ספר לוית חן, כללי דקדוק וכתיב לשון הקודש, מאת רבי עמנואל בנוונטו. מנטובה, [שי"ז 1557]. דפוס מאיר בן אפרים מפדובה ויעקב בן נפתלי הכהן מגאזולו. מהדורה יחידה.
בדף השער חתימת רבי גור אריה הלוי: "גור אריה לוי - ואני ידעתי גאל"י חי". בדף האחרון חתימת "משה איש טוב הלוי". הגהות ארוכות בכתיבה איטלקית. סימוני ניקוד בכתב-יד, עשרות רישומים קצרים, ציונים ותיקונים.
הגאון המקובל רבי גור אריה הלוי פינצי - הרב גא"ל (נפטר תנ"ז, אוצר הרבנים 4370), מרבני מנטובה הידועים במאה ה-17. בן רבי משה הושעיה הלוי פינצי. נתמנה לדיין במנטובה בשנת תכ"ה (1665). התכתב בהלכה עם רבי שמואל אבוהב, ועשרות תשובות בשו"ת "דבר שמואל" מופנות אליו (סימנים: צז, קו-קכג, קלב-קלג, קמא-קמד, קנג-קנה, קסא-קסט, קעב-קעד, רי-ריא, ריז-רכ), עם רבי משה זכות (ראה שו"ת הרמ"ז, יו"ד סימן ב'; אהע"ז סימן א'), ועם תלמידו רבי בנימין הכהן ויטאלי (ראה שו"ת הרב"ך). היה גם גדול בחכמת הסוד והקבלה. החיד"א בספרו "שם הגדולים" (בערך הרמ"ז), מביא עדות בשם הרב גור אריה ששמע את ה"מגיד" מן השמים שדיבר עם הרמ"ז: "ושמעתי שהיה לו מגיד, והרב גור אריה שחיבר הגהות על הש"ע ונדפסו במנטובא סביב לש"ע, העיד ששמע המלאך הדובר בו" (שם הגדולים, מערכת גדולים, אות מ', אות קכא). הגהותיו על השולחן ערוך נדפסו לאחר פטירתו, במהדורת השולחן ערוך שנדפסה במנטובה (תפ"ב-תפ"ג), ע"י תלמידו רבי אברהם ידידיה באזילה, וע"י בן-אחיו רבי גור אריה בן רבי בנימין הלוי פינצי.
רבי גור אריה הלוי פינצי - השני (תנ"ז בערך-תקי"ד), מרבני קזאלי ומנטובה. בן רבי בנימין הלוי (שהיה אחיו של רבי גור אריה הלוי הראשון). בשנת תפ"א נתמנה לחבר בית דינו של רבי יהודה בריאל במנטובה, ובשנת תפ"ב החל להוציא לאור במנטובה את מהדורת השו"ע עם חיבורו של דודו, יחד עם רבותיו האחים הנודעים רבי אברהם ידידיה באזילה ורבי אביעד שר שלום בעל "אמונת חכמים". בהקדמתו כותב רבי גור אריה השני כי הוא קרוי על שם דודו הנודע, שנפטר קודם הולדתו. התכתב בקבלה עם תלמידי הרמ"ז, עם רבי אברהם סגרי מקאזלי, ועם רבי אליעזר סופינו אב"ד פיסא. [בספר "תולדות גאוני איטליאה", עמ' 66-67, מוזכר רבי גור אריה השני כנכד, אבל באמת הוא בן-אחיו של הרב גא"ל הראשון. השימוש בכינוי "נכד" גם לאחיין רווח אז באיזור איטליה וצרפת. גם בשפה האיטלקית מתאים הכינוי Nipoteהן לנכד והן לאחיין - ראה על כך בין היתר: קובץ "בית אהרן וישראל", גליון קנא, עמ' קמו-קמז; גליון קנב, עמ' קלג-קלד; גליון קפט, עמ' קעא-קעב].
[6], קח דף (חסר [2] דף בסופו, שנוספו לחלק מהטפסים). 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים ובלאי. סימני עש. דף השער עם בלאי מחוזק ומודבק על נייר. קרע-חסר במרכז דף [6]. כריכת עור חדשה. פגמים בכריכה. תו-ספר.
בדף האחרון רישומי וחתימות צנזורים מהשנים 1595 ו-1628. ללא [2] דפים אחרונים, בהם נדפסה קינה על שריפת התלמוד באנקונה, בשנת שי"ד, שהמחבר היה עד לה.
מקור: אוסף משפחת טואף.