ספר חמדת ימים, מוסר והנהגות על פי הקבלה ותורת האר"י. חלקים א-ד: לשבת קודש, לראש חודש, למועדי ה', לחודש אלול ולימים נוראים. [ונציה, תקכ"ג 1763]. שערים וכותרות בדיו אדומה.
בשער חלק ג': חתימת רבי רפאל אוחנא החותם "אנכי הרא"ה". מספר הגהות בכת"י מזרחי, חתומות: "אמר"א" "רא"ה".
הגאון המקובל רבי רפאל אוחנה (תר"י-תרס"ב), מחכמי טבריה הנודעים. נולד במכנאס שבמרוקו ובשנת תרכ"ה עלה לא"י. בשנת תרמ"א (1881) יצא לבוכארה בשליחות כוללות טבריה, והוא היה הראשון שקבע שם קופות ר' מאיר בעל הנס. חיבר ספרים רבים: "שיר חדש", (ירושלים, תרמ"ט). "ישוב מערבי" (ירושלים, תרנ"ו). "טובת מראה", (ירושלים, תרנ"ז). "מראה הילדים" (ירושלים, תר"ס). ועוד.
הספר "חמדת ימים" ושאלת זהות מחברו עומדים במרכזו של פולמוס סוער, כתב היד של הספר הגיע לידי הגאון המקובל רבי יעקב ישראל אלגזי, שקיבלו מידים אלמוניות. הספר נדפס לראשונה באזמיר בשנים תצ"א-תצ"ב. הגאון רבי יעקב עמדין היה הראשון שיצא נגד הספר בחריפות רבה, וטען כי מחברו הוא נתן העזתי – "נביאו" של שבתי צבי, וכי הספר מלא ברעיונות שבתאיים. בעקבות רבי יעקב עמדין החרימו קהילות רבות חיבור זה. מנגד, יצאו אחרים להגן על כבוד הספר. המקובל הירושלמי רבי מנחם מענכין היילפרין כתב על כך ספר "כבוד חכמים", בו הצביע בין היתר על העובדה כי הוא זכה להסכמתם ולהמלצתם של רבנים גדולים. עד היום לא הוכרע מיהו מחברו והאם היה מקובל-אלוקי או שבתאי-משיחי. (ראה: א' יערי, "תעלומת ספר"; ד"ש קוסובסקי, "אוצר חמדת ימים").
4 כרכים, 25-25.5 ס"מ. מצב משתנה. בחלק מהכרכים נזקי עש וכתמים. כריכות חדשות.