צרור גדול של כתבי יד, דפים וקונטרסי חידושי תורה, בהלכה ובסוגיות הש"ס, מארכיונו של הגאון רבי שמואל סלנט, רבה של ירושלים. [ליטא, שנות הת"ק, ראשית המאה ה-19]. · רוב החידושים הם בכתב-ידו של אביו הגאון רבי צבי הירש אב"ד טרוקי וווילקוניק, שאף חתום באחד מהקונטרסים "אני הכותב זעירא דמן חבריא, הק' צבי הירש בלאאמ"ו כמו"ה חיים פייביש זצ"ל הכ"מ, החו"פ ק"ק קריניק". · קונטרסי חידושי תורה בשם הגאון המגיד רבי יעקב חריף [בן רבי לפידות] מקהילת קריניק הסמוכה לקהילת הוראדנא. · חידושי תורה בשם רבי שמואל אב"ד אמדור (בעל "בית שמואל אחרון"). · פסק דין משנת תק"ס (1800), בחתימת רב העיר קריניק רבי "אריה ליב בהגאון מוהר"ב אב"ד דפ"ק" [הגאון רבי אריה ליב ב"ר ברוך בנדט (נפטר תק"פ), מחבר "שאגת אריה" על מסכת מכות, ביאליסטוק, תקס"ה] והדיין רבי "אשר במו"ה אביגדור הכהן" [שכיהן אח"כ כאב"ד קריניק. אביו של רבי יוסף ראב"ד קריניק ואב"ד קמניץ, בעל "כפות זהב"]. · טיוטות חידושי תורה בכתב-ידו של רבי שמואל סלנט [מימי צעירותו, שנות התק"צ בקירוב 1830]. · ועוד דפי כתבי-יד מתקופות מוקדמות ומאוחרות יותר [המאה ה-18 וה-19]. הגאון רבי צבי הירש ב"ר חיים [פייביש], אב"ד טרוקי (ליטא), ווילקוניק (ע"י ביאליסטוק), פיעסק ודרוהוצ'ין. מתוך הכתבים שלפנינו עולה כי היה מתלמידיו של הגאון רבי יעק'לי חריף בעיר קריניק, והעתיק הרבה מחידושי תורתו. בנו הגאון הנודע רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט), נולד בעיר ווילקוניק, ונודע מילדותו כ"עילוי" גאוני. בהיותו כבן שבע[!] כבר נדד למרכזי התורה בליטא, וקיבל תורה מפי רבי צמח שפירא מקיידאן, ומרבי אברהם אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא. בהיותו נער כבן 14 קיבל מכתב מרבו רבי אבלי בענין שאלה מסובכת של סידור גט, בו ניכר כי כבר מאז סמך רבו על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. בימי נערותו למד בעיר סלנט בחברותא עם רֵעוֹ הגאון רבי ישראל מסלנט [אבי תנועת המוסר]. לאחר שנשא את בתו של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט, עלה לארץ ישראל בשנת תר"א (1841), לשמש כמורה הוראה ורב לקהילת ה"פרושים" תלמידי הגר"א שהתגוררו בירושלים. שימש ברבנות ירושלים קרוב לשבעים שנה, הקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, יסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע בפקחותו הגאונית ובגישתו המציאותית בפסקי-הלכה ובכל ניהול עניני הציבור בירושלים וברחבי קהילות העולם. כתבי ידו של רבי שמואל סלנט נדירים ביותר, שכן עקב חולשת ידיו היה ממעט בכתיבה. דרכו בכתיבת מכתביו הרבים בעניני ציבור, היתה להקריא את מכתביו ואגרותיו שנכתבו בידי צוות סופריו ומזכיריו, כאשר הוא רק מוסיף את חתימתו בכתב-ידו או בחותמתו. כ-110 עמ' כתובים. גודל משתנה. רובם על נייר עבה [שנות הת"ק]. מצב כללי טוב, בלאי וכתמים. רוב כתה"י שלפנינו, נדפסו בג' חלקי הספר "תורת רבינו שמואל סלאנט" (ירושלים, תשנ"ח). אך מיעוטם לא נדפסו שם.