צרור מכתבים שנשלחו אל הרב אנשיל וויינהויז, מאת חבריו תלמידי ישיבת מיר, קוֹבֶּה (יפן), תש"א 1941.
לפי הנראה מתוכן המכתבים, הגיע הבחור אנשיל וויינהויז ישירות לשנחאיי, וחבריו שהיו עם אשרת מעבר דרך יפן, מספרים לו מהנעשה והנשמע בישיבה ובהשתדלויות להשיג אישורי-כניסה לארה"ב.
* מכתב ארוך מהבחור קלמן ליכטנשטיין [לימים רב בארה"ב], המתאר את הנעשה בישיבה, והוראות פעולה לטובת עניני הישיבה, בבית הרב אשכנזי בשנחאיי. * מכתב מהבחור משה בונם פירוטינסקי [לימים רב בארה"ב, מחבר "ספר הברית" על הלכות מילה], המספר כי הוא מקצר בכתיבתו "כי העת דוחק, דעוסק אני כעת בסוגיות החמורות ביבמות". * שני מכתבים ארוכים מבחור בשם "אנשל", הכותב על עניני הישיבה וההשתדלויות להשיג וויזות לארה"ב, וסירובן של השלטונות האמריקאים והשגריר בקובה לעזור לפליטים. הוא מספר כי ר' חיים [שמואלביץ] אומר שיעורים ור' יחזקאל [לווינשטיין] אומר "ענינים" [=שיחות מוסר], ובשיחות הוא עושה תעמולה כי יסעו לשנחאיי. הוא מדווח ומצטט דיאלוג נוקב בין ר' חיים לשגריר ארה"ב בקובה, שלא נותן שום ויזות לפליטים, ורק השגריר ביוקוהמה הצליח להשיג קצת ויזות. הוא מדווח לו גם על המדיניות של שלטונות ההגירה בארה"ב, לא לתת בכלל ויזות למי שמשפחתו נמצאת תחת הכיבוש הגרמני והרוסי, מחששות של ריגול... [החלטה טראגית, שמנעה מהרבה פליטי חרב ההשמדה למצוא מקום הצלה מהשואה].
בישיבת מיר בשנחאיי למדו שני בחורים בשם "אנשיל וויינהויז". כפי הנראה שני המכתבים נכתבו מ"אנשיל" וויינהויז, ל"אנשיל וויינהויז" השני. לאחר המלחמה הגיע אחד מהם לבני ברק, עסק בהרבצת תורה ונפטר בשנת תשל"ח, השני [תלמיד רבי ברוך בער בישיבת קמניץ] הגיע לארה"ב וכיהן בה ברבנות, שם נפטר לפני כארבע שנים.
4 מכתבים, 8 עמ', גודל ומצב משתנים.