מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- letter (151) Apply letter filter
- יד (145) Apply יד filter
- manuscript (145) Apply manuscript filter
- book (123) Apply book filter
- כתבי (103) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (92) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (92) Apply כתבייד filter
- rabbi (92) Apply rabbi filter
- print (80) Apply print filter
- חסידות (70) Apply חסידות filter
- מכתבים (70) Apply מכתבים filter
- chassid (70) Apply chassid filter
- מכתבי (67) Apply מכתבי filter
- רבנים (67) Apply רבנים filter
- ישראל (63) Apply ישראל filter
- וארץ (63) Apply וארץ filter
- eretz (63) Apply eretz filter
- דפוסי (54) Apply דפוסי filter
- gloss (47) Apply gloss filter
- יהדות (43) Apply יהדות filter
- jewri (43) Apply jewri filter
- וכתבי (42) Apply וכתבי filter
- עתיקים (40) Apply עתיקים filter
- ספרי (39) Apply ספרי filter
- הר (37) Apply הר filter
- והש (37) Apply והש filter
- ודפוסים (37) Apply ודפוסים filter
- ליטא (37) Apply ליטא filter
- ערש (37) Apply ערש filter
- פולין (37) Apply פולין filter
- שנות (37) Apply שנות filter
- ליטא, (37) Apply ליטא, filter
- earli (37) Apply earli filter
- isra (37) Apply isra filter
- lithuanian (37) Apply lithuanian filter
- lithuanian, (37) Apply lithuanian, filter
- polish (37) Apply polish filter
- בודדים (36) Apply בודדים filter
- ודפים (36) Apply ודפים filter
- leav (36) Apply leav filter
- singl (36) Apply singl filter
- ספרים (35) Apply ספרים filter
- והקדשות (33) Apply והקדשות filter
- חתימות (33) Apply חתימות filter
- dedic (33) Apply dedic filter
- signatur (33) Apply signatur filter
- אירופה (30) Apply אירופה filter
- european (30) Apply european filter
- balkan (27) Apply balkan filter
- italian (27) Apply italian filter
מציג 13 - 24 of 433
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
כתובה על קלף, לנישואי החתן משה בן יוסף בן זכר, עם הכלה חנה בת אהרן בינידיט. בורדיוס (Bordeaux, בורדו, צרפת), תרכ"ב [1862].
בשולי הכתובה חתימות החתן (בצרפתית) והעדים, אחד מהם הוא רב המקום: "הק' דוד במו"ה יצחק מארקס זצ"ל חונה פה ק"ק הנ"ל והמדינה יע"א". אחריהם חתמו אישים נוספים (ביניהם: "אברהם קאספרו, חזן הראשון").
בראש הכתובה איור פרח צבעוני, והמילים "בסימן טוב".
24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים וסימני קיפול. נתונה במסגרת.
בשולי הכתובה חתימות החתן (בצרפתית) והעדים, אחד מהם הוא רב המקום: "הק' דוד במו"ה יצחק מארקס זצ"ל חונה פה ק"ק הנ"ל והמדינה יע"א". אחריהם חתמו אישים נוספים (ביניהם: "אברהם קאספרו, חזן הראשון").
בראש הכתובה איור פרח צבעוני, והמילים "בסימן טוב".
24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים וסימני קיפול. נתונה במסגרת.
קטגוריה
כתובות ונישואין
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $4,000
לא נמכר
כתובה לנישואי החתן משה בן ר' אברהם נאחמיאש, עם הכלה אורובידא בת ר' מנחם בובדי. גיבאלטר (גיברלטר), תקל"ח [1778].
כתב יד על קלף. כתיבה ספרדית בינונית, בתוך מסגרת מאוירת בסגנון שער ארכיטקטוני, עם קישוטים בדגמים צמחיים. בכותרת השער נכתב: "מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה' - יתן ה' את האשה הבאה אל". במדליון שבתחתית השער נכתב: "יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה".
נוסח הכתובה הוא לפי מנהג "המגורשים" [מגורשי ספרד שהגיעו לגיברלטר], שסבלו מנחת זרועה של האינקוויזיציה הספרדית [ראה מסגרת]. בסיום הכתובה נכתב: "והכל כפי המנהג והתנאי והתקנה שנהגו ושהתנו ושתיקנו להיות ביניהם הקהלות הקדושות המגורשות ממלכות קאסטילייא ינקום נקמתם צורם ויחמול וינחם על פליטת שאריתם מעתה ועד עולם...".
בשולי הכתובה חתומים כעדים שניים מחכמי העיר גיברלטר: "שמואל ביבאס" (יתכן והוא גם כותב הכתובה) ו"חסדאי אלמושניו ס"ט". בין חתימות העדים מופיעה חתימת החתן (באותיות לטיניות). רבי שמואל ביבאס (אוצר הרבנים 19043), רב בגיברלטר, אביו של רבי יהודה ביבאס שהיה רב בקורפו ולאחר מכן בחברון. רבי חסדאי אלמושנינו, מרבני גיברלטר. כפי הנראה הוא בנו של רבי יצחק אלמושנינו שהיה הרב הראשי הראשון של גיברלטר.
דף קלף. 41 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קמטים וסימני קיפול. נתונה במסגרת (60X53 ס"מ).
הכתובה המוקדמת ביותר בגיברלטר הידועה לנו. בקטלוג הספריה הלאומית מופיעות רק שלוש כתובות משלהי המאה ה-18. המוקדמת שבהן היא משנת תקמ"ו.
כתב יד על קלף. כתיבה ספרדית בינונית, בתוך מסגרת מאוירת בסגנון שער ארכיטקטוני, עם קישוטים בדגמים צמחיים. בכותרת השער נכתב: "מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה' - יתן ה' את האשה הבאה אל". במדליון שבתחתית השער נכתב: "יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה".
נוסח הכתובה הוא לפי מנהג "המגורשים" [מגורשי ספרד שהגיעו לגיברלטר], שסבלו מנחת זרועה של האינקוויזיציה הספרדית [ראה מסגרת]. בסיום הכתובה נכתב: "והכל כפי המנהג והתנאי והתקנה שנהגו ושהתנו ושתיקנו להיות ביניהם הקהלות הקדושות המגורשות ממלכות קאסטילייא ינקום נקמתם צורם ויחמול וינחם על פליטת שאריתם מעתה ועד עולם...".
בשולי הכתובה חתומים כעדים שניים מחכמי העיר גיברלטר: "שמואל ביבאס" (יתכן והוא גם כותב הכתובה) ו"חסדאי אלמושניו ס"ט". בין חתימות העדים מופיעה חתימת החתן (באותיות לטיניות). רבי שמואל ביבאס (אוצר הרבנים 19043), רב בגיברלטר, אביו של רבי יהודה ביבאס שהיה רב בקורפו ולאחר מכן בחברון. רבי חסדאי אלמושנינו, מרבני גיברלטר. כפי הנראה הוא בנו של רבי יצחק אלמושנינו שהיה הרב הראשי הראשון של גיברלטר.
דף קלף. 41 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קמטים וסימני קיפול. נתונה במסגרת (60X53 ס"מ).
הכתובה המוקדמת ביותר בגיברלטר הידועה לנו. בקטלוג הספריה הלאומית מופיעות רק שלוש כתובות משלהי המאה ה-18. המוקדמת שבהן היא משנת תקמ"ו.
קטגוריה
כתובות ונישואין
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
לא נמכר
כתובה לנישואי החתן רפאל אברהם ב"ר יעקב ן' דהאן, עם הכלה אסתר איוילינה בת ר' דוד ן' עבו. גיבלטאר (גיברלטר), תשרי תרע"ב [1911].
כתובה על גבי יריעת קלף גדולה, מעוטרת בצבעים (חום, זהב, ירוק, אדום, צהוב וכחול).
בראש הכתובה כתר מפואר, מקושט זהב, ומסביבו ברכות. מסגרת מאוירת בצורת סלסלת פרחים בעלת ידית מקושטת בפרחים וסרטים. נוסח הכתובה בכתיבה ספרדית בינונית-נאה במרכז הנוסח מודגשת בהגדלת המילה "חי".
בתחתית הכתובה מִשְׁלֶבֶת (מונוגרמה) עם ראשי תיבות שמות החתן והכלה.
בפינה הימנית התחתונה מופיעה חתימת האמן: D. M. Benabu.
נוסח הכתובה הוא לפי מנהג "המגורשים" [מגורשי ספרד שהגיעו לגיברלטר], שסבלו מנחת זרועה של האינקוויזיציה הספרדית [ראה מסגרת]. בסיום הכתובה נכתב: "והכל כפי המנהג והתנאי והתקנה שנהגו ושהתנו ושתיקנו להיות ביניהם הקהלות הקדושות המגורשות ממלכות קאסטילייא ינקום נקמתם צורם ויחמול וינחם על פליטת שאריתם מעתה ועד עולם...".
בשולי נוסח הכתובה חתומים החתן ושני העדים: "רחמ"ן נאים יצ"ו" [רבי רפאל חיים משה בן נאים אב"ד גיברלטר]; "ע"ה יהושע גבאי בהי"ץ ס"ט של ק"ק נפצות יהודה הי"ו".
יריעת קלף. 75X65 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים רבים, עם פגיעה בעיטורים במספר מקומות.
כתובה אלגנטית זו ממשיכה את המסורת העיטורית שרווחה בכתובות מגיברלטר במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, אך עם זאת מבטאת יפה גם את התפתחות הסגנון האמנותי ברוח המודרניזם ומהווה דוגמה ייחודית לשלהי מסורת זו.
כתובה על גבי יריעת קלף גדולה, מעוטרת בצבעים (חום, זהב, ירוק, אדום, צהוב וכחול).
בראש הכתובה כתר מפואר, מקושט זהב, ומסביבו ברכות. מסגרת מאוירת בצורת סלסלת פרחים בעלת ידית מקושטת בפרחים וסרטים. נוסח הכתובה בכתיבה ספרדית בינונית-נאה במרכז הנוסח מודגשת בהגדלת המילה "חי".
בתחתית הכתובה מִשְׁלֶבֶת (מונוגרמה) עם ראשי תיבות שמות החתן והכלה.
בפינה הימנית התחתונה מופיעה חתימת האמן: D. M. Benabu.
נוסח הכתובה הוא לפי מנהג "המגורשים" [מגורשי ספרד שהגיעו לגיברלטר], שסבלו מנחת זרועה של האינקוויזיציה הספרדית [ראה מסגרת]. בסיום הכתובה נכתב: "והכל כפי המנהג והתנאי והתקנה שנהגו ושהתנו ושתיקנו להיות ביניהם הקהלות הקדושות המגורשות ממלכות קאסטילייא ינקום נקמתם צורם ויחמול וינחם על פליטת שאריתם מעתה ועד עולם...".
בשולי נוסח הכתובה חתומים החתן ושני העדים: "רחמ"ן נאים יצ"ו" [רבי רפאל חיים משה בן נאים אב"ד גיברלטר]; "ע"ה יהושע גבאי בהי"ץ ס"ט של ק"ק נפצות יהודה הי"ו".
יריעת קלף. 75X65 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים רבים, עם פגיעה בעיטורים במספר מקומות.
כתובה אלגנטית זו ממשיכה את המסורת העיטורית שרווחה בכתובות מגיברלטר במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, אך עם זאת מבטאת יפה גם את התפתחות הסגנון האמנותי ברוח המודרניזם ומהווה דוגמה ייחודית לשלהי מסורת זו.
קטגוריה
כתובות ונישואין
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
לא נמכר
כתובה שומרונית. שכם, [תרס"ה 1905].
דיו על נייר. כתב שומרוני.
כתובה בנוסח האופייני לעדת השומרונים בשכם. הטקסט נפתח בכיתוב "בשם ה' אל-הי ישראל נשרי ונחסל" וממשיך בשיר. סביב הטקסט מופיעה מסגרת גיאומטרית בדיו אדומה, ובראשה עיטור דמוי כיפה.
69.5X49.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים רבים. כתמים. מספר קרעים קלים. רישום בעט בשוליים (בעברית).
הכתב השומרוני מבוסס על הכתב העברי העתיק, שקדם לכתב ה"אשורי" (המרובע) שהתקבל מאוחר יותר בקרב היהודים. על הכתובה השומרונית חתומים בדרך כלל כהן העדה, שני עדים, החתן ואבי הכלה. בתום קריאת הכתובה בטקס מיוחד במהלך החתונה נמסרת הכתובה לידי אבי הכלה, ולפי המנהג השומרוני הכתובה לא נפתחת לאחר החתונה, למעט במצב גירושין.
דיו על נייר. כתב שומרוני.
כתובה בנוסח האופייני לעדת השומרונים בשכם. הטקסט נפתח בכיתוב "בשם ה' אל-הי ישראל נשרי ונחסל" וממשיך בשיר. סביב הטקסט מופיעה מסגרת גיאומטרית בדיו אדומה, ובראשה עיטור דמוי כיפה.
69.5X49.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים רבים. כתמים. מספר קרעים קלים. רישום בעט בשוליים (בעברית).
הכתב השומרוני מבוסס על הכתב העברי העתיק, שקדם לכתב ה"אשורי" (המרובע) שהתקבל מאוחר יותר בקרב היהודים. על הכתובה השומרונית חתומים בדרך כלל כהן העדה, שני עדים, החתן ואבי הכלה. בתום קריאת הכתובה בטקס מיוחד במהלך החתונה נמסרת הכתובה לידי אבי הכלה, ולפי המנהג השומרוני הכתובה לא נפתחת לאחר החתונה, למעט במצב גירושין.
קטגוריה
כתובות ונישואין
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,500
לא נמכר
שש כתובות על קלף מאיטליה:
1. כתובה על קלף, לנישואי החתן דוד לופיס מיראנדה, עם הכלה דונה רחל בת עמנואל אלמיידה. ליוורנו, תצ"ה [1735]. בחלקה העליון נוסח הכתובה ובחלקה התחתון נוסח ה"תנאים". בשולי נוסח הכתובה חתומים העדים: "גבריאל דילריאו" [מגדולי חכמי ליוורנו, אב"ד העיר, וממגיניו של רמח"ל בפולמוס נגדו, היה מהמסכימים על הספר "שומר אמונים" לרבי יוסף אירגאס, עלה לארץ ישראל ונפטר בה בשנת תצ"ח] ו"יצחק אנריקיס". עם חתימת החתן (באיטלקית). על נוסח התנאים חתומים שוב העדים הנ"ל (בעברית ובאיטלקית) והחתן (באיטלקית).
2. כתובה על קלף, לנישואי החתן אברהם בן מרדכי גאליקי, עם הכלה אסתר בת יצחק מלאך. ליוורנו, תקפ"ב [1822]. בחלקה העליון נוסח הכתובה ובחלקה התחתון נוסח ה"תנאים". חתומים (באיטלקית), החתן ושני העדים: "Samuel di Sabbato Sahadun" ו-"Benedetto Ascarelli".
3. כתובה על קלף, לנישואי החתן שמואל בן יעקב רפאל ישמעאל לומברוזו, עם הכלה חנה דניאל חמיץ די פונסיקא. ליוורנו, תקצ"ו [1836]. בחלקה העליון נוסח הכתובה ובחלקה התחתון נוסח ה"תנאים". חתומים (באיטלקית), החתן והכלה ושני העדים: "Abram Benedetto Piperno" [רבי אברהם ברוך פיפירנו, סופר קהילת ליוורנו ומחכמי העיר] ו-"David Ottolenghi".
4. כתובה על קלף, לנישואי החתן משה חיים בן מרדכי מונטיקורבולי, עם הכלה חנה בת אברהם ארקיוולטי. ליוורנו, תרכ"ד [1864]. נכתבה ע"י הסופר ראובן בן בנימין פונארו (המזכיר את שמו בתוך נוסח הכתובה). חתומה (באיטלקית) ע"י החתן והכלה, שני העדים: "D. Guttieres" ו-"Alberto Tedeschi", והסופר.
5. כתובה על קלף, לנישואי החתן שמואל בן משה דילו סטרולאגו, עם הכלה אדיל בת יצחק ברוך אימינינטי. מאסה דוקאלי (Massa Ducale, מאסה, מחוז טוסקנה), תר"ט [1849]. בחלקה העליון נוסח הכתובה ובחלקה התחתון תעודה רשמית באיטלקית שנכתבה בליוורנו יומיים לאחר מכן. הכתובה והתנאים נכתבו לפני מנהג ליוורנו. חתומים (באיטלקית), החתן והכלה ושני העדים.
6. כתובה על קלף, לנישואי החתן רחמים קארלו בן יעקב אשכנזי, עם הכלה ברכה וירזיניא בת מיכאל טריויס. טורינו, תרמ"ז [1887]. ללא חתימות. גזורה בחלקה העליון.
6 כתובות, גודל משתנה (גובה ממוצע: 40 ס"מ). מצב כללי טוב. כתמים וקמטים.
1. כתובה על קלף, לנישואי החתן דוד לופיס מיראנדה, עם הכלה דונה רחל בת עמנואל אלמיידה. ליוורנו, תצ"ה [1735]. בחלקה העליון נוסח הכתובה ובחלקה התחתון נוסח ה"תנאים". בשולי נוסח הכתובה חתומים העדים: "גבריאל דילריאו" [מגדולי חכמי ליוורנו, אב"ד העיר, וממגיניו של רמח"ל בפולמוס נגדו, היה מהמסכימים על הספר "שומר אמונים" לרבי יוסף אירגאס, עלה לארץ ישראל ונפטר בה בשנת תצ"ח] ו"יצחק אנריקיס". עם חתימת החתן (באיטלקית). על נוסח התנאים חתומים שוב העדים הנ"ל (בעברית ובאיטלקית) והחתן (באיטלקית).
2. כתובה על קלף, לנישואי החתן אברהם בן מרדכי גאליקי, עם הכלה אסתר בת יצחק מלאך. ליוורנו, תקפ"ב [1822]. בחלקה העליון נוסח הכתובה ובחלקה התחתון נוסח ה"תנאים". חתומים (באיטלקית), החתן ושני העדים: "Samuel di Sabbato Sahadun" ו-"Benedetto Ascarelli".
3. כתובה על קלף, לנישואי החתן שמואל בן יעקב רפאל ישמעאל לומברוזו, עם הכלה חנה דניאל חמיץ די פונסיקא. ליוורנו, תקצ"ו [1836]. בחלקה העליון נוסח הכתובה ובחלקה התחתון נוסח ה"תנאים". חתומים (באיטלקית), החתן והכלה ושני העדים: "Abram Benedetto Piperno" [רבי אברהם ברוך פיפירנו, סופר קהילת ליוורנו ומחכמי העיר] ו-"David Ottolenghi".
4. כתובה על קלף, לנישואי החתן משה חיים בן מרדכי מונטיקורבולי, עם הכלה חנה בת אברהם ארקיוולטי. ליוורנו, תרכ"ד [1864]. נכתבה ע"י הסופר ראובן בן בנימין פונארו (המזכיר את שמו בתוך נוסח הכתובה). חתומה (באיטלקית) ע"י החתן והכלה, שני העדים: "D. Guttieres" ו-"Alberto Tedeschi", והסופר.
5. כתובה על קלף, לנישואי החתן שמואל בן משה דילו סטרולאגו, עם הכלה אדיל בת יצחק ברוך אימינינטי. מאסה דוקאלי (Massa Ducale, מאסה, מחוז טוסקנה), תר"ט [1849]. בחלקה העליון נוסח הכתובה ובחלקה התחתון תעודה רשמית באיטלקית שנכתבה בליוורנו יומיים לאחר מכן. הכתובה והתנאים נכתבו לפני מנהג ליוורנו. חתומים (באיטלקית), החתן והכלה ושני העדים.
6. כתובה על קלף, לנישואי החתן רחמים קארלו בן יעקב אשכנזי, עם הכלה ברכה וירזיניא בת מיכאל טריויס. טורינו, תרמ"ז [1887]. ללא חתימות. גזורה בחלקה העליון.
6 כתובות, גודל משתנה (גובה ממוצע: 40 ס"מ). מצב כללי טוב. כתמים וקמטים.
קטגוריה
כתובות ונישואין
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $400
לא נמכר
שלוש כתובות על קלף מאיטליה:
1. כתובה על קלף, לנישואי החתן יעקב מנחם בן ישראל מלאוולטה, עם הכלה מזל טוב בת זרחיה חי. מנטובה, תקכ"ז [1767]. חתומים כעדים: "שלמה רפאל בכה"ר זרחיה חי זלה"ה", "יקותיאל חיים בכמ"ר הלל כ"ץ". 37X36 ס"מ.
2. כתובה על קלף, לנישואי החתן אברהם יוסף בן אליעזר אלמנסי, עם הכלה דולסא פירנא בת דוד יהודא לוי מורטירא. ויאדנה (Viadana), תקכ"ח [1768]. 44X34.5 ס"מ.
3. כתובה על קלף, לנישואי החתן שמשון "דמתקרי Ercole" (הרקולס) בן ישראל שמשון קאלבריסי ממנטובה, עם הכלה ויטוריא בת ישראל רבא. ריגייו, י"ט טבת תרכ"ז [1866]. חתומים כעדים: "יצחק שמשון בלא"א ישעיה מלאך" [מו"ץ בריגייו]; "יעקב בכמ"ר מרדכי לוי". 14.5X34.5 ס"מ.
3 כתובות. מצב משתנה, טוב-בינוני.
מעזבון פרופ' שלמה סימונסון.
1. כתובה על קלף, לנישואי החתן יעקב מנחם בן ישראל מלאוולטה, עם הכלה מזל טוב בת זרחיה חי. מנטובה, תקכ"ז [1767]. חתומים כעדים: "שלמה רפאל בכה"ר זרחיה חי זלה"ה", "יקותיאל חיים בכמ"ר הלל כ"ץ". 37X36 ס"מ.
2. כתובה על קלף, לנישואי החתן אברהם יוסף בן אליעזר אלמנסי, עם הכלה דולסא פירנא בת דוד יהודא לוי מורטירא. ויאדנה (Viadana), תקכ"ח [1768]. 44X34.5 ס"מ.
3. כתובה על קלף, לנישואי החתן שמשון "דמתקרי Ercole" (הרקולס) בן ישראל שמשון קאלבריסי ממנטובה, עם הכלה ויטוריא בת ישראל רבא. ריגייו, י"ט טבת תרכ"ז [1866]. חתומים כעדים: "יצחק שמשון בלא"א ישעיה מלאך" [מו"ץ בריגייו]; "יעקב בכמ"ר מרדכי לוי". 14.5X34.5 ס"מ.
3 כתובות. מצב משתנה, טוב-בינוני.
מעזבון פרופ' שלמה סימונסון.
קטגוריה
כתובות ונישואין
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $938
כולל עמלת קונה
קונטרס בכתב-יד, "להראות העמים והשרים שלא הותר ליהודים לקלל או לעשות חמס לשום אדם", מאת רבי שמואל ב"ר מצליח מארלי. [מנטובה, אמצע שנות הש' בקירוב - סוף המאה ה-16 או ראשית המאה ה-17 בקירוב].
כתיבה איטלקית רהוטה. בסוף הקונטרס חתימה אוטוגרפית: "נאם שמואל בכמ' מצליח מארלי ז"ל". בדף [4/א] הגהה ארוכה בשולי הגליון, כפי הנראה אף היא בכתב-ידו של רבי שמואל מארלי [לא ברור לנו אם הקונטרס כולו בכתב-ידו או בכתיבת סופר].
בקונטרס שלפנינו מביא המחבר ראיות מהתורה ומחז"ל להוכיח שהיהודים אינם שונאים את הנוצרים ומחויבים בכבודם ומצווים לנהוג עמהם באופן הוגן. כפי הנראה, נכתבו הדברים על מנת להגן על יהודי מנטובה נגד הטוענים כי הם מתייחסים בבוז ובאיבה לשכניהם הנוצרים. הוא פותח את דבריו בראש הקונטרס: "כי שמעתי דבת רבים המטילים מום בבני עמנו ויחפאו על תורתנו דברי'[ם] אשר לא כן באמרם כי הותר לנו העוול והחמס נגד שאר האומות ולהטעותם ולקללם ולהזיקם גם בגופם ולא זו בלבד אלא אפי'[לו] לקלל את מלכינו ושרינו יר"ה [=ירום הודם] רחמנא לצלן מן הכיעור ומן הדומה לו...".
הפריט שלפנינו היה בידיו של פרופ' שלמה סימונסון, שכתב עליו בספרו 'תולדות היהודים בדוכסות מנטובה', ב, עמ' 383-384, בפרק "הרגשת ה'אזרח' של היהודים".
רבי שמואל מארלי (נפטר בשנת שע"ז), מחכמי מנטובה במאות ה-16 וה-17. הוא ואביו שמשו במספר תפקידים בקהילה. בשנת 1587 נתמנה לרב במנטובה. כמה מפיוטיו נדפסו ב"סדור מברכה" נוסח איטליה [ראה אודותיו: סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, ב, עמ' 511].
[6] דף (7 עמ' כתובים). 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים, מעט בלאי.
מעזבון פרופ' שלמה סימונסון.
כתיבה איטלקית רהוטה. בסוף הקונטרס חתימה אוטוגרפית: "נאם שמואל בכמ' מצליח מארלי ז"ל". בדף [4/א] הגהה ארוכה בשולי הגליון, כפי הנראה אף היא בכתב-ידו של רבי שמואל מארלי [לא ברור לנו אם הקונטרס כולו בכתב-ידו או בכתיבת סופר].
בקונטרס שלפנינו מביא המחבר ראיות מהתורה ומחז"ל להוכיח שהיהודים אינם שונאים את הנוצרים ומחויבים בכבודם ומצווים לנהוג עמהם באופן הוגן. כפי הנראה, נכתבו הדברים על מנת להגן על יהודי מנטובה נגד הטוענים כי הם מתייחסים בבוז ובאיבה לשכניהם הנוצרים. הוא פותח את דבריו בראש הקונטרס: "כי שמעתי דבת רבים המטילים מום בבני עמנו ויחפאו על תורתנו דברי'[ם] אשר לא כן באמרם כי הותר לנו העוול והחמס נגד שאר האומות ולהטעותם ולקללם ולהזיקם גם בגופם ולא זו בלבד אלא אפי'[לו] לקלל את מלכינו ושרינו יר"ה [=ירום הודם] רחמנא לצלן מן הכיעור ומן הדומה לו...".
הפריט שלפנינו היה בידיו של פרופ' שלמה סימונסון, שכתב עליו בספרו 'תולדות היהודים בדוכסות מנטובה', ב, עמ' 383-384, בפרק "הרגשת ה'אזרח' של היהודים".
רבי שמואל מארלי (נפטר בשנת שע"ז), מחכמי מנטובה במאות ה-16 וה-17. הוא ואביו שמשו במספר תפקידים בקהילה. בשנת 1587 נתמנה לרב במנטובה. כמה מפיוטיו נדפסו ב"סדור מברכה" נוסח איטליה [ראה אודותיו: סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, ב, עמ' 511].
[6] דף (7 עמ' כתובים). 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים, מעט בלאי.
מעזבון פרופ' שלמה סימונסון.
קטגוריה
יהדות איטליה ויהדות הבלקן - כתבי-יד ודפים בודדים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,750
כולל עמלת קונה
כתב-יד, חיבור בהלכות יורה דעה (הלכות נדרים ושבועות, תרומות ומעשרות, מתנות כהנים ועניים, מילה ופדיון הבן, אנינות ואבלות, ניקור, טריפות, תערובות, מאכלי עכו"ם והכשר הכלים, נדה וטבילה ומקוואות). מאת מחבר לא מזוהה מרבני איטליה, שהיה כנראה מחכמי ורצ'לי (Vercelli). [איטליה, שנות הת"ק, ראשית המאה ה-19]. חיבור שלא נדפס.
כתיבה איטלקית רהוטה. בשולי העמודים מופיע תוכן כל סעיף בקצרה. במספר מקומות שולבו מילים ומונחים באיטלקית.
בחיבור שלפנינו תיעוד מעניין מתוך העולם הרבני של איטליה בשנות הת"ק. המחבר מעיד על פסקים ששמע מרבותיו חכמי איטליה, מספר על המנהגים בתקופתו ומקומו (כולל תיעוד על אמונות עממיות שרווחו באיטליה), על דרכו בהנהגת הקהל ועל פסקים שנהג בהם הלכה למעשה. מן הדברים עולה כי המחבר כיהן ברבנות ובהנהגת קהילה והיה פוסק הלכות ומשיב תשובות לרבים. הוא מספר גם על יחסם של גדולי ההוראה לפסקיו ההלכתיים. למשל, בהלכות אבלות הוא כותב: "...נלע"ד דאין איסור בדבר והתרתי פעמי'[ם] רבות בכיוצא בזה, ולעולם לא ערערו עלי כשספרתי הדברים לגדולי ההוראה..." (דף [6/א]).
במספר מקומות מזכיר המחבר את רבותיו וחבריו, שעמם התייעץ והסתמך עליהם בפסקיו, לדוגמא, בדף [5/ב] הוא כותב: "...אחרי שנשאתי ונתתי על הענין עם חכמי הדור, על פיהם הנהגתי...". המחבר מעיד כי הוא נוהג בפסיקת הלכה עפ"י דעת רבותיו הגדולים חכמי איטליה: "...וגם זאת לדעת כי על פי גדולי ההוראה של פיימונט"י ואיטלי"א שהיו בחיים חייתם הוריתי..." (דף [28/ב]), וכן הוא כותב: "כך העלו האחרונים, וכך הורו רבותי הקדושים מארי דאתרא אשר קידמוני בכל גלילות האלה..." (דף [7/א]). בהלכות טבילה הוא כותב: "...ואעפ"י שאנו נגררים אחרי רמ"א בכל מנהגינו והוא כתב... מעיד אני עלי שמים וארץ כי ראיתי גדולי ההוראה שהקלו והורו כמו שאמרתי..." (דף [32/א]). בהלכות מקוואות הוא כותב: "...ולא עוד אלא שבשעת הדחק ממלאין כל המקוה משלג... וכן ראיתי לעשות מעשה מפי גדולי ההוראה ועשיתי כן גם אני, ולרווחא דמילתא הבאתי השלג בכלי נקוב..." (דף [33/א]). בהמשך הדברים הוא כותב: "...ומזה יצתה מחלוקת גדולה חכמי הדור שהיה לפנינו בענין אם מותר לעשות מקוה בתחילה בדרך הזה... הללו מתירין והללו אוסרין ונדפסו ג' ספרי' על הענין שהם מקוה ישראל, משבית מלחמות, פלגי מים [יצאו לאור בוונציה שס"ו-שס"ח], והובאו דבריהם בקיצור בסי' [בספר] שיורי ברכה להגאון המפורסם חיד"א זצוק"ל [נפטר תקס"ו] סי' ר"א סעי' י"ח ונראה שדעתו להקל... וכן ראיתי עושים מעשה גדולי הדור שסמכו ידיהם עלי, עכ"ז אני משכתי ידי מלעשות, והוספתי התירות אחרות בשעת הדחק..." (דף [33/ב]).
בהלכות נדה (דף [28/ב]) מאריך המחבר ודן בנושא "כתם כשיעור גריס", ובין היתר הוא מזכיר מסורות מחכמי איטליה בדיני שיעורין ומדידות: "...ובקסאל"י ראיתי מתואר תואר השיעור הזה שֶקִבְּלוֹ מוהר"ר איל"ן שקבל ממוהר"ר יצח"ק הלוי ומסרו לתלמידיו, ואני העתקתיו באמתחתי. מיהו לע"ד נראה דליכא למיסמך עליה, דודאי וגמור הוא דנתגדל ונתרווח מהעתקה להעתקה...". בהמשך הדיון בגודל שיעור ה"גריס", מביא המחבר את דעתם של שניים מחכמי איטליה, איתם דן בנושא זה, והם נתנו שיעור לגודל ה"גריס" על פי מטבעות שהיו בזמנם: "...ואח"כ נדברתי פה אל פה עם הרב הגדול רש"י (רבי שלמה יונה) מ"צ בטורינ"ו ועמו באותה שעה הרב המובהק ר' יחיאל טריוו"ש מ"צ פה וורצילל"י, ושניהם נתנו לי מלתא פסיקתא כמו ששאלתי מהם, ואמרו לי שא חק לשיעור זה סולד"ו Soldo א' [אחד] של נחושת ולא מאותן שיש בהם כסף הנקראים 'סולדינו' אלא 'סולדונו', ועל פיהם הוריתי ושיערתי כל ימי חיי..." ["רש"י" הנזכר כאן הוא רבי ישעיה חזקיה שלמה מיכאל יונה, אב"ד טורינו באמצע שנות הת"ק. הדמות השניה הנזכרת כאן הוא רבי יחיאל חיים טריויש, אב"ד ורצ'לי באמצע שנות הת"ק, גיסו של רש"י הנ"ל, נפטר טבת תקע"ב. בתוך הדברים הוא כתב את מקומו "פה וורצילל"י", ומכך עולה כי הדברים נכתבו בהיותו בעיר ורצ'לי].
המחבר אף העתיק לחיבורו נוסחאות של שטרות בית דין [המהוות תיעוד מעניין על מנהגי הרבנות באיטליה בתקופתו], כמו לדוגמה: "טופס מסירת מודעא של בתולה כדי שלא יוכל שום אדם לקדשה שלא מדעת אביו ואמה, נעשית מן כמוהר"ר שבתאי מהזקנים נר"ו היושב על כסא ההוראה בקאסאלי" (דף [11/א]), "טופס שטר שידוכין, מבלי משים בראשיתו הלצה ולשון ערומים כנהוג וכרצון הסופר..." (דף [11/ב]), ועוד. בדף [10] העתיק נוסח התחייבות ארוך שאומר שומר "הגבינות הכשרות" לפני הרב.
תופעה מעניינת של אמונה עממית (על פי אסטרולוגיה) שרווחה בין יהודי איטליה בזמנו, מובאת בהלכות נדה [המחבר מתנצל על כך שהביא את נוסח השטר שרגילים בתי הדין לכתוב כדי לפייס דעת המאמינים בכך, למרות שיש לו מסורת מרבו שזלזל באותה אמונה עממית]: "יש מי שסובר דהבת הנולדת ביום ששי שמושל בו כוכב נוגה אין לה בתולים, ולכן נתפשט המנהג לעשות 'מעשה בית דין' ועדות על אותה נערה שנולדה ביום ו' כדי שלא יעלילו עליה שלא מצאו לה בתולים, והגם דלמד לנו רבנו ומלמדנו דאין ממשות בסברא ולא במנהגו, בהיות כי ראינו כי הוא עצמו כדי להפיס דעת א'[חד] מהם עבד עובדא דדינא, העתקנו טופש[!] שלו כאן לכל שוטה שיבא אחריו ויתבענו. וזהו נוסח שלו: במותב תלתא כחדא הוינא נחנא בי דינא דחתימנא לתתא... אתילידא לי מן אנתתי פלונית בת פ'[לוני] ברתא דאתקריאת פ'[לונית]..." (דף [30]) - [על עניין זה ראה עוד: ספר עיקרי הד"ט יורה דעה סימן כא ס"ק י].
בהלכות טבילה הוא כותב על מנהג הנשים במקומו על פי אמונה עממית המקובלת אצלן: "נשים שלנו אינן טובלות במוצאי שבת מפני שיש להן ניחושים..." (דף [32/א]).
המחבר שכיהן ברבנות מספר על דרכו בהנהגת הציבור: "ויש למעט כל האפשר בדבר הוללות וסכלות שנהגו להרבות המון העם, אך במענה רך, ולעולם לא יתקוטט עמהם הרב בגלל הזה, והוא שלא יוציאו מפיהם דברי נבלות פה, שאז יגער בהם לאמר, כי זאת היא מצות הבורא ולא מושב לצים" (דף [5/א]). במקום אחר הוא כותב: "אך דעו נא, כי בזמנינו אלה הקילו מאד בדברים הללו, ומעולם לא עלתה בידי להעמיד הדברים על שורת הדין, והעלמתי עיני מהם כי אמרתי 'מוטב שיהיו שוגגין ולא מזידין', ובפרט ב'מקום שנהגו', שלא תקעתי עצמי לדבר הלכה, ושלא להוציא לעז על הראשונים..." (דף [6]); ובדף [5/ב] כותב: "ובאמת שזה דין פשוט, אך לא ראיתי במדינות אלו נוהגי'[ן] כן וכשהוריתי להם... התלוצצו עלי ולא ידעתי למה".
[34] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב מאוד. מעט כתמים. מריחת דיו במספר מקומות. שרידי הדבקה על מספר מילים בדף הראשון. כריכה חדשה.
כתיבה איטלקית רהוטה. בשולי העמודים מופיע תוכן כל סעיף בקצרה. במספר מקומות שולבו מילים ומונחים באיטלקית.
בחיבור שלפנינו תיעוד מעניין מתוך העולם הרבני של איטליה בשנות הת"ק. המחבר מעיד על פסקים ששמע מרבותיו חכמי איטליה, מספר על המנהגים בתקופתו ומקומו (כולל תיעוד על אמונות עממיות שרווחו באיטליה), על דרכו בהנהגת הקהל ועל פסקים שנהג בהם הלכה למעשה. מן הדברים עולה כי המחבר כיהן ברבנות ובהנהגת קהילה והיה פוסק הלכות ומשיב תשובות לרבים. הוא מספר גם על יחסם של גדולי ההוראה לפסקיו ההלכתיים. למשל, בהלכות אבלות הוא כותב: "...נלע"ד דאין איסור בדבר והתרתי פעמי'[ם] רבות בכיוצא בזה, ולעולם לא ערערו עלי כשספרתי הדברים לגדולי ההוראה..." (דף [6/א]).
במספר מקומות מזכיר המחבר את רבותיו וחבריו, שעמם התייעץ והסתמך עליהם בפסקיו, לדוגמא, בדף [5/ב] הוא כותב: "...אחרי שנשאתי ונתתי על הענין עם חכמי הדור, על פיהם הנהגתי...". המחבר מעיד כי הוא נוהג בפסיקת הלכה עפ"י דעת רבותיו הגדולים חכמי איטליה: "...וגם זאת לדעת כי על פי גדולי ההוראה של פיימונט"י ואיטלי"א שהיו בחיים חייתם הוריתי..." (דף [28/ב]), וכן הוא כותב: "כך העלו האחרונים, וכך הורו רבותי הקדושים מארי דאתרא אשר קידמוני בכל גלילות האלה..." (דף [7/א]). בהלכות טבילה הוא כותב: "...ואעפ"י שאנו נגררים אחרי רמ"א בכל מנהגינו והוא כתב... מעיד אני עלי שמים וארץ כי ראיתי גדולי ההוראה שהקלו והורו כמו שאמרתי..." (דף [32/א]). בהלכות מקוואות הוא כותב: "...ולא עוד אלא שבשעת הדחק ממלאין כל המקוה משלג... וכן ראיתי לעשות מעשה מפי גדולי ההוראה ועשיתי כן גם אני, ולרווחא דמילתא הבאתי השלג בכלי נקוב..." (דף [33/א]). בהמשך הדברים הוא כותב: "...ומזה יצתה מחלוקת גדולה חכמי הדור שהיה לפנינו בענין אם מותר לעשות מקוה בתחילה בדרך הזה... הללו מתירין והללו אוסרין ונדפסו ג' ספרי' על הענין שהם מקוה ישראל, משבית מלחמות, פלגי מים [יצאו לאור בוונציה שס"ו-שס"ח], והובאו דבריהם בקיצור בסי' [בספר] שיורי ברכה להגאון המפורסם חיד"א זצוק"ל [נפטר תקס"ו] סי' ר"א סעי' י"ח ונראה שדעתו להקל... וכן ראיתי עושים מעשה גדולי הדור שסמכו ידיהם עלי, עכ"ז אני משכתי ידי מלעשות, והוספתי התירות אחרות בשעת הדחק..." (דף [33/ב]).
בהלכות נדה (דף [28/ב]) מאריך המחבר ודן בנושא "כתם כשיעור גריס", ובין היתר הוא מזכיר מסורות מחכמי איטליה בדיני שיעורין ומדידות: "...ובקסאל"י ראיתי מתואר תואר השיעור הזה שֶקִבְּלוֹ מוהר"ר איל"ן שקבל ממוהר"ר יצח"ק הלוי ומסרו לתלמידיו, ואני העתקתיו באמתחתי. מיהו לע"ד נראה דליכא למיסמך עליה, דודאי וגמור הוא דנתגדל ונתרווח מהעתקה להעתקה...". בהמשך הדיון בגודל שיעור ה"גריס", מביא המחבר את דעתם של שניים מחכמי איטליה, איתם דן בנושא זה, והם נתנו שיעור לגודל ה"גריס" על פי מטבעות שהיו בזמנם: "...ואח"כ נדברתי פה אל פה עם הרב הגדול רש"י (רבי שלמה יונה) מ"צ בטורינ"ו ועמו באותה שעה הרב המובהק ר' יחיאל טריוו"ש מ"צ פה וורצילל"י, ושניהם נתנו לי מלתא פסיקתא כמו ששאלתי מהם, ואמרו לי שא חק לשיעור זה סולד"ו Soldo א' [אחד] של נחושת ולא מאותן שיש בהם כסף הנקראים 'סולדינו' אלא 'סולדונו', ועל פיהם הוריתי ושיערתי כל ימי חיי..." ["רש"י" הנזכר כאן הוא רבי ישעיה חזקיה שלמה מיכאל יונה, אב"ד טורינו באמצע שנות הת"ק. הדמות השניה הנזכרת כאן הוא רבי יחיאל חיים טריויש, אב"ד ורצ'לי באמצע שנות הת"ק, גיסו של רש"י הנ"ל, נפטר טבת תקע"ב. בתוך הדברים הוא כתב את מקומו "פה וורצילל"י", ומכך עולה כי הדברים נכתבו בהיותו בעיר ורצ'לי].
המחבר אף העתיק לחיבורו נוסחאות של שטרות בית דין [המהוות תיעוד מעניין על מנהגי הרבנות באיטליה בתקופתו], כמו לדוגמה: "טופס מסירת מודעא של בתולה כדי שלא יוכל שום אדם לקדשה שלא מדעת אביו ואמה, נעשית מן כמוהר"ר שבתאי מהזקנים נר"ו היושב על כסא ההוראה בקאסאלי" (דף [11/א]), "טופס שטר שידוכין, מבלי משים בראשיתו הלצה ולשון ערומים כנהוג וכרצון הסופר..." (דף [11/ב]), ועוד. בדף [10] העתיק נוסח התחייבות ארוך שאומר שומר "הגבינות הכשרות" לפני הרב.
תופעה מעניינת של אמונה עממית (על פי אסטרולוגיה) שרווחה בין יהודי איטליה בזמנו, מובאת בהלכות נדה [המחבר מתנצל על כך שהביא את נוסח השטר שרגילים בתי הדין לכתוב כדי לפייס דעת המאמינים בכך, למרות שיש לו מסורת מרבו שזלזל באותה אמונה עממית]: "יש מי שסובר דהבת הנולדת ביום ששי שמושל בו כוכב נוגה אין לה בתולים, ולכן נתפשט המנהג לעשות 'מעשה בית דין' ועדות על אותה נערה שנולדה ביום ו' כדי שלא יעלילו עליה שלא מצאו לה בתולים, והגם דלמד לנו רבנו ומלמדנו דאין ממשות בסברא ולא במנהגו, בהיות כי ראינו כי הוא עצמו כדי להפיס דעת א'[חד] מהם עבד עובדא דדינא, העתקנו טופש[!] שלו כאן לכל שוטה שיבא אחריו ויתבענו. וזהו נוסח שלו: במותב תלתא כחדא הוינא נחנא בי דינא דחתימנא לתתא... אתילידא לי מן אנתתי פלונית בת פ'[לוני] ברתא דאתקריאת פ'[לונית]..." (דף [30]) - [על עניין זה ראה עוד: ספר עיקרי הד"ט יורה דעה סימן כא ס"ק י].
בהלכות טבילה הוא כותב על מנהג הנשים במקומו על פי אמונה עממית המקובלת אצלן: "נשים שלנו אינן טובלות במוצאי שבת מפני שיש להן ניחושים..." (דף [32/א]).
המחבר שכיהן ברבנות מספר על דרכו בהנהגת הציבור: "ויש למעט כל האפשר בדבר הוללות וסכלות שנהגו להרבות המון העם, אך במענה רך, ולעולם לא יתקוטט עמהם הרב בגלל הזה, והוא שלא יוציאו מפיהם דברי נבלות פה, שאז יגער בהם לאמר, כי זאת היא מצות הבורא ולא מושב לצים" (דף [5/א]). במקום אחר הוא כותב: "אך דעו נא, כי בזמנינו אלה הקילו מאד בדברים הללו, ומעולם לא עלתה בידי להעמיד הדברים על שורת הדין, והעלמתי עיני מהם כי אמרתי 'מוטב שיהיו שוגגין ולא מזידין', ובפרט ב'מקום שנהגו', שלא תקעתי עצמי לדבר הלכה, ושלא להוציא לעז על הראשונים..." (דף [6]); ובדף [5/ב] כותב: "ובאמת שזה דין פשוט, אך לא ראיתי במדינות אלו נוהגי'[ן] כן וכשהוריתי להם... התלוצצו עלי ולא ידעתי למה".
[34] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב מאוד. מעט כתמים. מריחת דיו במספר מקומות. שרידי הדבקה על מספר מילים בדף הראשון. כריכה חדשה.
קטגוריה
יהדות איטליה ויהדות הבלקן - כתבי-יד ודפים בודדים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
כתב-יד, שאלות ותשובות על תקנות המסים בקהילת מנטובה. [מנטובה, שמ"ט 1589].
כתיבה איטלקית רהוטה.
נספח לתקנות המסים של קהילת מנטובה שנחתמו כשנה קודם לכן. בעמוד האחרון: "זהו מה שיצא מאתנו מבוררי'[ם] ח"מ היום יום ד' ח' מרצו [=כ' אדר] השמ"ט לפ"ק פה מנטובה, וה' יברך את עמו בשלום".
תקנות המסים של קהילת מנטובה תוקנו לראשונה בשנת שמ"ח (נחתמו ביום כ"א סיון שמ"ח). תקנות אלה היו הבסיס למערכת המיסוי הקהילתית שנהגה במנטובה עד תחילת המאה ה-18, ואשר תקנותיה נדפסו בקונטרסים מיוחדים תחת השם "סדר ההערכה". זמן מה לאחר כתיבת התקנות נדרשו הבהרות והסברים שונים על הנכתב בתקנות, ובעקבות כך נכתב הנספח שלפנינו. הנספח בנוי בצורת שאלות ותשובות, עם ציון למספר הסעיף בתקנות שנחתמו בשנת שמ"ח, כשעל כל שאלה באה תשובה ארוכה המבהירה ומסבירה את פרטי התקנה המדוברת. התקנות עם הנספח שלפנינו נדפסו יחד [במנטובה, בשנת שמ"ט בערך, ראה מפעל הביבליוגרפיה, רשומה מס' 145730], ללא כותר, עם פִסקה הפותחת: "זאת התורה אשר שמו מעלת השלשה גאונים מבוררים ח"מ להערכה כוללת הראויה להעשות פה מנטובה..." (יתכן והתקנות משנת שמ"ח נדפסו קודם לכן בנפרד, אך הדבר לא ידוע. ראה חומר מצורף. על תקנות המסים במנטובה, ראה: סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, עמ' 278-279).
[6] עמ'. 31 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. קרעים קלים. סימני קיפול.
כתיבה איטלקית רהוטה.
נספח לתקנות המסים של קהילת מנטובה שנחתמו כשנה קודם לכן. בעמוד האחרון: "זהו מה שיצא מאתנו מבוררי'[ם] ח"מ היום יום ד' ח' מרצו [=כ' אדר] השמ"ט לפ"ק פה מנטובה, וה' יברך את עמו בשלום".
תקנות המסים של קהילת מנטובה תוקנו לראשונה בשנת שמ"ח (נחתמו ביום כ"א סיון שמ"ח). תקנות אלה היו הבסיס למערכת המיסוי הקהילתית שנהגה במנטובה עד תחילת המאה ה-18, ואשר תקנותיה נדפסו בקונטרסים מיוחדים תחת השם "סדר ההערכה". זמן מה לאחר כתיבת התקנות נדרשו הבהרות והסברים שונים על הנכתב בתקנות, ובעקבות כך נכתב הנספח שלפנינו. הנספח בנוי בצורת שאלות ותשובות, עם ציון למספר הסעיף בתקנות שנחתמו בשנת שמ"ח, כשעל כל שאלה באה תשובה ארוכה המבהירה ומסבירה את פרטי התקנה המדוברת. התקנות עם הנספח שלפנינו נדפסו יחד [במנטובה, בשנת שמ"ט בערך, ראה מפעל הביבליוגרפיה, רשומה מס' 145730], ללא כותר, עם פִסקה הפותחת: "זאת התורה אשר שמו מעלת השלשה גאונים מבוררים ח"מ להערכה כוללת הראויה להעשות פה מנטובה..." (יתכן והתקנות משנת שמ"ח נדפסו קודם לכן בנפרד, אך הדבר לא ידוע. ראה חומר מצורף. על תקנות המסים במנטובה, ראה: סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, עמ' 278-279).
[6] עמ'. 31 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. קרעים קלים. סימני קיפול.
קטגוריה
יהדות איטליה ויהדות הבלקן - כתבי-יד ודפים בודדים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $400
נמכר ב: $2,250
כולל עמלת קונה
כתב-יד, "הלכות שחיטה בקיצור", שהיה שייך לשוחט רבי שמואל ראוינה, עם כתב סמיכה בכתב-ידו וחתימתו של רבי ישראל ברכיה פונטאנילה. [רוויגו, איטליה, בסביבות תצ"ח 1738].
כתיבה איטלקית רהוטה ומרובעת. בראש כתב-היד מופיע עמוד "שער" (עם מסגרת בצבע צהוב). בחלקו העליון נכתב: "שלי שמואל ראוינה בעיר רוויגו". יתכן שהוא הכותב של כתב-היד שלפנינו.
בדף שלפני האחרון, "כתב סמיכה" לשוחט "הבחור היקר כמ"ו שמואל בכמ"ו דוד ראוינא יצ"ו" בכתב-ידו וחתימתו של רבי ישראל ברכיה פונטאנילה, החותם "הדבר יצא מפי היום יום ה' ס' ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך, פה רוויגו שנת תצ"ח, הצעיר ישראל ברכיה פונטאנילה".
בדף האחרון רישומי סגולות "לקדחת".
רבי ישראל ברכיה פונטאנילה (ת"מ בערך-תקכ"ג), מחכמי ומקובלי איטליה. רב ברוויגו וברג'יו אמיליה. תלמידו של הרב"ך (רבי בנימין הכהן, מגדולי המקובלים באיטליה). תשובה בהלכה ממנו הדפיס רבי יצחק לאמפרונטי בספרו "פחד יצחק" (בערך 'טומאת אהל'). רבי ישראל ברכיה אף הסכים על ספרו "פחד יצחק" (נדפסה בראש הכרך הראשון). הביא לדפוס בשנת תקי"ד בוונציה את הספר "מפתחות הזוהר" מאת רבי שמואל משער-אריה (ראה: מ' בניהו, אסופות, י, תשנ"ז, עמ' מז), עם הוספות משלו.
[10] דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כריכה חדשה.
כתיבה איטלקית רהוטה ומרובעת. בראש כתב-היד מופיע עמוד "שער" (עם מסגרת בצבע צהוב). בחלקו העליון נכתב: "שלי שמואל ראוינה בעיר רוויגו". יתכן שהוא הכותב של כתב-היד שלפנינו.
בדף שלפני האחרון, "כתב סמיכה" לשוחט "הבחור היקר כמ"ו שמואל בכמ"ו דוד ראוינא יצ"ו" בכתב-ידו וחתימתו של רבי ישראל ברכיה פונטאנילה, החותם "הדבר יצא מפי היום יום ה' ס' ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך, פה רוויגו שנת תצ"ח, הצעיר ישראל ברכיה פונטאנילה".
בדף האחרון רישומי סגולות "לקדחת".
רבי ישראל ברכיה פונטאנילה (ת"מ בערך-תקכ"ג), מחכמי ומקובלי איטליה. רב ברוויגו וברג'יו אמיליה. תלמידו של הרב"ך (רבי בנימין הכהן, מגדולי המקובלים באיטליה). תשובה בהלכה ממנו הדפיס רבי יצחק לאמפרונטי בספרו "פחד יצחק" (בערך 'טומאת אהל'). רבי ישראל ברכיה אף הסכים על ספרו "פחד יצחק" (נדפסה בראש הכרך הראשון). הביא לדפוס בשנת תקי"ד בוונציה את הספר "מפתחות הזוהר" מאת רבי שמואל משער-אריה (ראה: מ' בניהו, אסופות, י, תשנ"ז, עמ' מז), עם הוספות משלו.
[10] דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כריכה חדשה.
קטגוריה
יהדות איטליה ויהדות הבלקן - כתבי-יד ודפים בודדים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב שנשלח לרבני מנטובה, מאת רבני ליוורנו - רבי שלמה מלאך, רבי עמרם עמאר ורבי מרדכי נסים. ליוורנו, [תק"פ 1820].
נכתב בכתיבת יד סופר, ובסופו חתימות ידיהם של רבני ליוורנו: "זעיר ש"ם - שלמה ס"ט בכמוהר"ר דוד חיים מלאך זלה"ה", "ע"ה עמרם עמאר ס"ט" ו"הצעיר מרדכי נסים ס"ט".
המכתב נשלח אל רבני מנטובה - רבי מצליח משה אריאני, רבי יעקב קאזיס ורבי אלישמע מאיר פאדובאני. רבני ליוורנו מגיבים על תלונתם של רבני מנטובה על שד"ר מסוים, וכותבים כי העניין לא נמצא תחת אחריותם אלא מסור לאחריות "פקידי ארץ ישראל" בליוורנו, שהם נוקבים בשמותיהם.
[1] דף כפול (בצדו השני: רישום הכתובת באיטלקית ושרידי חותמת השעווה). 25 ס"מ. מצב בינוני. כתמים כהים. סימני קיפול וקמטים.
נכתב בכתיבת יד סופר, ובסופו חתימות ידיהם של רבני ליוורנו: "זעיר ש"ם - שלמה ס"ט בכמוהר"ר דוד חיים מלאך זלה"ה", "ע"ה עמרם עמאר ס"ט" ו"הצעיר מרדכי נסים ס"ט".
המכתב נשלח אל רבני מנטובה - רבי מצליח משה אריאני, רבי יעקב קאזיס ורבי אלישמע מאיר פאדובאני. רבני ליוורנו מגיבים על תלונתם של רבני מנטובה על שד"ר מסוים, וכותבים כי העניין לא נמצא תחת אחריותם אלא מסור לאחריות "פקידי ארץ ישראל" בליוורנו, שהם נוקבים בשמותיהם.
[1] דף כפול (בצדו השני: רישום הכתובת באיטלקית ושרידי חותמת השעווה). 25 ס"מ. מצב בינוני. כתמים כהים. סימני קיפול וקמטים.
קטגוריה
יהדות איטליה ויהדות הבלקן - כתבי-יד ודפים בודדים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $575
כולל עמלת קונה
כתב-יד, שיר הודיה על נס "פורים שני" שאירע בקהילת קוני שבאיטליה בתקופת מלחמות נפוליאון. [קוני (קונאו Cuneo, איטליה), המאה ה-18/19].
כתיבה איטלקית מרובעת, מנוקדת, על נייר עבה. השיר מתחיל: "אחי בני אל חי הנה היום", והוא כולל 20 בתי שיר, בני שמונה שורות כל אחד. בדף הראשון חתימות שם בעלים: "יחיאל לאטאש", ורישומים נוספים.
השיר שלפנינו נכתב בעקבות המאורעות שפקדו את קהילת קוני בתקופת מלחמות נפוליאון, ונס ההצלה שאירע בהפצצה על העיר שפגעה בבית הכנסת בעת שבני הקהילה היו בתוכו. מאורע זה נחוג בקהילה מדי שנה כ"פורים שני", וכונה "פורים של הפצצה" (Purim della Bomba). השיר שלפנינו היה נאמר בכל שנה לזכר הנס. השיר מתאר בדרך מליצית את השתלשלות המאורע. לדוגמה: "חיל אשכנז נֵס מרחוק נשא, חיש קל מהרה בא שטף עבר על צרפת... להלחם עמו... יבער בנשק אש חילו עשה, בלע ולא חמל אבד שבר... הכה בעברתו ארב צדה מבצר ועיר... לפי מחוז פיימונטי אחר כן עלה ועצם בה שם משטרו... יטה סביבות קוני... חיצים בני אשפה תוכה ירה לנתוש ולנתוץ... הכות רסיסים עירי היכלי..."; "בעת יזרח יום ארבעה כסליו שנת ניר"ש פתע פתאום רעש ורוגז רטט וזועה... התרועעה חומת אולם... עם נחלה... בוכה בלב נדכה... רעש סאון סואן... קלע ואבן עוד לא בזבולי... בוקר חמישי אור... עיר נִתנה אל עם מצוד הקיף...".
שורשי הקהילות היהודיות במחוז פיימונטה שבאיטליה, ובהן קהילת קוני (קונאו - Cuneo), ביהודי הקהילות הנודעות של פרובנס (דרום צרפת), אשר היגרו מפרובנס בעקבות צו אפיפיורי משנת 1569 שהגביל את ישיבתם במקום. בשל מיקומם בקרבת כמה גבולות ובצומת דרכים בינלאומי, סבלו יהודי מחוז פיימונטה ממלחמות ומתקופות מצור רבות מצד צבאות שונים באירופה, שעברו על אדמת איטליה המפולגת.
המאורע שמתועד בשיר שלפנינו התרחש בראשית שנת תק"ס (1799), כאשר פלוגה קטנה של צבא נפוליאון התבצרה בעיר, וניסתה להתגונן מפני כוחות צבאיים רוסים ואוסטרים שצרו על העיר מבחוץ. הקרב נמשך כשלושה חודשים, שבמהלכם היו יהודי העיר חשופים להפגזות, לרעב ומחלות, ועמדו בפני סכנת אלימות ומעשי-נקם מצד התושבים המקומיים. זמן קצר אחרי ההרעשה הכבדה, ביום ד' בכסליו תק"ס, נסוגו הצרפתים והעיר נכבשה על ידי צבאות אוסטריה ורוסיה. בזמן ההפצצה פגע פגז תותח בקיר בית הכנסת, בעת שהמתפללים שהו בתוכו, ובנס לא נפגע איש. לזכר מאורע זה קבעה הקהילה חג "פורים שני" שנחוג מדי שנה במשך למעלה ממאה שנה (עד השואה). בין היתר, נקבעה ביום זה אמירת הלל שלם, קריאת פיוטים ולימוד לילי, נתינת מתנות לאביונים, וסעודה חגיגית.
עד היום ניתן לראות את החור שפער הפגז בקיר בית הכנסת בקוני, ולצדו השלט "על הנס שנעשה פה".
[8] דף (מתוכם שנים ריקים). נייר עבה. 20 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. במספר מקומות כתמים כהים. קרע בדף הראשון. כריכה ישנה.
כתיבה איטלקית מרובעת, מנוקדת, על נייר עבה. השיר מתחיל: "אחי בני אל חי הנה היום", והוא כולל 20 בתי שיר, בני שמונה שורות כל אחד. בדף הראשון חתימות שם בעלים: "יחיאל לאטאש", ורישומים נוספים.
השיר שלפנינו נכתב בעקבות המאורעות שפקדו את קהילת קוני בתקופת מלחמות נפוליאון, ונס ההצלה שאירע בהפצצה על העיר שפגעה בבית הכנסת בעת שבני הקהילה היו בתוכו. מאורע זה נחוג בקהילה מדי שנה כ"פורים שני", וכונה "פורים של הפצצה" (Purim della Bomba). השיר שלפנינו היה נאמר בכל שנה לזכר הנס. השיר מתאר בדרך מליצית את השתלשלות המאורע. לדוגמה: "חיל אשכנז נֵס מרחוק נשא, חיש קל מהרה בא שטף עבר על צרפת... להלחם עמו... יבער בנשק אש חילו עשה, בלע ולא חמל אבד שבר... הכה בעברתו ארב צדה מבצר ועיר... לפי מחוז פיימונטי אחר כן עלה ועצם בה שם משטרו... יטה סביבות קוני... חיצים בני אשפה תוכה ירה לנתוש ולנתוץ... הכות רסיסים עירי היכלי..."; "בעת יזרח יום ארבעה כסליו שנת ניר"ש פתע פתאום רעש ורוגז רטט וזועה... התרועעה חומת אולם... עם נחלה... בוכה בלב נדכה... רעש סאון סואן... קלע ואבן עוד לא בזבולי... בוקר חמישי אור... עיר נִתנה אל עם מצוד הקיף...".
שורשי הקהילות היהודיות במחוז פיימונטה שבאיטליה, ובהן קהילת קוני (קונאו - Cuneo), ביהודי הקהילות הנודעות של פרובנס (דרום צרפת), אשר היגרו מפרובנס בעקבות צו אפיפיורי משנת 1569 שהגביל את ישיבתם במקום. בשל מיקומם בקרבת כמה גבולות ובצומת דרכים בינלאומי, סבלו יהודי מחוז פיימונטה ממלחמות ומתקופות מצור רבות מצד צבאות שונים באירופה, שעברו על אדמת איטליה המפולגת.
המאורע שמתועד בשיר שלפנינו התרחש בראשית שנת תק"ס (1799), כאשר פלוגה קטנה של צבא נפוליאון התבצרה בעיר, וניסתה להתגונן מפני כוחות צבאיים רוסים ואוסטרים שצרו על העיר מבחוץ. הקרב נמשך כשלושה חודשים, שבמהלכם היו יהודי העיר חשופים להפגזות, לרעב ומחלות, ועמדו בפני סכנת אלימות ומעשי-נקם מצד התושבים המקומיים. זמן קצר אחרי ההרעשה הכבדה, ביום ד' בכסליו תק"ס, נסוגו הצרפתים והעיר נכבשה על ידי צבאות אוסטריה ורוסיה. בזמן ההפצצה פגע פגז תותח בקיר בית הכנסת, בעת שהמתפללים שהו בתוכו, ובנס לא נפגע איש. לזכר מאורע זה קבעה הקהילה חג "פורים שני" שנחוג מדי שנה במשך למעלה ממאה שנה (עד השואה). בין היתר, נקבעה ביום זה אמירת הלל שלם, קריאת פיוטים ולימוד לילי, נתינת מתנות לאביונים, וסעודה חגיגית.
עד היום ניתן לראות את החור שפער הפגז בקיר בית הכנסת בקוני, ולצדו השלט "על הנס שנעשה פה".
[8] דף (מתוכם שנים ריקים). נייר עבה. 20 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. במספר מקומות כתמים כהים. קרע בדף הראשון. כריכה ישנה.
קטגוריה
יהדות איטליה ויהדות הבלקן - כתבי-יד ודפים בודדים
קָטָלוֹג