*כתב-יד "בית יעקב" - חיבור שלא נדפס מרבי יחיאל מיכל לוריא נכד הגר"א / עם פנקס חתומים משנת תרמ"ג ובו למעלה ממאה חתימות מנויים ומכתבי רבנים ביניהם: ה"בית הלוי", הרידב"ז, רבי מתתיהו שטראשון, האדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון אב"ד בוברויסק, רבי אריה ליב ליפקין בנו של רבי ישראל מסלנט ועוד כתב-יד, חיבור על אגדות הש"ס, במסכתות: ברכות, כתובות, בבא בתרא וליקוטים על התורה. אוטוגרף בכתב ידו של המחבר הגאון רבי יחיאל מיכל בן רבי יעקב לוריא, נכד הגר"א ובעל "סדר הדורות". * עם "פנקס חתומים", ובו חתימות ומכתבי המלצה מרבנים, ביניהם כמה מגדולי הדור המפורסמים.
כמנהג הימים ההם, נדד המחבר עם חיבורו בקהילות ישראל בליטא, רוסיה ואוקראינה, לאיסוף מנויים להדפסת ספרו זה. לפנינו "פנקס החתומים" שנכרך עם כתב-היד, ובו למעלה ממאה חתימות ומכתבים, ביניהם עשרות רבנים מפורסמים, שתמכו בהוצאת הספר ונתנו "דמי קדימה" להדפסתו. בראש דפי הפנקס כותרות עם שמות הערים, בהן ביקר המחבר, בין השנים תרמ"ג - תרמ"ה (1883-1885).
בראש דף החתומים מהעיר ווילנא, מופיע מכתב המלצה חם, מהגאון הנודע רבי יעקב דוד וילובסקי - הגאון רידב"ז, שכיהן אז בעיר בתפקיד "מ"מ ומ"ץ דמתא", הכותב על המחבר "הרב הגדול וכו' הישיש... אשר הוא מגזע קודש". בעיר ווילנא חתמו לו גם הגאון רבי מתתיהו שטראשון והאלמנה והאחים ראם.
בעיר בריסק, קיבל המחבר מכתב המלצה נלהב בכתב ידו וחתימתו של רב העיר הגאון רבי יוסף דוב סולובייצ'יק בעל "בית הלוי", אשר כתב בספר כמה שורות בכתב יד קדשו: "ראיתי רבים וכן גדולים מלא פיהם תהלות הרב החו"ב הג'... אשר הוא נצר מגזע קדושים נכד הגר"א ז"ל ובעל סה"ד ז"ל... יוסף דובער בהרב מו"ה יצחק זאב".
המחבר המשיך את מסעו למינסק, שם כתב לו המלצה, הגאון רבי משה יהודה ליב הנדין (בעל "מילי דברכות" ו"מילי דנזיקין"), וחתמו לו רבים מנכבדי הקהילה. בעיר איהומען הסמוכה כתב לו רב העיר הגאון רבי אריה ליב ליפקין כמה שורות וחתם שמו במלואו: "ארי' ליב בלא"א מו"ר הגאון מוהר"י סאלאנטער זצ"ל הכ"מ החופ"ק" [היה זה בחודש סיון תרמ"ג, כמה חודשים לאחר פטירת אביו רבי ישראל מסלנט ולכן הוא כתב את כינוי הכבוד לאביו: הכ"מ - הריני כפרת משכבו].
בהמשך דרכו עבר המחבר דרך מאהילאוו (מוהילוב) שם חתמו לו רבי נתן נטע נאטקין ורבי שלמה זלמן בן הגביר הנודע רבי שמריהו לוריא (חתן רבי הלל משקלוב וחותנו של הגאון רבי דוד פרידמן מקרלין). משם המשיך המחבר לעיר בוברויסק, שם חתם בראש החתומים רב העיר החסידי האדמו"ר רבי "שמריה נח" שניאורסון (האדמו"ר של חסידי חב"ד מענף קאפוסט) ולצידו עוד חתומים רבים ביניהם רבי "אברהם ברוך בהגאון ר' יוסף דובער הלוי סאלאווייציק" - בנו בכורו של הגאון בעל בית הלוי ואחיו הגדול של רבי חיים מבריסק. בעיר האמיל (הומל/גומל) קיבל המחבר תמיכה מרב העיר רבי צבי דוב לאטקר (נכד רבי יצחק אייזיק מהומל). בעיר קייב כתב לו הרב זאב וואלף במוהר"י ווייל מכתב בן שבע שורות, ובעיר קרעמענטשוק (קרמנצוג') כתבו לו מכתבי המלצה שני רבני העיר, רבי יצחק יואל רפאלוביץ (מגדולי רבני חב"ד) ורבי ישראל יעקב יעב"ץ (בעל תשובות מהרי"ש).
וכך המשיך המחבר ואסף "מנויים" לספרו בערים רבות, מהן: יליסובטגרד (חתימת אב"ד העיר רבי יהודה ליב עפשטיין), קרוקאוו (חתימת האב"ד רבי מנחם מענדל בהרב ז"ל), שפאללע (שפולי), אומען, מוחייליווקי (חתימת הגאון הנודע רבי אליהו פוסק, בעל שו"ת מור ואהלות), סמילוב, טשערקאס (חתימת הגאון רבי שמואל יוסף סג"ל), אלכסנדריה (חתימת האב"ד רבי יואל איטקין), פאלטאווא (פולטובה; חתימת רב העיר הגאון רבי שלמה זלמן ראם בעל אפריון שלמה), קעשינוב, חרקוב (חתימת הגאון רבי אברהם יחזקאל ארלארזאוו), בענדר, באהאפאל (חתימת האב"ד רבי ישראל אייזנשטיין בעל עמודי אש), באלטע (חתימת האב"ד רבי דוד לוי), טרעספאל (חתימת האב"ד רבי ישראל אברהם לרנר בעל בית ישראל), ועוד.
המחבר: רבי יחיאל מיכל לוריא, מחבר הספר "מים חיים" חידושים על גפ"ת, (ווארשא, תרל"ה). בו הוא חותם בראש הספר "יחיאל מיכל במוהר"ר יעקב לוריא זצ"ל מעה"ק ירושלים". בראש ספר "אמרי נועם" (וורשא, תרנ"ט), מופיע מכתבו של רבי יחיאל מיכל ב"ר יעקב לוריא מהעיר לונדון, מכסלו שנת תרנ"ח (1897), המאשר כי הוא זה שקנה מידי רבי שמואל מאלצאן את כתב היד של חידושי וביאורי הגר"א על ברכות, והוא מכר את כתב היד למוציאים לאור, שהוציאוהו ע"י רבי אריה ליב ליפקין אב"ד קראטינגה ורבי שרגא מאיר לייזרוביץ.
החיבור שלפנינו לא נדפס עדיין, למרות המספר הגדול של החתומים המנויים עליו. בתוך דבריו בכתה"י שלפנינו, מביא המחבר דברים בשם "א"ז הגאון ז"ל", והם אכן דברים המיוחסים לתורת הגר"א מווילנא.
65 דף, 21.5 ס"מ. מצב משתנה, חלק מהדפים פגועים ומשוקמים. דפים כרוכים שלא כסדרם. כריכת עור מפוארת