כ-100 מכתבים, מסמכים ופריטי נייר, רובם בדפוס, שהיו שייכים ל-"ועד העיר לקהלת האשכנזים בעה"ק ירושלם". ירושלים, ניו-יורק, ז'נבה ומקומות נוספים, ראשית שנות ה-20 עד ראשית שנות ה-50. אנגלית, מעט גרמנית ומעט עברית.
"ועד העיר לקהלת האשכנזים בעה"ק ירושלם" (כיום "העדה החרדית"), הוקם בראשית שנות ה-20 ברשותו של הרב יוסף חיים זוננפלד, על רקע התנגדות למוסדות הציוניים ומינוי הרב קוק לרבה הראשי של ירושלים. במהלך שנות קיומו, הנהיג הועד מדיניות של בדלנות חריפה ופעל לזכות בהכרה מידי שלטונות המנדט וגופים בינלאומיים. האוסף שלפנינו כולל תיעוד של פעילות הועד בעשוריו הראשונים. בין הפריטים:
* Memorandum, submitted to His Majesty's secretary of state for the colonies, when on a visit in Palestine on April 24th, 1925, תזכיר, מודפס במכונת כתיבה על גבי נייר מכתבים רשמי, הפונה אל שר המושבות האנגלי לאופלד אמרי (Leo Amery) בבקשה שלא להכפיף את העדה החרדית להתארגנות הציונית.
* העתק מכתב, מודפס במכונת כתיבה, הפונה אל ארתור ג'יימס בלפור, בבקשה לפעול למען זכויות העדה החרדית ולהפרידה מן המוסדות הציוניים.
* העתק מכתב מיום 29.4.1928, הפונה אל חבר הלאומים (League of Nations) בבקשה לסייע בידי הועד לזכות בהכרה כקהילה עצמאית.
* Statement By The Orthodox Community, Presented To The Anglo American Committee Of Enquiry For Palestine, ירושלים, 1946. חוברת מטעם "העדה החרדית", שהוגשה ל-"ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל", הכוללת דו"ח על מצב היהודים, התנגדות להקמת מדינה יהודית חילונית, המלצות להגבלת עלייה ונושאים נוספים.
* מכתבים רבים שנשלחו אל הועד (רבים מהם מקהילות יהודיות בארה"ב), פריטים העוסקים בתרומות ל"קופת הרבנים", הנפקת מסמכי גירושין, צוואת סימה בליליוס ונושאים נוספים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. קמטים, כתמים, קרעים וקרעים חסרים (ברובם קלים, בשוליים). סימני קיפול ונקבי תיוק בחלק מהפריטים.

38 פריטי "אפמרה" - כרטיסים מודפסים, הזמנות וכרטיסי-כניסה לאירועים ציבוריים ופרטיים. תל-אביב וירושלים, 1919 עד 1953 בקירוב.
בין הפריטים: * הזמנה לאספת רבני ארץ ישראל, מטעם "משרד הרבנות לעדת ישראל" בירושלים, תרע"ט [1919]. * כרטיס-ציר למועצת הצירים ליסוד סניף הסתדרות פועלי הבנין ועבודות צבוריות ביפו-תל-אביב, 1922. * הזמנה ל"אספת המדפיסים", 1928. * הזמנה לחגיגת הנחת אבן פינה ל"נקודה ישובית חדשה" - "כפר אהרן" (על יד נס ציונה), 1926. * כרטיס-אורח למושב השני של אספת הנבחרים השניה ליהודי ארץ ישראל, 1929. * הזמנה לכינוס ארצי השלישי של "הפועל", 1932. * הזמנה לפתיחת הפגישה של מפקדי בית"ר, 1942. * הזמנה לכנוס הארצי ב"יום האשה הלוחמת", מטעם מועצת ארגוני הנשים העבריות, 1943. * כרטיסי כניסה לישיבות הכנסת הראשונה. * כרטיס כניסה לטקס מתן הצהרת הנשיא, 1953. * פריטים נוספים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני-טוב. חלק מהפריטים היו בשימוש - קרעים, בלאי וכתמים. פיסות קרועות או חסרות. נקבי תיוק במרבית הפריטים.

אחד-עשר מברקים ופריטי נייר המתעדים את פעילותה של המשלחת הערבית-פלשתינית ללונדון. לונדון, 1921-1922. אנגלית וערבית.
בשנת 1919, בתום מלחמת העולם הראשונה ולאחר שכבשו הבריטים את ארץ ישראל, התאחדו מספר קבוצות של מוסלמים ונוצרים תושבי הארץ, וכוננו את הקונגרס הערבי-פלשתיני (The Palestine Arab Congress). בשנים 1920-1928 התכנס הקונגרס שש פעמים נוספות, כשעיקר פעילותו התמקדה בהתנגדות לתנועה הציונית ולמימושה של הצהרת בלפור כחלק ממדיניות המנדט הבריטי. בשנת 1921, במהלך הקונגרס השלישי, נבחר הפוליטיקאי מוסא כאט'ם אלחוסייני לעמוד בראש משלחת ערבית (The Palestine Arab Delegation) ללונדון. משלחת זו הייתה הראשונה מתוך מספר משלחות שיצאו ללונדון בין השנים 1921-1930. במהלך שהותם באנגליה פעלו חברי המשלחת כדי לקדם את הסוגיה הערבית-פלשתינית, ונפגשו עם מנהיגים ופוליטיקאים רבים (ובהם האפיפיור, נציגי המעצמות, שר המושבות וינסטון צ'רצ'יל, ואחרים). ב-1922 הוחזרה המשלחת לארץ ישראל כמחאה על אישורו של כתב המנדט הבריטי על ארץ ישראל. על אף שלא הגיעה להישגים משמעותיים, המשלחת הצליחה לגייס תמיכה לא מבוטלת מחברי פרלמנט בריטים, בעיקר מהמפלגה השמרנית.
האוסף שלפנינו כולל:
* שמונה מברקים (מודפסים על רצועות נייר ומודבקים לטופס המברק), שנשלחו אל חברי המשלחת בחודש נובמבר 1921. במרביתם מופיעים דיווחים על שביתות, הפגנות ופעולות מחאה לציון יום השנה להצהרת בלפור, בערים שונות בארץ-ישראל ובקהיר. אנגלית.
* העתק של מכתב ארוך מיום 24.10.1921, מודפס במכונת כתיבה ומשוכפל סטנסיל (העמוד הראשון מודפס על נייר מכתבים רשמי של המשלחת), הממוען אל ראש ממשלת בריטניה, דייוויד לויד ג'ורג'. המכתב מביע התנגדות חריפה להצהרת בלפור, קורא לצמצום עליית היהודים ומציע קווים לפתרון בעיית ארץ-ישראל ברוח ההשקפה הערבית. אנגלית.
* שני סיכומים של פעילות המשלחת, מן החודשים אפריל ומאי 1922. כתובים בכתב-יד ומשוכפלים בסטנסיל, על נייר מכתבים רשמי. בין היתר, נזכרים בסיכומים פגישה עם שרי החוץ של "מדינות ההסכמה" בפריז, השתתפות בכינוס כלכלי בג'נובה (איטליה), מפגשים עם אנשי שמאל באנגליה, פגישה עם הנציב העליון הרברט סמואל ונושאים נוספים. ערבית.
מצורפים: ארבעה עשר פריטי נייר שהיו שייכים לחבר המשלחת איברהים (אברהם) שאמס (אלשמאס), ובהם קבלות, מכתבים, תעודות קנייה, פריטים הקשורים בפעילותו בארגון "הבונים החופשיים", ועוד.
ראה חומר מצורף.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני. כמה ממברקים במצב בינוני-גרוע, עם כתמים, קמטים, קרעים וקרעים חסרים (רובם בשוליים).

עשרים וחמישה רישומים והדפסים מאת גרטה וולף קרקואר, אשר נעשו במהלך ועדת אונסקו"פ. [ארץ-ישראל, 1947].
ועדת אונסקו"פ (הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל), קמה בשנת 1947 על מנת לבחון את שאלת ארץ ישראל, וכללה נציגים מאחת-עשרה מדינות בעולם. במהלך פעילותה אספה הועדה עדויות בארץ ישראל, במדינות ערב ואף במחנות העקורים באירופה, ולבסוף, באוגוסט 1947, המליצה על סיום המנדט הבריטי ועל חלוקת ארץ ישראל. לאור האיסור לצלם בשעת הדיונים, הוזמנה האמנית גרטה וולף-קרקואר לצייר את המשתתפים בישיבות.
האוסף שלפנינו כולל:
1-9. תשעה רישומי עפרון על נייר. דיוקנאות של ממשתתפי הועדה, בהם: אמיל סנדסטרום (Emil Sandström, נציג שוודיה ויושב ראש הועדה), ג'ון הוד (John Hood, נציג אוסטרליה), משה שרת (נציג "הסוכנות היהודית"), וכן נציגים מאיראן, הודו, הולנד ועוד. על שניים מהרישומים מופיעות, כנראה, חתימות האישים המצוירים.
10-19. עשרה רישומים בדיו על נייר-שקף, שנעשו על פי הרישומים בעפרון. חתומים "G. K. W.".
19-25. שישה הדפסי ניסיון של הדיוקנאות.
מצורף: גליון העתון "ידיעות, עליה חדשה" (Mitteilungsblatt, Alija Chadascha) מיום 20.6.1947, בו נדפסו כמה מן האיורים שלפנינו. גרמנית.
סך הכול תשעה-עשר רישומים ושישה הדפסים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. כתמים וקרעים (ברובם קלים, בשוליים). נקבים זעירים בארבעה מרישומי העפרון. שניים מניירות השקף עם קרעים וקרעים חסרים, ונייר שקף אחד עם קמטים.
מקור: אוסף משפחת דותן, ירושלים.