מכתב ברכות, חיזוק והדרכה, מאת האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינער, אל אנשי "בית החסידים" בתל אביב. ראדזין (פולין), אייר תרצ"ו [1936]. במכתב הארוך שנכתב לאנשי "בית החסידים" של חסידי ראדזין בתל אביב שנוסד בשנת תרצ"ה, הוא כותב: "חיים וברכה למשמרת שלום לאנ"ש החסידים היקרים המסתפחים בנחלת ה' תותבב"א בעיר תל אביב... השגתי מכתבים מבשרים, זה יותר משנה אשר ת"ל עלה בידכם להתכנס ולשכור לכם בה"ח מהודר להתפלל יחד. ובכן הנני עתה בזה לברך אתכם שתזכו לרומם את בית אלקינו ולהעמיד את כל חורבותינו ותתברכו משמי מעונים בשפע פרנסה וברכה ורב שלום... באתי לבקש ולעורר אתכם שתשימו לבבכם להחזיק בתורת ה' ולקבוע עתים לתורה כאו"א כפי יכולתו, ואת כוונת הלב הן הן הדברים שיהי' דברי התורה חביבים עליכם, וזה יהי' כל מגמתכם, ותזכרו כי היגיעה בדברי עוה"ז הוא רק אמצעי להשיג ע"ע התכלית, ועיקר התכלית הוא רק תורה ומעשים, ולכן תזהרו שלא תעשו ח"ו מהעיקר טפל והטפל לעיקר, ובשגם כי השתדלות האדם בדברי העוה"ז הוא רק להעמיד כלי שיהי' מקום שישרה בו ברכת השי"ת, אמנם הפועל הוא השי"ת כי הכל בידי שמים ואם ה' לא יבנה בית וגו'...". האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינער (תרס"ט-נספה בשואה תש"ב), בן האדמו"ר רבי מרדכי יוסף אלעזר מראדזין, וחתן האדמו"ר רבי יוסף מקאליש. גאון מופלא ואיש קדוש רב-פעלים. בגיל עשרים התמנה לאדמו"ר לחסידי ראדזין והקים את ישיבת "סוד ישרים", היה נערץ על חסידיו, והנהיג ברמה את חסידות ראדזין שהיתה מהחסידויות החשובות בפולין. בשנות השואה - ערכו אחריו הנאצים ימ"ש מצוד רצחני נרחב, עד שלבסוף הסגיר את עצמו להריגה, כשהוא מעוטף בקיטל ובטלית הקדושה של סבו האדמו"ר רבי גרשון חנוך "בעל התכלת". כל צאצאיו ומשפחתו נספו אף הם בשואה, הי"ד. נייר מסמכים רשמי, 27.5 ס"מ. כתוב בכת"י סופרו, השורה האחרונה עם החתימה בכתב-יד-קדשו. מצב בינוני, קרעים וסימני נייר-דבק חומצי. מכתב זה שלפנינו, נדפס בקובץ "תפארת ראדזין", חוברת 2, אב תשל"ב. ומשם נעתק בספר "תורת החסידות", חלק ד', עמ' 20-21. ראה חומר מצורף.