ועל נשמתו הגבוהה. כך לדוגמה מסופר כי כאשר שהה בצאנז האדמו"ר בעל "תפארת שלמה" מראדומסק הצביע על רבי שלום אליעזר ואמר כי הוא יהיה אחד ממנהיגי ישראל בעת ביאת המשיח. בזמן פטירת אביו היה בן 14 שנים בלבד, והוא נתחנך על ידי אחיו הגדול האדמו"ר משיניווא. נשא את בת אחותו וגיסו האדמו"ר רבי מרדכי דוב טברסקי אב"ד הורנוסטייפולי. בשנת תרמ"ו התיישב רבי שלום אליעזר בעיר טארנא (טרנוב, גליציה), ושם הסתגר בד' אמותיו בקלויז של חסידי צאנז והגה בתורה יומם ולילה. בשנת תרנ"ט עבר להונגריה לעיר ראצפרט והקים בה את חצרו. בראצפרט ישב למעלה מארבעים שנה. נודע כאיש מופת ופלא. יהודים רבים נהרו מרחבי הונגריה אל ביתו בראצפרט ונושעו מברכותיו (ראה בספר 'רבינו הקדוש מראצפערט', בני ברק 2007, עדויות וסיפורים לרוב על המופתים והישועות שפעל). בשנות השואה לא עזב את קהילתו ונספה עמם באושוויץ בחודש סיון תש"ד.
בדף המגן מול השער - חתימת ידו של הגאון רבי אפרים פישל הרשקוביץ (תרפ"ג-תשע"ז), הרב מהאליין, מגדולי הפוסקים בארה"ב. ראב"ד בית הדין של קהילת צאנז-קלויזנבורג בארה"ב.
צו דף (הדף האחרון מסומן בטעות: צח). 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, פגעי רטיבות ובלאי. קרעים במספר דפים. בדף כ - קרע שנוצר כנראה בזמן ההדפסה, עם פגיעה בטקסט. עמודי הדפים עט-פ נדפסו על ארבעה דפים במקום על שניים, כשכל דף מכיל עמוד מודפס מצדו האחד ועמוד ריק מצדו השני (אין חסרון טקסט). כריכה פגומה.
חותמות בעלות רבות של האדמו"ר רבי אלעזר רוזנפלד מאשפיצין. בעמוד לפני השער רישום בעלות: "זה הספר שייך לה"ה הצדיק הקדוש בוצינא קדישא חו"פ [חסידא ופרישא] שלשלת היוחסין כ"ת מ"ה אליעזר נ"י". בשער הספר חתימה לא מפוענחת: "הק' אורי..." [?].
האדמו"ר הקדוש רבי אלעזר הלוי רוזנפלד מאושפיצין (תרכ"א-תש"ג), חתנו הצעיר של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז ובנו של האדמו"ר רבי יהושע מקאמינקא (בנו של האדמו"ר רבי שלום מקאמינקא). משנת תרמ"ה רב בבוכניה, בשנת תרנ"ז עלה לכהן על מקום אביו כאדמו"ר בקאמינקא ובשנת תר"ס עבר לכהן כרב ואדמו"ר בעיר אושפיצין (אושוויץ). בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל והקים את בית מדרשו בעיר הקודש ירושלים [בית המדרש "אושפיצין" קיים עד היום ברח' חסד לאברהם, סמוך לשכונת "מאה שערים"]. ערב מלחמת העולם השניה חזר לפולין ונפטר בגטו סוסנוביץ. הי"ד.
ספר זה נדפס ע"י המקובל רבי שלמה רעכניץ בנו של רבי יהודה ליב מוכיח, שבבחרותו היה מתלמידיו המקורבים של רבי נפתלי כ"ץ. הוא העתיק אז פיוטים ותפילות שחיבר רבו הקדוש והיה אומרם בהתלהבות מדי לילה, כשהיה משכים קום בחצות ליל. בהקדמת הספר שלפנינו, מספר רבי שלמה רכניץ סיפור-פלא מדהים על רבו המחבר הקדוש, שנפגש פעמיים עם השטן מלאך המוות. הפעם הראשונה היתה כאשר מלאך המוות התחפש לעני, ורבי נפתלי הכניעו ע"י נתינת ארבעה פרוטות בידו. על הפגישה הראשונה הזאת מעיד התלמיד ממה שראה בעיניו ושמע באזניו: "...אספר את אשר ראיתי כשהייתי אתו עמו במרכבתו, בעברי דרך במקום אחד ושמה רייזין, פרסא אחת מק"ק ליסא ממדינת פולין, נתן פיזור לעניים ואביונים.... ובתוך הבאים... נתן מידו ליד אחד מהם בסיפור [באמירה]: א', ב', ג', ד' פגים... ואח"כ כשבאנו לביתו... ונפל למשכב... ואמר הוא לה [לאשתו הרבנית]: אל תירא ואל תחת, כי כבר נתתי למלאך המות ארבעה פגים [מטבעות], וכל זה ראיתי בעיני ושמעתי מפיו...". על פגישתו השניה עם מלאך המות והזכרת ענין ארבעת המטבעות הנ"ל, מספר רבי שלמה מתוך מכתבים שראה בעיניו, שנשלחו מקהילת איסטנבול, בהם הובאו עדויות על פטירתו הפלאית של רבו רבי נפתלי כץ בשנת תע"ח בדרכו לארץ הקודש, כאשר כל העם ראו את כוחותיו המופלאים וקדושתו הרבה: "...ושם [במכתבים הנ"ל] נאמר שגם קודם מותו אמר בפה מלא למלאך המות: מה לך פה?! עתה באת אלי במלבושים יפים כעושר [כעשיר] גדול, וברייזין באת לפני במלבושים קרועים ובלואים כעני גדול ונתתי לך ד' פגים... וקם בחרי אף מערש דוי וסוגר [וסגר] הדלת ואמר: צא תאמר לו, ניפלה נא ביד ה' ובידו אפקיד רוחי ונשמתי...".
[2], לז, [1] דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. נזקי עש עם פגיעות בטקסט. עותק ספריה. כריכת בד לא-מקורית.
ההגדה של האדמו"ר רבי שלום הלברשטאם מסטרופקוב. בדף השער רישום בכתב-ידו קדשו וחתימתו: "לד' הארץ ומלאה, הק' שלום הלברשטאם קאהשיצע [קאשוי] יצ"ו". חותמותיו מופיעות בדף המגן הקדמי, בדף השער ובדף שאחריו: "הק' שלום הלברשטאם בן א"אמו"ר הר"הצ משינאווע זצ"ל".
האדמו"ר רבי (אברהם) שלום הלברשטאם (תרט"ז-ת"ש) בעל "דברי שלום", בנו חביבו של האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא-צאנז בעל "דברי יחזקאל" (בנו בכורו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז), שהיה אומר עליו "נשמתו קדושה מאד גבוה מעל גבוה". כיהן כרב וכאדמו"ר בסטרופקוב והיה האדמו"ר הראשון בשושלת אדמור"י סטרופקוב. חצרו היתה הומה תמיד בחסידים רבים, אלפים נהרו לקבל את ברכותיו ונתפרסם במעשי מופת.
טז, ט-נו, [1] דף. דפים ט-טז מופיעים פעמיים. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי אוכל ויין בחלק מהדפים. קרעים קלים בשולי מספר דפים. כריכת עור חדשה.
יערי 2150; אוצר ההגדות 3296.
[1] דף בסוף, עם שמות מנויים נוספים, לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.
רישומי בעלות רבים וחותמות בעלות של האדמו"ר רבי משה הלברשטאם אב"ד בארדיוב; חתימות יד בנו רבי "יחיאל נתן הלברשטאם"; חתימות נוספות.
האדמו"ר רבי משה הלברשטאם אב"ד בארדיוב-בארטפלד (תר"י-תשרי תרס"ד), בנו של האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ, וחתן דודו האדמו"ר רבי אהרן הלברשטאם הרב מצאנז. התחנך בבית סבו רבי חיים מצאנז, שאף מסר לידיו את עריכת ספרו שאלות ותשובות "דברי חיים", יחד עם בן-דודו רבי שלמה מבובוב (הראשון). בחיי אביו נתמנה כרב ואדמו"ר בבארדיוב (בארטפעלד, הונגריה), ושם קבלו את מרותו חסידים רבים. מבניו וחתניו כיהנו ברבנות ובאדמו"רות, בהם חתנו הנודע רבי חנה הלברשטאם מקאלשיץ, ובנו האדמו"ר רבי יחיאל נתן הלברשטאם מבארדיוב (תרכ"ה-תרצ"ג), שמילא את מקומו כאב"ד ואדמו"ר בבארדיוב.
[2], ב-עט; פח, [1] דף. 31 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים במספר דפים. כריכת עור חדשה.
ספר שאלות ותשובות דברי חיים, חלקים א-ב, מאת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז. בארדיוב, תרס"ב 1901. מהדורה שניה.
העותק של תלמיד המחבר - רבי אברהם אביש ריינהאלד. בשער הספר חותמותיו עם שמו וחותמותיו עם המילים "ראש הישיבה דחברה עץ חיים פה טארנא יצ"ו". בדפי הספר מספר הגהות בכתב-יד [כנראה בכתב-ידו]. לספר מצורף דף בכתב-יד, כפי הנראה אף הוא בכתב-ידו. בדף זה ציונים לכל חלקי הש"ס.
רבי אברהם אביש ריינהאלד (ריינהולד; תרי"ג-תרצ"ה), יליד טארנא (טארנוב) שבגליציה, ובהמשך שימש כראש ישיבה בעיר. גאון מופלג ומקובל. היה תלמידם של הרה"צ רבי פנחס מדעמביץ ובריגל (תלמיד רבי נפתלי מרופשיץ), ושל רבי זאב דוב שענקעל מטארנא (תלמיד ה"חתם סופר"). בהמשך הסתופף בצל קדשו של האדמו"ר בעל "דברי חיים", וממנו קיבל את הדרכים כיצד ללמוד קבלה וחסידות, כפי שכתב בשערי ספריו "ארבע כנפים ופתח הגן" ו"שער פתח הגן": "ראשית לימודי בס'[פרים] סור מרע וזרע קודש ועבודת ישראל זי"א ועפ"י דבריהם למדתי בכתבי האריז"ל ובימי חורפי הייתי מסתופף בצל קדושת מרן הצדיק החי בעל דברי חיים זצ"ל ומסדר עבודתו הק' ותנועותיו הנעימים הבנתי קצת איך ללמוד בכתבי הקודש בביטול גמור כאין ואפס ולטעום מעץ החיים מעין עולם הבא". בקיץ תרע"א עבר לאנווטרפן. במלחמת העולם הראשונה נמלט להולנד (ראה להלן) ולאחר המלחמה חזר לאנטוורפן. מחבר ספרים רבים: חידושי אבר"ח (קראקא תרפ"א-תרפ"ד), ראשי בשמים (קראקא תרפ"א), ארבע כנפים ופתח הגן (פולין, תרפ"ה), אותיות מחכימות (בילגורייא, תרפ"ו?), מקראי קודש (בילגורייא, תרפ"ו?), שער פתח הגן (אנטוורפן, תרפ"ו), זכרון משיח (בילגורייא, תרפ"ז).
[2], קלח, [1]; [2], קל דף. 38 ס"מ. + [1] דף בכתב-יד. 27.5 ס"מ. מצב בינוני. דפי הספר עשוים נייר יבש ושביר. כתמים. כתם רטיבות כהה בשולי הדפים. קרעים עם חסרון במספר דפים. שיקומים בדבק נייר בדף השער ובמספר דפים שאחריו. קרעים משוקמים בהדבקות נייר בדפים האחרונים, עם פגיעות בטקסט. כריכה בלויה ופגומה.
-------------------------
סיום הש"ס של פליטי מלחמת העולם הראשונה בהולנד
במלחמת העולם הראשונה נמלט רבי אברהם אביש ריינהולד מאנטוורפן להולנד. הוא הגיע אל הכפר שעווענינגען (סכוונינגן Scheveningen, כיום חלק מהעיר האג), שם התקבצו כמה עשרות פליטים יהודיים, בעיקר בחורים שנמלטו מאימת הגיוס של צבאות אירופה השונים. את הזמן הפנוי ניצלו הפליטים ללימוד תורה. רבי אברהם אביש היה אז מראשי החבורה והיה בין המארגנים של יוזמה מעניינת: בכדי לנצל את זמן המלחמה כראוי, הוחלט שילמדו ויסיימו ביחד את כל הש"ס. הם חילקו ביניהם את המסכתות ובראש חודש אלול תרע"ז ערכו את הסיום על הש"ס כולו, כשהם מקבלים על עצמם באותו מעמד לסיים שוב את הש"ס עד ראש חודש תמוז של השנה הבאה (לציון 100 שנה למאורע התארגנה יוזמה מרגשת של צאצאי אותם פליטים, אשר חילקו שוב ביניהם את מסכתות הש"ס וערכו סיום מיוחד, שנערך בלייקווד ושודר ברחבי העולם - ראה חומר מצורף). מאירוע זה בשעווענינגען נותר לוח זכרון, שנרשם ביום הסיום הראשון ובו פורטו שמות האנשים עם שמות המסכתות שלקחו על עצמם ללמוד בפעם הנוספת (רבי אברהם אביש נרשם שם כמי שלקח את המסכתות: עדויות, הוריות, תמורה, מעילה ותמיד).
בדף השער ובדף שלאחריו, חותמות האדמו"ר בעל "עקדת יצחק" מאלכסנדר: "יצחק מנחם בהרה"ק אדמו"ר זצללה"ה זי"ע מאלכסנדר". בדף השער מספר רישומים בהם נכתב כי הספר שייך לאדמו"ר מאלכסנדר, ורישומים נוספים.
האדמו"ר הקדוש רבי יצחק מנחם דנציגר מאלכסנדר הי"ד (תר"ם-תש"ב), מגדולי האדמורי"ם בדורו. התחנך על ברכי סבו מייסד השושלת רבי יחיאל מאלכסנדר, אצל אביו האדמו"ר רבי שמואל צבי מאלכסנדר בעל "תפארת שמואל", ואצל דודו רבי ירחמיאל ישראל יצחק בעל "ישמח ישראל".
בשנת תרפ"ד הוכתר לאדמו"ר, לאחר ששבעים רבנים מחשובי רבני פולין שהיו מחסידי אביו, בקשו ממנו להמשיך את שושלת ההנהגה. בזמן הנהגתו גדלה קהלת חסידי אלכסנדר בפולין ומנו עשרות אלפי יהודים. הקים יחד עם אחיו רבי אברהם חיים דנציגר רשת ישיבות גדולה "בית ישראל" לזכר דודו האדמו"ר בעל "ישמח ישראל". נרצח בשואה הוא וכל ילדיו ונכדיו, ולא נותר מהם שריד, הי"ד. לאחר השואה התקבצו שרידי חסידי אלכסנדר והכתירו לאדמו"ר את בן דודו רבי יהודה משה טהיברג. שרידי תורותיו לוקטו ע"י שרידי חסידים ונדפסו בספר "עקדת יצחק".
[2], סג-שעז דף. כרך זה מתחיל בדף סג (מסימן שח), ולפניו נכרכו דף השער ודף הקדמה. ללא דפים דפים א-סב הראשונים. 37.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מספר דפים מנותקים. כריכת עור מקורית, עם פגמים, שדרה קרועה.
העותק של האדמו"ר רבי חנוך העניך מסאסוב. בפרשת יתרו (עמ' [79]) מופיעה חתימת יד קדשו: "חנוך העניך מסאסוב", ובעמוד שלפני כן (עמ' 78) מופיעה הגהה למדנית (3 שורות) בכתב-ידו. בעמ' 122 מופיעה הגהה נוספת בכתב-ידו.
האדמו"ר רבי חנוך העניך דוב מאייער-טייטלבוים (תרמ"ד-תש"ג 1884-1942), אב"ד סאסוב וקרעצקי, מגדולי האדמו"רים והצדיקים בדורו. חתן בעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט וגיסו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בנו של רבי יוסף דוד מסאסוב, מצאצאי האדמו"ר רבי חנוך מאלסק בעל "לב שמח", ומצאצאי האדמו"ר רבי שלום מבעלז. קדוש וטהור, תלמיד חכם מופלג, נודע בתפילותיו הנלהבות והיה פועל ישועות עבור כלל ישראל. בצוואתו ציוה שלא לכתוב שום תואר על מצבתו, רק "שפעל ישועות לבני ישראל".
בנו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מקירולהוזא וארה"ב הדפיס שני כרכים מחידושי תורתו בשם "עיר חנוך" (ירושלים, תשל"ח). לאחר כמה שנים נדפסו ממנו הספרים "שו"ת יד חנוך" ו"מפענח נעלמים" (ברוקלין, תש"ס). בשנת תשי"ז נדפס בארה"ב מדרש רבה, עם הגהותיו בשם "עין חנוך", ע"י בנו הנ"ל.
ב-צו דף. חסר דף השער. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמים. הדף האחרון מנותק ומעט פגום. ללא כריכה.
ברוב הספרים מופיעות חתימות ו"הקדשות עצמיות" שכתב כשקנה או קיבל את הספר, ובמספר מקומות מופיעות אף הגהות בכתב-ידו. במספר ספרים חתימות, חותמות ורישומים מבעלים קודמים, וכן הקדשות מחברים. רוב הספרים הם משנות הת"ש, למעט כרכי ש"ס ווילנא (מדפוס האלמנה והאחים ראם).
האדמו"ר מספינקא-זידיטשוב רבי אלטר אליעזר כהנא (תרצ"ז-תשס"ט), איש האשכולות - גאון מופלג ותלמיד חכם מפורסם, נודע בתפילותיו ובהנהגתו בקודש, בעבודת השם ובאהבת הבריות. למדן ובעל הוראה. קדוש ומקובל. עסק בחייו בין היתר בכתיבה ועריכת ספרים בהלכה, בחסידות ובמקצועות רבים. ליקט וערך נושאים רבים במסגרת "אוצר הפוסקים". עמד בראשות כוללי אברכים וניהל את קרנות הגמ"ח של "שומרי החומות". התכתב בהלכה עם רבנים רבים. איש השקפה, מקורב לחוגי "נטורי-קרתא" וחסידי סאטמר, אך היה פתוח לדעות אחרות בחוגים החרדיים. הרבה במתן צדקה ליחידים ולמוסדות ציבור מכל החוגים, ועסק בהלוואות גמ"ח לנצרכים.
אביו - האדמו"ר רבי יוסף מאיר כהנא מספינקא-ירושלים (תר"ע-תשל"ח 1909-1978), בן רבי צבי הירש כהנא אב"ד ספינקא וחתן האדמו"ר רבי יצחק טיטלבוים מהוסאקוב. אדמו"ר באונגוואר. בשנת תרצ"ו כיהן כרב וראש ישיבה בסערעדנא. בשנת תש"א עלה עם משפחתו לארץ ישראל, בה פתח את ישיבת "אמרי יוסף" והקים בה את בית מדרשו.
כ-260 ספרים. גודל ומצב משתנים.