כתובה לנישואין של יבם עם אשת אחיו שמת בלא בנים. צפרו (מרוקו), תרנ"ט (1899).
החתן יהודה ב"ר יצחק נ"י ב"ר רפאל נ"ע בן הרוש, מייבם את אשת אחיו רפאל ז"ל, שמחה בת ר' יחייא ב"ר מכלוף בן הרוש. - "והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל".
חתימות הרבנים: רבי "אבא אלבאז ס"ט", רבי "מכלוף אליהו אדאהן סלי"ט" [=סימנא ליה טב, יהא לו סימן טוב]. בשוליים הוספה חתומה מרבי אבא אלבאז [שכנראה הוא כותב הכתובה] בכתובה מוזכר שהיא לפי התקנות והמנהגים של קהלת פאס המגורשים מקאשטיליא.
כתובה נדירה! אצל האשכנזים אין נוהגים ליבם מתקופת הראשונים. וגם בעדות המזרח מצויה יותר מצוות חליצה ממצוות יבום. כתובות יבום נכתבו ע"י גדולי הדיינים כמו בכתובה זו.
רבי אבא אלבאז (תרי"א-תרצ"ט) בן רבי עמרם. מוותיקי הדיינים בעיר צפרו הסמוכה לפאס. ספרייתו העשירה בספרים וכתבי יד מפורסמת ומוזכרת רבות בספר "מלכי רבנן". מעזבון כתביו נשאר הספר "דין אבא" בכת"י ונדפס ספר "מילי דאבא" (ירושלים, תש"מ).
36 ס"מ. מצב בינוני, נייר יבש, קרע משוקם בשורה הראשונה של הכתובה. מאחורי הדף רישום "כתובת האשה שמחה בת יחייא הרוש". ורישום טיוטה לכתובה אחרת.