חמישה עשר מכתבים שנשלחו אל ניצול השואה צבי בריק, בעת שהותו במחנה העקורים באיטליה. ניו-יורק, מינכן, תל-אביב וירושלים, 1946-1947. יידיש, עברית ומעט אנגלית.
צבי בריק, עורך דין, מנהל המשרד הארץ-ישראלי של הסוכנות היהודית בקובנה. עם פרוץ המלחמה דחה את האפשרות לעלות ארצה ונותר בעירו על מנת לסייע ליהודיה. לאחר ששרד את השואה בגטו קובנה, נדד לאיטליה ושהה שם במחנה עקורים במשך שנתיים. בשנת 1947 עלה לארץ ישראל. בנו של צבי בריק הוא נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק.
המכתבים נשלחו ברובם מגופים רשמיים, והם מתעדים את מצבם של העקורים, קשיי העלייה, ענייני כספים, ועוד.
בין הפריטים: • שבעה מכתבים מאת המזכיר הכללי של ה-"אידיש נאציאנאלער ארבעטער פארבאנד" (Jewish National Workers Alliance), לואיס סיגאל (Louis Siegal). מודפסים במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי וחתומים בחתימת-ידו. • מכתב מאת מזכיר ה-"ציוניסטישער ארבעטער קאמיטעט פאר הילף און אויפבוי" (Labor Zionist Committee for Relief and Rehabilitation), ז. באומגאלד (זאב באומגולד?), מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי. • ועוד.
מצורף: כרטיס ציר (Delegates Card), ממולא בכתב-יד וחתום בחותמות דיו, שהונפק עבור צבי בריק כשליח איטליה ב-"ועידת האחוד העולמי" בבזל, 1946.
סך הכל 15 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. קמטים, כתמים וסימני קיפול. נקבי תיוק ופגמים קלים בחלק מהפריטים.