מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי "מרדכי מראזינאי, החופ"ק הנ"ל". פינסק, תשרי תרי"ג (1852).
במכתב הנשלח לרבי שמואל סלאנט בירושלים, בענין עזבון המנוח רבי פייביל מקארלין, הוא מספר על תלאות התקופה: "כי בעו"ה לבנו בל עמנו, מרוב יגון ומצוקת לב מנטל סבל השעבוד הקשה אשר הועמס עלינו, ד' ירחם".
הגאון המקובל רבי מרדכי זקהיים אב"ד פינסק (נפטר בליל הושענא רבא תרי"ט 1858), מגדולי דורו אשר נודע בזמנו בשם "גאון החריפים". מסופר כי כאשר הגיע הגאון רבי עקיבא איגר למינסק, נסע לפגשו ולשם כך הוא התחפש לעוזר העגלון של העגלה בה נסע רבי עקיבא איגר. לאחר ששחו בדברי תורה, התפעל רבי עקיבא איגר ואמר עליו: "אשרייך ארץ ליטא, שגם העגלונים שבך מלאים בדברי תורה כרימון...".
כיהן כאב"ד ראזינאי (רוז'ינוי) ומשנת תר"ד אב"ד פינסק. עמד בידידות מיוחדת עם האדמו"ר בעל "בית אהרן" מקארלין, וידועה התבטאותו על האדמו"ר "כי לבו של הצדיק בוער לדבר מצוה, ויש ללמוד ממנו חביבות של מצוה". אף היה "מסדר קידושין" בכמה מן החתונות במשפחת האדמו"ר.
רבי מרדכי היה מורו ורבו בתורת הנסתר של המקובל הנודע רבי מרדכי וויצל אב"ד אושמינא וסלונים. רבי מרדכי זקהיים אף הזהירו כי יסתיר את לימודיו בחכמת האמת, למען לא יתפרסם כ"בעל מופת" ויטרידוהו מלימוד התורה.
דף 18-20 ס"מ. 18 שורות בכת"י. מצב בינוני, גזור בשוליו, פגיעות קלות בטקסט.