כתב-יד, הושענות לחג הסוכות, עם פירוש מאת רבי יצחק ונה ותלמידו רבינו יחיא ב"ר יוסף צאלח - המהרי"ץ, בכתב-יד המהרי"ץ. תימן, [המאה ה-18].
כתב-יד שלם (ללא שער), בפורמט קטן. כתיבה תימנית מסודרת ונאה במיוחד, האופיינית לכתיבת רבינו המהרי"ץ. נוסח ההושענות בכתיבה מנוקדת, ותחתיו פירוש המהרי"ץ. עיטורי כותרות ותיבות-פתיחה בדיו אדומה, לכל אורך כתב-היד.
קולופון בסיום החיבור, בחתימתו של המהרי"ץ: "עד כאן מה שראיתי לכתוב כפי קוצר ידיעתי וקוצר שכלי לתת טעם לשבח... כה מעתיר צעיר ונדכה מפיל תחנתו ובוכה, ומקוה חסדי אהי"ה, הצעיר יחיא בן לא"א כמה"ר יוסף בן כמהר"ר אדוני צאלח נע"ג אכי"ר".
את החיבור התקין המהרי"ץ על בסיס הפירוש של רבו הגאון רבי יצחק ונה, וכפי שכותב בהקדמתו לחיבור: "...והוי יודע כי פירושי ההושענות רובו ככולו מפי אדונינו מהר"ר יצחק ונה זת"ל ואמנם במקומות מעטים לא פי' מה שצריך לפי קוצר השגתינו... ולפי רוב פשיטותם אצלו ואנכי הצעיר פי' בהם מה שנראה...". חיבור זה נכנס בהמשך לסידור התִּכְּלַאל עם פירושו "עץ חיים", אך בשינויים. כפי הנראה, לפנינו המהדורא-קמא של החיבור.
בסוף כתב-היד נוספו [7] דף, עם "ברכה לרבים אחר שמחת תורה". יתכן ואף הם בכתב-ידו של המהרי"ץ. בשולי מספר דפים הגהות בכת"י מתקופה מאוחרת יותר.
רבינו יחיא ב"ר יוסף צלאח - המהרי"ץ (תע"ה-תקס"ה), גדול רבני תימן במאה ה-18, ומגדולי הפוסקים האחרונים. תלמיד סבו מרי צַלאח, ותלמיד רבי אהרן הכהן עַרַאקִי, רבי יחיא עַרַאקִי ורבי דוד מַשְרַקִי בעל "שתילי זיתים". בהיותו כבן 43 נתמנה להיות רב ראשי וראב"ד לכל קהילות תימן, תפקיד בו כיהן למעלה מ-45 שנים. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין, ועד היום נוהגים רבים מבני עדת תימן לפי מנהגיו ופסקיו. חיבר את סידור התִּכְּלַאל עם פירושו "עץ חיים" וספרי הלכה רבים: "זבח תודה" ו"שערי קדושה" על הלכות שחיטה, "שערי טהרה" על הלכות נדה, שו"ת "פעולת צדיק", ועוד ספרי הלכה, מוסר וקבלה.
[1], [42]; [7] דף. 15 ס"מ (שוליים רחבים). מצב טוב. כתמים. סימני עש. ללא שער מקורי (שער מאויר שהושלם בתקופה האחרונה). כריכת עור חדשה.