מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- letter (151) Apply letter filter
- יד (145) Apply יד filter
- manuscript (145) Apply manuscript filter
- book (123) Apply book filter
- כתבי (103) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (92) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (92) Apply כתבייד filter
- rabbi (92) Apply rabbi filter
- print (80) Apply print filter
- חסידות (70) Apply חסידות filter
- מכתבים (70) Apply מכתבים filter
- chassid (70) Apply chassid filter
- מכתבי (67) Apply מכתבי filter
- רבנים (67) Apply רבנים filter
- ישראל (63) Apply ישראל filter
- וארץ (63) Apply וארץ filter
- eretz (63) Apply eretz filter
- דפוסי (54) Apply דפוסי filter
- gloss (47) Apply gloss filter
- יהדות (43) Apply יהדות filter
- jewri (43) Apply jewri filter
- וכתבי (42) Apply וכתבי filter
- עתיקים (40) Apply עתיקים filter
- ספרי (39) Apply ספרי filter
- הר (37) Apply הר filter
- והש (37) Apply והש filter
- ודפוסים (37) Apply ודפוסים filter
- ליטא (37) Apply ליטא filter
- ערש (37) Apply ערש filter
- פולין (37) Apply פולין filter
- שנות (37) Apply שנות filter
- ליטא, (37) Apply ליטא, filter
- earli (37) Apply earli filter
- isra (37) Apply isra filter
- lithuanian (37) Apply lithuanian filter
- lithuanian, (37) Apply lithuanian, filter
- polish (37) Apply polish filter
- בודדים (36) Apply בודדים filter
- ודפים (36) Apply ודפים filter
- leav (36) Apply leav filter
- singl (36) Apply singl filter
- ספרים (35) Apply ספרים filter
- והקדשות (33) Apply והקדשות filter
- חתימות (33) Apply חתימות filter
- dedic (33) Apply dedic filter
- signatur (33) Apply signatur filter
- אירופה (30) Apply אירופה filter
- european (30) Apply european filter
- balkan (27) Apply balkan filter
- italian (27) Apply italian filter
מציג 373 - 384 of 433
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
כתב-יד, העתקת הקדמתו הידועה של רבי חיים מוולוז'ין לספרו של הגר"א על ספרא דצניעותא. [ליטא, תק"פ בקירוב].
כתיבה נאה עם כותרות והדגשת מילים בכתב קליגרפי. העתקה זו נעשתה כנראה עוד בחיי המחבר רבינו חיים מוולוז'ין (תק"ט-תקפ"א), שכתב את ההקדמה בשנת תפ"ק [תק"פ 1820], לקראת ההדפסה של הספר "ספרא דצניעותא" (ווילנא, תק"פ-תקפ"א). רבי חיים נזכר כאן בכותרת בברכת החיים "נרו יאיר": "הקדמת הרב הגאון אמיתי מופת הדור... מו"ה חיים נ"י, אשר יצק מים ע"י אליהו רבינו הגדול והקדוש המחבר נ"ע".
הקדמתו של רבי חיים מוולוז'ין גדול תלמידי הגר"א, היא חיבור חשוב בפני עצמו לידיעת נפלאות תהלוכות דרכיו של רבו הגדול וגדולתו בתורה ובצדקתו הרבה. רבי חיים מוולוז'ין מאריך לספר על גדולתו בתורה של הגר"א בנגלה ובנסתר, ומפליא לספר ברוממות קדושתו, תוך כדי שהוא מעיד מכלי ראשון על דברים ששמע בעצמו מהגר"א, או ראה בעיניו. הגר"ח מביא כאן בדבריו עדויות ששמע מפי הגר"א בעצמו על גילוי אליהו, ועל כך שרשב"י והאריז"ל התגלו לו בעת שלמד בדברי הזוהר. הגר"א אף סיפר לו על התגלות "מגידים" מן השמים שחפצו ללמוד עמו קבלה, אך הגר"א סירב להם, עקב רצונו לעמול בעצמו על הבנת דברי הזוהר והאר"י.
הקדמה זו עוררה רעש גדול בשעתו. תיאוריו של הגר"ח על מעלותיו הנשגבות של רבו והגילויים שזכה להם, היו נשמעים כמוגזמים. אולם הגר"ח בעצמו כותב כאן: "...כל נפלאות מעשיו וגילוייו הגדולים לא נפלאו אצלי, כי בא בשכרו - זו תורה וזו שכרה, משמיא זכו ליה בחלקו מכל עמלו". המקובל רבי יצחק אייזיק חבר בחיבורו "מגן וצינה" (פרק יז) כותב על נאמנות העדויות של הגר"ח בהקדמה זו: "...הגאון מוהר"ח אשר מלבד עוצם גדלו וחסידותו המפורסם בקצות תבל... שהיה חכם גדול מיושב בדיעות ושונא הגיזום וההפלגה...".
עיקר מטרתו של הגר"ח בפרסום הקדמה זו היתה לפרסם את דעת הגר"א ושיטתו בחשיבות לימוד הזוהר ודברי האריז"ל. בתחילת ההקדמה הוא כותב על הבטחת הקב"ה לישראל שלא תשכח מהם התורה, ועל התקיימות ההבטחה בהגעת הגר"א לעולם: "שלח לנו עיר וקדיש משמיא. איש אשר רוח אלוקים בו, רבינו הגאון הגדול אור העולם, אשר קדושת תורתו וצדקתו הכריזו עליו מן סוף העולם ועד סופו, מרנא ורבנא מוהרר"א חסידא וקדישא מווילנא נ"ע". בסיום הדברים הוא כותב, כי כל גופו נרתע מפחד ומורא רבו "בהעלותי על לבי קדושת אור תורתו, חסידותו, טהרתו וענוותו".
[5] דף (9 עמ' כתובים). כ-24.5 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים. בלאי. פגם קטן בשולי דף [3]. כריכה חדשה.
כתיבה נאה עם כותרות והדגשת מילים בכתב קליגרפי. העתקה זו נעשתה כנראה עוד בחיי המחבר רבינו חיים מוולוז'ין (תק"ט-תקפ"א), שכתב את ההקדמה בשנת תפ"ק [תק"פ 1820], לקראת ההדפסה של הספר "ספרא דצניעותא" (ווילנא, תק"פ-תקפ"א). רבי חיים נזכר כאן בכותרת בברכת החיים "נרו יאיר": "הקדמת הרב הגאון אמיתי מופת הדור... מו"ה חיים נ"י, אשר יצק מים ע"י אליהו רבינו הגדול והקדוש המחבר נ"ע".
הקדמתו של רבי חיים מוולוז'ין גדול תלמידי הגר"א, היא חיבור חשוב בפני עצמו לידיעת נפלאות תהלוכות דרכיו של רבו הגדול וגדולתו בתורה ובצדקתו הרבה. רבי חיים מוולוז'ין מאריך לספר על גדולתו בתורה של הגר"א בנגלה ובנסתר, ומפליא לספר ברוממות קדושתו, תוך כדי שהוא מעיד מכלי ראשון על דברים ששמע בעצמו מהגר"א, או ראה בעיניו. הגר"ח מביא כאן בדבריו עדויות ששמע מפי הגר"א בעצמו על גילוי אליהו, ועל כך שרשב"י והאריז"ל התגלו לו בעת שלמד בדברי הזוהר. הגר"א אף סיפר לו על התגלות "מגידים" מן השמים שחפצו ללמוד עמו קבלה, אך הגר"א סירב להם, עקב רצונו לעמול בעצמו על הבנת דברי הזוהר והאר"י.
הקדמה זו עוררה רעש גדול בשעתו. תיאוריו של הגר"ח על מעלותיו הנשגבות של רבו והגילויים שזכה להם, היו נשמעים כמוגזמים. אולם הגר"ח בעצמו כותב כאן: "...כל נפלאות מעשיו וגילוייו הגדולים לא נפלאו אצלי, כי בא בשכרו - זו תורה וזו שכרה, משמיא זכו ליה בחלקו מכל עמלו". המקובל רבי יצחק אייזיק חבר בחיבורו "מגן וצינה" (פרק יז) כותב על נאמנות העדויות של הגר"ח בהקדמה זו: "...הגאון מוהר"ח אשר מלבד עוצם גדלו וחסידותו המפורסם בקצות תבל... שהיה חכם גדול מיושב בדיעות ושונא הגיזום וההפלגה...".
עיקר מטרתו של הגר"ח בפרסום הקדמה זו היתה לפרסם את דעת הגר"א ושיטתו בחשיבות לימוד הזוהר ודברי האריז"ל. בתחילת ההקדמה הוא כותב על הבטחת הקב"ה לישראל שלא תשכח מהם התורה, ועל התקיימות ההבטחה בהגעת הגר"א לעולם: "שלח לנו עיר וקדיש משמיא. איש אשר רוח אלוקים בו, רבינו הגאון הגדול אור העולם, אשר קדושת תורתו וצדקתו הכריזו עליו מן סוף העולם ועד סופו, מרנא ורבנא מוהרר"א חסידא וקדישא מווילנא נ"ע". בסיום הדברים הוא כותב, כי כל גופו נרתע מפחד ומורא רבו "בהעלותי על לבי קדושת אור תורתו, חסידותו, טהרתו וענוותו".
[5] דף (9 עמ' כתובים). כ-24.5 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים. בלאי. פגם קטן בשולי דף [3]. כריכה חדשה.
קטגוריה
כתבי-יד והגהות - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
דף (2 עמ' כתובים) קטע מדרשה בענייני "תרומת המשכן" ו"פרשת ירידת המן", בכתב-ידו של הצדיק הקדוש רבי אליהו גוטמכר אב"ד גריידיץ.
כתיבה אוטוגרפית של המחבר, עם מחיקות והוספות בין השורות ובשולי הדף. כפי הנראה, הדרשה שלפנינו לא נדפסה.
הגאון הצדיק רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ (תקנ"ו-תרל"ה), תלמיד הגאון רבי עקיבא איגר. כיהן ברבנות פאלשען עד שנת תר"א, בה עבר לכהן ברבנות גריידיץ, ובנו בכורו רבי צבי הירש גוטמכר נתמנה במקומו לאב"ד פאלשען. נודע כקדוש ומקובל, ובשנותיו האחרונות התפרסם שמו ברחבי העולם היהודי כ"פועל ישועות", כאשר סיפורי נפלאות נפוצו על הניסים הגדולים והישועות שנושעו מברכתו של "דער גריידיצער צדיק" [הצדיק מגריידיץ] - "שמכל המדינות באו אליו לבקש ברכותיו ותפלותיו, כל אחד לפי מה שהוא צריך" (אגרות סופרים, בשולי אגרת כט).
לאחר שבנו רבי צבי הירש גוטמכר אב"ד פאלשען נפטר על פניו בגיל צעיר (בשנת תרל"א) ללא שהשאיר אחריו צאצאים, הוציא האב את ספר בנו "נחלת צבי" ו"קן מפורשת" (לבוב, תרל"ג), כאשר בהקדמה לחיבור "קן מפורשת" מבטיח רבי אליהו: "אם בעת שיצטרך אדם לישועה מה'... ילמד משנה עם הרב ותוי"ט ופירוש בני ז"ל ויעמיד עצמו אח"ז ויתפלל באיזה לשון ששגור בפיו... ויפרט מבוקשו שיהיה נענה...".
[1] דף (כתוב בצפיפות משני צדיו). 21 ס"מ. מצב טוב. כתמי חלודה.
כתיבה אוטוגרפית של המחבר, עם מחיקות והוספות בין השורות ובשולי הדף. כפי הנראה, הדרשה שלפנינו לא נדפסה.
הגאון הצדיק רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ (תקנ"ו-תרל"ה), תלמיד הגאון רבי עקיבא איגר. כיהן ברבנות פאלשען עד שנת תר"א, בה עבר לכהן ברבנות גריידיץ, ובנו בכורו רבי צבי הירש גוטמכר נתמנה במקומו לאב"ד פאלשען. נודע כקדוש ומקובל, ובשנותיו האחרונות התפרסם שמו ברחבי העולם היהודי כ"פועל ישועות", כאשר סיפורי נפלאות נפוצו על הניסים הגדולים והישועות שנושעו מברכתו של "דער גריידיצער צדיק" [הצדיק מגריידיץ] - "שמכל המדינות באו אליו לבקש ברכותיו ותפלותיו, כל אחד לפי מה שהוא צריך" (אגרות סופרים, בשולי אגרת כט).
לאחר שבנו רבי צבי הירש גוטמכר אב"ד פאלשען נפטר על פניו בגיל צעיר (בשנת תרל"א) ללא שהשאיר אחריו צאצאים, הוציא האב את ספר בנו "נחלת צבי" ו"קן מפורשת" (לבוב, תרל"ג), כאשר בהקדמה לחיבור "קן מפורשת" מבטיח רבי אליהו: "אם בעת שיצטרך אדם לישועה מה'... ילמד משנה עם הרב ותוי"ט ופירוש בני ז"ל ויעמיד עצמו אח"ז ויתפלל באיזה לשון ששגור בפיו... ויפרט מבוקשו שיהיה נענה...".
[1] דף (כתוב בצפיפות משני צדיו). 21 ס"מ. מצב טוב. כתמי חלודה.
קטגוריה
כתבי-יד והגהות - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,063
כולל עמלת קונה
כתב-יד, דרשות והספדים, ממחבר לא ידוע [מאת אחד מרבני פרוסיה (מערב פולין?), תקצ"ח-תרי"א בקירוב].
קונטרסים רבים שנכרכו יחד, ובהם רשימות ראשי פרקים לדרשות שנשא הכותב במשך שנים, עם רישומים שהוסיף לאחר מסירת הדרשות. כתיבה אוטוגרפית של המחבר, שהיה כנראה רב באחת העיירות באזור פרוסיה (מערב-פולין). כתב היד כולל דרשות למועדים ולשבתות השנה, וכן לתאריכים הקשורים למשפחת המלוכה: דרשות לימי הולדת של המלך פרידריך וילהלם הרביעי מלך פרוסיה, ועל פטירת פרידריך וילהלם השלישי מלך פרוסיה (עליו הוא כותב: "שהיה מושל על מדינתו מ"ד שנים, בחסד וברחמים, אוהב שלום אוהב האמת אוהב הצדק, זקן שבכולם, וגם מדינות אחרות למדו ממנהגיו הטובים לעשות חסד עם ישראל..."). בתוך הדברים מופיעים אזכורים היסטוריים ממאורעות התקופה (עלילת דמשק בשנת ת"ר, שריפת ק"ק שובין [Szubin], ועוד).
כתב היד כולל הספדים רבים על רבני אותה תקופה. בדרוש השני מספיד הרב את הרבנים שנפטרו בשנים תקצ"ח-תקצ"ט: רבי יהודה ליב פאלק ראב"ד ברסלוי ודיהרנפורט [נפטר ל' סיון תקצ"ח, תלמיד רבי עקיבא איגר] - "שהיה צדיק נפלא קדוש מרחם... גומל חסד לרבים ומגדל בניו לת"ת"; רבי שמואל ברנשטיין אב"ד אמסטרדם [נפטר ד' טבת תקצ"ט] - "שהיה עומד בפרץ בכל מדינת האלאנד"; רבי אברהם לוונשטאם אב"ד עמדין ומזריטש [נפטר כ"ט טבת תקצ"ט, בן רבי אריה ליב בעל "פני אריה"] - "שהיה צדיק נפלא ושונא בצע ושמח בחלקו כל ימיו"; רבי בנימין שרייבר אב"ד גרידץ [בעל "אם לבינה", נפטר כ"ט שבט תקצ"ט] - "ידוע חריפתו ובקיאותו וצדקתו והי' רחמן גדול על עניים, ולא הגיע לימי זקנה"; רבי נפתלי הירש בלייכרודה אב"ד קארניק [נפטר כ"ד אדר תקצ"ט, תלמיד רבי עקיבא איגר וחתן בנו רבי אברהם איגר מראוויטש] - "רחמן גדול על כל בני אדם, איש טוב, בן מ"ה שנים, וי על שופרא דבלע בארעא"; "הגאון המפורסם גדול הדור" רבי שלמה זלמן ליפשיץ אב"ד וורשא [בעל "חמדת שלמה", נפטר י"א ניסן תקצ"ט] - "שלא הניח אחריו כמותו בכל מדינת פולין".
בדרוש השביעי מופיע הספד על רבי אהרן יהושע אליהו הרצפלד אב"ד ראוויטש [נפטר ג' אלול תר"ו] - "צדיק יסוד עולם... אבן פנה אחת נשאר לנו מזקני הדור... שחי לערך תשעים שנה... בלעמבורג בדור מלא תורה, ואח"כ בבערלין אצל הגאון ר' הירשל [לוין]... ואח"כ בקעניגסבורג, ואח"כ בראוויטש... ובאמת לא הניח אחריו צדיק וגדול כמותו בכל מדינתינו..." (בהמשך הדברים נראה כי המספיד היה מקורב אליו ועמד עמו בקשרי שו"ת הלכתי). בדרוש [י"ט] מופיע הספד על רבי איצק הלדנשטיין ראב"ד ליסא [נפטר כ"ב תמוז תר"ה] - "יחיד בדורו... הגאון המפורסם צדיק יסוד עולם... גדול בתורה ובחסידות ובמדות, קדוש וטהור, מגין הדור...".
בדרוש [כ"ב] ובדפים שבסוף הכרך, מופיעים הספדים על פטירת חמיו רבי אלעזר הכהן [שתי הרשימות בכתיבת יד שונה, ואולי הן מכותב אחר]: "...נלקח ממנו גאון עוזינו מחמד עינינו הרב... המובהק המפורסם החריף והבקי שלשלת היוחסין... אדוננו ורבינו מורי חמי.... רבי אלעזר הכהן זצ"ל... שהיה איזה שנים לאחר בן ארב[ע]ים לבינה...".
בדרוש השישי ובדרוש [י"ח] (משנת תר"ד) מעורר הרב על הצורך בבניית בית כנסת ומקווה לקהילה, וכותב: "...לקהלתנו, לפנים היה לא מקוה ולא בית עלמין ולא ביהכ"נ...". בדרוש לשבת נחמו שנת תקצ"ח הוא מעורר על ההידרדרות של יהודי קהילות אשכנז בקיום ההלכה, ועל הירידה ברמתם התורנית של הרבנים ("...ואמרתי שגם מה שהעולם רוצים לשמוע מגידות [דרשות מוסר] מרב. זה ג"כ עצת היצר הרע לבטל מלימודם... בפוסקים ונמשך אחר אגדות, וסוף יהיה קרח מכאן ומכאן... וע"י כן נעשה באשכנז מהרב פרעדיגר [=מטיף ודרשן]...".
כ-290 עמ' כתובים. גודל משתנה, 17.5-13.5 ס"מ (רוב הדפים בגודל 16.5 ס"מ). מצב טוב. בלאי. כתמי רטיבות. כריכה חדשה.
קונטרסים רבים שנכרכו יחד, ובהם רשימות ראשי פרקים לדרשות שנשא הכותב במשך שנים, עם רישומים שהוסיף לאחר מסירת הדרשות. כתיבה אוטוגרפית של המחבר, שהיה כנראה רב באחת העיירות באזור פרוסיה (מערב-פולין). כתב היד כולל דרשות למועדים ולשבתות השנה, וכן לתאריכים הקשורים למשפחת המלוכה: דרשות לימי הולדת של המלך פרידריך וילהלם הרביעי מלך פרוסיה, ועל פטירת פרידריך וילהלם השלישי מלך פרוסיה (עליו הוא כותב: "שהיה מושל על מדינתו מ"ד שנים, בחסד וברחמים, אוהב שלום אוהב האמת אוהב הצדק, זקן שבכולם, וגם מדינות אחרות למדו ממנהגיו הטובים לעשות חסד עם ישראל..."). בתוך הדברים מופיעים אזכורים היסטוריים ממאורעות התקופה (עלילת דמשק בשנת ת"ר, שריפת ק"ק שובין [Szubin], ועוד).
כתב היד כולל הספדים רבים על רבני אותה תקופה. בדרוש השני מספיד הרב את הרבנים שנפטרו בשנים תקצ"ח-תקצ"ט: רבי יהודה ליב פאלק ראב"ד ברסלוי ודיהרנפורט [נפטר ל' סיון תקצ"ח, תלמיד רבי עקיבא איגר] - "שהיה צדיק נפלא קדוש מרחם... גומל חסד לרבים ומגדל בניו לת"ת"; רבי שמואל ברנשטיין אב"ד אמסטרדם [נפטר ד' טבת תקצ"ט] - "שהיה עומד בפרץ בכל מדינת האלאנד"; רבי אברהם לוונשטאם אב"ד עמדין ומזריטש [נפטר כ"ט טבת תקצ"ט, בן רבי אריה ליב בעל "פני אריה"] - "שהיה צדיק נפלא ושונא בצע ושמח בחלקו כל ימיו"; רבי בנימין שרייבר אב"ד גרידץ [בעל "אם לבינה", נפטר כ"ט שבט תקצ"ט] - "ידוע חריפתו ובקיאותו וצדקתו והי' רחמן גדול על עניים, ולא הגיע לימי זקנה"; רבי נפתלי הירש בלייכרודה אב"ד קארניק [נפטר כ"ד אדר תקצ"ט, תלמיד רבי עקיבא איגר וחתן בנו רבי אברהם איגר מראוויטש] - "רחמן גדול על כל בני אדם, איש טוב, בן מ"ה שנים, וי על שופרא דבלע בארעא"; "הגאון המפורסם גדול הדור" רבי שלמה זלמן ליפשיץ אב"ד וורשא [בעל "חמדת שלמה", נפטר י"א ניסן תקצ"ט] - "שלא הניח אחריו כמותו בכל מדינת פולין".
בדרוש השביעי מופיע הספד על רבי אהרן יהושע אליהו הרצפלד אב"ד ראוויטש [נפטר ג' אלול תר"ו] - "צדיק יסוד עולם... אבן פנה אחת נשאר לנו מזקני הדור... שחי לערך תשעים שנה... בלעמבורג בדור מלא תורה, ואח"כ בבערלין אצל הגאון ר' הירשל [לוין]... ואח"כ בקעניגסבורג, ואח"כ בראוויטש... ובאמת לא הניח אחריו צדיק וגדול כמותו בכל מדינתינו..." (בהמשך הדברים נראה כי המספיד היה מקורב אליו ועמד עמו בקשרי שו"ת הלכתי). בדרוש [י"ט] מופיע הספד על רבי איצק הלדנשטיין ראב"ד ליסא [נפטר כ"ב תמוז תר"ה] - "יחיד בדורו... הגאון המפורסם צדיק יסוד עולם... גדול בתורה ובחסידות ובמדות, קדוש וטהור, מגין הדור...".
בדרוש [כ"ב] ובדפים שבסוף הכרך, מופיעים הספדים על פטירת חמיו רבי אלעזר הכהן [שתי הרשימות בכתיבת יד שונה, ואולי הן מכותב אחר]: "...נלקח ממנו גאון עוזינו מחמד עינינו הרב... המובהק המפורסם החריף והבקי שלשלת היוחסין... אדוננו ורבינו מורי חמי.... רבי אלעזר הכהן זצ"ל... שהיה איזה שנים לאחר בן ארב[ע]ים לבינה...".
בדרוש השישי ובדרוש [י"ח] (משנת תר"ד) מעורר הרב על הצורך בבניית בית כנסת ומקווה לקהילה, וכותב: "...לקהלתנו, לפנים היה לא מקוה ולא בית עלמין ולא ביהכ"נ...". בדרוש לשבת נחמו שנת תקצ"ח הוא מעורר על ההידרדרות של יהודי קהילות אשכנז בקיום ההלכה, ועל הירידה ברמתם התורנית של הרבנים ("...ואמרתי שגם מה שהעולם רוצים לשמוע מגידות [דרשות מוסר] מרב. זה ג"כ עצת היצר הרע לבטל מלימודם... בפוסקים ונמשך אחר אגדות, וסוף יהיה קרח מכאן ומכאן... וע"י כן נעשה באשכנז מהרב פרעדיגר [=מטיף ודרשן]...".
כ-290 עמ' כתובים. גודל משתנה, 17.5-13.5 ס"מ (רוב הדפים בגודל 16.5 ס"מ). מצב טוב. בלאי. כתמי רטיבות. כריכה חדשה.
קטגוריה
כתבי-יד והגהות - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
לא נמכר
כתב-יד, פירוש על שער היחוד מספר חובת הלבבות, מאת מחבר לא מזוהה. דעמביץ (דֶּמְבִּיצַה, גליציה, כיום: פולין), [תקל"ז? 1777?].
כתב-יד שלם, בכתיבה אשכנזית נאה. כולל העתקה של נוסח "שער היחוד" מספר "חובת הלבבות" וסביבו נכתב פירוש עיוני פילוסופי, ממחבר לא מזוהה. למיטב ידיעתנו, פירוש זה לא נדפס.
בראש כתב-היד מופיעה הקדמת המחבר, ובה מבאר יסודות פילוסופיים נחוצים להבנת פירושו. בראש העמוד הראשון נכתב: "ב"ה התחלתי לכתוב בע"ה... פ' וישלח תקז"ל[?] לפ"ק...". ההקדמה פותחת: "רחש לבי דבר טוב אומר אני מעשי למלך מלכי רבנן... בספר הנכבד ספר חובת הלבבות, ולקטתי דברים נכבדים מספר רוח חן שחיבר... יהודא אבן תבן... וכתבתי הקדמה שיהי' למי שרוצה לכנס לטרקלין".
בדף האחרון מופיע קולופון, קרוע בחלקו, ובו נכתב: "נשלם הפירש[!] שער היחוד ע"י הצעיר באלפי [ישראל?] [---] מק"ק דעמביץ [---]".
בדף ז/2, בתחילת הפירוש לפרק חמישי, כתב המחבר: "דע שלקטתי הפי'[רוש] מג' פירושים, הא' מפי'[רוש] הנקרא מנוח הלבבות, והשני הנקרא דרך הקודש, והג' פחד יצחק, והוספתי נופך משלי באיזה מקומת[!]". פירוש "מנוח הלבבות" מאת רבי הנדל מנוח נדפס לראשונה בלובלין שנ"ו. הפירושים "דרך הקודש" ו"פחד יצחק", מאת רבי חיים חייקא מזאמושץ ואחיו רבי יצחק מזאמושט, נדפסו לראשונה בפרנקפורט תקל"ד (יחד עם פירוש "מנוח הלבבות").
[4], נג דף. 19 ס"מ. מצב משתנה: רוב הדפים במצב טוב-בינוני, אך הדף הראשון והדף האחרון במצב בינוני-גרוע. כתמים. כתמי רטיבות במספר דפים. בלאי בחלק מהדפים. הדיו דהויה בעמוד הראשון ובשולי מספר דפים נוספים. חלק מהמילים בעמוד הראשון אינן ניתנות לקריאה. קרע בדף האחרון עם פגיעה במספר מילים מתוך הפירוש ובקולופון. כריכה חדשה.
כתב-יד שלם, בכתיבה אשכנזית נאה. כולל העתקה של נוסח "שער היחוד" מספר "חובת הלבבות" וסביבו נכתב פירוש עיוני פילוסופי, ממחבר לא מזוהה. למיטב ידיעתנו, פירוש זה לא נדפס.
בראש כתב-היד מופיעה הקדמת המחבר, ובה מבאר יסודות פילוסופיים נחוצים להבנת פירושו. בראש העמוד הראשון נכתב: "ב"ה התחלתי לכתוב בע"ה... פ' וישלח תקז"ל[?] לפ"ק...". ההקדמה פותחת: "רחש לבי דבר טוב אומר אני מעשי למלך מלכי רבנן... בספר הנכבד ספר חובת הלבבות, ולקטתי דברים נכבדים מספר רוח חן שחיבר... יהודא אבן תבן... וכתבתי הקדמה שיהי' למי שרוצה לכנס לטרקלין".
בדף האחרון מופיע קולופון, קרוע בחלקו, ובו נכתב: "נשלם הפירש[!] שער היחוד ע"י הצעיר באלפי [ישראל?] [---] מק"ק דעמביץ [---]".
בדף ז/2, בתחילת הפירוש לפרק חמישי, כתב המחבר: "דע שלקטתי הפי'[רוש] מג' פירושים, הא' מפי'[רוש] הנקרא מנוח הלבבות, והשני הנקרא דרך הקודש, והג' פחד יצחק, והוספתי נופך משלי באיזה מקומת[!]". פירוש "מנוח הלבבות" מאת רבי הנדל מנוח נדפס לראשונה בלובלין שנ"ו. הפירושים "דרך הקודש" ו"פחד יצחק", מאת רבי חיים חייקא מזאמושץ ואחיו רבי יצחק מזאמושט, נדפסו לראשונה בפרנקפורט תקל"ד (יחד עם פירוש "מנוח הלבבות").
[4], נג דף. 19 ס"מ. מצב משתנה: רוב הדפים במצב טוב-בינוני, אך הדף הראשון והדף האחרון במצב בינוני-גרוע. כתמים. כתמי רטיבות במספר דפים. בלאי בחלק מהדפים. הדיו דהויה בעמוד הראשון ובשולי מספר דפים נוספים. חלק מהמילים בעמוד הראשון אינן ניתנות לקריאה. קרע בדף האחרון עם פגיעה במספר מילים מתוך הפירוש ובקולופון. כריכה חדשה.
קטגוריה
כתבי-יד והגהות - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
כתב-יד, דרשות ומאמרים באגדה ומוסר, מאת מחבר לא מזוהה. [ליטא? לאחר תקצ"ו 1836 - ראשית שנות הת"ר?].
חיבור שלם כתוב בכתיבה אשכנזית. נכתב על ידי מעתיקים שונים, עם תיקונים, הגהות, הוספות ומחיקות אוטוגרפיות רבות שנוספו כנראה על ידי המחבר. לא הצלחנו לזהות את המחבר, אך כפי הנראה היה מחכמי ליטא או רייסין, אשר שימש כמגיד ונשא דרשות.
בבסיס כתב-היד שבעה דרושים, אשר נקראו בשמות: "נתיבות עולם"; "דרך תמים"; "מעגלי יושר"; "אורח מישור"; "נתיבות השלום"; "דרך צדקה"; "מסילת הלב". בראש כל אחד מן הדרושים מופיעה פתיחה, ובה סיכום של נושא הדרוש. באמצע הכרך ובסופו נכרכו דרושים נוספים בסגנון מעט שונה (ייתכן שהם שייכים לספר אחר של המחבר). החיבור כתוב בסגנון בהיר ומושך, והוא מכיל מאמרים עיוניים על דרשות ואגדות חז"ל, מוסר ויסודות בעבודת ה'. מן התוכן ניכר כי המחבר היה בקי גדול במדרשי חז"ל ובספרי מחשבת ישראל.
המחבר מציין פעמים רבות בספרו לספריהם של גדולי וחכמי ליטא, כדוגמת: "נפש החיים" לרבי חיים מוולוז'ין, ספרי המגיד מדובנא - "אהל יעקב" ו"קול יעקב", ספרי רבי יהודה ליב עדל - המגיד מסלונים - "איי הים" ו"אפיקי יהודה" (על הספר האחרון כותב המחבר באחד הפעמים שמזכירו: "עיי' באפ"י מ"ש בזה דברים נעימים ודפח"ח, אבל לא השלים לבאר... ואנחנו נלך בעקבותיו בקצת...". דף [46/ב]), וספר "כפות זהב" (ווילנא והורדנא תקצ"ו). "כפות זהב" הוא הספר המאוחר ביותר מכל הספרים שהמחבר מציין להם (על ספר זה הוא מרבה לחלוק. בדף הראשון שבחיבור הוא כותב עליו: "וע' בכפות שם, ואין כדרכיו דרכי ולא מחשבותי מחשבותיו").
בכמה מקומות מעתיק המחבר מכתבי חמיו: "וכתב מו"ח ז"ל..." (דף [67/א]); "ולפי שמצאתי בכ"י אדמו"ר מו"ח ז"ל שמדבר בענין הצדקה השייכים לדברינו, אמרתי להעתיק פה מרגניתא טבא חדא כפי מה שמצאתי כתוב..." (דף [70/ב]); "ומצאתי בכ"י אדמו"ר מו"ח ז"ל (עם איזה דברים אשר הוספתי משלי)..." (דף [96/א]); "מצאתי כתוב בכתבי אדמו"ר מו"ח ז"ל שכתב..." (דף [98/א]). לא הצלחנו לזהות מי הוא חמיו של הכותב (אך יש לציין כי הרעיון הארוך שכתב בשמו בדף [67] ואילך, יש בו מסגנון וביטויי תורת חב"ד).
בדרושים האחרונים שבספר כותב המחבר משלים מפורטים וארוכים הלקוחים מסביבת החיים שלו, ומהם ניתן ללמוד מעט על זמנו ומקומו. בדף [112/ב] נזכרות הערים פטרבורג וקניגסברג כערי מלוכה. בדף [125/ב] מזכיר כמה מושגים מעולם המסחר, כשבסוגריים הוא מציין את שמם הלועזי הרווח במקומו, והם כפי הנראה בשפה הליטאית.
בסוף הכרך כרוכים מספר דפים שאינם מגוף הספר, בדף האחרון שבהם נכתב: "זה הסופר כתב ר' דוד טוביה". לא ברור אם הכוונה אל המחבר או אל הסופר המעתיק, או שמא אין זה קשור כלל לחיבור שלפנינו.
למיטב ידיעתנו, כתב-היד לא נדפס.
[130] דף (ועוד מספר דפים ריקים). 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני עש במספר דפים. שולי שלושת הדפים הראשונים מודבקים בנייר. קרע בדף [91], משוקם בהדבקת נייר שעליו השלמת הטקסט החסר. כריכת בד.
חיבור שלם כתוב בכתיבה אשכנזית. נכתב על ידי מעתיקים שונים, עם תיקונים, הגהות, הוספות ומחיקות אוטוגרפיות רבות שנוספו כנראה על ידי המחבר. לא הצלחנו לזהות את המחבר, אך כפי הנראה היה מחכמי ליטא או רייסין, אשר שימש כמגיד ונשא דרשות.
בבסיס כתב-היד שבעה דרושים, אשר נקראו בשמות: "נתיבות עולם"; "דרך תמים"; "מעגלי יושר"; "אורח מישור"; "נתיבות השלום"; "דרך צדקה"; "מסילת הלב". בראש כל אחד מן הדרושים מופיעה פתיחה, ובה סיכום של נושא הדרוש. באמצע הכרך ובסופו נכרכו דרושים נוספים בסגנון מעט שונה (ייתכן שהם שייכים לספר אחר של המחבר). החיבור כתוב בסגנון בהיר ומושך, והוא מכיל מאמרים עיוניים על דרשות ואגדות חז"ל, מוסר ויסודות בעבודת ה'. מן התוכן ניכר כי המחבר היה בקי גדול במדרשי חז"ל ובספרי מחשבת ישראל.
המחבר מציין פעמים רבות בספרו לספריהם של גדולי וחכמי ליטא, כדוגמת: "נפש החיים" לרבי חיים מוולוז'ין, ספרי המגיד מדובנא - "אהל יעקב" ו"קול יעקב", ספרי רבי יהודה ליב עדל - המגיד מסלונים - "איי הים" ו"אפיקי יהודה" (על הספר האחרון כותב המחבר באחד הפעמים שמזכירו: "עיי' באפ"י מ"ש בזה דברים נעימים ודפח"ח, אבל לא השלים לבאר... ואנחנו נלך בעקבותיו בקצת...". דף [46/ב]), וספר "כפות זהב" (ווילנא והורדנא תקצ"ו). "כפות זהב" הוא הספר המאוחר ביותר מכל הספרים שהמחבר מציין להם (על ספר זה הוא מרבה לחלוק. בדף הראשון שבחיבור הוא כותב עליו: "וע' בכפות שם, ואין כדרכיו דרכי ולא מחשבותי מחשבותיו").
בכמה מקומות מעתיק המחבר מכתבי חמיו: "וכתב מו"ח ז"ל..." (דף [67/א]); "ולפי שמצאתי בכ"י אדמו"ר מו"ח ז"ל שמדבר בענין הצדקה השייכים לדברינו, אמרתי להעתיק פה מרגניתא טבא חדא כפי מה שמצאתי כתוב..." (דף [70/ב]); "ומצאתי בכ"י אדמו"ר מו"ח ז"ל (עם איזה דברים אשר הוספתי משלי)..." (דף [96/א]); "מצאתי כתוב בכתבי אדמו"ר מו"ח ז"ל שכתב..." (דף [98/א]). לא הצלחנו לזהות מי הוא חמיו של הכותב (אך יש לציין כי הרעיון הארוך שכתב בשמו בדף [67] ואילך, יש בו מסגנון וביטויי תורת חב"ד).
בדרושים האחרונים שבספר כותב המחבר משלים מפורטים וארוכים הלקוחים מסביבת החיים שלו, ומהם ניתן ללמוד מעט על זמנו ומקומו. בדף [112/ב] נזכרות הערים פטרבורג וקניגסברג כערי מלוכה. בדף [125/ב] מזכיר כמה מושגים מעולם המסחר, כשבסוגריים הוא מציין את שמם הלועזי הרווח במקומו, והם כפי הנראה בשפה הליטאית.
בסוף הכרך כרוכים מספר דפים שאינם מגוף הספר, בדף האחרון שבהם נכתב: "זה הסופר כתב ר' דוד טוביה". לא ברור אם הכוונה אל המחבר או אל הסופר המעתיק, או שמא אין זה קשור כלל לחיבור שלפנינו.
למיטב ידיעתנו, כתב-היד לא נדפס.
[130] דף (ועוד מספר דפים ריקים). 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני עש במספר דפים. שולי שלושת הדפים הראשונים מודבקים בנייר. קרע בדף [91], משוקם בהדבקת נייר שעליו השלמת הטקסט החסר. כריכת בד.
קטגוריה
כתבי-יד והגהות - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
לא נמכר
קונטרס בכתב-יד, הערות על ספר חרדים לרבי אלעזר אזקרי, בכתב-ידו של הגאון האדר"ת - רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים. [נכתב בין השנים תרל"ג-תרס"ה 1873-1905].
קונטרס ובו הגהות וביאורים, הערות, חידושים והברקות שנכתבו על מניין המצוות שבספר "חרדים" לרבי אלעזר אזקרי. הקונטרס הוא חלק מספרו הגדול "מכשירי מצוה", המכיל חידושים וביאורים בענייני תרי"ג מצוות, והערות על מוני המצוות. בקונטרס שלפנינו הוא מציין כמה פעמים לספרו הגדול "חשבונות של מצוה" (ירושלים, תשס"ה).
בין היתר, מביא האדר"ת בקונטרס שלפנינו את דעת רבינו יונה וה"חרדים" שיש מצוה לכבד את הדודים - אחיהם ואחיותיהם של ההורים. על כך כותב האדר"ת: "ועל הצדיקים האלו נאמר שיחת חולין של רבינו הנו"ב [=נודע ביהודה, תנינא, יורה דעה, סימן קכג] על השל"ה שכ'[תב] עליו אוהב מצות לא ישבע מצות. והמחבר ז"ל מרוב חסידותו ואהבתו מצות חדשות לא זכר...".
הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים - האדר"ת (תר"ה-תרס"ה) אב"ד פוניבז', מיר וירושלים. נודע מילדותו באהבת הלימוד והתמדתו, בצדקותו ובמידותיו הנעלות. בגיל צעיר כבר צמח לגאון מופלא, בקי וחריף, היודע את כל התורה כולה, ומחדש בה חידושים גאוניים. עודו רך בשנים כבר נתמנה לרבנות העיר פוניבז'. לאחר כעשרים שנה עבר לכהן ברבנות מיר, ומשם נקרא ע"י רבי שמואל סלנט, רבה הישיש של ירושלים, לעלות לכהן תחתיו ברבנות עיה"ק. כשנתיים וחצי לאחר שעלה לירושלים נפטר בשנת תרס"ה בגיל שישים, עוד בחיי הגר"ש סלנט [שנפטר בשנת תרס"ט קרוב לגיל מאה]. הותיר אחריו בכת"י למעלה ממאה חיבורים, שרובם לא נדפסו.
חתנו היה הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי של ירושלים וארץ ישראל. לאחר פטירת חותנו, כתב חתנו הראי"ה את הספר "אדר היקר", בו העלה קווים לדמותו המרוממת של חותנו האדר"ת. בהקדמתו לספר כותב הראי"ה: "אחד מהחזיונות הנפלאים שיש בידם לרומם נפש המסתכל בהם, היו בימינו חיי איש המורם מעם, מו"ח הגאון הצדיק פאר עמנו מרן אליהו דוד ראבינאוויטץ תאומים זצ"ל... תמיד היה משפיע על חוגו רוממות נפש, קדושה ותפארת... היה מלא תורה ויראת ה', מדות קדושות ונשגבות, ומעשים טובים עד להפליא". בספר זה מאריך הראי"ה על סוגי החיבורים של חותנו, שבחלקם הם מערכות ארוכות וחלקם הם הערות קצרות והברקות: "אצלו היתה גם אהבת הפלפול פרי החסידות, אהבת השם יתברך ואהבת התורה שהיתה חרותה על לבבו... לא קטנו בעיניו אף ההערות היותר קטנות בכל מקצוע שבתורה, וכולם היו חביבים עליו כנפשו".
[11] דף (21 עמודים כתובים). 21.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים בשוליים, בלי פגיעה בטקסט.
הקונטרס שלפנינו נדפס בקובץ התורני "מקבציאל" (גליון לג, ירושלים תשס"ח, עמ' עג ואילך). קונטרס זה הינו חלק מחיבורו הגדול "מכשירי מצוה" שעודנו בכתב-יד.
קונטרס ובו הגהות וביאורים, הערות, חידושים והברקות שנכתבו על מניין המצוות שבספר "חרדים" לרבי אלעזר אזקרי. הקונטרס הוא חלק מספרו הגדול "מכשירי מצוה", המכיל חידושים וביאורים בענייני תרי"ג מצוות, והערות על מוני המצוות. בקונטרס שלפנינו הוא מציין כמה פעמים לספרו הגדול "חשבונות של מצוה" (ירושלים, תשס"ה).
בין היתר, מביא האדר"ת בקונטרס שלפנינו את דעת רבינו יונה וה"חרדים" שיש מצוה לכבד את הדודים - אחיהם ואחיותיהם של ההורים. על כך כותב האדר"ת: "ועל הצדיקים האלו נאמר שיחת חולין של רבינו הנו"ב [=נודע ביהודה, תנינא, יורה דעה, סימן קכג] על השל"ה שכ'[תב] עליו אוהב מצות לא ישבע מצות. והמחבר ז"ל מרוב חסידותו ואהבתו מצות חדשות לא זכר...".
הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים - האדר"ת (תר"ה-תרס"ה) אב"ד פוניבז', מיר וירושלים. נודע מילדותו באהבת הלימוד והתמדתו, בצדקותו ובמידותיו הנעלות. בגיל צעיר כבר צמח לגאון מופלא, בקי וחריף, היודע את כל התורה כולה, ומחדש בה חידושים גאוניים. עודו רך בשנים כבר נתמנה לרבנות העיר פוניבז'. לאחר כעשרים שנה עבר לכהן ברבנות מיר, ומשם נקרא ע"י רבי שמואל סלנט, רבה הישיש של ירושלים, לעלות לכהן תחתיו ברבנות עיה"ק. כשנתיים וחצי לאחר שעלה לירושלים נפטר בשנת תרס"ה בגיל שישים, עוד בחיי הגר"ש סלנט [שנפטר בשנת תרס"ט קרוב לגיל מאה]. הותיר אחריו בכת"י למעלה ממאה חיבורים, שרובם לא נדפסו.
חתנו היה הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי של ירושלים וארץ ישראל. לאחר פטירת חותנו, כתב חתנו הראי"ה את הספר "אדר היקר", בו העלה קווים לדמותו המרוממת של חותנו האדר"ת. בהקדמתו לספר כותב הראי"ה: "אחד מהחזיונות הנפלאים שיש בידם לרומם נפש המסתכל בהם, היו בימינו חיי איש המורם מעם, מו"ח הגאון הצדיק פאר עמנו מרן אליהו דוד ראבינאוויטץ תאומים זצ"ל... תמיד היה משפיע על חוגו רוממות נפש, קדושה ותפארת... היה מלא תורה ויראת ה', מדות קדושות ונשגבות, ומעשים טובים עד להפליא". בספר זה מאריך הראי"ה על סוגי החיבורים של חותנו, שבחלקם הם מערכות ארוכות וחלקם הם הערות קצרות והברקות: "אצלו היתה גם אהבת הפלפול פרי החסידות, אהבת השם יתברך ואהבת התורה שהיתה חרותה על לבבו... לא קטנו בעיניו אף ההערות היותר קטנות בכל מקצוע שבתורה, וכולם היו חביבים עליו כנפשו".
[11] דף (21 עמודים כתובים). 21.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים בשוליים, בלי פגיעה בטקסט.
הקונטרס שלפנינו נדפס בקובץ התורני "מקבציאל" (גליון לג, ירושלים תשס"ח, עמ' עג ואילך). קונטרס זה הינו חלק מחיבורו הגדול "מכשירי מצוה" שעודנו בכתב-יד.
קטגוריה
כתבי-יד והגהות - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
כתב-יד, חלקים מספר שתי הלחם ולחם שמן - אוטוגרף המחבר רבי אשר לוריא, חידושים וביאורים על המשנה ועל חלקים משלחן ערוך אורח חיים ויורה דעה. [ירושלים? נכתב כנראה בין השנים תר"ס-תרס"ז 1907-1900].
כתיבה אוטוגרפית, עם תיקונים רבים, הוספות ומחיקות.
בכתב-היד שלפנינו חידושים וביאורים תחת השמות "שתי הלחם" ו"לחם שמן", על שלחן ערוך אורח חיים ויורה דעה: הלכות כלאיים, מגילה, יום כיפור, שביעית, תרומות, ברכת התורה, קריאת שמע וברכותיה, ברכת כהנים, קריאת התורה, בית-הכנסת, פירוש על משניות מסכת נדה, השכמת הבוקר, ציצית ותפילין, ברכת הפירות, פירוש על פרק "כיצד מברכין" ממסכת ברכות, הלכות טריפות. בנוסף, נכרכו מספר דפים השייכים לעניינים שונים. במקומות בודדים מופיעים פנינים באגדה וקבלה.
בדף כב/2 כותב המחבר: "וכתב אדמו"ר חותני ז"ל..." [=רבי שלמה זלמן ריבלין משקלוב].
המחבר הגאון רבי אשר לוריא (נפטר בשנת תרס"ז), מגזע המהרש"ל, מחכמי מוהילוב שברוסיה הלבנה. היה חתנו ותלמידו של רבי שלמה זלמן ב"ר הלל ריבלין משקלוב. רבי אשר היה גביר גדול, שקיבל מהממשלה הרוסית זכות חכירה של כריתת יערות, ותורה וגדולה התאחדו על שולחנו. בשנת תרכ"ז הדפיס ביאורים והוספות לספרו של חמיו "דברי שלמה", שני חלקים (וורשא-ווילנא, תרכ"ח-תר"מ). בשנת תר"נ הדפיס בווילנא את ספרו "שתי הלחם" עם פירוש "לחם שמן", על הלכות ראש חודש, פסח, יום טוב וחול המועד. ב"שתי הלחם" הביא המחבר סיכום של דברי ה"בית יוסף" וקיצור דברי הראשונים שלא הובאו בב"י, ואילו את חידושיו כתב המחבר ב"לחם שמן". בשנת תרנ"א עלה לירושלים, ובה הדפיס את ספרו "אור יקרות" על המשניות, על מסכתות כלים, אהלות ונגעים מסדר טהרות, כשבחלקו העליון של העמוד קיצור פירושי הראשונים, ובחלקו התחתון "ביאור וחדושים". בספריו מרבה לציין לספרי הגר"א ומידי פעם מביא ביאורים מכתבי חמיו. בספריו ניכר שדבק בדרך לימודו של הגר"א מווילנא ותלמידיו.
בכרך שלפנינו ישנם חלקים נוספים מחיבוריו על המשניות ועל השלחן ערוך. חלקים אלו, כפי הנראה, לא נדפסו.
[200] דף (כ-400 עמודים כתובים). 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות בחלק מהדפים. נזקי עש בדפים בודדים. קרעים במספר דפים, בחלקם עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
כתיבה אוטוגרפית, עם תיקונים רבים, הוספות ומחיקות.
בכתב-היד שלפנינו חידושים וביאורים תחת השמות "שתי הלחם" ו"לחם שמן", על שלחן ערוך אורח חיים ויורה דעה: הלכות כלאיים, מגילה, יום כיפור, שביעית, תרומות, ברכת התורה, קריאת שמע וברכותיה, ברכת כהנים, קריאת התורה, בית-הכנסת, פירוש על משניות מסכת נדה, השכמת הבוקר, ציצית ותפילין, ברכת הפירות, פירוש על פרק "כיצד מברכין" ממסכת ברכות, הלכות טריפות. בנוסף, נכרכו מספר דפים השייכים לעניינים שונים. במקומות בודדים מופיעים פנינים באגדה וקבלה.
בדף כב/2 כותב המחבר: "וכתב אדמו"ר חותני ז"ל..." [=רבי שלמה זלמן ריבלין משקלוב].
המחבר הגאון רבי אשר לוריא (נפטר בשנת תרס"ז), מגזע המהרש"ל, מחכמי מוהילוב שברוסיה הלבנה. היה חתנו ותלמידו של רבי שלמה זלמן ב"ר הלל ריבלין משקלוב. רבי אשר היה גביר גדול, שקיבל מהממשלה הרוסית זכות חכירה של כריתת יערות, ותורה וגדולה התאחדו על שולחנו. בשנת תרכ"ז הדפיס ביאורים והוספות לספרו של חמיו "דברי שלמה", שני חלקים (וורשא-ווילנא, תרכ"ח-תר"מ). בשנת תר"נ הדפיס בווילנא את ספרו "שתי הלחם" עם פירוש "לחם שמן", על הלכות ראש חודש, פסח, יום טוב וחול המועד. ב"שתי הלחם" הביא המחבר סיכום של דברי ה"בית יוסף" וקיצור דברי הראשונים שלא הובאו בב"י, ואילו את חידושיו כתב המחבר ב"לחם שמן". בשנת תרנ"א עלה לירושלים, ובה הדפיס את ספרו "אור יקרות" על המשניות, על מסכתות כלים, אהלות ונגעים מסדר טהרות, כשבחלקו העליון של העמוד קיצור פירושי הראשונים, ובחלקו התחתון "ביאור וחדושים". בספריו מרבה לציין לספרי הגר"א ומידי פעם מביא ביאורים מכתבי חמיו. בספריו ניכר שדבק בדרך לימודו של הגר"א מווילנא ותלמידיו.
בכרך שלפנינו ישנם חלקים נוספים מחיבוריו על המשניות ועל השלחן ערוך. חלקים אלו, כפי הנראה, לא נדפסו.
[200] דף (כ-400 עמודים כתובים). 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות בחלק מהדפים. נזקי עש בדפים בודדים. קרעים במספר דפים, בחלקם עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
קטגוריה
כתבי-יד והגהות - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $800
לא נמכר
שני כרכים של תלמוד ירושלמי, סדר מועד. זיטומיר, תר"כ 1860. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא נכדי הרב מסלאוויטא.
חתימות, רישומי בעלות, הגהות רבות (חלקן חתומות) משלשה כותבים מרבני ליטא: הגאון המקובל רבי משה ב"ר אליעזר יפה אב"ד שקודוויל, הגאון רבי חיים נתנזון אב"ד פיקעלין ואב"ד זידיק (החתום בכמה מהגהותיו), והגאון רבי יוסף בן ציון פרידמן אב"ד פיקעלין, שהיה בנו של רבי משה יפה הנ"ל וחתנו של רבי חיים נתנזון הנ"ל. באחת מהגהותיו (מסכת סוכה, פרק ב', הלכה ז', דף י עמ' 19) מביא רבי יוסף בן ציון הנ"ל פירוש ששמע מרבו רבי ישראל מסלנט: "שמעתי מפה קדוש אדמו"ר הגאון מוהרי"ס זצוקלה"ה לפרש...".
הגאון רבי חיים נתנזון (תקצ"ח-תרס"ד 1838-1903), מגדולי הלומדים ב"קיבוץ הפרושים" בעיר איישישוק (באותה תקופה בה למד שם רבינו בעל ה"חפץ חיים"). משנת תרל"ט כיהן כרב בעיר מולדתו פיקעלין (פיקלי Pukeliai, צפון-ליטא), עד שהעביר את כס הרבנות לגיסו הגאון רבי יעקב ווילענצ'יק בעל "דלתי תשובה". בשנת תרנ"ו החל לכהן כרב בעיר זידיק. מחבר הספרים "שפתי חן" (ווילנא, תר"ס) ו"דברי חן" (פיעטרקוב, תרס"ד).
חתנו, הגאון רבי יוסף בן ציון יפה-פרידמן (תרי"ז-תרפ"ט), גאון מופלג מתלמידי רבי ישראל מסלנט. בצעירותו כיהן כר"מ בישיבות בסלבודקה וב"קלויז" בקובנא. שנים רבות התגורר בניישטט-טאבריג. לאחר מלחמת העולם הראשונה נתמנה לרבה של פיקעלין, עיר מולדתה של אשתו הרבנית, בת ר' חיים נתנזון הנ"ל.
אביו הגאון רבי משה יפה אב"ד שקודוויל בין השנים תרי"ט-תרמ"ט. צדיק ומקובל, וגאון מפורסם.
חסרים לט דף של מסכת יומא (המופיעים במקור בראש הכרך השני של סדר מועד). חסר דף השער הכללי של סדר מועד, וחסר דף השער הנפרד של מסכת עירובין.
שני כרכים. כרך ראשון: [2], נב, לד; נה; סא דף. כרך שני: ב-לא; יז, יז-כג; כ; כא; ב-כג; ה, ז-לב; כ; יז דף. 38 ס"מ. מספר דפים כהים. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. קרע ופגמים בדף השער של הכרך הראשון, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני עש במספר מקומות. הדבקות דבק נייר לחיזוק בשולי דף השער של הכרך הראשון, בדף הראשון של הכרך השני ובמספר מקומות נוספים. כריכות ישנות.
חתימות, רישומי בעלות, הגהות רבות (חלקן חתומות) משלשה כותבים מרבני ליטא: הגאון המקובל רבי משה ב"ר אליעזר יפה אב"ד שקודוויל, הגאון רבי חיים נתנזון אב"ד פיקעלין ואב"ד זידיק (החתום בכמה מהגהותיו), והגאון רבי יוסף בן ציון פרידמן אב"ד פיקעלין, שהיה בנו של רבי משה יפה הנ"ל וחתנו של רבי חיים נתנזון הנ"ל. באחת מהגהותיו (מסכת סוכה, פרק ב', הלכה ז', דף י עמ' 19) מביא רבי יוסף בן ציון הנ"ל פירוש ששמע מרבו רבי ישראל מסלנט: "שמעתי מפה קדוש אדמו"ר הגאון מוהרי"ס זצוקלה"ה לפרש...".
הגאון רבי חיים נתנזון (תקצ"ח-תרס"ד 1838-1903), מגדולי הלומדים ב"קיבוץ הפרושים" בעיר איישישוק (באותה תקופה בה למד שם רבינו בעל ה"חפץ חיים"). משנת תרל"ט כיהן כרב בעיר מולדתו פיקעלין (פיקלי Pukeliai, צפון-ליטא), עד שהעביר את כס הרבנות לגיסו הגאון רבי יעקב ווילענצ'יק בעל "דלתי תשובה". בשנת תרנ"ו החל לכהן כרב בעיר זידיק. מחבר הספרים "שפתי חן" (ווילנא, תר"ס) ו"דברי חן" (פיעטרקוב, תרס"ד).
חתנו, הגאון רבי יוסף בן ציון יפה-פרידמן (תרי"ז-תרפ"ט), גאון מופלג מתלמידי רבי ישראל מסלנט. בצעירותו כיהן כר"מ בישיבות בסלבודקה וב"קלויז" בקובנא. שנים רבות התגורר בניישטט-טאבריג. לאחר מלחמת העולם הראשונה נתמנה לרבה של פיקעלין, עיר מולדתה של אשתו הרבנית, בת ר' חיים נתנזון הנ"ל.
אביו הגאון רבי משה יפה אב"ד שקודוויל בין השנים תרי"ט-תרמ"ט. צדיק ומקובל, וגאון מפורסם.
חסרים לט דף של מסכת יומא (המופיעים במקור בראש הכרך השני של סדר מועד). חסר דף השער הכללי של סדר מועד, וחסר דף השער הנפרד של מסכת עירובין.
שני כרכים. כרך ראשון: [2], נב, לד; נה; סא דף. כרך שני: ב-לא; יז, יז-כג; כ; כא; ב-כג; ה, ז-לב; כ; יז דף. 38 ס"מ. מספר דפים כהים. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. קרע ופגמים בדף השער של הכרך הראשון, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני עש במספר מקומות. הדבקות דבק נייר לחיזוק בשולי דף השער של הכרך הראשון, בדף הראשון של הכרך השני ובמספר מקומות נוספים. כריכות ישנות.
קטגוריה
כתבי-יד והגהות - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
תלמוד בבלי. ווילנא, תרפ"ח-תרצ"ו 1936-1928. 17 כרכים.
בכמה מהכרכים מופיעות חותמות בדפי השער ובדפי המגן הקדמיים: "משה צבי פריינד רב דק"ק גהעארגהעני והגליל תע"א".
בדפי המסכתות מאות הגהות מכמה כותבים.
הגאון רבי משה צבי פריינד (תרע"ג-נספה בשואה תש"ה), חתנו של הגאון רבי דוד ליב זילברשטיין אב"ד ווייטצען. כיהן משנת תרצ"ז כאב"ד ג'ארג'ו-סאנט-מיקלוש שבהונגריה. תלמידם של מהר"ם בריסק וה"דעת סופר". רבי משה צבי הרבה לכתוב את חידושיו על גליונות ספריו. משנת תש"ב התגלגל במחנות באוקראינה, ומעט לפני שחרור המחנות, בו' אדר תש"ה, נרצח על קידוש ה'.
17 כרכים (חסרים מהסט השלם, המסכתות: ברכות, שבועות ומכות). 40.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. כתמי רטיבות. בלאי בחלק מהכרכים. כריכות מקוריות, בלויות.
בין דפי הכרכים נמצאו עשרות פריטי נייר שונים: מכתבים, כרטיסי שנה טובה, קבלות ורשימות שונות (רוב הרשימות הן של רבי משה צבי פריינד הנ"ל, ורוב המכתבים נשלחו לרבי דוד יהודה פריינד מנתניה).
בכמה מהכרכים מופיעות חותמות בדפי השער ובדפי המגן הקדמיים: "משה צבי פריינד רב דק"ק גהעארגהעני והגליל תע"א".
בדפי המסכתות מאות הגהות מכמה כותבים.
הגאון רבי משה צבי פריינד (תרע"ג-נספה בשואה תש"ה), חתנו של הגאון רבי דוד ליב זילברשטיין אב"ד ווייטצען. כיהן משנת תרצ"ז כאב"ד ג'ארג'ו-סאנט-מיקלוש שבהונגריה. תלמידם של מהר"ם בריסק וה"דעת סופר". רבי משה צבי הרבה לכתוב את חידושיו על גליונות ספריו. משנת תש"ב התגלגל במחנות באוקראינה, ומעט לפני שחרור המחנות, בו' אדר תש"ה, נרצח על קידוש ה'.
17 כרכים (חסרים מהסט השלם, המסכתות: ברכות, שבועות ומכות). 40.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. כתמי רטיבות. בלאי בחלק מהכרכים. כריכות מקוריות, בלויות.
בין דפי הכרכים נמצאו עשרות פריטי נייר שונים: מכתבים, כרטיסי שנה טובה, קבלות ורשימות שונות (רוב הרשימות הן של רבי משה צבי פריינד הנ"ל, ורוב המכתבים נשלחו לרבי דוד יהודה פריינד מנתניה).
קטגוריה
כתבי-יד והגהות - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
The Hebrew Bible; from the edition of Everardo van der Hooght, ספר בראשית וספר שמות (עד פרק י"ד, פסוק טז - פרשת בשלח). הוצאת Whiting & Watson, ניו-יורק, 1815 [תקע"ה]. עברית, עם דברי הקדמה מאת המו"ל באנגלית והקדמה בלטינית מאת Everardo van der Hooght. חלקים 1 ו-2 (לא נדפסו חלקים נוספים).
כרך המאגד בתוכו את ספר בראשית וחלק מספר שמות, עם ניקוד וטעמים. במקור, היה כרך זה אמור להתפרסם כחלק מתנ"ך שלם, בסדרה בת ששה-עשר חלקים, אלא שלבסוף לא נדפסו חלקים אחרים מן הסדרה. הסיבה העיקרית להפסקת ההדפסה היתה צאתו לאור במקביל של תנ"ך שלם בהוצאת Thomas Dobson (התנ"ך הראשון שנדפס באמריקה), שהקדים אותו במספר חודשים בלבד וייתר את הדפסת הסדרה.
הספר שלפנינו הוא התנ"ך העברי הראשון שנדפס בניו-יורק והשלישי מספרי התנ"ך שנדפסו בעברית באמריקה (קדמו לו רק מהדורת התנ"ך השלם בהוצאת Dobson וספר תהלים).
[3] דף, 41, 112 עמ'. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים ופגמים במספר דפים. כריכת עור חדשה.
גולדמן 5.
כרך המאגד בתוכו את ספר בראשית וחלק מספר שמות, עם ניקוד וטעמים. במקור, היה כרך זה אמור להתפרסם כחלק מתנ"ך שלם, בסדרה בת ששה-עשר חלקים, אלא שלבסוף לא נדפסו חלקים אחרים מן הסדרה. הסיבה העיקרית להפסקת ההדפסה היתה צאתו לאור במקביל של תנ"ך שלם בהוצאת Thomas Dobson (התנ"ך הראשון שנדפס באמריקה), שהקדים אותו במספר חודשים בלבד וייתר את הדפסת הסדרה.
הספר שלפנינו הוא התנ"ך העברי הראשון שנדפס בניו-יורק והשלישי מספרי התנ"ך שנדפסו בעברית באמריקה (קדמו לו רק מהדורת התנ"ך השלם בהוצאת Dobson וספר תהלים).
[3] דף, 41, 112 עמ'. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים ופגמים במספר דפים. כריכת עור חדשה.
גולדמן 5.
קטגוריה
אמריקנה ואנגליה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
מכתב בחתימת ידו של הגאון רבי "יעקב יוסף - הרב הכולל". ניו יורק, ניסן תרנ"ד [1894].
כתב סמיכה לשוחט - רבי משולם פייש גרוס מהעיר דברצ'ין ממדינת הונגריה. נכתב בידי סופר, וחתום בחתימת ידו של רבי יעקב יוסף: "נאום יעקב יוסף הרב הכולל". חותמת: "יעקב יאסעף - הרב הכולל לאגדת הקהלות באמעריקא".
"ידי תכון עמו להיות שו"ב [שוחט ובודק] בכל קהלות ישראל, ומותרין לאכול משו"ב אף למהדרין מן המהדרין ויאכלו ענוים וישבעו, ובלבד שלא ישיג גבול רעהו בעניני שו"ב, ויחזור על למודו הלכות שו"ב כמבואר באחרונים...".
הגאון המפורסם רבי יעקב יוסף (תר"א-תרס"ב), מגדולי גאוני ליטא ובסוף ימיו "הרב הכולל" בניו יורק [הרב הראשון והאחרון שמונה לכהונת רב-ראשי לניו יורק ולמדינות ארה"ב]. מגדולי תלמידי רבי ישראל מסלנט. בשל גאונותו הרבה נודע בדורו בשם "ר' יעק'לי חריף". כיהן ברבנות העיירות ווילאן, יורבורג וזאגער-חדש. בקיץ תרמ"ג נתמנה למגיד מישרים ומורה הוראה ראשי בעיר ווילנא. התפרסם בדרשותיו כנואם בחסד עליון, ורבים היו נוהרים לשמוע את דבריו, בהם היה שוזר מתורת המוסר של רבו הגרי"ס. ספר דרשותיו "לבית יעקב" נדפס בחייו בכמה מהדורות. בשנת תרמ"ח נתקבל ל"רב הכולל" של ניו יורק, ע"י "אגודת הקהילות", שפנו לחפש אישיות מורמת מעם, במטרה לחזק ולבסס את שמירת היהדות בארה"ב. עם הגיעו לארה"ב הקים וביסס את כל עניני הדת של הקהילה היהודית: כשרות ושחיטה, בתי דין ורבנות, חינוך תורני והקמת הישיבה הראשונה בארה"ב. בסופו של דבר נפל למשכב, עקב מאבקים קשים עם בעלי מפעלי הבשר, שלא ראו בעין יפה את פעולותיו בתחום הכשרות. נפטר בשנת תרס"ב ובמותו עשו לו כבוד גדול. הלוויתו בה השתתפו עשרות אלפי יהודים, היתה ההלוויה היהודית הגדולה ביותר שראתה ארה"ב באותה תקופה.
קברו בבית החיים יוניאן פילד בניו יורק מהוה עד היום מוקד לתפילה ולישועה, וביום השנה לפטירתו מגיעים לפקוד את קברו אלפי יהודים מכל החוגים של היהדות החרדית בארה"ב. סיפורים רבים נודעו על ישועות שנושעו המתפללים על קברו, בבריאות, פרנסה ומציאת זיווג [האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר היה מעודד אנשים ללכת להתפלל על קברו, ורגיל היה לספר על אנשים שזכו לישועה במקום קדוש זה]. מאמרים וחיבורים רבים נכתבו לתולדותיו. המפורסם שבהם הוא הספר "The Rav Hakolel and his Generation", שתורגם מיידיש לאנגלית.
[1] דף כפול. כ-20 ס"מ. מצב בינוני. קרעים ופגעי-בלאי, בעיקר בשוליים השמאליים של הדף.
כתב סמיכה לשוחט - רבי משולם פייש גרוס מהעיר דברצ'ין ממדינת הונגריה. נכתב בידי סופר, וחתום בחתימת ידו של רבי יעקב יוסף: "נאום יעקב יוסף הרב הכולל". חותמת: "יעקב יאסעף - הרב הכולל לאגדת הקהלות באמעריקא".
"ידי תכון עמו להיות שו"ב [שוחט ובודק] בכל קהלות ישראל, ומותרין לאכול משו"ב אף למהדרין מן המהדרין ויאכלו ענוים וישבעו, ובלבד שלא ישיג גבול רעהו בעניני שו"ב, ויחזור על למודו הלכות שו"ב כמבואר באחרונים...".
הגאון המפורסם רבי יעקב יוסף (תר"א-תרס"ב), מגדולי גאוני ליטא ובסוף ימיו "הרב הכולל" בניו יורק [הרב הראשון והאחרון שמונה לכהונת רב-ראשי לניו יורק ולמדינות ארה"ב]. מגדולי תלמידי רבי ישראל מסלנט. בשל גאונותו הרבה נודע בדורו בשם "ר' יעק'לי חריף". כיהן ברבנות העיירות ווילאן, יורבורג וזאגער-חדש. בקיץ תרמ"ג נתמנה למגיד מישרים ומורה הוראה ראשי בעיר ווילנא. התפרסם בדרשותיו כנואם בחסד עליון, ורבים היו נוהרים לשמוע את דבריו, בהם היה שוזר מתורת המוסר של רבו הגרי"ס. ספר דרשותיו "לבית יעקב" נדפס בחייו בכמה מהדורות. בשנת תרמ"ח נתקבל ל"רב הכולל" של ניו יורק, ע"י "אגודת הקהילות", שפנו לחפש אישיות מורמת מעם, במטרה לחזק ולבסס את שמירת היהדות בארה"ב. עם הגיעו לארה"ב הקים וביסס את כל עניני הדת של הקהילה היהודית: כשרות ושחיטה, בתי דין ורבנות, חינוך תורני והקמת הישיבה הראשונה בארה"ב. בסופו של דבר נפל למשכב, עקב מאבקים קשים עם בעלי מפעלי הבשר, שלא ראו בעין יפה את פעולותיו בתחום הכשרות. נפטר בשנת תרס"ב ובמותו עשו לו כבוד גדול. הלוויתו בה השתתפו עשרות אלפי יהודים, היתה ההלוויה היהודית הגדולה ביותר שראתה ארה"ב באותה תקופה.
קברו בבית החיים יוניאן פילד בניו יורק מהוה עד היום מוקד לתפילה ולישועה, וביום השנה לפטירתו מגיעים לפקוד את קברו אלפי יהודים מכל החוגים של היהדות החרדית בארה"ב. סיפורים רבים נודעו על ישועות שנושעו המתפללים על קברו, בבריאות, פרנסה ומציאת זיווג [האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר היה מעודד אנשים ללכת להתפלל על קברו, ורגיל היה לספר על אנשים שזכו לישועה במקום קדוש זה]. מאמרים וחיבורים רבים נכתבו לתולדותיו. המפורסם שבהם הוא הספר "The Rav Hakolel and his Generation", שתורגם מיידיש לאנגלית.
[1] דף כפול. כ-20 ס"מ. מצב בינוני. קרעים ופגעי-בלאי, בעיקר בשוליים השמאליים של הדף.
קטגוריה
אמריקנה ואנגליה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
קינדער ערציהונג ביי אידען, א היסטארישע נאכפארשונג [דרכי החינוך בישראל, סקירה הסטורית, עם מקורות שונים מהספרות התורנית], מאת רבי משה אלימלך לוין. דפוס קענעדער אדלער, מונטריאול, [תר"ע 1910]. יידיש. הקדמת המחבר וקטעים נוספים בעברית.
הספר הראשון שנדפס כולו באות עברית בקנדה (קדמו לו רק פרסומים קצרים יותר שנדפסו החל מסוף המאה ה-19. ראה: Early Hebrew Printing in Canada מאת Brad Sabin Hill. Studia Rosenthaliana, כרך 38/39, 2005-2006).
המחבר מאריך בהקדמתו אודות חשיבותו של החינוך היהודי, המהוה לדבריו את "אבן הפינה" של עם ישראל והשומר עליו מכיליון לאורך הדורות. מצבו הקשה של החינוך היהודי באמריקה הוא זה שגרם למחבר לפרסם את ספרו, חרף ההוצאות הכספיות המרובות, ומתוך רצון שחיבורו יזכה לתפוצה נרחבת החליט לפרסמו ביידיש, ולא בעברית.
בסופו של הספר, עמ' 113-124, נדפסה תכנית הלמודים המפורטת של תלמוד התורה במונטריאול, בהנהלתו של המחבר, רבי משה אלימלך לוין. לאחר שמות הרבנים בצוות החינוכי של תלמוד התורה פורטה בטבלאות תכנית הלימודים לכל שנה ומחלקה, הכוללת את ימי ושעות הלימוד, נושאי הלימוד ומשך השיעורים השונים.
בעמ' 108-109 הסכמות יו"ר אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה ויושב ראש ועד החינוך במונטריאול. לאחר תכנית הלימודים נדפסו מכתבי ברכה קצרים מאת רבנים שונים שביקרו בתלמוד התורה והתרשמו מדרך הלימוד וידיעות התלמידים.
פורטרט המחבר מעבר לשער.
[1] דף, 128-5 עמ'. כרוך עם מעטפת מקורית מודפסת משני צדיה. 21.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. כריכה ישנה, עם פגמים.
הספר הראשון שנדפס כולו באות עברית בקנדה (קדמו לו רק פרסומים קצרים יותר שנדפסו החל מסוף המאה ה-19. ראה: Early Hebrew Printing in Canada מאת Brad Sabin Hill. Studia Rosenthaliana, כרך 38/39, 2005-2006).
המחבר מאריך בהקדמתו אודות חשיבותו של החינוך היהודי, המהוה לדבריו את "אבן הפינה" של עם ישראל והשומר עליו מכיליון לאורך הדורות. מצבו הקשה של החינוך היהודי באמריקה הוא זה שגרם למחבר לפרסם את ספרו, חרף ההוצאות הכספיות המרובות, ומתוך רצון שחיבורו יזכה לתפוצה נרחבת החליט לפרסמו ביידיש, ולא בעברית.
בסופו של הספר, עמ' 113-124, נדפסה תכנית הלמודים המפורטת של תלמוד התורה במונטריאול, בהנהלתו של המחבר, רבי משה אלימלך לוין. לאחר שמות הרבנים בצוות החינוכי של תלמוד התורה פורטה בטבלאות תכנית הלימודים לכל שנה ומחלקה, הכוללת את ימי ושעות הלימוד, נושאי הלימוד ומשך השיעורים השונים.
בעמ' 108-109 הסכמות יו"ר אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה ויושב ראש ועד החינוך במונטריאול. לאחר תכנית הלימודים נדפסו מכתבי ברכה קצרים מאת רבנים שונים שביקרו בתלמוד התורה והתרשמו מדרך הלימוד וידיעות התלמידים.
פורטרט המחבר מעבר לשער.
[1] דף, 128-5 עמ'. כרוך עם מעטפת מקורית מודפסת משני צדיה. 21.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. כריכה ישנה, עם פגמים.
קטגוריה
אמריקנה ואנגליה
קָטָלוֹג