מכתב בכתב-ידו ובחתימת יד-קדשו של רבי "אברהם" וינברג האדמו"ר השלישי לבית סלונים, [ביאליסטוק, קיץ תרפ"ט 1929].
נשלח לחסיד מארץ ישראל שנסע לעיר וינה לצרכי רפואה. במכתב מדבר האדמו"ר על האדמו"ר מהוסיאטין והאדמו"ר מטשורטקוב [מאדמו"רי בית רוזין שהתגוררו בוינה באותה תקופה], ועל תכניותיו להגיע לוינה ל"כנסיה הגדולה" של אגודת ישראל [שנערכה בחודש אלול תרפ"ט]. בתוך הדברים מורה האדמו"ר מסלונים לחסיד להכנס להתייעץ עם האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב: "...ומאוד קשה עלי הכתיבה להצדיקים. את הרה"צ מהוסיאטין ראיתי רק פ"א זה הפעם הראשונה. עכ"ז הנני רצו"פ מכ'[תב] להה"ק מטשארטקוב. ותכנוס פנימה בק'[ודש] ותמסור לידו הק'[ושה]...". בהמשך המכתב כותב האדמו"ר על יציאתו לדרך להשתתף בכנסיה הגדולה, מתעניין בשלום תלמידו ושלום זוגתו ומברך אותה ברפואה שלמה "חיש מהר".
האדמו"ר רבי אברהם ווינברג (השני) מברנוביץ, בעל "בית אברהם" (תרמ"ד-תרצ"ג). בנו של האדמו"ר בעל "דברי שמואל", משנת תרע"ו הנהיג את עדת חסידי סלונים יחד עם אחיו הבכור רבי יששכר ליב, אך רוב החסידים נטו אחריו. הוא התיישב בברנוביץ ושם הקים את ישיבת "תורת חסד". היה בקשר רב עם החסידים בארץ ישראל וביקר בה פעמיים. ספריו "בית אברהם" ידועים ברוב עמקותם במחשבת החסידות.
דף 16.5 ס"מ. כ-14 שורות בכת"י. מצב טוב.