צרור גדול של דפים בכתב-יד, רשימות בכתב-ידו של הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים - האדר"ת. [ליטא, תר"נ-תרס"א בקירוב]. כולל דף אחד משנות ילדותו [תר"כ בקירוב].
טיוטות למכתבי שו"ת ומכתבי השגות והערות לספרים ולקונטרסי חידושי תורה שנשלחו אליו, רשימות לדרשות, מכתב חתום משנת תרס"א לראשי ישיבת "עץ חיים" בירושלים אשר מינו אותו לנשיא הישיבה, ועוד.
בין הדפים: "הערות על ספר אהבת חסד לידי"נ הררי"מ הכהן שי'" [לידיד נפשי הרב ר' ישראל מאיר הכהן שיחיה - בעל ה"חפץ חיים"]; הערות על ספר "זכר יהוסף" שכנראה נשלחו "להגהמ"ח [להגאון המחבר] שליט"א"; הערות שכתב בקיץ תרנ"ז "בכפר אזארסקע", על ה"קארעקטין" [גליונות הגהת הדפוס] של ספר "חסדי יהונתן"; הערות לספר "בן הימין" שנשלח אליו בחורף תרנ"ט לקבלת הסכמה [ההערות שבכת"י שונות מההערות שצירף האדר"ת להסכמתו שנדפסה בספר "בן הימין", וורשא, תרנ"ט - ראה צילום מצורף]. רוב הדפים הם רשימות שלמות ולא קטעים חלקיים ממחברות.
מעניין וחביב במיוחד הוא אחד המכתבים שנכתב [כנראה כתגובה לקונטרס שקיבל ובו הערות על חידושיו], ובו מגלה האדר"ת מעט מדרכי לימודו. הוא מתנצל בענוה על טעות שנמצאה בדבריו [מרוב גאונותו]. הוא משבח את הכותב שאיני מאמין לשום מוּבָאָה מבלי לעיין במקורה, ומאשים את עצמו בכך שהוא מאמין למחברים, והוא מאמין אפילו לעצמו... וסומך על זכרונו, כי מרוב חולשה "כבד עלי הטורח לילך משולחן כתיבתי עד מגדל [ארון] הספרים בַּעֵבֶר השני מחַדְרִי...". הוא משבח את הכותב על כך שאינו מאמין לדברי זולתו מבלי לבדקם - "מלאה כל בָּתֵּי-נפשי עונג, על טבעו אשר לא יאמין לזולתו והוא תָּר אחרי כל, ומאד צָדַק בזה. ואני מטבעי איני כן, ועוד יותר כי גם לעצמי אני מאמין גם כן, ולא טוב הוא לסמוך על עצמי". בהמשך המכתב הוא מביא טעויות בציטוטים לא מדויקים שקרו לו בעבר, וטעויות דומות שאירעו לגדולי גאוני הדורות, כדוגמת "הגאון הבקי שבבקיאים", רבי ישעיה ברלין בעל "מסורת הש"ס" ועוד, שארע להם שסמכו על זכרונם האדיר, ולא טרחו לעיין בפנים, ולכן נלכדו במוקש השגיאה. בסיום הדברים כותב האדר"ת בענוה-יתירה על עצמו: "וכל שכן ליתוש כמוני נגד הארי החי... עוול גדול הוא לסמוך על עצמי. אמנם תמיד אני אנוס ל"ע מרוב טרדות וממיעוט בריאות... שאני אץ וממהר לכתוב, אחרי אשר נלאיתי לחכות על זמן פנוי לעיין כראוי ולא עלתה בידי...". [מכתב זה נדפס בספר "אדרת אליהו" לתולדות האדר"ת, עמ' קפו-קפז].
הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים - האדר"ת (תר"ה-תרס"ה, 1845-1905) אב"ד פוניבז', מיר וירושלים. "עילוי" מחונן, אשר נודע מילדותו באהבת הלימוד והתמדתו. בגיל צעיר כבר צמח לגאון מופלא, בקי וחריף, היודע את כל התורה כולה, ומחדש בה חידושים גאוניים בכח שכלו וזכרונו המופלאים. עודו רך-בשנים כבר נתמנה לרבנות העיר פוניבז'. לאחר כעשרים שנה עבר לכהן ברבנות מיר ומשם נקרא ע"י רבי שמואל סלנט, רבה הישיש של ירושלים, לעלות לכהן תחתיו ברבנות עיה"ק. כשנתיים וחצי לאחר שקיבל את התפקיד נפטר בשנת תרס"ה בגיל שישים, עוד בחיי הגר"ש סלנט [שנפטר בשנת תרס"ט קרוב לגיל מאה]. חתנו הוא הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, שלימים עלה לארץ לכהן כאב"ד יפו, ובשנת תרפ"א עלה לכהן על מקום חותנו ברבנות ירושלים, ונתמנה למשרת הרב הראשי לארץ ישראל.
למרות חולשת גופו, המחלות וקושי הראיה, מהם סבל האדר"ת מילדותו, עָמַל בתורה יומם ולילה, כשהוא כותב בקיצור-רב ובראשי-תיבות את פניני חידושיו הגאוניים, על מחברות מסודרות ודפים מזדמנים. הותיר אחריו יבול תורני מבורך של מאות חיבורים, אשר רובם עדיין לא נדפסו, וחלקם אבדו במשך השנים.
21 פריטים, הכוללים כ-56 עמ' כתובים. גודל ומצב משתנים. מצב טוב-בינוני עד בינוני-גרוע.