כתב יד, חידושים ופלפולים על התורה, וביאורים לדברי רש"י ורא"ם. דרשות בשמחות שנאמרו בצידון בשנים תק"ד-תקי"א (1743-1751) ובדמשק, התכתבויות עם רבי חיים עמרם "מאריה דאתרה" בדמשק ועם גיסו רבי משה אל-גראנאטי. כתיבה אוטוגרפית של מחבר לא-ידוע - אך מתוך הדברים מתברר שהוא אחד מרבני צידון באותן השנים. [צידון (לבנון), אחרי תק"ד 1744].
חיבור שלם ומסודר [שלא נדפס] - חידושים וביאורים על סדר הפרשיות. ודרשות. ישנם שינויי כתב רבים בין עמודי הספר, וכנראה הוא נכתב לאורך תקופות שונות, [או שנכתב ע"י כמה כותבים?]. במקומות רבים בכתה"י חתימות בעלות בתחתית העמודים: "הצעיר עזרא עטייה ס"ט" [כמה הוספות בספר הנם בכת"י דומה לכתב חתימה זו, ויתכן שהם הוספות מאוחרות של רבי עזרא עטיה - מחכמי ארם-צובה במאה ה-18/19]
בשולי הגליונות: למעלה מעשרים הערות ארוכות, בכת"י שונה, שחלקם פותחות במילים "חיים מדבר", ובאחת מהן הוא מזכיר "ובספר חכם לב יש לי ענין ארוך בזה" - הפתיחה "חיים מדבר" היא חתימתו הידועה של הגאון רבי חיים מודעי בעל "חיים לעולם" (נפטר תקנ"ד), שהדפיס את חידושי הריטב"א למסכת יומא בספר "אור יקרות" (קושטא, תקי"ד) מתוך כת"י שהיה בספרייתו, והוסיף שם הערות הפותחות "חיים מדבר". גם הערותיו ל"סדר העבודה" שנדפסו במחזור (קושטא, תק"ד), נפתחו בחתימתו: "חיים מדבר". [יתכן אולי, שכותבן הוא הגאון רבי חיים עטייה מחכמי ארם-צובה (תקי"א-תקנ"ה), שכתב גם הוא חיבור של "דרשות נחמדות על התורה ולשונות הרא"ם ז"ל" - ראה: "לקדושים אשר באר"ץ", עמ' קלב, סוף אות תד].
בדפים כ/2 - כא/1 הוא כותב "והרציתי הדברים לדמשק יע"א להרב מאריה דאתרא מוהר"ר חיים עמרם ה"י - וזו היתה תשובתו...". - כנראה, הגאון רבי חיים עמרם (הראשון) שד"ר צפת, שכיהן תקופה כרב בדמשק. - נפטר תק"כ ונקבר בציפורי שבגליל. בעל "מצא חיים" (הספר "מצא חיים" לא נדפס, אבל הוא ידוע בשם ספרו זה. כתה"י של "מצא חיים" היה לעיני רי"מ טולידנו, הכותב שנמצא שם הספדו של רבי חיים עמרם משנת תק"ג, על פטירת בן דודו הגאון רבי חיים בן-עטר בעל "אור החיים". קובץ ירושלים, עמ' רלג) - סבו של רבי חיים עמרם בעל "מטעם המלך" שנולד בשנת תקי"ט, (שבספריו וכתביו הוא מביא דברים בשם זקנו בעל "מצא חיים"). גם בדפים נג/1 - נז/1 הוא מביא התכתבויות נוספות עם רבי חיים עמרם: "נשאלתי מהרב הכולל כמוה"ר חיים עמרם ה"י...".
המחבר מביא בדף ב/1 דברים מספר "ישרש יעקב" ל"מוהרח"א אבואלפיא" [הגאון רבי חיים אבועלפיה, מייסד טבריה - בעל מקראי קודש וישרש יעקב. נפטר תק"ד), ובהמשך (דף ב/2) הוא כותב דברים שהוא ששמע בעצמו "מפה קדוש הרב הנזכר... מוהרח"א זלה"ה".
בדף עז/1.- דרוש הספד "שדרשתי פה צידן, על שמועת הרב המובהק כמוהר"ר דוד מלמד זצו"ק מחברון באלול התקי"א". [רבי דוד מלמד (הראשון) שד"ר חברון בשנות התפ"ד-תפ"ה]. בתוך הדברים הוא מביא שהספידוהו הרבנים המובהקים ו"נספד כהלכה ע"י אחי וראש החכם השלם והכולל כמהר"ר יוסף הוא המסביר..." [כנראה שאחי המחבר, היה רב חשוב בשם רבי יוסף].
בדף פב/1 הוא כותב: "נשאלתי מאת מר גיסי החכם המרומם כמה"ר משה אלגראנטי הי"ו...". גיסו זה לא גר בצידון, כמו שנראה מתשובתו שהביא בדף קיא/2 "והנה זה כמה ימים בא אלי כתב ממר גיסי החכם כה"ר משה אלגראנטי ה"י...". [כנראה, רבי משה אלגרנאטי השלישי, מחכמי ורבני איזמיר, נפטר חשון תקכ"ט 1768, ראה ארזי הלבנון, עמ' 1549].
בדף קז/1: "דרוש מילה שדרשתי פה צידן, לבן היוּלד לגיסי הגביר החכם המרומם כמה"ר חיים דיוואן הי"ו, בסדר שמות משנת התק"ד" [משפחת דיוואן, מהמשפחות הוותיקות בין יהודי העיר צידון במאה ה-18/20]. ובדף קיג/1: "דרוש שדרשתי פה צידן יע"א, בחתונת בת של החכם השלם שמריה [קאטאיריבאס?] עם החכם השלם כמה"ר דוד הכהן הי"ו, בפ' ויצא משנת התק"ד" (1763).
א-ב, (חסרים דפים ג-ד), ה-קך דף, מתוכם כ-199 עמ' כתובים. 21 ס"מ, נייר איכותי, מצב טוב-בינוני, כתמים ובלאי, דפים מנותקים. כריכת עור עתיקה ומעוטרת, בלויה ופגומה.