מסמך נדיר בחתימות רבי אריה יהודה ליב מייזליש מאפטא ורבי משה קצנלבוגן מסטריא, חבריו של רבי גרשון מקיטוב ומנהיגי העדה האשכנזית-חסידית בירושלים.
שטר הסכם לקראת נישואין, עם שתי חתימות של רבי "אריהודא מייזלש מאפטא", ושתי חתימות של רבי "משה מגזע קצנלבויגין". [ירושלים], חשון תקכ"ה [1764].
"קנין בקגא"ס [בקנין גמור אגב סודר] בין החכם הרב מ' עוזיאל, ובין האשה מרת רחל. שישא זה את זו למזל..." - שטר וחוזה מפורט על הכספים שתכניס האשה לבעלה, ועל התחייבויות הבעל לכתובתה ולפרנסתה.
הגאון המקובל רבי אריה יהודה ליב מייזליש מאפטא, בנו של רבי אלכסנדר מייזליש אב"ד אמאלי ונכד הגאון רבי ליב חסיד אב"ד דק"ק לבוב. עמד בראש עדת האשכנזים בירושלים, יחד עם רבי אברהם גרשון מקיטוב גיסו של הבעש"ט. חתם - יחד עם רבי גרשון מקיטוב - בר"ח אייר תקי"ז על מכתב קהלת ירושלים בבקשת עזרה מקהלת מיץ. חתום על מכתבים נוספים לקהלת מיץ בשנת תקכ"ג ובשנת תקכ"ה (אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ, חלק א', עמ' רכז - וראה עוד: תולדות חכמי ירושלים, חלק ג' פרק ב'; ברכת הארץ דפים סה/1-סז/2).
הגאון רבי משה ב"ר יצחק קצנלבוגין מסטריא, נכד רבי יעקלי שור אב"ד בריסק דליטא. חתום אף הוא על מכתבי הקהילה האשכנזית בירושלים, בשנת תקכ"ג ובשנת תקכ"ה.
העדה האשכנזית הקטנה בירושלים במאה ה-18 חיה בהסתר מפני השלטונות והתושבים המוסלמים. מאז משבר החובות של קהילת העולים האשכנזים מתלמידי רבי יהודה החסיד ושריפת "החורבה" בשנת תפ"א (1721), לא ההינו יהודים אשכנזים להזדהות כאשכנזים, והעולים מאירופה היו מחליפים בגדיהם ומראם ללבושי עדת הספרדים. כאשר עלה רבי אברהם גרשון מקיטוב התיישב תחילה בעיר חברון ורק בשנת תקי"ג עבר לירושלים. המסמך שלפנינו נדיר באופן מיוחד, בחתימות רבני הקהילה האשכנזית הקטנה בעיר, מהמאה ה-18.
דף 22 ס"מ. מצב בינוני. פגמים משוקמים בשוליו הימניים, עם פגיעות בטקסט ובחתימה השניה של רבי משה קצנלבוגן. קצוץ באמצע הטקסט בשוליו השמאליים.