כתב-יד, תיאור מסע לקבר אהרן הכהן ב"הור ההר" (ליד פֶּטרה שבדרום עבר הירדן), בחודש חשון תרי"ב (1851). [ירושלים, שנות הת"ר].
הכותב מעתיק את עדותו של "חכם אחד ת"ח וירא שמים ולילות [וימ]ים אצלו בתורה ועבודה והוא כל ימיו בתענית... ורוב ימי הקיץ יושב במירון בבית המדרש של רשב"י...". חכם זה, שהתגורר בירושלים "בחצר של הרב המופלג... נשיא הכולל אוסטרייך", מתאר מסע שערך עם בן דודו בשנת תרי"ב לקבר אהרן הכהן ב"הור ההר" שבפטרה (ירדן). בתיאורו מופיעים סיפורים מופלאים (ודמיוניים) על קורותיו במסע זה [חלקם מושפעים מתיאורי מסע אחרים לקבר אהרן הכהן, ראה חומר מצורף]. בתחילת המסע עבר בעיר חברון ושם שמע מחכמי העיר כי יש בידם קבלה מקדמונים "שזה מאה ועשרים שנה ואפשר יותר, ששום יהודי לא ילך למקום הקודש הזה...". חכמי חברון ספרו לו אז על מנין חסידים שהלכו להתפלל בקבר אהרן בעקבות "גזירה קשה בעה"ק חברון ת"ו", ושם נקלעו למאורע מופלא שבסופו נגלה אליהם אליהו הנביא ואמר להם כי זכו לנס גדול. על אף אזהרות חכמי חברון המשיכו הכותב ובן דודו במסעם, ובעדותו מופיע תיאור מפורט של המסע המסוכן. לאחר התפילה בקבר אהרן הכהן, הציעו להם מורי הדרך הערביים לראות את קבריהם של "מתי מדבר" מתקופת יציאת מצרים, וכאשר לקחו אותם אל המקום ראו את גופותיהם הענקיות: "ראינו מרחוק אנשים גדולים שוכבים במלבושיהם... ראינו קרסולי רגליהם קומה מן הארץ כמו ששה אמות...".
[1] דף, 29 ס"מ, כתוב משני צידיו. מצב בינוני-גרוע, קרעים עם חסרון, הדבקות בנייר דבק חומצי (סלוטייפ).