מכתב (כ-20 שורות) בכתב-ידו (המרובע) ובחתימתו של "הצדיק הירושלמי" רבי אריה לוין. ירושלים, [טבת תשכ"ב 1961].
נכתב מעבר למכתב מאת מר מרדכי איש שלום ראש העיר ירושלים, מהתאריך א' כסלו תשכ"ב (נובמבר 1961), בו ענה ראש העיר לקרובת-משפחה של רבי אריה, שפנתה אליו בעקבות ידיעות בעיתונות שעיריית ירושלים סירבה להעניק תואר ועיטור "אזרחות כבוד" לרבי אריה לוין ולמרטין בובר.
כפי הנראה, אותה קרובת-משפחה העבירה את תשובת ראש העיר לרבי אריה, ורבי אריה שנחרד מעצם האפשרות של קבלת העיטור "אזרח כבוד", כתב על-גבי המכתב מכתב תשובה לראש העיר. לפנינו מכתב מאלף שיש בו כדי לגלות מעט מעולמו הפנימי של "הצדיק הירושלמי" שדאג לכבד ולשמח את כולם, ורק לכבודו ולעצמו לא דרש מאומה.
"...ועתה אישי הנכבד באתי בבקשה שטוחה מכ'[בודו], כאשר קבלתי כעת תשובת כ' .... לקרובתי מ'[רת] שרה אשבל על בקשתה... נזדעזעתי לדעת זה... ובכל לשון של בקשה אבקש מכ' אם נפשי ובריאותי... לסלק הענין הזה לגמרי מן הסדר מבלי לחשוב אפילו בזה... הכבוד למי שלא מגיע לו, זה כובד משא כבדה [מ]אשר אוכל לשאת. לא עשיתי שום דבר בבנין הארץ, לא בניתי בתים, לא נטעתי כרמים, לא חצבתי בורות. ואם אולי השתתפתי בצערן של אחינו היקרים הסובלים, כבר הונחלתי כבוד ופרסומים אלף פעמים יותר, ומה נשאר לי?! אתחנן בכל לשון של תחינה לפני מע"כ שי'[חיה] לחוס על בריאותי, לבטל דבר זה מעיקרא, ולהעניק הכבוד למי שמגיע לו. ואני אסיר תודה לו כל ימי חיי - כי זכות גדול בשבילי ללון לילה אחת בירושלים, מספיק לי עד בלי די להיות תושב ירושלים עה"ק [עיר הקודש]... אריה לוין".
נייר מסמכים רשמי של ראש העיר ירושלים. 22 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב טוב. כתמים קלים ומעט בלאי.
אודות סירובו של רבי אריה לוין לקבל את עיטור "אזרח כבוד", ראה עוד בספרו של שמחה רז, איש צדיק היה, עמ' 54-55.