צרור קונטרסים בכתב-יד:
· שלשה הספדים בכתב-ידו של הגאון רבי מרדכי גימפל יפה אב"ד רוז'ינוי (ליטא) ויהוד (ארץ ישראל): הספד על המלבי"ם ורבי נחום מהורודנא (עם פרטים רבים בלתי-ידועים לתולדותיו של רבי נחום מהורודנא); הספד על רבי אריה ליב ב"ר נח פינס מרוז'ינוי, שנפטר בניס שבצרפת בשנת תר"מ (1880); והספד על רבי יעקב מרדכי פינס שנפטר בחודש חשון תרמ"ו (1885). בסוף ההספדים טבלאות-פענוח לראשי התיבות המרובים שבכתב היד.
· קונטרס "משא אבל" - הספד על הברון דוד גינצבורג, בכתב-יד נכדו של רבי מרדכי גימפל - רבי יעקב הכהן וואלק מפינסק. [פינסק-וילנא, טבת תרע"א 1911].
· 2 דף בכת"י של אחד מנכדי רבי מרדכי גימפל. רשימות לתולדות זקנו הגדול.
הגאון רבי מרדכי גימפל יפה (תק"פ-תרנ"ב), מגדולי הדור בליטא בתקופת הנצי"ב ורבי יצחק אלחנן ספקטור. תלמידו של רבי יצחק מוולוז'ין, שניבא כי יהיה לאחד מגדולי הדור. כיהן ברבנות בדרעטשין, משם עבר לכהן בעיר ראז'ינאי (רוז'ינוי, ליטא), בה כיהן כ-36 שנה - עד עלייתו לארץ הקודש בשנת תרמ"ח. בבואו לארץ התיישב במושבה החדשה ביהוד, בה יסד "קיבוץ" של אברכים גדולי תורה. עם בואו ליהוד הפך רבי מרדכי גימפל למנהיגו הרוחני-דתי של הישוב החדש בארץ ישראל. בפולמוס השמיטה בשנת תרמ"ט, היה רבי מרדכי גימפל מראשי האוסרים (באמרו: עם ישראל גלה מארץ ישראל בעוון חילול השמיטה, וקיום ההתיישבות החדשה בארץ תלוי בהקפדה על קיום מצות שביתת הארץ), ועמד מאחורי האיכרים בעקרון ששמרו את השמיטה במסירות נפש.
מאוצר כתביו הרבים של רבי מרדכי גימפל, נדפס אך מעט מן המרובה, שכן רוב כתביו נתפזרו ונאבדו במאורעות השנים [בשריפה הגדולה בעיר סלונים, במלחמת-העולם הראשונה ובמלחמת-העולם השניה (ראה הקדמת נכדו רבי יעקב וואלק לספר "תכלת מרדכי", ירושלים, תשי"ד)].
נכדו רבי יעקב הכהן וואלק (תרל"ה-תשכ"ה), בן הגאון רבי צבי הירש וואלק אב"ד פינסק בעל "כתר כהונה" על הספרי.
[30] עמ' 19 ס"מ, כתובים בכת"י רבי מרדכי גימפל עצמו + [3] עמ' לתולדותיו, כתובים בעפרון בכת"י נכדו + [10] עמ' 21 ס"מ, כתובים בכת"י נכדו רבי יעקב וואלק.