"זה ספר ספרי", במדבר-דברים. עם קונטרס אחרון מרבי דוד העשיל איש הורוויץ בן ה"מחנה לוי". זולצבאך, תקס"ב [1802]. הסכמות רבי פנחס הורוויץ בעל ה"הפלאה" ורבי מרדכי בנעט אב"ד ניקלשבורג.
בשולי דף השער הקדשה מעניינת לרבינו ה"כתב סופר", לעת נישואיו [שהיו בשנת תקצ"ג], מאחד מחבריו הכותב לו בהערצה רבה: "מנחה היא שלוחה לאהבה מזכרת, לדורן[!] דרשה, לידידי וחביבי האברך המופלא ומופליג, חרוץ ושנון, זית רענן, שלשלת היוחסן בנן של קדושים קדוש יאמר לו כקש"ת מהו"ר שמואל וואלף, בן לאותו צדיק רבינו האי גאון תפארת ישראל כקש"ת הרב ר' מהו"ר משה אבד"ק פרסבוריג[!] מנאי הק' ליב בן כ"ה מרדכי צבי ---".
רישומי בעלות של בנו הגאון - רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי, ושל נכדו - הגאון רבי משה סופר דומ"צ ערלוי. חותמות נינו הגאון רבי יוחנן סופר אב"ד ערלוי-ירושלים. בדף לט/1 חתימת ידו "הק' יוחנן בן מהר"ם". לפנינו ספר מיוחס, שעבר ארבעה דורות של גדולי ישראל בהונגריה ובארץ ישראל.
הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר - הנודע בכינויו "רבי שמואל וואלף" (תקע"ה-תרל"ב), מגדולי דורו. בנו בכורו של ה"חתם סופר", ומשנת ת"ר [1839] ממלא מקומו ברבנות וראשות ישיבת פרשבורג. תלמידיו היו גדולי הרבנים במדינת הונגריה וסביבותיה. חיבוריו בשו"ת, חידושי ש"ס ועל התורה נקראו בשם "כתב סופר". בנו הגאון הקדוש רבי שמעון סופר (תר"י-תש"ד) בעל "התעוררות תשובה", כיהן כאב"ד ערלוי למעלה משישים שנה, כאשר על-ידו סייע בנו הגאון רבי משה סופר בעל "יד סופר" שכיהן כראב"ד ודומ"צ בעיר. נרצח באושוויץ ע"י הנאצים בהיותו קרוב לגיל 95 יחד עם בנו הגאון רבי משה. ממשיך השושלת, הגאון רבי יוחנן סופר הרב מערלוי (תרפ"ג-תשע"ו), מזקני האדמו"רים בדורנו, ראש "מועצת גדולי התורה" של "אגודת ישראל". ראש ישיבת "אהל שמעון - ערלוי", ומייסד קהילת ערלוי - שהיא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות שנוסדו בארץ ישראל לאחר השואה.
[1], פז, [2] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. בדפים לד-לו הגהות רבות בכת"י מאוחר. כריכה ישנה, לא מקורית.