מכתב ארוך ומעניין בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם יצחק בלוך, שנשלח מטלז לירושלים, בעיצומם של ימי מלחמת העולם השניה, אל דודו ומחותנו הגאון רבי זלמן סורוצקין. טלז, [שבט תש"א, 1941].
בעצומם של אותם ימים-טרופים, נשא רבי ברוך סורוצקין [בנו של רבי זלמן סורוצקין], את קרובתו הרבנית רחל, בתו של רבי אברהם יצחק בלוך, שהיה בן-דודו [אביו רבי זלמן סורוצקין ודודו מוהרי"ל בלוך, היו חתניו של מייסד הישיבה הגאון רבי אליעזר גורדון]. מיד לאחר הנישואין, יצאו בני הזוג למסע-הצלה מליטא הבוערת לארה"ב, דרך סיביר ויפן.
רבי אברהם יצחק בלוך כותב לדודו על כך: "בנינו היקרים נסעו מקובנא ביום ד' והיום נתקבלה תלגרמה [מברק] מעיר הבירה [מוסקבה?] כי באו לשלום... החלטנו כי יסעו דרך המזרח, באשר נתקבלה ידיעה כי קבלו רשיון כניסה מארה"ב...". בהמשך המכתב הוא כותב על מאמצי הצלה שונים, לקבלת ויזות ורשיונות-נסיעה לבני הישיבה ולבני המשפחה.
הגאון רבי אברהם יצחק בלוך הי"ד (תר"נ-תש"א), אב"ד העיר טלז וראש הישיבה בטלז. דור שלישי לראשי הישיבה בטעלז, בנו השני של בעל ה"שיעורי דעת" רבי יוסף ליב (מוהרי"ל) בלוך, ונכדו של רבי אליעזר גורדון מייסד הישיבה. מילדות נודע לגאון מופלג בכשרונותיו ובעמקותו ה"טלזאית". בגיל שלושים [!] בשנת תר"פ מונה לתפקיד ר"מ ראשי וראש ישיבה [בחיי אביו], ועם פטירת אביו בחשון שנת תר"צ (1929), מונה לראש הישיבה וגם למלא מקומו ברבנות העיר. עם הכיבוש הנאצי בשלהי סיון תש"א (קיץ 1941), הוצא להורג יחד עם מאות תלמידי הישיבה ורבניה, ורוב בני משפחתו וקהילתו, שנרצחו באכזריות ע"י הגרמנים בכפר ראיין שעל-יד טלז. מחידושיו יצא לאור ספר "חידושי רבנו הגרא"י מטלז". בהקדמת הספר מתארים אותו כ"אחד ממרביצי התורה שזכה לשם גדול בדורו בשעוריו הנפלאים בהבנת ועמקות התורה".
מצאצאיו נותרו רק שלש בנות, שהצליחו להמלט מן התופת. אחת מהן היא הרבנית רחל סורוצקין, אשת הגאון רבי ברוך סורוצקין, שלימים נתמנה לעמוד בראשות ישיבת טלז בקליבלנד-אוהיו, ארה"ב.
נייר מסמכים רשמי, 2 עמ' כתובים, 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי, נקבי תיוק וקרעים קלים.