ספר הזהר, חלק שני, ספר שמות. סלאוויטא, תק"ע 1810. דפוס דוב בער בן ישראל סג"ל ודוב בער בן פסח.
במספר מקומות בספר חתימות ורישומים שהספר שייך לאדמו"ר רבי יצחק מאיר בן רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. בדף רלב ב' נראה מתוך תוכן הדברים כי הכותב הוא בנו רבי משולם זוסיא מזינקוב [שכתבם בגיל צעיר].
הגה"ק רבי יצחק מאיר אב"ד זינקוב (תקל"ו-תרט"ו), מגדולי האדמו"רים בדורו. בנו הגדול של רבינו אברהם יהושע העשיל ה"אוהב ישראל" מאפטא, מחותנם של גדולי החסידות וסבא-רבה לשושלות חסידות רבות. כבר בחיי אביו היה ה"מוציא ומביא" בכל עניני "חצר הקודש" של אביו "צדיק הדור", שהיתה המרכזית ביותר בין החצרות החסידיות באותו דור. לאחר פטירת אביו הגדול נהרו אחריו אלפי חסידים והוא העביר את בית-מדרשו ממעזיבוז לעיר זינקוב. כאביו התפרסם ב"אהבת ישראל" וקירב ליבן של ישראל לאביהן שבשמים. ימי חייו הארוכים היו שרשרת של צדקה וחסד, היה מתפלל ופועל ישועות לכל אחד ואחד מבני-ישראל, שפנו אליו לתפילה ולישועה. היה מחותנם האהוב של גדולי החסידות בדורו, (רבי ישראל מקוזניץ, רבי ישראל מרוזין, רבי משה צבי מסאווראן, ועוד). אחת מנכדותיו היתה אשת האדמו"ר רבי יהושע מבעלז, שהיה מקורב מאד לזקנו הגדול.
בנו האדמו"ר רבי משולם זוסיא (תקע"ה-תרכ"ד), חתן רבי ישראל חתנו של רבי משה צבי מסאווארן. גדול בתורה והצטיין בידיעותיו הרבות. מילדותו הצטיין בכשרונותיו וסבו הרב מאפטא מציינו לשבח על קושיה חמורה שהקשה לו בהיותו בן שמונה שנים. בשנת תרט"ו נתמנה כאדמו"ר בזינקוב, על מקום אביו הגדול, ואף אליו נהרו אלפי חסידים מפודוליה וואהלין. הוציא לאור את ספרו של סבו "אוהב ישראל" והקדים לספר הקדמה נפלאה משלו. בפתיחת הספר פרסם שיר על עשר הספירות הקדושות ובראשי התיבות שמו הקדוש.
רסט, [3] דף. 20 ס"מ. נייר ירקרק וכחול, מצב בינוני-גרוע. כתמים, פגעי עש ובלאי. כריכת עור חדשה.
מצורף צילום מכתב אישור מהאדמו"ר מקופיטשניץ שליט"א הכותב "אשר הוא כתי"ק אא"ז הרה"ק ר' משולם זוסיא מזינקוב זצלה"ה - שכתבו בצעירותו".