מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- letter (151) Apply letter filter
- יד (145) Apply יד filter
- manuscript (145) Apply manuscript filter
- book (123) Apply book filter
- כתבי (103) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (92) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (92) Apply כתבייד filter
- rabbi (92) Apply rabbi filter
- print (80) Apply print filter
- חסידות (70) Apply חסידות filter
- מכתבים (70) Apply מכתבים filter
- chassid (70) Apply chassid filter
- מכתבי (67) Apply מכתבי filter
- רבנים (67) Apply רבנים filter
- ישראל (63) Apply ישראל filter
- וארץ (63) Apply וארץ filter
- eretz (63) Apply eretz filter
- דפוסי (54) Apply דפוסי filter
- gloss (47) Apply gloss filter
- יהדות (43) Apply יהדות filter
- jewri (43) Apply jewri filter
- וכתבי (42) Apply וכתבי filter
- עתיקים (40) Apply עתיקים filter
- ספרי (39) Apply ספרי filter
- הר (37) Apply הר filter
- והש (37) Apply והש filter
- ודפוסים (37) Apply ודפוסים filter
- ליטא (37) Apply ליטא filter
- ערש (37) Apply ערש filter
- פולין (37) Apply פולין filter
- שנות (37) Apply שנות filter
- ליטא, (37) Apply ליטא, filter
- earli (37) Apply earli filter
- isra (37) Apply isra filter
- lithuanian (37) Apply lithuanian filter
- lithuanian, (37) Apply lithuanian, filter
- polish (37) Apply polish filter
- בודדים (36) Apply בודדים filter
- ודפים (36) Apply ודפים filter
- leav (36) Apply leav filter
- singl (36) Apply singl filter
- ספרים (35) Apply ספרים filter
- והקדשות (33) Apply והקדשות filter
- חתימות (33) Apply חתימות filter
- dedic (33) Apply dedic filter
- signatur (33) Apply signatur filter
- אירופה (30) Apply אירופה filter
- european (30) Apply european filter
- balkan (27) Apply balkan filter
- italian (27) Apply italian filter
מציג 193 - 204 of 433
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב בחתימתו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד. ירושלים, חשון תרפ"ז [1926].
המלצה לתמוך ביהודי מירושלים הנוסע לוינה למצוא מזור ותרופה לבתו האילמת. רבי יוסף חיים מספר על מצבו הטראגי של היהודי אשר בתו זו נותרה יחידה להוריה, משבעה ילדים שהיו להם. רבי יוסף חיים מציין כי יהודי זה "הוא יליד ירושלים ולא נסע מימיו לחו"ל, ואין לו שם שום מודע ומכיר".
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל "כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק ולראב"ד בבית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. בשנת תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי ("רב ואב"ד למקהלות אשכנזים בעיה"ק ירושלם תו"ב"). 28.5 ס"מ. המכתב כתוב במכונת כתיבה, וחתום בחתימת ידו. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות גדולים. בלאי וסימני קיפול. קרעים קלים בקפלי הנייר.
המלצה לתמוך ביהודי מירושלים הנוסע לוינה למצוא מזור ותרופה לבתו האילמת. רבי יוסף חיים מספר על מצבו הטראגי של היהודי אשר בתו זו נותרה יחידה להוריה, משבעה ילדים שהיו להם. רבי יוסף חיים מציין כי יהודי זה "הוא יליד ירושלים ולא נסע מימיו לחו"ל, ואין לו שם שום מודע ומכיר".
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל "כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק ולראב"ד בבית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. בשנת תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי ("רב ואב"ד למקהלות אשכנזים בעיה"ק ירושלם תו"ב"). 28.5 ס"מ. המכתב כתוב במכונת כתיבה, וחתום בחתימת ידו. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות גדולים. בלאי וסימני קיפול. קרעים קלים בקפלי הנייר.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
שני מסמכים בחתימות הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, רבה של "העדה החרדית" בירושלים. תרפ"ו.
1. מכתב מראשי ישיבת "אהל משה בבית מדרשו של... מהרי"ל דיסקין", שנשלח אל רבי יצחק [---] שד"ר הישיבה בארה"ב. ירושלים, אב תרפ"ו [1926].
שני עמודים כתובים במכונת כתיבה, ובסופם חותמות בצורת חתימה של ראשי הישיבה רבי "יצחק שלמה בלויא" ורבי "דוד בהר"ן זללה"ה", ושל נשיא הישיבה רבי "אליהו קלצקין". בין החותמות הנ"ל מופיעה חתימת ידו (בדיו שחורה) של רבי "יוסף חיים זאנענפעלד" נשיא הישיבה.
[1] דף (כתוב משני צדיו), נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי בקפלי הדף ובשוליו. נקבי תיוק.
2. אישור נישואין מודפס של "ועד העיר לקהלת האשכנזים". מילוי בכתב-יד לנישואי החתן שמואל גילערינטער בן ר' אליעזר מ', עם הכלה גולדה רוחמה גיירמן בת ר' יצחק, משכונת בתי וורשה בירושלים. עם אישור בחתימת ידו של "מסדר הקידושין" רבי "יוסף חיים זאנענפעלד". חתימת מזכיר הבד"צ: "רבי אריה מרדכי גולדברג" וחתימת מזכיר ועד העיר: רבי "ברוך ראובן שלמה הלוי יונגרייס". ירושלים, אדר תרפ"ו [1926].
[1] דף, טופס מסמכים מודפס. 38 ס"מ. מצב בינוני-טוב. בלאי וקרעים קלים. סימני קיפול וכתמים.
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל "כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק ולראב"ד בבית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. בשנת תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
1. מכתב מראשי ישיבת "אהל משה בבית מדרשו של... מהרי"ל דיסקין", שנשלח אל רבי יצחק [---] שד"ר הישיבה בארה"ב. ירושלים, אב תרפ"ו [1926].
שני עמודים כתובים במכונת כתיבה, ובסופם חותמות בצורת חתימה של ראשי הישיבה רבי "יצחק שלמה בלויא" ורבי "דוד בהר"ן זללה"ה", ושל נשיא הישיבה רבי "אליהו קלצקין". בין החותמות הנ"ל מופיעה חתימת ידו (בדיו שחורה) של רבי "יוסף חיים זאנענפעלד" נשיא הישיבה.
[1] דף (כתוב משני צדיו), נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי בקפלי הדף ובשוליו. נקבי תיוק.
2. אישור נישואין מודפס של "ועד העיר לקהלת האשכנזים". מילוי בכתב-יד לנישואי החתן שמואל גילערינטער בן ר' אליעזר מ', עם הכלה גולדה רוחמה גיירמן בת ר' יצחק, משכונת בתי וורשה בירושלים. עם אישור בחתימת ידו של "מסדר הקידושין" רבי "יוסף חיים זאנענפעלד". חתימת מזכיר הבד"צ: "רבי אריה מרדכי גולדברג" וחתימת מזכיר ועד העיר: רבי "ברוך ראובן שלמה הלוי יונגרייס". ירושלים, אדר תרפ"ו [1926].
[1] דף, טופס מסמכים מודפס. 38 ס"מ. מצב בינוני-טוב. בלאי וקרעים קלים. סימני קיפול וכתמים.
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל "כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק ולראב"ד בבית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. בשנת תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב עם 49 חתימות של נכבדי עדת הכורדים בירושלים, שנשלח אל הרב הראשי ה"ראשון לציון" רבי יעקב מאיר. ירושלים, כסלו תרצ"ב [1931].
מכתב פולמוס נגד כרוז שפרסמו השוחטים הספרדים בירושלים, בהסכמת הרב הראשי, ובו הם האשימו את ה"שוחטים הקורדים" ששחיטתם פסולה והם מכשילים את הציבור ב"נבלות וטרפות". העדה הכורדית טוענת כי השוחט הכורדי "ח' שמואל ברוך בכמהר"ר יוסף" הוסמך ע"י הרבנים השד"רים רבי בן ציון קואינקה מירושלים ורבי יעקב חי לבטון מטבריה, שכתבו "ששחיטתו שחיטה כשרה והאוכל משחיטתו סמוך לבו לא יירא". בנוסף הם מפריכים את הטענה של השוחטים הספרדים בדבר "השגת גבול", וכותבים כי טענה זו בלבד מוכיחה את טענת העדה הכורדית כי הכל שאלה פוליטית ורדיפה עדתית: "...ועל זה באים אנו בטענה, הלא כל עדה ועדה יש לה זכות הן בעניני שחיטה והן בעניני ציבור אחרים...".
[1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קמטים וסימני קיפול.
מכתב פולמוס נגד כרוז שפרסמו השוחטים הספרדים בירושלים, בהסכמת הרב הראשי, ובו הם האשימו את ה"שוחטים הקורדים" ששחיטתם פסולה והם מכשילים את הציבור ב"נבלות וטרפות". העדה הכורדית טוענת כי השוחט הכורדי "ח' שמואל ברוך בכמהר"ר יוסף" הוסמך ע"י הרבנים השד"רים רבי בן ציון קואינקה מירושלים ורבי יעקב חי לבטון מטבריה, שכתבו "ששחיטתו שחיטה כשרה והאוכל משחיטתו סמוך לבו לא יירא". בנוסף הם מפריכים את הטענה של השוחטים הספרדים בדבר "השגת גבול", וכותבים כי טענה זו בלבד מוכיחה את טענת העדה הכורדית כי הכל שאלה פוליטית ורדיפה עדתית: "...ועל זה באים אנו בטענה, הלא כל עדה ועדה יש לה זכות הן בעניני שחיטה והן בעניני ציבור אחרים...".
[1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קמטים וסימני קיפול.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $400
לא נמכר
מכתב מקהילת בון, בחתימת-ידו של רב העיר רבי אברהם אויערבך, וחתימת רבי "שמואל מבון" - מראשי הקהילה. בונא (בון, גרמניה), י"ב אדר שני תקצ"ב [1832].
המכתב נשלח אל "פרנסי ומנהיגי עדת ישורון ק"ק ברעסלויא" ולרבם רבי שלמה זלמן טיקטין. מכתב בקשה לעזור בהשגת מסמכים ליהודי מתושבי בון, הזכאי לקבל חלק בירושה של יהודי שנפטר בברסלאו, וכספי הירושה מעוכבים בידי בית המשפט בברסלאו, בגלל חסרון תעודת לידה.
כתיבת ידי סופר, עם מספר תיקונים, כפי הנראה בכתב-ידו של רבי אברהם אויערבך. המכתב מסתיים: "אלה דברי העומדי' לפני עדת ישראל, אנשי הקאנסיסטאר הישראלי מגליל בונא", ולאחר מכן מופיעות חתימות רבי אברהם אויערבך בעברית ובגרמנית. חתימה נוספת של "הק' שמואל מבון המכונה S. Chevalier", כפי הנראה מראשי הקונסיסטוריה של בון.
רבי אברהם אויערבך (תקכ"ג-תר"ו 1763-1845), תלמיד רבי נתן אדלר וחברו של ה"חתם סופר". מגדולי רבני אשכנז וארצות הריינוס. בנו של רבי אביעזרי זעליג אויערבך אב"ד פוסוויילר (תפ"ד-תקכ"ח), וחתן דודו רבי דוד זינצהיים (ראש ה"סנהדרין" של רבני צרפת). נתחנך על ברכי זקנו רבי צבי הירש אויערבך אב"ד וורמייזא, ואח"כ למד אצל רבי נתן אדלר בפרנקפורט דמיין, ביחד עם ה"חתם סופר" (שלימים אף הספידו; ראה: אישים בתשובות חת"ס, עמ' כ). שימש ברבנות בכמה קהילות ברחבי אשכנז. משנת תקס"ח אב"ד בונא (בון). מצאצאיו יצאו שושלות מפורסמות של רבנים ואנשי תורה, מהם: בנו הבכור רבי צבי בנימין אויערבך בעל "נחל אשכול" אב"ד דרמשטט והלברשטט, ובנו רבי אהרן אויערבך אב"ד בון.
[1] דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. בצדו השני של הדף: רישום כתובת בגרמנית ושרידי חותמת שעווה של הקונסיסטוריה של בון.
המכתב נשלח אל "פרנסי ומנהיגי עדת ישורון ק"ק ברעסלויא" ולרבם רבי שלמה זלמן טיקטין. מכתב בקשה לעזור בהשגת מסמכים ליהודי מתושבי בון, הזכאי לקבל חלק בירושה של יהודי שנפטר בברסלאו, וכספי הירושה מעוכבים בידי בית המשפט בברסלאו, בגלל חסרון תעודת לידה.
כתיבת ידי סופר, עם מספר תיקונים, כפי הנראה בכתב-ידו של רבי אברהם אויערבך. המכתב מסתיים: "אלה דברי העומדי' לפני עדת ישראל, אנשי הקאנסיסטאר הישראלי מגליל בונא", ולאחר מכן מופיעות חתימות רבי אברהם אויערבך בעברית ובגרמנית. חתימה נוספת של "הק' שמואל מבון המכונה S. Chevalier", כפי הנראה מראשי הקונסיסטוריה של בון.
רבי אברהם אויערבך (תקכ"ג-תר"ו 1763-1845), תלמיד רבי נתן אדלר וחברו של ה"חתם סופר". מגדולי רבני אשכנז וארצות הריינוס. בנו של רבי אביעזרי זעליג אויערבך אב"ד פוסוויילר (תפ"ד-תקכ"ח), וחתן דודו רבי דוד זינצהיים (ראש ה"סנהדרין" של רבני צרפת). נתחנך על ברכי זקנו רבי צבי הירש אויערבך אב"ד וורמייזא, ואח"כ למד אצל רבי נתן אדלר בפרנקפורט דמיין, ביחד עם ה"חתם סופר" (שלימים אף הספידו; ראה: אישים בתשובות חת"ס, עמ' כ). שימש ברבנות בכמה קהילות ברחבי אשכנז. משנת תקס"ח אב"ד בונא (בון). מצאצאיו יצאו שושלות מפורסמות של רבנים ואנשי תורה, מהם: בנו הבכור רבי צבי בנימין אויערבך בעל "נחל אשכול" אב"ד דרמשטט והלברשטט, ובנו רבי אהרן אויערבך אב"ד בון.
[1] דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. בצדו השני של הדף: רישום כתובת בגרמנית ושרידי חותמת שעווה של הקונסיסטוריה של בון.
קטגוריה
מכתבי רבנים - גרמניה וצפון אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
לא נמכר
חמשה חומשי תורה, עם חמש מגלות, ועם "באור המלות בלשון אשכנזי". וינה, [תקע"ה 1815]. דפוס אנטאן שמיד.
טופס מיוחד שנועד לשבועת עדים יהודים בבית המשפט הנוצרי. לפני השער הודבק מסמך מודפס וממולא בכת"י, בשפה הגרמנית, החתום ע"י קרל פישר, הצנזור, עורך ומתרגם לעברית של בית המלוכה, וע"י הגאון רבי אלעזר פלעקלס ראב"ד פראג [בגרמנית]. המסמך מאשר את המקום המדוייק בספר הזה עליו יש להניח את היד בזמן השבועה (ויקרא פרק כו פסוק יד ואילך - שם מופיעות הקללות שבפרשת בחוקותי). בדף שלפניו אישור נוסף בחתימת קרל פישר. חותמות בית המשפט המחוזי בסמילי (Semily, צפון צ'כיה).
בדף צח סימונים בכתב-יד על פי המסמך הנ"ל. כמו כן, בדף נט/1 רישום בגרמנית וסימוני סוגריים על הפסוק "לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא...".
קסג; [1], יד, יד-מג דף. 23 ס"מ. נייר עבה. מצב טוב. כתמים. קונטרס דפים ראשון וכריכה מעט מנותקים. קרע קטן בשולי הדף האחרון (ללא פגיעה בטקסט). כריכת עור מקורית (עם הטבעות על השדרה), רופפת, עם פגמים.
טופס מיוחד שנועד לשבועת עדים יהודים בבית המשפט הנוצרי. לפני השער הודבק מסמך מודפס וממולא בכת"י, בשפה הגרמנית, החתום ע"י קרל פישר, הצנזור, עורך ומתרגם לעברית של בית המלוכה, וע"י הגאון רבי אלעזר פלעקלס ראב"ד פראג [בגרמנית]. המסמך מאשר את המקום המדוייק בספר הזה עליו יש להניח את היד בזמן השבועה (ויקרא פרק כו פסוק יד ואילך - שם מופיעות הקללות שבפרשת בחוקותי). בדף שלפניו אישור נוסף בחתימת קרל פישר. חותמות בית המשפט המחוזי בסמילי (Semily, צפון צ'כיה).
בדף צח סימונים בכתב-יד על פי המסמך הנ"ל. כמו כן, בדף נט/1 רישום בגרמנית וסימוני סוגריים על הפסוק "לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא...".
קסג; [1], יד, יד-מג דף. 23 ס"מ. נייר עבה. מצב טוב. כתמים. קונטרס דפים ראשון וכריכה מעט מנותקים. קרע קטן בשולי הדף האחרון (ללא פגיעה בטקסט). כריכת עור מקורית (עם הטבעות על השדרה), רופפת, עם פגמים.
קטגוריה
מכתבי רבנים - גרמניה וצפון אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,200
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי ישראל ליפשיץ, בעל ה"תפארת ישראל". חאדזייש (Chodzież), טבת תקצ"ה [1835].
מכתב משפחתי שנשלח לעיר ווראניק (וורונקי - Wronki), אל בנו הגאון רבי ברוך יצחק ליפשיץ וזוגתו "הרבנית חשובה מ'[רת] מינע". בתוך הדברים הוא מדבר על עניני קניית ספרים והשאלתם: "...והשאלתי לך הב' ספרי'[ם], אבל גזרתי בגזירת כיבוד אב להשיבם לי אחר פו"פ [? =פורים ופסח?], כי אז תוכל לקנותם משם. גם נחלת שבעה כשיזדמן אקנה לך...".
מעבר לדף רישום כתובת "לק"ק ווראניק - לכבוד הרב המאה"ג... מ"ה ברוך יצחק ליפשיץ שליט"א"; וחתימות ונסיונות-חתימה של "הקטן ברוך יצחק ליפשיץ".
הגאון רבי ישראל ליפשיץ (תקמ"ב-תרכ"א), נודע בחיבורו הגדול "תפארת ישראל" על ששה סדרי משנה, שהתקבל בכל תפוצות ישראל ונדפס במאות מהדורות עד ימינו. בן הגאון רבי גדליה ליפשיץ בעל "רגל ישרה" ונכד הגאון רבי ישראל ליפשיץ אב"ד קליווא. גאון מופלא, מגדולי יהדות אשכנז. ישב כל היום ועסק בתורה, כשהוא מעוטר בטלית ותפילין תחת מעילו העליון, ונודע לאיש קדוש וירא-אלוקים. שימש ברבנות יותר מיובל שנים, בקהילות רבות באזור פרוסיה, בהן: ווראניק, חאדזייש, דעסוי, דאנציג ועוד. מלבד חיבורו "תפארת ישראל" על המשנה, חיבר עוד חיבורים רבים, של דרשות, חידושים ופסקי הלכות.
בנו, מקבל המכתב: הגאון רבי ברוך יצחק ליפשיץ (תקע"ב-תרל"ח), בעל "מסגרת זהב" - הוספות שנדפסו עם פירוש אביו על המשניות, גם הגהותיו הרבות בתוך פירוש ה"תפארת ישראל" פותחות בראשי תיבות "אב"י" [אמר ברוך יצחק]. גדול בתורה, איש קדוש וירא-אלוקים. כבר בבחרותו הוסמך ע"י אביו הגדול ונתקבל לרבנות בווראניק עיר מולדתו. הגאון רבי עקיבא איגר אב"ד פוזנא יצא למחות נגד מינוי זה [כחלק ממלחמתו של רע"א, נגד התופעה של מינוי בחורים צעירים למשרות רבנות], ראה "אגרות רע"א", מכתבים מב-מט, מחודש תמוז תקצ"ג - מהמכתב שלפנינו עולה כי בחורף תקצ"ה כבר היה רבי ברוך יצחק נשוי לאשתו הרבנית מינה, ועדיין גר בווראניק. לאחר מכן כיהן ברבנות העיר לנדסברג וכרב ראשי של מדינת מקלנבורג, ובשנת תרי"ט עבר לעיר המבורג, בה יצאו מוניטין לדרשותיו ושיעוריו והעמיד תלמידים הרבה. רבי זלמן שפיצר אב"ד וינה, חתנו של החת"ס, כתב אודותיו במכתב ש"הוא צדיק תמים לוחם מלחמת מלחמות השם באשכנז" (מילי דאבות, ח"ב, או"ח סימן ג).
[1] דף. כ-13.5X17 ס"מ. נייר עבה אפרפר. 12 שורות בכתב-ידו וחתימתו, עם סלסולים קליגרפיים אופייניים. מצב טוב. שולי המכתב התחתונים נגזרו במספריים.
מכתב משפחתי שנשלח לעיר ווראניק (וורונקי - Wronki), אל בנו הגאון רבי ברוך יצחק ליפשיץ וזוגתו "הרבנית חשובה מ'[רת] מינע". בתוך הדברים הוא מדבר על עניני קניית ספרים והשאלתם: "...והשאלתי לך הב' ספרי'[ם], אבל גזרתי בגזירת כיבוד אב להשיבם לי אחר פו"פ [? =פורים ופסח?], כי אז תוכל לקנותם משם. גם נחלת שבעה כשיזדמן אקנה לך...".
מעבר לדף רישום כתובת "לק"ק ווראניק - לכבוד הרב המאה"ג... מ"ה ברוך יצחק ליפשיץ שליט"א"; וחתימות ונסיונות-חתימה של "הקטן ברוך יצחק ליפשיץ".
הגאון רבי ישראל ליפשיץ (תקמ"ב-תרכ"א), נודע בחיבורו הגדול "תפארת ישראל" על ששה סדרי משנה, שהתקבל בכל תפוצות ישראל ונדפס במאות מהדורות עד ימינו. בן הגאון רבי גדליה ליפשיץ בעל "רגל ישרה" ונכד הגאון רבי ישראל ליפשיץ אב"ד קליווא. גאון מופלא, מגדולי יהדות אשכנז. ישב כל היום ועסק בתורה, כשהוא מעוטר בטלית ותפילין תחת מעילו העליון, ונודע לאיש קדוש וירא-אלוקים. שימש ברבנות יותר מיובל שנים, בקהילות רבות באזור פרוסיה, בהן: ווראניק, חאדזייש, דעסוי, דאנציג ועוד. מלבד חיבורו "תפארת ישראל" על המשנה, חיבר עוד חיבורים רבים, של דרשות, חידושים ופסקי הלכות.
בנו, מקבל המכתב: הגאון רבי ברוך יצחק ליפשיץ (תקע"ב-תרל"ח), בעל "מסגרת זהב" - הוספות שנדפסו עם פירוש אביו על המשניות, גם הגהותיו הרבות בתוך פירוש ה"תפארת ישראל" פותחות בראשי תיבות "אב"י" [אמר ברוך יצחק]. גדול בתורה, איש קדוש וירא-אלוקים. כבר בבחרותו הוסמך ע"י אביו הגדול ונתקבל לרבנות בווראניק עיר מולדתו. הגאון רבי עקיבא איגר אב"ד פוזנא יצא למחות נגד מינוי זה [כחלק ממלחמתו של רע"א, נגד התופעה של מינוי בחורים צעירים למשרות רבנות], ראה "אגרות רע"א", מכתבים מב-מט, מחודש תמוז תקצ"ג - מהמכתב שלפנינו עולה כי בחורף תקצ"ה כבר היה רבי ברוך יצחק נשוי לאשתו הרבנית מינה, ועדיין גר בווראניק. לאחר מכן כיהן ברבנות העיר לנדסברג וכרב ראשי של מדינת מקלנבורג, ובשנת תרי"ט עבר לעיר המבורג, בה יצאו מוניטין לדרשותיו ושיעוריו והעמיד תלמידים הרבה. רבי זלמן שפיצר אב"ד וינה, חתנו של החת"ס, כתב אודותיו במכתב ש"הוא צדיק תמים לוחם מלחמת מלחמות השם באשכנז" (מילי דאבות, ח"ב, או"ח סימן ג).
[1] דף. כ-13.5X17 ס"מ. נייר עבה אפרפר. 12 שורות בכתב-ידו וחתימתו, עם סלסולים קליגרפיים אופייניים. מצב טוב. שולי המכתב התחתונים נגזרו במספריים.
קטגוריה
מכתבי רבנים - גרמניה וצפון אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $400
לא נמכר
מכתב ארוך ומעניין בכתב-ידו וחתימתו של רבי ברוך בנדיט הלוי דושנית. "לעווארדן" (לִיוֹורְדֵן Leeuwarden, הולנד), [חשון תר"ה 1844].
נשלח לרבי צבי הירש לעהרין הצדיק מאמשטרדם [נשיא הפקאו"מ. קרוב משפחתו: "ש"ב... אהובי כאבי"]. רובו של המכתב נסוב על סיבת כשלון החזקת ישיבה בעירו הרחוקה [בקצה הצפון-מערבי של המדינה. בירת מחוז פריסלנד]. המכתב מכיל תוכן היסטורי המלמד על דרכי הקמת הישיבות בערי הולנד באמצע המאה ה-19. מדבריו עולה כי רוב הלומדים שהגיעו לעיר, עזבו את הלימוד ופנו לעסוק גם בדברים אחרים, מסחר או לימודי-חול. רבי בענדיט כותב שכשלון הקמת הישיבה לא מגיע ממחסור בהחזקתם הכלכלית של הלומדים, והוא מספר שהשיג "סעודות יותר מימים בשבוע..." [באותם הימים היו רגילים, שבחורי הישיבות ניזונים מאכילת "ימים" בבתי נדיבים מתושבי העיר, כשהבחורים היו אוכלים ארוחות על שולחנם, פעם או פעמיים בשבוע]. רבי בנדיט מציע לחזק את הלימוד בכך שיביאו בחורי ישיבות מרוסיה או מפולין ללמוד בעיר. סוף המכתב עוסק בנושא מגביות הפקוא"מ למען יושבי ארץ ישראל.
רבי ברוך בנדיט דושנית (השני) אב"ד ליוורדן (נפטר תרמ"ו, אוצר הרבנים 4189), מגדולי רבני הולנד במאה ה-19. בשנת תרי"א נתמנה רבי בנדיט דושנית לנשיא הפקוא"מ. היה מצאצאי הגאון רבי ברוך בענדט הלוי הורביץ-דושנית מפראג, אב"ד ור"מ ניימינגן שבהולנד (נפטר תקס"ג 1803, אוצר הרבנים 4190), שהיה חותנו של רבי אברהם משה לעהרן מהאג - אביהם של רבי צבי הירש לעהרין ורבי עקיבא לעהרין מאמשטרדם מייסדי וראשי הפקוא"מ [פקידים ואמרכלים], הממונים על כספי ארץ ישראל.
[1] דף כפול (כתוב בצפיפות משני צדיו). 25.5 ס"מ. מצב טוב. מעט בלאי וקרעים.
נשלח לרבי צבי הירש לעהרין הצדיק מאמשטרדם [נשיא הפקאו"מ. קרוב משפחתו: "ש"ב... אהובי כאבי"]. רובו של המכתב נסוב על סיבת כשלון החזקת ישיבה בעירו הרחוקה [בקצה הצפון-מערבי של המדינה. בירת מחוז פריסלנד]. המכתב מכיל תוכן היסטורי המלמד על דרכי הקמת הישיבות בערי הולנד באמצע המאה ה-19. מדבריו עולה כי רוב הלומדים שהגיעו לעיר, עזבו את הלימוד ופנו לעסוק גם בדברים אחרים, מסחר או לימודי-חול. רבי בענדיט כותב שכשלון הקמת הישיבה לא מגיע ממחסור בהחזקתם הכלכלית של הלומדים, והוא מספר שהשיג "סעודות יותר מימים בשבוע..." [באותם הימים היו רגילים, שבחורי הישיבות ניזונים מאכילת "ימים" בבתי נדיבים מתושבי העיר, כשהבחורים היו אוכלים ארוחות על שולחנם, פעם או פעמיים בשבוע]. רבי בנדיט מציע לחזק את הלימוד בכך שיביאו בחורי ישיבות מרוסיה או מפולין ללמוד בעיר. סוף המכתב עוסק בנושא מגביות הפקוא"מ למען יושבי ארץ ישראל.
רבי ברוך בנדיט דושנית (השני) אב"ד ליוורדן (נפטר תרמ"ו, אוצר הרבנים 4189), מגדולי רבני הולנד במאה ה-19. בשנת תרי"א נתמנה רבי בנדיט דושנית לנשיא הפקוא"מ. היה מצאצאי הגאון רבי ברוך בענדט הלוי הורביץ-דושנית מפראג, אב"ד ור"מ ניימינגן שבהולנד (נפטר תקס"ג 1803, אוצר הרבנים 4190), שהיה חותנו של רבי אברהם משה לעהרן מהאג - אביהם של רבי צבי הירש לעהרין ורבי עקיבא לעהרין מאמשטרדם מייסדי וראשי הפקוא"מ [פקידים ואמרכלים], הממונים על כספי ארץ ישראל.
[1] דף כפול (כתוב בצפיפות משני צדיו). 25.5 ס"מ. מצב טוב. מעט בלאי וקרעים.
קטגוריה
מכתבי רבנים - גרמניה וצפון אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
לא נמכר
מכתב (2 עמ'), הכולל מכתב שאלה בכתב-ידו וחתימתו של רבי ישראל מאיר פריימן אב"ד פילעהנע, שנשלח אל חותנו הגאון רבי יעקב עטלינגר, בעל ה"ערוך לנר"; ובהמשך העמוד ובצדו השני, מכתב תשובה (7 שורות - לא חתום) בכתב-ידו של בעל ה"ערוך לנר". [פילעהנע ואלטונה, תר"ל בקירוב].
רבי ישראל מאיר פריימן, שעסק בההדרת ספר "והזהיר", שלח לחותנו ה"ערוך לנר" קושיא על דברי הראשונים בענין העונשים על אכילת בשר נבלה וטרפה. חותנו השיב לו במכתב על גבי אותו דף. את ההתכתבות הזו מזכיר רבי ישראל מאיר בקצרה בהערה שהדפיס בספר "והזהיר" לספר שמות (לייפציג, תרל"ג, דף ד/1, הערה ג), וכותב: "דינים אלו קשים הם ודנתי לפני מו"ח בזה, ואי"ה בח"ב יקנו מקומם". בסופו של דבר לא הדפיס רי"מ את הדברים בחלק השני של ספרו, והתכתבות זו שלפנינו נדפסה רק לאחרונה מכתב-יד, בחלק השלישי של שו"ת בנין ציון, שנדפס בהוצאת דבר ירושלים (ירושלים, תשס"ב, סימן קעו).
הגאון רבי יעקב יוקב עטלינגר (תקנ"ח-תרל"ב 1789-1872), רב ראשי של אלטונה והגלילות ואב"ד אלטונה, מהבולטים שבמנהיגי יהדות גרמניה ומגדולי הלוחמים ברפורמה. בצעירותו כיהן כר"מ בישיבתו של אביו רבי אהרן עטלינגר בעיר קרלסרוא, והיה מתלמידיו המובהקים של רב העיר רבי אשר וואלרשטיין בן ה"שאגת אריה". למד גם בישיבת ווירצבורג אצל הגאון רבי אברהם בינג, והיה חברם של החכם יצחק בריינס מהמבורג ורבי אליעזר ברגמן מירושלים.
בשנת תקפ"ח בערך נתמנה כראש ישיבה ורב ב"קלויז" בעיר מנהיים, ובשנת תקצ"ו עבר לכהן כרב בקהילות אה"ו (אלטונה, המבורג וונדסבק), שם הקים ישיבה חשובה. רבי יעקב עטלינגר עסק כל ימיו בהרבצת תורה, וגדולי הרבנים בגרמניה היו תלמידיו, הידועים מביניהם: רבי שמשון רפאל הירש; רבי עזריאל הילדסהיימר; רבי צבי בנימין אויערבך אב"ד הלברשטט בעל "נחל אשכול"; רבי געטש שלזינגר מדייני המבורג; רבי אליהו מונק מדייני אלטונה ובנו רבי יהודה מונק אב"ד מארבורג; רבי זאב יצחק הלוי דינר מקלן בעל מחבר "לכבוד עמודי התורה"; רבי משה ווייסקופ רבה של פריז; ועוד תלמידים ידועים שפיארו את קהילות אשכנז בדורם.
מחבר הספרים: "ערוך לנר" על מסכתות הש"ס, "ביכורי יעקב", שו"ת "בנין ציון", "מנחת עני" על התורה, ועוד. מייסד ועורך הבטאון האורתודוקסי "שומר ציון הנאמן". ספריו נלמדים עד היום בהיכלי התורה, ודבריו מובאים רבות בספרי הפוסקים. כבר בדורו נחשב כאחד מגדולי הפוסקים ושאלות הלכתיות הופנו אליו מרחבי העולם היהודי. רבי יוסף שאול נתנזון כתב בכמה היתרי עגונות, שאינו מסכים להתיר רק אם יצטרף אליו "הגאון מאלטונא" ("שואל ומשיב", תליתאה, ח"ב, רטז; ח"ג, פז). בין רבני אשכנז הוא היה הסמכות העליונה, ואפילו הגאון מווירצבורג מהרי"ד במברגר כתב עליו: "ומאז נהגתי להביא כל הדבר הקשה לאחד מגדולי הדור, המהר"ם קארגוי ז"ל ומחותני הרב הגאון מו"ה יעקב עטלינגער... לפניהם הצעתי כל דבר הקשה" (שו"ת יד הלוי, ירושלים תשמ"ח, עמ' ס). לאחר פטירתו ופטירת ה"כתב סופר" באותה שנה, כתב עליהם האדמו"ר רבי מנחם מנדל מדעעש, שהם היו "צדיקי הדור" (מעגלי צדק, ח"א, פרשת וארא).
חתנו הגאון רבי ישראל מאיר פריימן (תקצ"א-תרמ"ד 1830-1884), אב"ד פילעהנע ואוסטרובה (מחוז פוזן), מחבר ספר "ענפי יהודה" על ספר "והזהיר". התכתב רבות עם חמיו ה"ערוך לנר" בסוגיות שונות, וחלק מאותן התכתבויות נדפסו בשו"ת בנין ציון, בעיקר בחלק השלישי במהדורה החדשה של "ליקוטי תשובות - בנין ציון" (הוצאת "דבר ירושלים", ירושלים, תשס"ב).
[1] דף (כתוב משני צדיו). כ-11X14 ס"מ. נייר מכתבים דק. מצב טוב. קמטים וכתמים קלים.
רבי ישראל מאיר פריימן, שעסק בההדרת ספר "והזהיר", שלח לחותנו ה"ערוך לנר" קושיא על דברי הראשונים בענין העונשים על אכילת בשר נבלה וטרפה. חותנו השיב לו במכתב על גבי אותו דף. את ההתכתבות הזו מזכיר רבי ישראל מאיר בקצרה בהערה שהדפיס בספר "והזהיר" לספר שמות (לייפציג, תרל"ג, דף ד/1, הערה ג), וכותב: "דינים אלו קשים הם ודנתי לפני מו"ח בזה, ואי"ה בח"ב יקנו מקומם". בסופו של דבר לא הדפיס רי"מ את הדברים בחלק השני של ספרו, והתכתבות זו שלפנינו נדפסה רק לאחרונה מכתב-יד, בחלק השלישי של שו"ת בנין ציון, שנדפס בהוצאת דבר ירושלים (ירושלים, תשס"ב, סימן קעו).
הגאון רבי יעקב יוקב עטלינגר (תקנ"ח-תרל"ב 1789-1872), רב ראשי של אלטונה והגלילות ואב"ד אלטונה, מהבולטים שבמנהיגי יהדות גרמניה ומגדולי הלוחמים ברפורמה. בצעירותו כיהן כר"מ בישיבתו של אביו רבי אהרן עטלינגר בעיר קרלסרוא, והיה מתלמידיו המובהקים של רב העיר רבי אשר וואלרשטיין בן ה"שאגת אריה". למד גם בישיבת ווירצבורג אצל הגאון רבי אברהם בינג, והיה חברם של החכם יצחק בריינס מהמבורג ורבי אליעזר ברגמן מירושלים.
בשנת תקפ"ח בערך נתמנה כראש ישיבה ורב ב"קלויז" בעיר מנהיים, ובשנת תקצ"ו עבר לכהן כרב בקהילות אה"ו (אלטונה, המבורג וונדסבק), שם הקים ישיבה חשובה. רבי יעקב עטלינגר עסק כל ימיו בהרבצת תורה, וגדולי הרבנים בגרמניה היו תלמידיו, הידועים מביניהם: רבי שמשון רפאל הירש; רבי עזריאל הילדסהיימר; רבי צבי בנימין אויערבך אב"ד הלברשטט בעל "נחל אשכול"; רבי געטש שלזינגר מדייני המבורג; רבי אליהו מונק מדייני אלטונה ובנו רבי יהודה מונק אב"ד מארבורג; רבי זאב יצחק הלוי דינר מקלן בעל מחבר "לכבוד עמודי התורה"; רבי משה ווייסקופ רבה של פריז; ועוד תלמידים ידועים שפיארו את קהילות אשכנז בדורם.
מחבר הספרים: "ערוך לנר" על מסכתות הש"ס, "ביכורי יעקב", שו"ת "בנין ציון", "מנחת עני" על התורה, ועוד. מייסד ועורך הבטאון האורתודוקסי "שומר ציון הנאמן". ספריו נלמדים עד היום בהיכלי התורה, ודבריו מובאים רבות בספרי הפוסקים. כבר בדורו נחשב כאחד מגדולי הפוסקים ושאלות הלכתיות הופנו אליו מרחבי העולם היהודי. רבי יוסף שאול נתנזון כתב בכמה היתרי עגונות, שאינו מסכים להתיר רק אם יצטרף אליו "הגאון מאלטונא" ("שואל ומשיב", תליתאה, ח"ב, רטז; ח"ג, פז). בין רבני אשכנז הוא היה הסמכות העליונה, ואפילו הגאון מווירצבורג מהרי"ד במברגר כתב עליו: "ומאז נהגתי להביא כל הדבר הקשה לאחד מגדולי הדור, המהר"ם קארגוי ז"ל ומחותני הרב הגאון מו"ה יעקב עטלינגער... לפניהם הצעתי כל דבר הקשה" (שו"ת יד הלוי, ירושלים תשמ"ח, עמ' ס). לאחר פטירתו ופטירת ה"כתב סופר" באותה שנה, כתב עליהם האדמו"ר רבי מנחם מנדל מדעעש, שהם היו "צדיקי הדור" (מעגלי צדק, ח"א, פרשת וארא).
חתנו הגאון רבי ישראל מאיר פריימן (תקצ"א-תרמ"ד 1830-1884), אב"ד פילעהנע ואוסטרובה (מחוז פוזן), מחבר ספר "ענפי יהודה" על ספר "והזהיר". התכתב רבות עם חמיו ה"ערוך לנר" בסוגיות שונות, וחלק מאותן התכתבויות נדפסו בשו"ת בנין ציון, בעיקר בחלק השלישי במהדורה החדשה של "ליקוטי תשובות - בנין ציון" (הוצאת "דבר ירושלים", ירושלים, תשס"ב).
[1] דף (כתוב משני צדיו). כ-11X14 ס"מ. נייר מכתבים דק. מצב טוב. קמטים וכתמים קלים.
קטגוריה
מכתבי רבנים - גרמניה וצפון אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $2,200
נמכר ב: $4,500
כולל עמלת קונה
שלושה מכתבים בכתב-ידו וחתימותיו של רבי שמשון רפאל [רש"ר] הירש, מפעילותו נגד גזירת השחיטה בגרמניה. פרנקפורט, נובמבר-דצמבר 1886. גרמנית.
המכתבים עוסקים בגזירה נגד השחיטה היהודית שיזמו החוגים האנטישמיים בגרמניה באותם ימים. ה-Thierschutzverein - האגודה להגנת בעלי חיים, המוזכרת במכתבים שלפנינו, הגישה בשנת 1886 עצומות לפרלמנט הגרמני הקוראות לאסור בחוק את השחיטה היהודית. רש"ר הירש ניהל מאבק ציבורי ודיפלומטי נגד גזירת השחיטה. המכתבים שלפנינו נכתבו במסגרת מאבקו זה, והוא מזכיר בהם פעילויות שונות בעניין (הדפסת ספרים וקונטרסים, דין ודברים עם הפרלמנט הגרמני, ועוד). לא ידוע לנו מי היה נמען המכתבים (שלושת המכתבים פותחים במילים "אדון נכבד").
יחד עם רש"ר הירש השתתף במאבק נגד גזירת השחיטה גם ידידו רבי עזריאל הילדסהיימר, והוא מוזכר במכתב הראשון שלפנינו (מכתבים ביניהם מאותה שנה בנושא זה, נדפסו בספר הזכרון 'יד שאול' [ע"ש הרב ד"ר שאול ווינגורט], תל אביב תשי"ג, עמ' רמה-רנא; ובספר אגרות רבי עזריאל הילדסהיימר, החלק הגרמני, עמ' 224-228. ראה חומר מצורף).
3 מכתבים (5 עמ' כתובים). 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים, עם פגיעה קלה במספר מילים.
המכתבים עוסקים בגזירה נגד השחיטה היהודית שיזמו החוגים האנטישמיים בגרמניה באותם ימים. ה-Thierschutzverein - האגודה להגנת בעלי חיים, המוזכרת במכתבים שלפנינו, הגישה בשנת 1886 עצומות לפרלמנט הגרמני הקוראות לאסור בחוק את השחיטה היהודית. רש"ר הירש ניהל מאבק ציבורי ודיפלומטי נגד גזירת השחיטה. המכתבים שלפנינו נכתבו במסגרת מאבקו זה, והוא מזכיר בהם פעילויות שונות בעניין (הדפסת ספרים וקונטרסים, דין ודברים עם הפרלמנט הגרמני, ועוד). לא ידוע לנו מי היה נמען המכתבים (שלושת המכתבים פותחים במילים "אדון נכבד").
יחד עם רש"ר הירש השתתף במאבק נגד גזירת השחיטה גם ידידו רבי עזריאל הילדסהיימר, והוא מוזכר במכתב הראשון שלפנינו (מכתבים ביניהם מאותה שנה בנושא זה, נדפסו בספר הזכרון 'יד שאול' [ע"ש הרב ד"ר שאול ווינגורט], תל אביב תשי"ג, עמ' רמה-רנא; ובספר אגרות רבי עזריאל הילדסהיימר, החלק הגרמני, עמ' 224-228. ראה חומר מצורף).
3 מכתבים (5 עמ' כתובים). 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים, עם פגיעה קלה במספר מילים.
קטגוריה
מכתבי רבנים - גרמניה וצפון אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $600
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של רבי עזריאל הילדסהיימר, אל רבי אליהו מנחם גויטיין אב"ד העדיעס. [ברלין], אב תרל"ו [1876].
מכתב בדברי תורה בנושאים שונים. בסיום המכתב מגיב רבי עזריאל לרעיון מקורי שהעלה בפניו רבי אליהו מנחם. מן הדברים עולה שרבי אליהו מנחם הציע לפרסם מכתבי שאלה של רבנים שפנו אל עמיתיהם בשאלות הלכתיות, מאחר ובספרי השו"תים המצויים מודפסים בדרך כלל רק התשובות לאותם מכתבים, ואילו השאלות מופיעות בקיצור רב. רבי עזריאל עונה לרבי אליהו מנחם כי אכן יש חשיבות בפרסום מכתבי השאלות אף הם, וכי הדבר נחשב ל"מלאכת שמים" שבכוחה "להגדיל תורה ולהאדירה", וכותב בין היתר: "ולב מי לא ישמח בראותו כי יצאו לאור פרי תנוב'[ת] גאוני ארץ, אשר המשיבי'[ם] לשאלתם מאפוס'[ת] הפנאי ומקו'[ם] הגליון לא היו יכולי'[ם] רק להביא דבריה'[ם] בקיצור...". כפי הנראה, יוזמתו של רבי אליהו מנחם לא יצאה אל הפועל.
למיטב ידיעתנו, המכתב לא נדפס.
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"פ-תרנ"ט), מגדולי דורו, תלמידם של בעל "ערוך לנר" ושל רבי יצחק ברנייס מהמבורג. בשנים תרי"א-תרכ"ט כיהן כרב באייזנשטאט והקים בה ישיבה ראשונה מסוגה, בה שולבו לימודי חול בשיטת "תורה עם דרך ארץ". מהלך זה ספג התנגדות וביקורת הן מצד הרפורמים והן מחוגים מסוימים בציבור החרדי, אך גדולי הונגריה וגרמניה הכירו בגדולתו וסמכו את ידיהם על ישיבתו. בשנת תרכ"ט נתמנה לאב"ד ברלין, שם הקים את בית המדרש לרבנים. עמד בראש היהדות האורתודוקסית בגרמניה.
מקבל המכתב, הגאון רבי אליהו מנחם גויטיין (תקצ"ח-תרס"ב), בן רבי צבי הירש גויטיין ונכדו של רבי ברוך בענדיט גויטיין בעל "כסף נבחר". תלמיד הכתב סופר. כאביו וסבו כיהן ברבנות העדיעס. היה ידידו של רבי עזריאל הילדסהיימר ועמד עמו בקשר מכתבים הדוק.
[1] דף. 22.5 ס"מ. כ-20 שורות בכתב-ידו וחתימתו. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. כתובת בגרמנית בצדו השני של המכתב.
מכתב בדברי תורה בנושאים שונים. בסיום המכתב מגיב רבי עזריאל לרעיון מקורי שהעלה בפניו רבי אליהו מנחם. מן הדברים עולה שרבי אליהו מנחם הציע לפרסם מכתבי שאלה של רבנים שפנו אל עמיתיהם בשאלות הלכתיות, מאחר ובספרי השו"תים המצויים מודפסים בדרך כלל רק התשובות לאותם מכתבים, ואילו השאלות מופיעות בקיצור רב. רבי עזריאל עונה לרבי אליהו מנחם כי אכן יש חשיבות בפרסום מכתבי השאלות אף הם, וכי הדבר נחשב ל"מלאכת שמים" שבכוחה "להגדיל תורה ולהאדירה", וכותב בין היתר: "ולב מי לא ישמח בראותו כי יצאו לאור פרי תנוב'[ת] גאוני ארץ, אשר המשיבי'[ם] לשאלתם מאפוס'[ת] הפנאי ומקו'[ם] הגליון לא היו יכולי'[ם] רק להביא דבריה'[ם] בקיצור...". כפי הנראה, יוזמתו של רבי אליהו מנחם לא יצאה אל הפועל.
למיטב ידיעתנו, המכתב לא נדפס.
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"פ-תרנ"ט), מגדולי דורו, תלמידם של בעל "ערוך לנר" ושל רבי יצחק ברנייס מהמבורג. בשנים תרי"א-תרכ"ט כיהן כרב באייזנשטאט והקים בה ישיבה ראשונה מסוגה, בה שולבו לימודי חול בשיטת "תורה עם דרך ארץ". מהלך זה ספג התנגדות וביקורת הן מצד הרפורמים והן מחוגים מסוימים בציבור החרדי, אך גדולי הונגריה וגרמניה הכירו בגדולתו וסמכו את ידיהם על ישיבתו. בשנת תרכ"ט נתמנה לאב"ד ברלין, שם הקים את בית המדרש לרבנים. עמד בראש היהדות האורתודוקסית בגרמניה.
מקבל המכתב, הגאון רבי אליהו מנחם גויטיין (תקצ"ח-תרס"ב), בן רבי צבי הירש גויטיין ונכדו של רבי ברוך בענדיט גויטיין בעל "כסף נבחר". תלמיד הכתב סופר. כאביו וסבו כיהן ברבנות העדיעס. היה ידידו של רבי עזריאל הילדסהיימר ועמד עמו בקשר מכתבים הדוק.
[1] דף. 22.5 ס"מ. כ-20 שורות בכתב-ידו וחתימתו. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. כתובת בגרמנית בצדו השני של המכתב.
קטגוריה
מכתבי רבנים - גרמניה וצפון אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
לא נמכר
מכתב (21 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הצדיק הקדוש רבי אליהו גוטמכר אב"ד גריידיץ. [גריידיץ, שנות התר"כ-תר"ל בקירוב].
מכתב תוכחה, שכפי הנראה נשלח לנאמן מוסדותיו בירושלים [ראש הדף עם תאריך הכתיבה ושם מקבל המכתב נגזרו מהמכתב. אולי כדי להסתיר את שם הנמען, מקבל התוכחה. יתכן שהנמען הוא רבי יעקב מרדכי הירשנזון מייסד וגבאי בית מדרשו "סוכת שלום" בירושלים]. הרב גוטמכר מוכיח אותו על כך שלא שלח לו קבלות לכספים שנשלחו לחלוקת חג הפסח, ומוסיף כי הוא מעכב בשל כך את משלוח הכספים לקראת חג השבועות. בתוך הדברים מספר לו רבי אליהו גוטמכר על התרעומת שמתעוררת עליו באופן אישי משום שהוא תומך בנאמנו נגד אנשי ריבו. הוא מספר על מכתבים שקיבל בענין מאת "החכם הספרדי... והגאון קאלישער" שמאשימים את הנאמן שאינו מוכן לגשת לבוררות. "רבים צועקים עלי גם במדינה זו מה זה שאני סומך על יחיד נגד רבים", ובנוסף הוא עוד מתעכב מלשלוח את הקבלות ו"במה שעוזב אותי מלהשקיט דעתי, מה דומה בזה?". אחרי כל התוכחה החריפה על אי הגעת הקבלות מלמד רבי אליהו זכות, שאולי המכתבים מירושלים מתמהמהים בשל עיכובי הדואר וכותב שאם יגיעו המכתבים "תוך איזה ימים - הכל כיאות, ואז אי"ה אשלח החלוקה כנהוג עם מעט נוסף, וגם אפשר אשלח מיד או בקרוב מאה ר"ט [מטבעות רייכסטלר] לשבועות אי"ה. דברי ידידו הק' אלי' חפ"ק גרידץ...".
הגאון הצדיק רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ (תקנ"ו-תרל"ה), תלמיד הגאון רבי עקיבא איגר. כיהן ברבנות פאלשען עד שנת תר"א, בה עבר לכהן ברבנות גריידיץ, ובנו בכורו רבי צבי הירש גוטמכר נתמנה במקומו לאב"ד פאלשען. נודע כקדוש ומקובל, ובשנותיו האחרונות התפרסם שמו ברחבי העולם היהודי כ"פועל ישועות", כאשר סיפורי נפלאות נפוצו על הניסים הגדולים והישועות שנושעו מברכתו של "דער גריידיצער צדיק" [הצדיק מגריידיץ] - "שמכל המדינות באו אליו לבקש ברכותיו ותפלותיו, כל אחד לפי מה שהוא צריך" (אגרות סופרים, בשולי אגרת כט).
רבי אליהו גוטמכר פעל רבות למען יהודי ארץ ישראל, והקים ישיבה בירושלים בשם חברת "סוכת שלום" ו"מאור יעקב". ישיבה זו הוקמה בבית המדרש "שנות אליהו" בחצר רבי אליהו גוטמכר בירושלים, אשר נקנתה באמצעות נאמנו רבי יעקב מרדכי הירשנזון. רבי אליהו דאג להחזקת הישיבה עד יומו האחרון. מלבד זאת פעל יחד עם הרב צבי הירש קלישר ב"חברת ישוב ארץ ישראל" שהוקמה בפרנקפורט בשנת 1860, אשר מטרתה הייתה לטפח התיישבות יהודית חקלאית בארץ ישראל, ע"י גאולת האדמה מידי נוכרים, ולהושיב עליה חקלאים יהודים שיעבדו ויתפרנסו ממנה ויקיימו בה מצוות התלויות בארץ. שני רבנים אלו הרבו בתעמולה להפצת רעיון זה בספריהם, כתביהם, מכתביהם, ובדרשותיהם. בספריהם הם מרבים להוכיח שפעולות אלו מקרבות את הגאולה ומעוררות ישועה ורחמים מלפני ה'.
[1] דף. כ-18 ס"מ. מצב טוב. חסר בראש הדף (גזור באופן לא סימטרי).
מכתב תוכחה, שכפי הנראה נשלח לנאמן מוסדותיו בירושלים [ראש הדף עם תאריך הכתיבה ושם מקבל המכתב נגזרו מהמכתב. אולי כדי להסתיר את שם הנמען, מקבל התוכחה. יתכן שהנמען הוא רבי יעקב מרדכי הירשנזון מייסד וגבאי בית מדרשו "סוכת שלום" בירושלים]. הרב גוטמכר מוכיח אותו על כך שלא שלח לו קבלות לכספים שנשלחו לחלוקת חג הפסח, ומוסיף כי הוא מעכב בשל כך את משלוח הכספים לקראת חג השבועות. בתוך הדברים מספר לו רבי אליהו גוטמכר על התרעומת שמתעוררת עליו באופן אישי משום שהוא תומך בנאמנו נגד אנשי ריבו. הוא מספר על מכתבים שקיבל בענין מאת "החכם הספרדי... והגאון קאלישער" שמאשימים את הנאמן שאינו מוכן לגשת לבוררות. "רבים צועקים עלי גם במדינה זו מה זה שאני סומך על יחיד נגד רבים", ובנוסף הוא עוד מתעכב מלשלוח את הקבלות ו"במה שעוזב אותי מלהשקיט דעתי, מה דומה בזה?". אחרי כל התוכחה החריפה על אי הגעת הקבלות מלמד רבי אליהו זכות, שאולי המכתבים מירושלים מתמהמהים בשל עיכובי הדואר וכותב שאם יגיעו המכתבים "תוך איזה ימים - הכל כיאות, ואז אי"ה אשלח החלוקה כנהוג עם מעט נוסף, וגם אפשר אשלח מיד או בקרוב מאה ר"ט [מטבעות רייכסטלר] לשבועות אי"ה. דברי ידידו הק' אלי' חפ"ק גרידץ...".
הגאון הצדיק רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ (תקנ"ו-תרל"ה), תלמיד הגאון רבי עקיבא איגר. כיהן ברבנות פאלשען עד שנת תר"א, בה עבר לכהן ברבנות גריידיץ, ובנו בכורו רבי צבי הירש גוטמכר נתמנה במקומו לאב"ד פאלשען. נודע כקדוש ומקובל, ובשנותיו האחרונות התפרסם שמו ברחבי העולם היהודי כ"פועל ישועות", כאשר סיפורי נפלאות נפוצו על הניסים הגדולים והישועות שנושעו מברכתו של "דער גריידיצער צדיק" [הצדיק מגריידיץ] - "שמכל המדינות באו אליו לבקש ברכותיו ותפלותיו, כל אחד לפי מה שהוא צריך" (אגרות סופרים, בשולי אגרת כט).
רבי אליהו גוטמכר פעל רבות למען יהודי ארץ ישראל, והקים ישיבה בירושלים בשם חברת "סוכת שלום" ו"מאור יעקב". ישיבה זו הוקמה בבית המדרש "שנות אליהו" בחצר רבי אליהו גוטמכר בירושלים, אשר נקנתה באמצעות נאמנו רבי יעקב מרדכי הירשנזון. רבי אליהו דאג להחזקת הישיבה עד יומו האחרון. מלבד זאת פעל יחד עם הרב צבי הירש קלישר ב"חברת ישוב ארץ ישראל" שהוקמה בפרנקפורט בשנת 1860, אשר מטרתה הייתה לטפח התיישבות יהודית חקלאית בארץ ישראל, ע"י גאולת האדמה מידי נוכרים, ולהושיב עליה חקלאים יהודים שיעבדו ויתפרנסו ממנה ויקיימו בה מצוות התלויות בארץ. שני רבנים אלו הרבו בתעמולה להפצת רעיון זה בספריהם, כתביהם, מכתביהם, ובדרשותיהם. בספריהם הם מרבים להוכיח שפעולות אלו מקרבות את הגאולה ומעוררות ישועה ורחמים מלפני ה'.
[1] דף. כ-18 ס"מ. מצב טוב. חסר בראש הדף (גזור באופן לא סימטרי).
קטגוריה
מכתבי רבנים - גרמניה וצפון אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $800
לא נמכר
חמשה מכתבים שנשלחו אל הגאון הצדיק רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידץ בשנות התר"כ בקירוב.
• מכתב ארוך ומעניין מאת תלמידו רבי יעקב משה רוזנפלד [בן הגאון רבי ברוך אב"ד גאלוב תלמיד רבי עקיבא אייגר]. ביעלאווי Bielawy, תרכ"ה 1864.
• מכתב בקשת ברכה לרפואה ומעט דברי תורה, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "מאיר במו"ה יידל" [רבי מאיר ב"ר יידל מראוויטש, מרבני פרוסיה, מתלמידי רבי עקבא אייגר, ראה אודותיו חומר מצורף מהספר "סופרי המלך"].
• מכתב מאת רבי דוד טעבלי, בעניני מעות צדקה לחברת "סוכת שלום". ברנדנבורג, תרכ"ו [1866].
• מכתב בעניני מעות צדקה, מאת רבי ברוך [ריש?]. פאזען (פוזנא), [תרכ"ג 1863].
• מכתב בעניני מעות ארץ ישראל, מאת רבי יקותיאל [קעמפנר?]. תרכ"ז [1867].
5 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. קמטים וסימני קיפול.
• מכתב ארוך ומעניין מאת תלמידו רבי יעקב משה רוזנפלד [בן הגאון רבי ברוך אב"ד גאלוב תלמיד רבי עקיבא אייגר]. ביעלאווי Bielawy, תרכ"ה 1864.
• מכתב בקשת ברכה לרפואה ומעט דברי תורה, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "מאיר במו"ה יידל" [רבי מאיר ב"ר יידל מראוויטש, מרבני פרוסיה, מתלמידי רבי עקבא אייגר, ראה אודותיו חומר מצורף מהספר "סופרי המלך"].
• מכתב מאת רבי דוד טעבלי, בעניני מעות צדקה לחברת "סוכת שלום". ברנדנבורג, תרכ"ו [1866].
• מכתב בעניני מעות צדקה, מאת רבי ברוך [ריש?]. פאזען (פוזנא), [תרכ"ג 1863].
• מכתב בעניני מעות ארץ ישראל, מאת רבי יקותיאל [קעמפנר?]. תרכ"ז [1867].
5 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. קמטים וסימני קיפול.
קטגוריה
מכתבי רבנים - גרמניה וצפון אירופה
קָטָלוֹג