כתב יד, "הספד גדול אשר קונן הרב הגאון הגדול הר"מ דק"ק [=הראש מתיבתא דקהלת קודש] וואלאזין, על פטירת הגאון הצדיק ר' עקיבא אייגער זללה"ה". [וואלוז'ין, 1838 בקירוב].
דרוש הספד בדברי אגדה ומשלים, בתוך הדברים מובאים דברי הערכה ועובדות רבות על חייו של "אדונינו רבי עקיבא אייגער", בהתבטלות רבה.
בעמוד 9 נזכרים הרבנים שנפטרו באותה תקופה "הגאון רבי דוד מנאוואהרדאק. הגאון החסיד רבי ליב מבריסק" [נפטרו בשנת תקצ"ז]. "אבדנו בזה השנה הרב ר' ברוך מינסקער, ר' אברהם גאון וחסיד מקראז, מחו' של ר"ע אייגר ז"ל, ר' וואלף בלומקעס ממינסק א' קרוב אלי ר' משה נישווייעזער [חתנו של רבי חיים מוולוז'ין, וסבו של רבי זלמן סנדר שפירא] אחד מבני חבורה שכן וקרוב לנו האיש הרב הגדול ר' עקיבא ווישנאווער". מוזכרים גם המתים במגפת חולירע ובמלחמות באותה שנה לאחר פטירת רבי עקיבא אייגר "כי מפני הרעה נאסף הצדיק".
כתב היד נכתב על ידי שני כותבים. ההספד נאמר כנראה בין ראש השנה ליום כיפור [תקצ"ט 1838, רבי עקיבא אייגר נפטר בי"ג תשרי תקצ"ח 1837]. המספיד הוא כנראה, ראש הישיבה, רבי איצל'ה מוואלוז'ין. [על גורל כתבי ידו הרבים של רבי איצל'ה מוואלוז'ין רווחו שמועות שונות: שאבדו בשריפות המרובות שפקדו את וואלוז'ין, או שנגנזו בבית אחד מניניו שסירב להראותם לאחרים. ראה הקדמת "פה קדוש" השלם, מהדורת ירושלים תשנ"ה, עמ' יב-יד].
12 עמ' כתובים. 23.5 ס"מ. מצב בינוני. בלאי בשוליים. קרעים בקפלים של שני דפים אחרונים, כמעט ללא חסרונות טקסט.