כתב-יד, שתי דרשות לשבת זכור, בכתב-ידו של רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, "שדרשתי בבית כנסת רבן יוחנן בן זכאי בירושלם". [ירושלים, תרס"ט-תר"ע 1910-1909].
כל דרשה מכילה כעשרה עמודים, דרשה אחת משנת תרס"ט ודרשה שניה משנת תר"ע.
הרב בן-ציון חי עוזיאל (תרמ"א-תשי"ג), נולד בירושלים לרבי יוסף רפאל ממשפחה עתיקה של רבני ירושלים ומצאצאי ה"חקרי לב". בגיל 20 נתמנה לרב בישיבת "תפארת ירושלים". בשנת תר"ע נתמנה לרב ראשי לעדת הספרדים ביפו. בתרפ"א יצא לסלוניקי (יוון) לכהן בה כרב ראשי, ובשנת תרפ"ג חזר לכהן כרב ראשי בתל-אביב-יפו. בתרצ"ט היה שליח ונציג היישוב בלונדון, ובאותה שנה נתמנה לרב ראשי וראשון לציון בארץ ישראל. מחיבוריו "משפטי עוזיאל" "מכמני עוזיאל" "השופט והמשפט" ועוד.
מחברת, 22 עמ' כתובים. 25 ס"מ. מצב טוב.