צרור בן עשרים וחמשה מכתבים, שנשלחו אל ישיבת טלז ואל ראש הישיבה הגאון רבי אליעזר גורדון, מאת בוגרי הישיבה, אשר נתבקשו במודעות שהתפרסמו בעתונות-התקופה, לשלוח ידיעות על קורותיהם ומעשיהם, לספר זכרון ל"תולדות הישיבה". תרס"ט-תר"ע 1909-1910.
בשלהי שנת תרס"ט, פירסמה ישיבת טלז מודעות בעתונות היהודית ("הד הזמן", "אונזער לעבען" ועוד), על הוצאת ספר "תולדות הישיבה" ובו ההיסטוריה של ישיבת טלז, עם רשימת הבוגרים, כתובתם ומעשיהם. במודעה נתבקשו הבוגרים לשלוח ידיעות על עצמם: מתי למדו בישיבה, שמם ושם מקום מוצאם [בישיבות דאז היו הבחורים מוכרים ונקראים על שם עיר-מוצאם ולא בשם משפחתם], מקומם כיום וכתובתם. מצבם הרוחני והגשמי, ובמה הם עוסקים. [בסופו של דבר, הספר לא יצא לאור, עקב פטירתו הפתאומית של הרב גורדון, בגולת אנגליה].
צרור מכתבי התשובה שלפנינו, מכיל תוכן בעל ערך חשוב, והוא שופך אור על תולדות ישיבת טלז, שהיתה המרכז התורני הגדול בליטא, על סגנון החיים בישיבה, ועל חייהם של בוגרי הישיבה. חלקם אף מספרים על אפיזודות שונות בחיי הישיבה ובחייהם הפרטיים. ידיעות מעניינות על המשטר הקפדני בסדרי קבלת התלמידים וחיי בני הישיבות באותם הזמנים. תיאורים מלבבים על ההתמדה ורוח העיון, ההגיון והפלפול הלמדני שקבלו בישיבה. רבים מהם כותבים על הלימוד בהתמדה ועל-כך שתקופת הישיבה האירה את כל מסלול דרכם בחיים. בנוסף, מובאות ידיעות על המשברים שהיו בישיבה, כדוגמת פולמוס המוסר; פרטים על עזיבת הר"מים, הגאון רבי יוסף לייב בלוך שעזב את הישיבה וקיבל משרת רבנות בשאדובה, ולאחר שנתיים עזיבת הגאון רבי שמעון שקאפ לרבנות מאלטש ובריינסק.
להלן מספר ציטוטים מתוך המכתבים שלפנינו, פנינים לדוגמא: · "... כי בא עת אשר אוכל ליתן שבח והודאה למורינו ורבינו הגאון דטעלז, אשר הקים בית ישראל, אשר יצאו ממנה למאות ואלפים גאונים גדולים מפורסמים, וגם לאלפים מבע"ב חשובים מפורסמים אשר הלכו אל עולם המסחר ונשארו עבדים נאמנים לתורתם ולכל החוסים בה. וגם אני הצעיר יהודה לייב מפרייל, אשר למדתי שתי שנים ומחצה בשקידה רבה... ונהגתי בשלימות, שמרתי חוקיה ואזהריה, וכולם שבעו נחת ממני, וזה שמי אשר היה לי פריילער משמיד [מתמיד], שם עמדתי על דלתי התורה, שם יגעתי ומצאתי, שם רויתי נחת ועונג וחברתי היתה נעימה... וזה כעשרים שנה חלפו ועברו..." (מתוך מכתבו של רבי יהודה לייב ליפשיץ מסלבודקה). · "... באתי אל הישיבה בחורף תר"ס... אך אל הישיבה לא קבלוני, מפני שלא שאלתי במכתב מהמנהלים אם אבוא שמה. ולמדתי כל החורף בביהמ"ד שם יחידי, ורק על הקיץ תר"ס קבלוני..." (מתוך מכתבו של רבי יוסף דוב מסלוצק, חתן הרב מקאפוליא). · "... אזכור עוד: כי בבואי טעלזה יגורתי פן לא יספחו אותי להישיבה, יען כי כבר למדו שמה שלושה בחורים מעירי בריינסק, לזאת נקראתי על שם עיר מילייציץ... ולזאת נקראתי בהישיבה בשם בצלאל ממילייציץ..." (מתוך מכתבו של רבי אלטר ווסר מבריינסק). · "... לא אשכח את הרושם הראשון אשר עשה עלי כאשר נכנסתי בפעם הראשונה בהישיבה: נבהלתי ונשתוממתי מקול הרעש וההמולה, מקול בחורי לומדי התורה (כי מעולם לא ראיתי כאלו). נכנסתי עם אבי אל רבינו, אשר כפי זכרוני עתה, הרבה פלפל אתי בדבר הלכה ואיזה ענינים בספרו אשר חבר על ד' חלקי הרמב"ם בשם "כתר המלך". אח"כ הייתי אצל מנהלי הישיבה וינסוני בבית הועד עד היכן ידועתי בתלמוד מגיעות. אך כאשר לא גס לבי ברוח הפלפול הטעלזי, לא מצאתי עוד חן בעיני רבותי... למדתי בהישיבה כחצי שנה, ונמשכתי אחרי רוח הפלפול החריף והשכל הישר דרך ההגיון, כפי שיטת ראשי הישיבה דטעלז... רוח ההגיון התלמודי אשר ירשתי מרבותי שליט"א...". (מתוך מכתבו של רבי משה נחום נאטאן, בן הרב מאגוסטוב). · "... רק זאת הנני להודיע, שהעונג הרוחני אשר טעמתי אז, עודנה לא הרגשתי עד עתה. אמת זכיתי בשנת תרנ"ו להיות מיחידי סגולה אצל מרן רח"ס שליט"א אב"ד בריסק, למד עמנו שיעור בכל יום - בכל זאת ימי שבתי טעלזה יחד עם התמדת הלימוד, מכריע על מאזני המשקל..." (מתוך מכתבו של רבי יעקב אהרן רגנשברג בן הרב מזאמברוב)". · "... והאמת ניתן להאמר, אשר עשיתי חיל בלימודי ושבעתי רצון ממנהלי וסדרי הישיבה, ועד היום עוד זכרונה חרות על לוח לבי ופעולתה ניכרת עלי במדה לא מעטה... ומשלח ידי הוא מסחר התבואה... בכל עת קובע אנכי עתים לתורה, ומשתדל בכל כחי לסלק את חוקי ולהשלים דף גמרא בכל יום, בחברת ש"ס אשר יסד אבי נ"י, ובלילות חורף הגדולים לומדים אנו בחבורה בביהמ"ד...". (מתוך מכתבו של רבי ישראל הכהן קפלינסקי מאירגראד). · "... על אודות מעמדי הרוחני, הנני להודיע, כי יהודי לאומי אנכי, האוהב את עמו, שפתו וספרותו..." (מתוך מכתבו של מר לפידות חלוונה שוץ מליבויי). · "... זכר הימים שזכיתי להסתופף בצל ישיבת טלז המפוארה לא ימושו ממני לעולם. לא ידעתי את המטרה שלרגלה דרש כת"ר מחניכי ישיבתו להודיע לו את תולדות ימי חייהם... אבל אם יש צורך להישיבה באיזה עזרה חמרית או רוחנית, נכון הנני תמיד לעשות כל שביכלתי, כי אחד מבניה הנאמנים אני..." (מתוך מכתב ד"ר ישראל אברהם רבין, מורה בבית המדרש המורים של "עזרה" בירושלים).
25 מכתבים וגלויות דואר, גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני.