מכתב בכתב ידו של יוסף טרומפלדור. לונדון, 23 באפריל, 1917. רוסית. המכתב נכתב במהלך שהותו של טרומפלדור בלונדון, לשם הגיע במטרה לסייע לזאב ז'בוטינסקי במאמצים להקמת גדוד יהודי לוחם. הנמען הוא, כפי הנראה, ידיד של טרומפלדור, אשר לחם יחד עמו במערכת גליפולי. טרומפלדור מזכיר במכתבו את הלחימה בגליפולי (בה השתתף כחלק מגדוד נהגי הפרדות), סוגיות בנושא גיוס לצבא ואת הלגיון היהודי. "לדעתי אתה לוקח את כל זה יותר מדי קרוב ללב. תזכור את הימים השחורים שלנו בגליפולי. ובכל זאת הם עברו; ובכלל, גליפולי - זכרונות טובים שאפשר להתגאות בהם. עוד מעט, מסתבר, יקחו פה את כל 'הרוסים' בהוראה מפטרוגרד. אז גם ה- E company יירגע, במיוחד לאחר שיענישו אחד או שניים. עכשיו מייסרת אותם המחשבה ש-31 אלף מטיילים, והם צריכים לשרת. יהיה חבל אם תיסע לבד ולא תחזור עם הלגיון... העניין עם הלגיון מתבהר ואני מקווה שבקרוב יתבהר די צרכו. אתמול קראתי מכתב ב- Jewish Chronicle, "למה שלא יתקיים לגיון יהודי?"... ובכלל, שוב מדברים על הלגיון, אבל כבר בטון אחר, בטון חיובי...". יוסף טרומפלדור (1880-1920) – ממייסדי הגדוד העברי, ממייסדי "החלוץ" ומפקד ההגנה על חצר תל-חי ב-1920. טרומפלדור, יליד רוסיה, היה הקצין היהודי הראשון בצבא רוסיה ושירת במלחמת רוסיה-יפן, שם נפצע בקרב, ידו השמאלית נקטעה ולאחר מכן נפל בשבי היפני. עלה לארץ ישראל ב-1912 ועבד כפועל חקלאי. בזמן מלחמת העולם הראשונה היה בין מייסדי הגדוד העברי (יחד עם זאב ז'בוטינסקי) והשתתף במערכה בחצי האי גליפולי כסגן מפקד "גדוד נהגי הפרדות". לאחר המלחמה חזר טרומפלדור לרוסיה והיה בין מייסדי "החלוץ". ב-1919 שב ועלה לארץ ונקרא לסייע בהגנת יישובי "אצבע הגליל". נהרג בקרב על תל-חי בי"א אדר תר"ף; אופיו וגבורתו הפכוהו לדמות מופת בקורות הציונות. דף 25 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול, קמטים וכתמים. מקור: עזבון שמחה הולצברג, "אבי הפצועים של צה"ל".