המגיד, מכתב קורות הימים. "יגיד ליעקב מהנעשה בכל חלקי תבל בין כל יושבי חלד אשר ינעם ואשר ראוי לדעת לכל איש ישראלי – לתועלתו ולתועלת השפה העבריה הנחמדה", בעריכת אליעזר ליפמאן זילבערמאן. ליק, 1856-1860.
שני כרכים. • כרך ראשון: שנה ראשונה, גליונות 1-54. שנה שניה, גליונות 1-50. • כרך שני: שנה שלישית, גליונות 1-49. שנה רביעית, גליונות 1-50. מצורף כרך נוסף של השנה השניה ובו 50 גליונות.
"המגיד" היה השבועון הראשון בתולדות העיתונות העברית. הגיליון הראשון של "המגיד" יצא לאור ביוני 1856, לפני חג השבועות, בעיר ליק שבפרוסיה המזרחית (Lyck; כיום אֶלְק (Ełk) בצפון-מזרח פולין). כשהחל לראות אור, המילה "עיתון" או "שבועון" טרם הומצאו ולכן תואר "המגיד" כ"מכתב קורות הימים". מטרת "המגיד" היתה לפרסם ידיעות הן מהמתרחש בעולם והן מהמתרחש בקרב היהודים, אך פורסמו בו גם שירים ומאמרים מדעיים ופובליציסטיים. כתבו בו ממיטב הסופרים והמשכילים היהודים של המאה התשע-עשרה. בשיאו הגיע העיתון לתפוצה של כ-1,800 עותקים בלבד, אך אלה הועברו מיד ליד כך שהמספר המדויק של קוראים אינו ברור. על מנת לזכות בקהל קוראים גדול ככל האפשר השתדל העיתון להימנע מלהתערב בפולמוסים השונים שהסעירו את העם היהודי ברוסיה, ומכאן עמדותיו המתונות. העיתון תמך בעלייה לארץ ישראל, בתנועת חיבת ציון ובתנועה הציונית, והתפרסמו בו ידיעות רבות על יישוב ארץ ישראל.
שלשה כרכים, 35 ס"מ. מצב משתנה. עותקי ספריה לשעבר.