מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- letter (151) Apply letter filter
- יד (145) Apply יד filter
- manuscript (145) Apply manuscript filter
- book (123) Apply book filter
- כתבי (103) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (92) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (92) Apply כתבייד filter
- rabbi (92) Apply rabbi filter
- print (80) Apply print filter
- חסידות (70) Apply חסידות filter
- מכתבים (70) Apply מכתבים filter
- chassid (70) Apply chassid filter
- מכתבי (67) Apply מכתבי filter
- רבנים (67) Apply רבנים filter
- ישראל (63) Apply ישראל filter
- וארץ (63) Apply וארץ filter
- eretz (63) Apply eretz filter
- דפוסי (54) Apply דפוסי filter
- gloss (47) Apply gloss filter
- יהדות (43) Apply יהדות filter
- jewri (43) Apply jewri filter
- וכתבי (42) Apply וכתבי filter
- עתיקים (40) Apply עתיקים filter
- ספרי (39) Apply ספרי filter
- הר (37) Apply הר filter
- והש (37) Apply והש filter
- ודפוסים (37) Apply ודפוסים filter
- ליטא (37) Apply ליטא filter
- ערש (37) Apply ערש filter
- פולין (37) Apply פולין filter
- שנות (37) Apply שנות filter
- ליטא, (37) Apply ליטא, filter
- earli (37) Apply earli filter
- isra (37) Apply isra filter
- lithuanian (37) Apply lithuanian filter
- lithuanian, (37) Apply lithuanian, filter
- polish (37) Apply polish filter
- בודדים (36) Apply בודדים filter
- ודפים (36) Apply ודפים filter
- leav (36) Apply leav filter
- singl (36) Apply singl filter
- ספרים (35) Apply ספרים filter
- והקדשות (33) Apply והקדשות filter
- חתימות (33) Apply חתימות filter
- dedic (33) Apply dedic filter
- signatur (33) Apply signatur filter
- אירופה (30) Apply אירופה filter
- european (30) Apply european filter
- balkan (27) Apply balkan filter
- italian (27) Apply italian filter
מציג 205 - 216 of 433
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
עלון מודפס, תעודת "הכשר על הציגאריע [=ציקוריה]", בעברית וביידיש, מאת רבני ודייני ברסלוי, בתוספת אישור בכתב-ידו ובחתימתו של רבי ברוך רוזנפלד אב"ד גאלוב, תלמיד רבי עקיבא איגר. ברסלוי וגאלוב, שבט תרכ"ה [1865]. עברית ויידיש.
הציקוריה, העשויה מעולש טחון, שימשה באותם ימים כתחליף זול לקפה. בחלק מבתי החרושת היו מערבים בתהליך הייצור של הציקוריה אחוזים בודדים של חֵלב או שומן חזיר. בעקבות כך התעורר פולמוס על כשרותה של הציקוריה (על פולמוס הציקורייה, ראה: מאמריו של הרב יחיאל גולדהבר, ישורון, כרכים יט-כ; וראה בקטלוג זה פריט 286). לפנינו תעודת הכשר על ציקוריה שניתנה מטעם רבני ברסלוי שבגרמניה - רבי גדליה טיקטין אב"ד העיר, והדיינים רבי יוסף יהודה ליב פדר ורבי פנחס ליברמן. תעודת ההכשר ניתנה לבקשת "הנגיד מ' יעקב אברהמזאהן מטוירנע" [טהארן Toruń]. בתעודה כותבים הרבנים שלאור בקשת הנגיד הנ"ל הלכו למפעל מסויים בכפר סמוך לברסלוי, ועקבו שם אחר תהליך הייצור של הציקוריה, ומסקנתם היא שלא מעורב בתהליך הייצור שום תערובת איסור. בתעודה אף מתואר בפרוטרוט כל תהליך הייצור של הציקוריה באותו מפעל.
שני עמודים המודפסים בצדו האחד של הדף. התעודה נדפסה בשתי שפות במקביל: בעמוד הימני - הנוסח בעברית, ומולו - הנוסח ביידיש.
בשולי העמוד הימני נוסף אישור (4 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי ברוך רוזנפלד אב"ד גאלוב, המאשר ומקיים את האותנטיות של מכתבי הרבנים הנדפסים בדף זה.
הגאון הצדיק רבי ברוך רוזנפלד אב"ד גאלוב (תקע"ה-תרל"ט. אוצר הרבנים 4164), היה מתלמידיו המובהקים של הגאון רבי עקיבא איגר, ולמד בישיבתו שבע שנים. היה מבני ביתו החביבים עליו ביותר, נחשב אצלו "כאחד מבניו, מפני צדקתו ותומתו", ואף כונה בשל כך "הבחור של הרב". לאחר פטירת רבו רבי עקיבא איגר, נסמך רבי ברוך לרבנות על-ידי בנו רבי שלמה איגר. רבי שלמה אמר אז: "בזה אני ממלא רצון אבי שלא הספיק לסמכו". בתחילה כיהן רבי ברוך ברבנות קראיאנקע כארבע שנים, ובשנת תר"ז התמנה לרבה של גאלוב שבפרוסיה (כיום צפון-מרכז פולין), שם כיהן ברבנות במשך שלושים ושלש שנים.
[1] דף מקופל (2 עמ'). 23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול, קרעים.
הציקוריה, העשויה מעולש טחון, שימשה באותם ימים כתחליף זול לקפה. בחלק מבתי החרושת היו מערבים בתהליך הייצור של הציקוריה אחוזים בודדים של חֵלב או שומן חזיר. בעקבות כך התעורר פולמוס על כשרותה של הציקוריה (על פולמוס הציקורייה, ראה: מאמריו של הרב יחיאל גולדהבר, ישורון, כרכים יט-כ; וראה בקטלוג זה פריט 286). לפנינו תעודת הכשר על ציקוריה שניתנה מטעם רבני ברסלוי שבגרמניה - רבי גדליה טיקטין אב"ד העיר, והדיינים רבי יוסף יהודה ליב פדר ורבי פנחס ליברמן. תעודת ההכשר ניתנה לבקשת "הנגיד מ' יעקב אברהמזאהן מטוירנע" [טהארן Toruń]. בתעודה כותבים הרבנים שלאור בקשת הנגיד הנ"ל הלכו למפעל מסויים בכפר סמוך לברסלוי, ועקבו שם אחר תהליך הייצור של הציקוריה, ומסקנתם היא שלא מעורב בתהליך הייצור שום תערובת איסור. בתעודה אף מתואר בפרוטרוט כל תהליך הייצור של הציקוריה באותו מפעל.
שני עמודים המודפסים בצדו האחד של הדף. התעודה נדפסה בשתי שפות במקביל: בעמוד הימני - הנוסח בעברית, ומולו - הנוסח ביידיש.
בשולי העמוד הימני נוסף אישור (4 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי ברוך רוזנפלד אב"ד גאלוב, המאשר ומקיים את האותנטיות של מכתבי הרבנים הנדפסים בדף זה.
הגאון הצדיק רבי ברוך רוזנפלד אב"ד גאלוב (תקע"ה-תרל"ט. אוצר הרבנים 4164), היה מתלמידיו המובהקים של הגאון רבי עקיבא איגר, ולמד בישיבתו שבע שנים. היה מבני ביתו החביבים עליו ביותר, נחשב אצלו "כאחד מבניו, מפני צדקתו ותומתו", ואף כונה בשל כך "הבחור של הרב". לאחר פטירת רבו רבי עקיבא איגר, נסמך רבי ברוך לרבנות על-ידי בנו רבי שלמה איגר. רבי שלמה אמר אז: "בזה אני ממלא רצון אבי שלא הספיק לסמכו". בתחילה כיהן רבי ברוך ברבנות קראיאנקע כארבע שנים, ובשנת תר"ז התמנה לרבה של גאלוב שבפרוסיה (כיום צפון-מרכז פולין), שם כיהן ברבנות במשך שלושים ושלש שנים.
[1] דף מקופל (2 עמ'). 23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול, קרעים.
קטגוריה
מכתבי רבנים - גרמניה וצפון אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
קונטרס בן תשעה דפים, בכתב-ידו של רבי דוד העס - מו"צ בקהילת טיהל בהולנד - צוואה לבניו. טיהל (Tiel, מחוז חלדרלנד, הולנד), תר"כ-תרל"ח [1860-1878]. יידיש ועברית.
הצוואה נכתבה במספר שלבים: גוף הצוואה נכתב בשנת תר"כ, ובמהלך השנים שלאחר מכן הוסיף רבי דוד מספר הוספות.
גוף הצוואה מכיל שבעה סעיפים, והוא פותח במילים: "צוואה - שנכתב על ידי עצמי ביום ד' ער"ח אדר שנת כת"ר לפ"ק, השם ב"ה יתן לי... חיים ארוכים... אבל אין אדם יודע עתיו ורגעיו...". בסיום הצוואה נכתב: "היום יום ה' פ' ויקרא יום כפור קטן דר"ח ניסן, כאשר דווקא בשעה הלז הייתי עוסק בספר הזוהר הקדוש על פ' ויקרא על הפסוק אם לא בריתי וגם על והוא יושב פסח[!] האוהל, לסדר ולפרט פסחו[!] ל'י' ש'ע'ר'י' [=תר"כ] צדק אבוא בם אודה יה, נעשה ונגמר בק"ק טיהל, הק' דוד בלאא"מ כ"ה אברהם העס זצ"ל". מן התאריכים שבתחילת הכתיבה ובסופה עולה כי חלק זה נכתב במשך כחודש.
לאחר מכן מופיעה הוספה משנת תרכ"ח: "ואלה מוסיף על הראשונים, שכתבתי ביום כ' חשון שנת תרכ"ח לפ"ק", ואחריה הוספות נוספות מהשנים תרכ"ט, תרל"א ותרל"ד, והאחרונה שבהן (תחת הכותרת "הוספה אחר הוספה") מיום כ"ו ניסן תרל"ח - פחות מחודש לפני פטירתו בכ' אייר תרל"ח. לאחר כל הוספה, חתם רבי דוד את שמו.
הצוואה כוללת הוראות בענייני קבורתו וימי האבל והירושה, ודברי מוסר ותוכחה. בתוך דבריו מדגיש רבי דוד כמה פעמים שהעיקר הוא לשמור על השלום ולהימנע ממחלוקת.
רבי דוד העס (תקנ"ח-תרל"ח), מו"צ דק"ק טיהל במשך 58 שנה. נולד באמשטרדם לאביו רבי אברהם אברלי העס, שהשתוקק לעלות לארץ ישראל והתיישב בירושלים. רבי דוד שימש גם כן כמוהל לילדי קהילתו והסביבה. ראה חומר מצורף.
[9] דף. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בודדים.
הצוואה נכתבה במספר שלבים: גוף הצוואה נכתב בשנת תר"כ, ובמהלך השנים שלאחר מכן הוסיף רבי דוד מספר הוספות.
גוף הצוואה מכיל שבעה סעיפים, והוא פותח במילים: "צוואה - שנכתב על ידי עצמי ביום ד' ער"ח אדר שנת כת"ר לפ"ק, השם ב"ה יתן לי... חיים ארוכים... אבל אין אדם יודע עתיו ורגעיו...". בסיום הצוואה נכתב: "היום יום ה' פ' ויקרא יום כפור קטן דר"ח ניסן, כאשר דווקא בשעה הלז הייתי עוסק בספר הזוהר הקדוש על פ' ויקרא על הפסוק אם לא בריתי וגם על והוא יושב פסח[!] האוהל, לסדר ולפרט פסחו[!] ל'י' ש'ע'ר'י' [=תר"כ] צדק אבוא בם אודה יה, נעשה ונגמר בק"ק טיהל, הק' דוד בלאא"מ כ"ה אברהם העס זצ"ל". מן התאריכים שבתחילת הכתיבה ובסופה עולה כי חלק זה נכתב במשך כחודש.
לאחר מכן מופיעה הוספה משנת תרכ"ח: "ואלה מוסיף על הראשונים, שכתבתי ביום כ' חשון שנת תרכ"ח לפ"ק", ואחריה הוספות נוספות מהשנים תרכ"ט, תרל"א ותרל"ד, והאחרונה שבהן (תחת הכותרת "הוספה אחר הוספה") מיום כ"ו ניסן תרל"ח - פחות מחודש לפני פטירתו בכ' אייר תרל"ח. לאחר כל הוספה, חתם רבי דוד את שמו.
הצוואה כוללת הוראות בענייני קבורתו וימי האבל והירושה, ודברי מוסר ותוכחה. בתוך דבריו מדגיש רבי דוד כמה פעמים שהעיקר הוא לשמור על השלום ולהימנע ממחלוקת.
רבי דוד העס (תקנ"ח-תרל"ח), מו"צ דק"ק טיהל במשך 58 שנה. נולד באמשטרדם לאביו רבי אברהם אברלי העס, שהשתוקק לעלות לארץ ישראל והתיישב בירושלים. רבי דוד שימש גם כן כמוהל לילדי קהילתו והסביבה. ראה חומר מצורף.
[9] דף. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בודדים.
קטגוריה
מכתבי רבנים - גרמניה וצפון אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
שלושה כרכים עם גליונות כתב העת "שומר ציון הנאמן", בעריכתם של הגאון רבי יעקב עטלינגר אב"ד אלטונה - בעל ה"ערוך לנר", ורבי שמואל ענאך. אלטונה, תמוז תר"ו עד טבת תרט"ז [1846-1855].
"שומר ציון הנאמן" היה כתב-עת תורני, ששם לו בין היתר כמטרה מוצהרת את המאבק ברפורמה והגנה על היהדות האורתודוקסית. הוא נדפס כמוסף דו-שבועי שצורף לכתב-העת הגרמני Der treue Zions-Wächter, שנערך אף הוא ע"י בעל ה"ערוך לנר". בראש הגליון מופיע המוטו של כתב-העת: "מכתב להרים קרן התורה והתעודה ולהסיר מכשול מדרך האמונה... חקירות, חדושים וביאורים, שאלות ותשובות, משלים ומליצות". "שומר ציון הנאמן" היה הראשון בז'אנר הזה של כתבי-עת תורניים ששילבו בין מאמרים תורניים למאמרי השקפה בענייני הזמן.
הגליון הראשון של כתב העת הופיע בי"ג תמוז תר"ו (7 ביולי 1846). הוא הופיע במשך אחת עשרה שנים, ובמשך זמן זה הופיעו סך הכל 222 גיליונות. הגיליון האחרון הופיע בכ"ד אדר תרי"ז, 20 במרץ 1857. בכרך הגליונות הראשון שלפנינו, מופיעים הגליונות הראשונים, החל מהגליון הראשון.
הכרך הראשון שלפנינו מכיל את גליונות א-נד; הכרך השני - 115 גליונות מתוך המספרים נה-רטו (חסרים 46 גליונות); בכרך השלישי - 37 גליונות כפולים, וכן 26 גליונות ראשונים של כתב העת הגרמני Der treue Zions-Wächter. רשימה מפורטת של הגליונות תשלח לכל דורש.
סה"כ 206 גליונות של "שומר ציון הנאמן" ועוד 26 גליונות של כתב העת הגרמני.
בדפי כרך הראשון מספר הגהות בכתב-יד.
בדף השער של הכרך הראשון חתימה: "חנני ד' בזה אליקים געטשליק שלעזינגער, תרי"ט לפ"ק".
הגאון הקדוש רבי אליקים געטשליק שלזינגר (תקע"ג-תר"ס), הנודע בשם "רבי געטש מהמבורג". תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל "ערוך לנר" בישיבת מנהיים. כאשר עבר רבו בשנת תקצ"ו (1836) לכהן ברבנות אלטונה, עבר עמו תלמידו החביב ללמוד שם והיה התלמיד הראשון בישיבת ה"ערוך לנר" באלטונה. במשך יותר מחמישים שנה כיהן כדיין ומרביץ תורה בישיבת ה"קלויז" החדש והישן של המבורג. תקופה קצרה כיהן גם כרבה של המבורג. נודע כאיש קדוש אשר לא פסק מללמוד ש"ס ופוסקים, ועסק רבות בספרי קבלה. איש מופת ידוע בצדקותו ובקדושתו, ולא פעם אחת אירע כי כאשר היה מבקר חולה, היה החולה מתרפא בו ביום או למחרת. על מצבתו נכתב: "מורנו ורבנו נר ישראל, עמוד התורה ואוצר היראה, הגאון החסיד... בקי בכל חדרי תורה... עמד לנס לבני דורו... קדוש וטהור מיום הולדו... ישב בשבת תחכמוני בבהמ"ד דקלויז ישן וחדש דקהלתנו יותר מנ"ה שנה...".
3 כרכים. 232 גליונות. גודל ומצב משתנים.
מצורפים מספר פריטי נייר שנמצאו בין הגליונות: דיוקן בעל ה"ערוך לנר" (תצלום של הדפס); מכתב תורני אל רבי ישראל מאיר פריימן, חתנו של ה"ערוך לנר", מאת רבי יששכר בר אב"ד גראודנץ, גראודנץ, [תרמ"ב]; מעטפה של המכתב הנ"ל; מכתב תורני אל "מ' אלי' נר"ו אב"ד ומורה צדק לקהל עדתו", וואללשטיין, תר"ג.
מעזבון פרופ' שלמה סימונסון.
"שומר ציון הנאמן" היה כתב-עת תורני, ששם לו בין היתר כמטרה מוצהרת את המאבק ברפורמה והגנה על היהדות האורתודוקסית. הוא נדפס כמוסף דו-שבועי שצורף לכתב-העת הגרמני Der treue Zions-Wächter, שנערך אף הוא ע"י בעל ה"ערוך לנר". בראש הגליון מופיע המוטו של כתב-העת: "מכתב להרים קרן התורה והתעודה ולהסיר מכשול מדרך האמונה... חקירות, חדושים וביאורים, שאלות ותשובות, משלים ומליצות". "שומר ציון הנאמן" היה הראשון בז'אנר הזה של כתבי-עת תורניים ששילבו בין מאמרים תורניים למאמרי השקפה בענייני הזמן.
הגליון הראשון של כתב העת הופיע בי"ג תמוז תר"ו (7 ביולי 1846). הוא הופיע במשך אחת עשרה שנים, ובמשך זמן זה הופיעו סך הכל 222 גיליונות. הגיליון האחרון הופיע בכ"ד אדר תרי"ז, 20 במרץ 1857. בכרך הגליונות הראשון שלפנינו, מופיעים הגליונות הראשונים, החל מהגליון הראשון.
הכרך הראשון שלפנינו מכיל את גליונות א-נד; הכרך השני - 115 גליונות מתוך המספרים נה-רטו (חסרים 46 גליונות); בכרך השלישי - 37 גליונות כפולים, וכן 26 גליונות ראשונים של כתב העת הגרמני Der treue Zions-Wächter. רשימה מפורטת של הגליונות תשלח לכל דורש.
סה"כ 206 גליונות של "שומר ציון הנאמן" ועוד 26 גליונות של כתב העת הגרמני.
בדפי כרך הראשון מספר הגהות בכתב-יד.
בדף השער של הכרך הראשון חתימה: "חנני ד' בזה אליקים געטשליק שלעזינגער, תרי"ט לפ"ק".
הגאון הקדוש רבי אליקים געטשליק שלזינגר (תקע"ג-תר"ס), הנודע בשם "רבי געטש מהמבורג". תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל "ערוך לנר" בישיבת מנהיים. כאשר עבר רבו בשנת תקצ"ו (1836) לכהן ברבנות אלטונה, עבר עמו תלמידו החביב ללמוד שם והיה התלמיד הראשון בישיבת ה"ערוך לנר" באלטונה. במשך יותר מחמישים שנה כיהן כדיין ומרביץ תורה בישיבת ה"קלויז" החדש והישן של המבורג. תקופה קצרה כיהן גם כרבה של המבורג. נודע כאיש קדוש אשר לא פסק מללמוד ש"ס ופוסקים, ועסק רבות בספרי קבלה. איש מופת ידוע בצדקותו ובקדושתו, ולא פעם אחת אירע כי כאשר היה מבקר חולה, היה החולה מתרפא בו ביום או למחרת. על מצבתו נכתב: "מורנו ורבנו נר ישראל, עמוד התורה ואוצר היראה, הגאון החסיד... בקי בכל חדרי תורה... עמד לנס לבני דורו... קדוש וטהור מיום הולדו... ישב בשבת תחכמוני בבהמ"ד דקלויז ישן וחדש דקהלתנו יותר מנ"ה שנה...".
3 כרכים. 232 גליונות. גודל ומצב משתנים.
מצורפים מספר פריטי נייר שנמצאו בין הגליונות: דיוקן בעל ה"ערוך לנר" (תצלום של הדפס); מכתב תורני אל רבי ישראל מאיר פריימן, חתנו של ה"ערוך לנר", מאת רבי יששכר בר אב"ד גראודנץ, גראודנץ, [תרמ"ב]; מעטפה של המכתב הנ"ל; מכתב תורני אל "מ' אלי' נר"ו אב"ד ומורה צדק לקהל עדתו", וואללשטיין, תר"ג.
מעזבון פרופ' שלמה סימונסון.
קטגוריה
מכתבי רבנים - גרמניה וצפון אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $35,000
לא נמכר
מכתב (14 שורות) בכתב-יד קדשו וחתימתו של רבינו משה סופר בעל "חתם סופר" - החותם "משה"ק סופר מפפד"מ". פרשבורג, תמוז תקצ"ט [1839].
נשלח לאמשטרדם אל רבי צבי הירש לעהרן, מייסד ומנהל "הפקידים והאמרכלים" [הפקוא"מ], אותו מתאר החתם סופר במכתב שלפנינו בתארי הערצה: "הרב המופלג צדיק מפורסם... מו"ה צבי הרש נ"י".
ה"חתם סופר" כותב על העברת כספי הנדוניה של תלמידו הבחור החתן יוחנן הירש שלאנק, שעלה לארץ ישראל. בהמשך המכתב כותב אודות תפילין שנשלחו לעיר רגנשברג ולא הגיעו ליעדם. לאחר החתימה הוסיף ה"חתם סופר" כ-6 שורות עם פריסות שלום לכמה מתלמידיו וידידיו, חלקם מקרובי מקבל המכתב [אחיו רבי עקיבא, ואחיו רבי מאיר עם בנו "תלמידי הבחור" משה].
המכתב שלפנינו הנו מהחודשים האחרונים לחייו של החתם סופר [שנפטר בחודש תשרי ת"ר]. כפי הנראה, מכתב זה אינו ידוע, ולא נדפס עדיין. גם בספר "החתם סופר ותלמידיו" לא הוזכר שם של תלמיד בשם "משה" מבני משפחת רבי מאיר לעהרן מאמשטרדם.
נשוא המכתב: רבי יוחנן צבי הירש שלאנק (תקע"ה-תרמ"ד), מתלמידיו החביבים של ה"חתם סופר" [המכונה במכתב שלפנינו "תלמידי המופלג"]. לאחר אירוסיו בשנת תקצ"ח עם בתו של רבי דוד טעבלי ברלין (בנו של רבי שלמה הירשל אב"ד לונדון), עלה לארץ ישראל יחד עם חמיו והשתקע בירושלים. ממייסדי כולל הו"ד [הולנד-דויטשלנד], ממייסדי וראשי מוסדות תורה וחסד בירושלים, וממייסדי ישיבת "עץ חיים".
אביו רבי מרדכי שלאנק מאמשטרדם המוזכר במכתב שלפנינו בתואר "ידידי הרב המאה"ג מו"ה מרדכי שלאנק נ"י". נולד בשנת תקל"ג בעיר שלאנק, והיה מתלמידי רבי עקיבא אייגר בעיר פוזנא. בשנים תקע"ו-תקצ"ב גר בפרשבורג, והיה ממקורביו ("יד ימינו") של רבינו ה"חתם סופר". בשנת תקצ"ב עבר לאמשטרדם והרביץ תורה בבית מדרשו של רבי צבי הירש לעהרן. בסוף ימיו עלה לירושלים, ונפטר שם בשנת תרכ"א.
[1] דף כפול. 24 ס"מ. נייר איכותי. 14 שורות בכתב-יד קדשו. מצב טוב. סימני קיפול. רישומי כתובת, חותמות דואר ושרידי חותם שעווה של החתם סופר, עם הכיתוב: "משה במו"ה שמואל סופר מפפד"מ M.S.".
נשלח לאמשטרדם אל רבי צבי הירש לעהרן, מייסד ומנהל "הפקידים והאמרכלים" [הפקוא"מ], אותו מתאר החתם סופר במכתב שלפנינו בתארי הערצה: "הרב המופלג צדיק מפורסם... מו"ה צבי הרש נ"י".
ה"חתם סופר" כותב על העברת כספי הנדוניה של תלמידו הבחור החתן יוחנן הירש שלאנק, שעלה לארץ ישראל. בהמשך המכתב כותב אודות תפילין שנשלחו לעיר רגנשברג ולא הגיעו ליעדם. לאחר החתימה הוסיף ה"חתם סופר" כ-6 שורות עם פריסות שלום לכמה מתלמידיו וידידיו, חלקם מקרובי מקבל המכתב [אחיו רבי עקיבא, ואחיו רבי מאיר עם בנו "תלמידי הבחור" משה].
המכתב שלפנינו הנו מהחודשים האחרונים לחייו של החתם סופר [שנפטר בחודש תשרי ת"ר]. כפי הנראה, מכתב זה אינו ידוע, ולא נדפס עדיין. גם בספר "החתם סופר ותלמידיו" לא הוזכר שם של תלמיד בשם "משה" מבני משפחת רבי מאיר לעהרן מאמשטרדם.
נשוא המכתב: רבי יוחנן צבי הירש שלאנק (תקע"ה-תרמ"ד), מתלמידיו החביבים של ה"חתם סופר" [המכונה במכתב שלפנינו "תלמידי המופלג"]. לאחר אירוסיו בשנת תקצ"ח עם בתו של רבי דוד טעבלי ברלין (בנו של רבי שלמה הירשל אב"ד לונדון), עלה לארץ ישראל יחד עם חמיו והשתקע בירושלים. ממייסדי כולל הו"ד [הולנד-דויטשלנד], ממייסדי וראשי מוסדות תורה וחסד בירושלים, וממייסדי ישיבת "עץ חיים".
אביו רבי מרדכי שלאנק מאמשטרדם המוזכר במכתב שלפנינו בתואר "ידידי הרב המאה"ג מו"ה מרדכי שלאנק נ"י". נולד בשנת תקל"ג בעיר שלאנק, והיה מתלמידי רבי עקיבא אייגר בעיר פוזנא. בשנים תקע"ו-תקצ"ב גר בפרשבורג, והיה ממקורביו ("יד ימינו") של רבינו ה"חתם סופר". בשנת תקצ"ב עבר לאמשטרדם והרביץ תורה בבית מדרשו של רבי צבי הירש לעהרן. בסוף ימיו עלה לירושלים, ונפטר שם בשנת תרכ"א.
[1] דף כפול. 24 ס"מ. נייר איכותי. 14 שורות בכתב-יד קדשו. מצב טוב. סימני קיפול. רישומי כתובת, חותמות דואר ושרידי חותם שעווה של החתם סופר, עם הכיתוב: "משה במו"ה שמואל סופר מפפד"מ M.S.".
קטגוריה
מכתבי רבנים - הונגריה, גליציה ומרכז אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
דף בכתב-יד, מקושט באיורים צבעוניים, הקדשה למתנדב ל"חברא קדישא גומלי חסדים" בווארפאלאטא, בחתימת רב העיר הגאון רבי בנימין זאב וואלף חיות. ווארפאלאטא (Várpalota, הונגריה), אדר תקע"ז [1817].
הדף מעוטר בשני עמודים מקושטים, באגרטלים ובזרי פרחים, בדיו צבעונית.
כתיבה מרובעת ו"כתב רש"י". הקדשה לכבוד "הר"ר זלמן ב"כ זעליג", שהצטרף כחבר לאגודה בר"ח אדר תקע"ז, עם פירוט התשלום שנתן בעת הצטרפותו וההתחייבות החודשית שלו. בשולי ההקדשה רישום בכת"י וחתימת רבי בנימין זאב וואלף חיות: "זאת נעשה לפני ולראי'[ה] באעה"ח [באתי על החתום] הק' זאב וואלף חיות חפ"ק פאלאטא יע"א".
הגאון רבי בנימין זאב וואלף חיות (תקכ"ח בערך-תר"ז, אישים בתשובות חת"ס, עמ' צא). תלמיד ה"חתם סופר", למד גם בטריטש אצל רבי לוי פולק. לאחר מכן התמנה לאב"ד שטאמפען, ומשנת תק"ע בערך אב"ד וארפלאטא במשך כ-37 שנה. בשו"ת חתם סופר מובאות מספר תשובות אליו (ראה אישים בתשובות חת"ס, שם).
[1] דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים.
הדף מעוטר בשני עמודים מקושטים, באגרטלים ובזרי פרחים, בדיו צבעונית.
כתיבה מרובעת ו"כתב רש"י". הקדשה לכבוד "הר"ר זלמן ב"כ זעליג", שהצטרף כחבר לאגודה בר"ח אדר תקע"ז, עם פירוט התשלום שנתן בעת הצטרפותו וההתחייבות החודשית שלו. בשולי ההקדשה רישום בכת"י וחתימת רבי בנימין זאב וואלף חיות: "זאת נעשה לפני ולראי'[ה] באעה"ח [באתי על החתום] הק' זאב וואלף חיות חפ"ק פאלאטא יע"א".
הגאון רבי בנימין זאב וואלף חיות (תקכ"ח בערך-תר"ז, אישים בתשובות חת"ס, עמ' צא). תלמיד ה"חתם סופר", למד גם בטריטש אצל רבי לוי פולק. לאחר מכן התמנה לאב"ד שטאמפען, ומשנת תק"ע בערך אב"ד וארפלאטא במשך כ-37 שנה. בשו"ת חתם סופר מובאות מספר תשובות אליו (ראה אישים בתשובות חת"ס, שם).
[1] דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים.
קטגוריה
מכתבי רבנים - הונגריה, גליציה ומרכז אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
Sitten-Zeugnis [=תעודת יושרה] מטעם קהילת סרהדלי לנערה Marie Bausmiz, בחתימת רב העיר הגאון רבי יהודה אסאד. סרהדלי, ינואר 1856.
על התעודה חתום (בגרמנית) רבי יהודה אסאד: Juda Aszüd - Ober Rabbiner, עם חותמתו הרשמית (בעברית וגרמנית). לצד חתימתו מופיעה חתימת נציג הקהילה - ר' שמואל פליישמן וחותמת הקהילה. במסמך מופיעים גם אישורים נוספים, בול הכנסה וחותמות רשמיות.
הגאון הקדוש רבי יהודה אסאד (תקנ"ו-תרכ"ו), מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. תלמיד רבי אהרן סודיץ ורבי מרדכי [מהר"ם] בנעט. כיהן ברבנות בסעמניץ ובסערדאהלי. נתמנה לרבנות ביוזמת ה"חתם סופר". מספריו: שו"ת מהרי"א - יהודה יעלה, חידושי מהרי"א על הש"ס, דברי מהרי"א על התורה.
[1] דף. 34 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בלאי וקרעים (בעיקר בשוליים). סימני קיפול.
על התעודה חתום (בגרמנית) רבי יהודה אסאד: Juda Aszüd - Ober Rabbiner, עם חותמתו הרשמית (בעברית וגרמנית). לצד חתימתו מופיעה חתימת נציג הקהילה - ר' שמואל פליישמן וחותמת הקהילה. במסמך מופיעים גם אישורים נוספים, בול הכנסה וחותמות רשמיות.
הגאון הקדוש רבי יהודה אסאד (תקנ"ו-תרכ"ו), מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. תלמיד רבי אהרן סודיץ ורבי מרדכי [מהר"ם] בנעט. כיהן ברבנות בסעמניץ ובסערדאהלי. נתמנה לרבנות ביוזמת ה"חתם סופר". מספריו: שו"ת מהרי"א - יהודה יעלה, חידושי מהרי"א על הש"ס, דברי מהרי"א על התורה.
[1] דף. 34 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בלאי וקרעים (בעיקר בשוליים). סימני קיפול.
קטגוריה
מכתבי רבנים - הונגריה, גליציה ומרכז אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
"כתב הכתרה" של הגאון רבי מאיר פרלס אב"ד קראלי, הזמנה לכהן ברבנות העיר מונקאטש, בחתימת 38 מחשובי וראשי הקהל. מונקאטש, כ"ב טבת [תרכ"ג 1863].
גליון נייר גדול. כתיבת סופר, עם חתימות ראשי ונכבדי הקהל בשוליים, ועם חותמת שעווה של קהילת מונקאטש.
ראשי הקהילה במונקאטש פונים בבקשה שיבוא לכהן בעירם כרב ואב"ד "בקהלתינו ק"ק מונקאטש המעטירה והגליל בערג", בחתימת שלושים ושמונה מראשי וחשובי הקהל. עם חותמת שעווה אדומה. כתב ההכתרה כתוב בחלקו בסגנון מליצי, ונפתח בראשי תיבות "מאיר פערלס".
מינויו זה של רבי מאיר פרלס לרבנות מונקאטש לא יצא לבסוף אל הפועל.
הגאון רבי מאיר פרלס (תקע"א-תרנ"ד), תלמידו של החתם סופר, היה חתן הגאון רבי יצחק פרנקל ב"ח אב"ד סאנטוב וקארלי. משנת תקצ"ה, לאחר פטירת חותנו, מילא את מקומו ברבנות קראלי עד לפטירתו. בבחרותו עוד זכה ללמוד בפרשבורג אצל החתם סופר במשך כששה חודשים, בהם התחבב מאד על רבו. בהיותו בגיל 18 כתב לו רבו החת"ס על קורת רוחו שהייתה לו לעיין בכתבי חידושיו: "הבחור המופלג החרוץ ושנון כ"ה מאיר שי' בנן של קדושים... אורו עיני בפילפולא חריפתא ומלא צני ספרי בקיאותו, וחורז מענין לענין... לא אמנע להשיב מפני כבוד תורתו ואהבתי אליו..." (ראה: החתם סופר ותלמידיו, עמ' שט-שי). בקראלי עמד בראשות ישיבה חשובה, בה העמיד תלמידים הרבה, בהם מחשובי רבני הונגריה. רבי מאיר היה מתמיד מופלג, ובצוואתו ציווה לחקוק על מצבתו: "פ"נ מאיר פערלס, והגית בו יומם ולילה קיים, מראשית נעוריו ועד אחרית החיים" (הגהות מוהר"י קרט, בני-ברק תשכ"א, עמ' קע-קעא).
עד שנת תרל"ג היה רבי מאיר מאלו שצידדו בפירוד הקהילות בהונגריה, אך משנת תרל"ג חזר בו, ומאז הצטרף לאלו שהתנגדו בתוקף לפירוד הקהילות. הקנאים לא סלחו לו על כך והם רדפו אותו ומיררו את חייו (עלי זכרון, מג, שבט תשע"ח, עמ' ז'; מה, ניסן תשע"ח). כתב ההכתרה שלפנינו נשלח אליו ממונקאטש, שנודעה בחסידיה הקנאים, בשנת תרכ"ג, בתקופה שעדיין נודע כקנאי (בסופו של דבר, הוכתר לרבה של מונקאטש בשנת תרכ"ז, הגאון רבי חיים סופר, בעל ה"מחנה חיים", שנודע בקנאותו המופלגת).
כתב ההכתרה שלפנינו לא היה ידוע, וכותבי תולדותיו של רבי מאיר לא כתבו דבר על הצעת הרבנות שנשלחה אליו ממונקאטש.
[1] גליון נייר. 49.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בסימני הקיפול, עם פגיעה בטקסט. קרעים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט.
גליון נייר גדול. כתיבת סופר, עם חתימות ראשי ונכבדי הקהל בשוליים, ועם חותמת שעווה של קהילת מונקאטש.
ראשי הקהילה במונקאטש פונים בבקשה שיבוא לכהן בעירם כרב ואב"ד "בקהלתינו ק"ק מונקאטש המעטירה והגליל בערג", בחתימת שלושים ושמונה מראשי וחשובי הקהל. עם חותמת שעווה אדומה. כתב ההכתרה כתוב בחלקו בסגנון מליצי, ונפתח בראשי תיבות "מאיר פערלס".
מינויו זה של רבי מאיר פרלס לרבנות מונקאטש לא יצא לבסוף אל הפועל.
הגאון רבי מאיר פרלס (תקע"א-תרנ"ד), תלמידו של החתם סופר, היה חתן הגאון רבי יצחק פרנקל ב"ח אב"ד סאנטוב וקארלי. משנת תקצ"ה, לאחר פטירת חותנו, מילא את מקומו ברבנות קראלי עד לפטירתו. בבחרותו עוד זכה ללמוד בפרשבורג אצל החתם סופר במשך כששה חודשים, בהם התחבב מאד על רבו. בהיותו בגיל 18 כתב לו רבו החת"ס על קורת רוחו שהייתה לו לעיין בכתבי חידושיו: "הבחור המופלג החרוץ ושנון כ"ה מאיר שי' בנן של קדושים... אורו עיני בפילפולא חריפתא ומלא צני ספרי בקיאותו, וחורז מענין לענין... לא אמנע להשיב מפני כבוד תורתו ואהבתי אליו..." (ראה: החתם סופר ותלמידיו, עמ' שט-שי). בקראלי עמד בראשות ישיבה חשובה, בה העמיד תלמידים הרבה, בהם מחשובי רבני הונגריה. רבי מאיר היה מתמיד מופלג, ובצוואתו ציווה לחקוק על מצבתו: "פ"נ מאיר פערלס, והגית בו יומם ולילה קיים, מראשית נעוריו ועד אחרית החיים" (הגהות מוהר"י קרט, בני-ברק תשכ"א, עמ' קע-קעא).
עד שנת תרל"ג היה רבי מאיר מאלו שצידדו בפירוד הקהילות בהונגריה, אך משנת תרל"ג חזר בו, ומאז הצטרף לאלו שהתנגדו בתוקף לפירוד הקהילות. הקנאים לא סלחו לו על כך והם רדפו אותו ומיררו את חייו (עלי זכרון, מג, שבט תשע"ח, עמ' ז'; מה, ניסן תשע"ח). כתב ההכתרה שלפנינו נשלח אליו ממונקאטש, שנודעה בחסידיה הקנאים, בשנת תרכ"ג, בתקופה שעדיין נודע כקנאי (בסופו של דבר, הוכתר לרבה של מונקאטש בשנת תרכ"ז, הגאון רבי חיים סופר, בעל ה"מחנה חיים", שנודע בקנאותו המופלגת).
כתב ההכתרה שלפנינו לא היה ידוע, וכותבי תולדותיו של רבי מאיר לא כתבו דבר על הצעת הרבנות שנשלחה אליו ממונקאטש.
[1] גליון נייר. 49.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בסימני הקיפול, עם פגיעה בטקסט. קרעים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט.
קטגוריה
מכתבי רבנים - הונגריה, גליציה ומרכז אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $525
כולל עמלת קונה
כתב-יד בפורמט גדול, העתקי פרוטוקולים (ביידיש) מאספות ראשי קהילת מישקולץ, שהתקיימו בסוף שנת 1852, בין חודש אלול תרי"ב לחודש טבת תרי"ג.
פרוטוקולים של כתריסר אספות. סעיפי ההחלטות בתוך הפרוטוקולים ממוספרים בסדר עוקב. בדפים שלפנינו הם ממוספרים: 288-349.
לפני הסעיפים של כל אספה, מופיעה כותרת עם התאריך העברי והלועזי ושמות המשתתפים. לדוגמה, בראש הדף הראשון: "מישקאלטץ יום א' ז' אלול תרי"ב אצל אסיפת א"ק [=אלופי קהל] נ"י, אלס הק' כ' איצק בער וויג ר"ה [=ראש הקהל], כ' אייזק פישער ט"ה, כ' חיים גרינבלאטט, כ' יעקב שווארץ, וכ' בער ראאב".
בפרוטוקולים מוזכרים שמות רבים מבני הקהילה, פרטים והחלטות שונות הנוגעות לקהילה.
לדפים אלה צורפו שני דפים ובהם מפתחות לפרוטוקולים מתאריכים מוקדמים יותר - מהשנים 1848-1849. דפים אלה מודבקים על דף נייר, המשמש כעין "שער", עליו נכתב: "פראגמענט דער קהלה מר"ח אייר תר"ח עד ר"ח אייר תר"ט...". על גבי דף זה הודבקה פיסת נייר עם הכיתוב (בדפוס ובכתב-יד): "Protocol der Is. Cult. Gemeinde 1852".
[6] דף (9 עמ' כתובים). 45 ס"מ. נייר כחלחל. + [1] דף "שער" (בגודל הנ"ל), [2] דף של מפתחות (37.5 ס"מ). מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. פגיעה בטקסט בשולי הדפים כתוצאה מבלאי במספר מקומות.
פרוטוקולים של כתריסר אספות. סעיפי ההחלטות בתוך הפרוטוקולים ממוספרים בסדר עוקב. בדפים שלפנינו הם ממוספרים: 288-349.
לפני הסעיפים של כל אספה, מופיעה כותרת עם התאריך העברי והלועזי ושמות המשתתפים. לדוגמה, בראש הדף הראשון: "מישקאלטץ יום א' ז' אלול תרי"ב אצל אסיפת א"ק [=אלופי קהל] נ"י, אלס הק' כ' איצק בער וויג ר"ה [=ראש הקהל], כ' אייזק פישער ט"ה, כ' חיים גרינבלאטט, כ' יעקב שווארץ, וכ' בער ראאב".
בפרוטוקולים מוזכרים שמות רבים מבני הקהילה, פרטים והחלטות שונות הנוגעות לקהילה.
לדפים אלה צורפו שני דפים ובהם מפתחות לפרוטוקולים מתאריכים מוקדמים יותר - מהשנים 1848-1849. דפים אלה מודבקים על דף נייר, המשמש כעין "שער", עליו נכתב: "פראגמענט דער קהלה מר"ח אייר תר"ח עד ר"ח אייר תר"ט...". על גבי דף זה הודבקה פיסת נייר עם הכיתוב (בדפוס ובכתב-יד): "Protocol der Is. Cult. Gemeinde 1852".
[6] דף (9 עמ' כתובים). 45 ס"מ. נייר כחלחל. + [1] דף "שער" (בגודל הנ"ל), [2] דף של מפתחות (37.5 ס"מ). מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. פגיעה בטקסט בשולי הדפים כתוצאה מבלאי במספר מקומות.
קטגוריה
מכתבי רבנים - הונגריה, גליציה ומרכז אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
מכתב מעניין בכתב-ידו וחתימתו של רבי "מאיר כץ מהעדיס", אל מורו ורבו רבי בענדיט גוטיין אב"ד העדיעס (בעל "כסף נבחר"). מאגאץ (מוהאץ'), תקפ"ז [1827]. מעבר לדף רשימות רעיונות לדרוש וחידושי-תורה (שני טורים, כ-43 שורות) בכתב-ידו של מקבל המכתב רבי בענדיט גוטיין.
רבי מאיר כץ, שנסע ללמוד תורה בעיר מאגאץ, מספר כי קודם נסיעתו מהעדיעס קיבל הבטחה מאחותו העשירה של רבי בענדיט שהבטיחה "בצדקתה ובתום לבבה", כי תתמוך בו ובאחיו רבי שמואל, והוא מבקש כי יוסיפו על הקצבה, עקב היוקר המאמיר - "...כי כל מגמותי בדבר הזה רק לעסוק בתורת ד' יומם ולילה, למלאות כרסי בש"ס ופוסקים, לעלות מעלה מעלה ברצות הי"ת, וכאשר גיליתי גם לרב הגאון דק"ק בוניהאד וקבלתי ממנו התרה...". רבי מאיר כץ מתנצל שאינו מגיע להעדיעס לדבר פנים אל פנים עם הרב בענין זה, מפני חששו מביטול תורה.
המכתב שלפנינו מתעד את ההיסטוריה של לומדי התורה בהונגריה בראשית המאה ה-19, שהיו "גולים למקום תורה" ונוסעים ללמוד בעיירות שונות, כשהם מתפרנסים ע"י "מכתבי התרה" [המלצות] שקיבלו מרבנים שונים.
הגאון הנודע רבי בענדיט גויטיין (תק"ל-תר"ב 1770-1841), אבד"ק העדיעס (הונגריה), בעל "כסף נבחר" ומגדולי רבני דורו בהונגריה. נולד בכפר גוטיין (Kojetín) במורביה, והיה תלמיד מובהק של רבי משה מינץ אב"ד אויבן-ישן. לאחר נישואיו התגורר ביארמוט ונסמך לרבנות ע"י רב העיר רבי זאב וואלף בוסקוביץ בעל "סדר משנה". לאחר שעזב רבי זאב וואלף את העיר, נתמנה על מקומו רבי מאיר א"ש לכהן ברבנות יארמוט, ורבי בענדט נתמנה לדיין בבית דינו. בשנת תקנ"ט-תק"ס בקירוב עבר לכהן ברבנות העיר העדיעס (בהונגרית: הוג'ס Hőgyész) בה כיהן כ-45 שנה והקים בה ישיבה חשובה. ספרו "כסף נבחר" שנדפס בפראג בשנת תקפ"ז, הוציא לו שם עולם עד היום. הספר מסכם סוגיות שונות בתלמוד, כשהוא כולל את כל המקורות החל מדברי התלמוד ועד לדברי גדולי האחרונים בנושא. ספר זה הפך לחיבור יסודי ומרכזי בישיבות הונגריה בדורות הבאים (כפי שצפה מראש החתם סופר עליו, כשכתב בהסכמתו לספר: "הספר הזה יהיה מורה דרך ללומדי תורה"). לאחר שעמל במשך כעשר שנים על מהדורה חדשה של החיבור נפטר רבי בענדט ולא הספיק להוציאו לאור, כתבי היד של המהדורה השנייה אבדו בימי מלחמת העולם השנייה. חלקים מכתביו שנשארו בכתובים בידי המשפחה הודפסו בספר "זכרון אבות" (בני ברק, תשל"א), אולם המכתב שלפנינו והרשימות שמאחוריו לא נדפסו שם.
שולח המכתב רבי מאיר כץ, היה ממקורביו של ה"כסף נבחר" [כנראה היה גם קרוב משפחה], והוא מוזכר מספר פעמים בספר "זכרון אבות" הנ"ל.
[1] דף (כתוב משני צדיו). כ-21 ס"מ. נייר ירקרק עבה. מצב טוב. סימני קיפול.
רבי מאיר כץ, שנסע ללמוד תורה בעיר מאגאץ, מספר כי קודם נסיעתו מהעדיעס קיבל הבטחה מאחותו העשירה של רבי בענדיט שהבטיחה "בצדקתה ובתום לבבה", כי תתמוך בו ובאחיו רבי שמואל, והוא מבקש כי יוסיפו על הקצבה, עקב היוקר המאמיר - "...כי כל מגמותי בדבר הזה רק לעסוק בתורת ד' יומם ולילה, למלאות כרסי בש"ס ופוסקים, לעלות מעלה מעלה ברצות הי"ת, וכאשר גיליתי גם לרב הגאון דק"ק בוניהאד וקבלתי ממנו התרה...". רבי מאיר כץ מתנצל שאינו מגיע להעדיעס לדבר פנים אל פנים עם הרב בענין זה, מפני חששו מביטול תורה.
המכתב שלפנינו מתעד את ההיסטוריה של לומדי התורה בהונגריה בראשית המאה ה-19, שהיו "גולים למקום תורה" ונוסעים ללמוד בעיירות שונות, כשהם מתפרנסים ע"י "מכתבי התרה" [המלצות] שקיבלו מרבנים שונים.
הגאון הנודע רבי בענדיט גויטיין (תק"ל-תר"ב 1770-1841), אבד"ק העדיעס (הונגריה), בעל "כסף נבחר" ומגדולי רבני דורו בהונגריה. נולד בכפר גוטיין (Kojetín) במורביה, והיה תלמיד מובהק של רבי משה מינץ אב"ד אויבן-ישן. לאחר נישואיו התגורר ביארמוט ונסמך לרבנות ע"י רב העיר רבי זאב וואלף בוסקוביץ בעל "סדר משנה". לאחר שעזב רבי זאב וואלף את העיר, נתמנה על מקומו רבי מאיר א"ש לכהן ברבנות יארמוט, ורבי בענדט נתמנה לדיין בבית דינו. בשנת תקנ"ט-תק"ס בקירוב עבר לכהן ברבנות העיר העדיעס (בהונגרית: הוג'ס Hőgyész) בה כיהן כ-45 שנה והקים בה ישיבה חשובה. ספרו "כסף נבחר" שנדפס בפראג בשנת תקפ"ז, הוציא לו שם עולם עד היום. הספר מסכם סוגיות שונות בתלמוד, כשהוא כולל את כל המקורות החל מדברי התלמוד ועד לדברי גדולי האחרונים בנושא. ספר זה הפך לחיבור יסודי ומרכזי בישיבות הונגריה בדורות הבאים (כפי שצפה מראש החתם סופר עליו, כשכתב בהסכמתו לספר: "הספר הזה יהיה מורה דרך ללומדי תורה"). לאחר שעמל במשך כעשר שנים על מהדורה חדשה של החיבור נפטר רבי בענדט ולא הספיק להוציאו לאור, כתבי היד של המהדורה השנייה אבדו בימי מלחמת העולם השנייה. חלקים מכתביו שנשארו בכתובים בידי המשפחה הודפסו בספר "זכרון אבות" (בני ברק, תשל"א), אולם המכתב שלפנינו והרשימות שמאחוריו לא נדפסו שם.
שולח המכתב רבי מאיר כץ, היה ממקורביו של ה"כסף נבחר" [כנראה היה גם קרוב משפחה], והוא מוזכר מספר פעמים בספר "זכרון אבות" הנ"ל.
[1] דף (כתוב משני צדיו). כ-21 ס"מ. נייר ירקרק עבה. מצב טוב. סימני קיפול.
קטגוריה
מכתבי רבנים - הונגריה, גליציה ומרכז אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
לא נמכר
מכתב ארוך ומעניין בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמעון גרינפלד - המהרש"ג, מימי בחרותו. סעמיהאלי, תרל"ה [1875].
מכתב שנשלח לרעו הבחור יצחק טייטלבוים [כנראה, רבי יצחק טייטלבוים (תרי"ח-תש"ב), תלמידו של המהר"ם שיק, לימים גאון וחסיד מפורסם, רב ודיין בעיר בארדיוב - ראה פריט 288]. בתוך דבריו כותב המהרש"ג על אחד מחבריהם (הבחור יעקב יוסף) שעזב את הישיבה והוא בטל מדברי תורה. הוא כותב עליו בצער: "מר לי מאד וחס אני מאד עליו", ומביע את חששו: "מלבד זה, מתפחד אני עליו שלא יצא לתרבות רעה". לאחר החתימה "שמעון גרינפעלד מחוסט", מופיע מכתב נוסף בדברי תורה החתום שנית (בעמוד השני): "דברי ידידך הדו"ש, הק' שמעון גרינפעלד מחוסט". בשולי המכתב הראשון מבקש המהרש"ג למסור פריסת שלום לדודו רבי יהודה כהנא [אחי-אמו של המהרש"ג, נכד-אחיו של בעל קצות החושן].
הגאון רבי שמעון גרינפעלד - המהרש"ג (תרכ"א-תר"ץ), מגדולי רבני הונגריה. תלמיד ה"קול אריה", המהר"ם שיק וה"דברי חיים" מצאנז. כיהן בדיינות במונקאטש, ומשנת תרס"ז כיהן עשרות שנים ברבנות ובראשות הישיבה בסעמיהאלי (סנמיהלי) ונחשב לאחד מגדולי הפוסקים בהונגריה [באותו הדור היו שאמרו, כי שלשה המה גדולי הרבנים בהונגריה: רבינו המהרש"ג, רבי ישעיה זילברשטיין מוויטצען ורבי מרדכי ווינקלר בעל "לבושי מרדכי"]. רבים מרבני הונגריה היו מתלמידיו. השאיר אחריו למעלה מאלפיים תשובות בהלכה, רובן נדפסו בשלשת חלקי "שו"ת מהרש"ג".
[1] דף (כתוב משני צדיו). כ-20 ס"מ. מצב גרוע. קרעים גסים ופגמים, עם חסרונות משמעותיים בטקסט. הדבקות בנייר דבק. כתמי רטיבות.
מכתב שנשלח לרעו הבחור יצחק טייטלבוים [כנראה, רבי יצחק טייטלבוים (תרי"ח-תש"ב), תלמידו של המהר"ם שיק, לימים גאון וחסיד מפורסם, רב ודיין בעיר בארדיוב - ראה פריט 288]. בתוך דבריו כותב המהרש"ג על אחד מחבריהם (הבחור יעקב יוסף) שעזב את הישיבה והוא בטל מדברי תורה. הוא כותב עליו בצער: "מר לי מאד וחס אני מאד עליו", ומביע את חששו: "מלבד זה, מתפחד אני עליו שלא יצא לתרבות רעה". לאחר החתימה "שמעון גרינפעלד מחוסט", מופיע מכתב נוסף בדברי תורה החתום שנית (בעמוד השני): "דברי ידידך הדו"ש, הק' שמעון גרינפעלד מחוסט". בשולי המכתב הראשון מבקש המהרש"ג למסור פריסת שלום לדודו רבי יהודה כהנא [אחי-אמו של המהרש"ג, נכד-אחיו של בעל קצות החושן].
הגאון רבי שמעון גרינפעלד - המהרש"ג (תרכ"א-תר"ץ), מגדולי רבני הונגריה. תלמיד ה"קול אריה", המהר"ם שיק וה"דברי חיים" מצאנז. כיהן בדיינות במונקאטש, ומשנת תרס"ז כיהן עשרות שנים ברבנות ובראשות הישיבה בסעמיהאלי (סנמיהלי) ונחשב לאחד מגדולי הפוסקים בהונגריה [באותו הדור היו שאמרו, כי שלשה המה גדולי הרבנים בהונגריה: רבינו המהרש"ג, רבי ישעיה זילברשטיין מוויטצען ורבי מרדכי ווינקלר בעל "לבושי מרדכי"]. רבים מרבני הונגריה היו מתלמידיו. השאיר אחריו למעלה מאלפיים תשובות בהלכה, רובן נדפסו בשלשת חלקי "שו"ת מהרש"ג".
[1] דף (כתוב משני צדיו). כ-20 ס"מ. מצב גרוע. קרעים גסים ופגמים, עם חסרונות משמעותיים בטקסט. הדבקות בנייר דבק. כתמי רטיבות.
קטגוריה
מכתבי רבנים - הונגריה, גליציה ומרכז אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $600
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם יצחק גליק אב"ד טולטשווא. טולטשווא, תרנ"ה [1895].
תשובה הלכתית בדיני נדרים ותקיעת כף, הנוגעים לבחור שנתן תקיעת כף לדודו העשיר, שיסייע לו בחתונתו ותמורת זה התחייב ללמוד תורה לזכותו בכל יום מימי חייו. התשובה שלפנינו נדפסה (בשינויים רבים) בספרו שו"ת יד יצחק (חלק ב' סימן ע"ג. ראה צילום מצורף).
הגאון הנודע רבי אברהם יצחק גליק בעל ה"יד יצחק" (תקפ"ו-תרס"ט), ומגדולי הפוסקים בהונגריה. כיהן כאב"ד טולטשווא למעלה מחמישים שנה (משנת תרי"ח). נחשב לאחד מגדולי המשיבים להלכה בהונגריה. רבנים רבים התעטרו בסמיכה שקיבלו ממנו, עד שהיו קהילות בהונגריה שהתנאי הראשון להצגת מועמדות של רב היה, רק אם יש לו סמיכה מהרב גליק מטולטשווא. עסק הרבה בכתבי זקנו מהר"ם בנעט [אבי חותנו רבי ישעיה בנעט אב"ד קאלוב], והוציא לאור את ספריו: שו"ת "פרשת מרדכי" ועוד.
[1] דף כפול (2 עמ' כתובים, כ-75 שורות). 21 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים קלים בשוליים.
תשובה הלכתית בדיני נדרים ותקיעת כף, הנוגעים לבחור שנתן תקיעת כף לדודו העשיר, שיסייע לו בחתונתו ותמורת זה התחייב ללמוד תורה לזכותו בכל יום מימי חייו. התשובה שלפנינו נדפסה (בשינויים רבים) בספרו שו"ת יד יצחק (חלק ב' סימן ע"ג. ראה צילום מצורף).
הגאון הנודע רבי אברהם יצחק גליק בעל ה"יד יצחק" (תקפ"ו-תרס"ט), ומגדולי הפוסקים בהונגריה. כיהן כאב"ד טולטשווא למעלה מחמישים שנה (משנת תרי"ח). נחשב לאחד מגדולי המשיבים להלכה בהונגריה. רבנים רבים התעטרו בסמיכה שקיבלו ממנו, עד שהיו קהילות בהונגריה שהתנאי הראשון להצגת מועמדות של רב היה, רק אם יש לו סמיכה מהרב גליק מטולטשווא. עסק הרבה בכתבי זקנו מהר"ם בנעט [אבי חותנו רבי ישעיה בנעט אב"ד קאלוב], והוציא לאור את ספריו: שו"ת "פרשת מרדכי" ועוד.
[1] דף כפול (2 עמ' כתובים, כ-75 שורות). 21 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים קלים בשוליים.
קטגוריה
מכתבי רבנים - הונגריה, גליציה ומרכז אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $800
נמכר ב: $2,375
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אריה ליבוש הורביץ. סטרי, ראש חודש שבט תרנ"ח [1898].
נשלח אל האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא אב"ד סיגט [בעל ה"קדושת יום טוב", אביהם של האדמו"רים בעל ה"עצי חיים" מסיגט ורבי יואל מסאטמר]. בקשה והמלצה למנות את תלמידו רבי אלטר שאול פפר לתפקיד רב ומו"צ: "...ויט אליו חסד לספחהו אל כהונת ההוראה באחת העירות שבמדינתו". הוא מבקש לעשות זאת כי "נפשי יודעת מאד את תלמידי הנ"ל שזה... כל חפצו להיות תורתו אומנתו... שבקי הוא בחדרי התלמוד והפוסקים, ועל גביו יציץ נזר יראת ה', ומעטים הם בני עליה כמוהו...".
בסיום המכתב פורש רא"ל בשלום האדמו"ר ושלום כל תלמידיו וחסידיו: "ואדברה נא שלום למעכת"ה ולכל סיעת מרחמוהי... הק' אריה ליבש הלוי איש הורוויץ אב"דפ"ק והגליל יע"א".
הגאון רבי אריה ליבוש הורביץ (תר"ו-תרס"ט), בעל שו"ת "הרי בשמים" ה' חלקים. מגדולי הגאונים ופוסקי ההלכה בגליציה. נכדו חביבו של הגאון רבי משולם יששכר הורביץ אב"ד סטניסלב בעל "בר ליוואי" ובנו של הגאון רבי יצחק הורביץ בעל "תולדות יצחק" ו"מאה שערים". כיהן ברבנות בזאלוזיץ, בסטרי ובסטניסלב. בצעירותו היה נוסע להסתופף בצל האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז. החלקים הראשון והשני מספר השו"ת שלו, "הרי בשמים", נדפסו בחייו. שאר כתביו סודרו על ידו לדפוס ולא נדפסו. במלחמת העולם השניה נעלמו כתבי-היד בשריפת העיר ביסטריץ, אולם תלמידיו חפרו תחת הריסות הבית ומצאו את הכתבים. במסירות נפש רבה הוברחו כתבי-היד לארץ ישראל ולארה"ב, שם נדפסו שלושת החלקים הנוספים.
[1] דף. 23 ס"מ. 18 שורות בכתב-ידו. מצב בינוני. קרעים משוקמים בקפלי הנייר. כתמי נייר דבק.
נשלח אל האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא אב"ד סיגט [בעל ה"קדושת יום טוב", אביהם של האדמו"רים בעל ה"עצי חיים" מסיגט ורבי יואל מסאטמר]. בקשה והמלצה למנות את תלמידו רבי אלטר שאול פפר לתפקיד רב ומו"צ: "...ויט אליו חסד לספחהו אל כהונת ההוראה באחת העירות שבמדינתו". הוא מבקש לעשות זאת כי "נפשי יודעת מאד את תלמידי הנ"ל שזה... כל חפצו להיות תורתו אומנתו... שבקי הוא בחדרי התלמוד והפוסקים, ועל גביו יציץ נזר יראת ה', ומעטים הם בני עליה כמוהו...".
בסיום המכתב פורש רא"ל בשלום האדמו"ר ושלום כל תלמידיו וחסידיו: "ואדברה נא שלום למעכת"ה ולכל סיעת מרחמוהי... הק' אריה ליבש הלוי איש הורוויץ אב"דפ"ק והגליל יע"א".
הגאון רבי אריה ליבוש הורביץ (תר"ו-תרס"ט), בעל שו"ת "הרי בשמים" ה' חלקים. מגדולי הגאונים ופוסקי ההלכה בגליציה. נכדו חביבו של הגאון רבי משולם יששכר הורביץ אב"ד סטניסלב בעל "בר ליוואי" ובנו של הגאון רבי יצחק הורביץ בעל "תולדות יצחק" ו"מאה שערים". כיהן ברבנות בזאלוזיץ, בסטרי ובסטניסלב. בצעירותו היה נוסע להסתופף בצל האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז. החלקים הראשון והשני מספר השו"ת שלו, "הרי בשמים", נדפסו בחייו. שאר כתביו סודרו על ידו לדפוס ולא נדפסו. במלחמת העולם השניה נעלמו כתבי-היד בשריפת העיר ביסטריץ, אולם תלמידיו חפרו תחת הריסות הבית ומצאו את הכתבים. במסירות נפש רבה הוברחו כתבי-היד לארץ ישראל ולארה"ב, שם נדפסו שלושת החלקים הנוספים.
[1] דף. 23 ס"מ. 18 שורות בכתב-ידו. מצב בינוני. קרעים משוקמים בקפלי הנייר. כתמי נייר דבק.
קטגוריה
מכתבי רבנים - הונגריה, גליציה ומרכז אירופה
קָטָלוֹג