מכתב (ביידיש) בכתב-ידה וחתימתה של הרבנית "פרומע ראפאפארט". צאנבול (ז'מבול, קזחסטאן), 1944. במכתב שנשלח לתל אביב לרבי יהודה מאיר אברומוביץ, היא מודה ומבקשת על חבילות המזון והחיטה שנשלחו אליה, על שם בעלה "הרשום הרב ר' דוד הכהן שליט"א, בעל מח' ספר צמח דוד, ד' ח' מקדש דוד". בזמן כתיבת המכתב כבר עברו למעלה משנתיים מאז נפטר בעלה בתשרי תש"ב (1941) במחנה-עבודה מרוחק, אך מן המכתב שלפנינו מתברר כי היא עדיין לא ידעה מכך, משום ששהתה באזור אחר. המכתב נכתב כנראה, כבר בחודש שבט תש"ד - "יום ב' משפטים", והגיע לתל אביב רק בחודש נובמבר 1944 חשון-כסלו תש"ה. הרבנית פרומה רפופורט, בתו הצעירה של הרב הצדיק רבי חיים בער גרינגראס מקרמנצוג [נפטר תרפ"ח, חותנם של רבי שלמה הרכבי, רבי אברהם יעקב גורדון, רבי ברוך יעקב זמודזאק, ועוד מגדולי המוסר וראשי הישיבות בליטא], נישאה בשנת תרצ"א להגאון המופלא רבי דוד רפופורט בעל "מקדש דוד" (תרנ"א-תש"ב), מראשי ישיבת "אהל תורה" בברנוביץ של רבי אלחנן וסרמן. עם פרוץ המלחמה גלו רבי דוד רפופורט ואשתו יחד עם תלמידי ישיבת ברנוביץ לליטא. לאחר כניסת הגרמנים והרוסים לליטא עמד רבי דוד בראשות הישיבה [כאשר רבי אלחנן וסרמן נלכד ונהרג בעיר קובנה]. כשנכנס "הצבא האדום" לליטא בקיץ תש"א, עצרוהו הרוסים ושלחוהו לעומק רוסיה, למחנה העבודה מיז'וויז'י-גורסק, ליד פיטררוזאוודסק באיזור הקרילי-פיני, שהיה מהאזורים הקרים והקפואים ביותר ברוסיה. רבי דוד לא שרד את התנאים הקשים של הקור והרעב, ונפח את נשמתו לאחר תקיעת שופר ביום השני של ראש השנה תש"ב (ספטמבר 1941), כשהוא מבקש מן הסובבים אותו "היו עדים למותי, לבל תישאר אשתי הרבנית עגונה, כי כך הוא הדין". אשתו הרבנית פרומה הוגלתה לקצוות אחרים של רוסיה, וכאמור, במכתב שלפנינו שנכתב מקזחסטאן, ניכר, כי לאחר כשנתיים מפטירתו, עדיין לא נודע לה על פטירת בעלה הגאון בעל "מקדש דוד". לא ידוע לנו מה עלה בגורלה של הרבנית. מקבל המכתב: רבי יהודה מאיר אברמוביץ, מראשי "אגודת ישראל", היה מן המעורבים במבצע משלוח חבילות-מזון לבני הישיבות הפליטים ברוסיה, אשר נלכדו בתקופת המלחמה בסיביר ובארצות המרוחקות של ברית המועצות. בראש מבצע זה עמד הרב מקריניק רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי. גלויית דואר, 14 ס"מ. מצב טוב-בינוני, בלאי רב. חותמות דואר שונות מרוסיה ומתל אביב.