מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- letter (151) Apply letter filter
- יד (145) Apply יד filter
- manuscript (145) Apply manuscript filter
- book (123) Apply book filter
- כתבי (103) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (92) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (92) Apply כתבייד filter
- rabbi (92) Apply rabbi filter
- print (80) Apply print filter
- חסידות (70) Apply חסידות filter
- מכתבים (70) Apply מכתבים filter
- chassid (70) Apply chassid filter
- מכתבי (67) Apply מכתבי filter
- רבנים (67) Apply רבנים filter
- ישראל (63) Apply ישראל filter
- וארץ (63) Apply וארץ filter
- eretz (63) Apply eretz filter
- דפוסי (54) Apply דפוסי filter
- gloss (47) Apply gloss filter
- יהדות (43) Apply יהדות filter
- jewri (43) Apply jewri filter
- וכתבי (42) Apply וכתבי filter
- עתיקים (40) Apply עתיקים filter
- ספרי (39) Apply ספרי filter
- הר (37) Apply הר filter
- והש (37) Apply והש filter
- ודפוסים (37) Apply ודפוסים filter
- ליטא (37) Apply ליטא filter
- ערש (37) Apply ערש filter
- פולין (37) Apply פולין filter
- שנות (37) Apply שנות filter
- ליטא, (37) Apply ליטא, filter
- earli (37) Apply earli filter
- isra (37) Apply isra filter
- lithuanian (37) Apply lithuanian filter
- lithuanian, (37) Apply lithuanian, filter
- polish (37) Apply polish filter
- בודדים (36) Apply בודדים filter
- ודפים (36) Apply ודפים filter
- leav (36) Apply leav filter
- singl (36) Apply singl filter
- ספרים (35) Apply ספרים filter
- והקדשות (33) Apply והקדשות filter
- חתימות (33) Apply חתימות filter
- dedic (33) Apply dedic filter
- signatur (33) Apply signatur filter
- אירופה (30) Apply אירופה filter
- european (30) Apply european filter
- balkan (27) Apply balkan filter
- italian (27) Apply italian filter
מציג 349 - 360 of 433
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
סידור אור מציון, נוסח אשכנז, הוצאת לוין-אפשטין, ירושלים, תשל"ז [1977].
בדף המגן הקדמי רישום בעלות וכתובת בכתב-יד קדשו של "שר התורה" הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א: "בס"ד, קניבסקי, רשב"ם 23".
חביבות מיוחדת היתה אצל רבינו הסטייפלר ואצל בנו הגר"ח שליט"א, להתפלל בסידור "אור מציון", שנוסחאותיו נעשו בנוסח אשכנז המקובל בפולין-ליטא, ללא שינויים וחידושים. בספר "ארחות רבנו הקהלות יעקב" (א', עמ' שמח) מובא: "מו"ר שליט"א [רבי יעקב ישראל קנייבסקי - הסטייפלער, אבי הגר"ח]... כל השנים מתפלל בסדור רק מדפוס והוצאת לוין אפשטין או אשכול... אף שהשמות כתובים שני יודין...".
[1], קיא דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמי שימוש ומעט בלאי. כתמי רטיבות קטנים בדפים האחרונים. כריכה מקורית.
בדף המגן הקדמי רישום בעלות וכתובת בכתב-יד קדשו של "שר התורה" הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א: "בס"ד, קניבסקי, רשב"ם 23".
חביבות מיוחדת היתה אצל רבינו הסטייפלר ואצל בנו הגר"ח שליט"א, להתפלל בסידור "אור מציון", שנוסחאותיו נעשו בנוסח אשכנז המקובל בפולין-ליטא, ללא שינויים וחידושים. בספר "ארחות רבנו הקהלות יעקב" (א', עמ' שמח) מובא: "מו"ר שליט"א [רבי יעקב ישראל קנייבסקי - הסטייפלער, אבי הגר"ח]... כל השנים מתפלל בסדור רק מדפוס והוצאת לוין אפשטין או אשכול... אף שהשמות כתובים שני יודין...".
[1], קיא דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמי שימוש ומעט בלאי. כתמי רטיבות קטנים בדפים האחרונים. כריכה מקורית.
קטגוריה
ספרים עם חתימות, הגהות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $30,000
נמכר ב: $37,500
כולל עמלת קונה
כתב-יד, "סגולות מנוסות", רפואות ועצות שונות. אוטוגרף בכתב-יד קדשו של רבינו חיים ויטאל. [שנות הש', מפנה המאה ה-16-17].
דף כתוב משני צדיו, שני טורים בעמוד. למעלה מ-180 שורות בכתב-יד קדשו של רבי חיים ויטאל. קטע מתוך חיבור של סגולות ורפואות שכתב מהרח"ו.
בדף זה רשימות רבות של סגולות ורפואות, ועצות לעניינים שונים (כמו לדוגמא: "לזכרון טוב", "לעינים מלאים דם ולכל חולי עינים", "לראות בלילה כמו ביום", "לדבר עם חברו ברמיזה ע"י אבריו", "שלא ינבח לך כלב", "שהכלבים ירוצו אחרי איש", "לשלוח אגרת דבר סתר ע"י יונה", "להוליד האשה זכר או נקבה", "לנשוּך נחש או עקרב", "לדֶבֶר או מגפה ח"ו", ועוד).
המקובל האלוקי רבינו חיים ויטאל (מהרח"ו), תלמידו הגדול ו"מעתיק השמועה" של האר"י הקדוש. נולד בשנת ש"ג בעיר צפת, שהיתה באותם ימים מרכז רוחני ואבן שואבת לגדולי תורה ויראה. בראש חכמי העיר עמד באותם ימים מרן רבי יוסף קארו בעל "שולחן ערוך", וביניהם היו הרמ"ק, רבי שלמה אלקבץ (מחבר "לכה דודי"), המבי"ט, רבי משה אלשיך, ועוד. מהרח"ו קיבל תורה מפי המהר"ם אלשיך, גדול תלמידי מרן ה"בית יוסף". ב"ספר החזיונות" שלו מזכיר רבי חיים ויטאל את לימודו אצל מהר"ם אלשיך בשנת שי"ז (בהיותו כבן י"ד) וכותב כי באותה שנה "צוה מהר"ר יוסף קארו ז"ל למורי הר' משה אלשיך בשם המלאך הדובר בו שיזהר מאד ללמדני בכל יכולתו". מהר"ם אלשיך אף סמך את רבי חיים מכח ה"סמיכה" שקיבל מרבו מרן ה"בית יוסף". במקביל, החל מהרח"ו את לימודיו בתורת הסוד בבית מדרשו של רבי משה קורדובירו (הרמ"ק). בשנת ש"ל עלה רבי יצחק לוריא - האר"י הקדוש ממצרים לארץ ישראל והתיישב בצפת. באותה שנה נפטר הרמ"ק והאר"י היה ליורשו. עם התגלות אורו של האר"י הקדוש בצפת, הפך רבי חיים ויטאל לתלמידו המקורב ביותר והסמכות הראשונה במעלה לתורת הקבלה של האר"י. במשך כשנתיים ישב מהרח"ו לפני האר"י וכתב כל מילה שהוציא מפיו.
כתבי מהרח"ו הם משנת-היסוד של תורת האר"י שנפוצה בדורות שלאחר מכן. החיד"א מספר (שם הגדולים בערכו) כי רבי חיים ויטאל לא נתן רשות לאף אדם להעתיק מהכתבים שרשם מפי רבו, אך פעם אחת - כשהיה חולה מאד, שחדו התלמידים את בני ביתו, שנתנו להם "ת"ר ניירים" (600 דפים) מכתיבת ידו של מהרח"ו, ואלו הועתקו בתוך שלושה ימים על ידי "מאה סופרים". לאחר פטירת האר"י עבר מהרח"ו למצרים. לאחר מכן שהה זמן מסוים בירושלים ולאחר מכן עבר לדמשק, שם נפטר בשנת ש"פ. עיקר תורת האר"י נכתבה על ידו בחיבור "עץ חיים", ובחיבור "שמונה שערים" שסדר בהוראתו בנו רבי שמואל ויטאל. על אף שהאר"י סמך את ידו רק על מהרח"ו ככותב ומפרש דבריו, נמצאו גם חיבורים מהאר"י שכתבו תלמידים אחרים מ"גורי האר"י". גדולי המקובלים בדורות שאחריו חזרו והדגישו את היותו של המהרח"ו הסמכות העליונה לפירוש דברי האר"י, והזהירו שלא להסתמך על כתבי תלמידי האר"י האחרים. מהרח"ו עצמו כותב בהקדמה לספרו "עץ חיים": "דע מן היום אשר מורי זלה"ה החל לגלות זאת החכמה, לא זזה ידי מתוך ידו אפילו רגע אחד. וכל אשר תמצא כתוב באיזה קונטריסים על שמו ז"ל ויהיה מנגד מה שכתבתי בספר הזה - טעות גמור הוא כי לא הבינו דבריו...". מהרח"ו ניסה להגביל ככל יכולתו את הפצת תורת האר"י, ובין היתר ציווה לגנוז בקברו כתבים רבים מתורת האר"י. רק לאחר פטירתו החלו להתפרסם כתביו בדרכים שונות ובעריכות שונות. בין היתר, הוצאו מקברו דפים רבים לאחר שחכמי הדור עשו "שאלת חלום", והם שימשו כבסיס לחיבורים נוספים מתורת האר"י (על גלגולי העריכות השונות של תורת האר"י מכתבי רבי חיים ויטאל, ראו בהרחבה בספר "קבלת האר"י", מאת ר' יוסף אביב"י). בין החיבורים שכתב מתורת האר"י נודעו הספרים: עץ חיים, שמונה שערים, אוצרות חיים, אדם ישר, דרך עץ חיים, פרי עץ חיים, שערי קדושה, ועוד.
לספר רפואות זה של מהרח"ו נודעו מספר שמות: "ספר הפעולות", "תעלומות חכמה", "ספר קבלה מעשית", "ספר הרפואות", "רפואות וסגולות". חיבור הרפואות של מהרח"ו לא נדפס יחד עם כל כתביו. במשך שנים נדפסו ממנו רק קטעים ספורים בספרי הסגולות והרפואות. לאחרונה נדפס בשלמותו ("ספר הפעולות", מודיעין עילית, תש"ע).
על גדולתו וקדושתו של רבי חיים ויטאל כותב החיד"א כי "נשמתו היתה גדולה מאד ונקיה יותר מכל בני דורו". ידוע כי חזה דברים רבים ברוח הקודש. את חזיונותיו המופלאים תיעד ביומנו, שנדפס באופן חלקי תחת השם "שבחי ר' חיים ויטאל", ולאחרונה נדפס במלואו תחת השם "ספר החזיונות".
[1] דף (2 עמ' כתובים במלואם). 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כרוך בכריכת עור חדשה, מעוטרת ומהודרת.
דף כתוב משני צדיו, שני טורים בעמוד. למעלה מ-180 שורות בכתב-יד קדשו של רבי חיים ויטאל. קטע מתוך חיבור של סגולות ורפואות שכתב מהרח"ו.
בדף זה רשימות רבות של סגולות ורפואות, ועצות לעניינים שונים (כמו לדוגמא: "לזכרון טוב", "לעינים מלאים דם ולכל חולי עינים", "לראות בלילה כמו ביום", "לדבר עם חברו ברמיזה ע"י אבריו", "שלא ינבח לך כלב", "שהכלבים ירוצו אחרי איש", "לשלוח אגרת דבר סתר ע"י יונה", "להוליד האשה זכר או נקבה", "לנשוּך נחש או עקרב", "לדֶבֶר או מגפה ח"ו", ועוד).
המקובל האלוקי רבינו חיים ויטאל (מהרח"ו), תלמידו הגדול ו"מעתיק השמועה" של האר"י הקדוש. נולד בשנת ש"ג בעיר צפת, שהיתה באותם ימים מרכז רוחני ואבן שואבת לגדולי תורה ויראה. בראש חכמי העיר עמד באותם ימים מרן רבי יוסף קארו בעל "שולחן ערוך", וביניהם היו הרמ"ק, רבי שלמה אלקבץ (מחבר "לכה דודי"), המבי"ט, רבי משה אלשיך, ועוד. מהרח"ו קיבל תורה מפי המהר"ם אלשיך, גדול תלמידי מרן ה"בית יוסף". ב"ספר החזיונות" שלו מזכיר רבי חיים ויטאל את לימודו אצל מהר"ם אלשיך בשנת שי"ז (בהיותו כבן י"ד) וכותב כי באותה שנה "צוה מהר"ר יוסף קארו ז"ל למורי הר' משה אלשיך בשם המלאך הדובר בו שיזהר מאד ללמדני בכל יכולתו". מהר"ם אלשיך אף סמך את רבי חיים מכח ה"סמיכה" שקיבל מרבו מרן ה"בית יוסף". במקביל, החל מהרח"ו את לימודיו בתורת הסוד בבית מדרשו של רבי משה קורדובירו (הרמ"ק). בשנת ש"ל עלה רבי יצחק לוריא - האר"י הקדוש ממצרים לארץ ישראל והתיישב בצפת. באותה שנה נפטר הרמ"ק והאר"י היה ליורשו. עם התגלות אורו של האר"י הקדוש בצפת, הפך רבי חיים ויטאל לתלמידו המקורב ביותר והסמכות הראשונה במעלה לתורת הקבלה של האר"י. במשך כשנתיים ישב מהרח"ו לפני האר"י וכתב כל מילה שהוציא מפיו.
כתבי מהרח"ו הם משנת-היסוד של תורת האר"י שנפוצה בדורות שלאחר מכן. החיד"א מספר (שם הגדולים בערכו) כי רבי חיים ויטאל לא נתן רשות לאף אדם להעתיק מהכתבים שרשם מפי רבו, אך פעם אחת - כשהיה חולה מאד, שחדו התלמידים את בני ביתו, שנתנו להם "ת"ר ניירים" (600 דפים) מכתיבת ידו של מהרח"ו, ואלו הועתקו בתוך שלושה ימים על ידי "מאה סופרים". לאחר פטירת האר"י עבר מהרח"ו למצרים. לאחר מכן שהה זמן מסוים בירושלים ולאחר מכן עבר לדמשק, שם נפטר בשנת ש"פ. עיקר תורת האר"י נכתבה על ידו בחיבור "עץ חיים", ובחיבור "שמונה שערים" שסדר בהוראתו בנו רבי שמואל ויטאל. על אף שהאר"י סמך את ידו רק על מהרח"ו ככותב ומפרש דבריו, נמצאו גם חיבורים מהאר"י שכתבו תלמידים אחרים מ"גורי האר"י". גדולי המקובלים בדורות שאחריו חזרו והדגישו את היותו של המהרח"ו הסמכות העליונה לפירוש דברי האר"י, והזהירו שלא להסתמך על כתבי תלמידי האר"י האחרים. מהרח"ו עצמו כותב בהקדמה לספרו "עץ חיים": "דע מן היום אשר מורי זלה"ה החל לגלות זאת החכמה, לא זזה ידי מתוך ידו אפילו רגע אחד. וכל אשר תמצא כתוב באיזה קונטריסים על שמו ז"ל ויהיה מנגד מה שכתבתי בספר הזה - טעות גמור הוא כי לא הבינו דבריו...". מהרח"ו ניסה להגביל ככל יכולתו את הפצת תורת האר"י, ובין היתר ציווה לגנוז בקברו כתבים רבים מתורת האר"י. רק לאחר פטירתו החלו להתפרסם כתביו בדרכים שונות ובעריכות שונות. בין היתר, הוצאו מקברו דפים רבים לאחר שחכמי הדור עשו "שאלת חלום", והם שימשו כבסיס לחיבורים נוספים מתורת האר"י (על גלגולי העריכות השונות של תורת האר"י מכתבי רבי חיים ויטאל, ראו בהרחבה בספר "קבלת האר"י", מאת ר' יוסף אביב"י). בין החיבורים שכתב מתורת האר"י נודעו הספרים: עץ חיים, שמונה שערים, אוצרות חיים, אדם ישר, דרך עץ חיים, פרי עץ חיים, שערי קדושה, ועוד.
לספר רפואות זה של מהרח"ו נודעו מספר שמות: "ספר הפעולות", "תעלומות חכמה", "ספר קבלה מעשית", "ספר הרפואות", "רפואות וסגולות". חיבור הרפואות של מהרח"ו לא נדפס יחד עם כל כתביו. במשך שנים נדפסו ממנו רק קטעים ספורים בספרי הסגולות והרפואות. לאחרונה נדפס בשלמותו ("ספר הפעולות", מודיעין עילית, תש"ע).
על גדולתו וקדושתו של רבי חיים ויטאל כותב החיד"א כי "נשמתו היתה גדולה מאד ונקיה יותר מכל בני דורו". ידוע כי חזה דברים רבים ברוח הקודש. את חזיונותיו המופלאים תיעד ביומנו, שנדפס באופן חלקי תחת השם "שבחי ר' חיים ויטאל", ולאחרונה נדפס במלואו תחת השם "ספר החזיונות".
[1] דף (2 עמ' כתובים במלואם). 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כרוך בכריכת עור חדשה, מעוטרת ומהודרת.
קטגוריה
כתבי-יד - קבלה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
כתב-יד, ספר קול ברמה, פירוש על האדרא רבה שבספר הזהר, מאת המקובל רבי יעקב צמח. [אירופה, המאה ה-18 בקירוב].
כתב-יד שלם. כתיבה אשכנזית רהוטה נאה.
לחיבורו זה של רבי יעקב צמח ידועות לפחות שתי מהדורות שנעשו ע"י המחבר (האחת בשנת שצ"ב ואחרת בשנת ת"ג). בכתב-היד שלפנינו מופיעים קטעים שלא נדפסו במהדורתו הראשונה של הספר שנדפסה בקוריץ בשנת תקמ"ה, והם נמצאים במהדורות החדשות שנדפסו בשנים האחרונות, בהן נוספו דברים מכתבי-יד.
על חיבור זה כותב החיד"א בספרו "שם הגדולים": "קול ברמה כתב-יד, ספר שחיבר הרב המקובל מהר"י צמח, באור האדרא רבא קדישא, מדברי האר"י ומהרח"ו ומה שחידש... וקול ברמה הנזכר נדפס בפולין [קוריץ תקמ"ה], וכמדומה לי שחסר קצת מקול ברמה שיש בארצנו כתב יד" (שם הגדולים, מערכת ספרים, ק, אות טו).
חותמות במספר דפים: "מרדכי בהרא"ד ז"ל בערקאוויץ בעה"ק ירושלם תובב"א" - רבי מרדכי ברקוביץ היה בן-זקוניו של הגאון המקובל רבי אברהם דוב ברקוביץ אב"ד לאחאווא (תקפ"ה-תר"ס), וחתן-חתנו של הגאון המפורסם רבי אלעזר משה הורוויץ אב"ד פינסק. "כל ימיו ישב על התורה ועל העבודה בין החומות בתוככי ירושלים" (מההקדמה לספר "זכר אברהם", ירושלים, תשל"ב).
[130] דף (257 עמ' כתובים). 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי בחלק מהדפים. נקבי עש בשולי הדפים, בלי פגיעה בטקסט. כריכה עתיקה פגומה. שדרת עור קרועה.
כתב-יד שלם. כתיבה אשכנזית רהוטה נאה.
לחיבורו זה של רבי יעקב צמח ידועות לפחות שתי מהדורות שנעשו ע"י המחבר (האחת בשנת שצ"ב ואחרת בשנת ת"ג). בכתב-היד שלפנינו מופיעים קטעים שלא נדפסו במהדורתו הראשונה של הספר שנדפסה בקוריץ בשנת תקמ"ה, והם נמצאים במהדורות החדשות שנדפסו בשנים האחרונות, בהן נוספו דברים מכתבי-יד.
על חיבור זה כותב החיד"א בספרו "שם הגדולים": "קול ברמה כתב-יד, ספר שחיבר הרב המקובל מהר"י צמח, באור האדרא רבא קדישא, מדברי האר"י ומהרח"ו ומה שחידש... וקול ברמה הנזכר נדפס בפולין [קוריץ תקמ"ה], וכמדומה לי שחסר קצת מקול ברמה שיש בארצנו כתב יד" (שם הגדולים, מערכת ספרים, ק, אות טו).
חותמות במספר דפים: "מרדכי בהרא"ד ז"ל בערקאוויץ בעה"ק ירושלם תובב"א" - רבי מרדכי ברקוביץ היה בן-זקוניו של הגאון המקובל רבי אברהם דוב ברקוביץ אב"ד לאחאווא (תקפ"ה-תר"ס), וחתן-חתנו של הגאון המפורסם רבי אלעזר משה הורוויץ אב"ד פינסק. "כל ימיו ישב על התורה ועל העבודה בין החומות בתוככי ירושלים" (מההקדמה לספר "זכר אברהם", ירושלים, תשל"ב).
[130] דף (257 עמ' כתובים). 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי בחלק מהדפים. נקבי עש בשולי הדפים, בלי פגיעה בטקסט. כריכה עתיקה פגומה. שדרת עור קרועה.
קטגוריה
כתבי-יד - קבלה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $5,000
לא נמכר
כתב-יד, ספר אוצרות חיים, מרבינו חיים ויטאל. [מזרח אירופה, שנות הת"ק, המאה ה-18/19].
ספר אוצרות חיים הוא אחד מחיבוריו של רבי חיים ויטאל מתורת רבו האריז"ל, שנעתקו ע"י המקובל רבי יעקב צמח. הספר נדפס לראשונה בקוריץ תקמ"ג.
כרך במצב טוב. כתיבה אשכנזית נאה. בכתב-יד זה הועתקו הגהות רבי נתן שפירא ירושלמי (נלעד"ן =נראה לעניות דעתי נתן), רבי משה זכות (קול הרמ"ז) ורבי בנימין הכהן - הרב"ך (נלע"ד ב"ך). ההגהות נכתבו ברובן בכתב-יד קטן יותר ובהפרדה טיפוגרפית מסודרת. מספר הגהות בשולי העמודים. בראש כתב-היד טבלה עם "סדר שמות פרצופים של אבי"ע...".
בדפי המגן הקדמיים והאחוריים, וכן בדפים נוספים, מופיעים חתימות וחותמות: "שלמה אברהם רזעכטע מאזארקאוו" - הגאון רבי שלמה אברהם רזעכטע מאוזורקוב (תר"ג-תרפ"ח), מגאוני פולין, גביר ומתמיד גדול, שתורה וגדולה התאחדו על שולחנו. בימי מלחמת העולם הראשונה עקר מאוזרקוב לוורשא, שם התגורר עד סוף ימיו. מחבר שו"ת "בכורי שלמה", שני חלקים, בהם מופיעות התכתבויותיו עם גדולי התורה בדורו מארצות שונות.
[1], א-קלא, קלג-קעג דף (שלם. דילוג על מס' קלב במספור הדפים). 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמי עובש במספר דפים. כריכת עור עתיקה ודהויה. נקבים בשדרת העור.
מצורפת חוות דעת של הרב יוסף אביב"י - מומחה לכתבי-יד של קבלת האר"י.
ספר אוצרות חיים הוא אחד מחיבוריו של רבי חיים ויטאל מתורת רבו האריז"ל, שנעתקו ע"י המקובל רבי יעקב צמח. הספר נדפס לראשונה בקוריץ תקמ"ג.
כרך במצב טוב. כתיבה אשכנזית נאה. בכתב-יד זה הועתקו הגהות רבי נתן שפירא ירושלמי (נלעד"ן =נראה לעניות דעתי נתן), רבי משה זכות (קול הרמ"ז) ורבי בנימין הכהן - הרב"ך (נלע"ד ב"ך). ההגהות נכתבו ברובן בכתב-יד קטן יותר ובהפרדה טיפוגרפית מסודרת. מספר הגהות בשולי העמודים. בראש כתב-היד טבלה עם "סדר שמות פרצופים של אבי"ע...".
בדפי המגן הקדמיים והאחוריים, וכן בדפים נוספים, מופיעים חתימות וחותמות: "שלמה אברהם רזעכטע מאזארקאוו" - הגאון רבי שלמה אברהם רזעכטע מאוזורקוב (תר"ג-תרפ"ח), מגאוני פולין, גביר ומתמיד גדול, שתורה וגדולה התאחדו על שולחנו. בימי מלחמת העולם הראשונה עקר מאוזרקוב לוורשא, שם התגורר עד סוף ימיו. מחבר שו"ת "בכורי שלמה", שני חלקים, בהם מופיעות התכתבויותיו עם גדולי התורה בדורו מארצות שונות.
[1], א-קלא, קלג-קעג דף (שלם. דילוג על מס' קלב במספור הדפים). 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמי עובש במספר דפים. כריכת עור עתיקה ודהויה. נקבים בשדרת העור.
מצורפת חוות דעת של הרב יוסף אביב"י - מומחה לכתבי-יד של קבלת האר"י.
קטגוריה
כתבי-יד - קבלה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
דף בכתב-יד, חידושים ורעיונות על הפסוק הפותח של "ברכת כהנים": "כה תברכו את בני ישראל אמור להם". כתיבה אוטוגרפית של רבינו יוסף חיים מבגדאד בעל "בן איש חי". [בגדאד], תרל"ד [1874].
דף בכתב-יד קדשו של ה"בן איש חי", כתוב מצדו האחד. בראש העמוד: "בס"ד בהנ"ו ליקבה"ו [=בסייעתא דשמיא, בעזרת ה' נעשה ונצליח, לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה] - תרל"ד". בשורה השניה: "פ'[רשת] נשא".
רבינו ה"בן איש חי" כותב בקטע שלפנינו רמזים על המילה "כה" שבפסוק "כה תברכו את בני ישראל" - "רמז לאות הצד"י ממנו תצמח גאולה לישראל"; ולאחר מכן כותב מספר רמזים (על פי קבלה) על המילים "אמור להם": "אמור - אותיות אור מ' רמז למם של למרבה המשרה שצמח ממנה גאולה במצרים ויצמח ממנה גאולה לעתיד בסוד ב' דלתי דוד... אור זה יהיה לכם, או יובן בס"ד לרמוז... רמז לאות מ' פתוחה שהוא סוד מלכות... או יובן בס"ד לרמוז אור מ', רמז לארבעים יום של זמן התשובה... והן הן ארבעים שנתנה תורה בלוחות שניות...".
הגאון רבינו יוסף חיים מבגדאד (תקצ"ג-תרס"ט), בעל "בן איש חי" ועוד עשרות ספרים חשובים. בנו של רבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך. לאחר פטירת אביו בשנת תרי"ט, כשהיה בן כ"ו שנה, עלה על מקומו לדרוש בבית הכנסת הגדול, ומאז דרש שם מדי שבת כחמישים שנה. גדולתו כ"חד בדרא" בנגלה ובנסתר התפרסמה בכל קצוי תבל, ונודע בקדושתו הרבה. מחיבוריו: רב פעלים, תורה לשמה, בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, עוד יוסף חי, לשון חכמים, אדרת אליהו, חסדי אבות ועוד.
כתבי ידו של רבינו ה"בן איש חי", נודעו בסגולתן להצלחה ולשמירה.
דף (1 עמ'). 13 ס"מ. כ-18 שורות בכתב-יד קדשו. מצב טוב.
דף בכתב-יד קדשו של ה"בן איש חי", כתוב מצדו האחד. בראש העמוד: "בס"ד בהנ"ו ליקבה"ו [=בסייעתא דשמיא, בעזרת ה' נעשה ונצליח, לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה] - תרל"ד". בשורה השניה: "פ'[רשת] נשא".
רבינו ה"בן איש חי" כותב בקטע שלפנינו רמזים על המילה "כה" שבפסוק "כה תברכו את בני ישראל" - "רמז לאות הצד"י ממנו תצמח גאולה לישראל"; ולאחר מכן כותב מספר רמזים (על פי קבלה) על המילים "אמור להם": "אמור - אותיות אור מ' רמז למם של למרבה המשרה שצמח ממנה גאולה במצרים ויצמח ממנה גאולה לעתיד בסוד ב' דלתי דוד... אור זה יהיה לכם, או יובן בס"ד לרמוז... רמז לאות מ' פתוחה שהוא סוד מלכות... או יובן בס"ד לרמוז אור מ', רמז לארבעים יום של זמן התשובה... והן הן ארבעים שנתנה תורה בלוחות שניות...".
הגאון רבינו יוסף חיים מבגדאד (תקצ"ג-תרס"ט), בעל "בן איש חי" ועוד עשרות ספרים חשובים. בנו של רבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך. לאחר פטירת אביו בשנת תרי"ט, כשהיה בן כ"ו שנה, עלה על מקומו לדרוש בבית הכנסת הגדול, ומאז דרש שם מדי שבת כחמישים שנה. גדולתו כ"חד בדרא" בנגלה ובנסתר התפרסמה בכל קצוי תבל, ונודע בקדושתו הרבה. מחיבוריו: רב פעלים, תורה לשמה, בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, עוד יוסף חי, לשון חכמים, אדרת אליהו, חסדי אבות ועוד.
כתבי ידו של רבינו ה"בן איש חי", נודעו בסגולתן להצלחה ולשמירה.
דף (1 עמ'). 13 ס"מ. כ-18 שורות בכתב-יד קדשו. מצב טוב.
קטגוריה
כתבי-יד - קבלה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $2,000
לא נמכר
דף בכתב-יד, מתוך ספר פרי עץ חיים למהרח"ו שנכתב בשנת תרצ"ג ע"י המקובל הקדוש רבי ישראל אבוחצירא ה"בבא סאלי", בעצם כתב-יד קדשו, ואשר נהג ללמוד בו לעיתים קרובות.
מצורפים שני מכתבי אישור למקוריותו של כתב-היד. המכתב האחד מאת בנו רבי ברוך אבוחצירא (ה"באבא ברוך"), המעיד שהחיבור הועתק בעצם כתב-ידי אביו הקדוש "והיה שמור עמו והיה קורא בו לעתים קרובות, בעיקר בשבתות".
באישור השני מאת המומחה ר' יוסף אביב"י מתואר כתב-היד כולו, הוא מעתיק את הקולופון בחתימתו של הבבא-סאלי המופיע בדף האחרון (שאינו לפנינו), בו כותב הבבא-סאלי ומעיד כי העתיק בעצמו את "הספר הקדוש הזה" בשנת תרצ"ג. הרב אביב"י מציין כי סגנון הכתב משתנה לאורך כתב-היד בכמה סוגי כתיבות, והשינויים הנ"ל אופיינים לכתיבותיו המקוריות של ה"באבא סאלי".
האדמו"ר הקדוש רבי ישראל אבוחצירא - ה"בבא סאלי" (תר"ן-תשמ"ד 1889-1984), בן רבי מסעוד רבה של תאפיללת (מרוקו), בנו של האדמו"ר רבי יעקב אבוחצירא. גאון מופלג בנגלה ובנסתר, קדוש וטהור מנעוריו. הוציא לאור מכתבי זקנו רבי יעקב. כיהן כרב ראשי של ארפוד וסביבותיה. בשנת תש"י עלה לירושלים, ובשנת תשי"ז חזר למרוקו. בשנת תשכ"ד שב לארץ ישראל. קבע מושבו בעיירה נתיבות. גדולים וטובים נהרו לביתו לקבל עצה וברכה, ונודע בישראל שמו כ"פועל ישועות". בניו ונכדיו הם האדמו"רים המפורסמים לבית אבוחצירא.
[1] דף. כתוב מצידו האחד, בכתיבת רש"י מערבית. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. משוקם ומודבק על נייר שימור מקצועי.
מצורפים שני מכתבי אישור למקוריותו של כתב-היד. המכתב האחד מאת בנו רבי ברוך אבוחצירא (ה"באבא ברוך"), המעיד שהחיבור הועתק בעצם כתב-ידי אביו הקדוש "והיה שמור עמו והיה קורא בו לעתים קרובות, בעיקר בשבתות".
באישור השני מאת המומחה ר' יוסף אביב"י מתואר כתב-היד כולו, הוא מעתיק את הקולופון בחתימתו של הבבא-סאלי המופיע בדף האחרון (שאינו לפנינו), בו כותב הבבא-סאלי ומעיד כי העתיק בעצמו את "הספר הקדוש הזה" בשנת תרצ"ג. הרב אביב"י מציין כי סגנון הכתב משתנה לאורך כתב-היד בכמה סוגי כתיבות, והשינויים הנ"ל אופיינים לכתיבותיו המקוריות של ה"באבא סאלי".
האדמו"ר הקדוש רבי ישראל אבוחצירא - ה"בבא סאלי" (תר"ן-תשמ"ד 1889-1984), בן רבי מסעוד רבה של תאפיללת (מרוקו), בנו של האדמו"ר רבי יעקב אבוחצירא. גאון מופלג בנגלה ובנסתר, קדוש וטהור מנעוריו. הוציא לאור מכתבי זקנו רבי יעקב. כיהן כרב ראשי של ארפוד וסביבותיה. בשנת תש"י עלה לירושלים, ובשנת תשי"ז חזר למרוקו. בשנת תשכ"ד שב לארץ ישראל. קבע מושבו בעיירה נתיבות. גדולים וטובים נהרו לביתו לקבל עצה וברכה, ונודע בישראל שמו כ"פועל ישועות". בניו ונכדיו הם האדמו"רים המפורסמים לבית אבוחצירא.
[1] דף. כתוב מצידו האחד, בכתיבת רש"י מערבית. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. משוקם ומודבק על נייר שימור מקצועי.
קטגוריה
כתבי-יד - קבלה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
ספר דרך ישרה, תפילות, הנהגות ותיקונים שונים, מאת רבי ראובן בן אברהם מירושלים. ליוורנו, [תקמ"ח 1787].
חתימה בשער: "קניתי אותו אהרן בכ"ר יאודה", מעבר לשער רישום בעלים: "זה הספר קנתי מהחכם השלם כמוהר"ר אהרן ב' יאודה נר"ו... אני הכותב כה"ר יום טוב גרתי [=גרטי]".
בדפי הספר עשרות הגהות בכתיבה ספרדית (מאזור טורקיה והבלקן). רוב ההגהות נכתבו ב"שער הסגולות" (דפים עו-צה). בהגהות אלה הוסיף הכותב סגולות ולחשים, והוראות לכתיבת קמיעות, נגד עין הרע, לרפואת מחלות שונות ועוד.
[5], קלו דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות. פגמים. סימני עש. דפים מנותקים. כריכה ישנה ובלויה.
חתימה בשער: "קניתי אותו אהרן בכ"ר יאודה", מעבר לשער רישום בעלים: "זה הספר קנתי מהחכם השלם כמוהר"ר אהרן ב' יאודה נר"ו... אני הכותב כה"ר יום טוב גרתי [=גרטי]".
בדפי הספר עשרות הגהות בכתיבה ספרדית (מאזור טורקיה והבלקן). רוב ההגהות נכתבו ב"שער הסגולות" (דפים עו-צה). בהגהות אלה הוסיף הכותב סגולות ולחשים, והוראות לכתיבת קמיעות, נגד עין הרע, לרפואת מחלות שונות ועוד.
[5], קלו דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות. פגמים. סימני עש. דפים מנותקים. כריכה ישנה ובלויה.
קטגוריה
כתבי-יד - קבלה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
ארבעה כתבי-יד - שלושה חיבורים מאת המקובל רבי משה יאיר וינשטוק, בכתב-יד המחבר, ופנקס שמות וכתובות מקבלים וקונים של ספריו:
1. ספר נועם הכבוד, מבוא לתורת הקבלה ויסודותיה, מאת רבי משה יאיר וינשטוק. אוטוגרף המחבר.
בדף השער כותב המחבר: "הוא חבור כולל ומקיף... במעשה בראשית ובמעשה מרכבה... בהסברים נפלאים... בעיקרי חכמת הקבלה עם תורת החסידות...". התחבר בשנים תשכ"ג-תשל"ג. נדפס בירושלים בשנת תשס"א.
בפרקים האחרונים של החיבור, מבאר המחבר את יסודות שיטתם של כמה מגדולי המקובלים האחרונים, בהם הגר"א, הרמח"ל ובעל "שומר אמונים" הקדמון. בדפים [מה-מו] הוא מסביר את יסודות שיטת רבו המובהק מהרי"ל אשלג בעל ה"סולם".
[205] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים במספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. נקבי תיוק.
2. ספר דברי יאיר, על מסכת כתובות, מאת רבי משה יאיר וינשטוק. אוטוגרף המחבר.
חיבור אנציקלופדי על כללי הש"ס במסכת כתובות, על שמות התנאים והאמוראים המוזכרים במסכת, ומיקומם בסדר הדורות, וכן ציון המקורות בתלמודים ובמדרשים על כל שמות המקומות, בעלי החיים והצמחים המוזכרים במסכת כתובות. נדפס בירושלים [תשס"ו?].
[251] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. נקבי תיוק.
3. אגרת רב שרירא גאון, עם פירוש "ימות עולם", מאת רבי משה יאיר וינשטוק. אוטוגרף המחבר.
בפירוש מופיעים בירורים והשוואות נוסח על פי כתבי-יד ומהדורות שונות, וביאור יסודי והרחבה על כל פרט באגרת רבי שרירא. התחבר בשנת תשכ"א. נדפס בירושלים [תשס"-?].
[312] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים במספר דפים. נקבי תיוק.
הגאון הצדיק המקובל הירושלמי רבי משה יאיר וינשטוק (תרנ"ט-תשמ"ב), נכדו ומקורבו של האדמו"ר המפורסם הרה"ק רבי דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב (ר' דוד'ל), ותלמידו המובהק של האדמו"ר המקובל רבי יהודה ליב הלוי אשלג, בעל ה"סולם". גאון אדיר, מתמיד מופלא שפיו לא פסק מגירסה. בקי נפלא בכל חלקי התורה, בנגלה ובנסתר, בשני התלמודים, במדרשים ובזהר, בקבלה ובחסידות, בהיסטוריה יהודית, במחקר ופילוסופיה. כתב בימי חייו 83 חיבורים גדולים (כמניין שנות חייו) על כל חלקי התורה. רוב חיבוריו הם חיבורים אנציקלופדיים עם סיכום המקורות והדעות שבכל עניין. בכל עניין הוא מגלה בהירות מיוחדת לצד בקיאות עצומה.
בהקדמתו לביאורו על האדרא רבה, חיבורו הראשון בקבלה, כותב המחבר שמעולם לא עלה על דעתו לכתוב חיבורים בקבלה, "ומה מאד הופתעתי בעת שאחד קדוש, המיוחד ממנהיגי דורנו שליט"א [האדמו"ר רמ"מ מליובאוויטש] אמר אלי בפה מלא ובפשיטות, כי שומה עלי לחבר ביאור על האדרות... והסחתי דעתי לגמרי מזה העניין... בשנת תשי"ט... הייתי מפרפר בין חיים למות... בשנייה האחרונה לחיי... עלתה בדעתי בלי נדר כי באם אשאר בין החיים אזי אעבוד במיטב יכלתי לחבר ביאור על האדרות... ובאותה הרגע ממש הרגשתי הקלה ושב אלי הרגש החיים...". החיבור שלפנינו "נועם הכבוד" הוא המשך לחיבורו על ה"אדרות". החיבורים שלפנינו נדפסו לאחר פטירתו, בשנות התש"ס, על ידי נכדו הרב יעקב אייכלר.
4. פנקס בכתב-ידו של רבי משה יאיר וינשטוק, עם שמות וכתובות אדמו"רים, רבנים ואישים שונים, בארץ ובחו"ל, אליהם נשלחו (או אמורים היו להישלח) ספריו של הרב וינשטוק. עם פרטים שונים (מחיר, האם הספר נשלח, ועוד).
למעלה מ-100 דף. 21-22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי. נקבי תיוק. מספר קרעים.
1. ספר נועם הכבוד, מבוא לתורת הקבלה ויסודותיה, מאת רבי משה יאיר וינשטוק. אוטוגרף המחבר.
בדף השער כותב המחבר: "הוא חבור כולל ומקיף... במעשה בראשית ובמעשה מרכבה... בהסברים נפלאים... בעיקרי חכמת הקבלה עם תורת החסידות...". התחבר בשנים תשכ"ג-תשל"ג. נדפס בירושלים בשנת תשס"א.
בפרקים האחרונים של החיבור, מבאר המחבר את יסודות שיטתם של כמה מגדולי המקובלים האחרונים, בהם הגר"א, הרמח"ל ובעל "שומר אמונים" הקדמון. בדפים [מה-מו] הוא מסביר את יסודות שיטת רבו המובהק מהרי"ל אשלג בעל ה"סולם".
[205] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים במספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. נקבי תיוק.
2. ספר דברי יאיר, על מסכת כתובות, מאת רבי משה יאיר וינשטוק. אוטוגרף המחבר.
חיבור אנציקלופדי על כללי הש"ס במסכת כתובות, על שמות התנאים והאמוראים המוזכרים במסכת, ומיקומם בסדר הדורות, וכן ציון המקורות בתלמודים ובמדרשים על כל שמות המקומות, בעלי החיים והצמחים המוזכרים במסכת כתובות. נדפס בירושלים [תשס"ו?].
[251] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. נקבי תיוק.
3. אגרת רב שרירא גאון, עם פירוש "ימות עולם", מאת רבי משה יאיר וינשטוק. אוטוגרף המחבר.
בפירוש מופיעים בירורים והשוואות נוסח על פי כתבי-יד ומהדורות שונות, וביאור יסודי והרחבה על כל פרט באגרת רבי שרירא. התחבר בשנת תשכ"א. נדפס בירושלים [תשס"-?].
[312] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים במספר דפים. נקבי תיוק.
הגאון הצדיק המקובל הירושלמי רבי משה יאיר וינשטוק (תרנ"ט-תשמ"ב), נכדו ומקורבו של האדמו"ר המפורסם הרה"ק רבי דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב (ר' דוד'ל), ותלמידו המובהק של האדמו"ר המקובל רבי יהודה ליב הלוי אשלג, בעל ה"סולם". גאון אדיר, מתמיד מופלא שפיו לא פסק מגירסה. בקי נפלא בכל חלקי התורה, בנגלה ובנסתר, בשני התלמודים, במדרשים ובזהר, בקבלה ובחסידות, בהיסטוריה יהודית, במחקר ופילוסופיה. כתב בימי חייו 83 חיבורים גדולים (כמניין שנות חייו) על כל חלקי התורה. רוב חיבוריו הם חיבורים אנציקלופדיים עם סיכום המקורות והדעות שבכל עניין. בכל עניין הוא מגלה בהירות מיוחדת לצד בקיאות עצומה.
בהקדמתו לביאורו על האדרא רבה, חיבורו הראשון בקבלה, כותב המחבר שמעולם לא עלה על דעתו לכתוב חיבורים בקבלה, "ומה מאד הופתעתי בעת שאחד קדוש, המיוחד ממנהיגי דורנו שליט"א [האדמו"ר רמ"מ מליובאוויטש] אמר אלי בפה מלא ובפשיטות, כי שומה עלי לחבר ביאור על האדרות... והסחתי דעתי לגמרי מזה העניין... בשנת תשי"ט... הייתי מפרפר בין חיים למות... בשנייה האחרונה לחיי... עלתה בדעתי בלי נדר כי באם אשאר בין החיים אזי אעבוד במיטב יכלתי לחבר ביאור על האדרות... ובאותה הרגע ממש הרגשתי הקלה ושב אלי הרגש החיים...". החיבור שלפנינו "נועם הכבוד" הוא המשך לחיבורו על ה"אדרות". החיבורים שלפנינו נדפסו לאחר פטירתו, בשנות התש"ס, על ידי נכדו הרב יעקב אייכלר.
4. פנקס בכתב-ידו של רבי משה יאיר וינשטוק, עם שמות וכתובות אדמו"רים, רבנים ואישים שונים, בארץ ובחו"ל, אליהם נשלחו (או אמורים היו להישלח) ספריו של הרב וינשטוק. עם פרטים שונים (מחיר, האם הספר נשלח, ועוד).
למעלה מ-100 דף. 21-22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי. נקבי תיוק. מספר קרעים.
קטגוריה
כתבי-יד - קבלה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $6,875
כולל עמלת קונה
כתב-יד, שו"ת וחידושי הלכה, מאת רבי יהודה ב"ר נתן מיוחס. [קושטא], תקי"ב-תקכ"ה [1752-1765].
חיבור שלם בכתיבה אוטוגרפית של המחבר, עם חתימות מסולסלות שלו במספר מקומות.
בראש הדף הראשון: "זה ספר הכתיבות הוא ממני הבחור זעירא דמן חבריא הצעיר יאודה בכמוהר"ר נתן מיוחס ס"ט...".
החיבור כולל תשובות וחידושי הלכה בענייני חושן משפט ואבן העזר. במקומות רבים מצוינים תאריכי הכתיבה: "ש' התקי"ב", "אייר התקי"ב", "אדר ראשון שנת התקי"ג", "ר"ח סיון שנת התקי"ג", "שבט התקטו"ב", "חשון ש' תקכ"ה", ועוד.
בדף [5/א] תשובה בעניין עגונה משנת תקי"ד. בשולי העמוד כתב המחבר: "עדות הלז נתנו לי מורי דודי רבינו הגדול נר"ו לעיין בו ולכתוב מה שיראה לע"ד ולהציע לפניו... כאשר אנו רגילים בכל העניינים, וקדם חד מחברייא הח' המ' כה"ר יום טוב אל נקוה ה"י הנז' תוך פסק הלז ויעש גם הוא והציג לפני מורי דודי ה' ה"י פסק אחד שכ' על ענין הלז וגדלו הרב דודי ה'..." ["דודי רבינו הגדול" הנזכר כאן הוא רבי אברהם מיוחס בעל "בני אברהם". רבי יום טוב אלנקווה הנזכר כאן, היה מחכמי קושטא, בעל "שביתת יום טוב", אף הוא מתלמידיו המובהקים של רבי אברהם מיוחס].
בדף [18/א] לצד תשובה משנת תקט"ו, נכתב בשולי העמוד: "שאלה זו נשאלתי מאת אהובנו החכם השלם הדיין המצוין כמהר"ר שלמה שפמי נר"ו" [רבי שלמה שפמי, היה אף הוא מדייני וחכמי קושטא באותם ימים].
בסוף אחת התשובות (דף [62/א]) כותב: "והסכימו בזה מורי דודי הרב הגדול נר"ו וכל חכמי הישיבה ה"י וכך נעשה מעשה בשנת התקי"ב".
בראש קטע בדף [63/א] כתב: "זו מכתיבת ידו של הרב אדוני אבי הר"ן [=הרב רבי נתן] זלה"ה וז"ל...". בהמשך העביר קוים למחיקה על קטע זה, והוסיף: "כבר נכתב ענין זה בספרו של א"א זללה"ה" [כנראה הכוונה לשו"ת "מאורות נתן", חיבור שלא נדפס ונותר עדיין בכת"י אוניברסיטת קולומביה מס' X 893 M 53 Q].
במקום אחר (דף [67/א]) כותב: "זה מצאתי מכתיבת ידו של החכם השלם הדיין המצויין סיני ועוקר הרים כמהר"ר יעקב הלוי זלה"ה וזה לשונו...". גם על קטע זה הועברו קוים למחיקה ונוסף הרישום: "נכתב בספרו של א"א זללה"ה".
המחבר, רבי יהודה ב"ר נתן מיוחס, מחכמי קושטא במאה ה-18 ודיין בבית הדין בעיר (נמצא חתום בפסקי בית הדין, ראה: בורנשטיין-מקובצקי, פנקס בית הדין בקושטא, תשנ"ט, לפי המפתח). אביו רבי נתן (המוזכר בחיבורו שלפנינו) היה מדייני העיר הידועים ואחיו של רבי אברהם מיוחס, אב"ד ו"רב הכולל" בקושטא ובעל "בני אברהם" (קושטא, תקל"ג). רבי יהודה היה תלמיד דודו רבי אברהם, והוא מזכירו מספר פעמים בחיבור שלפנינו. מרבי יהודה ידוע כתב-יד נוסף עם תשובות וחידושים, מהשנים תקי"ב-תקמ"ב (כת"י הספריה הלאומית ירושלים מס' 3109).
[147] דף (מתוכם כ-15 דפים ריקים). 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני עש במספר מקומות. כריכה מקורית, פגומה.
חיבור שלם בכתיבה אוטוגרפית של המחבר, עם חתימות מסולסלות שלו במספר מקומות.
בראש הדף הראשון: "זה ספר הכתיבות הוא ממני הבחור זעירא דמן חבריא הצעיר יאודה בכמוהר"ר נתן מיוחס ס"ט...".
החיבור כולל תשובות וחידושי הלכה בענייני חושן משפט ואבן העזר. במקומות רבים מצוינים תאריכי הכתיבה: "ש' התקי"ב", "אייר התקי"ב", "אדר ראשון שנת התקי"ג", "ר"ח סיון שנת התקי"ג", "שבט התקטו"ב", "חשון ש' תקכ"ה", ועוד.
בדף [5/א] תשובה בעניין עגונה משנת תקי"ד. בשולי העמוד כתב המחבר: "עדות הלז נתנו לי מורי דודי רבינו הגדול נר"ו לעיין בו ולכתוב מה שיראה לע"ד ולהציע לפניו... כאשר אנו רגילים בכל העניינים, וקדם חד מחברייא הח' המ' כה"ר יום טוב אל נקוה ה"י הנז' תוך פסק הלז ויעש גם הוא והציג לפני מורי דודי ה' ה"י פסק אחד שכ' על ענין הלז וגדלו הרב דודי ה'..." ["דודי רבינו הגדול" הנזכר כאן הוא רבי אברהם מיוחס בעל "בני אברהם". רבי יום טוב אלנקווה הנזכר כאן, היה מחכמי קושטא, בעל "שביתת יום טוב", אף הוא מתלמידיו המובהקים של רבי אברהם מיוחס].
בדף [18/א] לצד תשובה משנת תקט"ו, נכתב בשולי העמוד: "שאלה זו נשאלתי מאת אהובנו החכם השלם הדיין המצוין כמהר"ר שלמה שפמי נר"ו" [רבי שלמה שפמי, היה אף הוא מדייני וחכמי קושטא באותם ימים].
בסוף אחת התשובות (דף [62/א]) כותב: "והסכימו בזה מורי דודי הרב הגדול נר"ו וכל חכמי הישיבה ה"י וכך נעשה מעשה בשנת התקי"ב".
בראש קטע בדף [63/א] כתב: "זו מכתיבת ידו של הרב אדוני אבי הר"ן [=הרב רבי נתן] זלה"ה וז"ל...". בהמשך העביר קוים למחיקה על קטע זה, והוסיף: "כבר נכתב ענין זה בספרו של א"א זללה"ה" [כנראה הכוונה לשו"ת "מאורות נתן", חיבור שלא נדפס ונותר עדיין בכת"י אוניברסיטת קולומביה מס' X 893 M 53 Q].
במקום אחר (דף [67/א]) כותב: "זה מצאתי מכתיבת ידו של החכם השלם הדיין המצויין סיני ועוקר הרים כמהר"ר יעקב הלוי זלה"ה וזה לשונו...". גם על קטע זה הועברו קוים למחיקה ונוסף הרישום: "נכתב בספרו של א"א זללה"ה".
המחבר, רבי יהודה ב"ר נתן מיוחס, מחכמי קושטא במאה ה-18 ודיין בבית הדין בעיר (נמצא חתום בפסקי בית הדין, ראה: בורנשטיין-מקובצקי, פנקס בית הדין בקושטא, תשנ"ט, לפי המפתח). אביו רבי נתן (המוזכר בחיבורו שלפנינו) היה מדייני העיר הידועים ואחיו של רבי אברהם מיוחס, אב"ד ו"רב הכולל" בקושטא ובעל "בני אברהם" (קושטא, תקל"ג). רבי יהודה היה תלמיד דודו רבי אברהם, והוא מזכירו מספר פעמים בחיבור שלפנינו. מרבי יהודה ידוע כתב-יד נוסף עם תשובות וחידושים, מהשנים תקי"ב-תקמ"ב (כת"י הספריה הלאומית ירושלים מס' 3109).
[147] דף (מתוכם כ-15 דפים ריקים). 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני עש במספר מקומות. כריכה מקורית, פגומה.
קטגוריה
כתבי-יד והגהות - חכמי המזרח
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
כתב-יד, דרשה לבר מצוה. [תורכיה], אלול תקנ"ו [1796].
כתיבה מזרחית בינונית ורהוטה. בראש כתב-היד כותרת: "דרוש שסדרתי לבר מצות לבני ידידי [=ידידיה?] יוסף ענינו[?] ה"י ביום ש"ק ר"ח אלול שנת התקנ"ו שבו ביום נשלם י"ג שנים ויום א'".
כתב-היד כולל דרוש ארוך בהלכה ואגדה, עם פלפולים בדברי הראשונים והאחרונים. בדף [4/א] מביא הכותב מדברי רבי שמואל מודיליאנו בעל "נאמן שמואל" ו"ארוחת תמיד" כשהוא פותח במילים הבאות: "או אפשר לומר עם מ"ש הרב א"א [=אדוני אבי?] הרא"ש ז"ל בס' ארוחת תמיד...". ובהמשך נכתב: "וכתב עוד א"א ז"ל שם...". הקשר של הכותב אל בעל "ארוחת תמיד" (שנפטר כבר בשנת תס"ד) אינו ברור.
[5] דף (10 עמודים כתובים). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. דפים מנותקים.
כתיבה מזרחית בינונית ורהוטה. בראש כתב-היד כותרת: "דרוש שסדרתי לבר מצות לבני ידידי [=ידידיה?] יוסף ענינו[?] ה"י ביום ש"ק ר"ח אלול שנת התקנ"ו שבו ביום נשלם י"ג שנים ויום א'".
כתב-היד כולל דרוש ארוך בהלכה ואגדה, עם פלפולים בדברי הראשונים והאחרונים. בדף [4/א] מביא הכותב מדברי רבי שמואל מודיליאנו בעל "נאמן שמואל" ו"ארוחת תמיד" כשהוא פותח במילים הבאות: "או אפשר לומר עם מ"ש הרב א"א [=אדוני אבי?] הרא"ש ז"ל בס' ארוחת תמיד...". ובהמשך נכתב: "וכתב עוד א"א ז"ל שם...". הקשר של הכותב אל בעל "ארוחת תמיד" (שנפטר כבר בשנת תס"ד) אינו ברור.
[5] דף (10 עמודים כתובים). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. דפים מנותקים.
קטגוריה
כתבי-יד והגהות - חכמי המזרח
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
ספר אליה מזרחי, על פירוש רש"י על התורה, מאת רבי אליהו מזרחי. ונציה, [של"ד 1574]. מהדורה שלישית. דפוס אלוויזא בראגדין.
כ-50 הגהות בכתיבה איטלקית רהוטה, חלקן ארוכות במיוחד. תוכן ההגהות כולל חידושים ופירושים של הכותב, ובחלקן השגות על דברי המחבר או ראיות לדבריו. מלבד עשרות ההגהות הארוכות, מופיעות עשרות הגהות של תיקוני נוסח, והוספות בין השורות. בדף ב/1 - חתימה עתיקה מחוקה. מעבר לדף האחרון חתימה קליגרפית (פגומה ומטושטשת) של רבי ישראל בנימין בן רבי ישעיהו באסאן.
כפי הנראה, רוב ההגהות בספר שלפנינו הנן בכתב-ידו של רבי ישעיהו באסאן (רבו המובהק של הרמח"ל), ומקצתן בכתב-יד בנו רבי ישראל בנימין באסאן אב"ד ריג'ייו. בדף עד/2 מופיעה הגהה מעניינת שתחילתה כנראה נכתבה בידי רבי ישעיהו וסופה כנראה נכתבה בידי בנו רבי ישראל בנימין. בהגהה זו מביא המגיה השני [הבן] תיקון גירסא בדברי רש"י, כדי לתרץ את הקושיא בה דן הכותב הראשון [האב], והוא כותב: "ובס' אמרי נועם [לרבי יעקב דיליישקאש] מצאתי שכתב בשם חכם שראה שרש"י בעצמו כתב בצורת ע"כ, ודבר אמת ניכר". לעת זקנותו הוסיף הכותב השני עוד הגהה (בכתב רועד) וכותב כי הוא מצא את הגירסא הנ"ל בדפוס עתיק של רש"י על התורה: "ועתה מקרוב שנת תקל"ז נגלה אלי בחומש דפוס לישבונה שנת רנ"א ושם כתוב בצורת, והוא כמוס ביד החשוב כמ' משה בנימין פואה [מרג'יו] בין חמודות ספריו".
הגאון המקובל רבי ישעיהו בסן (תל"ג-תצ"ד), גאון ומקובל מגדולי חכמי איטליה, חתנו של זקן רבני איטליה הרב"ך [הגאון המקובל רבי בנימין כהן ויטאלי]. אב"ד ריג'יו (רג'יו אמיליה Reggio Emilia). מחבר שו"ת "לחמי תודה". רבו המובהק של הרמח"ל, ותלמידו של הרמח"ל בתורת הסוד. היה מעורב יחד עם חותנו הרב"ך בפולמוס נגד תלמידו הרמח"ל, ויצא יחד עם חותנו הרב"ך להגנתו.
בנו, הגאון רבי ישראל בנימין באסאן (תס"א-תק"ן), ממלא מקום אביו ברבנות העיר ריג'יו. חבר נעורים של רבי משה חיים לוצאטו - הרמח"ל, ומתלמידיו בתורת הקבלה. שלח מכתבים בזמן הפולמוס נגד הרמח"ל (ראה בספר "אגרות רמח"ל ובני דורו"). ליום נישואיו כתב הרמח"ל שיר לכבודו בשם "מגדל עוז" (נדפס לאחר מכן, בלייפציג תקצ"ז). הדפיס את ספרו של אביו שו"ת לחמי תודה (ונציה, תק"א), ובו נדפסו אחדות מתשובותיו.
בדף רלה/1 איור מפת ארץ ישראל.
רסא, רס-רסו דף. 31 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. כתמי ועקבות רטיבות (ברבים מדפי הספר), עם סימני פטריה בחלק מהדפים. סימני עש קלים. קרעים משוקמים בהדבקות נייר בדף השער ובדפים נוספים. כריכת עור עתיקה, עם עיטורים מוזהבים בשדרה. פגמים בכריכה ובשדרה. בבטנת הכריכה הקדשה בגרמנית משנת 1908, לר' קלונימוס רוטשילד, מלמד ומנהל התלמוד תורה בהמבורג.
כ-50 הגהות בכתיבה איטלקית רהוטה, חלקן ארוכות במיוחד. תוכן ההגהות כולל חידושים ופירושים של הכותב, ובחלקן השגות על דברי המחבר או ראיות לדבריו. מלבד עשרות ההגהות הארוכות, מופיעות עשרות הגהות של תיקוני נוסח, והוספות בין השורות. בדף ב/1 - חתימה עתיקה מחוקה. מעבר לדף האחרון חתימה קליגרפית (פגומה ומטושטשת) של רבי ישראל בנימין בן רבי ישעיהו באסאן.
כפי הנראה, רוב ההגהות בספר שלפנינו הנן בכתב-ידו של רבי ישעיהו באסאן (רבו המובהק של הרמח"ל), ומקצתן בכתב-יד בנו רבי ישראל בנימין באסאן אב"ד ריג'ייו. בדף עד/2 מופיעה הגהה מעניינת שתחילתה כנראה נכתבה בידי רבי ישעיהו וסופה כנראה נכתבה בידי בנו רבי ישראל בנימין. בהגהה זו מביא המגיה השני [הבן] תיקון גירסא בדברי רש"י, כדי לתרץ את הקושיא בה דן הכותב הראשון [האב], והוא כותב: "ובס' אמרי נועם [לרבי יעקב דיליישקאש] מצאתי שכתב בשם חכם שראה שרש"י בעצמו כתב בצורת ע"כ, ודבר אמת ניכר". לעת זקנותו הוסיף הכותב השני עוד הגהה (בכתב רועד) וכותב כי הוא מצא את הגירסא הנ"ל בדפוס עתיק של רש"י על התורה: "ועתה מקרוב שנת תקל"ז נגלה אלי בחומש דפוס לישבונה שנת רנ"א ושם כתוב בצורת, והוא כמוס ביד החשוב כמ' משה בנימין פואה [מרג'יו] בין חמודות ספריו".
הגאון המקובל רבי ישעיהו בסן (תל"ג-תצ"ד), גאון ומקובל מגדולי חכמי איטליה, חתנו של זקן רבני איטליה הרב"ך [הגאון המקובל רבי בנימין כהן ויטאלי]. אב"ד ריג'יו (רג'יו אמיליה Reggio Emilia). מחבר שו"ת "לחמי תודה". רבו המובהק של הרמח"ל, ותלמידו של הרמח"ל בתורת הסוד. היה מעורב יחד עם חותנו הרב"ך בפולמוס נגד תלמידו הרמח"ל, ויצא יחד עם חותנו הרב"ך להגנתו.
בנו, הגאון רבי ישראל בנימין באסאן (תס"א-תק"ן), ממלא מקום אביו ברבנות העיר ריג'יו. חבר נעורים של רבי משה חיים לוצאטו - הרמח"ל, ומתלמידיו בתורת הקבלה. שלח מכתבים בזמן הפולמוס נגד הרמח"ל (ראה בספר "אגרות רמח"ל ובני דורו"). ליום נישואיו כתב הרמח"ל שיר לכבודו בשם "מגדל עוז" (נדפס לאחר מכן, בלייפציג תקצ"ז). הדפיס את ספרו של אביו שו"ת לחמי תודה (ונציה, תק"א), ובו נדפסו אחדות מתשובותיו.
בדף רלה/1 איור מפת ארץ ישראל.
רסא, רס-רסו דף. 31 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. כתמי ועקבות רטיבות (ברבים מדפי הספר), עם סימני פטריה בחלק מהדפים. סימני עש קלים. קרעים משוקמים בהדבקות נייר בדף השער ובדפים נוספים. כריכת עור עתיקה, עם עיטורים מוזהבים בשדרה. פגמים בכריכה ובשדרה. בבטנת הכריכה הקדשה בגרמנית משנת 1908, לר' קלונימוס רוטשילד, מלמד ומנהל התלמוד תורה בהמבורג.
קטגוריה
כתבי-יד והגהות - חכמי המזרח
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $5,000
לא נמכר
ספר משנה תורה להרמב"ם, עם פירוש מגדל עוז לרבי שם טוב אבן גאון, עם הגהות מיימוניות. חלק שני. [ונציה, ש"י-שי"א 1550-1551. דפוס יושטינייאן].
בגליונות הספר עשרות הגהות ותיקונים קצרים בכתב-יד תימני עתיק, אשר זוהה ע"י חוקרים ככתיבת יד קדשו של רבינו שלום שבזי - גדול חכמי תימן.
רבינו שלום (שָׁלֵם) שבזי - הרש"ש (שע"ט-תנ"ה), המכונה בפי יהודי תימן "אבא". גדול משוררי תימן, צדיק בעל מופת, חכם ומקובל, והאישיות הנערצת ביותר על יהדות תימן. נולד בכפר נג'ד אלוליד הסמוך לתעז שבדרום תימן, למשפחת משתא, שנודעה כמשפחה מיוחסת של חכמים וסופרים. בצעירותו נדד לצנעא, שם התוודע לחכמיה ולמד בישיבותיה. לאחר מכן, חזר לעיר תעז ובה חי ופעל עד פטירתו. רבי שלום שבזי היה בקי עצום בכל חלקי התורה, בנגלה ובנסתר, בקבלה ובפילוסופיה, והיה מן המחברים הפוריים ביותר בדורו. כמו כן, עסק בקבלה מעשית והיה חכם בחכמת התכונה. בעיקר נתפרסם בשיריו ובפיוטיו הרבים, שהגיעו ליותר מאלף ומהם ידועים כיום למעלה מחמש מאות, אשר בהם טמונים סודות ורמזים עמוקים מחכמת הקבלה. שיריו ופיוטיו מלווים את יהודי תימן בשבתות ובחגים, בסעודות מצוה, ובכל תחנות וטקסי החיים.
בקרב יהודי תימן נפוצים אודותיו סיפורי נפלאות ומופתים. האגדה מספרת כי בכל ערב שבת נעשה לו נס "קפיצת הדרך", והיה מגיע לארץ ישראל לשבות בה, פעם בירושלים, פעם בטבריה, פעם בעכו או בחברון, ובמוצאי השבת היה שב אל ארצו. רבי יעקב ספיר שביקר בתימן כותב כי ראה באחד מחיבוריו של רבי שלום שבזי כי כותב על כך במפורש: "הייתי בירושלים וראיתי מחזה כך וכך, ובצפת כך וכך...". באחד משיריו כותב: "לבי בתימן, רק נשמתי פרחה ארץ צבי, הומה כמו אילת". ידועים מעשי נסים שפעל לישועת הכלל, ועל כוחותיו המופלאים ברפואת חולים, בפקידת עקרות, ועוד. בין היתר כתב ספר בשם "גורל החול" בקבלה מעשית, על מנת שיהודי דורו לא ילכו אחרי עושי נפלאות מקרב הגויים. גם קברו בעיר תעז ידוע כמקום קדוש אליו נהגו יהודי תימן לעלות לרגל מדי שנה בשנה.
עותק חסר בחלקו: שצד-תצד, תצו-תקלד דף (חסרים: דף השער ודפים תקלה-תשסז, [5]). נמצאים הספרים: הפלאה-טהרה, ללא הספרים נזיקין-שופטים. 39 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. פגעי עש עם פגיעות בטקסט, וקרעים. מספר דפים ראשונים ואחרונים עם קרעים גסים, חסרון ופגיעה בטקסט. כריכה פגומה ומנותקת.
זיהוי כתב היד ככתיבת ידו של רבי שלום שבזי, הוא עפ"י חוות דעת מצורפת של פרופ' אהרן גימאני והחוקר יואל אושרי מהמחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר אילן.
בגליונות הספר עשרות הגהות ותיקונים קצרים בכתב-יד תימני עתיק, אשר זוהה ע"י חוקרים ככתיבת יד קדשו של רבינו שלום שבזי - גדול חכמי תימן.
רבינו שלום (שָׁלֵם) שבזי - הרש"ש (שע"ט-תנ"ה), המכונה בפי יהודי תימן "אבא". גדול משוררי תימן, צדיק בעל מופת, חכם ומקובל, והאישיות הנערצת ביותר על יהדות תימן. נולד בכפר נג'ד אלוליד הסמוך לתעז שבדרום תימן, למשפחת משתא, שנודעה כמשפחה מיוחסת של חכמים וסופרים. בצעירותו נדד לצנעא, שם התוודע לחכמיה ולמד בישיבותיה. לאחר מכן, חזר לעיר תעז ובה חי ופעל עד פטירתו. רבי שלום שבזי היה בקי עצום בכל חלקי התורה, בנגלה ובנסתר, בקבלה ובפילוסופיה, והיה מן המחברים הפוריים ביותר בדורו. כמו כן, עסק בקבלה מעשית והיה חכם בחכמת התכונה. בעיקר נתפרסם בשיריו ובפיוטיו הרבים, שהגיעו ליותר מאלף ומהם ידועים כיום למעלה מחמש מאות, אשר בהם טמונים סודות ורמזים עמוקים מחכמת הקבלה. שיריו ופיוטיו מלווים את יהודי תימן בשבתות ובחגים, בסעודות מצוה, ובכל תחנות וטקסי החיים.
בקרב יהודי תימן נפוצים אודותיו סיפורי נפלאות ומופתים. האגדה מספרת כי בכל ערב שבת נעשה לו נס "קפיצת הדרך", והיה מגיע לארץ ישראל לשבות בה, פעם בירושלים, פעם בטבריה, פעם בעכו או בחברון, ובמוצאי השבת היה שב אל ארצו. רבי יעקב ספיר שביקר בתימן כותב כי ראה באחד מחיבוריו של רבי שלום שבזי כי כותב על כך במפורש: "הייתי בירושלים וראיתי מחזה כך וכך, ובצפת כך וכך...". באחד משיריו כותב: "לבי בתימן, רק נשמתי פרחה ארץ צבי, הומה כמו אילת". ידועים מעשי נסים שפעל לישועת הכלל, ועל כוחותיו המופלאים ברפואת חולים, בפקידת עקרות, ועוד. בין היתר כתב ספר בשם "גורל החול" בקבלה מעשית, על מנת שיהודי דורו לא ילכו אחרי עושי נפלאות מקרב הגויים. גם קברו בעיר תעז ידוע כמקום קדוש אליו נהגו יהודי תימן לעלות לרגל מדי שנה בשנה.
עותק חסר בחלקו: שצד-תצד, תצו-תקלד דף (חסרים: דף השער ודפים תקלה-תשסז, [5]). נמצאים הספרים: הפלאה-טהרה, ללא הספרים נזיקין-שופטים. 39 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. פגעי עש עם פגיעות בטקסט, וקרעים. מספר דפים ראשונים ואחרונים עם קרעים גסים, חסרון ופגיעה בטקסט. כריכה פגומה ומנותקת.
זיהוי כתב היד ככתיבת ידו של רבי שלום שבזי, הוא עפ"י חוות דעת מצורפת של פרופ' אהרן גימאני והחוקר יואל אושרי מהמחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר אילן.
קטגוריה
כתבי-יד והגהות - חכמי המזרח
קָטָלוֹג