מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי שאול קצין, ירושלים, חשון תר"ע [1909]. מחאה נגד אדם שקיבל פסק פשרה מבית הדין של רבני התימנים, ולא קיבל עליו את הדין, ופונה לבתי דין אחרים, בטענה כי בית הדין לא דייק בדבריו. הגאון המקובל רבי שאול קצין (תרכ"ד-תרע"ז), בעל "כלילת שאול", מגדולי חכמי ארם-צובה. עלה לארץ ישראל בשנת תרנ"א וקיבל תורה במשך שלש שנים מפי הגאון המקובל רבי אליהו מני רבה של חברון. בשנת תרנ"ד עבר לירושלים ונכנס לישיבת המקובלים "בית אל" יחד עם רעו הרב השד"ה רבי חיים שאול הכהן דוויךּ, שהגיע באותה תקופה מארם-צובה לירושלים. בשנת תרנ"ו היה מראשוני ישיבת המכוונים והמקובלים "רחובות הנהר" שהקים הרב השד"ה, ושימש בה כשליח ציבור קבוע בכל יום שישי ובמוסף של יום הכיפורים. היה דורש ברבים תוכחות מוסר. גאון מופלג שהיה מגדולי הרבנים ומנהיגי הציבור בירושלים. יחד עם רעו הרב השד"ה עמד בפרץ נגד פרצות בעניני הדת. נפטר כבן נ"ג שנה. בניו רבנים ידועים שכיהנו ברבנות קהילות חשובות בארץ ובחו"ל של יוצאי ארם-צובה (חאלבּ). דף, כ-21 ס"מ. מצב בינוני. קרעים ובלאי. מעבר לדף, חצי-מכתב משנת 1906, מכותב בלתי-ידוע בכתיבה מזרחית-פרסית.