מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- letter (151) Apply letter filter
- יד (145) Apply יד filter
- manuscript (145) Apply manuscript filter
- book (123) Apply book filter
- כתבי (103) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (92) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (92) Apply כתבייד filter
- rabbi (92) Apply rabbi filter
- print (80) Apply print filter
- חסידות (70) Apply חסידות filter
- מכתבים (70) Apply מכתבים filter
- chassid (70) Apply chassid filter
- מכתבי (67) Apply מכתבי filter
- רבנים (67) Apply רבנים filter
- ישראל (63) Apply ישראל filter
- וארץ (63) Apply וארץ filter
- eretz (63) Apply eretz filter
- דפוסי (54) Apply דפוסי filter
- gloss (47) Apply gloss filter
- יהדות (43) Apply יהדות filter
- jewri (43) Apply jewri filter
- וכתבי (42) Apply וכתבי filter
- עתיקים (40) Apply עתיקים filter
- ספרי (39) Apply ספרי filter
- הר (37) Apply הר filter
- והש (37) Apply והש filter
- ודפוסים (37) Apply ודפוסים filter
- ליטא (37) Apply ליטא filter
- ערש (37) Apply ערש filter
- פולין (37) Apply פולין filter
- שנות (37) Apply שנות filter
- ליטא, (37) Apply ליטא, filter
- earli (37) Apply earli filter
- isra (37) Apply isra filter
- lithuanian (37) Apply lithuanian filter
- lithuanian, (37) Apply lithuanian, filter
- polish (37) Apply polish filter
- בודדים (36) Apply בודדים filter
- ודפים (36) Apply ודפים filter
- leav (36) Apply leav filter
- singl (36) Apply singl filter
- ספרים (35) Apply ספרים filter
- והקדשות (33) Apply והקדשות filter
- חתימות (33) Apply חתימות filter
- dedic (33) Apply dedic filter
- signatur (33) Apply signatur filter
- אירופה (30) Apply אירופה filter
- european (30) Apply european filter
- balkan (27) Apply balkan filter
- italian (27) Apply italian filter
מציג 181 - 192 of 433
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $400
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי רפאל משה ב"ר שמואל מיוחס, שד"ר ירושלים. "צוואצנה" [צוואצנהיים, Twatzene, Quatzenheim, חבל אלזס, צרפת], כ"א אב תקנ"א [1791].
מכתב אישור על קבלת תרומה ("מעות מחצית השקל") לטובת "כוללות עה"ק" [=עיר הקודש] מ"הגביר החכם המרומם גבאי נאמן ופרנס א"י [=ארץ ישראל] כמה"ר גומפר המ'[כונה] אפרים בר יעקב". השד"ר מברך אותו על תרומתו: "ישא ברכה מאת ה', אורך ימים ושנות חיים הוא ובניו בקרב ישראל ברכות הטובה".
בסוף המכתב חתם רבי רפאל משה מיוחס בחתימה מסולסלת מפוארת: "רפאל מיוחס משה בכמוהר"ר שמואל זלה"ה סט"א" [=סיפיה טב אמן].
רבי רפאל משה ב"ר שמואל מיוחס (השני; נפטר תקפ"ד), מגדולי חכמי ירושלים ושליח ישיבת "בית אל" בירושלים לערי אירופה. בשליחותו הגיע לקהילות אשכנז ופולין, לאיטליה, צרפת והולנד, ואף ללונדון. הסכמה מתקופת שהותו בהמבורג נדפסה בסוף קונטרס 'לדרכי דוד' (מאת רבי דוד מילדולה, בסוף חלק א' לספרו 'דרכי דוד', אמשטרדם תקנ"ד). בכותרת להסכמה זו הוא מכונה: "איש קדוש שעבר עלינו שלוחא דרחמנא הבא לדרוש בעד אחינו מירושלים... החכם השלם והכולל... ספרא דוקנא בן קדושים כמוהר"ר רפאל מיוחס משה..." (ראה אודותיו: בן-יעקב, ירושלים בין החומות, עמ' 224-226).
[1] דף כפול. 17.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בלאי קל בשוליים.
מכתב אישור על קבלת תרומה ("מעות מחצית השקל") לטובת "כוללות עה"ק" [=עיר הקודש] מ"הגביר החכם המרומם גבאי נאמן ופרנס א"י [=ארץ ישראל] כמה"ר גומפר המ'[כונה] אפרים בר יעקב". השד"ר מברך אותו על תרומתו: "ישא ברכה מאת ה', אורך ימים ושנות חיים הוא ובניו בקרב ישראל ברכות הטובה".
בסוף המכתב חתם רבי רפאל משה מיוחס בחתימה מסולסלת מפוארת: "רפאל מיוחס משה בכמוהר"ר שמואל זלה"ה סט"א" [=סיפיה טב אמן].
רבי רפאל משה ב"ר שמואל מיוחס (השני; נפטר תקפ"ד), מגדולי חכמי ירושלים ושליח ישיבת "בית אל" בירושלים לערי אירופה. בשליחותו הגיע לקהילות אשכנז ופולין, לאיטליה, צרפת והולנד, ואף ללונדון. הסכמה מתקופת שהותו בהמבורג נדפסה בסוף קונטרס 'לדרכי דוד' (מאת רבי דוד מילדולה, בסוף חלק א' לספרו 'דרכי דוד', אמשטרדם תקנ"ד). בכותרת להסכמה זו הוא מכונה: "איש קדוש שעבר עלינו שלוחא דרחמנא הבא לדרוש בעד אחינו מירושלים... החכם השלם והכולל... ספרא דוקנא בן קדושים כמוהר"ר רפאל מיוחס משה..." (ראה אודותיו: בן-יעקב, ירושלים בין החומות, עמ' 224-226).
[1] דף כפול. 17.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בלאי קל בשוליים.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
שני מכתבים ארוכים בדברי תורה - משא ומתן בין רבי יצחק ענתבי לאחד מחכמי ירושלים. [ירושלים וארם-צובא, תרי"ב 1852].
לפנינו שני מכתבים: הראשון, טיוטת מכתב בן 12 עמודים, מחכם ירושלמי לא מזוהה בשם "יעקב" (כתיבה אוטוגרפית עם מחיקות והוספות), המגיב ומבקר תשובה הלכתית של רבי יצחק ענתבי ומפלפל בה ארוכות. תשובתו של רבי יצחק ענתבי שאליה הוא מתייחס נדפסה בסוף הספר 'מר ואהלת' (ליוורנו, תר"ג) מאת אביו רבי אברהם ענתבי (התשובה האחרונה. חלק אבן העזר, סימן יג). המכתב השני הוא מכתב התשובה של רבי יצחק ענתבי אשר עונה על מכתב זה. למיטב ידיעתנו, שני המכתבים לא נדפסו.
לא זיהינו מיהו החכם הירושלמי, אך נראה כי שמו "יעקב" שכן הוא כותב במכתבו: "אנכי אדרוש יעקב הוא הקטן...", וכן נראה מהאופן שבו פונה אליו רבי יצחק ענתבי, המכנהו בכינויי שבח רבים, ביניהם: "הרב הכולל בישראל להלל מיקירי ירושלים כמה"ר נר"ו אלוהי יעקב יהיה בעזרו...". בסיום מכתבו חותם רבי יצחק: "כה דברי נאמן אהבתו בכל ליבי החותם פה ארץ יע"א כ"ח אלול משנת קום רי"ב [=תרי"ב] את ההרים לפ"ק הצעיר יצחק ענתיבי ס"ט".
הגאון רבי יצחק ענתבי (ענתיבי; לקדושים אשר באר"ץ, ירושלים תש"מ, עמ' קמו), מגדולי חכמי אר"ץ [ארם-צובא]. בנו של רבי אברהם ענתבי. אביו כותב עליו בהקדמה לספרו "מר ואהלות": "בני ידידי מורה הוראות ועיני רואות הוא ניהו העצום ורב כמהר"ר יצחק נר"ו ויזרח...". רבני ארם-צובא כתבו עליו: "לו זרוע עם גבורה במלחמתה של תורה, הרב הכולל להלל, כמהר"ר יצחק ענתיבי ז"ל". חיבורו "חקקי לב" נותר בכתב-יד ורק תשובות בודדות שלו נדפסו.
מכתב רבי יצחק ענתבי: [2] דף (7 עמודות כתובות). 29.5 ס"מ. מכתב החכם הירושלמי: [7] דף (12 עמ' כתובים). 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים גסים. סימני עש.
לפנינו שני מכתבים: הראשון, טיוטת מכתב בן 12 עמודים, מחכם ירושלמי לא מזוהה בשם "יעקב" (כתיבה אוטוגרפית עם מחיקות והוספות), המגיב ומבקר תשובה הלכתית של רבי יצחק ענתבי ומפלפל בה ארוכות. תשובתו של רבי יצחק ענתבי שאליה הוא מתייחס נדפסה בסוף הספר 'מר ואהלת' (ליוורנו, תר"ג) מאת אביו רבי אברהם ענתבי (התשובה האחרונה. חלק אבן העזר, סימן יג). המכתב השני הוא מכתב התשובה של רבי יצחק ענתבי אשר עונה על מכתב זה. למיטב ידיעתנו, שני המכתבים לא נדפסו.
לא זיהינו מיהו החכם הירושלמי, אך נראה כי שמו "יעקב" שכן הוא כותב במכתבו: "אנכי אדרוש יעקב הוא הקטן...", וכן נראה מהאופן שבו פונה אליו רבי יצחק ענתבי, המכנהו בכינויי שבח רבים, ביניהם: "הרב הכולל בישראל להלל מיקירי ירושלים כמה"ר נר"ו אלוהי יעקב יהיה בעזרו...". בסיום מכתבו חותם רבי יצחק: "כה דברי נאמן אהבתו בכל ליבי החותם פה ארץ יע"א כ"ח אלול משנת קום רי"ב [=תרי"ב] את ההרים לפ"ק הצעיר יצחק ענתיבי ס"ט".
הגאון רבי יצחק ענתבי (ענתיבי; לקדושים אשר באר"ץ, ירושלים תש"מ, עמ' קמו), מגדולי חכמי אר"ץ [ארם-צובא]. בנו של רבי אברהם ענתבי. אביו כותב עליו בהקדמה לספרו "מר ואהלות": "בני ידידי מורה הוראות ועיני רואות הוא ניהו העצום ורב כמהר"ר יצחק נר"ו ויזרח...". רבני ארם-צובא כתבו עליו: "לו זרוע עם גבורה במלחמתה של תורה, הרב הכולל להלל, כמהר"ר יצחק ענתיבי ז"ל". חיבורו "חקקי לב" נותר בכתב-יד ורק תשובות בודדות שלו נדפסו.
מכתב רבי יצחק ענתבי: [2] דף (7 עמודות כתובות). 29.5 ס"מ. מכתב החכם הירושלמי: [7] דף (12 עמ' כתובים). 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים גסים. סימני עש.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $800
לא נמכר
דף עם שמונה מכתבים בכתב-ידם ובחתימתם של רבני ונכבדי חכמי ירושלים וטבריה. ירושלים, כסלו-אב תרל"א [1870-1871].
מכתבי המלצה והתחייבויות-מנויים לספר "הציבי ציונים" שחיבר הגאון רבי בן ציון שלעז [הספר נדפס חלקית בירושלים בשנים תרל"א-תרל"ב].
• מכתב רבי צבי הירש ברלינר, בנו של הגאון רבי שלמה הירשל ברלין אב"ד לונדון. • מכתב רבי יוחנן הירש בהרב ר' מרדכי שלאנק [מתלמידי ה"חתם סופר" וממייסדי כולל הו"ד]. • מכתב רבי נחמן נתן קורוניל, מחבר הספר "בית נתן". • מכתב רבי משה נחמיה כהנוב [מגדולי רבני ליטא, מייסד וראש ישיבת "עץ חיים" בירושלים]. • מכתב הגאון רבי "משה אליעזר דן בהרלב"ג" [רלב"ג - תלמידו ובן-אחותו של המהרי"ל דיסקין. מראשי ישיבת "עץ חיים"]. • מכתב רבי שלום ב"מ משה [כנראה, רבי שלום זילברשטיין מבויסק, ראה אודותיו: תולדות חכמי ירושלים, ג' עמ' 272]. • מכתב רבי ישעיה ראובן [קלינגר] מטבריה אב"ד ק"ק סיווען [עלה מרומניה לא"י בשנת תר"כ; אנצי' ליהדות רומניה, ב', עמ' 724]. • מכתב רבי אהרן זאב סטוצ'ינסקי מהוראדנא [רבי וולף סטוצ'ינסקי מראשי כולל הורודנה ומראשי חברת "דורשי ציון וירושלים" בגרודנה, ראה אודותיו: חומר מצורף].
[1] דף (כתוב משני צדיו). 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. פגיעה בטקסט בפינת הדף.
מכתבי המלצה והתחייבויות-מנויים לספר "הציבי ציונים" שחיבר הגאון רבי בן ציון שלעז [הספר נדפס חלקית בירושלים בשנים תרל"א-תרל"ב].
• מכתב רבי צבי הירש ברלינר, בנו של הגאון רבי שלמה הירשל ברלין אב"ד לונדון. • מכתב רבי יוחנן הירש בהרב ר' מרדכי שלאנק [מתלמידי ה"חתם סופר" וממייסדי כולל הו"ד]. • מכתב רבי נחמן נתן קורוניל, מחבר הספר "בית נתן". • מכתב רבי משה נחמיה כהנוב [מגדולי רבני ליטא, מייסד וראש ישיבת "עץ חיים" בירושלים]. • מכתב הגאון רבי "משה אליעזר דן בהרלב"ג" [רלב"ג - תלמידו ובן-אחותו של המהרי"ל דיסקין. מראשי ישיבת "עץ חיים"]. • מכתב רבי שלום ב"מ משה [כנראה, רבי שלום זילברשטיין מבויסק, ראה אודותיו: תולדות חכמי ירושלים, ג' עמ' 272]. • מכתב רבי ישעיה ראובן [קלינגר] מטבריה אב"ד ק"ק סיווען [עלה מרומניה לא"י בשנת תר"כ; אנצי' ליהדות רומניה, ב', עמ' 724]. • מכתב רבי אהרן זאב סטוצ'ינסקי מהוראדנא [רבי וולף סטוצ'ינסקי מראשי כולל הורודנה ומראשי חברת "דורשי ציון וירושלים" בגרודנה, ראה אודותיו: חומר מצורף].
[1] דף (כתוב משני צדיו). 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. פגיעה בטקסט בפינת הדף.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
דף בכתיבה קליגרפית ובעיטורים צבעוניים - מכתב ברכת שנה טובה, מאת ממוני כולל עסטרייך-אונגרן, לקראת שנת תרנ"ג. ירושלים, [אלול תרנ"ב? 1892].
נשלח אל "גז"כ" [=גזבר כוללנו] רבי אברהם צבי הש אבד"ק סיראקי [Široké, סלובקיה]. בחתימות ממוני ומנהלי הכולל רבי טוביה אריה גאלדבערגער ורבי יוסף בנימין ש[א]ג.
רבי טוביה אריה גולדברגר, מגדולי הרבנים והעסקנים בירושלים. תלמיד רבי ירמיה לעוו אב"ד אוהעל. בשנת תרל"ג עלה לירושלים. דיין בהרכב הראשון של הבד"צ של החסידים בירושלים (בראשות הגאון מלובלין בעל "תורת חסד"). מעסקני כולל הונגריה וממונה בכולל זה במשך עשרים ושלש שנים ביחד עם הגרי"ח זוננפלד.
[1] דף. 27 ס"מ. מצב בינוני. בלאי ופגמים קלים. קרעים בקפלי הנייר. הדיו הצבעונית דהויה במקצת.
נשלח אל "גז"כ" [=גזבר כוללנו] רבי אברהם צבי הש אבד"ק סיראקי [Široké, סלובקיה]. בחתימות ממוני ומנהלי הכולל רבי טוביה אריה גאלדבערגער ורבי יוסף בנימין ש[א]ג.
רבי טוביה אריה גולדברגר, מגדולי הרבנים והעסקנים בירושלים. תלמיד רבי ירמיה לעוו אב"ד אוהעל. בשנת תרל"ג עלה לירושלים. דיין בהרכב הראשון של הבד"צ של החסידים בירושלים (בראשות הגאון מלובלין בעל "תורת חסד"). מעסקני כולל הונגריה וממונה בכולל זה במשך עשרים ושלש שנים ביחד עם הגרי"ח זוננפלד.
[1] דף. 27 ס"מ. מצב בינוני. בלאי ופגמים קלים. קרעים בקפלי הנייר. הדיו הצבעונית דהויה במקצת.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
לא נמכר
שני דפים עם מכתבים מראשוני המתיישבים במושבה "ואדי אל חנין" (לימים: נס ציונה) ומאת רבי נפתלי הירץ אב"ד יפו, בענין השאלת ספר תורה עבור בית הכנסת החדש שהוקם במושבה. ואדי אל חנין ויפו, אלול תרנ"ג [1893].
• מכתב שנשלח לירושלים אל המהרי"ל דיסקין, בחתימת המתיישבים מרדכי הוכברג ושלמה יפה, ובשולי העמוד מכתב (שתי שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי נפתלי הירץ הלוי רבה של יפו והמושבות, המאשר "כי יש בהקאלאנייע [=מושבה] ואדי אל חאנין, לערך מנין אנשים המבקשים כנ"ל... יום ב' כ"ג אלול תרנ"ג, נאום נפתלי הירץ הלוי החונה פעה"ק יפו ת"ו".
המתיישבים מספרים במכתבם, על הקדשת "בית גדול ומפואר" לבית התפילה, לאחר שביהכנ"ס הקודם (שהוקדש ע"י ר' ראובן לערער, מייסד המושבה) היה צר מהכיל את המתפללים, ויש צורך בהקמת מנין נוסף. הם מבקשים מהמהרי"ל דיסקין שישתדל עבורם בהשאלת "ספר תורה כשירה, שנוכל להתפלל בכל עת ובכל זמן במנין...". הם גם מספרים על הצורך בהקמת בית כנסת חדש סמוך לבתיהם, עקב החשש מ"הבדווים" [בדואים] אשר "נטעו אהליהם לא רחוק מאתנו, ואין אנו יכולים לעזוב את בתינו בימים נוראים...", ועקב המצב בו "בימי הגשמים יש חדשים אשר לא נוכל להתפלל במנין".
• מצורף מכתב נוסף, עם אחד-עשר חתימות של ראשוני המתיישבים ומקימי הקהילה הנ"ל, המאשרים את קבלת ספר התורה בהשאלה מאת גבאי הת"ת בחצר רבי יהודא החסיד [=ביהכנ"ס החורבה], ומתחייבים להחזירו לשם מתי שידרשו לכך.
המסמכים ההיסטוריים שלפנינו, מהשנים הראשונות של המושבה בוואדי אל חנין [שנקראה לימים: נס ציונה], מתעדים הקדשת בית ציבורי לצורך בית הכנסת בשנת 1893 - דבר שאינו ידוע ממקור אחר [ב"מבט אל העבר", שבאתר הרשמי של עירית נס ציונה, נכתב כי רק בשנת 1907 "הונחה אבן פינה לבית הציבורי הראשון, ששימש בעת ובעונה אחת כבית ספר, בית כנסת, בית ועד, בית העם ובית ההגנה", המשמש כיום כבית המוזיאון בית ראשונים].
המקובל הנודע, הגאון רבי נפתלי הירץ הלוי (וויידנבוים) אב"ד יפו (תרי"ג-תרס"ב 1852-1902), מגדולי המקובלים בליטא וירושלים. תלמידו של המהרי"ל דיסקין. עלה מביאליסטוק לירושלים בשנת תרמ"ד, והיה מגדולי מרביצי התורה בעיר. מסר שיעורים בהלכה בישיבת "דגל תורה" שייסד בעיר, ושיעורים עמוקים בקבלה [אליהם הגיעו גם זקני המקובלים הליטאים בירושלים]. בשנת תרמ"ו נתמנה ע"י רבי שמואל סלנט לרבנות יפו ומושבות ארץ ישראל, והיה הרב הראשון של הקהילה האשכנזית בעיר יפו, הממונה מטעם רבני ירושלים על עניני הדת במושבות החדשות בארץ ישראל.
[2] דף. 25.5-29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נייר דק ויבש, עם קרעים. הדבקות בנייר דבק בצידם האחורי של הדפים.
• מכתב שנשלח לירושלים אל המהרי"ל דיסקין, בחתימת המתיישבים מרדכי הוכברג ושלמה יפה, ובשולי העמוד מכתב (שתי שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי נפתלי הירץ הלוי רבה של יפו והמושבות, המאשר "כי יש בהקאלאנייע [=מושבה] ואדי אל חאנין, לערך מנין אנשים המבקשים כנ"ל... יום ב' כ"ג אלול תרנ"ג, נאום נפתלי הירץ הלוי החונה פעה"ק יפו ת"ו".
המתיישבים מספרים במכתבם, על הקדשת "בית גדול ומפואר" לבית התפילה, לאחר שביהכנ"ס הקודם (שהוקדש ע"י ר' ראובן לערער, מייסד המושבה) היה צר מהכיל את המתפללים, ויש צורך בהקמת מנין נוסף. הם מבקשים מהמהרי"ל דיסקין שישתדל עבורם בהשאלת "ספר תורה כשירה, שנוכל להתפלל בכל עת ובכל זמן במנין...". הם גם מספרים על הצורך בהקמת בית כנסת חדש סמוך לבתיהם, עקב החשש מ"הבדווים" [בדואים] אשר "נטעו אהליהם לא רחוק מאתנו, ואין אנו יכולים לעזוב את בתינו בימים נוראים...", ועקב המצב בו "בימי הגשמים יש חדשים אשר לא נוכל להתפלל במנין".
• מצורף מכתב נוסף, עם אחד-עשר חתימות של ראשוני המתיישבים ומקימי הקהילה הנ"ל, המאשרים את קבלת ספר התורה בהשאלה מאת גבאי הת"ת בחצר רבי יהודא החסיד [=ביהכנ"ס החורבה], ומתחייבים להחזירו לשם מתי שידרשו לכך.
המסמכים ההיסטוריים שלפנינו, מהשנים הראשונות של המושבה בוואדי אל חנין [שנקראה לימים: נס ציונה], מתעדים הקדשת בית ציבורי לצורך בית הכנסת בשנת 1893 - דבר שאינו ידוע ממקור אחר [ב"מבט אל העבר", שבאתר הרשמי של עירית נס ציונה, נכתב כי רק בשנת 1907 "הונחה אבן פינה לבית הציבורי הראשון, ששימש בעת ובעונה אחת כבית ספר, בית כנסת, בית ועד, בית העם ובית ההגנה", המשמש כיום כבית המוזיאון בית ראשונים].
המקובל הנודע, הגאון רבי נפתלי הירץ הלוי (וויידנבוים) אב"ד יפו (תרי"ג-תרס"ב 1852-1902), מגדולי המקובלים בליטא וירושלים. תלמידו של המהרי"ל דיסקין. עלה מביאליסטוק לירושלים בשנת תרמ"ד, והיה מגדולי מרביצי התורה בעיר. מסר שיעורים בהלכה בישיבת "דגל תורה" שייסד בעיר, ושיעורים עמוקים בקבלה [אליהם הגיעו גם זקני המקובלים הליטאים בירושלים]. בשנת תרמ"ו נתמנה ע"י רבי שמואל סלנט לרבנות יפו ומושבות ארץ ישראל, והיה הרב הראשון של הקהילה האשכנזית בעיר יפו, הממונה מטעם רבני ירושלים על עניני הדת במושבות החדשות בארץ ישראל.
[2] דף. 25.5-29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נייר דק ויבש, עם קרעים. הדבקות בנייר דבק בצידם האחורי של הדפים.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב ארוך בדברי תורה, בכתב-ידו וחתימתו של רבי יוסף בכור בנבנשתי, מחכמי ירושלים, אל רבי שלום משה חי [שמ"ח] גאגין, ראש ישיבת המקובלים בית אל. [ירושלים? אחרי תרל"ח 1878].
גליון נייר, כתוב משני צדיו, בעמודות צרות (8 עמודות). מכתב ארוך, בו מפלפל רבי יוסף בנבנשתי בדבריו של הרב גאגין בספרו ישמח לב. חתום בסופו "עד פה אבא ולא אוסיף... הצעיר יוסף המכונה בכור ן' וניסטי", בתוספת חתימתו המסולסלת.
רבי יוסף בכור ב"ר רחמים שניאור בנבנשתי, (ת"ר-תרע"ו, אוצר הרבנים 8733), יליד ירושלים. בשנת תרל"ד יצא בשליחות ירושלים ובשנת תרמ"ג יצא בשליחות חברון. בשנת תר"ס כיהן כראש בית הדין של עדת הספרדים בירושלים.
גליון נייר, כתוב משני צדיו (8 עמודות כתובות). 30 ס"מ. מצב בינוני. קרעים גסים, עם פגיעה בטקסט. סימני קיפול ובלאי.
גליון נייר, כתוב משני צדיו, בעמודות צרות (8 עמודות). מכתב ארוך, בו מפלפל רבי יוסף בנבנשתי בדבריו של הרב גאגין בספרו ישמח לב. חתום בסופו "עד פה אבא ולא אוסיף... הצעיר יוסף המכונה בכור ן' וניסטי", בתוספת חתימתו המסולסלת.
רבי יוסף בכור ב"ר רחמים שניאור בנבנשתי, (ת"ר-תרע"ו, אוצר הרבנים 8733), יליד ירושלים. בשנת תרל"ד יצא בשליחות ירושלים ובשנת תרמ"ג יצא בשליחות חברון. בשנת תר"ס כיהן כראש בית הדין של עדת הספרדים בירושלים.
גליון נייר, כתוב משני צדיו (8 עמודות כתובות). 30 ס"מ. מצב בינוני. קרעים גסים, עם פגיעה בטקסט. סימני קיפול ובלאי.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
קונטרס בכתב-יד, דרוש הספד על פטירת רבי יצחק פראג אופלטקה. [ירושלים, תר"ס 1900].
כתיבה ספרדית נאה. בראש הקונטרס כותרת: "דרוש שדרשתי בתשלום החדש של עט"ר מר זקני הגאון כמוהר"י פראג נ"ע". כפי הנראה, הכותב הוא רבי חנניא גבריאל, שהיה נשוי לרחל נכדתו של רבי יצחק פראג, אשר מכנהו בהספדו "זקן ביתי" [כלומר סב אשתי].
"יגדל הבכי והמספד הגדול על העדרו של צדיק מן העולם... וק'[שה] סלוקו כס"ת שנשרף... ברחובות קריה בחוצות ירושת"ו אבד חסיד מן הארץ.. עט"ר הגאון מר זקני ז"ל זקן ביתי... אשר ידוע ומפורסם לכל את חכמתו הרמה והנשאה אשר היה בור סוד וכמעין המתגבר ומאיר עיני חכמים בהלכה...".
רבי יצחק פראג אופלטקה (תקע"ט-תר"ס), יליד העיר פראג ותלמיד החתם סופר בפרשבורג. בעידוד רבו עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם הפך לדמות בולטת של רב, רופא ועסקן ציבורי. בהגיעו לירושלים התארח בביתו של הראשון לציון רבי יעקב משה עייאש, ובעקבות כך החל לסגל לעצמו את מנהגי העדה הספרדית, את הלבוש ואת שפת הלאדינו. הרב עייאש אף השיא לו את בתו, ומאז הפך רבי יצחק לסמל של שילוב ואינטגרציה בין אשכנזים לספרדים בירושלים. רבי יצחק היה פעיל בכל ענייני הציבור בירושלים. נודע כתלמיד חכם מופלג והתמחה אף ברפואה. הוא טיפל בחולי העיר בשיטות שונות, בצמחי מרפא ואף בהיפנוזה, ובהמשך אף ניהל את בית החולים מאיר רוטשילד. היה מיוזמי הקמת כולל הו"ד [הולנד-דויטשלנד], וכן הקים וניהל את התלמוד-תורה "דורש ציון". נכדתו רחל, בת בנו רבי אברהם פראג, נישאה לרבי חנניא יהושע גבריאל, יליד שאלוניקי, רב ושד"ר, ולאחר מכן ראב"ד עדת הספרדים בירושלים, מחבר הספרים "מנחת הח"ג", ו"שלמי הח"ג". כפי הנראה, הוא כותב ההספד שלפנינו.
[10] דף (20 עמ' כתובים). 19.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. מריחת דיו כתוצאה מרטיבות, עם טשטוש הטקסט במספר מקומות.
כתיבה ספרדית נאה. בראש הקונטרס כותרת: "דרוש שדרשתי בתשלום החדש של עט"ר מר זקני הגאון כמוהר"י פראג נ"ע". כפי הנראה, הכותב הוא רבי חנניא גבריאל, שהיה נשוי לרחל נכדתו של רבי יצחק פראג, אשר מכנהו בהספדו "זקן ביתי" [כלומר סב אשתי].
"יגדל הבכי והמספד הגדול על העדרו של צדיק מן העולם... וק'[שה] סלוקו כס"ת שנשרף... ברחובות קריה בחוצות ירושת"ו אבד חסיד מן הארץ.. עט"ר הגאון מר זקני ז"ל זקן ביתי... אשר ידוע ומפורסם לכל את חכמתו הרמה והנשאה אשר היה בור סוד וכמעין המתגבר ומאיר עיני חכמים בהלכה...".
רבי יצחק פראג אופלטקה (תקע"ט-תר"ס), יליד העיר פראג ותלמיד החתם סופר בפרשבורג. בעידוד רבו עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם הפך לדמות בולטת של רב, רופא ועסקן ציבורי. בהגיעו לירושלים התארח בביתו של הראשון לציון רבי יעקב משה עייאש, ובעקבות כך החל לסגל לעצמו את מנהגי העדה הספרדית, את הלבוש ואת שפת הלאדינו. הרב עייאש אף השיא לו את בתו, ומאז הפך רבי יצחק לסמל של שילוב ואינטגרציה בין אשכנזים לספרדים בירושלים. רבי יצחק היה פעיל בכל ענייני הציבור בירושלים. נודע כתלמיד חכם מופלג והתמחה אף ברפואה. הוא טיפל בחולי העיר בשיטות שונות, בצמחי מרפא ואף בהיפנוזה, ובהמשך אף ניהל את בית החולים מאיר רוטשילד. היה מיוזמי הקמת כולל הו"ד [הולנד-דויטשלנד], וכן הקים וניהל את התלמוד-תורה "דורש ציון". נכדתו רחל, בת בנו רבי אברהם פראג, נישאה לרבי חנניא יהושע גבריאל, יליד שאלוניקי, רב ושד"ר, ולאחר מכן ראב"ד עדת הספרדים בירושלים, מחבר הספרים "מנחת הח"ג", ו"שלמי הח"ג". כפי הנראה, הוא כותב ההספד שלפנינו.
[10] דף (20 עמ' כתובים). 19.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. מריחת דיו כתוצאה מרטיבות, עם טשטוש הטקסט במספר מקומות.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
ספר מדרש רבות עם פירושים שונים, על חומש במדבר, דברים וחמש מגילות. [אמשטרדם, תפ"ה 1725].
בדף הראשון הקדשה מאת השד"ר רבי אברהם חלואה מירושלים: "מכרתי זה הספר למע'[לת] הרב כמהר"ר מרדכי באבאיי... יהי רצון שיזכה ללמוד בו הוא ובניו אכי"ר, כ"ד השד"ר מכולל ק"ק מערביים בעה"ק ירושלים ת"ו, ע"ה אברהם חלואה ס"ט".
בגליונות הספר כעשרים הגהות בכתב-יד נאה, כמחציתן ארוכות עם תוכן פרשני.
השד"ר רבי אברהם חלואה (תרי"ח-תרפ"ד, שלוחי ארץ ישראל עמ' 754), מחכמי ורבני ירושלים. נולד בירושלים ולמד בישיבותיה. בגיל 29 יצא כשד"ר בשליחות כוללות הספרדים וכוללות המערביים בירושלים, לארצות ערב ופרס, צפון אפריקה וארצות הבלקן. בשליחותו האחרונה יצא כשד"ר ישיבת המקובלים "בית אל" לארצות שונות ובסיום מסעו התיישב בליוורנו, והוציא לאור את ספרו "מנחת אברהם" על התורה בשנת תרס"א.
עותק חסר כחציו: קעז-רמו דף; [1], ב-צה דף (במקור: [3], קט, [ק]ל-רמו; צה דף). 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. נזקי עש בדפים האחרונים. פגמים בדף האחרון. כריכת עור עתיקה, בלויה.
בדף הראשון הקדשה מאת השד"ר רבי אברהם חלואה מירושלים: "מכרתי זה הספר למע'[לת] הרב כמהר"ר מרדכי באבאיי... יהי רצון שיזכה ללמוד בו הוא ובניו אכי"ר, כ"ד השד"ר מכולל ק"ק מערביים בעה"ק ירושלים ת"ו, ע"ה אברהם חלואה ס"ט".
בגליונות הספר כעשרים הגהות בכתב-יד נאה, כמחציתן ארוכות עם תוכן פרשני.
השד"ר רבי אברהם חלואה (תרי"ח-תרפ"ד, שלוחי ארץ ישראל עמ' 754), מחכמי ורבני ירושלים. נולד בירושלים ולמד בישיבותיה. בגיל 29 יצא כשד"ר בשליחות כוללות הספרדים וכוללות המערביים בירושלים, לארצות ערב ופרס, צפון אפריקה וארצות הבלקן. בשליחותו האחרונה יצא כשד"ר ישיבת המקובלים "בית אל" לארצות שונות ובסיום מסעו התיישב בליוורנו, והוציא לאור את ספרו "מנחת אברהם" על התורה בשנת תרס"א.
עותק חסר כחציו: קעז-רמו דף; [1], ב-צה דף (במקור: [3], קט, [ק]ל-רמו; צה דף). 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. נזקי עש בדפים האחרונים. פגמים בדף האחרון. כריכת עור עתיקה, בלויה.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
"אלקא דמאיר יעננו" - תעודת קלף ענקית - כתב מינוי לשד"ר רבי יעקב חי לובאטון, היוצא לשליחות מטעם כוללות העיר טבריה לערי עיראק, איראן, כורדיסטאן, סוריה, תורכיה, והסביבה, בחתימותיהם של 54 מחכמי ורבני העיר. טבריה, תמוז תרע"ד [1914].
כתיבה מזרחית קליגרפית, מרובעת ובינונית, על גליון קלף גדול, הגזור בראשו בצורת כיפה. הדגשה של מילים ומשפטים בכתיבה מרובעת גדולה.
בראש התעודה נכתב בגדול: "אלקא דמאיר יעננו ביום קראנו, זה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות - בע"ה בינ"ו עמ"י עש"ו [=בעזרת ה', בעזרת יי' נעשה ונצליח עזרי מעם יי' עושה שמים וארץ]".
רבי יעקב חי לובאטון, מחכמי טבריה באותה תקופה, התמנה בתעודה שלפנינו לשד"ר מטעם קהילת טבריה. בתעודה מפורטים הערים שאליהן מועדות פניו: "ערי ערב אסתאן וכורדסתאן ופרס גדול ופרס קטן... דמשק... בירות... צידון... סכנדרוניה... אנטוכייה... אר"ץ טובה [=ארם צובא]... קילז... עין טב... אורפא... מוצל... נציבין... ארוויל... זאכו, עקר, כוי סנג'אק... כרכוך... בגדאד... בעקובא... כאנגין... דיאר בכר... בצרה... בושיר... הם וסביבותיהם, כרך וכל הסמוך לו...".
בשולי התעודה חתמו 54 מרבני וחכמי עיר הקודש טבריה, לפי הפירוט הבא:
שורה ראשונה: רבי אליהו ילוז, רבי מנשה חמווי, רבי יעקב חי זריהן, רבי פנחס רפאל טולידאנו, רבי משה דוויך, רבי עקיבא חייא בהלול, רבי אליהו אדאהן, רבי שמואל בן קיקי, רבי יעקב ואעקנין, רבי משה יפרח, רבי יצחק לגראבלי, רבי מימון רבוח, רבי אליהו מלמד, רבי מכלוף שטרית, רבי מסעוד אדאהן, רבי יהודה טולידנו.
שורה שניה: רבי יעקב טולידאנו, [לא מפוענח], [לא מפוענח], רבי יעקב בן צורי, רבי יעקב חי בירדוגו, רבי מרדכי אדאהן, רבי יאודה חי [--?], רבי משה אברהם חמואי, רבי אליהו אביגדור, רבי מרדכי בן אמוזג, רבי שמעון נחמני, [לא מפוענח], רבי נסים טולידנו, רבי יחייא אביחצירא, רבי שלום מלכא, רבי בן ציון רחמים בהלול, רבי בצלאל מלכא, רבי אברהם נחום [--?].
שורה שלישית: רבי דוד חי בוחבוט, רבי בכור אברהם אלקובי, רבי מרדכי רפאל אוחנה, [לא מפוענח], רבי יעקב אביטבול, רבי יוסף עלון, רבי שמעון עבאדי, רבי רפאל אזראד, רבי שמואל אסבאג, רבי עזריה חיים הלוי, רבי יוסף חיים ילוז.
חותמות של רבי רפאל ביבאס, רבי אלעזר בהלול, רבי יצחק שלום מזרחי, ועוד.
בגב התעודה נכתבו שני אישורים, האחד בחתימתו וחותמתו (ואולי גם בכתב-ידו) של החכם באשי של טבריה רבי ח"י [חיים יששכר] אבואלעפיא, המאשר כי הוא ממנה "בכח המב"י [המסור בידי] מטעם הממשלה" את רבי יעקב חי לובאטון לשד"ר. תחת אישור זה נוסף רישום מאת רבני טבריה, משנת תרפ"א, ובו נכתב שבשל המלחמה ו"תלאות הזמן" התעכב השד"ר בשליחותו עד עכשיו, וכי הם מחדשים בשורות אלה את מינויו לשד"ר. על שורות אלה חתומים רבי יעקב חי זריהן, רבי אליהו ילוז, רבי משה יפרח, רבי יהודה טולידאנו וחותם נוסף (חלקם בחתימות וחלקם בחותמות בדמוי חתימה).
תעודת קלף גדולה. גודל מירבי: 78 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים. מספר קרעים. שני קרעים עם חסרון בקלף בסמוך לחתימות. כמה מן החתימות דהויות.
כתיבה מזרחית קליגרפית, מרובעת ובינונית, על גליון קלף גדול, הגזור בראשו בצורת כיפה. הדגשה של מילים ומשפטים בכתיבה מרובעת גדולה.
בראש התעודה נכתב בגדול: "אלקא דמאיר יעננו ביום קראנו, זה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות - בע"ה בינ"ו עמ"י עש"ו [=בעזרת ה', בעזרת יי' נעשה ונצליח עזרי מעם יי' עושה שמים וארץ]".
רבי יעקב חי לובאטון, מחכמי טבריה באותה תקופה, התמנה בתעודה שלפנינו לשד"ר מטעם קהילת טבריה. בתעודה מפורטים הערים שאליהן מועדות פניו: "ערי ערב אסתאן וכורדסתאן ופרס גדול ופרס קטן... דמשק... בירות... צידון... סכנדרוניה... אנטוכייה... אר"ץ טובה [=ארם צובא]... קילז... עין טב... אורפא... מוצל... נציבין... ארוויל... זאכו, עקר, כוי סנג'אק... כרכוך... בגדאד... בעקובא... כאנגין... דיאר בכר... בצרה... בושיר... הם וסביבותיהם, כרך וכל הסמוך לו...".
בשולי התעודה חתמו 54 מרבני וחכמי עיר הקודש טבריה, לפי הפירוט הבא:
שורה ראשונה: רבי אליהו ילוז, רבי מנשה חמווי, רבי יעקב חי זריהן, רבי פנחס רפאל טולידאנו, רבי משה דוויך, רבי עקיבא חייא בהלול, רבי אליהו אדאהן, רבי שמואל בן קיקי, רבי יעקב ואעקנין, רבי משה יפרח, רבי יצחק לגראבלי, רבי מימון רבוח, רבי אליהו מלמד, רבי מכלוף שטרית, רבי מסעוד אדאהן, רבי יהודה טולידנו.
שורה שניה: רבי יעקב טולידאנו, [לא מפוענח], [לא מפוענח], רבי יעקב בן צורי, רבי יעקב חי בירדוגו, רבי מרדכי אדאהן, רבי יאודה חי [--?], רבי משה אברהם חמואי, רבי אליהו אביגדור, רבי מרדכי בן אמוזג, רבי שמעון נחמני, [לא מפוענח], רבי נסים טולידנו, רבי יחייא אביחצירא, רבי שלום מלכא, רבי בן ציון רחמים בהלול, רבי בצלאל מלכא, רבי אברהם נחום [--?].
שורה שלישית: רבי דוד חי בוחבוט, רבי בכור אברהם אלקובי, רבי מרדכי רפאל אוחנה, [לא מפוענח], רבי יעקב אביטבול, רבי יוסף עלון, רבי שמעון עבאדי, רבי רפאל אזראד, רבי שמואל אסבאג, רבי עזריה חיים הלוי, רבי יוסף חיים ילוז.
חותמות של רבי רפאל ביבאס, רבי אלעזר בהלול, רבי יצחק שלום מזרחי, ועוד.
בגב התעודה נכתבו שני אישורים, האחד בחתימתו וחותמתו (ואולי גם בכתב-ידו) של החכם באשי של טבריה רבי ח"י [חיים יששכר] אבואלעפיא, המאשר כי הוא ממנה "בכח המב"י [המסור בידי] מטעם הממשלה" את רבי יעקב חי לובאטון לשד"ר. תחת אישור זה נוסף רישום מאת רבני טבריה, משנת תרפ"א, ובו נכתב שבשל המלחמה ו"תלאות הזמן" התעכב השד"ר בשליחותו עד עכשיו, וכי הם מחדשים בשורות אלה את מינויו לשד"ר. על שורות אלה חתומים רבי יעקב חי זריהן, רבי אליהו ילוז, רבי משה יפרח, רבי יהודה טולידאנו וחותם נוסף (חלקם בחתימות וחלקם בחותמות בדמוי חתימה).
תעודת קלף גדולה. גודל מירבי: 78 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים. מספר קרעים. שני קרעים עם חסרון בקלף בסמוך לחתימות. כמה מן החתימות דהויות.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
לא נמכר
צרור תעודות הקשורות לרבי יעקב חי לובאטון שד"ר קהילת טבריה, עם חותמו האישי:
• תעודת סמיכה לשוחט ובודק, שניתנה לרבי יעקב לובאטון. בחתימותיהם (וחותמותיהם) של חכמי טבריה: רבי יעקב הכהן סקלי, רבי יעקב חי זריהן, רבי אהרן הכהן סקלי, ורבי מסעוד אדהאן. טבריה, תרע"ג [1913].
• כתב שליחות של קופת רבי מאיר בעל הנס של הועד הכללי לעדת הספרדים בטבריה, לשד"ר רבי יעקב חי לובאטון, בחותמות חכמי טבריה. [שנות העשרים של המאה ה-20]. בכתב השליחות נכתב כי השד"ר יוצא בעקבות "היוקר הגדול והנורא" שנגרם מ"המלחמה האיומה" (מלחמת העולם הראשונה).
• דף בכתב-יד, העתקה רשמית של כתב שליחות מחכמי טבריה לרבי נסים אלחדיף משנת תרע"ד [1914], בחתימות רבי משה יפרח, חותם נוסף, והשד"ר רבי נסים אלחדיף. בתחתית הדף אישור משנת תרע"ד על העברת זכות השליחות מרבי יעקב צורי לרבי יעקב חי לובאטון, בחתימת רבי שמעון נחמני, רבי יעקב צורי וחותם נוסף (חתימתו קרועה בחלקה). [כתב מינוי השליחות של רבי יעקב לובאטון משנת תרע"ד מופיע במכירה הנוכחית, ראה פריט 189].
• חותמו האישי של רבי יעקב חי לובאטון, שנוסחו: "יעקב חי לובאטון ס"ט בעה"ק טבריא ת"ו", עם כיתוב מקביל בצרפתית ובערבית.
[3] דף בכתב-יד. גודל משתנה. מצב בינוני. קרעים ובלאי, משוקמים בנייר דבק חומצי (סלוטייפ).
חותם: 5X2.5 ס"מ. מצב טוב.
• תעודת סמיכה לשוחט ובודק, שניתנה לרבי יעקב לובאטון. בחתימותיהם (וחותמותיהם) של חכמי טבריה: רבי יעקב הכהן סקלי, רבי יעקב חי זריהן, רבי אהרן הכהן סקלי, ורבי מסעוד אדהאן. טבריה, תרע"ג [1913].
• כתב שליחות של קופת רבי מאיר בעל הנס של הועד הכללי לעדת הספרדים בטבריה, לשד"ר רבי יעקב חי לובאטון, בחותמות חכמי טבריה. [שנות העשרים של המאה ה-20]. בכתב השליחות נכתב כי השד"ר יוצא בעקבות "היוקר הגדול והנורא" שנגרם מ"המלחמה האיומה" (מלחמת העולם הראשונה).
• דף בכתב-יד, העתקה רשמית של כתב שליחות מחכמי טבריה לרבי נסים אלחדיף משנת תרע"ד [1914], בחתימות רבי משה יפרח, חותם נוסף, והשד"ר רבי נסים אלחדיף. בתחתית הדף אישור משנת תרע"ד על העברת זכות השליחות מרבי יעקב צורי לרבי יעקב חי לובאטון, בחתימת רבי שמעון נחמני, רבי יעקב צורי וחותם נוסף (חתימתו קרועה בחלקה). [כתב מינוי השליחות של רבי יעקב לובאטון משנת תרע"ד מופיע במכירה הנוכחית, ראה פריט 189].
• חותמו האישי של רבי יעקב חי לובאטון, שנוסחו: "יעקב חי לובאטון ס"ט בעה"ק טבריא ת"ו", עם כיתוב מקביל בצרפתית ובערבית.
[3] דף בכתב-יד. גודל משתנה. מצב בינוני. קרעים ובלאי, משוקמים בנייר דבק חומצי (סלוטייפ).
חותם: 5X2.5 ס"מ. מצב טוב.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
שני פנקסים בכתב-יד (מזרחי), הכוללים ליקוטים שונים, שנרשמו ע"י סופר בית הדין בצפת. תרמ"ח-תרע"ג [1888-1913].
הפנקסים כוללים: נוסחאות לשטרות שונים שנכתבו ע"י בית הדין בצפת (נוסחאות שטרי כתובה ושידוכין, שטרי מכירה ושכירות, שותפויות והלוואות, ועוד); אגרון מכתבים בעניני כספי צדקה ומכתבי שד"רות; סגולות ורפואות (חלקם הועתקו מכתבי מהרח"ו), עם רשימה ענפה עפ"י סדר א-ב של סגולת וטבעי הצמחים והפירות; חידות שונות ופתרונן; ליקוטי חידושים על פרשיות התורה ודרשות; חשבונות כספיים עם בני משפחה ועם אנשי ציבור; פיוטים ושירים ("שרח מי כמוך") ורשימות שונות.
בראש אחד הפנקסים שער מאוייר משנת תרמ"ח, עם שם הכותב "אבא מזרחי". הכותב היה כפי הנראה אחד מסופרי בית הדין בצפת, ובכרך זה נוסחאות מיוחדות של שטרות שערך בית הדין בצפת למקרים מסוימים. באוסף הכתובות של הספריה הלאומית מופיעה כתובה מצפת משנת תרס"ד (1904) בחתימת העד רבי אבא מזרחי הנ"ל (Ms. Heb. 901.926).
שני פנקסים, הכוללים סה"כ כ-336 עמודים כתובים. 12.5-14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים. כריכות מקוריות, פגומות.
הפנקסים כוללים: נוסחאות לשטרות שונים שנכתבו ע"י בית הדין בצפת (נוסחאות שטרי כתובה ושידוכין, שטרי מכירה ושכירות, שותפויות והלוואות, ועוד); אגרון מכתבים בעניני כספי צדקה ומכתבי שד"רות; סגולות ורפואות (חלקם הועתקו מכתבי מהרח"ו), עם רשימה ענפה עפ"י סדר א-ב של סגולת וטבעי הצמחים והפירות; חידות שונות ופתרונן; ליקוטי חידושים על פרשיות התורה ודרשות; חשבונות כספיים עם בני משפחה ועם אנשי ציבור; פיוטים ושירים ("שרח מי כמוך") ורשימות שונות.
בראש אחד הפנקסים שער מאוייר משנת תרמ"ח, עם שם הכותב "אבא מזרחי". הכותב היה כפי הנראה אחד מסופרי בית הדין בצפת, ובכרך זה נוסחאות מיוחדות של שטרות שערך בית הדין בצפת למקרים מסוימים. באוסף הכתובות של הספריה הלאומית מופיעה כתובה מצפת משנת תרס"ד (1904) בחתימת העד רבי אבא מזרחי הנ"ל (Ms. Heb. 901.926).
שני פנקסים, הכוללים סה"כ כ-336 עמודים כתובים. 12.5-14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים. כריכות מקוריות, פגומות.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $400
כולל עמלת קונה
מכתב המלצה בכתב-ידו וחתימתו של רבי יוסף חיים זוננפלד ראב"ד העדה החרדית בירושלים, עם מכתב המלצה בכתב-ידו וחתימתו של רבי יוסף בנימין שימונוביץ ראש השו"בים בירושלים. ירושלים, טבת תרפ"ג [1922].
מכתב המלצה מרבי יוסף חיים זוננפלד למנהלי מוסד צדקה בירושלים, ובו בקשה לתמיכה עבור "ת"ח מפורסם ישיש ונכבד, מאד נעלה, אשר מנעוריו, ובפרטי'[ות] מיום בואו אל הקודש, שוקד על התורה והעבודה...". מתחת לחתימתו של הרב זוננפלד, מופיעה חותמתו: "יוסף חיים זאננענפעלד, רב ואב"ד לקהלת האשכנזים בעה"ק ירושלם תובב"א".
בחלקו העליון של העמוד, לפני מכתב ההמלצה של הרב זוננפלד, נכתבה המלצה נוספת מאת השו"ב רבי יוסף בנימין שמעונוביץ.
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל "כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק ולראב"ד בבית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. בשנת תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
רבי יוסף בנימין שמעונוביץ (תר"ט-תרפ"ז), תלמיד חכם מופלג, ראש וזקן השוחטים בירושלים. תלמידם של בעל ה"כתב סופר", ושל רבי אהרן דוד דייטש בעל "גורן דוד". כיהן כר"מ בישיבת "חתם סופר" בירושלים, וכיהן כמו"צ בשכונת "בתי אונגרין". באמצע שנות התר"מ התמנה על-ידי רבי שמואל סלנט אב"ד ירושלים ועל-ידי מהרי"ל דיסקין לשוחט הראשי בירושלים. על שחיטתו סמכו גם בעל ה"תורת חסד" והאדר"ת. מהרי"ל דיסקין הקפיד לאכול רק משחיטתו של רבי יוסף בנימין. מהרי"ל אף אמר עליו "כי רבי יוסף בנימין מחדש חידושים לאמיתה של תורה". רבי צבי פסח פרנק אב"ד ירושלים כותב בהסכמה לספרו של רבי יוסף בנימין - "ימין יוסף" (ירושלים תשי"ז) - כי מחברו "היה מפורסם בדור שלפנינו בין גדולי עיר הקודש ירושלים ת"ו".
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע בשוליים, ללא פגיעה בטקסט. סימני קיפול וקמטים.
מכתב המלצה מרבי יוסף חיים זוננפלד למנהלי מוסד צדקה בירושלים, ובו בקשה לתמיכה עבור "ת"ח מפורסם ישיש ונכבד, מאד נעלה, אשר מנעוריו, ובפרטי'[ות] מיום בואו אל הקודש, שוקד על התורה והעבודה...". מתחת לחתימתו של הרב זוננפלד, מופיעה חותמתו: "יוסף חיים זאננענפעלד, רב ואב"ד לקהלת האשכנזים בעה"ק ירושלם תובב"א".
בחלקו העליון של העמוד, לפני מכתב ההמלצה של הרב זוננפלד, נכתבה המלצה נוספת מאת השו"ב רבי יוסף בנימין שמעונוביץ.
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל "כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק ולראב"ד בבית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. בשנת תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
רבי יוסף בנימין שמעונוביץ (תר"ט-תרפ"ז), תלמיד חכם מופלג, ראש וזקן השוחטים בירושלים. תלמידם של בעל ה"כתב סופר", ושל רבי אהרן דוד דייטש בעל "גורן דוד". כיהן כר"מ בישיבת "חתם סופר" בירושלים, וכיהן כמו"צ בשכונת "בתי אונגרין". באמצע שנות התר"מ התמנה על-ידי רבי שמואל סלנט אב"ד ירושלים ועל-ידי מהרי"ל דיסקין לשוחט הראשי בירושלים. על שחיטתו סמכו גם בעל ה"תורת חסד" והאדר"ת. מהרי"ל דיסקין הקפיד לאכול רק משחיטתו של רבי יוסף בנימין. מהרי"ל אף אמר עליו "כי רבי יוסף בנימין מחדש חידושים לאמיתה של תורה". רבי צבי פסח פרנק אב"ד ירושלים כותב בהסכמה לספרו של רבי יוסף בנימין - "ימין יוסף" (ירושלים תשי"ז) - כי מחברו "היה מפורסם בדור שלפנינו בין גדולי עיר הקודש ירושלים ת"ו".
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע בשוליים, ללא פגיעה בטקסט. סימני קיפול וקמטים.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג