סידור תפלה מכל השנה, חלק א', עם כתר יוסף, פירושים ותפלות עפ"י קבלה, מרבי יוסף מפרמישלה. ברלין, תנ"ט-ת"ס (1699). מסידור זה נדפסו שתי מהדורות, כמנהג אשכנז וכמנהג פולין, ההבדל בין המהדורות הוא בעיקר בפיוטים ולא בטקסט התפילות. לפנינו המהדורה כמנהג פולין.
מספר הגהות בכתב יד אשכנזי עתיק מתקופת ההדפסה [ראשית המאה ה-18].
עותק חסר שער ודפים רבים בתחילתו: נג-סד, סא-צו, קא-קס, קיח דף (במקור: [1], ה-סד, סא-צו, קא-קס, קיח דף). 21.5 ס"מ. מצב בינוני. בלאי רב, דפים מנותקים, כתמים ומעט נקבי עש. ללא כריכה.
סידור זה נדיר במיוחד כי רוב העותקים נגנזו, בשל פולמוס גדול שנוצר עקב רמזים שבתאיים שנשתרבבו לפירוש עפ"י דרך הנסתר. רבי יעקב עמדין בספרו "תורת הקנאות" (אלטונה תקי"ב) מונה אותו בין הספרים החשודים בשבתאות וכותב: "ואלה הספרים שהבליעו ארסו של נחש זה במקצת מקומות במטמוניות, בס' תפלה כתר יוסף, לפיכך גזרו עליו הרבנים בדור שלפנינו גניזה". גם רבי יחזקאל קצנלבוגן אב"ד אה"ו, כותב במכתב לרבי משה חאגיז (הנמצא בכת"י אוקספורד): "... ולכן ציויתי להכריז בכל בתי כנסיות להביא לידי כל תפלות עם פירוש כתר יוסף". ואולם, דברי השבתאות שבפירוש זה לא יצאו מפי המחבר, שהיה דרשן, גדול בתורה ודיין מפורסם בדורו וחיבר ספרים אחדים ביניהם "כתונת פסים" (לובלין תנ"א), "צפנת פענח חדש" (פרנקפורט דאודר תנ"ד). עורכי הסידור לדפוס הם שהוסיפו בו רמזים שבתאיים, ראה מש"כ רבי יעקב עמדין עצמו, בספרו עדות ביעקב (אלטונה תקט"ז, עמ' נ): "אמנם הגיד לי הדיין הזקן באמשטרדם ר' משה פרנקפורטר נר"ו, שהמחבר גוף פירוש כתר יוסף בסידור התפלה, לא עשה פירוש רק בנגלה והיה סגי נהור, ולא ידע במה שהוסיפו בו המדפיסים והמגיהים, הם הוסיפו על המאירות והם שעתידין ליתן את הדין" (ראה חומר מצורף, ממאמר רש"ז ליימן, ספר זכרון לרבי משה ליפשיץ, עמ' תתפה-תתפח).