תלמוד ירושלמי, סדר נזיקין. זיטומיר, תרכ"ה 1865. דפוס נכדי הרב מסלאוויטא.
חתימת רבי "אליהו לערמאן" וחותמות רבות שלו (כמה סוגי חותמות: "הרב אליה לערמאן"; "אליהו לערמאן האבד"ק טרלא וכעת ב'פולאב"; "הרב אליה לערמאן חופ"ק פילאב"). חותמות בנו רבי "ישראל לערמאן", ורישום בעלות מאת [בנו?] רבי יצחק לערמאן שהספר "שייך להרב מו"ה ישראל לערמאן אבדק"ק באלסק וכעת בבראק שנת תרנ"ח ז' לחודש מנחם אב...".
בגליונות הספר שלוש הגהות ארוכות, כנראה בכתב ידו של רבי אליהו לערמאן. בשולי ההקדמה שאחרי השער רישום שמות לתפילה ["ברוך בן פיגא, הינדא בת מלכה בלומה"].
האדמו"ר רבי אליהו לערמאן מוויסקוט (נפטר תרמ"ה, אנצ' לחסידות א', עמ' רכו-רכז), בן הצדיק רבי אברהם יוזפא, שהיה מתלמידי "החוזה מלובלין" וכונה בתוארים "המלאך" ו"השרף". מגדולי תלמידיו של הרבי מקוצק, שנהג לומר עליו "אליהו גדול בכל העניינים". גאון עצום שזכה להערצת חסידים ומתנגדים כאחד. תלמיד מובהק לרבי נח מקארוב בעל "קב חן". אחרי פטירת רבי נח התמנה על ידי חלק מהחסידים כממשיכו, אך במקביל המשיך לנסוע כחסיד אל רבו בקוצק. כיהן ברבנויות וואנוואליץ, טרלא ופילוב, ולאחר מכן כיהן כאב"ד וויסקוט ועל שמה נקרא. חיבר שו"ת דבר אליהו שזכה להערכה רבה [בין המסכימים על ספרו היה בעל ה"בית הלוי"] וחיבורים נוספים.
[2], לג; ב-כט; ב-כו; מב; לא; כו; ו; טו; ט דף. 38 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל. קרע לרוחב אחד הדפים. כריכת עור עתיקה, בלויה.