גלויה עם מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הארכיאולוג הצרפתי שארל קלרמון-גנו, אל המהנדס והארכאולוג הבריטי צ'ארלס וילסון. פריז, 1893. צרפתית.
במכתבו מתייחס קלרמון-גנו למאמר מאת וילסון בנושא נהר הירדן.
המזרחן והארכאולוג הצרפתי שארל קלרמון-גנו (Charles Simon Clermont-Ganneau, 1846-1923) היה מהבולטים בחוקרי ארץ ישראל במאה ה-19. קלרמון-גנו הגיע לארץ ישראל בשנת 1867 ועבד כמתורגמן בקונסוליה הצרפתית בירושלים. במהלך שהותו בירושלים למד וחקר את אתריה הארכיאולוגיים של ארץ ישראל, ועם הזמן רכש מוניטין כאחד מחוקריה החשובים של הארכאולוגיה המקראית בארץ (בין היתר, בזכות תרומתו בזיהויה, בחקירתה ובשיקומה של מצבת מישע). בשנים 1873-1874 עמד בראש משלחת ארכאולוגית בריטית לארץ ישראל מטעם "הקרן לחקר ארץ ישראל", ובאותה תקופה גילה את שלוש הכתובות הראשונות מבין שלוש-עשרה כתובות תחום גזר (כתובות חקוקות במשטחי סלע סביב תל גזר). מאוחר יותר הועסק בחפירות ארכאולוגיות בסוריה ובים האדום, ובשנים 1880-1882 שירת כמשנה לקונסול ביפו. עם סיום תפקידו הקונסולרי שב לפריז, שם עסק בחקר שפות המזרח.
הנמען, צ'ארלס וילסון (1836-1905) היה מחלוצי מחקר ארץ ישראל המודרני ומראשי "הקרן לחקר ארץ ישראל". וילסון הגיע לארץ ישראל בשנת 1863 בראש צוות הנדסי בריטי שתפקידו היה לייעץ לשלטונות העות'מאניים בנושא שיפור תנאי הסניטציה בירושלים. משימתו הראשונה של וילסון היתה מיפוי ירושלים, ובסופה פרסם מפה הנחשבת למפה המודרנית הראשונה של ירושלים. בהמשך עסק במיפוי האזור שממזרח להר הלבנון מטעם "הקרן לחקר ארץ ישראל" וכן השתתף בסקר של סיני, ובמחקר ובהכנת מפה מקיפה ומדויקת של ארץ ישראל (פרויקט זה כונה "מדן ועד באר-שבע" והניב 26 גליונות-מפה, מלווים בכרכים מחקריים. וילסון ערך את הכרכים על ירושלים ועל הכנרת).
9X14 ס"מ. מצב טוב. קמטים וכתמים קלים.
מקור: אוסף הרמן מאייר ובתו חנה ספיר.